בטלות חוזה מקרקעין

לפני בקשת הנתבע 3 (להלן: "המבקש") להורות על דחיית ולחילופין מחיקת התביעה שהוגשה נגדו על ידי התובע (להלן: "המשיב").




המשיב הגיש כתב תביעה אשר הוגדר כתביעה "הצהרתית ביטול חוזה, השבה, כספית, נזיקית, חוזית".


על פי כתב התביעה רכש המשיב מגרש מקרקעין (להלן: "המקרקעין"), בעיר אשקלון מאת הנתבעים 1 ו – 2, בעוד המבקש, עו"ד במקצועו, אמור היה לייצג את המשיב בעסקת רכש המקרקעין. להשלמת העובדות יצוין כי הנתבעים 4 ו – 5, עורכי דין במקצועם, על פי כתב התביעה אמורים היו לייצג את הנתבעים 1 ו – 2 בעסקת מכר המקרקעין למשיב. בכתב התביעה אף נטען כי הנתבע 6 הינו מתווך המקרקעין אשר לכאורה, ייצג את הנתבעים 1 ו – 2 בעסקה.



המשיב טוען בכתב התביעה כי בסופו של יום, המקרקעין שנמכרו לו אינם המקרקעין שהוצגו לו על ידי הצדדים לתובענה. כלפי המבקש טוען המשיב כי הלה התרשל ביצוגו והוא עותר ביחס אליו כי בית-המשפט יחייבו בפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו.




בבקשה נשוא עניינינו, נטען על ידי המבקש, כי בית-המשפט השלום נעדר סמכות עניינית להידרש לתביעה. המבקש מפנה לעתירה בכתב התביעה שם בסעיף 73 מתבקש בית-המשפט ליתן "פסק דין הצהרתי לפיו הסכם המכר בטל ומבוטל".


לפיכך, לשיטת המבקש מכוח סעיף 51 (א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") הסמכות לברר את התביעה מוקנית לבימ"ש המחוזי בלבד ולא לבימ"ש השלום.



המשיב מתנגד לבקשה משני טעמים. הטעם הראשון, מצוי, לשיטתו, בסעיף 49 לחוק בתי המשפט ואילו הטעם השני, מצוי בכך שההכרעה בשאלת בטלות חוזה המקרקעין שנכרת בין המשיב ובין הנתבעים 1 ו – 2 הינה שאלה שבגררא.




דינה של הטענה כי לבימ"ש אין סמכות להידרש לבקשה וזאת מכוח סעיף 49 (ג) לחוק בתי המשפט להידחות. כב' הנשיא של מחוז הדרום, העביר הבירור בתביעה לבימ"ש השלום בקרית גת לאחר שזו הוגשה לבימ"ש השלום באשקלון, מאחר והשופטים שם הודיעו כי ככל הנראה יפסלו עצמם מלהידרש לתביעה. אין החלטת כב' הנשיא יכולה להעניק סמכות עניינית לבימ"ש השלום, מקום בו לא הוקנתה לו זו. לא זו אף זו, מטרת סעיף 49 לחוק בתי המשפט, היא לקבוע את מקום הדיון מטעמים מינהליים ו/או מטעמים של פסלות שופט ותו לא.




באשר לטיעון כי לבימ"ש זה סמכות להכריע בשאלת בטלות חוזה המקרקעין בדרך של קביעה שבגררא-


לעניין זה ראו ע"א 476/88 אשתר נ' נפתלי פ"ד מה (2) 749:

"אולם בעניינינו מסורה הסמכות הייחודית לדון בתביעות הנוגעות למכר הדירה לבית המשפט המחוזי, תוך שלילה מפורשת שלסמכותו של בית-המשפט השלום לדון בענייני אלה. בית המשפט המחוזי הוא זה המוסמך לפסוק בשאלת ביטולו, תקפותו ואכיפתו של חוזה המכר. ... בדונו במגזר החזקה או השימוש בדירה על פי החוזה, נזקק אמנם בית משפט השלום להתייחס לטענות המערערים בדבר ביטול חוזה המכר, הפרתו וקיום התנאי המתלה; אולם זאת לא כשאלות שבסמכותו להכריע בהם, הרי שאין הוא, כאמור, מוסמך לדון בתביעות "הנוגעות למקרקעין", אלא רק לצורך הכרעה בעניין שבסמכותו, הנוגע להתחייבות שבחוזה למסירת החזקה".

בעקבות הדברים שנקבעו בהלכת אשתר הנ"ל, הלכו אף בתי משפט נוספים וראו לדוגמא ה"פ (מחוזי - ת"א) 865/05 לוין נ' חלבי ת"א (מחוזי- ת"א) 604/98 טפחות נ' בכר וכן ת"א (מחוזי – נצרת) 123/10 גלבוע נ' ברק.



הנה כי כן, רואים אנו כי הסמכות העניינית הבלעדית לקבוע שאלת בטלות חוזה המכר של המקרקעין נושא התביעה מסורה לבימ"ש המחוזי. אולם, כאמור, נטען על ידי המשיב כי שאלת בטלות הסכם מכר המקרקעין היא שאלה של סמכות נגררת ועל בית-המשפט להכריע בכך באופן אגבי.


סעיף 76 לחוק בתי המשפט קובע כך:

"הובא עניין כדין לפני בית-המשפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור העניין, רשאי בית-המשפט להכריע בה לצורך אותו עניין אף אם העניין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית-המשפט אחר או של בית דין אחר".

וכך כותב בעניין המלומד גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית בעמ' 49 :

"קיימים נושאים המתבררים בבית המשפט בתחום סמכותו, אולם לצורך ההכרעה בסמכותו, יש גם להכריע בנושא מסוים שבתחום סמכותו של בית-המשפט אחר או של בית דין אחר. סעיף 76 לחוק בתי המשפט מאפשר זאת, ומקנה את הסמכות לדון גם בנושא האחר, כדי לא לעכב את ההליכים שבתובענה שבפניו, ומייתר את הצורך בפניה לבית המשפט האחר שיחליט בעניין".

ועוד כותב המלומד גורן בספרו הנ"ל בעמ' 49 כך:

"בית משפט השלום אינו אמור לעכב הליכים לסילוק יד, עד שתתברר בבית המשפט המחוזי טענת הנתבע בעניין בעלותו בנכס. במקרה כזה היה על בית משפט השלום לדון בנושא הבעלות כשאלה שבגררא. כך גם נקבע בעניין שהסעד שיתבקש בתובענה ומהות ההליך כולו היה עניינם בזכויות החזקה של המערערים בחלקת המקרקעין ומניעת סילוקה ממנה. אם לצורך ההכרעה בעניין זה נדרש דיון בשאלת הבעלות בחלקה, הרי שהיה על בית משפט השלום לדון בה מכוח סמכותו הנגררת".



ובעניינינו, ככל שהתביעה מתייחסת למבקש הרי כלפיו נטען כי כעו"ד כשל ביצוג המשיב ולא נהג כפי שעו"ד סביר היה נוהג במקרים אלה. משכך, עותר המשיב בכתב התביעה לסעד לפיו יורה בית-המשפט למבקש לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו בגין רשלנות המשיב כלפיו. כלומר, הסעדים המבוקשים, ככל שהם מתייחסים למבקש, הינם כספיים בלבד ונכנסים בגדרי סמכותו העניינית של בית-המשפט.

ככל שעסקינן בבירור המחלוקת שבין המבקש ובין המשיב דומה כי השאלות בדבר בטלות חוזה המקרקעין הינן שאלות שבגררא ומכוח סעיף 76 רשאי בית-המשפט להידרש להן ככאלה בלבד.

לפיכך, במחלוקת שבין המבקש ובין המשיב דין הבקשה לדחיית התביעה להידחות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול הסדר מקרקעין

  2. בטלות חוזה מקרקעין

  3. ביטול שמאות מקרקעין

  4. ביטול רשות במקרקעין

  5. ביטול הקצאת מקרקעין

  6. אישור לרשם המקרקעין

  7. ביטול הרשאה במקרקעין

  8. זכות קדימה במקרקעין

  9. היטל השבחה במקרקעין

  10. בניה במקרקעין מוסדרים

  11. הסכם אופציה במקרקעין

  12. ביטול צו תפיסת מקרקעין

  13. התיישנות במקרקעי ציבור

  14. התיישנות זכות במקרקעין

  15. התיישנות עסקה במקרקעין

  16. ביטול החלטת רשם המקרקעין

  17. התיישנות רוכשת במקרקעין

  18. התיישנות עסקאות מקרקעין

  19. חובת דיווח עסקת מקרקעין

  20. זכות קדימה חוק המקרקעין

  21. התיישנות תובענה במקרקעין

  22. זכות קדימה רכישת מקרקעין

  23. התיישנות מהותית במקרקעין

  24. התיישנות זכויות במקרקעין

  25. הקצאת מקרקעין להקמת מפעל

  26. היטל השבחה איגוד מקרקעין

  27. השלמת פרטים בחוזה מקרקעין

  28. התיישנות במקרקעין מוסדרים

  29. זכות סירוב ראשונה במקרקעין

  30. העברת זכויות איגוד מקרקעין

  31. חוזה אופציה במקרקעין דוגמא

  32. אחריות מחזיק במקרקעין על פשע

  33. התיישנות במקרקעין לא רשומים

  34. זכאות לאכוף זכויות במקרקעין

  35. התיישנות במקרקעין לא מוסדרים

  36. התיישנות זכות חוזית במקרקעין

  37. טענת התיישנות במקרקעין מוסדרים

  38. התיישנות תביעה שאינה במקרקעין

  39. התיישנות תביעה כספית במקרקעין

  40. ביטול זכות רישום בפנקס המקרקעין

  41. העברת זכויות במקרקעין ללא תמורה

  42. ביטול יפוי כח בלתי חוזר במקרקעין

  43. העברת זכויות במקרקעין בין בני זוג

  44. אי גילוי פרט מהותי בחוזה מכר מקרקעין

  45. התיישנות תיקון רישום בפנקסי המקרקעין

  46. בקשה לעשות רישום ראשון בפנקסי המקרקעין

  47. נטען כי המקרקעין לא זוהו בכתב התביעה כנדרש

  48. שווי המקרקעין על סמך נוהג או שווי שוק שאינם משקפים מצב תכנוני

  49. תביעה להורות לרשם המקרקעין לפעול באופן הדרגתי לרישום זכויות במקרקעין

  50. הסתמכות שמאית מכרעת על ערכי שווי כלליים מביטאון "מקרקעין וערכם" ולא על עסקאות

  51. זכות במקרקעין שנרכשה לפני המועד הקובע של התגבשות חיוב בהיטל השבחה אולם טרם נרשמה

  52. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון