ביטוח גניבה במפעל


זוהי תביעה המתבססת על פוליסה לביטוח רכב בהתאם לפרק ד' סימן א' לחוק חוזה הביטוח התשמ"א –1981, (ביטוח נכסים) . התובעת טוענת כי ביטחה אצל הנתבעת כלי רכב המכונה "יעה אופני " , או טרקטור לעבודות עפר , בהתאם לפוליסה מתאימה, וכי הכלי נגנב , והתובעת תובעת בהתאם לפוליסה את תשלום תמלוגי הביטוח עבור הכלי.

הנתבעת טוענת מספר טענות , ובין היתר כי לא הוכח שהבעלות על הכלי הנה של התובעת, לא הוכח כי אירע מקרה ביטוח, קרי גניבת הכלי, לא הוכח קיומן של תניות מיגון בכלי דבר שמשחרר אותה מחבותה על פי הפוליסה, וכי לא הוכח ערך הכלי .

טענות התובעת בכתב התביעה

התובעת טוענת כי היא בעלת פוליסה מספר 6-99-981734-88-00 לביטוח יעה אופני מ.ר. 1-59832 אצל הנתבעת.( להלן "הטרקטור" ו "הפוליסה" בהתאמה )

ביום 25/7/00 בשעה 17:00 או סמוך לכך החנה מר אחמד X ז"ל את הטרקטור בתוך מפעל "אמיר בלוקים " בבאר טוביה . בבוקר למחרת בשעה 7:30 או סמוך לכך הגיע המנוח למפעל על מנת לקחת את הטרקטור לעבודה אך הטרקטור לא היה במקומו , ולאחר חיפושים מקיפים התברר כי הטרקטור נגנב .

התובעת טוענת כי היא עמדה בכל תנאי הפוליסה , לרבות תנאי המיגון. התובעת העבירה לנתבעת את כל הפרטים והאישורים, אולם זו לא מסכימה לשלם לה את שוויו של הטרקטור .

טענות הנתבעת בכתב ההגנה

הנתבעת אכן אינה מוכנה לשלם לתובעת את שווי הטרקטור, ובכתב ההגנה שלה טוענת בין היתר:
א- העדר עילה. שכן לתובעת לא נגרם נזק כל שהוא שכן אין היא הבעלים הרשום של הטרקטור.
ב- התובעת נוהגת בניגוד לחובתה על פי הפוליסה ומסתירה מידע מהנתבעת .
ג- התובעת לא עמדה בכל תנאי הפוליסה .
1- בטרקטור לא היתה מערכת הגנה בשם ,"שיתורית" תקינה ומופעלת
2- העדר חוזה עם חברת שיתורית הכולל מרדף אחרי הרכב בשעת גניבה
3- הטרקטור לא היה תחת שמירה בזמן האירוע הנטען

הנתבעת, שלחה הודעה לצד ג' , אל אמיר מפעלי בלוקים בע"מ, ואל סלמאן X, בטענה כי הצד ג' התירו לתובעת להחנות את הטרקטור בתחום מפעל הבלוקים שלה. הטרקטור , לגרסת התובעת, נגנב, ואם יוכח שכך הוא הדבר הרי שי לראות בצד ג' כשומר הנכס האחראי מכוח הוראות חוק השומרים תשכ"ז – 1967 כשומר שכר , החייב בתשלום הפיצויים על גרימת הנזק .

הצד ג' לא הגישו כתב הגנה להודעה לצד ג' ובפסק דין חלקי מיום 25/6/03 חויבו לשלם לנתבעת כל סכום בו תחויב זו לשלם לתובעת בין בהתאם לפסק דין או פשרה שתאושר על ידי בית המשפט

דיון בתביעה גופא .

גניבה , כהגדרתה בחוק העונשין הנה .

חוק העונשין, תשל"ז-1977 . .


383. גניבה - מהי

(א) אדם גונב דבר אם הוא -

(1) נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;

(2) בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.

(ב) לענין גניבה לפי סעיף קטן (א) אין נפקא מינה שהנוטל או השולח יד הוא חבר דירקטוריון או נושא משרה בתאגיד שהדבר שייך לו, ובלבד ששאר הנסיבות מצטרפות כדי גניבה.

(ג) לענין גניבה -

(1) "נטילה" - לרבות השגת החזקה -

(א) בתחבולה;

(ב) בהפחדה;

(ג) בטעות הבעל ובידיעת הנוטל שההחזקה הושגה כך;

(ד) במציאה, אם בזמן המציאה מניח המוצא שאפשר באמצעים סבירים לגלות את הבעל;

(2) "נשיאה" - לרבות הסרת דבר ממקומו, ובדבר המחובר - הסרתו לאחר ניתוקו הגמור;

(3) "בעלות" - לרבות בעלות חלקית, החזקה, זכות החזקה או שליטה;

(4) "דבר הניתן להיגנב" - דבר בעל ערך שהוא נכסו של אדם, ובמחובר למקרקעין - לאחר ניתוקו מהם.

לפיכך שומה על התובע הטוען כי הנכס המבוטח נגנב להוכיח את כל מרכיבי ההגדרה של המלה גניבה , לאמור:

א- אדם אחר נטל את הדבר הניתן להיגנב
ב- ללא הסכמת הבעלים
ג- במרמה ובלי תביעת זכות
ד- כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעליו שלילת קבע .

התובעת על מנת להוכיח את טענת הגניבה , העידה מטעמה שלושה עדים שהם עמאד X, ניהאד X, וסלאמן X .

עמאד X מעיד על עצמו בתצהיר שהגיש במקום עדות ראשית בבית המשפט כ " מפעיל הטרקטור נשוא התביעה דעסקינן "

ניהאד X הוא המנהל הכללי של החברה התובעת , כאשר בעלי מניותיה הם אביו ואחיו ,

סלמאן X הוא הבעלים של מפעל הבלוקים, אמיר בלוקים בע"מ , הוא צד ג' 2 בו הוחנה הטרקטור לטענת התובעת ,והוא בעל המניות והמנהל של צד ג' 1 .

עמאד X ( להלן "עמאד ") אומר בתצהיר העדות הראשית שלו

"ביום 25/7/00 בהתאם להוראותי, החנה אחמד את הטרקטור בשטח המפעל "אמיר בלוקים" בבאר טוביה . יובהר כי ביום 25/7/00 אספתי את אחמד מהמפעל בסוף היום כדי להסיע אותו לביתו , ולפני שעזבנו את המפעל וידאתי כי אכן אחמד החנה את הטרקטור במפעל , עוד וידאתי כי מערכת השיתורית והאזעקה פועלות "
למחרת בוקר אחמד טלפן אלי ואמר כי הטרקטור נגנב "

עמאד נחקר על תצהירו זה בבית המשפט ,


עמאד מסר כי גם הודיע למשטרה על אירוע הגניבה ,

וגם מסר הודעה לחוקר מטעם הנתבעת.

וגם מסר הודעה לנתבעת בטופס הנושא כותרת ( הודעה על תאונת דרכים ) שצורפה לכתב התביעה .

אם כן מי שהחנה את הטרקטור , ואמור היה להפעיל את כל מערכות המיגון שבו, היה אחמד X בן דודו של עמאד.

ונשאלת השאלה מדוע אותו אחמד X לא נתן תצהיר ולא זומן להעיד. על פי כתב התביעה נאמר כי אותו אחמד נפטר לפני הגשת התביעה .

אולם מי שמסר את ההודעה למשטרה על מקרה הגניבה הוא עמאד עצמו , וכך הוא אומר ( עיין נ/12):

"אני בעל טרקטור מסוג שופל L120 וולוו מספר 59832 . אתמול בערב החניתי אותו במפעל שלי , במפעל אמיר בלוקים .... והיום בבוקר כשהגענו אל מצאנו אותו ... "

בהודעה נ/12 מוסר עמאד כי הוא זה שהחנה את הטרקטור במפעל . בתצהיר אמר כי אחמד בן דודו עשה זאת.

בהודעה לנתבעת (טופס הודעה על תאונת דרכים ) נרשם אומר :

": בתאריך 25/7/00 בשעה 17:00 בערך החניתי את רכבי מסוג שופל במפעל של אמיר בלוקים בבאר טוביה , בתוך המפעל.בבוקר בסביבות 7:30 הגעתי למפעל כדי לקחת את הכלי , התחלתי לחפש הייתי המום , ומיד ניגשתי למשטרה.."

אם כי מצוין בטופס ההודעה כנהג הרכב " אחמד X " ואולם אין לי ספק כי הדברים נרשמו מפי עמאד עצמו שכן,:

א- הוא זה שפנה למשטרה ומסר הודעה ולא אחמד (על כך בהמשך) וכשהוא אומר בהודעה לחברה " ומיד ניגשתי למשטרה , " אין לפרש זאת אלא שעמאד הוא הדובר .

ב- מוסר ההודעה משתמש במלה " החניתי את רכבי " והרי גם בהודעה במשטרה מסר עמאד " אני בעל טרקטור מסוג שופל.."

ג- החתימה על ההודעה , ועל התצהיר נושא שמו של עמאד –זהות.

על פי הודעה זו :

א- עמאד הוא אשר החנה את הטרקטור
ב- בתוך המפעל
ג- עמאד הוא אשר בא למחרת בבוקר לקחת אותו ומצא כי נעלם.

לעומת זאת הוא אומר בתצהירו כי :

א- אחמד בן דודו החנה את הטרקטור ערב הגניבה.
ב- עמאד וידא כי אחמד יחנה את הטרקטור במפעל ווידא כי אחמד הפעיל את השיתורית
ג- למחרת בבוקר אחמד הגיע לפני עמאד , מצא כי הכלי נגנב ואחמד הודיע לעמאד על כך .

ההודעה לחברת הביטוח נמסרה ביום 26/7/00 ,באותו יום בו גילה עמאד את הגניבה , ההודעה צורפה לתביעה כראיה מטעם התובעת , ונשאלת השאלה מדוע לא מסר אחמד הודעה לחברת הביטוח , ומדוע לא מסר אחמד ההודעה למשטרה. הרי אם הוא זה שהחנה את הטרקטור והפעיל את אמצעי המיגון, הדעת נותנת שגם הוא יחתום על הודעה לחברה בדבר נסיבות היעלמות הטרקטור, ועל ההודעה במשטרה .

בבוקר בו התגלתה הגנבה, אחמד היה עדיין בחיים, ומפיו אין הודעה לא לחברה ולא למשטרה.

אחת השאלות שלא מצאו מענה חד והחלטי בחומר הראיות, מי החנה את הטרקטור ערב גניבתו במפעל, אחמד או עמאד . מי בא להפעיל את הטרקטור למחרת יום החנייתו , אחמד או עמאד .

סתירה מהותית קשה שלא מצאה פתרון .


ואין הדבר סימנטי או חסר חשיבות. כי אם אחמד הוא זה שעשה את כל המעשים, הרי שכל עדות מפי עמאד על מה שנמסר לו ע"י אחמד אין הוא אלא במסגרת עדות שמועה , ואין לקבל את דברי עמאד על מה שמסר לו אחמד כראיה במשפט , זאת במיוחד נוכח העובדה כי לא היתה כל מניעה שאחמד , אם אכן הוא זה שהחנה את הטרקטור , ובא למחרת לקבלו, לא מצאו ומסר בטלפון לעמאד את דבר היעלמו , שאחמד ימסור הודעות לחברה ולמשטרה . אחמד הוא היחיד המכיר את העובדות לאשורן, והוא היחידי היכול לענות על השאלות הרלוונטיות בענין

א- האם החנה את הטרקטור בתוך המפעל, או מחוצה לו (ראה על כך עדותו של סלמאן בהמשך) (דבר זה בעל חשיבות לענין תחולת חובת השמירה על הטרקטור נוסף לאמצעי מיגון)

ב- אם הפעיל כיאות את מערכת האיתוראן והשיתורית .

ג- מה מצא בבוקר בו בא לקחת את הטרקטור לעבודה. ואם הטרקטור היה בתוך המפעל, האם היו סימני שבירה , פריצה, או אמצעי אלימות אחרים על השער או הגדרות המעידים על הוצאת הטרקטור מתוך המפעל.

כאמור אם אחמד הוא אשר עשה זאת, הרי רק הוא יכול להעיד על העובדות. והוא לא העיד ולא מסר הודעה לא לנתבעת ולא למשטרה . אולי אחמד בכלל אינו מעורב בכל הענין .

זאת ועוד . בחקירתו הנגדית עונה עמאד לשאלות בא כוח הנתבעת :

"ש- מי הודיע על אירוע הגניבה למשטרה
ת- אני
ש- עם מי נסעת לשם
ת- עם אחמד X
ש- נסעתם יחד , הגעתם למשטרה, נכנסת . האם ביקשו ממך למלא הודעה
ת- לא
ש= שוטר גבה ממך הודעה ?
ת- כן ( הכוונה לנ /12 )


אם כן לגרסת עמאד ,אחמד היה ביחד עם עמאד במשטרה, ולמרות שלטענת עמאד בתצהירו שהוגש לבית המשפט טוען הוא כי אחמד הוא אשר החנה את הטרקטור, ואחמד הגיע לתחנת המשטרה , לא בקש אחמד או אף עמאד שאחמד ימסור הודעה על העובדות . אלא עמאד הוא שמסר את ההודעה , ואחמד היודע אם העובדות עומד מנגד ושותק?.

עמאד מתרץ קושיה זו בכך שהוא ממשיך ואומר בחקירתו הנגדית:

"הוא שאל (הכוונה לשוטר גובה ההודעה ח.י.) , של מי הטרקטור ואמרתי שאני , אני חושב כי אני הגשתי את ההודעה ."

הסבר זה אינו מקובל עלי . ראשית, שוטר, כשהוא גובה הודעה ממי שבא להודיע על גניבת רכב , - הדעת נותנת- שהוא ישאל מי היה האחרון שהחנה את הרכב במקום בו נגנב, ומה עשה כדי למנוע את גניבתו , ולא את הבעלים של הרכב .

שנית עמאד איננו הבעלים הרשום של הרכב , ובתשובה בה הוא מוסר כי הוא הבעלים של הרכב , הוא , בלשון עדינה , לא דייק .

זאת ועוד .

עמאד אומר כי הוא זה אשר אסף את אחמד מהמפעל ביום בו הוחנה הטרקטור .

אלא מאי , בהודעתו בפני החוקר (נ/7) הוא מוסר כך :

"המפעיל שלי החנה את הטרקטור במפעל בקרית מאלכי , לקח איתו את המפתחות והוא חזר עם בן דוד שלי שהוא נהג משאית במפעל הבטון וקוראים לו כמאל ומתגורר בכפר "

עמאד עומת עם אמירתו זו בפני החוקר והגיב :

"לא. אמרתי לו שאחמד נסע עם כמאל בבוקר מה שאומר החוקר זה לא נכון "

הסברו של עמאד אינו סביר . בהודעה שמסר לחוקר, הוא מפרט בסדר הגיוני מסוים את ההתרחשויות, ואין מקום לטעות , הוא אומר :


"המפעיל שלי החנה את הטרקטור- במפעל בקרית מאלכי- לקח איתו את המפתחות והוא חזר עם בן דוד שלי ..."

לא יכולה להיות טעות,יש סדר בדברים , ואינו מתישב עם הטענה כי הוא אמר לחוקר שאחמד הגיע למפעל באותו בוקר עם כמאל.

אין לסמוך על עדותו של עמאד כראיה במשפט זה לענין אירוע גניבה של הטרקטור.

עד נוסף אותו הביאה התובעת הוא נהאד X

נהאד נתן תצהיר עדות ראשית, ונחקר עליו בבית המשפט .

לפני תחילת החקירה הנגדית, התנגד בא כוחה המלומד של הנתבעת לכל עדות שמועה, סברה, עדות שבמומחיות , שינוי חזית והרחבת חזית מן הכתוב בכתב התביעה .

נהאד מוסר פרטים אודות החנית הטרקטור, במפעל , ומביא דברים בשם אומרם. מדובר בסעיף 6 לתצהיר בעדות שמועה גרידא שאינה יכולה להתקבל כראיה בבית המשפט .

באשר לנטען בסעיף 8 לתצהיר , ובו אומר נהאד

"אחמד דיווח באופן מיידי על הגניבה למשטרה בקרית מאלכי וכן לנתבעת ..... "

אין בידי לקבלו כראיה משני טעמים:
א- מדובר בעדות שמועה .
ב- הדבר סותר לחלוטין את דברי עמאד , והמסמכים שבפני, לפיהם עמאד הוא אשר מסר הודעה למשטרה , ולא אחמד.

כך שלמעשה אין בתצהירו של ניהאד X , כל עדות או ראיה , על נסיבות היעלמו של הטרקטור , והאם הוא נגנב, והאם אחמד , או עמאד הפעילו את המיגון אם לאו.

אין לתצהירו של ניהאד בנקודות אלו כל ערך ראייתי .

עד שלישי מטעם התובעת הוא סלמאן X .

יש משום סתירות מהותיות בין דבריו של סלמאן בתצהיר ובחקירתו הנגדית, ובין דבריו של עמאד . ויש אף משום סתירה בין תצהירו של סלמאן , לבין דבריו שלו בחקירתו הנגדית בפני .

סלמאן מצהיר

"הריני להצהיר כי ביום 25/7/00 חנה הטרקטור נשוא התביעה בשטח המפעל "

סלמאן נחקר על תצהירו ונשאל :

"ש- ראית את הטרקטור, לפני הגניבה חונה במפעל, או שסיפרו לך ?

והשיב

"ת- במקרה הזה לא ראיתי אותו , אלא קבלתי הודעה מהשומר שלי שצריך להחנות את הטרקטור ונתתי לו אישור "

תשובה זו למעשה מאיינת את האמור בנחרצות בתצהיר של העד .

"הריני להצהיר כי ביום 25/7/00 חנה הטרקטור נשוא התביעה בשטח המפעל "

בתצהיר , מצהיר העד קטיגורית כי הטרקטור חנה בשטח המפעל .

בעדותו שלפני הוא אומר כי הוא לא ראה את הטרקטור חונה , אלא קיבל הודעה מהשומר .

עדותו של סלמאן כי קיבל הודעה מהשומר, בדבר חנית הטרקטור בשטח המפעל, הנה עדות שמועה ,שאינה מתקבלת
כראיה .

בשאלה מי הסיע את אחמד , יום לפני הגניבה מאזור המפעל הביתה .

כאמור עמאד מסר כי הוא עשה זאת.


עמאד מסר לחוקר כי כמאל בן דודו הוא שהסיע את אחמד .

בעדותו זו של סלמאן, הוא מוסר :

"במקרה זה הסעתי את האדם הזה. יכול להיות שהסעתי את אחמד או מי שהוא אחר . אני לוקח הרבה אנשים הביתה.
....
הנה נוצרת אפשרות שלישית כי מי שהסיע את אחמד הוא דווקא סלמאן. ואולם , גרסה זו של סלמאן, שוב אינה יכולה לעמוד . כי הוא אומר שלא ראה במקרה ספציפי זה את הטרקטור חונה בשטח המפעל, אלא שהשומר טלפן אליו ושאל את רשותו. ללמדך כי הוא לא היה במקום. ואם הוא לא היה במקום, כיצד הוא יוכל להסיע את אחמד חזרה הביתה ?

יש לי הרושם כי סלמאן, מנסה לעזור לבני דודו , אך אין הוא יודע אילו דברים הם לטובתם ואילו הם לרעתם, ועל כן אינו נותן תשובות חד משמעיות לשאלות בא כוח הנתבעת.

סתירה נוספת בין תצהירו של סלמאן, לבין דבריו בבית המשפט, מבית היוצר של עד המבקש לעזור לתובעת, ואינו יודע איך .

בתצהיר נטען

"הריני להצהיר כי ביום 25/7/00 חנה הטרקטור נשוא התביעה בשטח המפעל "

המלים "שטח המפעל " אינן מוגדרות דיין בתצהיר , ואולם מתוך עדותו המפורטת של סלמאן, למד אני כי :

"המפעל מגודר , יש לו כניסה אחת והחדר שלו ( של השומר –ח.י.) ממוקם בכניסה למפעל . הוא לן במקום ומשקיף למפעל....."(עמוד 18 שורה 10 לפר')

אם כן מר סלמאן X, מתייחס במלה " המפעל " לשטח המגודר שיש לו כניסה אחת . למקרא תצהירו של סלאמן ניתן ללמוד כי הטרקטור חנה בתוך השטח המגודר של המפעל .

חיזוק למסקנתי זו כי השופל חנה בתוך השטח המגודר של המפעל , אליבא דסלמאן אלעורבה, אני מוצא בדבריו שלהלן:

"אציין כי מדובר בשופל, ושופל יכול להרוס מבנה בשביל שופל לשבור דלת או מנעול זה כלום.... "

ללמדך כי סלמאן כאשר אמר כי השופל היה בשטח המפעל התכוון לכך כי השופל היה בתוך השטח המגודר של המפעל ולא מחוצה לו .

אך למטה מכך הוא אומר:

"יש למפעל חניה הנמצאת מחוץ למפעל ומחוץ לגדר ( שוב אינדיקציה כי בתוך המפעל , זה בתוך הגדר ח.י.) ובקשר עין עם השומר אין לי מושג היכן החנו את השופל .... "

איך זה יכול להתיישב עם אמירתו בתצהירו שהשופל חנה בתוך המפעל ??!!

אין לראות בתצהירו של סלמאן X משום ראיה כל שהיא שתתמוך בגרסת התובעת כי השופל נגנב מתוך שטח המפעל .

זאת ועוד. בכתב התביעה נטען :

: ... החנה אחמד X את הטרקטור בתוך מפעל אמיר בלוקים "

בתצהיר של עמאד :


" ... החנה אחמד את הטרקטור בשטח של מפעל אמיר בלוקים "

ואילו בתצהיר של ניהאד X צויין :

"החנה אחמד X את הטרקטור בשטח של חברת אמיר בלוקים "

בשטח של החברה ולא בתוך המפעל ( האם מדובר בשינוי נוסח זניח שאינו מעיד דבר , שינוי ניואנס ?! ) .

בתצהיר של סלאמן :

"חנה הטרקטור בשטח המפעל "

למרות נחרצות האמירה של סלמאן, ושל עמאד ( שכן דבריו של ניהאד בדבר החנית הטרקטור אינם אלא עדות שמועה כמאור לעיל) הרי

א- באשר לעדותו של סלמאן, הוא חוזר בו בחקירתו הנגדית ואומר שאינו יודע היכן חנה הטרקטור. הדבר גם סביר. כי הוא לא היה במקום בשעה שהוחנה הטרקטור, ורק נתבקש ע"י השומר שלו לאשר חניה .

ב- בעדותו של עמאד באשר לשאלה מי החנה את הטרקטור יש סתירות מהותיות בדבריו האם הוא החנה את הטרקטור , כפי שמסר בהודעה לחברה ובהודעה למשטרה, או אחמד. וכבר קבעתי שלענין השאלה הזו איני מקבל את דבריו של סלמאן בתצהיר ובחקירה הנגדית כראיה .

על כן השאלה היכן חנה הטרקטור – האם בתוך השטח המגודר של המפעל, או מחוצה לו) לא נפתרה .

לשאלה זו יש השלכות לגבי תחולת הכיסוי הביטוחי על פי תנאי הפוליסה . שכן כאשר הטרקטור חונה בשטח מפעל סגור ומגודר, תחת שמירה של שומר , תנאי המיגון הנוספים הנדרשים , הנם פחות מחמירים מאשר חנית טרקטור כזה בשטח פתוח . על כך בהמשך .

מעיון בחומר הראיות שבפני עולה כי ישנם עוד לפחות שלושה עדים שיכלו לשפוך אור על אשר התרחש בפרק הזמן בו טוענת התובעת כי הטרקטור נגנב.

אחמד X , אשר בינתיים הלך לעולמו , עוד בטרם הגשת התביעה .
כמאל נהג המשאית

השומר שהיה במפעל מטעם בעליו אמיר בלוקים .

לעניין הימנעות מהבאת ראיה ראה:

כב' השופט קדמי בספרו על הראיות, הוצאת דיונון, תשס"ד-2003, חלק שלישי, עמ' 1649.

וכן פסקי הדין:

ע"א 293/90 - פיליפ גרינהולץ ואח' נ' יעקב מרמלשטיין, תק-על 94(4), 82 ,עמ' 88.

"(2) ככלל, אי העדתו של עד רלוונטי, אשר יש בעדותו כדי לתרום לגילוי האמת, יוצרת הנחה כי דבריו היו עלולים לתרום לערעור גרסתו של הצד שהיה אמור להזמינו ולא עשה כן. עם זאת - זוהי הנחה הניתנת לסתירה, ומכל מקום - אין זה כלל מיכני לפיו די בעצם ההימנעות מהבאת העד כדי לערער את גרסתו של בעל דין (ראה ע"א 240/77 כרמל נ' פרפורי, פ"ד לד (1) 301; ע"א 635/76 טייבר נ' טייבר, פ"ד לא (2) 737, 743; ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ, פ"ד מד (1) 239".
וכך נאמר בהקשר זה בע"א 465/88:
"סבורני, כי אמת המידה להחלת ההנחה האמורה היא הצפיה ההגיונית והמתבקשת, בנסיבותיו של המקרה, כי בעל הדין אכן ישמיע את העד המסוים, שלא הובא על ידו לעדות, לשם גילוי האמת וחקר העובדות, וכפי שאותו בעל דין טוען להן" (ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתיתיהו, פ"ד מה (3) 651, 659 (4)".

ות"א (תל-אביב-יפו) 167293/02 - באום גדי - נעלי דו קו בע"מ נ' מנורה חברה לבטוח בע"מ . תק-של 2004 (3), 868, עמ' 871.


התובעת לא הביאה ראיות נוספות לעדויותיהם של עמאד ,ניהאד וסלמאן. התייחסתי כבר לכל אחת מהעדויות הנ"ל והגעתי לכלל מסקנה כ התובעת לא הוכיחה את מקרה הגניבה , רק בהסתמך על עדויותיהם של אלה כולן ביחד וכל אחת מהן לחוד .

אם כי באשר לאחמד ז"ל , לא ניתן היה להביא את עדותו לאחר מותו, ואולם בטרם מותו , וכאשר העדים מטעם התובעת מדגישים וחוזרים ומדגישים כי אחמד הוא אשר החנה את הטרקטור במפעל ערב גניבתו, מדוע זה לא מצאו לנכון לקבל ממנו תצהיר בחייו . מדוע עמאד מסר הודעה לחברת הביטוח לפיה הוא- עמאד – אשר החנה את הטרקטור במפל, ולמחרת הוא אשר גילה את הגניבה , שעה שבפני הוא אומר כי אחמד עשה זאת . אם אחמד הוא אשר החנה את הטרקטור , מדוע טען עמאד כי הוא זה שהחנה אותו . ואם עמאד הוא אשר החנה אותו כדבריו בהודעה לחברה הנתבעת , מדוע יחס את המעשה לאחמד , וחזר על כך לאורך כל הדרך.

בזמן מתן ההודעה במשטרה ולנתבעת, אחמד היה עוד בחיים, הדבר נעשה יום אחרי ה"גניבה" . מדוע אחמד לא מסר דבר בכתב לא למשטרה ולא לנתבעת ?

באשר לעדותו של כמאל , אין זו עדות של מה בכך. אילו כמאל הוא אשר הסיע את אחמד בחזרה מהמפעל הביתה, כי אז תתקבל כנכונה טענת עמאד כי אחמד הוא אשר החנה את הטרקטור, ואולי ימצא עמאד הסבר לעובדה כי הוא שמסר במשטרה ולנתבעת שהוא –עמאד – זה שהחנה את הטרקטור במפעל.

היכן כמאל. התובעת לא בקשה להביא אותו לעדות, וגם לא הסבירה כי לא קיימת אפשרות עובדתית לעשות כן .

כמו כן נשאלת השאלה, מדוע לא הובא השומר שעבד באותו לילה גורלי במפעל בשמירה , כדי להעיד הן על השאלה היכן הוחנה הטרקטור, ולתת הסבר, אם הטרקטור היה בתוך המפעל כיצד הוצא ממנו בלי לשבור את הקיר ובלי להותיר נזקים . ואם הוא הוחנה מחוץ לשטח המגודר , האם חש אי אילו תנועות חשודות.

על ידי אי העדת עדים אלו ומתן הסברים לעובדה שלא זומנו , נוסף לחוסר האימון שניתן ליחס לדברי העדים שכן הובאו, אין לתביעה זו רגליים ראייתיות לסמוך עליהן .

בישיבת יום 4/5/04 הכריזה באת כוח התובעת

"בכוונתי להביא לפחות עד אחד נוסף, שכבר נתן תצהיר דורון אמסלם.......... אני אודיע לחברי אלו עדים יעידו ."

בא כוח הנתבעת התנגד לדחיית הדיון, ואני אפשרתי לבאת כוח התובעת למצות את זכויות משרתה בהליך המשפטי ולהביא עדים נוספים אם תחפוץ ודחיתי את הדיון לתזכורת כדי שבאת כוח הנתבעת תודיע אי אילו עדים מבקשת היא להעיד .

בהמשך ויתרה באת כוח התובעת על הבאת עדים נוספים .

כל התצהירים של העדים שהעידו בפני מדברים על כך שהטרקטור הוחנה בתוך המפעל המגודר. סלמאן , הבעלים של המפעל מתאר את מפעלו כמבצר ממוגן היטב , וקשה לחדירה ללא שבירת הגדרות והשערים

"כן .בנוסף לשומר הזה קיים במפעל גדר שמקיפה אותו ומערכת אזעקה . המפעל מחובר למוקד שנותן שירותי אבטחה . ברגע שיש אזעקה , הסייר מטעם חברת השמירה מגיע ובנוסף יש לי את השומר....בכניסה יש שער מברזל הננעל על ידי שני מנעולים באורך של 16 מ"מ כל אחד.... "

אם כן יש במפעל , שומר בשר ודם, גדר שמקיפה אותו עם שער ברזל אחד הננעל ע"י שני מנעולים , מערכת אזעקה , המחוברת לסייר השמירה .

השופל של התובעת , חנה ,לגרסת עדיה , בתוך המפעל, ונגנב מתוכו , למרות כל אמצעי ההגנה האלה של המפעל בנוסף לאמצעי מיגון שהיא , היתה חייבת להתקין בטרקטור , כולל איתוראן ושיתורית .

כדי להוכיח כי למרות כל אלה השופל נגנב, היה על התובעת להמציא ראיות הרבה יותר כבדות משקל ורציניות מאשר התצהירים של העדים מטעמה אשר לא עמדו במבחן החקירה הנגדית .

נוסף לכך שהיה צורך להביא את העדים עליהם הצבעתי לעיל, היה מקום להביא עדויות באשר לניטרול אפשרי של מערכת האזעקה, או שבירת הגדר , או תלישת השער.

הרי סלמאן אומר :


"אציין כי מדובר בשופל, ושופל יכול להרוס מבנה ... " תוך רמיזה לכך כי הטרקטור הוצא מתוך המפעל ע"י שבירת השער או הגדר.

אין ראיות כאלה .

אין מספיק ראיות כדי להוכיח את מעשה הגניבה .

כל העובדות הדרושות להוכחת מקרה הגנבה נמצאות ברשותה של התובעת כידיעה ייחודית. במקרה כזה כמות הראיות הנדרשת מהתובעת , הנה ברמה יותר גבוהה מאשר מקרה שהעובדות נמצאות בידיעת שני הצדדים, כל ספק, סתירה, תהיה או שאלה שאין עליה מענה , תתפרש בהכרח לרעת התובעת.

ראה קדמי על הראיות – חלק שלישי עמוד 1266:
ראה גם ד"נ 28/84 פד"י מ"ה (2) 674
ע"א 73/86 פד"י מ"ג (3) 348
ע"א 516/89 פד"י מ"ו (1) 532.

התובעת הגישה –בהסכמת בא כוח הנתבעת ,כפוף להעדת עד – את המסמך ת/6 .

במסמך זה צויין:

"כידוע חברת עדן טלכום רכשה את פעילות חברת סייפקום
היות ותאריך גניבת הרכב אירע קודם המיזוג ,הרי שניתן לומר :
2.1 גנבי הרכב הצליחו לגבור על המערכת
2.2 נתונים טכניים נשמרים במערכת לתקופה של 14 יום ע"כ לא ניתן נכון ליום כתיבת מכתב זה למצוא רישומים אודות תקינות ו/או שידורים מהיחידה מתאריך הגניבה או בסמוך לה "

מכתב זה נכתב ביום 13/8/01 כשלושה עשר חודשים אחרי האירוע הנטען . מי שחתום עליו לא הוזמן להעיד , ואין בו משום ראיה על תוכנו . אך אי אפשר להימנע מתהיות למקרא מסמך זה .

א- כיצד קובע מי שחתם על המסמך כי גנבי הרכב הצליחו לגבור על המערכת.
ב- כיצד יתכן שחברה שתפקידה שמירה ואבטחה, שומרת במסמכיה את רישומי הפעולות במכשיריה המחוברים לנכסים מבוטחים שומרת את הנתונים רק 14 יום ?!
ג- דבר אחד ניתן ללמוד מן המסמך הנ"ל, הוא כי התובעת לא פנתה תוך זמן סביר אחרי האירוע לחברת טלכום לקבל מידע על הגניבה , אלא רק כעבור 13 חודשים, ככל הנראה בעצת עורכי הדין שלה

שאלת הבעלות על הרכב

הנתבעת טוענת , בהדגשה יתירה , כי לא הוכחה בעלותה של התובעת על הטרקטור נושא הדיון . עיון בת/4 ( פלט מחשב מרישומי משרד התחברוה, ) מעיד על כך כי הרכב רשום על שם א.ה. X חברה בע"מ . בתלונה על הגניבה שהוגשה למשטרה ת/2 מצוין _פרטי בעל הרכב – X עמאד מספר זהות X .

פוליסת הביטוח על פי הרשום ב"רשימה " נופקה על שם ב.א.בוני איכות תחת הכותרת " פרטי המבוטח "
בהודעה על מקרה הביטוח , ת/3 שהוגשה ע"י עמאד X , מצוין
" פרטי המבוטח – ב.א.בוני איכות .

אין כל התייחסות בפוליסה , לשאלת הבעלות על הרכוש המבוטח .
וגם בטופס ההודעה על תאונת דרכים שנוסח ע"י הנתבעת, ובו מודיע המבוטח על מקרה תאונה אין משבצת לפיה על המבוטח להודיע גם את פרטי הבעלים של הרכב .

על ידי שני מסמכים אלו גילתה הנתבעת למעשה את דעתה כי אין רלוונטיות לבעלות על הרכוש המבוטח , וכי הזכאי לפיצוי במקרה של נזק , הנו המבוטח ששמו נקוב בפוליסה .

שאלת העניין הכלכלי של מבוטח ברכוש המבוטח כתנאי לזכאותו לקבלת תמלוגי ביטוח, הנה שלאה אקדמית, שאינה מתעוררת במקרה זה הן נוכח ניסוח הרשימה וההודעה על התאונה והן נוכח הוראת סעיף 11 לחוק חוזה הביטוח וסעיף 55(ב) הקובעים:

, חוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981


11. מיהו מוטב

(א) המבוטח הוא גם המוטב אם לא נקבע מוטב זולתו.

55. מהות הביטוח

(א) בביטוח נכסים חייב המבטח לשפות בעד נזק שנגרם למבוטח או למוטב מחמת שהנכס המבוטח אבד או ניזק.

(ב) הנכס המבוטח יכול שיהיה של המבוטח או של זולתו.

לפיכך המבוטחת , התובעת היא המוטבת במקרה זה ויש לדחות את טענת הנתבעת כי לתובעת אין עילת תביעה כנגד הנתבעת.

העדר ענין כלכלי של התובעת בתביעה

עוד טוענת הנתבעת כי לתובעת אין למשעה ענין כלכלי בתוצאות המשפט , יען כי הרכב משועבד לטובת הבנק, וגם אם יפסק לטובת התובעת סכום כל שהוא, הרי היא לא תזכה בסכום .

מוטב אילו טענה כזו לא היתה נטענת . מצד אחד , מערכת היחסים שבין התובעת והבנק שלה אינם מעניינה של הנתבעת , אם התובעת זכאית לפיצוי , יש לפסוק לה אותו בין אם הסכום ישולם לה או – בהתאם לתנאי השעבוד- יועבר לבנק המשעבד. ומאידך , יש ויש לתובעת עניין כלכלי , שכן כל סכום שישולם לבנק מתוך סכום החובה ינוכה מחובה של התובעת לבנק, וזאת כאילו שהסכום שולם לה .

שאלת קיום המיגונים על פי הפוליסה

בהתאם למצוין בת/1 (הרשימה )

"מו"מ בזה כי תנאים מוקדמים לכיוסי פריצה/ גניבה הנם:
א- מערכת שיתורן תקינה
ב- 2- חוזה עם חברת שיתורית הכולל בתוכו מרדף אחר הכלי כל אימת שמופעלת מערכת השיתורית ומתקבלת קריאה במוקד איתורן
ג-

אין טענה בפי התובעת כי היא או עושה דברה , לא ידעו על החובה להתקין את מערכת המיגון בה מדובר לעיל ברשימה ,.

הנה עד התביעה נהאד X נשאל :

"כלומר אתה יודע על קיום התנאים האלה , עוד לפני הגניבה , ואתה אומר כי לפני הגניבה מלאת אחרי תנאים האלה ?

ומשיב

"כן... כי בפוליסה רשום כל התנאים האלה "

מכאן שאין טענה ואין מקום לטענה כי התובעת לא ידעה על קיומם של תנאי המיגון כפי שפורטו ברשימה .

והשאלה היא האם תנאים אלו קוימו .

תנאי המיגון כוללים גם חובת שמירה כאשר הכלי אינו שוהה בשטח עירוני. הן באת כוח התובעת והן בא כוח הנתבעת (סעיף 26 לסיכומים) תמימי דעים כי
א- דרישת השמירה קיימת רק כאשר הטרקטור שוהה בשטח שאינו שטח עירוני,
ב- - כי הטרקטור שהה בזמן האירוע בשטח עירוני, כך שאין מקום לתניית המיגון בענין השמירה הצמודה .

למעלה מן הדרוש וכאמרת אגב,אציין כי אינני רואה בהימצאות הטרקטור בתוך מפעל הנשמר ע"י שומר של בעל המפעל , קיום תנאי השמירה כפי שנקבעו בפוליסה . אותו שומר לא שמר על הטרקטור כפי שעולה מתנאי הפוליסה , אלא שהטרקטור חנה שם- עת חנה ואם חנה- ברשות ולא במסגרת הסכם שמירה בהתאם להוראות חוק השומרים ,כפי שמשתמע מהפוליסה .


בשאלת התקנת השיתורית טוענת בת כוח התובעת כי התובעת קיימה את התנאים כלשונם , ומצטטת כלשונם את דבריו של עמאד X בפני החוקר מטעם הנתבעת

אין די בציטוט גרסתו של העד , כדי שזו תהווה ראיה משכנעת על תוכנה , ואין בעובדה כי עד מסוים אמר את אותם הדברים במקומות שונים ובזמנים שונים , משום חיזוק למהימנות גרסתו . העובדה כי עמאד אמר את הדברים בפני החוקר אין בה – כשלעצמה- ראיה על אמיתות תוכנה .

דבר דומה באשר לדברי אחמד בפני החוקר.

השאלה היא אם טענות אלו הוכחו .

לדברי נהאד , עמוד 9 לפרוטוקול כי סוכן הביטוח שלהם שלח את המתקין אליהם הביתה ברמלה שכונת ג'ואריש , והוא מוסר כי המתקין התקין הן ביטכונית, והן שיתורית. זאת למרות שאין תנאי בפוליסה בדבר התקנת ביטכונית.

עמאד לעומת זאת אמר לחוקר כי את השיתורית התקין המתקין במשרד של הסוכן , וגם לא דובר שם על ביטכונית.

כשעומת נהאד עם גרסת עמאד , שינה את דעתו ואמר שאין הוא יודע אם המתקין התקין ביטכונית או שיתורית.

התמיהה בעינה עומדת . על פי תנאי הפוליסה היו צריכים להתקין שיתורית . והנה נטען כי הותקנה גם ביטכונית . השאלה היכן הותקנה זו או זו, בבית של העד או במשרדי הסוכן נשארה עלומה .

אחזור בענין זה לת/6 מכתב של חברת טלכום עדן .

המסמך נושא תאריך שהוא 13 חודשים אחרי האירוע . אילו היתה מותקנת בשופל מערכת שיתורית, סביר להניח, כי התובעת היתה פונה אל אותה חברה , מיד אחרי הגניבה ,כדי לקבל נתונים על הגניבה ולסייע לה לפענח את הגניבה. פניה אחרי 13 חודשים יכולה להצביע על כך כי כלל לא היתה שיתורית בשופל , והפניה אל אותה חברה היתה רק בהדרכת מדריך וכחוכמה לאחר מעשה.

תימוכין לפרשנות הנ"ל שלי אני מוצא בעובדה כי במסמך הנ"ל אין ציון של מספר מערכת, סוג מערכת או כל נתון אחר אשר יצביע על כך כי בשופל הספציפי הזה הותקנה שיתורית . לא יתכן שאין מספר סידורי של המערכת, או אמצעי אחר לזהותה . המכתב ת/6 נטול כל סימן מזהה , ואין לדעת לגבי איזו מערכת הוא מתייחס .

הדבר פוגם באמינות הטענה כי בטרקטור הותקנה מערכת שיתורית. המסמך ת/5 ענינו מערכת אזעקה ולא שיתורית עם מעקב ומרדף . ככתוב בפוליסה .

מכל האמור לעיל אני מגיע למסקנה כי התובעת לא הוכיחה לא את קיומם של אמצעי מיגון כפי שצויינו בחוזה הביטוח , ולא את אירוע מקרה הגניבה .

אני דוחה את התביעה .

התובעת תשלם לנתבעת את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 20000 ₪ ומע"מ כדין .



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח גניבת ציוד

  2. ביטוח גניבת נגרר

  3. ביטוח גניבת מכולה

  4. ביטוח גניבת משאית

  5. ביטוח גניבת חפצים

  6. ביטוח גניבה במפעל

  7. ביטוח גניבת סחורה

  8. ביטוח גניבת בובקט

  9. אי התקנת אזעקה בעסק

  10. ביטוח גניבת מחשבים

  11. ביטוח גניבת מחפרון

  12. ביטוח גניבה מחניון

  13. ביטוח גניבת תכשיטים

  14. ביטוח גניבת טייפ רכב

  15. ביטוח גניבה אתר בניה

  16. ביטוח גניבה של משאית

  17. ביטוח גניבת רכב מסחרי

  18. ביטוח גניבת רדיו לרכב

  19. ביטוח גניבת רכוש דירה

  20. ביטוח גניבת מנוע סירה

  21. ביטוח גניבה פריצה ושוד

  22. ביטוח גניבת רכב פרמיות

  23. ביטוח גניבת רכב משועבד

  24. ביטוח גניבת רכב מפתחות

  25. ביטוח גניבת רכב מחניון

  26. ביטוח גניבת מצלמת וידאו

  27. ביטוח גניבת רכב עם מפתחות

  28. ביטוח גניבת רכב מחיר מחירון

  29. ביטוח גניבת רכב מפתחות בכספת

  30. ביטוח גניבת רכב מהחניה בעבודה

  31. ביטוח אלומה לחבר מושב

  32. אזעקה לא תקינה ביטוח גניבת רכב

  33. ביטוח גניבת רכב מחירון יצחק לוי

  34. ביטוח גניבת מכונית הסכם פוליגרף

  35. ביטוח גניבת מכונית חניה ליד הבית

  36. ביטוח גניבת רכב ירידת ערך תאונות קודמות

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון