בודד חריג שירותים מיוחדים


1. ביום 6.12.05 הגיש המערער כתב ערעור בלתי מנומק, כנגד החלטתה של הועדה לעררים לעניין שרותים מיוחדים, מיום 15.11.05, אשר קבעה כי אינו תלוי בעזרה רבה ברוב שעות היממה (להלן: "הועדה").

2. ביום 5.3.06 נמחק הערעור ע"י כבוד הרשמת ש. ולך, משהמערער לא התייצב.

ביום 1.3.06 הגיש המערער בקשה לדחיית הדיון, וביום 8.3.06 דחתה כבוד הרשמת את הדיון ליום 21.5.06.

3. ביום 10.5.06 הגיש ב"כ המערער, מטעם לשכת הסיוע המשפטי, הודעת ערעור מפורטת בה טען כי הועדה התכנסה בעקבות פסק דינה מיום 11.9.05 של כבוד השופטת ס. דוידוב-מוטולה ולפיו "לצורך בדיקה נוספת של נושא הניידות והרחצה נוכח טענות המערער בדבר נפילתו בעבר בעת רחצה עצמאית. עוד יש לקחת בחשבון את הטענה כי שני אחיו של המערער המתגוררים עימו מקבלים בעצמם גמלת שירותים מיוחדים, כך שאינם מסוגלים, כפי הנראה, לסייע לו, והאם אין לראות את המערער כ"בודד" בהתחשב בכך; יצוין כי הרופא המעריך ד"ר פרילינג מצא לנכון לבקש (בעמוד הראשון של מסמך ההערכה) מידע בקשר לאחיו של המערער עמם הוא מתגורר, אך כפי הנראה מידע כאמור לא התקבל".

עוד נקבע כי הועדה תנמק החלטתה.

(להלן: "פסה"ד").

טוען המערער כי הועדה לא מילאה חובתה עפ"י פסה"ד ולא נימקה החלטתה, אלא ננעלה בעמדתה, משאימצה באופן שרירותי את דו"ח הערכת התלות שמילא הרופא.

טעתה הועדה משלא בדקה בעצמה/באמצעות הערכת תלות מטעמה את נושא הניידות והרחצה.

לא ברורה ולא מנומקת קביעת הועדה לפיה אינו זכאי לנקוד כבודד חריג משאחד מאחיו העוורים מקבל תוספת בודד חריג המיועדת למשק הבית המשותף.

המערער מפנה לתעודת עובד ציבור שהוגשה בתיק ע.ב. 4075/04, לפיה עפ"י נוהלי המל"ל, עיוור שצבר 0.5 נקודות במבחן התפקוד יתווספו לו 2 נקודות כבודד/בודד חריג ואין כל מגבלה לזכאות, בשל זכאות של אחר. כך עולה אף מפסק הדין בעב"ל 1165/04 בן דוד נ' המל"ל.

לאור כל האמור – יש לשקול מצבו, כמי המתגורר בגפו כבודד/חריג והיה על הועדה ליתן משקל יתר למצב דברים זה, לצורך בהשגחה וסיוע בתפקודי היומיום.


המערער טען כי לאור האמור מתקיים בו התנאי המזכה בקצבת שר"מ בסכום השווה ל - 50% מקצבת יחיד מלאה.

משלא מילאה הועדה אחר מצוות פסה"ד עתר המערער להשבת עניינו לועדה בהרכב אחר, בלא שיבואו בפניה הפרוטוקולים הקודמים.

4. ביום 21.5.06, משהתייצבו הצדדים לדיון, הציעה כבוד הרשמת ש. ולך כדלקמן:

"בנסיבות המיוחדות של הענין כאשר מדובר במערער המתגורר עם שני אחים אשר אף הם עיוורים, מומלץ להחזיר את עניינו של המערער לועדה לעררים בהרכב אחר על מנת שתפעל בהתאם לפסק הדין מיום 11.9.05 וכאשר תשומת לב הועדה מופנה לכך כי על פי תקנות המל"ל אין כל סעיף או תקנה מהם עולה כי כאשר מדובר במשק בית המורכב
ממספר נכים קשים הרי שמתן גימלת שירותים מיוחדים לנכה אחד שהמל"ל שוכנע שהוא נזקק לעזרה שולל מתן גימלה זהה לנכה אחר הזקוק אף הוא לעזרה.

הפרוטוקולים של ועדה זו לא יהיו מונחים בפני הועדה שתתכנס".

ב"כ המערער הסכים להצעה.

ב"כ המשיב ביקש שהות לשקול עמדתו וביום 7.6.06 הגיש הודעתו כי אינו מקבל הצעת בית הדין ומשכך, הגיש סיכומיו.

טוען המשיב כי בניגוד לטענות המערער, מילאה הועדה בצורה מלאה אחר פסק הדין. פסה"ד לא הורה על בדיקת הערכה נוספת ע"י א.ב.צ. אלא, ע"י הועדה, וכך עשתה הועדה.


ערכאה משפטית אינה מוסמכת להתערב בצורת הבדיקה ואורכה שהם עניין רפואי (דב"ע שן/28-01 המל"ל נ' קטוע; דב"ע נא/91-99 רוזנברג נ' המל"ל).

הועדה מציינת כי בבדיקה תפקודית נמצא כדלקמן: המערער עצמאי בניידות (בעזרת מכשיר); בהלבשה - עצמאי; ברחצה - בשל טענת קוצר נשימה נדרש לסיוע קל ובשל טענה כי בעבר נפל במקלחת נדרשת נוכחות, ואלה הם בתחום הסיוע הקל. באכילה - בשל העוורון זכאי לסיוע קל; בהפרשות - שולט ומסתדר; להשגחה - אינו יוזם פעולות המסכנות עצמו או הזולת ולכן, אין צורך בהשגחה צמודה ומתמדת.

בהתאם – נמצא תלוי בעזרת הזולת רק ב- 2 פעולות, ובסיוע קל, ולכן, אינו תלוי בזולת בעזרה רבה ברוב הפעולות וברוב שעות היממה.

באשר לטענה בעניין "בודד חריג" – מדובר בבחינת זכאות שנוצרה בהנחיות המשיב, על מנת להקל במקרים בהם בתא המשפחתי אין מי שיעזור. אחד מאחיו העיוורים מקבל תוספת בודד חריג.

עפ"י ההלכה דרך המלך היא להחזיר העניין לאותה הועדה; אלא במקרים נדירים, בהם עולה חשש ממשי כי הועדה נעולה בדעתה (דב"ע נא/99-61 מטר חנא נ' המל"ל; דב"ע לב/28-0 בוסקילה נ' המל"ל).

הועדה פעלה עפ"י שיקול דעתה, הוראות פסה"ד ולא עולה כל חשש שפעלה בחות"ל. לא הועלה כל נימוק ממשי מדוע יש לפסול הועדה.

לאור כל האמור – עתר המשיב לדחיית הערעור.

5. ולהכרעתי –

א. הערעור יתברר עלל בסיס השאלה, אם קיימה הועדה אחר הוראות פסה"ד, שהורה על בדיקה נוספת לניידות ולרחצה, נוכח טענת המערער לנפילה בעת רחצה עצמאית וכן לענין זכאותו כ"בודד".

ב. הועדה ציינה טענות המערער ב 2 התחומים (ניידות ורחצה), כולל התייחסות לטענת המערער בדבר נפילה.

הועדה מציינת כי המערער נייד בתוך ביתו, הולך, יושב וקם בעצמו ומשכך –

עצמאי בעזרת מכשיר. המערער עצמאי בהלבשה (הועדה מתייחסת לפריט זה בהקשרו לרחצה). נותרה איפוא השאלה בדבר תלונת המערער לקשיי נשימה (ברחצה) ומשכך, קבעה הועדה כי הינו זכאי לסיוע קל לרחצת כפות רגליים, כששאר פעולות הרחצה – אין מניעה שיבצע, ככל עיור אחר.

לאור תלונתו בדבר נפילה בעבר במקלחת – ממליצה הועדה על נוכחות הזולת בעת הרחצה.

הועדה מתיחסת גם לפעולות נוספות ומשאינן נושא פסק הדין - אין מקום לבחינתן.

בכך פעלה הועדה עפ"י מצוות פסה"ד ואין טעות בפעולתה.

ג. באשר להשגחה – הועדה מציינת כי המערער אינו יוזם פעולות המסכנות אותו או את הזולת ולכן אין צורך בהשגחה.

הועדה מציינת כי עפ"י בדיקתה נדרש המערער לסיוע קל ב- 2 פעולות ומשכך, אינו תלוי בעזרה רבה ברוב הפעולות.

ד. באשר לתוספת בודד חריג –


הועדה מציינת כי אין היא מוסמכת לדון ב"תוספת לבודד חריג", משאין הדבר קבוע בתקנות.

מוסיפה הועדה ומציינת כי בהתאם – מדובר ב- 3 בני משפחה עוורים המקיימים משק בית אחד, כשאחד מהם מקבל תוספת כבודד חריג, לשרותי משק בית. לאור אלה – אין הועדה רואה לשנות מקביעתה.

עולה כי הועדה פעלה גם בהקשר זה עפ"י מצוות פסה"ד ובהעדר טעות משפטית בקביעתה – אין לי אלא לדחות הערעור.

ה. למעלה מן הצורך ראוי להעיר:

עולה מתאור הפעולות כי המערער מבצע את פעולות היומיום. בהוספת מתקנים מתאימים – כיסא, ידית אחיזה למקלחת – ניתן למנוע הקשיים להם נדרשה הועדה להתייחס בפסה"ד. עוד יש לציין כי בתאור הועדה את פעולות ההלבשה (כולל בהפרשות) יש משום מענה אף למתבקש מפסה"ד.

עוד יש להזכיר כי עסקינן בנוכחות ובסיוע קל וכי מי מבני משפחתו ודאי יכול לסייע ברחצת כפות רגליו, או בנוכחות בעת הרחצה (הגם עיוור), כשהמערער ישוב על גבי כסא במקלחת.

ו. לאור כל האמור – בהעדר טעות משפטית בהחלטת הועדה, שנימקה פעולתה וקביעתה – אין לי אלא לדחות הערעור.

אין צו להוצאות.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון