בוררות כדורסל


1. לפני בקשת הנתבעים ("המבקשים") לעכב את ההליך ולהורות על העברת הדיון בתובענה לבוררות במסגרת המוסד לבוררות שליד איגוד הכדורסל בישראל, וזאת מכוח הוראות חוק הספורט, התשמ"ח-1988 ("חוק הספורט").

2. בכתב התביעה המתוקן נטען כי התובע ("המשיב") מועסק במבקשת 1 כשחקן פעיל מיום 15/8/12 ואף שימש מאמן כדורסל לילדים. לפי כתב התביעה, שכרו של התובע מולן מזה חודשים רבים, ולכן עתר לתשלום שכר עבודה בסך 25,200 ש"ח. בנוסף נתבע פיצוי כספי בגין התנכלות, פגיעה מקצועית ועגמת נפש בסכום כולל של 70,000 ש"ח. התובע אף עתר למתן צו שיורה למבקשת להפריש עבורו לקרן פנסיה, בהתאם להסכם השחקנים עליו חתומים הצדדים.

טענות הצדדים:


3. הבקשה הוגשה ביום 17/6/13, ולאחר שהתקבלה תגובת המשיב, נקבע שהבקשה תידון במעמד הדיון המוקדם, שהתקיים בפני ביום 15/9/13. משלא עלה בידי בית הדין להביא את הצדדים לידי הסכמה דיונית, תוכרע הבקשה לגופה.

4. בבקשה נטען כי הצדדים חתומים על הסכם שחקנים, הכולל סעיף בוררות מוסכמת, ומדובר בבוררות סטטוטורית. המשיב בתגובתו התנגד לבקשה וטען כי מדובר בתביעה לשכר מולן ולפיצויי הלנת שכר, ולכן המוסד לבוררות של איגוד הכדורסל אינו מוסמך לדון בנושאים אלה. לפי הטענה מדובר בזכויות להן זכאי התובע מכוח חוקי המגן, ולכן עניינים אלה אינם ניתנים להכרעה בבוררות.

דיון והכרעה:

5. אין חולק כי תביעה זו הינה בגדר התביעות שבין עובד למעביד, שעילתן ביחסי עבודה. משכך, נתונה לבית-הדין האזורי לעבודה סמכות ייחודית לדון בה, בהתאם להוראות סעיף 24(א)(1) לחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 ("חוק בית הדין לעבודה").

בתי-הדין לעבודה אכן רשאים, ולעתים אף מחויבים, להעביר במקרים המתאימים את הדיון בסכסוכים הבאים בפניהם לבוררות וזאת מכוח סעיף 28 לחוק בית הדין לעבודה הקובע כי: "שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו הוא בא למנוע מסירת עניין פלוני לבוררות".

6. סעיף 3 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1969 ("חוק הבוררות") קובע כי "אין תוקף להסכם בוררות שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים". בהסתמך על הוראה זו, מקובלת בבתי הדין לעבודה ההלכה לפיה מאחר שאין תוקף לוויתור של העובד על הזכויות המינימליות מכוח דיני המגן, הרי שהצדדים ליחסי עבודה לא יוכלו להסכים על הדרך הרצויה ליישוב סכסוכים באשר לזכויות קוגנטיות אלה.

בבג"צ 760/79 דיין נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לד(3) 820 נקבע כי:

"סכסוך בין עובד ומעביד על-פי אחד מחוקי המגן בתחום יחסי העבודה אינו יכול להימסר להכרעת בורר".

לפיכך, משעה שנשמעת טענה בדבר סמכותו של בית-הדין לדון בנושא שהונהגה לגביו חובת בוררות, שומה על בית-הדין לסווג את עילת התביעה ולקבוע אם עניינה בתביעה מכח חוקי המגן, אם לאו.

7. במקרה דנן: מקורה של הזכות לתשלום שכר העבודה ולפיצוי בגין הלנת שכר, קבועה בהוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, שהינו בגדר חוק מגן. לכן, נושא תשלום שכר העבודה כמו גם שאלת העיכוב בתשלום שכר העבודה - אינם ניתנים לדיון בדרך של בוררות. גם הזכות לביטוח פנסיוני מקורה בהוראות צו הרחבה, שהוא מקור משפטי שאינו ניתן לוויתור. לכן גם נושא זה אינו ניתן לדיון בדרך של בוררות.

8. אמנם, התובע עתר גם לפיצוי בגין עגמת נפש. אולם, כבר נפסק שאף אם חלק מרכיבי התביעה עשויים להיות ברי בוררות, ישנה הצדקה שלא להעביר עניינם אלה לבוררות כדי למנוע דיון מפוצל בין שתי רשויות שיפוטיות שונות, מצב הפוגם ביעילות הדיון בתביעה (ע"ע 73/08 יהלומי מסיקה צינו ובניו – יעל עראקי, ניתן ביום 14/9/09).

9. לאור כל האמור, לבית הדין לעבודה הסמכות לדון בתובענה, והבקשה נדחית.

10. הנתבעים יישאו בהוצאות התובע בגין בקשה זו בסך 1,500 ש"ח, אשר ישולמו לידיו בתוך 30 ימים מהיום.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון