בדיקת ממל'''ז

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגת רכב במהירות העולה על המותר בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה

מכתב האישום עולה כי הנאשם נהג במהירות של 119 קמ"ש בדרך שאינה עירונית, מהירות העולה על מהירות של 90 קמ"ש המותרת במקום.

מהירות נהיגתו של הנאשם נמדדה באמצעות מכשיר ממל"ז.

הנאשם לא כפר בכך שנהג ברכב.

הנאשם הסכים כי הממל"ז הינו מכשיר אמין למדידת מהירות רכב.

הנאשם כפר בנהיגה במהירות המיוחסת לו וטען לליקויים בהפעלת הממל"ז שהביאו למדידה שגויה.



השוטר מפעיל הממל"ז אינו מכיר את בדיקות התקינות ולא ביצע אותן כנדרש.




הממל"ז אינו מכויל באופן אמין.




מדידת רכבו התבצעה בעקומה באופן הנוגד את הוראות ההפעלה. רק כאשר רכב נע בקו ישר לעבר המפעיל ניתן לקיים את הוראות ההפעלה. כאשר רכב נע בעקומה, משתנה הזוית בין מרכז חזית הרכב אליו מכוון המפעיל את נקודת ההצבעה של קרן הלייזר לבין המפעיל. כתוצאה מכך לא ניתן לקיים מדידה תקינה שכן :




אם יאחז המפעיל את הממל"ז באופן יציב, במשך הזמן הדרוש למדידה, תנוע נקודת הפגיעה של הקרן ממרכז חזית הרכב לצד הרכב ואף מחוץ לרכב.
אם ישמור המפעיל את נקודת ההצבעה של הממל"ז באופן קבוע על מרכז חזית הרכב במהלך כל המדידה, הוא יהיה חייב להזיז את מכשיר הממל"ז.


לטענת הנאשם, בכל אחד ממצבים אלה, בעת מדידת רכב בעקומה, לא ניתן לקיים את הוראות ההפעלה. או שהמפעיל יזיז את נקודת ההצבעה של הממל"ז כדי להביא את נקודת ההצבעה אל מרכז חזית הרכב, או שהקרן תנוע מן הרכב במהלך התקדמות הרכב.

לתמיכה בטיעוניו הגיש הנאשם חוות דעת מומחה שנערכה על ידו. הנאשם הינו פיזיקאי, בעל תואר ראשון בפיסיקה מאוניברסיטת ת"א, ושימש בתפקידים של איש אלגוריתמים, מנהל פיתוח ומנכ"ל של חברות הי-טק.

להזמת חוות דעתו של הנאשם, הוגשה מטעם התביעה חוות דעתו של רפ"ק דוד כתר שהינו קצין מדור מכשור וטכנולוגיה במשטרת ישראל. במסגרת עבודתו במדור מכשור וטכנולוגיה, משנת 1998, עוסק כתר בין היתר, בכתיבת נוהלי עבודה והדרכה למכשירי אכיפה, בחינת אמצעי מכשור אכיפה בטכנולוגיות מתקדמות, כתיבת מפרטים למכשור, השתתפות בניסויים במכשירים אלקטרוניים, הצגת אמצעי מכשור בתצוגות, הדרכת סיירי תנועה בתפעול ממל"ז, ביצוע ביקורות ביחידות, הגשת חוו"ד והופעות בבתי משפט. בחוות הדעת מפרט כתר את השכלתו הטכנית, השתלמויות שעבר, היותו מוסמך להפעלת הממל"ז ומכשירי אכיפה אחרים והשכלתו הרחבה.

בחוות דעתו דחה כתר את טיעוני הנאשם.

הנאשם וכתר נחקרו בבית המשפט על חוות הדעת שהגישו.

מטעם התביעה העיד השוטר, מפעיל הממל"ז, ובאמצעותו הוגש דו"ח הזמנה לדין שערך.

לאחר שעניינתי בפרוטוקול הדיון, בחוות הדעת ונספחיהן ובסיכומי הצדדים, החלטתי לדחות את טיעוני הנאשם. הגעתי למסקנה כי לא נפלה טעות במדידת מהירות נסיעתו של רכב הנאשם, וכי המדידה בוצעה על פי נוהלי ההפעלה כראוי.


ואלה נימוקי החלטתי :

ביצוע בדיקות התקינות למכשיר על ידי המפעיל

המפעיל הוסמך להפעלת הממל"ז בשנת 2005 ומפעיל אותו בתדירות הפעלה של "לפחות אחת לשבוע" (עמוד 1 שורה 16).

על פי הדו"ח שרשם המפעיל, ביצע לממל"ז בדיקות תקינות, כנדרש על פי המדריך להפעלת הממל"ז, הן טרם ההפעלה בתחילת המשמרת והן בסיום המשמרת.

המפעיל ערך לממל"ז בדיקה עצמית, בדיקת תצוגה, בדיקת תיאום ובדיקת כיול. הבדיקות הצביעו על היותו של הממל"ז תקין לפעולה.

אופן ביצוע הבדיקה העצמית מפורט במדריך להפעלת הממל"ז כדלקמן : "עם הפעלת המכשיר מתבצעת בדיקה עצמית של כל מכלולי המכשיר. כאשר הבדיקה עולה נשמעים שלושה צלילים ועוד צליל נוסף, שונה וגבוה משלושת הצלילים הראשונים, התצוגה מורה את הספרות ".8.8.8.8" ונעלמת מיד. כאשר התצוגה אינה מורה ספרות אלה או שהצלילים אינם נשמעים, מכבים את המכשיר ומפעילים אותו שוב. אם התקלה חוזרת מצביע הדבר על כך שהמכשיר זקוק לתיקון".

לטענת הנאשם, לא התייחס המפעיל בעדותו לכך ששמע את הצלילים, ועל כן קיימת אפשרות כי הבדיקה העצמית לא הייתה תקינה. איני מקבלת טענה זו.

המפעיל נשאל בחקירתו הנגדית על ידי הנאשם כיצד הוא מבצע את הבדיקה העצמית וענה : "בדיקה עצמית זה בדיקה אשר המכשיר עושה בעצמו אני רק מפעיל את המכשיר ורואה שהסגמנטים שצריכים להיות במכשיר קיימים" (עמוד 2 לפרו' שורה 1-2).

לאחר שהנאשם הציג בפניו את דרישת מדריך ההפעלה לכך שבבדיקה עצמית יישמעו צלילים וטען בפניו כי התעלם מהם, השיב המפעיל : " אני לא התעלמתי מהצלילים. כאשר אני מדבר על הסגמנטים אני מדבר על התצוגה של ה- 8888 והקווים וגם לצלילים. נכון לא אמרתי אך התכוונתי גם לצלילים " (עמוד 2 שורה 8-9).

דהיינו, העד הסביר את דבריו ואמר כי התייחסותו במילה "סגמנטים" כוללת הן את תצוגת הספרות והן את הצלילים הנשמעים. ההסבר שנתן המפעיל לתשובתו הראשונית, הינו הסבר סביר ואמין, ואין מקום לדחותו. שכן, בתשובתו הראשונית לא דיבר המפעיל באופן ספציפי על ספרות בלבד, אלא על כך שכל מה שנדרש להיות קיים בבדיקה, אכן קיים. הואיל ובבדיקה נדרשת הן הופעת תצוגה והן שמיעת צלילים, כוללת תשובתו של העד את כל המכלולים הדרושים.

המפעיל המשיך והסביר בעדותו את כל הבדיקות שביצע למכשיר לצורך בדיקת תקינותו. על גבי הדו"ח רשם המפעיל את פרטי ביצוע בדיקות התקינות. המפעיל רשם כי הבדיקה העצמית תקינה, בדיקת התצוגה תקינה, בדיקת התיאום בוצעה על עמוד בצורת ריש ועל פי תוצאות בדיקת הכיול נמדדו מהירות "0" ומרחק "060.0".

אדגיש, כי המפעיל הסביר את אופן ביצוע בדיקת תיאום אשר בה נשמע צליל גבוה בזמן שנקודת ההצבעה פוגעת בעמוד. לו לא היה המפעיל שומע את הצלילים בבדיקה העצמית לא יכול היה לשמוע את הצליל הגבוה בבדיקת התיאום. עדותו לעניין בדיקת התיאום מחזקת את גרסתו כי ביצע גם הבדיקה העצמית הייתה תקינה.

עדותו של המפעיל מצביעה על מיומנותו בביצוע בדיקות התקינות והפעלת הממל"ז.

נוכח האמור לעיל לא נפל פגם בביצוע בדיקות התקינות למכשיר על ידי המפעיל.

כיול מכשיר הממל"ז
הנאשם מפנה את בית המשפט למספר החלטות שניתנו בבתי משפט מחוזיים שניתנו לאחרונה, ולפיהן זוכו נאשמים בשל העדר כיול של מכשירים למדידת מהירות, ממל"ז או ממא"ל, במעבדה מוסמכת.
כך בע"פ 5355/08 מדינת ישראל נ' עמיקם לוין לעניין מכשיר הממל"ז , ע"פ (ב"ש) 4556/07 מדינת ישראל נ' דומב בילה לעניין מכשיר הממא"ל, ועפ"ת (מרכז) 9534-06-08 אורנה דריזין נגד מדינת ישראל.
אכן התעוררה לאחרונה מחלוקת משפטית בדבר השאלה האם קיימת חובה לכייל את המכשירים למדידת מהירות במעבדה מוסמכת, האם העדר כיול במעבדה מוסמכת פוסל את המדידה והאם הבדיקות שמבצעת המשטרה במעבדה המשטרתית וטרם הפעלת המכשיר בשטח על ידי המפעיל, די בהן על מנת להבטיח מדידה מדויקת ותקינה. בשאלה זו ניתנו פסקי דין סותרים בבתי המשפט המחוזיים ובבתי המשפט לתעבורה.
למרות החלטות אלה אליהן מפנה הנאשם, ההלכה המחייבת הקיימת נכון להיום כפי שעולה מפסיקת בית המשפט העליון, אינה דורשת כיולם של המכשירים למדידת מהירות. לעניין זה אין הבדל בין מכשירי מדידת המהירות השונים המופעלים על ידי המשטרה, והדין לגביהם זהה.
ההלכה המחייבת הינה ההלכה כפי שנקבעה בבית המשפט העליון על ידי כבוד השופט א' א' לוי בע"פ 4682/01 גבריאל לוי נ' מדינת ישראל , שבחן את הפעלת מכשיר הממל"ז, כדלקמן :
"מעל כל הכרעה של שופטים בשר ודם מרחף ספק, הואיל ומקובל עלינו הכלל כי אין התביעה חייבת להוכיח את אשמתו של נאשם עד כדי בטחון מוחלט ולשלול כל ספק, אפילו הוא תיאורטי בלבד, אלא רק כזה שההסתברות לחפות העולה ממנו היא ממשית ....אני סבור כי הפסיקה אותה אזכרתי, ובעיקר הניסויים הרבים שנערכו בממל"ז, מחייבים את המסקנה כי התוצאות שמפיק המכשיר עונות על מידת ההוכחה הנדרשת בפלילים, ומכאן הצעתי לחברותי לקבוע כי הממל"ז הנו מכשיר מדידה אמין ומדויק בכפוף להפעלתו על ידי מפעיל מיומן, על פי הנחיות היצרן, ולאחר ביצוען של הבדיקות השגרתיות בטרם ההפעלה. בהתקיים כל אלה, הנתונים שמפיק הממל"ז על מהירותו של רכב-מטרה כשרים להתקבל ולשמש כראייה ב בית המשפט , וניתן לבסס עליהם את הרשעתו של נאשם גם אם אותם נתונים מהווים ראייה יחידה נגדו, ובלבד שהמדידה בוצעה על פי הנחיות אלו: א) בטווחים שמעל 300 מטרים יופעל הממל"ז מעל חצובה בלבד. ב) בטווחים שמעל 300 מטרים ישתמש המפעיל בעדשה מגדילה ומקרבת. ג) כאמור בסעיף 18 של פסק הדין, מכל תוצאת מהירות הנמדדת על ידי הממל"ז יופחתו 5 קמ"ש בגין סטיית-הדיוק של המכשיר".
בית המשפט העליון קבע כי ניתן לבסס הרשעה על פי הנתונים המתקבלים באמצעות מדידה על ידי הממל"ז. מסקנת בית המשפט התקבלה לאחר סקירת כל הפסיקה דאז בנוגע למכשיר הממל"ז, בהסתמך על חוות דעת של מומחים, אלפי מדידות ניסיוניות שנעשו על ידי מומחים ועל ידי בתי המשפט קמא. בכל אלה נמצא כי התוצאות המתקבלות על ידי מכשיר הממל"ז הן מדויקות וכשירות לשמש ראיה. בית המשפט העליון קבע את התנאים הדרושים לקיום מדידה תקינה ומדויקת ואלה אינם דורשים כיול.
בעניין עמיקם לוין נקבע כי יש להבחין בין אמינות מכשיר המדידה כפי שנקבעה בהלכת לוי, לבין הצורך בכיולו. אך פס"ד לוי לא קבע רק את אמינות המכשיר אלא גם את התנאים לקבלת מדידה תקינה ומדויקת, ואת הבדיקות שעל המכשיר לעבור טרם הפעלה על מנת להבטיח זאת:
"אך גם בהנחה כי הממל"ז אמין, מחייבות הוראות היצרן לא להסתפק בכך, ויש לשוב ולבדוק אותו בכל פעם מחדש טרם הפעלתו, כאשר הבדיקות כוללות את אלה: בדיקה עצמית של כל מכלולי המכשיר; בדיקת תקינותן של הקריאות המתקבלות על לוח התצוגה; בדיקת קיומו של תיאום אופקי ואנכי בין נקודת ההצבעה האדומה לקרן הלייזר; בדיקת כיול המכשיר שמטרתה לוודא כי טווח המכשיר ותזמונו מדויקים ושהוא מסוגל למדוד מהירות של רכבים נעים."
בית המשפט העליון דן בסוגית תקינות מכשירי מדידה גם בע"פ 5345/90 אברהם בראונשטיין נגד מדינת ישראל . שם נבחן הנטל מוטל על התביעה להוכיח את תקינותו של מכשיר למדידת מהירות מסוג kr , מיומנות המפעיל ונסיבות האכיפה. בית המשפט פירט את התנאים בהם על התביעה לעמוד לצורך הוכחת תקינות המכשיר ולא כלל ביניהם את כיולו. בית המשפט קבע :
"כבר אמרנו, כי על המדינה להוכיח כי המכשיר תקין. אם תראה, מפי השוטר, כי אכן נעשו במכשיר הבדיקות הנ"ל, יצאה ידי חובתה. כל הטוען כי המכשיר לא היה תקין או שלא נערכו בו הבדיקות הדרושות – עליו הראיה". מכאן, שגם על פי פס"ד בראונשטיין אין על התביעה החובה להוכיח כי מכשיר למדידת מהירות כויל במעבדה.
אף אם נדרש כיול מכשירים כטענת הנאשם, הרי שעליו מוטל הנטל להוכיח מהי מידת הסטייה במדידה שהתבצעה על ידי מכשיר שלא כויל במעבדה חיצונית אלא נבדק בבדיקות השגרתיות הנהוגות כיום במשטרה.
אדגיש, כי במספר החלטות שניתנו על ידי בית המשפט העליון בבקשות לביטול פסילה מנהלית נפסק כי טענה בדבר אי כיול מכשירי מדידה אין בה כדי להביא לתוצאה של העדר ראיות לכאורה. בית המשפט העליון אישר פסילות מנהליות שהוטלו בגין עבירות מהירות כאשר המהירות נמדדה על ידי מכשירי מדידה שונים אשר לא עברו בדיקת כיול כדרישת ההגנה.
בבש"פ 6732/10 מדינת ישראל נ' שגיב בן שלום הוחלט על ידי כבוד השופט פוגלמן : "מבלי לקבוע מסמרות בשאלת תוקפה העדכני של הלכה זו, הנתונה, כאמור, בימים אלה להכרעתו של בית משפט זה, סבור אני כי ככל שהדברים נוגעים למדרג הראייתי הנמוך יותר של ראיות לכאורה, ניתן להסתפק בבדיקות השגרתיות המבוצעות על-ידי המשטרה, לפני ואחרי כל משמרת ואחת למספר חודשים, בהתאם להנחיות היצרן, כדי לקבוע כי בעניינו של המשיב קיימות ראיות לכאורה לאשמתו בעבירה המיוחסת לו."
וכן :"לא מצאתי כי בטענה בדבר אי עריכתה של בדיקת כיול מדעית של המכשיר במעבדה חיצונית מורשית, שכפי שציינה המדינה, אינה נדרשת אף במקומות אחרים בעולם שבהם נעשה שימוש בממל"ז, יש כדי לסתור את הטענה בדבר התגבשותן של ראיות לכאורה."
הלכה דומה נקבעה גם לגבי מכשיר מדידה מסוג "דבורה" בבש"פ 6983/10 אדם קדוש נ' מדינת ישראל על ידי כבוד השופטת חיות :
"אוסיף ואומר כי סוגיית הצורך בכיול מעבדה של מכשיר הדבורה על מנת שניתן יהיה להסתמך על ממצאיו כראיה, אינה סוגיה שראוי להכריע בה בבקשה לביטול פסילה מינהלית. כפי שצוין, המחלוקת העקרונית הנטושה בסוגיית הכיול של מכשירים דומים (ממל"ז וממא"ל) תלויה ועומדת בפני בית משפט זה (רע"א 2891/10 הנ"ל) ועל כן, שגה בית המשפט לתעבורה בראותו לקבוע כבר בשלב הבקשה לביטול הפסילה המינהלית כי לממצאי מכשיר הדבורה - שמדד לעורר מהירות נסיעה של 148 קמ"ש - אין ערך ראייתי כלשהו בהיעדר כיול מעבדה. שאלה זו ראוי לה כי תוכרע בבוא זמנה בהליך העיקרי, כפי שקבע בצדק בית המשפט המחוזי, לאחר התייחסות למכלול השאלות הצריכות לעניין"
בית המשפט המחוזי בחיפה בעפ"ת 27982-08-10 מור דנה נ' מדינת ישראל החליט בבקשה לביטול פסילה מנהלית כדלקמן :
"ראשית, מקום שבו נקבעה הלכה על ידי ביהמ"ש העליון וזה לא ציין בהלכתו כי נדרש כיול על ידי מעבדה חיצונית כדי להסתמך על תוצאות מדידה באמצעות הממל"ז, אין פסיקתו של בית משפט מחוזי יכולה לגבור על אותה הלכה ובית משפט זה מחויב לפסוק על פי הלכתו של בית המשפט העליון".
אמנם אנו נמצאים כעת בהליך העיקרי ולפיכך לא די בראיות לכאורה, אלא שהנאשם לא הביא כל ראיה מטעמו לתמוך בטענה כי בהיעדר כיול אין לממצאי המדידה ערך ראייתי ולפיכך, די בראיות התביעה שלא נסתרו כדי להוכיח כי המכשיר היה תקין ומדידתו תקינה ומדויקת. בנסיבות אלה, ניתן ללמוד לענייננו גם מן ההחלטות שניתנו לגבי הליך של פסילה מנהלית.
בבית המשפט המחוזי בחיפה בעפ"ת 5478-10-10 מדינת ישראל נ' גל דיגמל, קבע כבוד השופט כמאל סעב, בהחלטה שניתנה בערעור על הכרעת דינו של בית משפט קמא, כי ההלכה המחייבת הינה החלטת בית המשפט העליון בענין לוי ועטיה וכי היסוד של כיול המכשיר אינו נמנע על היסודות אותם על התביעה להוכיח :
"על פי הפסיקה, לצורך הרשעה בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר, על המאשימה להוכיח שלושה יסודות מרכזיים : האחד, המכשיר בו נמדדה המהירות היה תקין ומדויק, השני, המפעיל היה מיומן בהפעלת המכשיר, השלישי, כללי ההפעלה הבסיסיים נשמרו על ידי המפעיל"
והוסיף : " לטעמי, טעה בית המשפט לתעבורה כאשר ביסס את הכרעת דינו לזיכוי המשיב על יסוד הטענה שהמערערת לא ביצעה כיול מאת מעבדה מוסמכת. המדובר בפגם טכני שלא משפיע על מהימנות המדידה ".
החלטה זו שניתנה במסגרת דיון בתיק עיקרי (ולא בבקשה לביטול פסילה מנהלית) עומדת בניגוד להחלטות בתי המשפט אליהן הפנה הנאשם. מכאן, נוכח המחלוקת שקמה לאחרונה בבתי המשפט המחוזיים יש לפנות להחלטות המחייבות של בית המשפט העליון בעניין בראונשטיין וגבריאל לוי.
אציין כי בכפירתו בבית המשפט בישיבת ההקראה לא כפר הנאשם בתקינות הממל"ז.
נוכח כל האמור לעיל אני דוחה את טענת הנאשם לעניין העדר כיול.
מדידה בעקומה – אי יציבות המפעיל – החלקת קרן
אני דוחה את טיעוני הנאשם כי המדידה לא התבצעה על פי נוהלי הפעלה עקב החלקת קרן או החזקת הממל"ז באופן לא יציב על ידי המפעיל, כתוצאה ממדידה בעקומה.
שוכנעתי בכך שהממל"ז הופעל בהתאם לנוהלי ההפעלה וכי הנתונים שהתקבלו במדידה הינם נתונים מדויקים.
טענתו של הנאשם בדבר אי דיוק במדידה בגין גורמים אלה, נבחנה בפסיקה ונדחתה.
בע"פ 4682/01 גבריאל לוי נ' מ.י. נפסק כי הטענות בדבר החלקת הקרן או אי יציבות במדידה אינם קשורים לכשלים הנמצאים בממל"ז אלא לאופן הפעלתו של הממל"ז, וניתן למנוע אותם :
"לפיכך, מכשיר ממל"ז תקין המופעל בדרך שבה אין מכשולים פיסיים, וקיים קשר עין ישיר בינו לרכב-מטרה הנוסע בודד בנתיבו, אמור למדוד בדייקנות את מהירותו של הרכב. עם זאת, רבות הן הטענות שהועלו כנגד מכשיר זה, אך בחינתן מלמדת כי מקור רובן בחשש מפני זליגת קרן הלייזר אל רכבים אחרים, לפני הכביש או לעצמים דוממים המצויים על פני הדרך או לצידה, דבר שעלול לגרום לקבלתה של מהירות גבוהה מזו בה נוסע רכב-המטרה בפועל. אך זו סוגיה המצויה בעיקר בתחום דרך ההפעלה של המכשיר ולא בכשלים-מובנים המצויים בו. ובמילים אחרות, אם תימצא דרך לייצב את האחיזה במכשיר בעת הפעלתו ובכך למנוע את זליגת הקרן, ואם תימצא דרך לצייד את המפעיל בעזרים טכניים אשר יאפשרו לו למקד את הקרן ברכב המטרה גם בטווחים גדולים, ייעלמו רבים מהספקות שהועלו כנגד הממל"ז."
על מנת לסכל מראש אפשרות של כשל עקב אי אחיזה יציבה במכשיר, ואף שבית המשפט קבע כי זוהי אפשרות רחוקה, "אשר הניסיונות שנערכו במכשיר לא אימתו את הטענה שלכשלים אפשריים אלה יש השלכות מעשיות על תוצאות המדידה", נקבע טווח של עד 300 מ' למדידה ללא צורך בעזרים טכניים לייצוב המכשיר.
בבית המשפט בעניין גבריאל לוי נבחנו פס"ד במסגרתם בוצעו ניסויי מדידה במקרים של "החלקת קר" ובית המשפט אימץ את תוצאותיהם. כך, בת"ת (י-ם) 17717/97 מ.י. נ' ולוורט, נדחתה טענת מומחה מטעם ההגנה כי המהירות המתקבלת אינה של המכונית הנמדדת אלא של מכונית אחרת שנסעה לידה. בית המשפט, ביחד עם מומחי ההגנה והתביעה ובאי כוחם, ביצע למעלה מ1000 מדידות, וכל אחד מן המומחים ביצע אף הוא מספר דומה של מדידות מטעמו. הניסיונות נועדו כדי לבדוק "את יכולת ההפרדה של המכשיר כאשר הקרן פוגעת בשתי מכוניות, את כושר הדיוק של קרן הלייזר כאשר נקודת המכוון מכוונת לעבר רכב מסוים ויצירת מצבים בהם תחליק הקרן אל צד כלי רכב". ממצאי הניסיונות, הנוגעים לענייננו, היו: "כיוון המכשיר בהתאם להוראות היצרן, והנחיות המשטרה, מבטיח כי המכשיר מכוון ומכויל וכי קרן הלייזר פוגעת בנקודה עליה מצביעה נקודת המכוון האדומה בדיוק רב. מנגנון תיקון השגיאות של המכשיר יודע לספק קריאות Error כאשר המכשיר רועד ובדרך זו הוא מונע את קבלתן של תוצאות שגויות."
בית המשפט בעניין גבריאל לוי התייחס באופן מפורש לתוכנת "מלכודת השגיאות" הנמצאת בממל"ז ואשר מציגה קריאות שגיאה במקרים בהם לא מתבצעת מדידה תקינה: "כאמור, בנוסף ליכולת הגלומה ב"מלכודת השגיאות" לממל"ז מאפיינים נוספים, וביניהם מה שמכונה "לוגיקת הטווח הראשון", אשר נועדה על פי חוות הדעת של ד"ר בזדין, כדי "להתגבר על מצב שבו חלק מהקרן גולש מהרכב הנמדד, ופוגע ברכב או עצם אחר. לוגיקת טווח ראשון מנצלת את העובדה שההחזר מהעצם המרוחק יותק מגיע למקלט באיחור, ומאפשרת בחישובי המהירות להתייחס להחזר הראשון בלבד"."
בית המשפט קבע כי אלפי הניסיונות שנעשו בארץ ובעולם מצביעים על כך שהממל"ז הינו מכשיר אמין ביותר ומפריכים את הטענות כנגד דיוק מדידתו.
בית המשפט שלל את האפשרות להחלקת קרן שתביא למדידה שאינה מדויקת וקבע : "אכן, הניסיונות שנערכו במכשיר לא אימתו את הטענה שלכשלים אפשריים אלה יש השלכות מעשיות על תוצאת המדידה."
אני דוחה את טענת הנאשם לפיה ניסיונות המדידה שנערכו עם המכשיר אינם רלוונטיים לטענותיו. טענתו של הנאשם מתייחסת לזליגת או החלקת קרן הלייזר מן הרכב במהלך המדידה. הנאשם מתייחס להחלקת הקרן עקב נסיעת הרכב בעקומה, אך בעיקרה של הטענה עומדת הטענה של החלקת הקרן מן הרכב, אשר נדחתה בפס"ד לוי האמור. איני מוצאת הבדל מהותי בסיבה שהביאה להחלקת הקרן, נסיעת הרכב בעקומה או הסטה מכוונת או יציאת הרכב מתחום הקרן או הסתרת הרכב על ידי עצם אחר.
בעדותו הסביר כתר כי יש למכשיר את "מלכודת השגיאות והיא נבדקה עם כל התרחישים" (עמוד 19 שורה 21). לדבריו, התרחיש אותו מתאר הנאשם, הינו למעשה תרחיש של יציאת הקרן במהלך המדידה, כאשר בזמן המדידה נכנס רכב אחר וחוסם את הקרן או כאשר במהלך המדידה בורח הרכב מן הקרן (עמוד 19 שורה 25-29).
טענת הנאשם בדבר החלקת הקרן, נדחתה ונשללה בעניין גבריאל לוי. קרן הלייזר לא זלגה ולא החליקה ממרכז הרכב לצד הרכב או מחוצה לו, שכן במקרה מעין זה לא מתבצעת מדידה.
התביעה הוכיחה כי הממל"ז הופעל על פי הוראות ההפעלה וקרן הלייזר כוונה אל מרכז הרכב הנמדד ולפיכך, התקבלה מדידה מדויקת. "מלכודת השגיאות" של המכשיר ו"לוגיקת הטווח הראשון" מונעות אפשרות של מדידה שגויה.
כתר הסביר בעדותו כי נוהלי ההפעלה של הממל"ז נקבע גם בהתאם להנחיית בית המשפט העליון בפרשת גבריאל לוי (עמוד 19 שורה 33).
אני דוחה את טענת הנאשם כי אחיזת המכשיר לא הייתה יציבה וכי המפעיל הזיז את נקודת ההצבעה עם תנועת הרכב. על פי עדותו של המפעיל הייתה נקודת ההצבעה מכוונת כל משך המדידה אל מרכז רכבו של הנאשם. כל תזוזה של המכשיר הייתה מביאה לקריאת שגיאה במכשיר.
המדידה בוצעה בטווח של פחות מ-300 מ' ועל כן לא נדרש כל עזר להבטחת יציבות.
החלקת קרן מן הרכב הנמדד תפעיל את מלכודת השגיאות ולעניין זה אין משמעות לסיבה שהביאה, להחלקת הקרן. כל גורם לתוצאה של החלקת קרן מן הרכב הנמדד - היה מביא לקריאת שגיאה ולחוסר מדידה. הואיל ובוצעה מדידה על פי כל הנהלים באמצעות מכשיר תקין ומבלי שהתקבלה קריאת שגיאה – הרי שהמדידה שבוצעה הינה תקינה ומדויקת.
בעת ביצוע המדידה ווידא המפעיל את קיומם של התנאים הבאים :
קו ראיה נקי מהפרעות פיזיות בין המכשיר לקטע הדרך שבפיקוח, הרכב הנמדד לא הוסתר, נקודת ההצבעה האדומה כוונה כל זמן המדידה על מרכז רכב המטרה, קשר עין רצוף בין המפעיל לרכב עד לעצירתו, טווח גילוי הרכב היה 236.9 מ'.
המפעיל הפעיל את המכשיר בהיותו יושב במושב הנהג בניידת שעמדה בשול הדרך. המפעיל ציין כי הייתה ראות טובה ומזג אויר בהיר והרכב היה בודד בכביש ונסע בנתיב שמאלי מתוך שני נתיבי נסיעה.
המפעיל פעל על פי הדרישה בנוהלי ההפעלה להחזיק את המכשיר יציב במשך 0.3 שניות ולכוון את נקודת ההצבעה האדומה אל מרכז רכב המטרה.
הנאשם לא הצליח להעלות ספק בביצוע המדידה בצורה נאותה. אני נותנת אמון בעדותו של המפעיל המוסמך, הוותיק והמיומן ובתרשומות שערך בדו"ח. הנאשם העיד כי אם המכשיר אינו מוחזק באופן יציב לא תתקבל מדידה. "אם אני לא יציב אני לא אקבל תוצאה" (עמוד 4 שורה 5). עדותו, תואמת את מסקנת בית המשפט העליון בעניין לוי, בדבר "מלכודת השגיאות". גם על פי חוות דעתו של כתר די ברעידה קלה ביותר של המפעיל כדי שהמכשיר יציג הודעת טעות.
איני מקבלת את הנתונים העובדתיים עליהם בונה הנאשם את חוות דעתו, וקובעת כי מדובר בנתונים שאינם מדויקים אלא משוערים, ולפיכך, אינם מביאים למסקנה לה טוען הנאשם.
לחוות דעתו צירף הנאשם תרשים של מקום ביצוע העבירה (תרשים 1) והגדלת התרשים (תרשים 2). על גבי התרשים מיקם את ניידת המשטרה ממנה הופעל הממל"ז. על סמך מקום הניידת בתרשים סימן הנאשם את רכבו, בקנ"מ, במרחק של 236.9 מ' שהינו טווח המדידה. בהתאם לסימונים אלה, הדגים הנאשם, כי הזוית שנוצרת בין קו התקדמות הרכב לבין הקרן במשך זמן המדידה שהינו 0.3 שניות, אינה מאפשרת למפעיל לכוון את נקודת ההצבעה של הממל"ז לעבר מרכז הרכב במשך הזמן הדרוש למדידה, שכן הקרן אינה פוגעת ברכב בסוף המדידה.
הנאשם סימן בתרשים את מיקום הניידת בהסתמך על צילום שביצע במועד רישום הדו"ח נגדו (נ/1). בצילום זה נראית ניידת המשטרה במצב של עמידה ולפניה נמצא רכב הנאשם. הנאשם ציין בעדותו : "על פי המיקום בשטח כפי שצולם בנ/1 סימנתי על המפה את מיקומה של הניידת בחלקו הימני של הקו האדום. הנקודה הימנית היא הנקודה בה עמדה הניידת" (עמוד 11 שורה 29-30, וכן עדותו בעמוד 13 שורה 1-2).
לא שוכנעתי כי בהתאם לצילום נ/1 ניתן לסמן את המיקום המדויק של הניידת על גבי התרשימים.
אדגיש כי קביעת מיקומה של הניידת על גבי התרשים אינה עניין שבמומחיות ואינה קשורה לתחום מומחיותו של הנאשם כפיסיקאי. יש לבחון את אמינותו של נתון זה במסגרת בחינת עדותו של הנאשם לעניין ביצוע העבירה.
הנאשם לא הוכיח כיצד הסיק מהצילום נ/1 כי הנקודה בה עמד המפעיל הינה כפי שסומנה על ידו בתרשים 1. הנאשם לא הביא בפני בית המשפט כל נקודת ציון שתאפשר לקשר בין מיקום הניידת ב-נ/1 לבין סימונה בתרשים. הגם שהמפעיל אישר כי נ/1 צולם במקום עמידת הניידת בזמן האירוע, הרי שהנאשם לא הביא כל ראיה לכך שסימן את מיקום הניידת במקום הנכון על גבי התרשים. הנאשם לא הוכיח כי סימון מיקום הניידת בתרשים הינו מיקומה על פי הצילום. לפיכך, בסיס הנתונים עליו מבסס הנאשם את חוות דעתו לא הוכח.
מתעורר חשש כי קביעת מיקום הניידת אינו מבטא את מיקומה המדויק בעת ביצוע המדידה, אלא נקבע באופן מגמתי לצורך קבלת התוצאה הרצויה לנאשם.
הנאשם לא הגיש מפה מקורית של המקום והסתפק בהגשת צילום מוקטן של מפה אותה קיבל ממחלקת ההנדסה של עיריית כפר סבא. לא רק זו, אלא שקטע מן הצילום המוקטן הוגדל על ידו, ועליו סימן את מיקום רכבו, את מסלול נסיעתו ואת מסלול קרן הלייזר. אי הגשת המפה במקור פוגם בדיוק הנתונים שמוסר הנאשם בבית המשפט ולא ניתן לקבוע לפיה קביעות מדויקות של מרחק וזווית.
מיקום רכב הנאשם כפי שסומן על ידי הנאשם בתרשים 2, אף הוא אינו מדויק. לא ניתן לקבוע היכן לרוחב הנתיב נסע רכבו של הנאשם בעת שנמדד והאם התקדם בנסיעתו במסלול שסומן על ידי הנאשם בקו ירוק. הנאשם לא מסר בעדותו בבית המשפט באיזו נקודה לרוחב הנתיב היה רכבו בעת המדידה ולפיכך, אינו יכול לסמן את הרכב במקום בו סומן.
אי הדיוק בנתונים אלה, יש בהם כדי לשנות את הזווית המתקבלת בין קרן הלייזר לבין הרכב במסלול התקדמותו במהלך המדידה. מסקנות הנאשם בחוות דעתו מבוססות על נתונים משוערים ולפיכך נשמט הבסיס מתחת לטיעוניו בדבר מדידה שגויה.
עדותו של המפעיל סותרת את טענת הנאשם בדבר מדידת הרכב בעקומה באופן שהפריע למדידה תקינה. על פי עדותו, בעת המדידה התיישר רכב הנאשם ונמדד כשהוא נמצא בכביש ישר. כשהופנה על ידי הנאשם אל הצילום נ/1, שלל המפעיל את טענת הנאשם כי בסמוך לניידת נמצא הכביש בעיקול ואמר : "יש ישורת גדולה. העיקול נמצא ליד הגשר." (עמוד 4 שורה 19).
אל מול חוות דעתו של הנאשם המבוססת על ערכים משוערים שאין להם ביסוס, עומדת חוות דעתו של כתר הנשענת על ניסיון רב שנים במכשירי אכיפה אלקטרוניים ומכשיר הממל"ז, והמבוססת על ניסיונות רבים שנעשו עם המכשיר בעבר וגם במסגרת תיק זה.
בסעיף ג' 3 לחוות דעתו של כתר, מוצג צילום רכב שנעשה על ידי הנאשם ונסרק על ידי כתר לחוות דעתו, ואשר לטענת הנאשם משקף את רכבו כפי שנגלה לעיני המפעיל (הנאשם אישר זאת בעדותו בעמוד 12 שורה 27-31). הצילום ממחיש באופן ברור את היותו של הרכב גלוי כולו לעיני המפעיל, ללא כל הפרעה וללא השפעה של העקומה לה טוען הנאשם. צילום זה מחזק את עדותו של המפעיל כי רכב הנאשם נמדד כאשר הוא נוסע מול המפעיל (עמוד 4 שורה 11-12). וכפי שהעיד כתר : "אין פה שום זווית שיכולה לפגום באפשרות לראות את כל חלקיו של הרכב..." (עמוד 19 שורה 8-9).
צילום זה מחזק את ראיות התביעה בדבר ביצוע מדידה על פי נוהלי ההפעלה בתנאים בהם אין הפרעות לקו הראיה, הרכב אינו מוסתר וכל חלקי הרכב הניתנים להראות גלויים לעיני המפעיל. הרכב היה בודד בכביש ולא הייתה כל הפרעה שמנעה מדידתו התקינה.
בסעיף ג' 4 לחוות דעתו מפרט כתר את הניסיונות שנעשו על ידו עם הממל"ז יחד עם המפעיל מן המקום בו נמדד רכב הנאשם, לצורך עריכת חוות הדעת. הניידת הועמדה על ידי המפעיל במקום בו הייתה במועד מדידת רכב הנאשם, בוצעו על ידו מדידות באמצעות הממל"ז, והתקבלו תוצאות מדידה של מהירויות שונות. באף לא אחת מהמדידות התקבלה הודעת שגיאה. כתר ביצע את הניסיונות גם למרחקים ארוכים מהמרחק בו בוצעה המדידה נשוא כתב האישום. כתר לא הסתפק בעריכת חוות דעת תיאורטית אלא ביצע מדידות עם הממל"ז במקום בו נמדד רכב הנאשם.
אני מקבלת את חוות דעתו של כתר ומעדיפה אותה על פני חוות דעתו של הנאשם. חוות דעתו של כתר מבוססת על ניסויי שטח, נוהלי הפעלה, ניסיון רב שנים במעבדת מכשור של המשטרה ועל פסיקת בית המשפט העליון ופסיקות בתי המשפט לתעבורה במשך שנים. יש לתת לחוות דעתו משקל רב יותר על פני חוות דעתו התיאורטית של הנאשם. הנאשם לא בחן מעולם את מכשיר הממל"ז, לא ביצע בו מדידות או ניסיונות בשטח ולא הפעילו. כמו כן, הנאשם הינו עצמו המומחה נותן חווות הדעת, דבר היוצר ספק לגבי מידת האובייקטיביות שלו.
סיכום
נוכח כל האמור לעיל הוכיחה התביעה מעבר לכל ספק סביר כי מכשיר הממל"ז היה תקין, הופעל על ידי מפעיל מוסמך ומיומן ונשמרו נוהלי ההפעלה באופן המבטיח את דיוק המדידה.
לפיכך אני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
זכות ערעור כחוק.

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות.

הנאשם המבקש להישפט בעבירה מסוג ברירת משפט אינו זכאי להנות מתשלום קנס בגובה ברירת המשפט.

הנאשם נוהג משנת81 , נהג וותיק ועברו התעבורתי אינו מכביד.

לא מצאתי מקום להטיל על הנאשם פסילה בפועל כבקשת התביעה נוכח וותקו ועברו התעבורתי שאינו מכביד.

נוכח האמור לעיל אני מטילה את העונשים הבאים:

1. קנס בסך 1,500 ₪ או 15 ימי מאסר. הקנס ישולם תוך 90 יום.

2. פסילה על תנאי של חודשיים למשך שנתיים.

זכות ערעור כחוק.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בדיקת ממל'''ז

  2. אמינות הממל''ז

  3. ביטול קנס מהירות

  4. אי ידיעה על נקודות

  5. אמינות מכשיר הדבורה

  6. התיישנות דוח מהירות

  7. ביטול קנס מהירות מצלמה

  8. התיישנות עבירת מהירות

  9. אמינות מד מהירות לייזר

  10. ביטול אישום עבירת מהירות

  11. אמינות מד מהירות אלקטרוני

  12. בקשה להישפט עבירת מהירות

  13. בקשה להישפט מהירות מופרזת

  14. הארכת מועד לתשלום קנס מהירות

  15. אופנוע ים מהירות מופרזת כתב אישום

  16. ביטול הרשעה נהיגה במהירות מופרזת

  17. אי שמירת מרחק ונסיעה במהירות גבוהה

  18. ביטול צו פסילה מנהלית בעבירת מהירות

  19. ביטול כתב אישום נהיגה במהירות מופרזת

  20. בקשה להארכת מועד להישפט מהירות מופרזת

  21. ביטול כתב אישום כיול מכשיר למדידת מהירות

  22. ערעור על הרשעת הנאשם בנהיגה במהירות מופרזת

  23. אמינות תוצאת המדידה של מכשיר ה"דבורה", באמצעותו נמדדה מהירות הרכב

  24. אמינות מכשיר דבורה BEE III IL מתוצרת חברת MPH באמצעותו נמדדה מהירות

  25. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון