אשרת שהייה עובד זר

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש מקום לקבל את העתירה, מאחר שהמקרה שלפניי מאופיין בנסיבות חריגות המצדיקות את הארכת רישיון הביקור של העותרת 1.

8. הנחתו של המשיב, לפיה העותרת 1 אינה עומדת בתנאים הקבועים בחוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952 להארכת רישיון ביקור של עובד זר בתחום הסיעוד, נכונה. למען הסדר הטוב אביא את הוראות החוק כלשונן:

3א. הארכת אשרות ורישיונות ישיבה לעובד זר, והגבלת מתן אשרות ורישיונות חוזרים [תיקון: תשס"ג(2), תשס"ד(2)]

(א) על אף הוראות סעיף 2)3) רשאי שר הפנים להאריך רישיון לישיבת ביקור שניתן לעובד זר לתקופות שלא יעלו, יחד, על חמש שנים, ובלבד שתקופת ההארכה הראשונה לא תעלה על שנתיים ושכל אחת מתקופות ההארכה שלאחריה לא תעלה על שנה אחת.


(ב) הוארך לפי הוראות סעיף קטן (א) רישיון לישיבת ביקור שניתן לעובד זר לשם העסקתו במתן טיפול סיעודי, לתקופה כוללת של חמש שנים (בסעיף קטן זה - תקופת ההארכה הכוללת), רשאי שר הפנים להאריך את הרישיון לשם המשך העסקתו של העובד הזר במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל, לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, בהתקיים התנאים המפורטים להלן:

(1) העובד הזר הועסק במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל, ברציפות, במשך השנה שבתכוף לפני תום תקופת ההארכה הכוללת;

(2) גורם מוסמך שאינו מועסק ואינו בעל ענין בחברה העוסקת בתיווך עובדים זרים או בהעסקתם, נתן, לאחר שנפגש עם המטופל כמקום מגוריו, חוות דעת בכתב בדרך שקבע השר, כי הפסקת העסקתו של העובד הזר במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל תגרום לפגיעה קשה במטופל; בפסקה זו, "הגורם המוסמך" - עובד סוציאלי בעל כישורים כפי שקבע שר הפנים, רופא או אח מוסמך.


הנה כי כן, על פי הוראות חוק הכניסה לישראל, הארכת רישיון ישיבת הביקור של עובד סיעודי מעבר לתקופה כוללת של 5 שנים, תיעשה בהתקיימם של שני תנאים:

א. העובד הזר הועסק במתן טיפול סיעודי לאותו המטופל ברציפות במשך השנה שלפני תום תקופת ההארכה הכוללת.
ב. צורפה חו"ד של גורם מוסמך כגון עובד סוציאלי או רופא אשר לפיה הפסקת עבודתו של העובד הזר תפגע במטופל פגיעה קשה.

9. ברי, כי העותרת אינה עומדת בדרישה הראשונה המתוארת לעיל, דהיינו היא לא עבדה עם העותרת 2 במהלך השנה שבתכוף לתום תקופת ההארכה הכוללת. בהקשר זה ראוי לציין כי לא מקובלת עליי טענתו של ב"כ העותרות בכל הנוגע לאופן החישוב של תקופת שהייתה של העותרת 1 בישראל. העמדה לפיה יש לנכות מתקופת השהייה הכוללת את ימי החופשה שלקחה העותרת 1 אינה הגיונית ויש בה כדי להפוך את מלאכת החישוב של ימי השהייה של עובד זר למלאכה מורכבת ולפתוח פתח לטענות שונות ומשונות באשר למשך השהייה של כל עובד זר. גם טענתו של העותר כאילו יש לחשב את ימי שהייתה של העותרת מהיום שבו קיבלה את אשרת העבודה ולא מהיום שנכנסה לישראל אינה מקובלת עליי מאחר שהיא מנוגדת ללשון החוק. כך או כך גם אם נסיט את יום הכניסה לתאריך קבלת אשרת העבודה, עדיין ברור כי יום תחילת העבודה אצל העותרת 2 חל לאחר תקופה של 5 שנים מיום הגעתה של העותרת 1 לישראל.

10. מכוח דברים אלו מבקש ב"כ המשיב לטעון כי בקשתה של העותרת 1 סורבה כדין, ואף מעבר לכך, כל החלטה המאשרת את הארכת שהייתה של העותרת 1 בישראל הייתה מנוגדת ללשון החוק ולפיכך הייתה ניתנת ללא סמכות.

11. אין אני מקבלת טענה זו. העובדה כי חוק הכניסה לישראל קובע קריטריונים ברורים להארכת רישיון הביקור של עובד בתחום הסיעוד אין משמעה כי משרד הפנים מנוע מלהפעיל שיקול דעת אינדבדואלי לגבי כל מקרה ומקרה ולסטות מהוראות החוק במקרה בו הנסיבות מצדיקות זאת. יפים לעניין זה הדברים האמורים בעת"מ (באר-שבע) 232/05 אליזבת דוצ'ה נ' משרד הפנים ואח', תק-מח 2005(2), 7608 ,עמ' 7613:

שיקול דעת למתן הסעד המבוקש מצוי לדעתי בסמכותו הכללית של שר הפנים, להעניק אשרת שהייה מעבר לתקופה של חמש שנים למטרות אחרות, כגון אשרה ורשיון לישיבת קבע, והוא מצוי בעקרון המחייב אותנו לפעול לפנים משורת הדין על פי עקרונות המשפט העברי, ובמסגרת כללי המשפט המנהלי המאפשרים לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק לדון בעניינים אשר רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק, כאשר סמכויות אלו ניתנות גם לבית משפט זה בעניינים שבתחום סמכותו על פי סעיף 8 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, לפיו על בית משפט זה לדון "בהתאם לעילות לסמכויות ולסעדים שלפיהן דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשינויים המחויבים לגבי עתירה ולגבי ערעור מנהלי".
כמו כן, נראה לי כי ניתן לדלות את הסמכות האמורה גם מכוח הפגיעה שיש בכבוד האדם של הקשישה ושל העותרת, ואי התאמתה לפסקת ההגבלה, של חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, הן מבחינת ההתאמה לערכיה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית והן מבחינת מידתיות הפגיעה הקשה בקשישה ובעותרת...כמו כן, נראה לי שהוראת סעיף 3א(ב)(1) לחוק הכניסה לישראל, הינה הוראה פוזיטיבית המאפשרת להאריך את תקופת השהייה של עובד זר בתנאים האמורים באותה הוראה, אך אינה הוראה אקסקלוסיבית השוללת סמכויות אחרות ליתן היתר שהייה והעסקה של עובד זר, מכוח סמכויות אחרות, בין שמדובר בסמכויות מפורשות ובין שמדובר בסמכויות כלליות, ליתן היתרי שהייה והיתרי העסקה במקרים חריגים וקשים, בהם ניתן וראוי ליתן היתר שהייה והיתר העסקה, תוך התחשבות בשיקולים הומניטריים וערכיה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית".

הגישה לעיל באה לידי ביטוי בכמה פסקי דין של בתי המשפט המנהליים (ראו למשל את עת"מ (תל-אביב-יפו) 1298/05 MATEILUMINITA ואח' נ' מדינת ישראל, משרד הפנים ואח' , תק-מח 2005(2), 755, ואת עת"מ (תל-אביב-יפו) 1228/06 חנה ואח' נ' משרד הפנים, תק-מח 2007(1), 9269 ,עמ' 9271), והיא מקובלת אף עליי.

12. במקרה הנדון צירף בא כוח העותרות חוות דעת שונות אשר מעידות על מצבה הקשה של העותרת 2, ועל מערכת
היחסים החשובה שנבנתה בינה לבין העותרת 1. בחוות דעתה של ד"ר אירנה בריסקמן, מומחית בפסיכיאטריה נכתב כי :
"מדובר באשה בת 87, ניצולת שואה, ערירית הסובלת מתהליך דמנטי וזקוקה להשגחה 24 שעות. מספר חודשים ואנדה מטופלת בגב' ינינה פרבר, הדבר גרם לשיפור במצבה הנפשי והמנטאלי של המטופלת, נוצר קשר מיוחד בין המטפלת לגב' פרבר. פרידה מהמטפלת עלולה להחמיר את מצבה הנפשי של גב' פרבר. יש לציין שהיא עברה פרידות מאד קשות בחייה (משפחתה נספתה בשואה, מות בעלה), היא ערירית ומאד בודדה ולכן אני ממליצה לעזור למטפלת של גב' פרבר להישאר בארץ ולהמשיך לטפל בה".

כן מצורפת חוות דעת של עו"ס שרה מנסברג הקובעת:

"לאחר ניסיונות רבים להעסיק עובדות שונות שלא היו קשובות לצרכיה ולמעשה מצבה הבריאותי הוסיף והדרדר, החלה בחודשים האחרונים קויאטקו ונדה, מטפלת מפולין, לטפל בגב' פרבר. ונדה אשה אינטילגנטית, דוברת בשפתה של גב' פרבר, מכירה את הרקע התרבותי, פיתחה מערכת יחסים רגישה, מלאת הבנה לצרכיה של ינינה. היא מהווה בת לוויה ומסוגלת לשמש עבורה חברה ובת שיח. יש לציין כי גברת פרבר הינה ערירית והמסגרת החברתית שלה הצטמצמה ביותר. היום הקשר העיקרי שלה עם העולם החיצון מתבסס באופן כמעט מוחלט על ונדה שאחראית היום על הטיפול היומיומי הבסיסי, טיפול תרופתי, הקפדה יתרה בטיפול בעניינה של ינינה, בישול מיוחד שמתאים וער בלחיכה לש ינינה תוך גילוי סבלנות בתהליך ההאכלה, כמו גם מעקב אחרי כל בעיה בריאותית ותפקודית המתפתחת"

ובהמשך כתבה:

"אני עובדת סוציאלית בתחום הגריאטרי והעובדת בב"ח שיקומי, רואה חשיבות בשמירה על המרקם העדין שנוצר בין גברת פרבר והמטפלת הזו בהתחשב בשיפור הפיזי והנפשי המסתמן במצבה של גברת ינינה...נראה לי שכל זעזוע במרקם העדין שנוצר ביניהן יכול לגרום להדרדרות נפשית ופיזית שבגלל גילה המתקדם עלולה להיות סופנית".

13. לאור הדברים הנחרצים הללו, שיש בהם כדי לענות על התנאי השני, אין לקבל את עמדתו הדווקנית של המשיב כי דין בקשתן של העותרות להידחות. עמדה שכזו מתעלמת מבריאותה הנפשית והפיזית של העותרת 2, ואין היא עולה בקנה אחד עם חובתה של מדינת ישראל להעניק לקשישיה תמיכה וסיוע הולמים.
עוד אבקש לחדד כי המקרה הנדון יוצא דופן גם משום שהעותרת 2 הינה ערירית ואין לה בני משפחה אשר יוכלו לסייע לה במצבה. על כן, ניתוקה מהעותרת 1 במצב זה חמור עוד יותר.
יפים לעניין זה הדברים האמורים בעת"מ (תל-אביב-יפו) 1228/06 חנה ואח' נ' משרד הפנים, תק-מח 2007(1), 9269 ,עמ' 9271:

"אני סבור שבמקרים מיוחדים וחריגים כאשר קיימים שיקולים הומניטריים חריגים ומיוחדים וכדי למנוע תוצאות לא צודקות ומניעת עוול ופגיעה של ממש בקשיש, ניתן לסטות מהדרישות הפורמליות של החוק והנוהל לגבי המועדים הקבועים בהם ולהאריך מועדים אלו.
זאת, הן מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט, הן מכוח שימוש בחריג המיוחד של שיקולים הומניטריים והן מכוח הגנה על זכויות בסיסיות של הפרט וכבודו כעולה מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, תוך שימוש בעקרון המידתיות למניעת פגיעה קשה בקשיש, במקרים מיוחדים, היכולים לעיתים אף להגיע לחשש של פיקוח נפש".

הדברים האמורים לעיל נכונים גם לענייננו. בתחרות בין ערך הריבונות וזכותה של המדינה להגן על גבולותיה לבין ערכי החיים וכבוד האדם, גוברים במקרה הזה האחרונים.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את העתירה.

המשיב ישא בהוצאות העותרות בסף 10,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אשרת א-5

  2. ביטול אשרת עולה

  3. אשרת שהייה 2 א 5

  4. אשרת שהייה זמנית

  5. ביטול אשרת שהייה

  6. אשרת עבודה מטפלת

  7. אשרת ביקור לתייר

  8. אשרת כניסה סטודנט

  9. אשרת תייר עובד זר

  10. אשרת שהייה איש דת

  11. אשרת עולה בכוח א-1

  12. אשרת שהייה עובד זר

  13. אשרת עובד זר מומחה

  14. אי חידוש אשרת שהייה

  15. אשרת עבודה אריתראים

  16. אשרת שהייה 6 חודשים

  17. אשרת כניסה תלמיד א-2

  18. אשרת שהייה הורה קשיש

  19. אשרת עבודה פיליפינית

  20. ביטול רישיון ישיבת קבע

  21. בקשה להחלפת סוג האשרה

  22. אשרת שהיה חיים משותפים

  23. אשרה ורישיון לישיבת קבע

  24. אשרת שהייה ידועה בציבור

  25. דחיית בקשה לאשרת כניסה

  26. אשרת כניסה עובדת סיעודית

  27. אשרת שהיה ברשות הפלסטינית

  28. אשרת שהייה לימודים בישראל

  29. אשרת תושב ארעי תושב השטחים

  30. אשרת שהייה הורים של חייל בודד

  31. דחיית בקשה לאשרה חיים משותפים

  32. בקשה להחזרת רישיון ישיבת קבע בישראל

  33. אריתראי הסתנן לישראל וניתנה לו אשרה

  34. עתירה כנגד החלטת משרד הפנים שלא לחדש אשרה

  35. אריתראי עם אשרה מסוג 2(א)(5) שחודשה מדי פעם

  36. עתירה מנהלית להארכת אשרת שהייה מסוג א/2 - מפאת הפגמים בהליך המנהלי

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון