בוררות התנגדות לביצוע שטר

לפני בקשה לעיכוב ההליכים בתביעה לביצוע שטר על יסוד הסכם בוררות שנכרת בין הצדדים.

  1. במסגרת תיק זה מתבררת בקשה לביצוע שיק בסך 98,000 ₪, משוך על ידי המבקשת לפקודת המשיבה ליום 20.11.11 (להלן: "השיק").
  2. המבקשת הגישה התנגדות לביצוע השיק ובמסגרתה העלתה, כטענה מקדמית, טענה לפיה יש לעכב את ההליכים בתיק.

לטענת המבקשת, השיק נמשך ונמסר למשיבה במסגרת הסכם אשר נכרת בין הצדדים וצדדים נוספים ביום 16.5.11 (להלן: "החוזה"). במסגרת החוזה, רכשה המבקשת מניות של המשיבה מבעלי מניותיה של המשיבה, והתחייבה להשקיע במשיבה כספים נוספים כנגד הקצאת מניות על ידי המשיבה. הצדדים הסדירו בחוזה את מכלול יחסיהם ברכישת והקצאת המניות ובניהולה של המשיבה. בנוסף, הסכימו הצדדים והסדירו בנספח לחוזה התקשרות למתן שירותי מיקור חוץ אשר תעניק המשיבה למבקשת (להלן: "הסכם השירותים").
3. בסעיף 16 של החוזה, נקבע הסכם בוררות בין הצדדים לחוזה. לפי הסכם הבוררות, הסכימו הצדדים כי במקרה של חילוקי דעות בקשר עם החוזה וביצועו, יתבררו המחלוקות בבוררות, בפני בורר אשר ימונה בהסכמה ובהעדר הסכמה – על ידי ראש לשכת עורכי הדין בישראל. על יסוד הסכמה זו בחוזה, טוענת המבקשת, פנו הצדדים במשותף לראש לשכת עורכי הדין ובהתאם לפניות אלו, במכתב מיום 16.1.12, מינה ראש לשכת עורכי הדין בורר. בנסיבות אלו, עותרת המבקשת לעיכוב ההליכים בתיק זה על בסיס הסכם הבוררות בחוזה.
4. בתגובתה, מתנגדת המשיבה לבקשה. לטענת המשיבה, בתמצית, בתיק זה מתבססת התביעה על עילה שטרית, בעוד תניית הבוררות חלה במערכת היחסים החוזית שבין הצדדים. העילה השטרית הינה עילה עצמאית אשר איננה קשורה לחוזה והסכם הבוררות איננו חל עליה. בנוסף, טוענת המשיבה כי בחינת ההתנגדות לגופה מראה שאין למבקשת כלל טענת הגנה המצדיקה מתן רשות להגן. בעניין זה, טוענת המשיבה כי השיק נמשך ונמסר במסגרת אותו חלק בחוזה המתייחס לרכישת מניות המשיבה בעוד טענות המבקשת מתייחסות בכלל להסכם השירותים, קרי: לעסקה הנפרדת של מתן שירותים למבקשת על ידי המשיבה. המשיבה כופרת בכל טענות המבקשת ביחס להפרת הסכם השירותים ואף מייחסת למבקשת את הפרתו. המשיבה מוסיפה וטוענת שממילא מדובר בטענות הגנה של קיזוז, אולם הקיזוז אסור במצב שכזה שכן מדובר בקיזוז סכום לא קצוב בעסקאות נפרדות.
5. הכרעה בבקשה זו מחייבת התייחסות לשלב הדיוני בו מצויים הצדדים.
הדיון בהתנגדות לביצוע שטר דומה לדיון בבקשת רשות להגן המוגשת מפני תביעה בסדר דין מקוצר. בשני המקרים, אין לנתבע זכות להגיש כתב הגנה, אלא שמוטל עליו להקדים לכך קבלת רשות להגשתו ולשם קבלת הרשות, שומה על הנתבע להראות "הגנה לכאורה". בהגשת התנגדות מפני בקשה לביצוע שטר או בקשת רשות להגן מפני תביעה בסדר דין מקוצר, בכפוף לעמידה בדרישות הקבועות בתקנות לעניין הגשת בקשות אלו, נכנס המבקש בשערי בית המשפט אך הוא עודו מצוי בפרוזדור הסמוך לכניסה. בכדי להגיע לטרקלין, שומה על המבקש גם להראות אותה "הגנה לכאורה".
בהתאם לסעיף 5 בחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות), באם הוגשה תובענה לבית המשפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות, רשאי בית המשפט לעכב את ההליכים ובכך, למעשה, להעביר את בירור הסכסוך לבוררות. טענה של נתבע על אודות קיומו של הסכם בוררות איננה מספיקה לשם קבלת בקשה לעיכוב ההליכים.
"טענה כי הסכם הבוררות חל על העניין אין בה די: יש צורך להוכיח כי אכן קיים סכסוך בין הצדדים, כדי שהדבר יצדיק עיכוב הליכים לשם הפנייתו לבוררות" (ס. אוטולנגי, בוררות – דין ונוהל, מהדורה רביעית, עמ' 260)
אם כך, כאשר מבקש נתבע לעכב את ההליכים לפי חוק הבוררות בתביעה אשר הוגשה נגדו בסדר דין מקוצר או במסגרת התנגדות לביצוע שטר, חובה עליו להקדים ולהראות כי בכלל קיים סכסוך בינו לבין התובע. כלומר, בטרם תתברר הבקשה לעיכוב ההליכים, יש לברר את הבקשה למתן רשות להגן. רק לאחר שתתברר הבקשה לקבלת הרשות להגן, ורק אם ימצא שיש מקום ליתן רשות להגן, רק אז ניתן יהיה לומר כי קיים "סכסוך" בין הצדדים שאז גם ניתן יהיה לברר את הבקשה לעיכוב ההליכים.
6. לטענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה לעיכוב ההליכים על הסף, שכן התביעה מתבססת על עילה שטרית וזו מנותקת מהחוזה בו מצוי הסכם הבוררות. טענה זו מעוררת קושי ועל כל פנים מחייבת ההכרעה בה בירור עובדתי, אותו בירור שייעשה במסגרת הדיון בהתנגדות.
ראשית, אומנם ככלל העילה השטרית נפרדת היא מהעילה החוזית, אך גבולות אלו מיטשטשים כאשר מדובר בצדדים קרובים. כידוע, בין צדדים קרובים ניתן להעלות כטענת הגנה טענות מכוחה של עסקת היסוד. השטר מעניק עילה עצמאית לאוחז, אך קיים קשר פנימי בין השטר לבין עיסקת היסוד. קשר זה מאפשר לעושה השטר לטעון להגנתו בתביעה על-פי השטר, כי חבותו השטרית פחותה היא לאור עיסקת היסוד (ד"נ 258/98 ויקטור צמח נ' רחל שלשבסקי ואח', פ"ד נה (4) 193). אם ממילא יש לברר את זכויות וחובות הצדדים על בסיס עסקת היסוד, קשה למצוא הצדקה לבירור כפול של הטענות בפני מותבים שונים, בין אם בתיקים נפרדים בבית המשפט ובין אם בבית המשפט ובמקביל גם בבוררות. בנוסף, ככל שמלינה המשיבה על הזכויות הדיוניות שיפגעו אם תועבר המחלוקת לבוררות, יש לזכור שממילא תתברר האפשרות לעיכוב ההליכים רק לאחר שתתברר ההתנגדות. כלומר, אם תידחה ההתנגדות כי אז אין עוד משמעות לבקשה לעיכוב ההליכים שכן אין "סכסוך" שניתן להעביר לבוררות; אם מאידך תתקבל ההתנגדות ותינתן רשות להגן, ממילא שהתביעה תתברר בסדר דין רגיל ובלא יתרון דיוני לתובע. את הדגש יש לשים על השאיפה ליעילות דיונית ולשאיפה לריכוז ההליכים תחת קורת גג אחת, שאיפה הכוללת התחשבות גם ברצון הצדדים לבירור מחלוקות בבוררות.
ושנית, בירור טענה זו ממילא שמחייב בירור עובדתי בדבר אומד דעת הצדדים בכריתת הסכם הבוררות. בתגובתה, מפנה המשיבה לפסק הדין בתיק בר"ע (י-ם) 3085/98, אך באותו פסק דין דווקא קבל בית המשפט את קביעת בית המשפט קמא לפיה התכוונו הצדדים להחיל את הסכם הבוררות גם על מחלוקות לעניין השטרות שנמסרו במסגרת עסקת היסוד, וקביעה זו התבססה על הכרעה עובדתית וניתנה לאחר שהונחה לכך תשתית ראייתית (בר"ע (י-ם) 3085/98 THEYSOHN EXTRUSIONSTECHNIK GES M.B.H נ' מרדכי שמעון בע"מ [פורסם במאגרי המידע], 19.7.99).
7. לסיכום, כאשר עותרת המבקשת לעיכוב ההליכים לפי חוק הבוררות, תנאי מוקדם לדיון בבקשה הינו הוכחת קיומו של סכסוך אותו יש להעביר להכרעה בבוררות. תנאי זה יתקיים רק אם ימצא שיש מקום ליתן למבקשת רשות להתגונן ולפיכך השלב הנכון לבירור הטענה הינו השלב שלאחר הדיון בהתנגדות שהגישה המבקשת.
אשר לטענות המשיבה לפיהן לא ניתן כלל לקבל בקשה לעיכוב הליכים במצב של תביעה המוגשת בעילה שטרית, הדיון בבקשה מחייב בירור עובדתי ולפיכך תתברר עמדת הצדדים רק לאחר הדיון בבקשת הרשות להגן.
לא מצאתי ממש ביתר טענות המשיבה, בפרט כאשר טענותיה מתייחסות לטענות ההתנגדות גופן ומקומן בשלב הדיון בהתנגדות.
8. לפיכך, בשלב זה יש לקבוע מועד לקיום הדיון בהתנגדות ובמהלכו יתבררו טענות הצדדים כאמור.
הדיון בהתנגדות נקבע ליום 15.1.13, בשעה 10:00.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביצוע שטר ערבות

  2. ביצוע שטר עמותה

  3. התיישנות ביצוע שטר

  4. התיישנות לביצוע שטר

  5. ביצוע שטר חוב לביטחון

  6. ביצוע שטר שנוי במחלוקת

  7. אגרת התנגדות לביצוע שטר

  8. דחיית התנגדות לביצוע שטר

  9. בוררות התנגדות לביצוע שטר

  10. ביצוע שטר חוב הסכם שכירות

  11. אי הגשת התנגדות לביצוע שטר

  12. טענת זיוף התנגדות לביצוע שטר

  13. ביצוע שטר ביטחון בהוצאה לפועל

  14. איחור בהגשת התנגדות לביצוע שטר

  15. הארכת מועד התנגדות לביצוע שטר

  16. טענת קיזוז בהתנגדות לביצוע שטר

  17. אי התנגדות לביצוע שטר מעשה בית דין

  18. הארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר

  19. בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר

  20. ביטול החלטה בהעדר התייצבות התנגדות לביצוע שטר

  21. בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר דוגמא

  22. תביעה לביצוע שטר חוב פתוח להבטחת חוב בגין מכירת חלב

  23. בקשות ללשכת ההוצאה לפועל לביצוע שטרות עם קבלת התנגדות

  24. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון