בדיקת אבהות טובת הילד

בתביעה שבפני עותרים הסבים של הקטינה להורות על ביצוע בדיקת רקמות לקטינה כדי לאשר את טענתם כי היא אינה ביתו של בנם המנוח.
הקטינה כיום בת 7 וחצי, המנוח רשום כאביה, ויש לה שלושה אחים נוספים מאותו קשר נישואין אשר לגבי הורותם לא הועלה הספק.
סכסוך בין הוריה של הקטינה הוביל להגשת תביעות בערכאה זו, כאשר במסגרת כתב הגנתו הטיל המנוח ספק בדבר אבהותו ביחס לקטינה. בהמשך בעקבות שלום בית, זנח המנוח את טענתו.
טרם כניסה לעובי הקורה, הונחה לפתחי בקשה לסילוק התביעה על הסף.
השאלות המתעוררות בין היתר הינן:
האם לסבים של הקטינה יש בכלל מעמד לעתור לסעד המחייב את נכדתם לבצע בדיקת רקמות שתכליתו שלילת אבהות, קל וחומר, שעה שבנם המנוח זנח את תביעתו עוד בחייו?
האם ניתן לשלול לבקשת הסבים את האבהות הרשומה מכוח הדין האישי של הצדדים הוא הדין השרעי?
האם באיזון בין אינטרס הסבים להדוף את השתייכות הקטינה למשפחתם ולמנוע ממנה לשאת את שם בנם המנוח ושם משפחתם כנגזרת מכבודו של האדם לבין הפגיעה העלולה להיגרם לקטינה, גוברת טובת הקטינה.

א. רקע כללי:

1. התובעים 1 ו-2 (להלן: "התובעים" ו/או "הסבים") הינם בעל ואישה, הוריו של המנוח, מר נ'. מ'. ע' ז"ל (להלן: "המנוח") אשר נפטר עקב תאונת עבודה בשנת 2011.

2. המנוח והגב' מ'. ד' (להלן: "האם") נישאו זל"ז ביום 27.10.2000.

3. ביום 29.03.2006 נולדה מ'. ע', נתבעת מס' 2 (להלן: "הקטינה") אשר נרשמה כבתו של המנוח במשרד הפנים.

4. ביום 18.03.07 הגישה האם תביעה למשמורת ותביעה למזונות בבית המשפט.
במסגרת כתב ההגנה שהגיש המנוח, הוא כפר בעובדת היות הקטינה בתו הביולוגית וטען כי אין הוא מחויב לשלם מזונות עבורה.

5. ביום 27.12.07 הורה כבוד המותב:
"לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, מקובלת עליי עמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה אין להורות על בדיקת רקמות בטרם תיבדק טובת הקטינה, ובטרם ייערך תסקיר פקיד סעד, במסגרת תביעה להוכחת אבהות.
לא הוגשה תביעה להוכחת אבהות ולא הוגש תסקיר באותו עניין ולכן אני מורה על ביטול החלטתי מיום 03.12.07 בה הפניתי את הצדדים לעריכת בדיקת רקמות".

6. לאחר מתן החלטה זו, שבו הצדדים להתגורר תחת קורת גג אחת בניסיון להשכין שלום בית ביניהם. ביום 28.04.11 נפטר המנוח.

7. כ- 5 שנים לאחר לידת הקטינה, הגישו התובעים תביעה לבירור אבהות המנוח.
בתביעתם עותרים לחיוב הקטינה לעבור בדיקת רקמות בין בהסכמת אימה ובין מכוח הסמכות שהוענקה לבית המשפט בחוק. כן עותרים כי בכפוף לתוצאות בדיקת הרקמות, יינתן פסק דין הצהרתי בו ייקבע כי אין כל קרבת דם ו/או קרבה ביולוגית בין המנוח לבין הקטינה.

ב. טענות התובעים:

8. התובעים טוענים כי לאחר שנולדה הקטינה גילה המנוח כי האם בוגדת בו ומקיימת יחסים אינטימיים עם בן השכנים. לאור זאת, ביקש המנוח בסוף שנת 2006 מהאם לעזוב את בית המשפחה כדי להסתיר את העניין, אך היא בחרה להגיש כנגדו תביעות מזונות ומשמורת.

9. התובעים טוענים כי ראייה להתכחשות המנוח באשר לאבהותו על הקטינה עולה מפורשות מתוך כתבי ההגנה שהוגשו על ידו.

10. לטענתם, מעשי האם חיללו את כבודם, כבוד המנוח וכבוד כל משפחתו. חרף האמור, נכנע המנוח להוראתם של אנשים מכובדים שהתערבו כדי לרפא את פצעי המנוח שמעולם לא הגלידו. עוד נטען כי עד ליום זה, האם מנהלת אורח חיים בלתי מכובד, בלתי מתאים למעמדה כאם ואף בלתי מוסרי בשים לב להשתייכותה לחברה ערבית מסורתית מוסלמית, ובכך ממשיכה לרמוס הן את כבוד המשפחה והן את כבוד המנוח.

11. עוד טוענים כי כשם שלקטין ישנה זכות בכורה הנגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו לדעת מיהו אביו, הרי שזכותו זו משתווה לזכותם של התובעים לאי הכרה בקטינה כבת המנוח הביולוגית וכנכדתם, וזאת לאור הכחשת המנוח את עצם היותה בתו מפורשות.

12. לשיטתם, זכותם להדוף את השתייכות הקטינה למשפחת המנוח ולשאת את שם בנם המנוח ושם משפחתם הינה זכות נעלה, בהיותה נגזרת מכבודו של האדם, לבל ייחסו למנוח ולתובעים בת /נכדה שאין בינה לביניהם כל קשר משפחתי ו/או קרבה ביולוגית. זאת ועוד, הקטינה זכתה שלא כדין בחלק מעיזבון המנוח חרף אי זכאותה לכך בהיותה זרה לו.

ג. טענות נתבעת מס' 1 (הקטינה) באמצעות אימה:

13. הקטינה הגישה באמצעות האם בקשה לסילוק על הסף של התובענה. בבקשתה עתרה הקטינה לסלק את התביעה על הסף מחמת היעדר יריבות בין התובעים לבינה, שכן לתובעים אין מעמד לחייבה לבצע בדיקת אבהות, הואיל ואין המדובר בקשר מדרגה ראשונה, ובשים לב לעובדה כי בשנים האחרונות לחייו, לא כפר המנוח כי הקטינה הינה בתו הביולוגית. כעת, משנפטר אבי הקטינה, אין להוריו כל מעמד לכפור בעובדות בהן הכיר בנם בעודו חי ולהגיש בקשות שכל מטרתן להכפיש את שמה של הקטינה ושל אימה.

14. נוסף על כך טוענת הקטינה למעשה בית דין.
ביום 18.03.07 הגישה האם תביעות למשמורת ולמזונות בבית המשפט.
במסגרת כתב ההגנה שהגיש המנוח, הוא כפר בעובדת היות הקטינה בתו הביולוגית וטען כי אין הוא מחויב לשלם מזונות עבורה.
ביום 27.12.07 ניתנה החלטה ע"י בית המשפט לפיה אין להורות על בדיקת אבהות בטרם תיבדק טובת הקטינה ובטרם ייערך תסקיר פקיד סעד במסגרת תביעה להוכחת אבהות.


15. היות והאם לא התנגדה לביצוע בדיקת רקמות, אפשר בית המשפט למנוח להגיש תביעה לאבהות, אולם המנוח בחר שלא להגישה, וביום 27.12.07 ביטל בית המשפט את ההחלטה לבצע בדיקת אבהות לקטינה, וזאת בשים לב לעובדה כי האב לא חפץ בביצוע הבדיקה, שכן ככל הנראה, חזר בו מטענותיו שאינו אביה הביולוגי של הקטינה.

16. העילה הנוספת בגינה מבוקש לדחות את התביעה הינה שימוש לרעה בהליכי משפט. לטענתה, התובעים לא הוכיחו את תביעתם, שכן רובה ככולה נסמכת על טענות הנטענות בעלמא ללא סימוכין ואסמכתאות.
לטענתם, עד ליום הגשת התביעה לא כפרו התובעים בעצם היותה של הקטינה בתו של המנוח, אלא בחרו לעשות זאת כיום, בחלוף למעלה משש שנים מיום היוולדה, שעה שנודע להם כי ילדיו של המנוח צפויים לקבל את כספי הפיצויים בגין מות אביהם.

17. בהמשך תגובתה מפנה לסעיף 28ב (א) (1) לחוק מידע גנטי- תיקון תשס"ח (להלן: "חוק מידע גנטי") לפיו לא יורה בית המשפט על עריכת בדיקה לקשרי משפחה, אלא אם נתן הנבדק את הסכמתו לכך, והיה הנבדק קטין, נדרשת הסכמת האחראי עליו לשם עריכת הבדיקה.

18. צוין כי האם מתנגדת באופן מוחלט ונחרץ לעריכת בדיקת האבהות לקטינה, ומשכך, אין לחייב את הקטינה לעבור את הבדיקה. זאת ועוד, בהתאם לסעיף 28 ד (א) לחוק מידע גנטי, לא יורה בית המשפט על עריכת הבדיקה, אלא אם שוכנע שיש בעריכתה צורך ממשי הגובר על הפגיעה אשר עלולה להיגרם כתוצאה מכך.

19. לטענתה, באם יחליט בית המשפט לחייב את הקטינה לעבור בדיקת רקמות, הרי יכול שתוצאות הבדיקה יגרמו לה לנזק בלתי הפיך, וזאת בשים לב לשיוכה למגזר המוסלמי, כאשר תוצאות הבדיקה מהסוג הנ"ל עשויות להיות משמעותיות והרות גורל למשך שארית חייה. ואף אם קיים סיכוי, ולו הדל ביותר, כי תוצאות הבדיקה יעלו שהמנוח אינו אביה, הרי שהקטינה ואימה תהיינה רדופות כל חייהן ואף תהיה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בחייהן וזאת מחשש לחילול כבוד המשפחה.

ד. תגובת התובעים לבקשה לסילוק על הסף:

20. התובעים טוענים כי דין הבקשה להידחות.
הנתבעים טוענים כי קיימת יריבות כאשר צדדים להליך הינם סב ונכדתו, ובעניין זה מפנים לתמ"ש (נצ') 7530/08.

21. עוד טוענים כי אין מדובר בתביעת אבהות חסרת כל יסוד עובדתי ו/או משפטי הואיל והחשש כי הקטינה אינה ביתו עלתה מפיו של המנוח בעודו בחיים. זאת ועוד. לא ייגרם לקטינה כל נזק, נהפוך הוא, עדיף גילויו של אביה האמיתי שהינו בין החיים.

22. התובעים טוענים כי לא חל על תביעתם מעשה בית דין.
ראשית ככל שהוגשה תביעה בגין עילת התביעה הנוכחית הרי שהיא הוגשה ע"י המנוח ולא ע"י הוריו. בנוסף, טענת המנוח כי הקטינה אינה בתו הביולוגית הועלתה בכתב ההגנה, ולא גובשה לכדי כתב תביעה. ולבסוף בהליך הקודם ניתנו החלטות שאין בהן כדי לחסום הגשת תביעה זו.
שנית, לא מתקיים בעניינם השתק פלוגתא הואיל וסוגיית האבהות לא הוכרעה לגופה בהליכים קודמים ולא הוגשה ע"י המנוח תובענה לאבהות.

23. התובעים טוענים כי זכותם לבירור זהות הקטינה כחלק מהמשפחה אינה עולה כדי שימוש לרעה בהליכי בית משפט וכי עילת התביעה הוגשה בחלוף שנה ממותו של המנוח בשל הצורך שלהם להתאושש מהכאב והסבל שנגרם בעקבות מותו.
התובעים דוחים את הטענה בדבר קיומו של מניע כלכלי להגשת הבקשה הואיל ולטענתם אין בתביעה כדי להביא לשינוי מעמדם הקנייני בעיזבון המנוח.

24. לטענתם הצורך לגילוי האמת וטובת הקטינה לברר את זהות אבי הביולוגי מחייבים עריכת בדיקת רקמות וגוברים על התנגדות האם המונעת משיקולים אישיים.

25. התובעים טענו כי לא נשקפת כל סכנה לקטינה ולאימה שכן המנוח סיפר בחייו למשפחה המורחבת ולסובבים אותו כי הקטינה אינה ביתו והיא לא נרדפה ע"י אף אחד. אדרבא התנגדותה כשלעצמה מהווה חיזוק לטענת התובעים.

26. התובעים טענו כי הם חולקים על טענת האם בדבר ניהול חיי אחווה, שיתוף ואהבה מאז שלום הבית משנת 2007, והדגישו כי האהבה פגה שעה שהמנוח גילה בגידת האם בו וחרב עליו עולמו משגילה כי הקטינה אינה ביתו.

27. לטענתם דינה של הבקשה לדחייה על הסף להידחות בהיותה מנוגדת לזכות הגישה לערכאות ולהלכה הפסוקה בדבר היותו של סעד סילוק על הסף בבחינת סעד מרחיק לכת.

ה. טענות ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, נתבע מס' 2:

28. בתגובתו טוען כי עפ"י חוק מרשם אוכלוסין, תשכ"ה- 1965 לא ניתן לשנות פרטי מרשם של מנוח, שכן בהתאם להוראות סעיפים 19, 17ג ו- 19ד לחוק הנ"ל, ניתן לבצע שינוי פרטי רישום רק בהסכמתו של הפרט אליו נוגע השינוי או על ידי האדם עצמו ולחלופין עפ"י פסק דין הצהרתי בהליך שהתושב היה צד לו וזאת על פי סעיף 19 ה לחוק.
היות והמנוח נפטר, לא ניתן לשנות את פרטי המרשם שלו.


29. עוד טוען כי מתן אישור לביצוע בדיקת אבהות של המנוח על הקטינה, עשוי להעמיד את הקטינה בפני אפשרות שמעמדה האישי והחברתי ייפגעו קשות, היה ותוצאות הבדיקה יאששו את חששותיהם של התובעים.

30. ב"כ היועמ"ש הציג אסמכתאות בעניין קביעת הדין השרעי באשר לשלילת כשרות הייחוס של ילד מוסלמי, מהם עולה לטענתו, כי חלף המועד להכחשת אבהות המנוח על הקטינה וממילא רק המנוח יכול לנקוט בהליך ספציפי שזו תוצאתו.

31. ב"כ היועמ"ש טוען כי בדין המוסלמי נקבעו חזקות וכללים שמטרתם למנוע מצב בו הקטין יוכרז כילד בלתי חוקי בשל עיקרון טובת הקטין, שכן הכרזת בית הדין על אי חוקיותו של הילד פוסלת אותו לירושה ולמזונות. מכל בחינה שהיא לא הוגשה תביעה ע"י המנוח להכחשת אבהותו על פי הדין האישי, והתביעה שהוגשה על פי הדין האזרחי נמחקה לבקשתו ויש בכך משום הודאה על פי הדין האישי באבהותו על הקטינה.

32. בנוסף טוען כי שיקולי טובת הקטינה כפי שעולים מהתסקיר מצדדים בדחיית התביעה שכן אם חלילה יסתבר כי המנוח אינו אביה של הקטינה, הרי שבהכרח תיגרם לה פגיעה חברתית חמורה בשל הדבקת תווית של ילדה שנולדה לאישה נשואה מגבר זר. ובנסיבות המקרה, לא הוכח קיומו של צורך ממשי הגובר על הפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מהבדיקה כמצוות סעיף 28 ד(א) לחוק מידע גנטי.

ו. דיון :

העדר זכות עמידה לסבים

33. לטעמי יש מקום להורות על דחיית הבקשה על הסף מהטעם של העדר זכות עמידה לסבים להגיש תביעה לבירור אבהות נכדתם הקטינה, שעה שאביה המנוח עוד בחייו מחל לאם וזנח את טענתו כי זו אינה ביתו וכן בשל ההשלכות הקשות של בירור תביעה כזו על מעמדם, כבודם ושלומם האישי של האם, הקטינה ושלושת אחיה.

34. עותרים התובעים כי יאופשר להם להניח בפני בית משפט ראיות לביסוס טענתם כי הקטינה אינה בת של בנם המנוח – כפי שציין ב"כ : "אם יהיה צורך נביא עדים שיעידו על האווירה בחיים המשותפים של בני הזוג, היו להם הרבה בעיות. לטענתי היה אילוץ שגרם למנוח לחזור לנתבעת..".

איני סבורה כי יש ליתן יד לסבים להתערב באוטונומיה של התא המשפחתי גם כשראש המשפחה אינו עוד בחיים ולאפשר להם להביא לאולם בית משפט עדים וראיות על טענותיהם בדבר בגידת האם במנוח, על קיום קשרים אסורים עם זרים ועל בעיות שהיו בחיי הזוגיות, כדי להצדיק את הצורך הממשי בעריכת בדיקה גנטית לבירור אבהות רשומה של בנם המנוח על הקטינה.

35. למותר לציין כי מתן פתח לסבים להמשיך בניהול תביעתם יביא לליבוי יצרים וסכסוכים בתוך הקהילה המצומצמת בה מתגוררים כל הצדדים, לפרסום והפצת מידע אינטימי שלא לצורך שיעלה בדיון, לחרושת שמועות שעשויות להמיט אסון על הקטינה ומשפחתה ולהחייאת רכילויות מהעבר שנשכחו ונסלחו.

36. אני סבורה כי הפעלת סמכותי נדרשת כדי לחסום אפשרות זו.
ברור לי כי הסבים אינם יכולים לקבל את הסעד שהם מבקשים גם אם יובאו עדים שיוכיחו לכאורה את טענתם.
יותר מכך, יש למנוע את הסבים מהבאת ראיות אודות אורחותיה ובגידותיה של האם, המוכחשות על ידה מכל וכל, שתצדקנה לטענתם כביכול את השמועות סביב הולדתה של הקטינה. הדבר מיותר ויסב נזק רב למשפחה הנרחבת, לקטינה ולשמה הטוב של האם.

37. הקטינה נולדה במהלך נישואין גדלה כביתו של המנוח ומוחזקת כביתם של הוריה ורשומה ככזו במרשם האוכלוסין.
ההליך שיזמו הסבים נובע אך ורק מהצורך שלהם באימות זהות המנוח כאב הקטינה כנושאת שם משפחתו, אך אין זה אינטרס של הקטינה ו/או צורך ממשי שלה.

38. אמנם לא בכל מקרה יש מקום לשלול את זכות העמידה של הסבים.
ויתכנו בהחלט מצבים בהם יוכרו הסבים כבעלי מעמד בתביעה להוכחת אבהות בנם המנוח.

כך למשל בתיק תמ"ש (נצ') 7530/08 מיום 19.5.11 אליו הפנו הנתבעים, חויבו הורי אביו המנוח של הקטין לנוכח התנגדותם, בביצוע בדיקה גנטית כדי לברר את אבהות בנם לגבי הקטין. במקרה זה הקטין נולד לאם יהודייה ואביו המנוח היה בן העדה הדרוזית. בית משפט העדיף את טובתו של הקטין בבירור האמת על פני פגיעה חברתית אפשרית של הסבים לרבות נידויים שתיגרם כתוצאה מהבדיקה. טענתם של הסבים להיעדר יריבות נדחתה, הואיל ובהיותם הוריו של המנוח הינם היחידים שנושאים את המטען הגנטי המאפשר לברר את שאלת אבהות המנוח על הקטין.

כאן תכלית הבדיקה הייתה לשם גילוי זהות הקטין והקניית זכויות לקטין על פי דין כפועל יוצא מכך.

שונות הנסיבות במקרה שלנו עת מבקשים הסבים ביצוע בדיקה גנטית כדי לשלול את אבהות בנם המנוח שבעודו בחיים הכיר בקטינה כביתו, וזאת תוך כדי העמדתה בסיכון של שלילת שם משפחתה וזכויותיה.
בנסיבות אלה, אין לסבים מעמד ואין הם זכאים לבוא בנעלי בנם המנוח ולדרוש את אשר הוא מחל וזנח.

39. מעבר לאמור, גם מפאת טובת הקטינה והוראות הדין האישי החל על הצדדים דינה של התביעה להידחות.

לא ניתן לשלול את אבהותו של האב המנוח הרשום לאור הדין האישי הוא הדין השרעי

40. בעקבות התיקון משנת תשס"ב לחוק בית משפט לענייני משפחה, בית משפט זה מוסמך לדון בתביעת אבהות של מוסלמים או שלילתה, אך זו תידון על פי הוראות הדין המוסלמי.
כאשר בכל מקרה, מחייב בחינתה גם לאור עיקרון העל המנחה הוא טובת הילד.
(ראה תמ"ש (נצ') 4232/04 מיום 2.6.10).

41. בדין המוסלמי, נקבעו חזקות וכללים, שמטרתם למנוע מצב בו הקטין מוכרז כילד בלתי חוקי בשל עקרון טובת הילד, הואיל והכרזה כזו פוסלת את הקטין לירושה ולמזונות.
כך למשל -
סעיף 333 לחוק הדינים השרעיים בענייני משפחה (להלן: "הדין השרעי") קובע, כי ילד שנולד מנישואין חוקיים "עקד סחיח", לאחר ששה חודשים מיום הנישואין, נחשב כילדו של הבעל.

סעיף 334 לחוק השרעי קובע כי בעל שאינו מודה באבהותו לילד כזה, צריך להגיש תביעה לגירושי – קללה (לעאן).

התנאים להגשת תביעה זו מאוד נוקשים הן באשר לזהות הצדדים – התביעה מוגשת רק ע"י הבעל ולא ניתן להגישה ע"י מי מטעמו לרבות הסבים, הן באשר למועדים להגשתה – רק בזמן הלידה, עם קניית צרכי הלידה, בזמן שנוהגים לברך ההורים לאחר הלידה (בהיעדרו של הבעל בזמן הלידה, יהא עליו להכחיש אבהותו עם קבלת הידיעה על כך) והן באשר לצורת הגשת התביעה.
יצוין כי אף אם הוגשה תביעה לגירושי – קללה (לעאן) והותר קשר נישואין, אין בית הדין מכריז על ילד כבלתי חוקי כאשר הוכחשה האבהות כעבור הזמן הקבוע בחוק או אם מת אחד מבני הזוג לפני מתן פסק הדין.
זאת ועוד על פי הדין השרעי כאשר ילד נולד לאישה ואין שום סימן מובהק או הוכחה שנולד מניאוף הוא מיוחס לבעל ולא לנואף אפילו אם קיימים חשדות ביחס להורותו. הנואף לא יוכל לצרף אליו את הילד שנולד ממנו לפי הכלל "שייכות הילד למיטה (מאיישי) ונידוי הנואף ושלילת קביעת שייכות האבהות על סמך הניאוף" (כרך עשירי מספר "הכרת האימאם").

(האמור לעיל לקוח מתוך תרגום מקצועי שנעשה מהאסמכתאות הבאות: ד"ר מתיקאל אלנטאטור "המקובל בדין השרעי" 1426 להג'רה-2005 לסה"נ פרק 6, פרופ' עמר סלימאן אלנאשקר " חוקי דיני המשפחה הירדני" הפקולטה למשפטים – אונ' ירדן פרק 17, אלסיד סאבק "הלכת המסורת", "ספר הכרת האימאם", ש.ד. גוייטין "המשפט המוסלמי במדינת ישראל" (ירושלים, תשי"ח – 1957 עמ' 255-257. אסמכתאות אלה קובצו והועברו לעיוני באדיבותה של ב"כ היועמ"ש).

42. פסק הדין המנחה בסוגיה הינו של חברי, כבוד השופט סארי ג'יוסי בתמ"ש (נצ') 4232/04 ב.א.א. נ' א.ש.א (ניתן ביום 2.6.10) המסכם את הכללים וקובע כי על מנת לייחס ילד לבעלה של האם יש לקיים אחר שלושה תנאים:
א. עקד סחיח.
ב. חלוף שישה חודשים מיום עריכת הנישואין (עקד) ועד לידת הילד.
ג. העדר הוכחה בדבר אי קיום יחסי אישות בין בני הזוג.

43. באשר לשלילת אבהות, קובע כבוד השופט ג'יוסי, כי כל האסכולות (האסכולה המלכית, האסכולה החנפית, השאפעית והחנבלית) וכל המלומדים ("פוקהאא") תמימי דעים כי בעל רשאי לשלול אבהותו על ילד שנולד מאשתו אם עשה זאת במועד לידת הילד או בימים בהם נהוג על פי מנהגם של בני אותה ארץ לבוא ולברך את ההורים על לידת הילוד שכן, על פי הדין המוסלמי חזקה שילד שנולד לאישה נשואה, הינו בנו של בעלה בהתאם לכלל "אלולד ללפראש".
דהיינו שלילת אבהות אמורה להיעשות, בסמוך לאחר לידת הילוד, מתוך שמירה על טובת הקטין.

44. מהאמור עולה כי כפירת המנוח בעובדת היות הקטינה בתו הביולוגית בכתב הגנתו כדי לשלול את חובתו לשלם מזונות עבורה, הליך שנמחק בהמשך עקב שלום בית האם למנוח, לא מוכרת כתביעה לפי הוראות הדין האישי. אדרבא במחיקת התביעה למזונות וחזרת הצדדים לשלום בית יש משום הודאה באבהותו על הקטינה.

45. זאת ועוד. על פי דעת רוב חכמי ההלכה בדין המוסלמי שימוש בבדיקה גנטית אינו יכול לשמש לשלילת אבהות, אך יכול לשמש להוכחת האבהות במקרים מסוימים.
"הקו המנחה את דעת הרוב, ובצדק, הוא הפן החברתי אשר עומד בראשו ערך שמירת התא המשפחתי. סטייה מן הקו אמור עלולה לגרום לסכסוכים רבים, לאי וודאות, וליצירת אנדרלמוסיה מוחלטת בתוך המשפחה, עקב הספיקות שתתהווינה בתוכה. זאת מפני שהאבהות השרעית, ולא הביולוגית, היא הקובעת את הייחוס בהתאם לדרכים המוכרות בשריעה להוכחת אבהות, והזוכות לעדיפות על פני בדיקת הרקמות, בעוד שהאחרונה תכריע את הכף, רק במצב קיומן של ראיות זהות בדרגתן. זאת בשל כך שהשימוש בבדיקה גנטית לשלילת אבהות עלול לגרום לנזקים נפשיים וחברתיים למי מבני הזוג, עד כדי סכנה ממשית לפגיעה בתא המשפחתי ולפירוקו, הואיל ועצם פנייתו של הבעל לביצוע בדיקה גנטית פירושו שהוא חושד באשתו- אם ילדיו, על ההשלכות השליליות ביותר הכרוכות בפנייה שכזו".
(לקוח ממאמרו של כבוד הקאדי דאווד זיני "בדיקה גנטית לזיהוי קשרי משפחה וקביעת האבהות בראי דיני הראיות השרעיים" פורסם באינטרנט).

46. יוצא אפוא כי הקטינה נולדה "למיטת קשר נישואין תקף" ועל כן היא מיוחסת למנוח אביה הרשום, ולא ניתן לשלול בדיעבד את אבהותו הרשומה של המנוח לאור הוראות הדין השרעי.

טובת הקטינה מחייבת שלילת ביצוע בדיקה גנטית והיא גוברת על זכותם של הסבים

47. המחסום בפני בירור התביעה על פי הדין השרעי תואם את טובת הקטינה.

48. בתביעה לביצוע בדיקת רקמות לשלילת אבהות בית המשפט יבדוק את "טובת הקטינים" וזאת באמצעות תסקירים וחוות דעת של אנשי טיפול (ראה: תמש (נצ') 4232/04 ב.א.א נ' א.ש.א מיום 2.6.10).

49. באשר לעקרון "טובת הילד" נקבע כי:

"אין צורך להכביר מילים כי עקרון טובת הילד הוא עקרון מנחה ראשון במעלה בהכרעות הנוגעות לגורלם של קטינים. עקרון על זה מחייב ליתן הכרעה המבטיחה את זכויותיו, צרכיו ומגוון האינטרסים של הקטין".

וכן:
"זכותה של כל קטינה כי יישמר סיפור חייה הביוגרפי, שורשיה וראשית הווייתה. כל אחת מהקטינות יודעת מי השתתף בהולדתה. משפחתה, אמה, אביה ואחיותיה הן חלק חשוב בכינון זהותה. מחקרים מלמדים כי זהות ומשפחה הם המופקדים על התפתחות וגיבוש אישיות, על גידול ועל התוויית דרך וחינוך. המשפחה היא גם צינור לעברו של הילד ופתח לעתידו (רות זפרן ונעם פלג "שם האב בעקבות בע"מ 5082/05 היועץ המשפטי לממשלה נגד פלוני", הארת דין ג(2) 196 (התשס"ו), 196-215 בעמ' 209). במובן זה, אני קובעת כי בדיקה לזהות קשרי משפחה עלולה לפגוע, שלא לצורך, בזכותה של הקטינה לכינון זהותה המוכרת והידועה לה וכי לא הוכח כל צורך ממשי בביצוע הבדיקה. זכותה של כל קטינה להישרדות ולהתפתחות - זכות זו מהווה יסוד מרכזי באמנה הבין-לאומית לזכויות הילד, כתבי אמנה 1038, כרך 31, עמוד 221. זכותה של הקטינה כי יסופקו לה אמצעי קיום פיזיים, רוחניים ורגשיים שיבטיחו את התפתחותה למבוגר עצמאי הממצא את הפוטנציאל הגלום בו" (ראה : תמ"ש (חי') 19740-03-11 ש.פ נ' ס-ר.פ מיום 28.3.12).

50. למותר לציין, כי קיימת חשיבות עליונה בידיעת זהות אביו של קטין ומכאן החשש ליתן יד לביצוע בדיקה שתכליתה שלילת אותה זהות :

"אף הוריו לילדיו של אדם הם חלק מאישיותו, חלק מה"אני" האישי, המשפחתי והחברתי שלו, אולי יותר משמו. אמנם זהות הורים אינה דבר הניתן לבחירתו ולקביעתו של אדם, אולם התייחסותו של אדם לזולתו כאל בנו- בתו או התייחסות הבן- הבת לאדם כאל הוריו, מבטאת את אישיותו, רגשותיו וחובותיו במישור האתי- מוסרי..."
(ראה : ע"א 7955/96 פלוני נ' היועמ"ש, פ"ד נא (1) 160, 176).

51. לתיק הוגש תסקיר עו"ס לסדרי דין.
העו"ס נפגשה עם התובעים ועם האם.
מהתסקיר עולה באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי טובתה של הקטינה הינה שלא לבצע בדיקת רקמות. ואילו דבריה:

"הקטינה מ' גדלה לאורך השנים כמו שאר אחיה בתוך המשפחה הזו, הכירה שיש לה שני הורים, נהנתה מהקשר החם עם אביה ועם האחים שלה. הקטינה לא מודעת לכך שמטילים ספק בכך שהיא בתם של נ' ומ'. לאחר לידתה נרשם נ' ז"ל כאביה של הקטינה. כיום מעמדה החברתי, דתי וזכויותיה הכלכליות לא מוטלים בספק. היא מוכרת בחברה ובסביבה כבתם של נ' ומ' שנולדה מקשר ומפרי נישואין שרעי.
....
האב החליט לוותר על תביעת האבהות, הכיר בקטינה כילדה שלו, החליט לשקם את חיי הנישואין שלו לכן יזם שלום בית עם בת זוגתו.
במידה ותיערך בדיקה, הבדיקה תאשר שהקטינה היא בתו של נ' ז"ל, מצב זה ישרת את טובת הקטינה במידה והסבים ישלימו עם העובדה שהקטינה עם בתם של נ' ומ'. עקרון זה להערכתנו מוטל בספק משום שהסבים משוכנעים שהקטינה היא לא בתו של בנם. מצב זה לא מוסיף דבר מבחינת טובת הקטינה אלא משרת בלעדית את האינטרסים של התובעים.
במידה ותיערך בדיקה, והבדיקה תשלול את אבהותו של נ' ז"ל, מצב זה פוגע בטובת הקטינה. הקטינה תאבד אב רשום, מעמדה החברתי והדתי ייפגע, תאבד זכויותיה הכלכליות ויגרם לה נזק רגשי נפשי הרסני ולא הפיך לטווח הקרוב והרחוק. מצב זה עלול לסכן את הקטינה ואת האם. מצב זה עלול גם לעורר חשדות וספיקות כלפי שאר הילדים.
לאור כך, חשיפת הקטינה למצבים הרסניים וקשים אלו מהווים פגיעה במעמדה החברתי, הדתי, פגיעה נפשית ורגשית, יסכן את הקטינה ושאר האחים שלה.
האב נ' ז"ל הכיר בסופו של דבר בקטינה כבתו לכל דבר, הוריו להערכתנו משתמשים פעם נוספת בחשדות שלהם לגבי הקטינה ואולי לאחר מכן כלפי יתר הילדים ממניעים שאין להם שום זיקה לטובת הקטינה / קטינים".

52. מהתסקיר עולה כי בדיקה גנטית תשרת האינטרס של התובעים, ויהיה בה כדי להסיר ספיקות מליבם בנוגע להיות בנם המנוח אביה של הקטינה, ואולם, היא לא תשרת את טובת הקטינה, מפני שגם אם הבדיקה תאמת את האבהות הרשומה, יחסם של התובעים כלפיה לא ישתנה.
מאידך היה וחלילה תישלל האבהות ייגרם נזק רגשי, חברתי, דתי וכלכלי לקטינה. לקטינה תודבק תווית של ילדה שנולדה לאישה נשואה מגבר זר. גילוי זה יסכן את הקטינה, את אימה ואף את אחיה.

53. סעיף 28 ד (א) לחוק מידע גנטי, תשס"א-2000 קובע כי :

"בית המשפט לא יורה על עריכת הבדיקה, אלא אם כן שוכנע שיש בעריכתה צורך ממשי הגובר על פגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מהבדיקה".

54. התובעים לא הצביעו על כל צורך ממשי הגובר על הפגיעה העלולה להיגרם לקטינה כתוצאה מהבדיקה.
באיזון בין אינטרס התובעים להדוף את השתייכות הקטינה למשפחת המנוח ומלשאת את שם בנם המנוח ושם משפחתם כנגזרת מכבודו של האדם לבין הפגיעה העלולה להיגרם לקטינה, הרי שטובת הקטינה גוברת ויש למנוע את הבדיקה.

55. לאור כל המכלול, אני מורה על דחיית התביעה.
אין חיוב בהוצאות.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון