בוררות בפני רשם האגודות השיתופיות

1. לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת הוראת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"), או לחילופין לעיכוב הליכים והעברת התיק להליך של בוררות בפני רשם האגודות השיתופיות (להלן: "הרשם").

רקע עובדתי ועיקר טענות הצדדים:

2. התביעה הנדונה היא תביעה לפיצוי על פי חוק איסור לשון הרע
הצדדים להליך הינם חברי קיבוץ מיצר שהוקם בשנת 1981 והשוכן בדרום רמת הגולן.


התובעים שימשו כבעלי תפקידים ניהוליים בכירים בקיבוץ ובאגודת מייסדי הקיבוץ, שהוקמה כחלק מהליך הפיכתו של הקיבוץ למושב.
התובע 1 נבחר על ידי הקיבוץ לשמש כמנהל הכלכלי של הקיבוץ והתובעת 2 נבחרה כנציגת החברים בוועד הממונה ונבחרה כמנהלת הקהילה בקיבוץ.
הנתבעים נבחרו בתחילת שנת 2011 לשמש כחברים בוועד ההנהלה של האגודה.

3. כיום, מצוי הקיבוץ בעיצומו של תהליך שבסופו יהפוך למושב, בהתאם להחלטת חברי הקיבוץ מיום 21.8.09, אשר עוגנה על ידי תיקון תקנון הקיבוץ, תיקון שאושר על ידי רשם האגודות השיתופיות ביום 24.9.09. משמעות ההליך, בין היתר, היא הרחבת הקהילה בקיבוץ וייצובה וכן, העברת חלק מנכסי הקיבוץ לידי האגודה שהוקמה על ידי רשם האגודות השיתופיות – אגודת מייסדי מיצר - ומטרתה להבטיח את זכויות חברי הקיבוץ הוותיקים לקראת מהלך קליטה נרחב של חברים חדשים.

4. עקב חילוקי דעות בדבר התנהלות האגודה בתקופת המעבר, הורה הרשם ביום 2.3.10 על מינוי חוקר – עו"ד אריה שרמן, אשר המליץ בדו"ח חוקר מיום 1.8.10, למנות ועד ממונה שילווה את ההליך ויכלול חמישה חברים – שני חברי קיבוץ, נציג המועצה האזורית גולן, נציג החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית ויו"ר שימנה הרשם. בהתאם לכך, החליט הרשם למנות חמישה חברי ועד ממונה, כאשר מר משה פלד מונה כיו"ר הוועד ושני חברי הקיבוץ שמונו הם המשיבים.
עקב וויכוח ציבורי בקיבוץ, הורה הרשם על חקירה נוספת ע"י עו"ד אבנר צור, שבסיומה הומלץ על מינוי מפרק מפעיל לקיבוץ ולאגודה.
הרשם אפשר למעורבים להגיב להמלצת החוקר וביום 5.2.12 שלחו המבקשים תגובתם. ביום 16.2.12 הגיבו המשיבים באמצעות עו"ד יסמין מזרחי.

5. ביום 19.3.12 זומנו הצדדים לדיון בפני הרשם אשר הורה על המשך ההליך של הפיכת הקיבוץ למושב.
ביום 28.3.12 הורה הרשם בהחלטתו על חילופי גברי בוועד הממונה – החלפת יו"ר פלד והחלפת המשיבים כנציגי הקיבוץ. עוד הוסיף הרשם וקבע, כי "כל מחלוקת בין הצדדים תועבר להכרעתי" (סעיף 16 להחלטה). ביום 15.5.12 מונתה המבקשת 1 כחברת הוועד במקום המשיבה 2.

6. התובעים הגישו תביעתם בגין פרסום לשון הרע על-ידי הנתבעים כלפיהם, בין היתר לעניין מעילתם בתפקידם ושימוש שלא כדין בכספים עליהם הם אמונים מתוקף תפקידם. לטענתם, הנתבעים עשו כל שלאל ידם כדי לנשלם מתפקידם ולהכפיש את שמם ברבים, מה שגרם לרבים מחברי הקיבוץ להטיל דופי ביושרם המקצועי. הנתבעים אף פנו לרשם בכדי שינהל חקירה בדבר ענייניה הכספיים של האגודה. לדידם של התובעים, עקב ההכפשות הללו, נגרמו להם נזקים בלתי הפיכים, ביניהם היעדר האפשרות להתמודד על תפקידים ניהוליים ברחבי רמת הגולן, ונזקים אלה מוערכים על ידם בסך של 350,000 ₪, בהתחשב במעמדם, היותם נבחרי ציבור, הפגיעה בשמם הטוב ובפרנסתם כתוצאה מפרסום לשון הרע.

7. בכתב הגנתם ובבקשה זו שלפני, טוענים הנתבעים כי דין התובענה לסילוק על הסף מחמת הוראת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע. לחילופין, עותרים הנתבעים להתליית הליכים והעברת המחלוקת לבוררות בפני רשם. לדידם, המחלוקות בין הצדדים נידונו והוכרעו על ידי רשם האגודות השיתופיות במסגרת סמכותו החוקית, ובהתאם להחלטה מיום 28.3.12 קבע הרשם, כי "כל מחלוקת בין הצדדים תועבר להכרעתי".

בנוסף מפנים המבקשים לסעיף 112 לתקנון הקיבוץ לפיו "כל סכסוך בין חברי הקיבוץ יימסר לבירור ולהכרעה למזכירות או לרשות אחרת שהוסמכה לכך על ידי האסיפה הכללית או על ידי המזכירות. לחבר זכות ערעור על הכרעה שנתקבלה כאמור כזכותו לערעור על החלטת הרשויות המוסמכות של הקיבוץ לפי סעיף 111". לטענתם, התקנון הוא בבחינת חוזה בין האגודה ובין חבריה, וכן בין החברים לבין עצמם. בהיותו חוזה כאמור, מסדיר התקנון את היחסים המשפטיים בין הצדדים. לגופה של תביעה טענו הנתבעים כי אין במסמכים עליהם נסמכת התביעה משום לשון הרע.

8. בתגובתם לבקשה טוענים המשיבים כי הטענה לסילוק על הסף אינה טענה מקדמית אלא טענת הגנה הדרושה הוכחה וזאת במסגרת הליך של שמיעת ראיות. עוד נטען כי מדובר בסעד קיצוני שבית המשפט ייעתר לו במקרים חריגים בלבד. לטענת המשיבים, החלטת הרשם אינה מהווה הסכם בוררות וכי מעולם לא ניתנה הסכמת המשיבים להליך בוררות. לרשם האגודות השיתופיות אין כל סמכות עניינית לדון בתובענה ולהכריע בה.


9. בתשובת המבקשים לתגובת המשיבים נטען, כי הטענה לסילוק על הסף מכח הוראת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע משמעה חסינות מפני תביעת לשון הרע ומעצם טיבה וטבעה מהווה טענה מקדמית. עוד שבים המבקשים ומדגישים סמכותו של הרשם הן מכוח תקנון הקיבוץ והן מכוח החלטתו באשר לסכסוכים ומחלוקות שיתגלעו בהליך הפיכת הקיבוץ למושב, מיום 28.3.12.

דיון והכרעה:

10. למען הסדר הטוב ובבחינת ההיגיון הסביר, אדון ראשית בטענתם החלופית של המבקשים הנוגעת להתליית ההליכים בבית המשפט והעברת ההליך לבוררות. במידת הצורך, באם אמצא כי אין להעביר את הדיון להליך שכזה, אדרש לטענה בדבר סילוק התביעה על הסף מחמת הוראת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע

העברת ההליך לבוררות:

11. סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 קובע :
" 5. עיכוב הליכים בבית המשפט
(א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך. (ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה. (ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות. "

12. בענייננו, קובע סעיף 112 לתקנון הקיבוץ כדלקמן:
"כל סכסוך בין חברי הקיבוץ יימסר לבירור ולהכרעה למזכירות או לרשות אחרת שהוסמכה לכך על ידי האסיפה הכללית או על ידי המזכירות. לחבר זכות ערעור על הכרעה שנתקבלה כאמור כזכותו לערעור על החלטת הרשויות המוסמכות של הקיבוץ לפי סעיף 111".

13. סעיף 52(1) לפקודות האגודות השיתופיות, שממנו סעיף 112 לתקנון שואב את כוחו, קובע:
" 52. בוררות בסכסוכים
(1) יכולה אגודה רשומה לקבוע בתקנותיה הוראות בנוגע לישוב סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה, בין ע"י הרשם או באופן אחר: תביעה של אגודה רשומה לכל חוב או דרישת תשלום המגיעים לה מחבר, ממי שהיה חבר, או מן הממונה, או מן היורש או בא הכח החוקי של חבר שמת, לרבות קנס שיוטל בהתאם לתקנות האגודה, בין שהודו ובין שלא הודו באותו החוב או באותה דרישת התשלום, הריהי סכסוך הנוגע לעסקי האגודה בגדר סעיף קטן זה." (ההדגשות שלי – י"ס).

14. בענייננו, תביעת התובעים התגבשה, כטענתם, בעת שהחל הקיבוץ בהליך הפיכתו למושב, אז נאמרו דברים כאלה ואחרים על ידי הנתבעים, שלטענת התובעים מהווים לשון הרע וגובלים בהכפשת שמם, ועל כן הגישו את התביעה נגדם. עיון בכתב הגנתם של הנתבעים מלמד על הגנה של אמת דיברתי וחסינות מפני הגשת תביעה לאור הוראת סעיף 13(5) לחוק לשון הרע.

15. במסגרת הליך הפיכתו של הקיבוץ ל'מושב מתחדש' פנו אנשי האסיפה הכללית אל רשם האגודות השיתופיות למען ינהל חקירות באשר לענייני הכספים של האגודה וניהול הליך הפיכת הקיבוץ למושב בעקבות סכסוכים פנימיים שנתגלעו בין בעלי תפקידים בקיבוץ.

במסגרת החקירות שנוהלו בפיקוח רשם האגודות השיתופיות ומטעמו, ניתנה בין היתר החלטת הרשם, מיום 28.3.12, לפיה "כל מחלוקת בין הצדדים תועבר להכרעתי". בעת מתן ההחלטה הנ"ל לא נשמעה כל טרוניה באשר להחלטה זו של הרשם מצד מי מהצדדים.

כעת, טוענים התובעים, אין לרשם האגודות השיתופיות סמכות עניינית לדון בתביעה דנן, שהינה סכסוך פרטי בין הנתבעים לתובעים.

16. לכאורה, צודקים התובעים כי עסקינן בתביעת לשון הרע בו עותרים התובעים לקבלת פיצוי כספי מאת הנתבעים, לפיכך לתביעה זו ישנן השלכות ישירות על בעלי הדין ועליהם בלבד, ולא פורטה או הוכחה בפניי כל השלכה ציבורית כללית.

השאלה כעת היא האם המדובר בסכסוך פנימי שצריך להתברר במסגרת הבוררות או שמא המדובר בסכסוך חוקתי שיש ליישב בבית המשפט?

17. על פי ההלכה שנקבעה בע"א 234/81 ירמה נ' "מזרע" הקיבוץ השומר הצעיר" (פד"י לו (4) 113) (להלן : "עניין ירמה"), העניינים שיידונו בבוררות הם אלו המוגבלים לסכסוכים הנוגעים ל- "עסקי האגודה" דהיינו, לסכסוכים "פנימיים" בתוך האגודה.
לפי הלכה זו, עניינים "פנימיים" שניתן להביאם בפני בורר על פי סעיף 52(1) לפקודה הינם בבחינת "סכסוך הנוגע לעסקי האגודה", להבדיל מעניינים "קונסטיטוציוניים".

וכך נאמר בעמ' 114-116 לפסק הדין דלעיל מפי כבוד השופט ברק :
"הלכה פסוקה היא, כי "סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה" משמעותם "סכסוכים בנוגע לניהול העניינים הפנימיים של האגודה (DOMESTIC ADMINISTRATION)" להבדיל מאותם "סכסוכים הנוגעים לחוקיותם של מוסדות האגודה או לתוקף בחירתם או מינוים של אלה (CONSTITUTIONAL MATTERS) (ע"א 55/59, בעמ' 859).
על הבחנה זו עמד השופט זוסמן, בהביאו בהמ' 554/64, בעמ' 327, מתוך הסכמה את הדין האנגלי בעניין זה:
"ההלכה האנגלית מבדילה בין ענינים פנימיים של האגודה DOMESTIC MATTERS וענינים אחרים. סכסוך הנובע מניהול עניניה היום-יומיים של האגודה, במסגרת תקנותיה, כגון סכסוך מעסק שעשתה עם חבר, הוא סכסוך פנימי. המחוקק מביט בעין יפה על יישוב של סכסוך כזה מחוץ לכתלי בית - המשפט... מה שאין כן כאשר חרג נושא הסכסוך ממסגרת התקנות, כגון שהתובע טוען שהאגודה הפירה את החוק בהתיימרה להתקין תקנה הנוגדת את החוק, או בבחרה בחבר הנהלה שאינו כשיר לכך... כהונתו של חבר ההנהלה שלא נבחר כדין, או פעולתה של אגודה מעבר לסמכויותיה, אינן רק ענין לחברי האגודה לענות בו; ייתכן שיהיו אפילו לרוחם של רוב החברים. אך הדבר עלול להפוך תקלה לציבור, ולא מן הראוי להשאיר את בירורו בידי מוסד 'פנימי' " .
... נראה לי, כי ההבחנה ההלכתית בין עניין חוקתי לבין עניין פנימי עומדת במקום שהסכסוך עצמו עניינו חוקתי או פנימי, ולא במקום שהסכסוך הוא פנימי. אך הוא מעורר אינצידנטאלית שאלה חוקתית. אכן, בהקשר אחרון זה, בהיות ההכרעה החוקתית אינצידנטאלית, אין לה כל השפעה על האגודה כולה, על מבנה מוסדותיה, על מספר חבריה, ועל חוקיות החלטותיה על-פי תקנונה. ההכרעה היא בין הצדדים המעורבים, בינם בלבד, ונושא ההכרעה הוא כספי. ברוח זו החליטה הערכאה הראשונה, והחלטתה זו נראית לי". (ההדגשה שלי- ס"י).

18. כאמור, הרקע להגשת תביעת לשון הרע דנן הוא בסכסוך שהתגלע בין הנתבעים לתובעים בשאלת מעילת התובעים הנטענת בכספי הקיבוץ, ואמרות שנאמרו על ידי הנתבעים אודות פועלם של התובעים שלא כשורה במסגרת תפקידם כבעלי תפקידים בקיבוץ וכמייצגי ונבחרי הקיבוץ.
מבלי לנקוט עמדה בשאלה אם אמרותיהם של הנתבעים כלפי התובעים היו בבחינת השמצות והכפשות, או שהיה בהם כדי להשפיל או לבזות את התובעים ולהסב להם נזקים, כפי הנטען בכתב התביעה, הרי לא ניתן כלל להתעלם מהעובדה הבולטת כי הסכסוך נובע מ – "עסקי האגודה", שכן מהות המחלוקת נוגעת לעניין המתייחס לנושאים כספיים של הקיבוץ וחבריו ואופי תפקידם של נבחרי ציבור על ידי חברי הקיבוץ. זאת, גם אם מביאים בחשבון את העובדה כי אין לסכסוך בין בעלי הדין השפעה הנראית לעין על כלל האגודה, וההכרעה בסכסוך היא עניינם של בעלי הדין בלבד, כשהסעד המבוקש הוא סעד של פיצוי כספי לתובעים.

19. נראה לי אפוא כי אין דרך אחרת לראות את הסכסוך אלא כסכסוך בין הצדדים, שהינם חברי הקיבוץ והאגודה על רקע עסקי האגודה. העובדה כי התביעה הוגשה על פי חוק איסור לשון הרע, אינה מעלה ואינה מורידה מבחינה זו.

20. טענה נוספת בפי התובעים בהקשר זה, הינה כי לא ניתן להעביר את הנושא לבוררות שכן אין לדון בתביעת לשון הרע במסגרת בוררות בפני הרשם שאינו מוסמך לכך.

השאלה היא האם אכן הנושא אינו מצוי בסמכותו העניינית של הרשם, קרי אינו בריר, כטענת המשיבים?
תשובתי לשאלה זו היא שהנושא אכן מתאים לבוררות, ודווקא נושאים מהסוג הזה, בין חברי אותה אגודה שיתופית, ותושבי אותו קיבוץ, ראוי שיתבררו במסגרת הליך הבוררות או גישור כעניין שבמדיניות. (ראה עניין ירמה, עמ' 115 ).

המדובר בענייננו בסכסוך בין צדדים, שאינו נוגע לצדדים שלישיים, והגדרת המחלוקת נוגעת לסכסוך פרטי ביניהם על פי חוק איסור לשון הרע, שהרקע שלו הוא ענייני האגודה (כספי האגודה). לפיכך אין לקבל את הטענה לפיה המחלוקת אינה מתאימה לבוררות.

21. כלל ידוע הוא כי נטל השכנוע מוטל על מי שעומד על ההתדיינות בערכאות השיפוטיות על אף קיומו של הסכם בוררות. הכלל הוא כי בהתקיים תנית בוררות, בית המשפט מעכב את ההליכים, תוך שסטייה מכלל זה נעשית רק בנסיבות מיוחדות. לא שוכנעתי בהתקיימותן של נסיבות מיוחדות שיש בהן כדי לגבור על תנית הבוררות המופיעה בתקנון האגודה.

22. אשר לסמכות הרשם לדון בסכסוך, הרי שלשון סעיף 52(1) לפקודות האגודות השיתופיות, אשר מכוחו נקבע סעיף 112 לתקנון האגודה, קובע כי "יכולה אגודה רשומה לקבוע בתקנותיה הוראות בנוגע לישוב סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה, בין ע"י הרשם או באופן אחר...".
משניתנה הסמכות לרשם לנהל חקירות באותם עניינים שבשלם התעורר הסכסוך בין הצדדים, אין כל מניעה להעברת ההליך להידון בפני הרשם. הרשם אף קבע במסגרת החקירות בענייני האגודה, בהחלטתו מיום 28.3.12, כי "כל מחלוקת בין הצדדים תועבר להכרעתי". על החלטה זו, כאמור, לא באה כל השגה.

23. בנסיבות אלו, ונוכח כל האמור לעיל, הנני מקבל אפוא את בקשת הנתבעים, ומורה, מכוח הסמכות שבסעיף 5 לחוק הבוררות תשכ"ח - 1968, על עיכוב הליכים שבין הצדדים בתובענה זו, תוך הפנייתם להליך בוררות בפני הרשם.
משהגעתי לתוצאה הנ"ל מתייתר הדיון בטענה של סילוק התביעה על הסף.

התובעים ישלמו, ביחד ולחוד, לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,500 ₪ (כולל מע"מ), וזאת תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כך יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בוררות באגודות שיתופיות

  2. הרמת מסך אגודה שיתופית

  3. אגודה שיתופית דוחות כספיים

  4. אגודה שיתופית גוף דו מהותי

  5. אגודה שיתופית בערבון מוגבל

  6. אסיפה כללית אגודה שיתופית

  7. הקפאת הליכים אגודה שיתופית

  8. העברת זכויות אגודה שיתופית

  9. גילוי מסמכים אגודה שיתופית

  10. הקצאת מגרשים באגודה שיתופית

  11. אגודה שיתופית חקלאית העברת זכויות

  12. ביטול מועמדות חבר באגודה שיתופית

  13. בוררות בפני רשם האגודות השיתופיות

  14. בוררות בסכסוך בין אגודה שיתופית לבין חבר

  15. המרצת פתיחה לקבוע, כי ההחלטה של אגודה שיתופית תוחל גם עליהם

  16. סמכות רשם האגודות השיתופיות להטיל הוצאות משפט בהליכים המתנהלים לפניו

  17. ביקורת שיפוטית על החלטת אגודה שיתופית על קבלת או אי קבלת חברים לשרותיה

  18. סמכות בית הדין האזורי לעבודה בהליכי פשיטת רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית

  19. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון