ביטוח גניבת ציוד


ההליך:

1.התובעת היא חברה העוסקת בעבודות טיח.

הנתבעת מס' 1 היא חברה לבניין שביצעה עבודות קבלנות-בניין באתר בזכרון-יעקב.

2.ביום 18/09/2007 נחתם בין הצדדים חוזה-עבודה לפיו תבצע התובעת, כקבלנית משנה של הנתבעת, עבודות באתר הבניה (לפיכך, התובעת מוגדרת בחוזה כ"הקבלן" והנתבעת כ"המזמין").

3.התובעת טוענת כי מכונת-טיח שהייתה בבעלותה נגנבה מהאתר. שווי המכונה כמעט 200,000 ₪. המכונה לא הייתה מבוטחת על ידי התובעת, אבל בהתאם לחוזה בין הצדדים היה על הנתבעת, כך טוענת התובעת, לבטח אותה כקבלנית-משנה מפני כל אובדן וכל נזק, ואף נקבע בחוזה שעבור ביטוח זה תשלם התובעת לנתבעת 0.5% מכל סכום המגיע לה לפי החוזה.

4.מלכתחילה הוגשה התביעה גם נגד חברת-הביטוח שביטחה את הפרויקט, אך חברת-הביטוח נמחקה מהתביעה לאחר שהתברר שהפוליסה שהוצאה בפועל לא מכסה את האירוע, איננה לטובת התובעת כמוטב, והחשוב מכל: מוגבלת לסכום פעוט.

5.בכתב-ההגנה טוענת הנתבעת כי על פי החוזה בין הצדדים, האחריות לביטוח מכונת-הטיח היא של התובעת בלבד.
כמו כן, נטען כי הביטוח שאותו חויבה הנתבעת לבצע לא התייחס למכונת-הטיח כלל ועיקר.

בנוסף, טוענת הנתבעת, שמכונת-הטיח הושארה באתר ללא שמירה ביום הפריצה, מבלי שהתובעת יידעה את הנתבעת על כך ומבלי שקיבלה את רשותה להשאיר את המכונה באתר.

6.הנתבעת חולקת גם על שוויה של מכונת-הטיח.

בהצעת המחיר שצורפה לתביעה נטען סכום של 163,000 ₪, במקום אחר באותו מסמך נרשם 125,000 ₪, והנתבעת מצידה המציאה (ביום 4/11/09) חוות-דעת לעניין השווי – 60,000 ₪ ליום הגניבה.

7.הנתבעת טוענת גם שהגניבה לא ממש הוכחה, וכן שלא ברור כיצד התובעת טוענת לבעלות באותה מכונה שכביכול נגנבה.

תצהירי הצדדים:

8.התובעת הגישה תצהיר של מנהלה – עזרא יוסף, שהוא בעל החברה. הוא הצהיר שהתובעת רכשה את מכונת-הטיח ביום 05/03/2002 וצירף הסכם-רכישה מאותו יום.(עם זאת, עיון בהסכם מלמד שהקונה הוא עזרא יוסף עצמו והתובעת אינה מוזכרת שם כלל).

מקריאת התצהיר עולה שאופן העברת הזכויות במכונת-הטיח לתובעת נותר לוטה בערפל.

באשר לנסיבות הגניבה, נאמר בתצהיר כי מי שהשאיר את מכונת-הטיח באתר העבודה היה מנהל העבודה במקום – מר מוטי עזרא, אבל לא הובא תצהיר של אותו מוטי עזרא.

9.הנתבעת הגישה תצהיר של מוטי הררי, מנהל (מטעמה) של העבודה באתר הבניה.


לדבריו, הוא מעולם לא אמר לתובעת או למי מטעמה כי הנתבעת ביטחה עבורה את מכונת-הטיח. הפעם הראשונה שפנו אליו מטעם התובעת כדי לברר אם קיים למכונה כיסוי ביטוחי הייתה לאחר המועד שבו נטען כי המכונה נגנבה.

כמו כן, הוא טען כי מעולם לא אישר לתובעת להשאיר את המכונה באתר הבניה.
10.הנתבעת הגישה גם תצהיר של שמואל פסטובר, שבזמנו היה סמנכ"ל הכספים של הנתבעת, ובו נטען כי על פי ההסכם היה על הנתבעת לבטח את העבודות והחומרים באתר הבניה, וכי על התובעת היה לבטח את ציוד העבודה שלה.

כן נטען, כי מעולם לא נאמר לתובעת כי הנתבעת ביטחה עבורה את מכונת-הטיח.

11.לתצהירו של מיקי הררי צורף תדפיס מרשם-החברות (נספח א' לתצהיר) ממנו עולה ש"רותם-הבית" (התובעת) נוסדה רק בתאריך 10/6/2004 – למעלה משנתיים לאחר רכישת המכונה על ידי מר יוסף עזרא.

לתצהירו של שמואל פסטנברג צורף מכתב של התובעת ממנו עולה כי דרישת הנתבעת לקבלת מסמכים המלמדים על בעלות התובעת במכונה (חוזים, תיעוד לגבי ניכוי-פחת, פוליסות-ביטוח וכו') נענתה בתשובה שמסמכים כאלו אינם בנמצא.

12.הצדדים הודיעו, בטרם ישיבת ההוכחות, על הסכמה-דיונית לפיה יסכמו בכתב, על סמך החומר שבתיק, בשאלת-האחריות בלבד, ובהתאם תינתן החלטה לגבי ההמשך, או יינתן פסק-דין, לפי העניין, תוך שברור שלא מדובר בהסמכת בית-המשפט לפסוק לפי סעיף 79 א' לחוק בתי-המשפט.

בהתאם להסכמה זו, הגישו הצדדים סיכומיהם בכתב.

13.הפלוגתאות המצריכות הכרעה הן כדלקמן:

א.האם התובעת היא בעלת מכונת-הטיח?

ב.האם המכונה נגנבה?

ג. האם הנתבעת הציגה בפני התובעת מצג-כוזב לפיו המכונה בוטחה על ידי הנתבעת?

ד.האם החוזה בין הצדדים הטיל על-הנתבעת חובה לבטח את המכונה?

ה.האם החוזה הוא "חוזה אחיד"?

ו. האם היה על הנתבעת לשמור על מכונת-הטיח?

לא הוכח שהתובעת היתה הבעלים של מכונת הטיח:

14.התובעת טוענת בסיכומיה כי רכשה את מכונת הטיח בהסכם הרכישה שצורף (כנספח ב') לתצהירו של מנהלה (להלן: הסכם הרכישה).

כאמור בסעיף 1 לסיכומיה של התובעת:

"1.התובעת צירפה לתצהיר עדות ראשית מטעמה הסכם מיום 5/3/2002 המעיד כי התובעת רכשה את מכונת הטיח. בהתאם להסכם זה, מאז רכישתו הצהיר מנהל התובעת כי בכל התקופה הרלוונטית לתובענה זו היתה הבעלים ו/או המחזיקה ו/או המשתמשת של מכונת טיח....".

אלא מאי, על פי הסכם הרכישה, הקונה של מכונת הטיח הינו יוסף עזרא אשר גם שילם בעצמו עבור מכונת הטיח באמצעות עבודה שביצע עבור המכור ולא רותם הבית (שכלל אינה נזכרת בהסכם).

15.להלן הוראותיו העיקריות של הסכם הרכישה (טעויות הכתיב והשיבושים הלשוניים במקור):
הנדון: הסכם למכירת מכונת טיח

· המוכר: אברהם אבודרהם מרח' השומר 7 נתניה
· הקונה: יוסף עזרא מרח' חרמש 57
........

· הקונה: מעוניין לקנות את מכונת הטיח מהמוכר אחרי שבדק את המכונה והיא נמצאה לשביעות רצונו של המוכר (ככל הנראה נכתב בטעות "לשביעות רצונו של המוכר" במקום לשביעות רצונו של הקונה נ.י.)
· הקונה: ישלם למוכר ביום חתימת ההסכם סך של 120,000 ₪ שישולמו למוכר תמורת חוב בעבור עסקה שבוצעה ומתבצעת על ידי הקונה.

ולראיה באו הצדדים על החתום.



המוכר הקונה

16.עינינו הרואות כי התובעת לא שילמה כל תמורה עבור מכונת הטיח, אינה צד להסכם הרכישה ואינה נזכרת בהסכם הרכישה בשום צורה שהיא (לא במישרין ולא בעקיפין). הקונה של מכונת הטיח הינו יוסף עזרא, כאמור במפורש במבוא של הסכם הרכישה ובתחתית ההסכם הנ"ל (בתחתית ההסכם לצד חתימת הקונה צוין מספר הזהות של יוסף עזרא).

17.לא זו אף זו, הסכם הרכישה של מכונת הטיח נחתם בתאריך 5/3/2002, בעוד שהתובעת נוסדה רק בתאריך 10/06/2004, וזאת כמפורט בתדפיס רשם החברות המצורף כנספח א' לתצהירו של מיקי הררי (מנהל אתר העבודה בתקופות הרלוונטיות לכתב התביעה).

התובעת נוסדה רק לאחר למעלה משנתיים מהמועד שבו יוסף עזרא קנה את מכונת הטיח, ומכאן ברור לחלוטין כי במועד שבו נחתם הסכם הרכישה רותם הבית לא הייתה ולא יכלה להיות צד להסכם הרכישה וכי הזכויות במכונת הטיח לא הוקנו לה ולא יכלו להיות מוקנות לה על פי ההסכם האמור.

18.במסגרת ההליכים המקדמיים, נתבקשה התובעת אינספור פעמים להציג מסמכים המעידים כי היא הבעלים של מכונת הטיח, ובכלל זה טפסי פחת, חשבוניות, קבלות וכו'.

התובעת התעלמה תחילה מהדרישות האמורות ולבסוף השיבה במכתבה מתאריך 18/6/2009, המצורף כנספח א' לתצהירו של רו"ח שמוליק פסטנברג – סמנכ"ל הכספים בבר יהודה, כי מסמכים שלא צורפו לתצהירה אינם נמצאים בידיה והיא מוותרת על הגשתם.


כאמור במכתב הנ"ל:

"כפי שאמרתי, מסמכים שלא צורפו לתצהיר מטעם התובעת אינם בידינו, ואנו ויתרנו על הגשתם כאמור אף במכתבך מיום 25 במרץ 2009. אין בידינו טפסי פחת, אין בידינו הקלטות ואין בידינו פוליסות ביטוח".

19.כלל ידוע הוא כי דין הימנעות מהצגת ראיות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה הייתה פועלת לחובת הנמנע.

כלל זה מקבל משנה תוקף במקרה דנן, שכן לא יתכן כי חברה מסחרית ופעילה כדוגמת התובעת, המנהלת ספרי הנהלת חשבונות על פי חוק ומחויבת במתן דיווחים שנתיים למס הכנסה בין השאר על פי הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג – 1973, לא תנהל רישומים המפרטים את נכסיה.
לא יתכן גם כי מכונת הטיח המהווה לכאורה חלק מהרכוש הקבוע של רותם הבית, המשמשת אותה על פי טענתה ביצור הכנסתה (ראה סעיף 2 בתצהיר מנהל רותם הבית), אשר נרכשה לכאורה בסכום לא מבוטל (שווי מכונת הטיח על פי הנטען בכתב התביעה הינו 163,000 ₪), לא תירשם בספריה של רותם הבית בשום צורה שהיא (אלא אם אותו נכס אינו שייך לרותם הבית).

האם המכונה נגנבה? –כן!

20.בתצהירו של מנהל התובעת נאמר שהודע לו על ידי מוטי עזרא, מנהל עבודה באתר, שהשאיר את המכונה במקום, ושהמכונה נעלמה.

הנתבעת טוענת שהיה צורך להביא את אותו אדם, מוטי עזרא, להעיד, ושלגבי הפרטים של הגניבה הנזרים בתצהיר מנהל התובעת – כולם עדות שמיעה.

אינני סבור כך.

מתצהיר המנהל עולה שהמכונה איננה עוד באתר, פרטים שנמסרו לו על ידי עובדי החברה הכפופים לו וממילא הם בידיעתו, מה גם שהטענה של "עדות שמיעה" הועלתה רק בשלב הסיכומים.
בדוחק (אומנם) הצליחה התובעת להוכיח שהמכונה נעלמה.

הנתבעת לא הציגה בפני התובעת מצג- כוזב לפיו המכונה בוטחה על ידי התובעת:


21.הטענה היא שעל פי החוזה היה על הנתבעת להודיע לתובעת שעליה לערוך ביטוח-עצמאי, והודעה כאמור לא ניתנה.

אלא שהוראה זו בחוזה מתייחסת רק למקרה שבו הנתבעת מבטלת את פוליסת הביטוח לעבודה ולחומרים, ואיננה מתייחסת לביטוח ציוד-העבודה.

22.למעשה לא הובאה ראיה כלשהי על אמירה פוזיטיבית של הנתבעת או מי מאנשיה, על כיסוי-ביטוחי כנטען על ידי התובעת, מעבר לטענות "פרשניות" של החוזה, והפרשנות (המוטעית, לטעמי) שהתובעת נתנה להוראותיו.

23.לגבי הטענה כי הנתבעת סברה שמכונת הטיח מבוטחת לאחר המועד שבו היא נגנבה, הרי ברור שכל הפעולות שבוצעו על ידה לאחר המועד שבו נגנבה מכונת הטיח אינן יכולות להוות "מצג שווא" או הטעיה כלפי רותם-הבית וטענה זו חסרת כל בסיס ומופרכת מיסודה.

האחריות לביטוח מכונת הטיח הוטלה על התובעת בלבד:

24.בנספח האחריות והביטוח נקבע בצורה ברורה וחד משמעית כי רותם-הבית (התובעת) המכונה בהסכם "הקבלן" תבטח את ציוד עבודתה וכל רכוש אחר שאינו מבוטח על ידי בר יהודה (הנתבעת).

כאמור בפסקה ה- 12 של נספח האחריות והביטוח:

"מבלי לגרוע מאחריות הקבלן על פי חוזה זה, ועל פי כל דין המחייב הקבלן לבצע ולקיים ולחדש את הביטוחים המפורטים להלן בסעיף 1.2.3. על חשבונו הוא בכל תקופת ביצוע העבודות על פי חוזה זה או לתקופה מאוחרת יותר על פי המוגדר בכל סעיף וסעיף (שכולם יחדיו יקראו להלן: "ביטוחי הקבלן").

להלן ביטוחי הקבלן:

... ביטוח כנגד אובדן ו/או נזק, ביטוח כנגד "כל הסיכונים" לציוד עבודה ולכל רכוש אחר (זולת רכוש המבוטח על פי פרק (1) של ביטוח העבודות הקבלניות) הנמצא באתר הפרוייקט או בסמוך לו, שבבעלותו או בשימושו של הקבלן בקשר לפרוייקט...."

25.בנספח האחריות וביטוח נקבע גם כי הקבלן יערוך ביטוח בהתאם לדרישות המפורטות בנספח 4 א' להסכם שכותרתו "אישור עריכת ביטוחים" (להלן: נספח 4א').

כאמור בפיסקה 9 בעמוד השני של נספח האחריות והביטוח:

"מוסכם בזאת כי קביעת גבולות האחריות כמפורט ב"אישור עריכת הביטוחים" הינה בבחינת דרישת מינימום המוטלת על הקבלן שאינה פוטרת אותו ממלוא חובתו לפי חוזה זה ועליו לבחון את חשיפתו לחבות ולקבוע את גבולות האחריות בהתאם...".

26.בנספח 4א' נקבע במפורש כי הקבלן יבטח על חשבונו את כל הרכוש, הציוד והמתקנים שבבעלותו ואשר הובאו על ידו לאתר העבודה:

"לכבוד
אינג' בר יהודה בע"מ ת.ד. 3149 פארק תעשיה קיסריה 38900
להלן: "המזמין")


הנדון: אישור עריכת ביטוחי רכוש, ביטוח חבות מוצר וביטוח אחריות מקצועית

הננו מאשרים בזאת כי ערכנו את הביטוחים המפורטים להלן...

א.ביטוח "כל הסיכונים" לרכוש הקבלן – ביטוח רכוש על בסיס ערך כינון לכיסוי אובדן או נזק, לרבות גניבה ופריצה, לרכוש ציוד ומתקנים מכל סוג שהוא שבבעלות הקבלן ושהובאו על ידי הקבלן ו/או מטעמו ו/או עבורו לאתר העבודות...

ב.הקבלן לבדו אחראי לתשלום הפרמיות וההשתתפויות העצמיות הנקובות בפוליסות הביטוח המפורטות לעיל".

27.לשון ההסכם ברורה וחד משמעית והיא קובעת בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי התובעת היא האחראית הבלעדית לביטוח ציוד עבודתה, ובכלל זה מכונת הטיח, והיא זו שתישא בתשלומים בגין הביטוחים האמורים.


למעלה מן הצורך, ועל אף שברור לחלוטין כי המונח ציוד עבודה כולל בתוכו גם את מכונת הטיח, יצוין כי סעיף 6.1 בהסכם מגדיר במפורש כי המונח ציוד כולל בתוכו את כל כלי העבודה, הציוד, המתקנים וכל דבר האחר הדרוש לקיום התחייבויותיה של רותם-הבית על פי ההסכם ועל פי כל דין.

ראה גם את האמור בפסקה 12 של נספח האחריות והביטוח לעיל, שם נקבע כי הביטוח שעל רותם-הבית לערוך יכלול כל רכוש שבבעלותה או בשימושה של התובעת בקשר לפרויקט, וראה גם סעיף א' בנספח 4א', שהוראותיו מצוטטות בסעיף 26 לעיל, שם נקבע במפורש כי הביטוח שעל הקבלן לערוך הוא של ציוד שהובא על ידי הקבלן ו/או מי מטעמו לאתר העבודה.

28.על פי ההלכה הפסוקה כאשר לשון ההסכם ברורה וחד משמעית יש ליתן לה משקל מכריע בפרשנותו של ההסכם ואין עוד צורך לחפש אחר כוונה מיוחדת אחרת.

* ראה רע"א 8613/08 איתן לוי מהנדסים ויועצים בע"מ נ' עיריית גבעתיים.
* בנוסף ראה לעניין זה דבריה של פרופסור גבריאלה שלו בספרה "דיני חוזים" (דין הוצאה לאור בע"מ ירושלים, תש"ן) בעמ' 310:

"המקור האמין והחשוב ביותר לאומד דעתם של הצדדים הוא החוזה עצמו. בשם שתהליך פירוש החוזה הוא השלב הראשון בפתרון בעיות משפטיות חוזיות, כך מיצוי הטקסט החוזי מהווה את השלב הראשון בפירוש חוזה. כאשר לשון החוזה מצביעה בבירור על דעתם של הצדדים, אין צורך ואין הצדקה ללכת מעבר לה. חזקה על לשון ברורה ומפורשת שהיא מביעה את כוונת הצדדים ומשקפת את רצונם".

29.ההסכם קובע במפורש כי התובעת תבטח על חשבונה את ציוד עבודתה הכולל את מכונת הטיח בביטוח כנגד כל הסיכונים לכיסוי אבדן או נזק לרבות גניבה ופריצה. לשונו של ההסכם ברורה והיא משקפת בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את אומד דעתם של הצדדים ועל כן ובהתאם להלכה הפסוקה אין מקום לכל פרשנות אחרת.

30.בצדק טוענת הנתבעת כי באתר העבודה עבדו במשך תקופה לא מבוטלת מספר רב של קבלנים. אשר כל אחד מהם הביא לאחר את הציוד הייחודי לו שנדרש על פי הבנתו של אותו קבלן לביצוע עבודתו, בר יהודה אינה יודעת באיזה ציוד משתמש כל אחד מהקבלנים, אינה מכירה את מאפייניו הייחודים ואינה יודעת מה שוויו של הציוד שמביא עימו כל קבלן לאתר העבודה.

31.התובעת טוענת בסעיף 7 בסיכומיה כי על פי סעיף 12 להסכם ונספח האחריות והביטוח תחת המילים "ביטוח", היה על הנתבעת לבטח את מכונת הטיח.

ובכן, סעיף 12 להסכם אינו קובע דבר לעניין האחריות הביטוחיות של מי מהצדדים וכל שנקבע בו הוא כי הביטוחים שעל שני הצדדים לערוך יתבצעו על פי נספחי הביטוח המצורפים להסכם (הסעיף כולל 3 מילים בלבד).

32.גם הפסקאות בנספח האחריות והביטוח (פסקאות 7,8,9) אליהן מכוונת התובעת בסיכומיה אינן מטילות על הנתבעת את האחריות לביטוח ציודה של של רותם הבית ובכלל זה מכונת הטיח כפי שהנטען על ידי התובעת, כל שנקבע בפסקאות האמורות הוא שבר-יהודה תערוך ביטוח לעבודות ולחומרים, ביטוח אחריות צד ג', וביטוח מעבידים בלבד.
מפאת חשיבותם של הפסקאות הנזכרות לעיל נציג להלן את הוראותיהן העיקריות וכן חלק מפסקה 11 הרלוונטית גם היא לנושא שבנדון (נזכיר כי על פי ההסכם המונח "קבלן" מתייחס לתובעת והמונח מזמין מתייחס לנתבעת):

"ביטוח:
מבלי לגרוע מאחריות הקבלן לפי חוזה זה או לפי כל דין, ומבלי שהמזמין נוטל על עצמו אחריות כלשהי כלפי הקבלן מצהיר המזמין ומביא לידיעת הקבלן, כי הוא יערוך ביטוח לפי פוליסה לבטוח עבודות קבלניות כמפורט להלן (להלן: "ביטוח העבודות הקבלניות") על מנת להגן על עצמו ו/או על הבאים מכוחו ו/או על הקבלנים ו/או על קבלני המשנה מפני אובדן נזק או אחריות הקשורים ו/או הנובעים מבצוע העבודות נשוא חוזה זה. בכפוף לתנאים, לסייגים, לגבולות אחריות המבטח ולסכומי ההשתתפות העצמית הכלולים בפוליסה לביטוח העבודות הקבלניות, תכלול הפוליסה לביטוח העבודות הקבלניות את פרקי הכיסוי המפורטים להלן:

2.2.1 פרק (1) – נזק רכוש
ביטוח על בסיס "כל הסיכונים" כנגד אבדן או נזק פיזיים ולבתי צפויים מראש, באתר העבודה, לפרוייקט (עבודה וחומרים) או לחלק ממנו.

2.2.2 פרק (2) – אחריות כלפי צד ג'...
2.2.3 פרק (3) אחריות מעבידים...


שם המבוטח בביטוח העבודות הקבלניות יכלול גם את הקבלן (כמו גם גורמים נוספים שיועסקו על ידי המזמין) הקבלן ישפה את המזמין בגין תשלומי דמי הביטוח והוצאות המזמין בגין ביטוח זה. השיפוי על ידי הקבלן יהיה על ידי ניכוי שיבצע המזמין של סכום השווה ל- 0.5% מכל תשלום חלקי או אחר המגיע לקבלן מאת המזמין...

הקבלן מצהיר ומאשר בזה כי הוא ישא בסכומי ההשתתפות העצמית הנקובים בפוליסה.

להסרת ספק מובהר כי ביטוח העבודות הקבלניות לא יכסה את הסיכונים ו/או האירועים ו/או מקרי הביטוח אשר על הקבלן לבטחם במסגרת ביטוחי הקבלן האמורים בסעיף 2.3 שלהלן".

33.בפסקה האחרונה המצוטטת לעיל נקבע בבירור כי ביטוח העבודות הקבלניות שנתבצע על ידי בו יהודה לא יכסה את הסיכונים ו/או האירועים ו/או מקרי הביטוח הנכללים במסגרת ביטוחי הקבלן.

בפסקה ה- 12 לנספח האחריות והביטוח שעיקריה מצוטטים בסעיף 19 לעיל נקבע כי ביטוחי הקבלן יכללו: "ביטוח כנגד אובדן ו/או נזק ביטוח כנגד "כל הסיכונים" לציוד עבודה ולכל רכוש אחר".

בסעיף א' בנספח 4 א להסכם נקבע כי ביטוחי הקבלן יכללו: "ביטוח "כל הסיכונים" לרכוש הקבלן – ביטוח רכוש על בסיס ערך כינון לכיסוי אובדן או נזק לרבות גגניבה ופריצה לרכוש ציוד ומתקנים מכל סוג שהוא שבבעלות הקבלן ושהובאו ע"י הקבלן ו/או מטעמו ו/או עבורו לאחר העבודות".

34.התובעת סומכת את כל פרשנותה על מילים ספורות שבסעיף 2.2.1 לנספח האחריות והביטוח (המהוות חלק מהפסקה המצוטטת בסעיף 31 לעיל) וטוענת כי מהמילים המפורטות בסעיף זה "נזק רכוש" ו- "כל הסיכונים", ניתן להסיק כי הנתבעת היתה אמורה לבטח את מכונת הטיח.

לשונו של סעיף 2.2.1 לנספח האחריות והביטוח ברורה לחלוטין והיא מלמדת כי כוונת הצדדים היתה להטיל על הנתבעת את האחריות הביטוחית לעבודות ולחומרים בלבד.

סעיף 2.2.1 לנספח האחריות והביטוח קובע כדלקמן:

"2.2.1 פרק (1) – נזק רכוש
ביטוח על בסיס "כל הסיכונים" כנגד אבדן או נזק פיזיים ובלתי צפויים מראש, באתר העבודה, לפרוייקט (עבודות וחומרים) או לחלק ממנו".

עינינו הרואות כי על פי סעיף 2.2.1 היה על הנתבעת לבטח רק את העבודות והחומרים בפרוייקט. המילים שבסוגריים נועדו להבהיר אלו ביטוחים היה על הנתבעת לבצע על פי הסעיף הנ"ל ולא להוסיף התחייבויות לביצוע ביטוחים נוספים כפי שנטען על ידי רותם הבית. אם כוונת הצדדים היתה להוסיף באמצעות המילים שבסוגריים התחייבויות נוספות ולא לסייג את הביטוח לעבודות וחומרים בלבד (כנטען על ידי התובעת), הצדדים היו מוסיפים לאחריהן את המילה וכיוצ"ב או את המילה וכו' או את המילה "כגון", או כל מילה אחרת שיש בה בכדי להעיד כי כוונתם היתה שהנתבעת תבטח את ציוד עבודתה של התובעת.
35.נציין כי כאשר הצדדים ביקשו להטיל בהסכם את האחריות לביטוח הציוד ו/או לביצוע ביטוח כנגד גניבה על אחד מהצדדים, הם ציינו זאת במפורש.

ראה לעניין זה סעיף א' בנספח 4 א' להסכם, שם נקבע כי על רותם הבית לבצע: "ביטוח "כל הסיכונים" לרכוש הקבלן – ביטוח רכוש על בסיס ערך כינון לכיסוי אובדן או נזק לרבות גניבה ופריצה לרכוש ציוד ומתקנים מכל סוג שהוא שבבעלות הקבלן ושהובאו ע"י הקבלן ו/או מטעמו ו/או עבורו לאחר העבודות...".

36.ראה גם את ההוראות שנקבעו בפסקה ה- 12 בנספח האחריות והביטוח: שם נקבע במפורש כי התובעת תערוך "ביטוח כנגד אובדן ו/או נזק ביטוח כנגד "כל הסיכונים" לציוד עבודה ולכל רכוש אחר.." .

37.התובעת טוענת כי עצם העובדה שהנתבעת פנתה לאחר האירוע לחברת הביטוח שלה, מלמדת על הכרה בחובתה לבטח את המכונה.

מאידך, הנתבעת טוענת שבסך הכל ניסתה לסייע לתובעת ולכן הסכימה לפנות לחברת הביטוח ולבדוק אם פוליסת הביטוח שנועדה לכיסוי העבודות והחומרים כוללת במסגרת תנאי הביטוח הסטנדרטיים גם כיסוי ביטוחי במקרה של גניבת ציוד מאתר העבודה.

כמו כן, הנתבעת טוענת כי הפנייה לחברת הביטוח נעשתה לפנים משורת הדין וכדי לנסות ולסייע לרותם הבית במצוקתה והכל מבלי לפגוע בעמדתה של הנתבעת כי על פי ההסכם האחריות לביטוחה של מכונת הטיח הוטל על כתפיה של התובעת.


38.הנתבעת הבהירה בתצהירו של מיקי הררי, אשר היה בתקופות הרלוונטיות לכתב התביעה מנהל אתר הבנייה, כי הפניה לחברת הביטוח נעשתה על פי בקשת התובעת לפנים משורת הדין ומבלי לפגוע בטענת הנתבעת, וכי על פי הוראות ההסכם לא היה עליה לבטח את מכונת הטיח.

לטענתה, יש להדגיש בעניין זה כי מיקי הררי אינו עובד בבר-יהודה כבר למעלה משנתיים, אין לו כל אינטרס ו/או עניין בהצלחתה של תביעה זו או בדחייתה, ועל כן יש ליתן עדיפות לעדותו בתצהיר (שלא נסתרה בשום צורה שהיא).

גם סמנכ"ל הכספים בבר יהודה - רו"ח שמוליק פסטנברג הצהיר כי הפניה לחברת הביטוח נעשתה על פי בקשת רותם הבית, לפנים משורת הדין ומבלי לגרוע מטענות בר יהודה, כי על פי ההסכם לא היה עליה לבטח את מכונת הטיח של רותם הבית.
הטענה כי ההסכם שנחתם בין הצדדים הינו "חוזה אחיד" – איננה נכונה:

39.חוזה אחיד הוא חוזה המכותב בידי צד אחד שמציע אותו למתקשרים בלא שניתנת להם האפשרות לנהל משא ומתן על תנאיו או לשנותו.

ללקוח "עומדת הברירה", לקבל את ההצעה כמות שהיא או לדחותה. מרכיב זה של חוסר ברירה מעשי בבחינת " Take it or leave it", הינה ממאפייניו העיקריים של החוזה האחיד ובהיעדרו לא מדובר בחוזה אחיד.

40.לא הוכח שהנתבעת הכתיבה לתובעת תנאים כלשהם. לטענת הנתבעת היא העבירה לתובעת טיוטת חוזה ולאחר מו"מ גובש בהסכמה הנוסח הסופי, הקיים.

בהעדר חזקה שהחוזה הוא אחיד, הנטל להוכחת היותו כזה מוטל על התובעת, שלא עמדה בנטל.

41.אם כבר, הוכח דווקא שנוהל מו"מ בין הצדדים: ראה תצהירו של מיקי הררי מטעם הנתבעת:

"ההסכם המצורף כנספח ג' לתצהירה של רותם-הבית ונספח הביטוח המצורף כנספח ה' לתצהיר הנ"ל (להלן: "ההסכם"), נמסר לעיונם של נציגי רותם-הבית טרם חתימתה של רותם-הבית על ההסכם הנ"ל.
לרותם הבית ,כמו לקבלנים אחרים שעבדו באתר הבניה, היתה אפשרות לשנות את ההסכם ורותם-הבית השתמשה באפשרות האמורה ושינתה את ההסכם".

ראה גם סעיף 4 בתצהירו של רו"ח שמוליק פסטנברג סמנכ"ל הכספים בחברת בר יהודה:

"ההסכם המצורף כנספח ג' לתצהירה של רותם הבית ונספח הביטוח המצורף כנספח ה' לתצהיר הנ"ל (להלן: "ההסכם"), נמסר לעיונם של נציגי רותם הבית טרם חתימתה של רותם הבית על ההסכם הנ"ל.
רותם הבית כמו גם קבלנים אחרים שעבדו באתר הבניה יכלו לשנות את ההסכם ולנהל משא ומתן לגביו כפי שנעשה בכל הסכם מסחרי, ורותם הבית אף ניהלה עם חברת בר יהודה משא ומתן אשר בעקבותיו שונה ההסכם".
הוא אף פירט שינויים כאלה שנעשו כתוצאה מהמו"מ בין הצדדים.

הנתבעת אינה אחראית לגניבתה של מכונת- הטיח מאתר העבודה :

42.התובעת טוענת בסיכומיה כי יש להטיל על בר יהודה אחריות לשמירה על מכונת הטיח ולגניבתה מכח חוק השומרים, דיני הנזיקין, חוק החוזים (סעיף 15) וחוק עשיית עושר ולא במשפט. להלן נדון בכל החוקים האמורים, למעט חוק עשיית עושר ולא במשפט (אין בחוק האמור כל הוראה רלוונטית לתביעה דנן).

43.טענת רותם הבית כי יש להטיל על בר יהודה אחריות לשמירה על מכונת הטיח מכח הוראותיו של חוק השומרים, הסרת כל שחר ויש לדחותה מכל וכל כפי שיובהר להלן:

א.סעיף 14 לחוק השומרים קובע: "הוראות חוק זה יחולו על שמירת נכסים כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון, ובאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם בין הצדדים".

ב.בסעיף 1.1 לנספח האחריות והביטוח קבעו הצדדים במפורש כי: "בכל מקרה לא ייחשב המזמין ו/או מי מטעמו כשומר של הציוד, החומרים, הכלים, המבנה, הנכס ו/או תכולתו, כולם או חלקם לעניין חוק השומרים תשכ"ז-1967 או אחריות על פיו".

ג.לפיכך, ונוכח העובדה שהצדדים קבעו במפורש כי בר יהודה אינה אחראית לשמירת הציוד של רותם הבית על פי חוק השומרים, יש לדחות את טענות רותם הבית בעניין זה.


44.גם טענת התובעת כי יש להטיל על בר יהודה אחריות בגין גניבתה לכאורה של מכונת הטיח מכח דיני הנזיקין, חסרת כל שחר ויש לדחותה מהטעמים שיפורטו להלן:

א.התובעת השאירה את מכונת הטיח באתר העבודה על דעת עצמה ועל אחריותה ללא אישורה של הנתבעת ומבלי שיידעה הנתבעת על כוונתה להשאירה באתר העבודה.

מיקי הררי, שהיה מנהל אתר העבודה בתקופות הרלוונטיות לכתב התביעה, ואשר אינו עובד בבר יהודה כבר למעלה משנתיים ואין לו כל אינטרס בהצלחתה או בדחייתה של תביעה זו הצהיר בסעיף 5 לתצהירו כדלקמן:

"אני מעולם לא נדרשתי לאשר ומעולם לא אישרתי לרותם הבית או למי מטעמה להשאיר את מכונת הטיח באתר הבניה, ולא ידוע לי אם מכונת הטיח הושארה באתר הבניה לפני המועד שבו לטענת רותם הבית נגנבה המכונה הנ"ל או בכל מועד אחר".

ב.מנהלה של התובעת לא טען בתצהירו כי הנתבעת ו/או מי מטעמה אישרו לו להשאיר את מכונת הטיח באתר העבודה.

45.בסיכומי התובעת הועלתה הטענה כי מכונת הטיח הושארה על יד השומר והוא נתבקש לשמור עליה במפורש.

מעבר להיותה של טענה זו עדות מפי השמועה, הינה עדות כבושה ומהווה הרחבת חזית (לא נטענה בכתב התביעה ו/או בכתב התשובה לכתב ההגנה), ואין בה כל הגיון, ולפיכך יש לדחותה מכל וכל, שכן ברור שהיא "הוכנה" במיוחד לצורך תביעה זו.

על חוסר מהימנות העדות האמורה ניתן ללמוד גם מכך שבתצהיר מנהלה של התובעת, נטען כי המכונה הושארה על ידי שני שומרים שנתבקשו במפורש לשמור על מכונת הטיח, בעוד שבסעיף 8 לתצהיר התשובות לשאלון, שניתן על ידי מנהלה של התובעת, טען האחרון כי המכונה הושארה על יד שומר אחד שנתבקש לשמור על המכונה.

46.בשולי הדברים אוסיף כי ההסכם בין הצדדים נחתם בתאריך 18/9/07 ורותם-הבית החלה לעבוד באתר העבודה רק בחודש אוקטובר 2007.

המכונה נגנבה, על פי טענת התובעת, בתאריך 27/1/2008, היינו חלפו כ- 3 חודשים מהמועד שבו רותם-הבית החלה בעבודתה באתר-העבודה ועד למועד שבו מכונת הטיח נגנבה לכאורה.

מהמקובץ לעיל ברור כי עדות מנהלה של התובעת בתצהירו, כי "המכונה הושארה באתר העבודה במשך חצי שנה" אינה נכונה, וגם בכך יש להעיד על חוסר מהימנות ואמינותו.

47.אבל גם לו הייתי מגיע למסקנה שהמכונה הושארה באתר זמן ממושך, עדיין אין להטיל על התובעת אחריות בגין "רשלנות" לנוכח הוראותיו של סעיף 15 לפקודת הנזיקין, הקובע כי אדם העושה חוזה עם אדם אחר, שאיננו עובדו או שלוחו, על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא יהיה חב על עוולה שתצמח תוך עשיית אותו מעשה, אלא אם כן נתמלא אחד מן הסייגים המפורטים בסעיף האמור.

במקרה דנן הנתבעת התקשרה עם חברת השמירה "אריה" והעבירה אליה את האחריות המלאה לשמירה על אתר עבודה.

התובעת לא הוכיחה את התקיימותו של אף אחד מהחריגים המנויים בסעיף 15 לפקודת הנזיקין (התרשלות בבחירת חברת השמירה, התערבות בעבודתה של חברת השמירה, וכיוצ"ב), ולא טענה בשום צורה שהיא להתקיימותם של החריגים הקבועים בסעיף הנ"ל (כל שנטען על ידי התובעת הוא שהנתבעת התרשלה בשמירה על מכונת הטיח).

48.גם טענותיה של התובעת כי יש להטיל על הנתבעת אחריות בגין גניבתה לכאורה של מכונת הטיח מכוח סעיף 15 לחוק החוזים, אינן נכונות.

א.בסעיף 15 לחוק החוזים, שכותרתו "הטעיה", נקבע:

"מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה. לעניין זה "הטעיה" – לרבות אי גילויין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות, היה על הצד השני לגלותן".

ב.התובעת טוענת כי הנתבעת הטעתה אותה: "בשל אי גילויין של העובדות בפוליסת הביטוח ו/או העובדות לגבי הסיכונים הצפויים לתובעת מהעדר ביטוח מתאים" (סעיף 15 לסיכומי התובעת).

טענתה של התובעת בעניין זה חסרת כל שחר, שכן בנספח האחריות והביטוח נקבע במפורש כי פוליסת הביטוח שתיערך
על ידי בר-יהודה תכלול ביטוח עבודות וחומרים, ביטוח צד ג' וביטוח חבות מעבידים, ולא תכלול ביטוח לציוד עבודתה של רותם-הבית, ועל עניין זה עמדנו לעיל.

סוף דבר:

49.המכונה אכן נגנבה, אך לא הוכחה בעלותה של התובעת בה, ודי בכך כדי שאורה על דחיית התביעה.

מעבר לכך, אף לו הייתי מגיע למסקנה שהמכונה הייתה שייכת לתובעת, לא הוכחה חובת הנתבעת לבטח את המכונה, לשמור עליה או להודיע לתובעת שעליה לבטחה בעצמה.

50.סיכומו של דבר, התביעה נדחית.

התובעת תישא בהוצאות ההליך ובשכ"ט ב"כ הנתבעת בסכום של 12,000 ₪ ומע"מ, והסכום יישא ריבית חוקית והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח גניבת ציוד

  2. ביטוח גניבת נגרר

  3. ביטוח גניבת מכולה

  4. ביטוח גניבת משאית

  5. ביטוח גניבת חפצים

  6. ביטוח גניבה במפעל

  7. ביטוח גניבת סחורה

  8. ביטוח גניבת בובקט

  9. אי התקנת אזעקה בעסק

  10. ביטוח גניבת מחשבים

  11. ביטוח גניבת מחפרון

  12. ביטוח גניבה מחניון

  13. ביטוח גניבת תכשיטים

  14. ביטוח גניבת טייפ רכב

  15. ביטוח גניבה אתר בניה

  16. ביטוח גניבה של משאית

  17. ביטוח גניבת רכב מסחרי

  18. ביטוח גניבת רדיו לרכב

  19. ביטוח גניבת רכוש דירה

  20. ביטוח גניבת מנוע סירה

  21. ביטוח גניבה פריצה ושוד

  22. ביטוח גניבת רכב פרמיות

  23. ביטוח גניבת רכב משועבד

  24. ביטוח גניבת רכב מפתחות

  25. ביטוח גניבת רכב מחניון

  26. ביטוח גניבת מצלמת וידאו

  27. ביטוח גניבת רכב עם מפתחות

  28. ביטוח גניבת רכב מחיר מחירון

  29. ביטוח גניבת רכב מפתחות בכספת

  30. ביטוח גניבת רכב מהחניה בעבודה

  31. ביטוח אלומה לחבר מושב

  32. אזעקה לא תקינה ביטוח גניבת רכב

  33. ביטוח גניבת רכב מחירון יצחק לוי

  34. ביטוח גניבת מכונית הסכם פוליגרף

  35. ביטוח גניבת מכונית חניה ליד הבית

  36. ביטוח גניבת רכב ירידת ערך תאונות קודמות

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון