בטלות יחסית פלילי

המערערת הייתה מעורבת בתאונת דרכים, שבה נפצע אדם. למחרת היום נערך דיון בנסיבות התאונה בין קציני משטרה באותה תחנה. המערערת לא הוזמנה להציג את טענותיה באותו דיון או עובר לדיון. בסיום הדיון הוחלט לפסול את רישיון הנהיגה של המערערת. כפי שהוחלט, קצין משטרה הוציא צו פסילה של רישיון הנהיגה לתקופה של 60 ימים. לפני שחלפו 60 הימים שנקבעו בצו הפסילה, נמצאה המערערת נוהגת במכונית. היא הועמדה לדין פלילי בפני בית-המשפט לתעבורה באשמה של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה ללא ביטוח. בית-המשפט לתעבורה הרשיע את המערערת. ערעורה של המערערת לבית-המשפט המחוזי נדחה. מכאן הערעור.

בית-המשפט העליון פסק:
א. (1) לפי סעיף 47(ג) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], כפי שתוקן בחוק לתיקון פקודת התעבודה (מס' 41), תשנ"ז-1997, שוטר הנוטל את רישיון הנהיגה חייב לזמן את הנהג להופיע בפני קצין משטרה לצורך החלטה בדבר פסילת הרישיון. פירוש הדבר הוא כי קודם להחלטה על פסילת הרישיון חובה על קצין המשטרה לשמוע את הנהג הנוגע בדבר.

(2) במקרה הנדון לא זומנה המערערת להשמיע את טענותיה עובר להחלטה על פסילת רישיונה, ולכן הופרה זכות הטיעון שלה, וצו הפסילה נגוע בפגם משפטי.

ב. (1) הפרה של זכות הטיעון היא עילה בפני בית-המשפט לבטל החלטה מינהלית, לרבות צו פסילה של רישיון נהיגה. ואולם בטלותה של החלטה שנפל בה פגם של הפרת זכות הטיעון אינה מוחלטת אלא יחסית.

(2) ההלכה בדבר בטלות יחסית פירושה כי יש להבחין בין הפגם בהחלטה לבין נפקות הפגם. גם אם נקבע כי החלטה מינהלית פגומה בפגם מסוים, עדיין על בית-המשפט לבחון, על-פי נסיבות כל מקרה לגופו, את תוצאות הפגם .

(3) אחת השאלות החשובות לפי ההלכה בדבר בטלות יחסית היא השאלה של דרך התקיפה של ההחלטה המינהלית: האם מדובר בתקיפה ישירה או בתקיפה עקיפה.
דרך התקיפה עשויה להכתיב את תוצאת התקיפה (646ז).

(4) בהתאם לכך, גם אם נפל בהחלטה פגם המצדיק את ביטול ההחלטה בדרך של תקיפה ישירה, לא בהכרח יצדיק הפגם תוצאה של ביטול ההחלטה גם בדרך של תקיפה עקיפה. התוצאה של תקיפה עקיפה תלויה במידה רבה בנסיבות המקרה.

ג. (1) דרך התקיפה הישירה של החלטה על פסילת רישיון נהיגה היא פנייה לקצין המשטרה על-מנת שיבטל את החלטתו הקודמת. פנייה כזו יכול שתיעשה מהטעם שההחלטה ניתנה תוך פגיעה בזכות השימוע של הנהג הנוגע בדבר או מכך טעם אחר. כמו כן רשאי הנהג לתקוף את צו הפסילה על-ידי פנייה לבית-המשפט המוסמך כאמור בסעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].
(2) מן הראוי הוא כי מי שהוצא נגדו צו פסילה ילך בדרך המלך של התקיפה הישירה, ולא ילך בדרך עקיפה, גם אם היא פתוחה, בהיעדר טעם מיוחד לכך.
(3) אכן, הדרך לתקיפה עקיפה של צו פסילה אינה חסומה. אולם בתקיפה עקיפה של צו פסילה לא ייטה בית-המשפט לבטל את הצו למפרע, אלא אם הנסיבות המיוחדות של המקרה, לרבות חומרת הפגם שנפל בצו, מצדיקות את התקיפה העקיפה ואת הנפקות של בטלות למפרע.
(4) גם מבחינת האינטרס הציבורי של שלום הציבור מן הראוי הוא כי נהג שהוצא נגדו צו פסילה, והטוען לפגם שנפל בצו, לא יוכל לנהוג בתקופת הפסילה תוך שהוא מניח כי אם ייתפס יוכל להעלות את הטענה בדבר הפגם כטענת הגנה בדרך של תקיפה עקיפה .
(5) הסדר הציבורי מחייב שבדרך-כלל נהג הטוען נגד חזקת החוקיות של הצו, ואפילו אם לדעתו הצו בטל מעיקרו, יעלה את הטענה בתקיפה ישירה בפני בית-המשפט, כדי שבית-המשפט יקבע באופן מוסמך אם הצו חוקי ותקף או בלתי חוקי ובטל. אין זה ראוי, מבחינת הסדר הציבורי, שנהג הטוען כי צו הפסילה נגוע בפגם, יחליט בינו לבין עצמו כי הפגם עושה את הצו בטל מעיקרו, וכי לכן הוא רשאי להתעלם מן הצו ולנהוג כאילו הצו לא בא לעולם .

ד. (1) במקרה דנן נמנעה המערערת מלתקוף את צו הפסילה בתקיפה ישירה, ובחרה, במקום זאת, לנהוג במודע במכוניתה בתקופת הפסילה. על-כן אין לומר כי נסיבות המקרה מנעו בעד המערערת לתקוף את צו הפסילה בתקיפה ישירה מיד לאחר שניתן. נהפוך הוא, נסיבות המקרה מלמדות על זלזול בוטה של המערערת בחוק.
(2) נוסף על כך, זכות הטיעון של המערערת אמנם הופרה אך לא נשללה לגמרי.
זאת משום שגירסתה של המערערת, כפי שנרשמה על-ידי שוטרת מיד לאחר התאונה, הייתה בפני קצין המשטרה שהוציא את הצו.
(3) אשר-על-כן, הן נסיבות המקרה והן האינטרס הציבורי מוליכים למסקנה כי אין מקום לאפשר למערערת להעלות את הטענה בדבר הפרת זכות השימוע שלה בדרך של תקיפה עקיפה.

ה. (אליבא דשופט י' טירקל): על מי שבא לתקוף החלטה מינהלית להראות שנהג בתום-לב כמצוות סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, כפי שהוחלה בסעיף 61(ב) לאותו חוק. כך בתקיפה ישירה של ההחלטה וקל וחומר בתקיפתה העקיפה. יש לנטות לדעה, כי מי שלא נהג בתום-לב עלולה התקיפה מצדו להיכשל מטעם זה .



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תנאים להסגרה

  2. ביטול רישום פלילי

  3. בטלות יחסית פלילי

  4. התיישנות בפלילים

  5. העברת דיון פלילי

  6. התיישנות תיק פלילי

  7. הגנה מן הצדק פלילי

  8. התיישנות דין פלילי

  9. אחריות פלילית שילוחית

  10. התיישנות משפט פלילי

  11. התיישנות מרשם פלילי

  12. זכות עיון בתיק פלילי

  13. התיישנות רישום פלילי

  14. אחריות פלילית אי שפיות

  15. ביטול צו הסגרה לרוסיה

  16. בקשה למחיקת תיק פלילי

  17. התליית הליכים פליליים

  18. התיישנות פסק דין פלילי

  19. התיישנות סדר דין פלילי

  20. חוזה אזרחי במשפט פלילי

  21. המועד להגשת ערעור פלילי

  22. זכות העיון במרשם הפלילי

  23. בקשה למחיקה רישום פלילי

  24. ביטול רישום פלילי עריקות

  25. הגנה מן הצדק בהליך פלילי

  26. אחריות פלילית על משחק מסוכן

  27. חובת ההנמקה פסק דין פלילי

  28. בדיקת מסוכנות ללא עבר פלילי

  29. אין להשיב לאשמה בהליך פלילי

  30. טענות מקדמיות סדר דין פלילי

  31. הארכת מועד להגשת ערעור פלילי

  32. סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית

  33. בקשה להארכת מועד להגשת ערעור פלילי

  34. אחריות פלילית של דירקטורים על מעשי החברה

  35. הגדרת מפגר - חוק הסעד וכשירות לעמוד לדין פלילי

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון