אשרת שהייה ידועה בציבור

1. בפניי עתירה נגד החלטת משרד הפנים (להלן- המשיב) שלא להעניק לאמיקו לטיף (להלן – העותרת) אזרחות בישראל. העותרים מבקשים לבטל את החלטת המשיב, שדחתה את הבקשה לאיחוד משפחות שהגיש גוזיף לטיף (להלן – העותר 2 וביחד העותרים) עבור אשתו, העותרת, בגינה הופסק ההליך המדורג בו החלה לשם קבלת אזרחות ישראלית. לחלופין מבקשים העותרים להעניק לעותרת מעמד בישראל מכוח היותה ידועה בציבור של אלון אבנת (להלן – העותר 3).


רקע עובדתי
2. העותר, אזרח ישראל, נישא בשנת 1998 לעותרת, אזרחית יפן. ביום 6.12.98, לאחר נישואיהם, הגיש העותר בקשה לאיחוד משפחות עבור העותרת (נספח א' לתשובה). ביום 4.3.99, במהלך בדיקת הבקשה וטרם אישורה, ניתנה לעותרת אשרת שהייה בישראל מסוג ב/1 בתוקף עד ליום 28.2.00. ביום 29.5.00 הגישה העותרת בקשה להארכת האשרה או להחלפתה לאשרה מסוג א/5 (רישיון ישיבה ארעי) (נספח ד' לתשובה). ביום 8.6.00 התקבלה במשרדי המשיב עמדת משטרת ישראל הממליצה לדחות את הבקשה עד לסיום ההליכים הפליליים נגד עותר 2. נוכח עמדת משטרת ישראל החליט המשיב לעכב את הטיפול בבקשה. בד בבד ניתנה לעותרת אשרת שהייה זמנית מסוג ב/1, שתוקפה הוארך מעת לעת לפי בקשתה.

3. ביום 30.10.03 התקבלה עמדת המשטרה לפיה "אין הערות" לבקשת העותרים. ביום 15.4.04, נערך לעותרים שימוע שלאחריו ניתנה לעותרת אשרה שהייה מסוג א/5 לתקופה של שנה. יצוין כי משלב זה החלה העותרת את ההליך המדורג שאמור להימשך 4 שנים מקבלת האשרה א/5. כעבור כשנה הגישה העותרת בקשה נוספת להארכת האשרה. אולם, נוכח העובדה כי לא התקבלו עמדות הגורמים הרלוונטיים בעניין, הוארכה האשרה של העותרת, שלא במסגרת ההליך המדורג.

4. ביום 21.2.06, לאחר קבלת עמדות הגורמים הרלוונטיים, נערך לעותרים שימוע נוסף. מסקנת המשיב לאחר השימוע היתה שמדובר בנישואי נוחות, אך למרות זאת הוחלט להאריך את האשרה של העותרת בשנה נוספת (פרוטוקול השימוע, נספח ט' לתשובה). ביום 19.4.07 נערך לבני הזוג שימוע נוסף. בשימוע זה התגלעו סתירות בגרסאות העותרים, בין היתר ביחס לשנה בה נישאו וכן ביחס לשאלת מגוריהם המשותפים (נספח י"א לתשובת המשיב). נוכח הסתירות שהתגלו בתשובות העותרים ולאחר שהתברר כי הם אינם מתגוררים יחדיו, הם התבקשו להמציא מסמכים להוכחת חיים משותפים, כמו גם הסברים בדבר הסתירות בגרסאותיהם (מכתב המשיב מיום 19.4.07, נספח יב' לתשובה).
ביום 23.4.07 שלח המשיב מכתב תזכורת לעותרים בעניין זה (נספח יג' לתשובה), אך העותרים לא פעלו בהתאם ולא השיבו דבר. לאור זאת, ביום 25.12.07, החליט המשיב לסרב לבקשת העותרים ולהפסיק את ההליך המדורג. לפיכך נדרשה העותרת לצאת מישראל (נספח טו' לתשובה).

5. ביום 26.6.08 הגישה העותרת ערר על ההחלטה. בערר טענה כי גם אם בשימוע נוצר הרושם כי יחסיה עם עותר 2 אינם טובים, אין הדבר מצדיק את גירושה מישראל. ביום 30.7.08 נדחה הערר בנימוק שהעותרים אינם חיים יחדיו כך שהבסיס בגינו הוענק רישיון הישיבה לעותרת אינו קיים עוד. נוכח האמור התבקשה העותרת בשנית לצאת מן הארץ באופן מיידי. העותרת נמנעה מלעשות כן, וביום 5.8.08 היא נעצרה על ידי משטרת ההגירה בשל שהייה בלתי חוקית בישראל. בשימוע שנערך לעותרת היא הסבירה כי הגיעה לישראל ביחד עם העותר 2 בשנת 1998, ומאז הם חיים ביחד. העותרת הוסיפה כי לא ידעה שבקשתה נדחתה וחזרה וציינה כי היא והעותר 2 מאוהבים וחיים יחד ( נספח כה' לתשובת המשיב).



6. ביום 8.8.08 התקיים דיון בעניינה של העותרת "בבית הדין לביקורת משמורת שוהים שלא כדין". בדיון סיפרה העותרת כי היא ועותר 2 חיים בנפרד כשלוש שנים. העותרת הוסיפה כי מחודש יוני 2007 היא מנהלת מערכת יחסים עם העותר 3, אזרח ישראל, וכי מחודש אפריל 2008 עבר עותר 3 להתגורר עימה בדירתה ( נספח א' לעתירה).

עיקרי טענות הצדדים
7. העותרת טוענת כי עד לשנת 2005 היא חיה עם עותר 2. לטענתה, מיום הגשת הבקשה (משנת 1998) ועד לשנה זו חלף פרק הזמן הנדרש לשם בחינת בקשתה במסגרת ההליך המדורג. העותרת מוסיפה כי היא עמדה בכל התנאים הנדרשים לקבלת אזרחות ישראלית לפי חוק. עוד טוענת העותרת כי התארכות ההליכים בעניינה ודחיית בקשתה ללא נימוק ראוי, נבעו בין היתר מהתנהלות קלוקלת של המשיב ומהתנכלות אישית של פקידה במשרדו. לטענתה, החלטת המשיב לוקה בחוסר סבירות קיצוני, אינה מידתית ופוגעת בזכותה לחיי משפחה. בנוסף טוענת העותרת, כי על אף פרידתה מעותר 2, הקשר ביניהם מוגדר כקשר טוב ומבחינה דתית נישואיהם עדיין תקפים. לחלופין טוענת העותרת כי החל מחודש אפריל 2008 היא חיה ומנהלת משק בית משותף עם עותר 3, ומשכך זכאית היא לקבל מעמד בישראל מכוח היותה ידועה בציבור שלו.

8. המשיב טוען כי דין העתירה להידחות על הסף, נוכח העובדה שהעותרת קיבלה את האשרות בהסתמך על פרטים כוזבים שמסרה לו. לטענתו, נוכח העובדה כי העותרים אינם מקיימים משק בית משותף משנת 2005 בסמכותו לבטל אף את האשרות שניתנו לעותרת מתקופה זו, כיום ואף למפרע. המשיב מוסיף כי נוכח העובדה שקשר הנישואים של העותרים פקע במהלך ההליך המדורג, האשרה שניתנה לעותרת פקעה ומשכך עליה לצאת מהארץ. המשיב מפרט כי אף אם בקשתם העותרים הוגשה בשנת 1999, הרי שנוכח עמדת המשטרה כי יש לעכב את הטפול בבקשה, החל ההליך המדורג ביום 15.4.04, עת התקבלה עמדת המשטרה לפיה "אין הערות", וכל האשרות שקיבלה העותרת עד לתקופה זו ניתנו מחוץ להליך המדורג. המשיב טוען כי העותרים אינם יכולים לבקש מעמד של אזרחות לעותרת, על סמך קשר נישואין שנפסק לפני שנים (בשנת 2005).

9. בנוסף טוען המשיב כי טענת העותרת שיש לתת לה מעמד בשל היותה ידועה בציבור של עותר 3, עומדת בניגוד לדבריה עת נעצרה בחודש אוגוסט 2008, כי היא נשואה לעותר 2 ומאוהבת בו. המשיב מוסיף כי טענה זו עלתה לראשונה אך לאחר מעצר העותרת ומשכך נכונותה מוטלת בספק. המשיב מציין, כי במידה והעותרת אכן מקיימת קשר כן עם עותר 3, הוא רשאי להגיש בקשה מתאימה למשיב ולאחר בחינת הדברים יחליט אם לאפשר את כניסתה של העותרת לישראל.

דיון
10.סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן – החוק), מקנה לאזרח זר את הזכות לקבל אזרחות ישראלית מכוח נישואיו לאזרח ישראלי. זכות זו אינה מוקנית באופן אוטומטי. בפסיקה נקבע כי אף אם נישואים מקלים את הדרישות שיש למלא לשם קבלת אזרחות, הם אינם מייתרים את שיקול דעתו של שר הפנים בעניין (ראו בג"צ 754/83 רנקין נ' שר הפנים, פ"ד לח(4) 113, 116). עוד נקבע בפסיקה, שהענקת אזרחות כרוכה בשיקול דעת רחב ובסמכותו של שר הפנים לשקול שיקולים רבים ושונים בטרם יחליט אם להיענות לבקשת האזרחות אם לאו (ראו בג"צ 3648/97 סטמקה ואח' נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728, בעמוד 791).

11.במסגרת בקשה לקבלת מעמד של אזרחות מכח החוק נקבע "הליך מדורג" שבמסגרתו נערכת בדיקה מקיפה הכוללת בין השאר בדיקה אצל גורמי הביטחון בשאלות הנוגעות להיעדר מניעה פלילית או ביטחונית ובנוסף נערכות בדיקות במטרה לבחון את כנות הנישואין, המשך קיומם ומרכז חייהם של בני הזוג בישראל.

12.פריסתם של הליכי הבדיקה לאורך תקופת זמן ממושכת נועדה לאפשר למשיב לחזור ולבחון את נסיבות המקרה ואת הראיות הישירות והנסיבתיות שיש בידו כדי להעריך נכונה את שאלת כנות הקשר בין בני הזוג והערכת הסיכון הביטחוני או הפלילי. מטבע הדברים מדובר בבדיקות מורכבות המצדיקות בחינה ותיאום בין מספר גורמים. בשים לב לזכות החשובה במיוחד המוענקת בסיומם של ההליכים, הכירו בתי המשפט ואישרו את הנוהלים שקבע המשיב כדי לאפשר לו לערוך ביסודיות את הבדיקות הנדרשות ולבחון את מכלול הנסיבות והראיות המוצגות בפניו.

מן הכלל אל הפרט
13.העותרת החלה את ההליך המדורג במסגרת בקשה לאיחוד משפחות מכח היותה נשואה לאזרח ישראל. כיום עולה בבירור - ועל כך אין חולק - כי העותרת ועותר 2 נפרדו והם אינם מקיימים חיים משותפים מאז שנת 2005. מכאן שהחל משנה זו מסרו העותרים למשיב מידע כוזב שעל בסיסו קיבלה העותרת – שלא כדין – אשרות להמשיך ולהתגורר בישראל. די בעובדה זו כדי להצדיק את דחיית העתירה (ראה עת"מ (י-ם) 251/07 חאמד ואח' נ' שר הפנים). צד הפונה לבית המשפט ומבקש סעד חייב לגלות ניקיון כפיים בהתנהגותו כלפי הרשות. בענייננו, העידו על עצמם העותרים בהתנהגותם כי הם אינם ראויים לסעד המבוקש. משך תקופה ממושכת הציגו העותרים מצג שווא בפני המשיב ועל בסיס מצג זה קיבלה העותרת אשרות שהייה בישראל. יש לזכור כי בחינה ובדיקה של בקשה למתן מעמד בעקבות חיים משותפים אינה פשוטה והדבר מחייב את המבקשים למסור לרשות מידע אמין ומלא, כדי שהתמונה האמיתית אודות מצבם המשפחתי תוצג בפניה. העותרים לא נהגו כך ולמשיב נודע על פירוק התא המשפחתי שלהם רק בדיעבד, לאחר שהעותרת אישרה כי עוד בשנת 2005 הם נפרדו וחדלו לקיים חיים משותפים.


14.העותרים טוענים כי נוכח העובדה שבקשתם הוגשה עוד בשנת 1998 היה על המשיב להחיל עליהם את ההליך המדורג מתקופה זו ועד לשנת 2005 שכן באותן שנים הם ניהלו חיים משותפים. טענה זו יש לדחות. המשיב בחן את בקשת העותרים על בסיס הנוהלים המחייבים ובין השאר התבקשה עמדת משטרת ישראל שהתנגדה במשך תקופה מסוימת לאישור הבקשה. זאת ועוד, המשיב ערך לעותרים מספר שימועים במטרה לבחון באופן בלתי אמצעי את תקינות הקשר ביניהם, המשך קיומו ושאלת מרכז חייהם המשותפים. ואכן, במסגרת השימועים שנערכו לעותרים, התבררה למשיב תמונת המצב לאשורה והתגלו סימני שאלה באשר לכנות הקשר ביניהם ובהמשך התברר כי בני הזוג כלל אינם מנהלים חיים משותפים. העותרים התבקשו להמציא מסמכים נוספים וראיות בקשר לכך אולם נמנעו מלעשות כן ולמעשה ניתקו את הקשר עם המשיב, ובמשך מספר שנים הסתירו מהמשיב את העובדה כי הם נפרדו וחדלו לקיים חיים משותפים.

15.הרציונאל העומד בבסיס מתן מעמד לבן זוג זר הינו שמירה על התא המשפחתי. אולם משעה שהתברר למשיב כי התא המשפחתי פורק – בין אם פורמאלית ובין אם בפועל – נשמט הבסיס המרכזי לאישור הבקשה. בענייננו, במהלך התקופה בה נבדקה הבקשה, התקיימה מניעה פלילית שהוצגה על ידי המשטרה ובעטיה לא ניתן היה לאשר את הבקשה ולהתחיל את ההליך המדורג. ביום 30.10.03 הודיעה המשטרה למשיב כי "אין הערות" לבקשה. לפיכך, בהתאם לנוהלים המקובלים אצל המשיב, ניתן היה להתחיל בהליך המדורג. לא למותר לציין כי כל אותה תקופה העותרים לא השיגו על קביעת המשיב שמצידו המשיך לערוך את הבדיקות המקיפות הנדרשות, בהתאם לנוהלים, במסגרת ההליך המדורג. בין השאר ערך המשיב לעותרים מספר שימועים במטרה לעמוד על כנות הקשר בין בני הזוג והמשך קיומו. בקשר לכך לא למותר לציין כי העובדה שהקשר בין העותרים נפסק התגלתה למשיב במסגרת אחד השימועים שנערכו להם, כחלק מההליך המדורג.

16.לסיכום, אין חולק כי העותרים הסתירו מהמשיב, משך מספר שנים, את העובדה שהקשר הזוגי ביניהם נפסק וכי הלכה למעשה הם נפרדו. לאור האמור, אין כל הצדקה להעניק לעותרת היום – שנים רבות לאחר ניתוק הקשר עם עותר 2 – מעמד של אזרחות על בסיס עילה שחלפה לפני מספר שנים (משנת 2005).

17.לחילופין טוענים העותרים כי החל מאפריל 2008 העותרת חיה חיים משותפים עם עותר 3 ולפיכך יש להעניק לה מעמד בישראל מכוח היותה הידועה בציבור שלו. בקשה זו יש לדחות. הטענה בדבר חיים משותפים עם עותר 3 הועלתה על ידי העותרת לראשונה בדיון שהתקיים בעניינה בבית הדין לביקורת משמורת שוהים שלא כדין ואחר כך במסגרת העתירה שלפניי ורק לאחר שהעותרת נעצרה בשל שהיה בלתי חוקית בישראל. העותרים הגישו את העתירה מבלי שפנו אל המשיב ומבלי שהגישו בקשה להסדיר את מעמדה של העותרת בישראל מכח היותה "ידועה בציבור" של עותר 3. זאת ועוד, החלטת המשיב בעניינה של העותרת ניתנה עוד ביום 31.12.07 ובערר שהגישה (ביום 26.6.08) אין כל זכר לטענה כי היא ניתקה את קשריה עם עותר 2 וכי כיום יש לה קשר של "ידועה בציבור" עם עותר 3. מכל מקום, צד המגיש עתירה מנהלית ומבקש סעד מבית המשפט חייב לפנות אל הרשות המינהלית בטרם הגשת העתירה ולשטוח בפניה את בקשתו, בהתאם לנוהלים המקובלים. העותרים בחרו שלא לעשות כן וטענתם כי העותרת זכאית לקבל מעמד בישראל מכח היותה "ידועה בציבור" של עותר 3 הועלתה לראשונה במסגרת העתירה, לאחר שהעותרת נעצרה בשל שהייה בלתי חוקית ולאחר שלא כיבדה את החלטת המשיב שדחה את בקשתה למתן מעמד בשל היותה בת זוג של עותר 2 והורה לה לעזוב את ישראל.
לאור כל האמור, החלטתי לדחות את העתירה.
העותרים יישאו בהוצאות ושכ"ט המשיב בסכום של 3,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אשרת א-5

  2. ביטול אשרת עולה

  3. אשרת שהייה 2 א 5

  4. אשרת שהייה זמנית

  5. ביטול אשרת שהייה

  6. אשרת עבודה מטפלת

  7. אשרת ביקור לתייר

  8. אשרת כניסה סטודנט

  9. אשרת תייר עובד זר

  10. אשרת שהייה איש דת

  11. אשרת עולה בכוח א-1

  12. אשרת שהייה עובד זר

  13. אשרת עובד זר מומחה

  14. אי חידוש אשרת שהייה

  15. אשרת עבודה אריתראים

  16. אשרת שהייה 6 חודשים

  17. אשרת כניסה תלמיד א-2

  18. אשרת שהייה הורה קשיש

  19. אשרת עבודה פיליפינית

  20. ביטול רישיון ישיבת קבע

  21. בקשה להחלפת סוג האשרה

  22. אשרת שהיה חיים משותפים

  23. אשרה ורישיון לישיבת קבע

  24. אשרת שהייה ידועה בציבור

  25. דחיית בקשה לאשרת כניסה

  26. אשרת כניסה עובדת סיעודית

  27. אשרת שהיה ברשות הפלסטינית

  28. אשרת שהייה לימודים בישראל

  29. אשרת תושב ארעי תושב השטחים

  30. אשרת שהייה הורים של חייל בודד

  31. דחיית בקשה לאשרה חיים משותפים

  32. בקשה להחזרת רישיון ישיבת קבע בישראל

  33. אריתראי הסתנן לישראל וניתנה לו אשרה

  34. עתירה כנגד החלטת משרד הפנים שלא לחדש אשרה

  35. אריתראי עם אשרה מסוג 2(א)(5) שחודשה מדי פעם

  36. עתירה מנהלית להארכת אשרת שהייה מסוג א/2 - מפאת הפגמים בהליך המנהלי

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון