בדיקת רכב תביעות קטנות


בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בחיפה (כבוד השופטת (בדימוס) ר' חוזה) מיום 17.4.12 בת"ק 38919-10-11 שבו התקבלה בחלקה תביעתו של התובע כנגד הנתבעת וזו חויבה לשלם לו סכום של 13,550 ₪ וכן הוצאות משפט בסכום של 1,500 ₪ ("פסק הדין").

עיינתי בבקשה ובנימוקיה והחלטתי לדחותה.

כעולה מפסק הדין המשיב התכוון לרכוש מכונית משומשת מסוג פולקסווגן גולף ("המכונית") וקודם לרכישתה הוא בדק את תקינותה של המכונית במכון בדיקה של המבקשת. לטענתו, על יסוד תוצאות הבדיקה הוא החליט לרכוש את המכונית ושילם למוכר את המחיר שדרש ממנו המוכר. זמן קצר לאחר מכן הבחין המשיב ברעשים מכוון תיבת ההילוכים של המכונית ולאחר בדיקתה במוסך מורשה בירושלים נקבע כי יש צורך להחליף את התיבה, פעולה הכרוכה בעלות של 13,000 ₪. המשיב הוסיף וטען בתביעתו כי הודיע על כך למבקשת וזו זימנה אותו להגיע לטירת הכרמל, שם נמצא מכון הבדיקה שלה, ושם גם בוצע על ידי המבקשת תיקון של התקלה, אשר בעלותו, בסך 1,000 ₪, נשא המשיב. מיד לאחר מכן, במהלך הנסיעה לירושלים, התקלקלה תיבת ההילוכים והיה צורך לגרור את המכונית לירושלים, שם נעשה בה תיקון. עוד נטען כי בבדיקה שנעשתה במוסך הסתבר שפעולת התיקון שנעשתה על ידי המבקשת הייתה חסרה ואף שגויה.


המשיב תבע מן המבקשת פיצוי בגין העלויות שבהן נשא ובכלל זה הוצאות בדיקה, גרירת המכונית, התשלום ששולם למבקשת עבור התיקון, וכן עבור עלות שיפוץ או החלפת תיבת ההילוכים. בנוסף תבע המשיב בגין עגמת נפש שנגרמה לו. סכום התביעה הסתכם בסך 24,800 ₪.

בית המשפט קמא, לאחר שעיין בטענות הצדדים ושמע את דבריהם, הגיע למסקנה שהמבקשת התרשלה בבדיקת תקינותה של המכונית עובר לרכישתה על ידי המבקש וכי גם התיקון שעשתה לאחר מכן היה שגוי, ועל יסוד כל אלה היא ראתה לחייב את המבקשת באחריות לחלק מנזקיו של המשיב, היינו סכום של 13,550 ₪ המשקף את סכומי ההוצאות השונים שבהם נשא המשיב כגון: בדיקת המכונית אצל המבקשת, בדיקת המכונית במוסך בירושלים, תיקון המכונית אצל המבקשת, הוצאות הגרירה וכן סכום בגין ירידת ערך המכונית. יצוין, כי ראש נזק זה לא נתבע על ידי המשיב בכתב תביעתו אולם מעיון בפרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא מסתבר כי המשיב טען שחלף תיקון המכונית הוא העדיף למוכרה במחיר נמוך במידה ניכרת מן המחיר בו רכש אותו, ובית המשפט קיבל את דבריו ואת הראיות שהביא בעניין זה, בלא שהועלתה התנגדות מצד המבקשת.

המבקשת, ככל הנראה בהיותה מודעת להלכה הנוהגת בכל הנוגע למתן רשות ערעור על פסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות בכלל, ולהתערבות במסקנות ובממצאים שבפסקי דין כאלה בפרט, פרשה יריעת טענות נרחבת שנועדה להראות כי הטעויות שנפלו, לטענתה, בפסק הדין הם בעלות משמעות עקרונית, היורדות לשורשו של עניין ומשום כך ראוי להתערב בפסק הדין ולתת לה רשות לערער. כך למשל טוענת המבקשת כי הוכח בבית המשפט קמא שבדיקת המכונית על ידי המבקשת נעשתה בהתאם להוראות הנוהל שהוציא משרד התחבורה למכוני בדיקה והיא טוענת גם שמסקנות הבדיקה תואמות את מצבה של המכונית כפי שניתן היה לבררו על פי אמות המידה של בדיקת מכונית כפי שאלה מקובלות בתחום זה, וכפי שהן הוגדרו בהוראות הנוהל של משרד התחבורה. המבקשת טוענת גם כי טופס הזמנת הבדיקה שעליו חתם המשיב מהווה הסכם בין הצדדים והוא קובע את המסגרת הנורמטיבית ליחסים החוזיים ביניהם ועל פי ההוראות הכלולות בו אין על המבקשת חובת גילוי של חומרת תקלות הנמצאות ברכב הנבדק וככל שלא עלה בידה לגלות את חומרת מצבה של תיבת ההילוכים בבדיקה שנעשתה לפי ההסכם בין הצדדים ונוהלי משרד התחבורה, אין על המבקשת אחריות בקשר לכך.

טענות אלה של המבקשת לא ניתן לקבל ואני סבור שאין מקום להתערב במסקנתו של בית המשפט קמא.

מתן רשות לערער על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות מעין זה שבפנינו, מוסדר בסעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984("החוק"), המורה כי:

"פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי ; בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשופט אחד ".

לשונה של ההוראה מעוררת את השאלה בדבר השיקולים שלפיהם ינחה את עצמו בית המשפט כאשר הוא מתבקש לתת רשות לערער על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות. בעניין זה נאמר כי:
"העתרות לא מבוקרת לבקשות רשות ערעור על פסקי דינו של בית המשפט לתביעות קטנות עלולה לסכל את תכלית הקמתו, שהרי היא תאריך את משך ההתדיינות הכולל ותייקר את עלותה של ההתדיינות. הצורך (התחיקתי) להגשים את תכלית הקמתו של בית המשפט לתביעות קטנות מחייב, אפוא, לקבוע אמות מידה להענקת רשות הערעור, ואלו תיגזרנה מתכלית זו." (ראו: בר"ע (מחוזי י-ם) 375/08 ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ נ' מאיר (טרם פורסם, 3.4.08))

ייעודו ותכלית קיומו של בית המשפט לתביעות קטנות מקבלים ביטוי בסעיף 62 לחוק הקובע הוראות מקלות הן בנושא ראיות והן בנושא סדרי דין, והכול על מנת להביא להכרעה מהירה, יעילה וצודקת של העניין (ראו: רעא 6043/04 אעלימי כמאל נ' אפי אפרי (טרם פורסם, 15.9.05); רע"א 292/93 סרבוז נ' אופק בע"מ, פ"ד מח (3) 177 (1994)). זאת ועוד, על מנת לקיים את התכלית שלשמה הוקם, הוגבלה זכותם של הצדדים לייצוג על ידי עורכי דין והדבר טעון רשות של בית המשפט "מטעמים שיירשמו" (סעיף 63 לחוק).

וגם זאת נאמר, ברע"א 4122/06 מעוז נ' מיכאלה יעקב (טרם פורסם, 17.1.07) :

"הליך תביעות קטנות נועד לפתרון סכסוכים בגובה כספי נמוך, ועל כן נקבעו לו כללים מיוחדים של גמישות הן בנושא הראיות הן בסדרי הדין (ראו ש' לוין, פרוצדורה אזרחית: סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט, פרק ט"ו עמ' 94, 97 ואילך). נוכח ערכן של התביעות ומשיקולי יעילות גם לא נקבעה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי, אלא ניתן ערעור ברשות בלבד. ממילא המשוכה שקבע המחוקק גבוהה, מעבר להליך רגיל בבית משפט השלום, ולשאלת ההתערבות בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות לגופו קודמת השאלה של עצם מתן הרשות לערער".

מאלה מתחייבת מסקנה כי העתרות לבקשות רשות ערעור על פסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות תעשה בריסון ובאיפוק. לעניין זה יפים גם דבריו של המחבר א' גורן, בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, 853 (מהדורה עשירית, 2009)), שם נאמר:

"רשות ערעור על פסק-דינו של בית-משפט לתביעות קטנות לא תינתן אלא כשמדובר על טעות משפטית או עובדתית גלויה, ברורה ופשוטה. כאשר מדובר על נושא משפטי שאין בו פסיקה משפטית ברורה וחד-משמעית, לא תינתן, בדרך כלל, רשות ערעור. זאת, אפילו מדובר בשאלה בעלת חשיבות עקרונית או ציבורית, אלא אם כן מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה, כאשר רצוי שלא להנציח פסק-דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות. כידוע, רשות ערעור בגלגול שלישי תישקל במשורה, בנסיבות שבהן עולה שאלה משפטית או ציבורית עקרונית. קל וחומר כך, בתביעות קטנות. בתביעות מעין אלה, הרשות תינתן אך בנסיבות שבהן יש עוול זועק, או בשאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר".

ניתן, אפוא, לסכם ולומר כי זכות הערעור, שעליה נאמר שהיא קיבלה עיגון חוקתי בסעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה (רע"א 9572/01 דדון נ' וייסברג פ"ד נו (6) 918 ) הוגבלה על ידי הוראת סעיף 64 לחוק והמחוקק, שנתן בידי בית המשפט את שיקול הדעת אם להרשות את הערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות אם לאו, היה מוכן להשלים עם האפשרות שערכאת ערעור לא תתערב בפסק דין מוטעה, ובלבד שתושג תכלית קיומו של בית המשפט לתביעות קטנות ושהתוצאה לא תהיה בגדר עיוות דין או עוול זועק.

על רקע שיקולים אלה נראה לי שראוי לדחות את ערעורה של המבקשת מפני שעל אף כל יריעת טענותיה הנרחבת, והאסמכתאות שהיא הביאה בתמיכה להן, לא שוכנעתי שהתקיימו נסיבות המצדיקות התערבות בפסק דינו של בית המשפט קמא.

הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול תביעה קטנה

  2. בוררות תביעות קטנות

  3. התיישנות תביעה קטנה

  4. בדיקת רכב תביעות קטנות

  5. בקשה למחיקת תביעה קטנה

  6. הסכם פשרה תביעות קטנות

  7. החזר אגרה בתביעות קטנות

  8. אישור מסירה תביעות קטנות

  9. העברת דיון תביעות קטנות

  10. זכות ערעור תביעות קטנות

  11. ביטול תביעה תביעות קטנות

  12. גילוי מסמכים תביעות קטנות

  13. בקשת רשות ערעור תביעה קטנה

  14. טענות מקדמיות תביעות קטנות

  15. חוות דעת מומחה תביעות קטנות

  16. בקשת רשות ערעור תביעות קטנות

  17. העברת תיק מתביעות קטנות לשלום

  18. איחור במסירת דירה - תביעות קטנות

  19. העברת דיון מתביעות קטנות לבוררות

  20. בקשת רשות ערעור על פסק דין תביעות קטנות

  21. איחוד הדיון בית המשפט לתביעות קטנות ושלום

  22. העברת תיק מבית משפט לתביעות קטנות לבית משפט השלום

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון