ביטוח הצפה גשם


1. התובע, הגיש תביעה זו כנגד סוכן הביטוח שלו שטיפל בעבורו בהוצאת פוליסת ביטוח לכיסוי נזק לרכוש. לימים, משנגרם נזק לרכוש, סרבה חברת הביטוח לשלם.
נקבע בפסק דין חלוט כי הפוליסה איננה מכסה את סוג הנזק. לפיכך הגיש התובע תביעה חדשה, הפעם כנגד סוכן הביטוח, בטענה שהתרשל.

2. עובדות הרקע

2.1 התובע, אשר היה בהליכי בניה של ביתו, אחסן את מיטלטליו בחנות. הרכוש בוטח במסגרת פוליסה "תיבה לדירה", אשר חודשה מדי שנה, במהלך מספר שנים. (ס' 3 לתצהיר ת/5).


2.2 בחודש ספטמבר 91 פנה התובע אל הנתבע, סוכן הביטוח, וספר לו כי יש בכוונתו להעביר את המטלטלין לאחסון במכולה ב"מסוף הדרים" באזור התעשיה במפרץ חיפה, וזאת בשל כך שהחנות שבה אוחסנו קודם לכן, עומדת להשכרה. מדובר במסוף פתוח, בלתי מקורה.

2.3 הנתבע ידע כי מדובר באחסון המכולה בשטח לא מקורה. (ס' 5 בתצהיר הנתבע במשפט קודם, ת/6, עדות הנתבע פרטיכל דיון בת.א. 16121/94, עמ' 6, עמ' 26 לפרטיכל הדיון הנוכחי). אך יחד עם זאת טוען הנתבע , אם כי לא ברמת וודאות של 100%, כי התובע מסר לו שהמכולה לא תעמוד חשופה אל פני הרקיע אלא שמעליה תעמוד מכולה נוספת (עמ' 26 לפרטיכל). התובע טוען כי רק בדיעבד נודע לו כי המכולה שלו היתה מוצבת בין שתי מכולות (באופן שמכולה נוספת עליה). (עמ' 16 לפרטיכל, עמ' 22 לפרטיכל).

2.4 בעקבות הודעת התובע, הנתבע רשם מזכר באמצעות מזכירותו ג'נין אשר פעלה בהתאם להוראותיו. (עדותו, עמ' 29 לפרטיכל). המזכר הינו מיום 27.9.91 ומופנה אל חברת הביטוח. וכך נרשם במזכר:

"נבקשך החל מיום 1.10.91 לציין כי החלק המאוחסן במחסן ברח' אלנבי הועבר ל"מסוף הדרים" באזור תעשיה מפרץ חיפה 134 טלפון 416291. התכולה מועברת למחסן בתוך מכולה ותשאר במכולה בתקופת האחסנה. קיים שומר במקום. לעוד שנה בנה דירה בת"א." (ת/8).

מסמך זה חתום על ידי נציגת חברת הביטוח מיום 4.2.92. (ת/8).

המזכר כאמור לא מפרט את העובדה שהמכולה תאוחסן בשטח לא מקורה.

מזכר זה הגיע לידיעתו של התובע רק לאחר שכבר נגרם נזק לרכושו. (עמ' 18 לפרטיכל).

2.5 הפוליסה של התובע חודשה ביום 1.7.92, באופן שהיתה בתוקף עד 30.6.93 (נספח א' לתצהיר ת/5).

2.6 יצויין כי עוד קודם לחידושה ובגין שנים קודמות הורחבה הפוליסה באופן שתכסה "סיכוני מים ונוזלים אחרים" על פי פרק 3. (ראה ברשימה, נספח א' לתצהיר ת/5). כמו כן קיימים בפוליסה במסגרת פרק 1 כיסוי בגין "סערה, לרבות גשם, שלג וברד שבאו בשעת סערה, למעט דליפת מי גשם מבעד לקירות או לתקרה או ספיגתם בהם". (ס' 1.303) וכן ס' 1.310 שהוא כיסוי בגין "שטפון או הצפה ממקור מים חיצוני". לא נעשה בפועל כל שינוי בתנאי הפוליסה בעקבות העברת המכולה לשטח האחסון הבלתי מקורה.

2.7 ביום 24.3.93 פתח התובע את המכולה וגילה כי חדרו אליה מים שגרמו נזק כבד לרכוש. (ס' 9 לתצהיר ת/5).

2.8 משסרבה חברת הביטוח לשאת בנזק, הגיש התובע תביעה בשנת 94 כנגד חברת הביטוח על פי הפוליסה הקיימת, וכן כנגד נתבעת אחרת, העוסקת בשרותי הובלה ואחסון, אשר טפלה באחסון רכוש התובע במכולה בשטח המסוף. התביעה נדונה בת.א. 16121/94 וניתן פסק דין הדוחה את התביעה כנגד חברת הביטוח מהטעם שהפוליסה איננה מכסה את הארוע. פסק הדין קבל את התביעה כנגד חברת האחסון, אלא שהתובע לא הצליח לגבות מחברה זו מאום בשל קריסתה.

2.9 התובע ערער לבית המשפט המחוזי (ע.א. 4190/97). בית המשפט המחוזי בחן את סעיפי הפוליסה וקבע כי אכן הפוליסה איננה מכסה את הארוע.

הערעור נדחה.


2.10 בפסקי הדין נקבע, על בסיס ממצאי שמאי, כי הרכוש ניזוק כתוצאה מחדירת מי גשם למכולה, שחדרו מבעד לחורים בתקרת המכולה, שנוצרו עקב קורוזיה.

3. טענות הצדדים

3.1 התובע, טרח לודא מראש את ההשלכות הביטוחיות של העברת הרכוש לאחסון במכולה בשטח לא מקורה. לצורך כך, עוד טרם העברת הרכוש למכולה, יזם ונפגש עם הנתבע, סוכן הביטוח. וראה עדות הנתבע לענין זה, עמ' 25 לפרטיכל, "הוא אדם מסודר. הוא בא לבדוק את ההשלכות הביטוחיות לאחר שעשה ברור עם סלאמה".

3.2 התובע מציין כי בשיחה זו עם הנתבע, הנתבע ציין בפניו כי הרכוש במכולה מכוסה כנגד כל נזק, כולל נזקי מים. (ס' 6 לתצהיר ת/5).

3.3 הנתבע מציין כי אכן לתפישתו היה כיסוי לנזקי מים במסגרת הסעיפים של הפוליסה שצויינו לעיל (ראה פרוט בס' 2.5. לעיל). הנתבע מציין כי סעיפים אלו הביאו אותו לחשוב כי התובע מכוסה באופן מלא כנגד נזקי מים. (עמ' 25 לפרטיכל).

3.4 נקבע בבית המשפט המחוזי בע.א. 4190/97 כי אין כל משמעות לסעיף ההרחבה של "סיכוני מים ונוזלים אחרים" כאשר מדובר במכולה, וזאת בשל ניסוח הסעיף בפוליסה. מכאן שההרחבה בפרק 3, גם בקריאה של אדם סביר איננה יכולה לחול על המכולה. לגבי נזקי גשם, הסעיף מדבר על גשם שבא "בסערה" ומחריג דליפת מי גשם מבעד לתקרה.

3.5 התובע עצמו לא בדק את מצב המכולה טרם האחסון, או במהלך האחסון. (עמ' 22 לפרטיכל).

4. מסגרת הדיון הנורמטיבית

חובת הסוכן והפרתה

4.1 מלכתחילה צמצם התובע את תביעתו לעילת הרשלנות בלבד. משניסה ב"כ התובע להרחיב טענותיו למישור של הפרת חובה חקוקה או מכח חוק השליחות התנגד הנתבע לשינוי חזית.

4.2 יש לבחון לכן קיומה של חובת הזהירות המושגית והקונקרטית, בין סוכן הביטוח לבין התובע, והאם חובה זו הופרה תוך גרימת נזק לתובע.

4.3 יצוין, כי מכח חוק חוזה ביטוח תשמ"א 1981, נקבע כי לענין המשא ומתן לכריתתו של חוזה ביטוח ולענין כריתת החוזה יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח, זולת אם פעל כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב. (ס' 33 (א)). חזקה זו לא נסתרה בראיות אחרות, ולפיכך סוכן הביטוח הינו שלוחו של המבטח.

4.4 יש לראות ביחסים שבין חברת הביטוח וסוכן הביטוח משום שליחות סטוטורית שכן מדובר בפוליסת ביטוח מתחדשת מדי שנה אצל אותה חברת ביטוח.


4.5 חוזה הביטוח מאופיין כחוזה המבטא יחסים בין צד חזק לבין צד חלש. יחסי הכוחות הבלתי שווים מצטרפים למאפיינים אחרים כמו שמדובר בהסכם הנושא פני עתיד והצופה את הארוע הביטוחי. המבוטח מכיר אומנם את הנסיבות העובדתיות טוב יותר אלא שמימוש חוזה הביטוח הינו בשליטת המבטח. מטעמים אלו נהוג לראות בחוזה הביטוח חוזה UBERIMAE FIDEI, "הווי אומר, לא רק שנדרש מן הצדדים שיפעלו בגילוי לב יותר מסוגי החוזים האחרים, אלא גם מקפידים אתם בכל הנוגע לדיוק ולדווקנות בניסוח הדברים ובכיבודם". (ע.א. 4819/92 אליהו חב' לביטוח בע"מ
מנשה ישר פ"ד מט (2) 749). מדובר אם כן בחובת גילוי לב הדדית, עם דגש על דווקנות ודיוק בניסוח הדברים.

4.6 עקרון תום הלב במו"מ לכריתתו של חוזה וחובות האמון שחלות על הצדדים בעסקת ביטוח, אינם מתמצים בכיתוב פרטי ההסכם אלא חייבת להיות הפנייה אפקטיבית למשמעות הדברים. על המבטח מוטלת חובת הסבר מפורטת על היקף הסיכון. חובה זו נגזרת גם היא מעקרון תום הלב החל על חוזי הביטוח. (ע.א. 4819/92 הנ"ל.) החובה שחלה על המבטח, חלה גם על נציגו במהלך המשא ומתן.

4.7 קיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית של סוכן הביטוח, בהיותו איש התווך ונציג חברת הביטוח, הנוטל חלק במו"מ לכריתת חוזה הביטוח.

4.8 בע.א. 855/86 מוריה נ. איסחרוב, פד מב 2 עמ' 201 נקבע כי סוכן ביטוח פעל ברשלנות כאשר ספק ללקוח פוליסת ביטוח שלא תאמה את דרישתו ואת סיכום הדברים ביניהם. שם היתה התייחסות הערכאה דלמטה לס' 55 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח תשמ"א 1981, הקובע כי סוכן ביטוח לא יתאר תיאור מטעה עסקת ביטוח המוצגת בפני לקוח. לעניננו, מכיוון שהתביעה איננה עוסקת בהפרת חובה חקוקה, ניתן לגייס את הסעיף לצורך גיבוש מהות חובתו של הסוכן כלפי הלקוח.

4.9 הנתבע היה אמור להסב תשומת ליבו של התובע כי ההרחבה ל"סיכוני מים ונוזלים אחרים" אין לה כל משמעות כאשר הרכוש נמצא במכולה המאוחסנת תחת כיפת השמיים. התובע פנה במיוחד לסוכן כדי לידע אותו בדבר אחסון המטלטלין במכולה, באתר לא מקורה. על הסוכן היה להאיר עיני המבוטח ולציין מפורשות בפניו כי למרות שמדובר בהרחבה מפורשת בפוליסה לנזקי מים, אין הפוליסה מכסה נזקי גשם בין אם יחדור מהתקרה ובין אם יחדור מקירות המכולה. ניתן היה לצפות נזק מסוג זה. הסוכן הפר את חובתו המורחבת לתת הסבר מפורט על היקף הסיכון.

רשלנות תורמת של התובע

4.10 ס' 1.303 לפוליסה כתוב בצורה בהירה באופן שניתן להבין ממנו כי הכיסוי לנזק גשם קיים רק אם מדובר בגשם שבא בסערה. החריג, המציין כי אין כיסוי בגין דליפה מהתקרה רשום באופן בהיר ובאותיות מודגשות בהמשך אותו סעיף, ובכך עונה לדרישת ס' 3 לחוק חוזה ביטוח.

החריג מודגש בפוליסה בהבלטה מיוחדת, בגוף הסעיף עצמו. קריאה של הסעיף בפוליסה הייתה מאירה את עיני התובע בנקודה זו. עוד יצוין כי על פניו הסעיף הרשום בפרק 3 איננו ישים כלל למצב בו הרכוש נמצא במכולה המאוחסנת בשטח פתוח.
הפוליסה בנוסחה זה היתה בידי התובע, כבר משנים קודמות.

4.11 עוד יצויין כי התובע לא נקט כל פעולה על מנת להבטיח כי המכולה בה מאוחסן הרכוש תהיה מכולה תקינה. התובע לא שאל את סאלמה כל שאלה בענין זה, לא ראה את המכולה טרם אחסון החפצים, ולא וודא כי המכולה אכן תקינה.

4.12 בנסיבות אלו אני מוצאת לנכון לקבוע כי רשלנותו התורמת של התובע מגיעה לכדי 50%.

5. גובה הנזק

5.1 הצדדים הגישו חוות דעת שמאי (ת/3) שהיא מוסכמת.

5.2 חוות דעת השמאי קובעת כי בערכי שיפוי גובה הנזק הוא בסך של 64,476 ש"ח וכי בערכי כינון גובה הנזק הוא בסך של 78,385 ש"ח. (בערכי היום סך של 122,985 ש"ח).

5.3 על מנת להיות זכאי לפי הפוליסה לערך כינון היה על התובע להחליף או לתקן את הרכוש הניזוק בתוך 60 יום ממקרה הביטוח אלא אם סוכם על הארכת המועד.
(חלק ד' לפוליסה נ/2, ס' 5). התובע לא המציא ראיות בענין זה ולפיכך לא הרים את הנטל בענין זה.

5.4 אלא שהתביעה איננה מכח הפוליסה, אלא מכח פיצוי בגין עוולת הרשלנות.
הפיצויים אמורים להביא את הניזוק למצב שהיה בו לולא התרחשות העוולה. על כן הפיצויים שיש להביא בחשבון הינם ממילא בערך כינון .

5.5 התובע טוען לנזק נוסף בגין ניהול המשפט הקודם והערעור עליו. הגשת הערעור היתה בשיקול עצמי של התובע אשר ניתק קשר סיבתי מהתנהגות הנתבע. לגבי המשפט הקודם - כל שהובא בפני הינו חיוב הוצאות בגוף פסק הדין בסך של 6000 ש"ח נכון ליום 4.2.97. העובדה שהתובע בחר שלא לשלם במועד ונפתח כנגדו תיק הוצל"פ שתפח, איננה רלוונטית. יצויין כי אם מלכתחילה היה סוכן הביטוח מצורף לתביעה הראשונה, היה סכום ההוצאות פחות, וענין זה הובא בשיקול דעתי בקביעת תוספת הפיצוי. אני קובעת בראש נזק זה פיצוי בסך של 3000 ש"ח נכון לפברואר 1997 ובערכי היום סך של 4,465 ש"ח.

5.6 התובע טוען פיצוי בגין עוגמת נפש בשל כך שנותר בערב הפסח ותקופה לאחר מכן בלא רהיטים ובשל אי התשלום על ידי חברת הביטוח. ערב הפסח היה ממילא סמוך למועד תגלית הנזק ולפיכך גם אם היה מכוסה על ידי הפוליסה של אררט סביר שלא היה נערך לערב הפסח עם רהיטים חליפיים. בראש נזק זה, בשל התקופה שלאחר ערב הפסח, אני קובעת לתובע פיצוי של 3500 ש"ח בערכי היום.

5.7 סכום הנזק הכולל בערכי היום מגיע לסך של 130,950 ש"ח.

6. האם פוליסת צד ג' מכסה את חובת התשלום של הנתבע?

6.1 הנתבע צרף לתצהירו פוליסת ביטוח חבות מקצועית תקפה לתקופה מיום 1.1.92 - 31.12.92. נציג צד ג' צרף לתצהירו את אותה פוליסה ומסמכים המלמדים על הארכתה, כשהוא מציין בתצהירו (ס' 8 לנ/3) כי הפוליסה חודשה גם לשנת 98.
ענין זה חשוב שכן הפוליסה מכסה תביעות שתוגשנה במשך תקופת הביטוח.

6.2 טענת חברת הביטוח, צד ג', כי הנתבע לא דווח לה במהלך השנים 94 ואילך, על כך שהוגשה תביעה כנגד חברת אררט, ועל כך שהתביעה כנגד אררט נדחתה.

6.3 בתנאי הפוליסה , ס' 1 נקבע:

"כתנאי מוקדם לפיצוי לפי פוליסה זו על המבוטח למסור לחברה הודעה בכתב על תאונה כלשהיא או התרחשות מקרה כלשהו העלול לגרום לתביעה, או תביעה או הליכים משפטיים מיד לכשיגיעו לידיעת המבוטח או נציגו, או בהגיע לידיעתם הודעה מכל אדם על כוונתו לייחס אחריות למבוטח בשל היפר חובה מקצועית כלשהי".

6.4 אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע הודיע לראשונה לחברת הביטוח איילון על הענין נשוא הדיון, בסמוך להגשת התביעה כנגדו. (התביעה הוגשה בחודש מאי 98).

6.5 חברת הביטוח מוחה על כך כי הנתבע לא נתן לה כל הודעה בזמן שהתנהלה התביעה כנגד חברת הביטוח אררט, דהיינו שנת 94, למרות שזומן כעד למשפט, או במהלך הגשת הערעור. באופן זה לטענתה נוצרו עובדות קיימות בשטח, שהקשו על חברת הביטוח איילון להתמודד עם קביעות שכבר היו.

6.6 בסדרת שאלות במהלך החקירה הנגדית מאשר הנתבע כי עד לשלב הגשת התביעה כנגדו לא סבר כי התרשל באופן כלשהוא בטיפול, ולא ידע כי נטענת כנגדו טענת רשלנות. (עמ' 32 לפרטיכל). הנתבע מציין כי לא אחת קורה שתביעה כנגד חברת הביטוח, בה הוא שמש כסוכן, נדחית. ואיננו סבור שעליו לתת בכל מקרה כזה הודעה לחברת הביטוח שלו. התובע מציין במהלך עדותו כי לא רצה שהנתבע ינזק ולכן לא מצא לנכון להגיש כנגדו תביעה בשלבים הראשונים.

6.7 קבלתי עדות הנתבע כי עד להגשת התביעה כנגדו לא ידע על כך שנטענת כנגדו טענת רשלנות. הנתבע לא ראה בהתרחשות שהיתה משום מקרה העלול לגרום לתביעה כנגדו, מה גם שבשנת 94 בחר התובע שלא לתבוע אותו, ובמהלך אותן שנים לא גילה דעתו כי יש בכוונתו לתבוע את הסוכן.

6.8 לפיכך לא התקיימו הנסיבות שהצריכו הודעה לחברת הביטוח במועד מוקדם יותר.

6.9 לנציג החברה צד ג' יש טענה נוספת, כי הנתבע נתן תצהיר בהליך משפטי קודם ואף העיד במשפט. הנתבע מלא באופן זה את חובתו האזרחית ועמד על כך כי תצהירו ועדותו היו דברי אמת. לפיכך לא יכולה להיות לחברת הביטוח טענה כלשהיא בענין זה כנגד הנתבע.

6.10 בנסיבות אלו על חברת הביטוח, צד ג' , לשפות את הנתבע על הסכום שהתחייב בו כלפי התובע, בניכוי השתתפות עצמית של התובע בסך של $5000.

7. לסיכום

7.1 על הנתבע לשלם לתובע בתוך 30 יום מהיום סך של 65,475 ש"ח.

7.2 על צד ג' לשפות את הנתבע בתוך אותו מועד בסך של הסכום דלעיל בהפחתת סכום של 5000 דולר, לפי שער יציג ביום התשלום.

7.3 כמו כן ישאו הנתבע וצד ג' בחלקים שווים בשכ"ט עו"ד התובע בסך של 5000 ש"ח + מע"מ, וכן תשלום האגרה, שישולמו אף הם בתוך 30 יום מהיום.

8.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אחריות על הצפה

  2. ביטוח הצפה גשם

  3. ביטוח נזקי הצפה

  4. ביטוח הצפה מרתף

  5. ביטוח הצפת מבנה

  6. ביטוח הצפה סערה

  7. ביטוח הצפה במפעל

  8. אחריות העירייה להצפה בדירה

  9. אחריות העירייה על הצפת רכב

  10. אחריות העירייה על הצפה בעסק

  11. אחריות העירייה להצפות בגלל גשם

  12. אחריות נציגות הבית המשותף על הצפה

  13. אחריות העירייה על הצפת רכב בגלל גשם

  14. הצפה בעקבות שלולית שהייתה על הכביש כתוצאה ממי גשמים שלא התנקזו

  15. תביעה בעקבות הצפות חוזרות ונשנות בדירה בעטיה של צנרת הביוב המשותפת

  16. תביעה בגין הצפה במשרד כתוצאה מהתבקעות צינורית המחברת את צינור המים לכיור

  17. תביעה בגין נזקים למוסך בעקבות אירועי הצפה כתוצאה מיציקת בטון במרזב משותף

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון