ביטוח דירה נזילה


1. זוהי תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בסך 90,000 ₪ בגין נזקי מים שנגרמו לדירת התובעת, לרבות פיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעת בשל אבחנה מוטעית של מקור הרטיבות אשר נעשתה ע"י בעלי המקצוע שנשלחו מטעמה של הנתבעת.

התביעה נסמכת בעיקרה על פוליסה לביטוח דירה "מגדל לבית", אשר הוצאה ע"י הנתבעת, והכוללת כיסוי לנזקי מים.

2. התובעת, אלמנה ילידת שנת 1932, מתגוררת בגפה בדירה בת שלושה חדרים השוכנת בקומת הקרקע של מבנה מגורים בן שלוש קומות ברח' הדף היומי 602, שברמות, ירושלים.

לפי עדות התובעת, "בין פורים לפסח" שנת 1999 פנתה לנתבעת, באמצעות סוכן הביטוח חיים צדוק, בשל רטיבות שנתגלתה בדירתה. איש מקצוע אשר נשלח מטעם הנתבעת הגיע לדירתה, ולאחר בדיקה טען כי הרטיבות איננה נובעת מנזקי צנרת, אלא מעליית מי תהום מן הקרקע, נזק אשר איננו מכוסה על פי הפוליסה. טענת התובעת כי רטיבות כזו איננה קיימת אצל שכניה לקומה, לא שינתה את עמדתו. פניות נוספות של התובעת לנתבעת הניבו בדיקות נוספות ועמדה זהה: אין מדובר בנזקי צנרת אלא בעליית מי תהום. כל אותה עת החריפו נזקי התובעת, רצפת הדירה היתה ספוגת רטיבות, משקופים נרקבו וקירות התקלפו. בשל נזקים אלה, סבלה התובעת כל העת מקור עז, נאלצה לחמם את דירתה גם בקיץ, ובחורף לישון עם מעיל ושמיכות רבות.

בחודש נובמבר 1999, ובעקבות פניה נוספת של התובעת, ביקר בדירתה השמאי צבי סגלר מטעם הנתבעת. בחוות דעתו מיום 4.11.99 כותב השמאי:

"לאורך הקירות העורפיים שבדירה קיימת התפוררות טיח מעל לפנלים בדירה. רגלי משקופי עץ של אזור חדרי אמבטיה, שרותים וחדרי שינה מפוררות מרטיבות. לדברי המבוטחת פנתה למבטחים ולפני כחודש-חודשיים ביקרו בדירה מטעם חברת האינסטלציה א.ב.א (קבלן האינסטלציה של חברת יורופאסיסטנס) ומסרו לה שמקור הרטיבות הוא ממים העולים מהקרקע.
פנינו לחברת א.ב.א ונמסר לנו כי ברישומיהם מצויין ביקור בדירה המבוטחת בחודש 3/99. המבוטחת טוענת כי לא קיבלה חשבונות מים חריגים.
על פניו נראה כי מקור הנזק הוא אכן במים העולים מהקרקע.
אולם לנוכח פרק הזמן שחלף מאז ביקור שרברב א.ב.א בדירה וטרם שהמבוטחת תזמין שרברב פרטי שיתכן וכן יאתר דליפה מצנרת, המלצנו על פניה מחודשת לחברת א.ב.א לביצוע בדיקה בדירה." (ראה ת/3).

ביום 17.11.99, שלח סוכן הביטוח חיים צדוק מכתב לנתבעת בו פירט את ביקוריה של חברת יורופ אסיסטנס (חברת התיקונים מטעם הנתבעת) בדירת התובעת ואת טענותיה החוזרות ונשנות כי אין מדובר בנזקי צנרת. עוד הוסיף כדלהלן:

"מוסכם לאחר מס' פעמים שנציגי יורופ' אינם מזהים נזילה עקב פיצוץ צנרת
הלקוחה תזמין על חשבונה שרברב + שמאי ובמידה ויתברר כי קיים נזק מים מפיצוץ צנרת כל העלות התיקון תדרש מגדל לשלם בהתאם." (ראה ת/4).

למרות ההסכמה האמורה, רק בחודש נובמבר שנת 2001, ובעצה אחת עם בנה, הזמינה התובעת איש מקצוע מטעמה על מנת שיפתור את בעיית הרטיבות וככל שיש צורך, יאטום את רצפת הדירה. איש המקצוע שהוזמן פירק את מרצפות הדירה, אז נמצא כי כל החול שמתחת למרצפות ספוג מים, והצנרת רקובה ומחוררת חורים.


הנתבעת הוזמנה לדירה והשמאי צבי סגלר נשלח אליה פעם נוספת. בחוות דעתו מיום 4.11.01 הוא מתאר את מצב הדירה בעת ביקורו, לאחר שפורקו והוצאו אריחי הרצפה בחדר האמבטיה, בחדר השירותים, בחלק מחדר המגורים ובמטבח. כן פורקו אריחי החיפוי, כיור האמבטיה והאסלה. מוקדי דליפה נמצאו בצינור המים של חדר השירות, ובצנרת המטבח. עוד הוסיף בחוות דעתו:


"1. הדירה המבוטחת סובלת מחדירת מים אל מילוי הרצפה בשטח נרחב מאוד. הדבר נמשך משך חודשים רבים וגורם לנזקים בדירה.
2. אושר למבוטחת להזמין שרברב פרטי שיאתר את מקור הנזק ויציגו בפני שרברבי המבוטחים. בפועל הגיע למקום קבלן, שטען שאינו שרברב וזה פרק שטחים שלמים של רצפה וקירות ע"פ סימני רטיבות כפתיח לשיפוצים בדירה. בשתי הזדמנויות שאלנו לכלל עלות הקבלן וזה התחמק מתשובה"

בהמשך חוות דעתו מפרט השמאי את העבודות שיש לדעתו לעשות כדי לתקן את הנזק (ראה ת/7).
לטענת התובעת ובנה, היתה הנתבעת מוכנה לתקן את החורים הקיימים בצנרת, כפוף לתשלום השתתפות עצמית, אך סירבה להחליף את כלל הצנרת. התובעת, באמצעות אנשי מקצוע מטעמה, החליפה את כלל הצנרת, החליפה אריחי חרסינה במטבח ובחדר האמבטיה, החליפה את משקופי הדלתות, את הדלתות עצמן, שיש, ארונות מטבח, אגנית לחדר האמבטיה, אסלה ועוד. לטענת התובעת, עלות כלל עבודות השיפוץ היתה בסך 70,000 ₪ והיא עותרת לפיצוייה בסכום זה. כן היא עותרת לפיצוי בגין עוגמת הנפש והסבל שנגרמו לה בשל מחדלי הנתבעת.

3. אין חולק כי בכל המועדים הרלבנטיים לתביעה, ואף שנים רבות קודם לכן, היתה התובעת מבוטחת אצל הנתבעת בפוליסת ביטוח דירה "מגדל לבית". הסיכונים המכוסים בפוליסה זו, בכל המתייחס לנזקי צנרת, מפורטים בסעיף 9 (ח) לפוליסה כדלהלן:

"הימלטות או דליפה של מים, נפט, סולר או כל נוזל אחר מתוך מתקני האינסטלציה וההסקה של הדירה, לרבות התבקעות או עליה על גדותיהם של דוודים וצנרת.
וכן נזקי מים מכל סוג שהוא שמקורם ב:
(1) דוודים, צינורות, מתקני הסקה.
(2) ברזים, מיכלי מים, לרבות אקווריום, מכונות כביסה, מכונות שטיפת כלים.
אך לא:
(1) נזקי התבלות, קורוזיה וחלודה שנגרמו לדוודים, לצנרת ולמתקני האינסטלציה וההסקה עצמם.
(2) עלות המים או הנוזל האחר..." (ראה הפוליסה ת/2).

על פי רשימת הפוליסה בוטחה דירת התובעת בכל המתייחס ל"נזקי מים ונוזלים למבנה שמקורם בנזקי צנרת" במסלול מוזל המזכה את התובעת בתיקון הנזק באמצעות חברה שתיקבע ע"י הנתבעת, כמצוטט להלן:


"נזקי צנרת – מסלול מוזל – שרברב המבטח.
נזקי מים ונוזלים למבנה שמקורם בנזקי צנרת – הכיסוי מוגבל לתיקון הנזק וקימומו, אך ורק ע"י חברה שתקבע ע"י המבטח כאמור בסעיף 2ד' לתנאים הכלליים של פוליסה זו." (ר' ת/1).

חרף טענות הנתבעת בסיכומיה, לא יכול להיות עוד חולק כי הנזקים שנגרמו לדירת התובעת נבעו ממספר דליפות ממתקני הצנרת של הדירה, ולא מספיגת מי תהום, ודי להפנות בעניין זה לחוות דעתו של שמאי הנתבעת מיום 4.11.01. ברי גם שהנתבעת, על אף פניות חוזרות ונשנות, סירבה לתקן את הנזקים בשל אבחנה מוטעית של מקורם.

בהערת אגב יצויין כי על פי הפוליסה מבוטחת הדירה גם מפני סיכון של "שטפון או הצפה ממקור מים חיצוני" (ראה ס' 9 (ז) לפוליסה), ולא הובהר מדוע אין ספיגת מי תהום נכללת בכיסוי זה. ברם, מאחר שאיש מן הצדדים לא העלה טענה בענין זה, ומאחר שברור כיום כי הרטיבות נבעה מדליפת צנרת, איני רואה צורך להידרש לעניין זה.

מכל מקום, לא יכול להיות ספק כי התובעת זכאית לשיפוי בגין ההוצאות שהוציאה לשם תיקון כל נזק המכוסה על פי הפוליסה ואשר לא תוקן ע"י הנתבעת, לרבות כל נזק שהוחמר מטעמים הנעוצים בנתבעת.

4. עיקר המחלוקת נעוצה, למעשה, בסוגיית שיעור הנזק, לרבות החובה להקטינו.
על פי טענת התובעת הסתכמו הוצאותיה בגין התיקון בסך כ- 70,000 ₪, וזהו הסכום לו היא עותרת בסיכומיה. סכום זה כולל, לפי עדותה, את כלל העבודות שביצעה, לרבות תיקוני צנרת, החלפת ריצוף וחיפוי, החלפת ארונות, טיח וצבע. למרות טענתה זו, הגישה לבית המשפט קבלות על סך 29,562 ₪ בלבד. קבלות אלה ניתנו, על פי הנקוב בהן, בגין עבודות אינסטלציה והחלפת צנרת מים וביוב, רכישת מרצפות, רכישת אביזרים סניטריים, עבודות ריצוף, רכישת מוצרי קרמיקה, רכישת דלתות ועוד. למרות זאת, טוענת התובעת כי קבלות אלה אינן ממצות את נזקיה וכי הוצאותיה הגיעו כדי 70,000 ש"ח. כראיה לטענותיה הגישה לבית המשפט דפי חשבון המורים על משיכות חריגות של
עשרות אלפי שקלים מחשבונה בבנק במהלך החודשים נובמבר-דצמבר 2001.

אין מקום להסתמך על דפי החשבון כראיה להוצאות התובעת בגין התיקון. בעת ביצוע התיקונים ידעו התובעת ובנה אשר עזר על ידה, ידוע היטב, כי בדעתם לתבוע את מלוא הוצאותיהם מן הנתבעת. בנה של התובעת אף ידע היטב שיהיה עליו להציג קבלות לשם שיפוי התובעת על נזקיה, ואף העיד כי ויתר על עבודת בעלי מקצוע שסירבו לתת קבלות, כמצוטט להלן:

"אני אמרתי לאלדד שמאחר שהביטוח נכנס לעסק אני אבקש קבלות על כל עבודה ועבודה כי יכול להיות שאני אצטרך לתבוע את זה. הבחור לא התלהב ממתן קבלות ואמר אני מצטער מאוד ואני פה עוזב אותך לך תביא לך מישהו שיתן לך קבלות, אני לא נותן קבלות. אז הבאנו אינסטלטור בשם פדלי שעשה את כל עבודות האינסטלציה.." (בעמ' 14 לפרוטוקול).

אותו פדלי אכן סיפק לתובעת קבלות בגין כלל עבודות האינסטלציה והחלפת הצנרת. יודגש כי התובעת או בנה לא הציגו כל רישום שהוא על הוצאות שהוציאו מעבר לסכומי הקבלות, והסתפקו בטענה כללית וגורפת בדבר סכום ההוצאות הכולל. יתר על כן, מן הרישומים על פני הקבלות שהוצגו עולה, לכאורה, כי אלה מקיפות את כלל העבודות שבוצעו על פי הנטען ע"י התובעת, ועל כל פנים לא באה, כאמור, כל עדות המפרטת את טיבן של העבודות הנוספות שבוצעו ואשר בגינן לא ניתנו קבלות, זהות מבצען ושיעורן.

יש לקבוע, איפוא, כי הוצאותיה של התובעת בגין עבודות התיקון, ככל שהוכחו, הגיעו לכדי כ- 30,000 ₪.

5. אולם בכך לא סגי. לטענת הנתבעת, פנתה אליה התובעת לראשונה רק לאחר שנתהוו בדירה נזקים כבדים. גם לאחר שסוכם, כבר בנובמבר 1999, כי התובעת תזמין לדירה בעל מקצוע מטעמה, לא פעלה להזמנתו אלא כשנתיים לאחר מכן תוך הגדלת נזקיה. עוד טוענת הנתבעת כי התיקונים שבוצעו ע"י התובעת הינם, למעשה, שיפוץ כולל של הדירה. שיפוץ כזה, לרבות החלפה כללית של צנרת הדירה, איננו מכוסה על פי הפוליסה.

ראשית לטענה האחרונה. אין חולק כי התובעת בחרה להחליף את כלל הצנרת בדירתה שהיתה צנרת ישנה ובלויה, ולמעשה אישרה בעדותה כי עשתה שיפוץ כללי לדירה, לרבות החלפת אריחי חרסינה, ריצוף, דלתות, משקופים, ארונות מטבח, מקלחון, אסלה ועוד (ר' בעמ' 10 לפרוטוקול). אין לבוא בטרונייה על התובעת אשר בחרה להחליף את כלל הצנרת בדירתה על מנת למנוע דליפות נוספות בעתיד. יחד עם זאת, קובעת הפוליסה בבירור כי אין היא מכסה נזקי התבלות, קורוזיה וחלודה שנגרמו לצנרת ולמתקני האינסטלציה. ברי, אם כן, שהתובעת איננה זכאית, אלא לתיקון הצנרת הדולפת על כל הכרוך בכך, ואין היא זכאית לשיפוי בגין שדרוג כלל הצנרת בדירתה, על העלויות הנובעות מכך. התובעת איננה זכאית להחלפת כלל הצנרת בדירתה, אף אם זו היתה בלויה וצפויה להתבקע בעתיד. נזק עתידי כזה איננו מכוסה על פי הפוליסה. גם שיפוץ והחלפת אביזרים סניטריים, ככל שאלה אינם נובעים מן הדליפה בצנרת או מן השיהוי בתיקון אשר נגרם בעטיה של הנתבעת אינם מזכים את התובעת בפיצוי.

אשר לטענה הראשונה. אכן הוכח, כי במועד פנייתה הראשונה של התובעת לנתבעת כבר התהוו בדירתה נזקים חמורים. בעניין זה העידה התובעת:

"ש. ספרי לבית המשפט מה קרה עם הדירה.
ת. בין פורים לפסח בשנת 99 כל הריצפה הייתה רטובה וכל הקירות מתקלפים ונהיה חורים חורים בכל הבית, בעיקר בסלון היה יותר מחצי מטר מהריצפה.
ש. ומה עשית.
ת. הזמנתי את חיים סוכן הביטוח..." (בעמ' 7 לפרוטוקול).

ומעדות בנה, שמואל יצחקי:

"ש. מתי זה התחיל.
ת. לא יודע.
ש. אבל עדיין פניתם למגדל רק במרץ 99 כשהמצב היה על הפנים.
ת. המצב היה על הפנים והנזקים היו מאוד מאוד חמורים" (בעמ' 20 לפרוטוקול).

על פי סעיף 7 לפוליסה חלה על המבוטח החובה להודיע לנתבעת על קרות מקרה הביטוח "מיד לאחר שנודע לו הדבר" (ראה הוראה דומה בס' 22 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981). התובעת לא עשתה כן. לא הובהר גם מדוע השתהתה התובעת בביצוע התיקון גם לאחר שסוכם עם הנתבעת כי תזמין לדירה בעל מקצוע מטעמה. גם על פי עדות בנה של התובעת, שמואל יצחקי, סוכם עם סוכן הביטוח, כבר בחודש נובמבר 1999 כי התובעת תזמין איש מקצוע מטעמה אשר יתחיל בתיקון. כן הוסכם כי במידה ויתברר כי מקור הרטיבות הוא בצנרת ולא במי תהום, תישא הנתבעת בהוצאות התיקון (ר' עדותו בעמ' 17 ש' 11-15, כן ראה ביטוי לכך גם בס' ב' לחוו"ד השמאי צבי סגלר ת/7).

התובעת טענה כי השתהותה זו באה בשל חסרון כיס וכי בסופו של דבר נטלה הלוואות לשם ביצוע התיקון. טענה זו לא הוכחה, וגם על פי דפי החשבון שהוצגו, המורים לגירסת התובעת על משיכות כספים לצורך השיפוץ, נמשכו
כספים ע"י התובעת מתוך מכירת ניירות ערך שהיו בבעלותה (ר' ת/6).

על הניזוק מוטל הנטל להקטין את הנזק שהפרת החוזה גרמה לו. החוק איננו מאפשר לנפגע לשבת בחיבוק ידיים מן הרגע שהופר החוזה ונגרם נזק, ולהסתכל באפס מעשה כיצד הנזק הראשון גורר אחריו נזק נוסף. חובתו של הניזוק לפעול בסבירות בנסיבות הנתונות למניעתו של נזק נוסף. נטל זה נקבע במפורש בסעיף 14(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970. נטל דומה קיים גם בדיני הנזיקין. המפר או המזיק אינו חייב לפצות את הנפגע בגין נזק אותו יכול היה הנפגע, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין (ראה ע"א 252/86 גולדפרב ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ"ה (4) 45, א. ידין, חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) בעמ' 124, ג. שלו, דיני חוזים, בעמ' 581). גם על פי הוראות חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, אין המבטח חב בתגמולי ביטוח בעד נזק שהמבוטח יכול היה למנוע או להקטין, בקרות מקרה הביטוח או לאחר מכן, בנקיטת אמצעים סבירים (ראה סעיף 61 לחוק).

6. ניתן, איפוא, לסכם ולומר כי התובעת זכאית לשיפויה בגין כל נזק המכוסה על פי הפוליסה, דהיינו כל הוצאה שנגרמה לה לצורך תיקון הצנרת הדולפת על כל הכרוך בכך (החלפת צנרת, החלפת ריצוף וכד'). כן היא זכאית לשיפוי בגין כל נזק שנגרם לה בתקופת פניותיה לנתבעת אשר לא הביאו לתיקון הנזק, וכן בגין כל נזק שהוחמר בתקופה זו. מאידך, אין התובעת זכאית לפיצוי בגין שיפוצים ושיפורים שעשתה בדירתה, לרבות שיפור כלל הצנרת ואביזרי הדירה, ככל שאלה אינם נובעים ישירות מדליפת הצנרת. כן אין היא זכאית לנזקים שנגרמו לה טרם פנייתה הראשונה לנתבעת, ככל שאלה נובעים משיהוי בלתי סביר בפנייתה לנתבעת, או לנזקים שנגרמו לה אגב הפרת חובתה להקטין את נזקה.

חרף התוויות עקרוניות אלה, יובהר כי כיום, קשה, אם לא בלתי אפשרי, להפריד בין נזקים להם זכאית התובעת לשיפוי ובין אלה שאינם מזכים אותה בשיפוי. התובעת לא הביאה חוות דעת שמאית המכמתת את נזקיה והקובעת את הקשר הסיבתי הדרוש בין נזקים אלה לבין דליפת הצנרת, או המבחינה בין נזקים המכוסים על פי הפוליסה ובין נזקים אחרים. הנתבעת מצידה אמנם הגישה את חוות דעתו של השמאי סגלר המפרטת את העבודות שיש לבצע לתיקון הדליפה בצנרת, ואולם גם זו אינה נוקבת בעלות העבודות. חוות דעת זו אף אינה מתייחסת לכלל הנזקים בגינם זכאית התובעת לשיפוי כפי שהוגדרו לעיל. ממילא אין כל אפשרות לערוך כיום הפרדה בין סוגי הנזקים השונים אלא על פי אומדנא.

על דרך האומדנא הנני סבורה, איפוא, כי יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת מחצית מעלות העבודות שהוכחו, קרי: סך 15,000 ₪, נכון למועד ביצוע העבודות. מסכום זה יש לנכות את סכום ההשתתפות העצמית החל על התובעת בסך 400 ₪. בנוסף הנני סבורה כי יש לפצות את התובעת בסכום נוסף בשיעור 5,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה בשל הפרת חוזה הביטוח ע"י הנתבעת, לרבות הסבל שנגרם לה בתקופת פניותיה לנתבעת אשר לא זכו למענה הולם.

7. הנני מחייבת, איפוא, את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:
א. פיצוי בסך 14,600 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.01.
ב. פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
ג. בשים לב לסכום התביעה ותוצאותיה תשלם הנתבעת לתובעת רבע מאגרת ביהמ"ש בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלומה, וכן שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון