ביטוח הצפה מרתף


א. מהות התובענה ועיקר טענות בעלי הדין

בפני תביעה לפיצויים בגין נזקי הצפת מים בנכס עסקי.

1. התובעת הינה הבעלים של אולם בשטח של כ – 320 מ"ר בקומת המרתף (להלן: "הנכס") בבניין מגורים ברח' אפטר 4 בתל אביב (להלן: "הבניין").

הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") מהווה נציגות הבית המשותף בבניין האמור.

כנטען בכתב התביעה, הנכס מחולק ליחידות חלקו מרוצף וחלקו מכוסה בשטיח וכי התובעת נהגה להשכירו וליהנות מפירות ההשכרה.

2. לגרסת התובעת בחודש אוקטובר 2001 או בסמוך לכך משהגיע מנהלה מנחם פינטו (להלן: "פינטו") אל הנכס ונכנס אליו הופתע לגלות כי הוא ניזוק בצורה קשה מהצפת מים, ומצא כי ריצפתו וקירותיו רטובים, מחיצות הגבס מפותלות ומפורקות, הריהוט והשטיח ניזוקו מספיגת מים. (להלן: אירוע ההצפה מחודש אוקטובר).

כמו כן, חדרו מים למערכות החשמל האזעקה והתקשורת של הנכס (להלן: "יחדיו; "הנזקים" או "הליקויים").

3. לגרסת התובעת הסתבר לה כי ההצפה בנכס נגרמה בעקבות חלחול של מים לנכס דרך ערוגה שנערמה בחנות הבניין (להלן: "הערוגה").

לגרסת התובעת הדברים אמורים בערוגה המשתרעת לאורך כ- 12 מטר בחזית הבית מעל ולפני קירו הצפוני של הנכס וכי הערוגה נוצרה לאחר חיתוך ריצפת האספלט בחזית הבניין, הכנסת אדמה גננית במקום האספלט ושתילת צמחייה במתחם.

התובעת מוסיפה וטוענת כי הערוגה חוברה למערכת ההשקיה האוטומטית של הבניין ואף התנקזו אליה מימי מרזב וצנרת ניקוז של מזגנים הנמצאת בבניין.

4. בנתון לאמור לעיל טוענת התובעת כי העובדות הכרוכות בהכנת הערוגה במערכת ההשקיה והניקוז נודעו לה רק לאחר שגילתה את הנזקים וכי בעוד שלתובעת לא הייתה ידיעה או יכולת לדעת מה היו הסיבות שגרמו להצפה, כאשר הנזק נגרם ע"י הערוגה ומערכת ההשקיה אשר לנתבע שליטה מלאה עליו וכי אירוע ההצפה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר המסקנה שנקט בזהירות – חוסה התובעת בצילו של הכלל לפיו הדבר מדבר בעד עצמו וכי על הנתבע נטל הראיה כי לא התרשל.

לא זו אף זו לגירסת התובעת, חל על הנתבע נטל הראיה באשר הנזק נגרם ע"י דבר מסוכן או ע"י דבר שנבלט (הערוגה ו/או המים והמערכות התלויות) אשר הנתבע היה בעליו ו/או הממונה עליו.

5. התובעת טוענת כי כתוצאה מהצפת הנכס נגרמו לה נזקים ניכרים כדלקמן:


-נזק ישיר לנכס (המבנה) שעלות תיקונו הוערכה ע"י מומחה מטעם התובעת אינג' נחמן לסכום של 236,207 ₪.

-נזק ישיר לתכולה (ריהוט ציוד ומערכות) בסכום המוערך מינימאלית לסך של 50,000 ₪.

-נזק הנובע מאובדן דמי שכירות מחמת חוסר יכולת להשכיר את הנכס בגלל מצבו – 100,000 ₪.

-נזק הנובע מאובדן רווח צפוי של עסקה למכירת הנכס שהתבטלה מחמת מצב הנכס בעקבות ההצפה 450,000 ₪.

6. התובעת טוענת כי לאירוע ההצפה מחודש אוקטובר, נשוא התביעה זו, קדמו שני אירועי הצפה קודמים שהסבו נזקים לנכס האחר מחודש ינואר 1999 בעקבות סתימה במערכת השלד של הבניין והשנייה מחודש פברואר 2000 במהלכה הוצף הנכס מזרימת מי השקיה דרך פתח האוורור של הנכס (להלן: "יחדיו ; אירועי הצפה קודמים).

7. התובעת טוענת איפוא כי הנתבע אחראי לנזקים שנגרמו לה מחמת מעשיו ומחדליו שהתבטאו בין היתר בהתקנת הערוגה, העדר בדיקת מערכות הבית, ובהעדר בדיקות להבטחת מניעת הצפה.

התובעת העמידה את סכום תביעתה "לצורכי חיסכון באגרה" ע"ס 400,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

8. הנתבע הכחיש את מרבית טענות התובעת וכפר בזכותה לגבות ממנו פיצויים כלשהם. הנתבע טען כי אין התובעת רשאית לנהל את הנכס ו/או לתבוע בגינו וכי מכל מקום הנזקים שכנטען נגרמו (והמוכחשים) נובעים מאירועי הצפה קודמים אשר בגינם הושג הסדר שקיבל תוקף של פס"ד.

9. הנתבע כפר בקיום כל חבות או אחריות כלפי התובעת.

הנתבע כפר בהיות הנזקים תוצאה של אירוע תאונתי.

הנתבע כפר בטענת התובעת באשר למקור הנזק הנטען ו/או כי נגרם או התגלה בחודש באוקטובר 2001.

10. הנתבע טען כי לא התמלאו התנאים העובדתיים להחלטת הכללים מעבירי הנטל להם טענה התובעת.

11. הנתבע כפר בממצאים, במסקנות, ובסיכומים הנכללים בחוו"ד של אינג' נחמן, וכן בחישוב ובאומדן סעיפי הנזק שפירטה התובעת.

12. הנתבע הוסיף וטען כי הנזקים שנגרמו לתובעת אירעו בשל רשלנותה ובכלל זה חוסר תחזוקה של הנכס, ושימוש בלתי סביר בו.

13. הנתבע שיגר הודעת צד שלישי לסהר ציון, חברה לביטוח בע"מ, (להלן: "סהר") בגדרה נטען כי סהר ביטחה את הנתבע בפוליסת ביטוח לבית משותף (להלן: "הפוליסה או הביטוח"), וכי, על סהר מוטלת חובת הפיצוי ו/או השיפוי ככל שתוטל על הנתבע.

הנתבע הוסיף וטען כי בהליכים קודמים הודתה סהר בחבות ביטוחית והיא נתפשת על הודאתה.

14. סהר הגישה כתב הגנה בגדרה נטען כי יש לדחות את ההודעה נגדה על הסף בהעדר עילה ו/או יריבות.

לעיצומו של עניין, טענה סהר כי אין בפוליסה כל כיסוי ביטוחי לאירועים נשוא התביעה, אין הפוליסה מכסה נזקים תוצאתיים וכי נועדה לבטח שימוש למגורים בלבד בעוד שהנכס משמש כבית עסק.

סהר טענה כי נתנה בעבר לנתבע כיסוי ביטוחי לפנים משורת הדין, ואין בכך כדי לחייבה.

סהר כפרה בקיום הנזקים ו/או בקיום קשר סיבתי בין האירועים לנזקים.

עד כאן עיקר טענות בעלי הדין.

ב. המחלוקת

היריבות בין התובעת לנתבע מתייחסת לפלוגתאות כדלקמן:

-איחוד ותיחום הערוגה.

-היקף ועיתוי העבודות שבוצעו להכנת הערוגה.


-הוכחת קשר סיבתי –עובדתי בין ביצוע העבודות בערוגה וגרם ההצפה.

-הנפקות הנוגעת לאירועי הצפה קודמים.

-גובה הנזק.

אשר להודעת צד שלישי עלי להכריע אם הפוליסה מכסה את האחריות הנטענת כלפי הנתבע.

ג. דיון וממצאים

1. איחוד ותחום הערוגה

1.1 במהלך הדיון העלה הנתבע באופן חוזר ונשנה טענות בדבר חזית המריבה שנקשרו רובן ככולן לסוגיית איחוד ותחום הערוגה כמוקד לגרם ההצפה.

בסעיף 9 לכתב התביעה התייחסה התובעת במפורש לערוגה ברוחב של מטר ובאורך של 12 מטר הממוקמת לאורך חזית הבית מעל ולפני הקיר הצפוני של הנכס.

תחום זהה הובא הן בסעיף לתצהירו של פינטו והן בפסקה ה' בעמ' 3 לחוו"ד של מהנדס נחמן.

1.2 במעמד ביקורי בבנין (ביום 10.7.06) נוכחתי לראות כי הערוגה המדוברת משתרעת משני צידי גרם המדרגות בכניסה לבניין. תאור זה עולה בקנה אחד עם תוכן הצעת המחיר של הגנן ליטווין בשם "דוקטור צמח" מיום 11.6.01 (ת/12 לתצהיר התובעת) אשר בפתיח לה נרשם:

"להלן מוצעת בזה הצעת מחיר לסיפור החלות בבנין משני צידי הכניסה לפי הפירוט הבא (ההדגשה שלי – מ.ב.ח.).

1.3 בעדותו טען עד ההגנה בר לב כי קטע הערוגה מצידו המזרחי של גרם המדרגות צומצם, ובאופן זה נוצרה ערוגה מס' 3 המהווה למעשה צמצום מקטע הערוגה שהייתה קיימת מצידו המזרחי של גרם המדרגות (עדותו בעמ' 69 והשרטוט שהכין נ/2).

עדות זו מגבה למעשה את גרסתו של פינטו לפיה הערוגה אליה התייחסה התובעת בסעיף 9 לכתב התביעה משתרעת משני צידי הכניסה (שם בעמ' 55).

1.4 ב"כ הנתבע טענה בעקביות כי מתחם הערוגה מושא סעיף 9 לכתב התביעה מוגבל רק לערוגה מס' 1 בשרטוט נ/2. עמדתה זו אינה מקובלת עלי ואינה מתיישבת עם מכלול הראיות לרבות עדותה של גב' מירי אורן מטעם הנתבע (שם בעמ' 76).


1.5 אני פוסק איפוא כי הערוגה מושא התביעה הינה זו המותווית במתחמים 3, 1, בשרטוט נ/2 להבדיל משביל הגרנוליט.

יובהר עם זאת, כי תחום זה, מוציא מכלל "הערוגה" את שטח הגינה שמתחת לעמודי הבית.

1.6 בתצהיר עדותו (סעיף 10) טען פינטו כי הערוגה נוצרה לאחר חיתוך ריצפת האספלט בחזית והכנסת אדמה גננית במקום האספלט.

עם זאת, בעדותו הודה כי לא ראה שמישהו חותך את ריצפת האספלט (שם בעמ' 54).

1.7 לא מצאתי תימוכין לגרסת פינטו גם בעדותו של הגנן ליטווין שהעיד:

"אנו עקרנו את הגדר.. שמנו אדני רכבת על אותה רצועה שהייתה מקודם גדר חייה. יצרנו ערוגה מילאנו אדמה ושתלנו שתילים".

"לא הנחנו תשתית אספלט או חומר איטום כלשהוא" (שם בעמ' 15).

בעמ' 17 לפרוטוקול מבהיר ליטווין כי מתחת לאבנים ולאדמה הגננית ראה שיש אספלט ובעמ' 19 לפרוטוקול הוא מעיד כי אין לו כלי עבודה לחיתוך אספלט או בטון.

גם מומחה התובעת אינג' נחמן לא יכול היה למעשה לאשר אם משטח האספלט נחתך לצורך הקמת הערוגה (שם בעמ'
30).

1.8 ליטווין העיד כי ביצע את הערוגה סמוך מאוד למועד הגשת הצעת המחיר שלו מיוני 2001 (שם בעמ' 16) וכי משך ביצועה היה כשבועיים(שם בעמ' 18).

מעדותו של ליטווין עולה כי לא הבחין בתופעה של עליית מים מעל פני הערוגה וכי לשיטתו במקרה כזה ירדו המים במורד לשטח האספלט בכיוון השיפוע (שם בעמ' 18, 19).

1.9 הממצאים העולים מעדותו של ליטווין הינם בכללה כדלקמן:

1.9.1 בעת הכנת הערוגה לא הוסרה שיכבת האספלט.

1.9.2 מערכת ההשקייה שהותקנה מאפשרת ספיקת מים נמוכה לצורך השקייה בלבד ללא אפשרות של חלחול כפי הנכס.

1.9.3 העבודה על כל שלביה לרבות תיחול מערכת ההשקיה והפעלתה הסתיימה בסוף חודש יוני 2001 או בסמוך לכך.

1.9.4 לא הונחה כל שיכבת איטום או יריעת איטום מתחת לאדמה הגננית ואדני הרכבת בשני מתחמי הערוגה דהיינו 1 ו –3 (עפ"י התרשיט נ/2).

2. הקשר הנטען בין ביצוע הערוגה וגרם ההצפה

2.1 הוכח בפני כי הערוגה הושלמה ומערכת המים המובנית בה הופעלו כבר בסוף חודש יוני 2001.

בסעיף 7 לתצהירים טען פינטו:

"בחודש אוקטובר 2001 או בסמוך למועד כאמור הגעתי אל הנכס לצורך ביקור במקום. לתדהמתי, מצאתי את הנכס במצב לקוי ביותר... ".

2.2 גרסה זו על פניה מלמדת כי פינטו הגיע אל הנכס ביוזמתו לצורך ביקור שיגרתי ואינה מתיישבת עם עדותו של פינטו לפיה:

"דני כפיר הזמין אותי, הוא בא וקרא לי להגיע למקום" (בעמ' 46 לפרוטוקול).

וליתר תוקף מבהיר פינטו:

"הופתעתי כאשר דני כפיר הזמין אותי, דהיינו בפעם הראשונה שביקרתי בנכס באוקטובר 2001". (שם בעמ' 47).

בהמשך העדות מסתבר כי כפיר הבהיר לפינטו מראש את פשר הזמנתו:

"הוא אמר לי בו תראה התקרה קרסה יש מים על הרצפה"...

(שם בעמ' 47).

2.3 גרסה זו אחרונה עולה בקנה אחד עם גרסתו של כפיר לפיה הוא שקרא לפינטו "לראות את השיטפון" (שם בעמ' 41) ;

אבהיר כי כפיר העיד כי ניהל בנכס מאז ספטמבר 1999 חברת הפקה (להלן: "ספוט הפקות") כמפורט בסעיפים 6-2 לתצהיר עדותו.

2.4 מצאתי איפוא כי גרסתו של פינטו בסוגיה זו בתצהירו אינה מדויקת בלשון המעטה.

מעבר לכך, קיימות פירכות נוספות בגרסתו של פינטו באשר לעיתוי אירוע ההצפה, כדלקמן:


2.4.1 מקובץ ההתכתבות (ת/5) שבינו ובין אפרים קרול שריכז קבוצת משקיעים שניהלה מו"מ עם התובעת לרכישת הנכס, עולה כי כבר בחודש יולי 2001 ניתן היה להבחין בתופעות של רטיבות וטחב בנכס (מכתב קרול מיום 15/10/01 – חלק מקובץ ת/5).

2.4.2 לא זו בלבד שהן פינטו והן כפיר לא נקבו בתאריך מוגדר לאירוע ההצפה, ניתן להבין ממכתבו של פינטו לקרול מיום 1/10/01 (מצוי בקובץ ת/5), כי קרול הבחין עוד קודם ליום 28/9/01 "במצבו החמור" של הנכס.


2.4.3 לא זו אף זו – בלחץ החקירה הנגדית אישר פינטו:

"אני מקבל את החוזה שכבר ביולי 2001 ניכרו ליקויי רטיבות וטחב, אך אלה הם סימנים של מרתף" (שם בעמ' 49).

2.5 סבורני כי ממצאים אלו מערערים עד היסוד את גרסת התובעת בדבר אירוע הצפה ממוקד בחודש אוקטובר 2001.

אני פוסק איפוא כי לא הוכח בפני אירוע ממוקד של הצפה בחודש אוקטובר 2001.

לעומת זאת, עדותו של אינג' נחמן לגבי גובה מפלס הרטיבות המיוחסת לעליה קפילארית של המים על פני הקירות (שם בעמ' 25), מלמדת על נזק שהחריף במהלך שנת 2002, כתוצאה מסתברת של דליפה איטית וממושכת של מי הערוגה לתוך הנכס.

2.6 מסקנה זו האחרונה השוללת אירוע תאונתי ממוקד כגון "שיטפון", מגובה גם בראיות נסיבתיות כדלקמן:

2.6.1 בעדותו טען אינג' נחמן כי פינטו לא תיאר בפניו אירוע כלשהוא (כגורם להצפה).

2.6.2 "הוא אמר שזו הבעיה שלי מאיפה זה לדעתי נובע" (שם בעמ' 22).

לעומת זאת, הבהיר נחמן כי פינטו נמנע מלספר לו על אירועים קודמים של הצפה בנכס, ואף לא ציין את המועד שבו גילה את הנזקים. (שם בעמ' 22).

2.6.3 לא זו אף זו:

בפתיח לחוות דעת מיום 11/2/03 רשם אינג' נחמן –

"לטענת הבעלים מר פינטו לפני כשנה הובחנה רטיבות בקירות הצפוניים של הנכס, אשר הלכה והתגברה" (עמ' 2 לחוות הדעת – ההדגשה שלי מ.ב.ח.).

עיתוי זה של אירוע הנזק (לתחילת שנת 2002), אינו מתיישב עם הגרסה בדבר אירוע הצפה ממוקד בחודש אוקטובר 2001.

2.6.4 יתר על כן, בתשובה לשאלה במהלך עדותו, העיד נחמן:

"לשאלתך אם אני ביקרתי בנכס בפברואר 2003, אני אשער שהנזק קרה במהלך שנת 2002 – כן." (שם בעמ' 25).

2.7 על כך אוסיף כי עדותו של כפיר לא סייעה בפיזור הערפל העוטה את עיתוי האירוע.

בעדותו הגדיר כפיר את ההצפה – "כשיטפון הגדול שהיה בחודש אוקטובר 2001" (שם בעמ' 35).

כפיר טען כי פרק הזמן שחלף מאז ביקורו האחרון בנכס קודם "לשיטפון", ובין אירוע השיטפון, נמנה בשבועיים שלוש (שם בעמ' 35).

עם זאת טען כי איש מצוות ספוט הפקות שנמצא בנכס, לא דיווח לו על האירוע (שם בעמ' 43).

גרסה זו אינה סבירה על פניה. אחרי ככלות הכל, ספוט הפקות הינה חברה פעילה שעסקה בעצם אותם ימים בעבודות הפקה והפעילה ציוד יקר ערך ורגיש (עמ' 37,43). האם ניתן להניח ברצינות כי עובדי ספוט הפקות יחרישו ולא ידווחו לכפיר על תופעת השיטפון בנכס?!

בנסיבות אלו, גרסת כפיר מדרש פליאה היא בעיני ואיני רואה לקבלה.

2.8 על כך אוסיף כי הימנעותה של התובעת מלזמן לעדות את עובדי ספוט הפקות, המודעים כביכול למועד תחילת "השיטפון", נזקפת לחובתה בבחינת החזקה הראייתית, לפיה בעל דין שאינו מזמן עד שיכול לטייב את גרסתו – מוחזק כמו שיודע שגרסת העד תהיה לו לרועץ (השוו: י.קדמי על הראיות בעמ' 1649-1648).

3. הנזק הקיים בנכס – תוצאה מצטברת של מספר אירועי הצפה

3.1 בעדותו טען נחמן כי קיים קשר בין אגירת מי גשם, מי השקיה ומי ניקוז המזגנים בערוגה הסגורה, ובין חדירת
מים לנכס (שם בעמ' 26).

גירסה זו לא הופרכה בפני, ועל פניה היא סבירה, בשים לב לכמות המצטברת של המים בערוגה, ולהעדר כל שכבת איטום.

עם זאת, בהמשך עדותו משהופנה לאירועים הקודמים ולשיעור חתימתם על המימצאים שתיעד, הוא משיב:

"לשאלתך אם לא עשו עבודות ייבוש של החול או המרצפות, אז יכול להיות שהנזקים כולם או חלקם נובעים מאירועים קודמים – חלקם כן". (שם בעמ' 27).

3.2עמדה זהה בעיקרה גרס נחמן גם בהמשך עדותו, שעה שנשאל אם הרטיבות מן התיקרה נובעת מן הרטיבות (האירוע – מ.ב.ח.) מפברואר 2000, או בעקבות הכנת הערוגה בשנת 2001 והשיב:

"אין לי יכולת לדעת" (שם בעמ' 29).

תשובות אלו, שעה שהן באות מפיו של מומחה מטעם התובעת, מפריכות את עמדתו של פינטו, לפיה נמנע מלספר לנחמן על האירועים הקודמים, כיוון שלא ייחס להם חשיבות (שם בעמ' 50).

המסקנה המתבקשת הינה כי אין להתעלם מרישומם של האירועים הקודמים על מצבו של הנכס, שכן עסקינן בנזקים בלתי זניחים שנגרמו למבנה ולתכולה (סעיף 5 ונספחים ד-ה לתצהיר מירי אורן, וכן ת/8 לתצהיר התובעת).

3.3 סוגיית תיקונם של נזקי האירועים הקודמים נזכרה בתצהירו של פינטו באורח איזוטרי וסתמי, וזאת בסעיף 18 לתצהירו תוך התייחסות למוצג ת/8.

עדותו של פינטו בסוגיית תיקון נזקי האירועים הקודמים הייתה כבושה ובלתי אמינה. פינטו טען כי תיקן את נזקי התכולה והמבנה בתוך 3 חודשים(שם בעמ' 48), ואף הוסיף כי יש בידו חשבוניות (שם בעמ' 49), אך דבר מאלו לא הוכח, ולא הוצג.

יתר על כן, מן המוצג ת/8 (בעמ' 11) עולה בבירור כי לא נמצא חיסוי ביטוחי לתביעת המבנה; חרף זאת טען פינטו כי הבין שקיבל פיצויים גם בגין נזקי המבנה (שם בסוף עמ' 48).

3.4 אני פוסק איפוא כי לא עלה בידי התובעת להוכיח כי תיקנה את נזקי האירועים הקודמים.

בהינתן כי הנזק שתועד בנכס מיוחס אליבא אינג' נחמן גם לאירועים הקודמים, ובהעדר אפשרות לבור את המוץ מן התבן – קרי להפריד בין היקף הנזק המיוחס לכל אחד מן האירועים השונים, לא עלה בידי התובעת להוכיח מהו היקף הנזקים בנכס המיוחס לאירוע ההצפה מחודש אוקטובר 2001.

השוו: ת.א. (י-ם) 5103/00 דליה נוח נ' בן-דוד ולקט האסמכתאות שם בפיסקה 10, ולפיהן:

"כאשר מדובר בנזקים בנפרד אשר גרמו לנזקים שונים, מדובר בשתי עוולות נפרדות הגורמות לניזוק נזק הניתן לפיצולו לייחוס. כל אחד מהמזיקים חייב כלפי הניזוק על הנזק שגרם, לו ועליו בלבד..."

די בכך כדי לדחות את פריט התביעה שעניינו עלות תיקון הליקויים בסך 236,207₪.

4. אשר לנזק ישיר לריהוט ולציוד

4.1 בגין פריט תביעה זה, תבעה התובעת סך של 50,000 ₪ על סמך "הערכתה הממעיטה" (פיסקה 11.2 לכתב התביעה).

4.2 התובעת לא הביאה ראיות כלשהן להוכחת סכום זה ודרכי חישובו, כמתחייב מן ההלכה הפסוקה (השוו: ע"א 12421/04 גמליאל חברה לבניין ופיתוח נ' ש. ארצי חברה להשקעות (טרם פורסם).

אני רואה איפוא לדחות פריט זה כלל ועיקר.

5. נזק בגין אובדן דמי שכירות

5.1 בכתב התביעה וכן בתצהירו של פינטו, נטען כי מיום האירוע נשוא התביעה, ועד להגשת כתב התביעה, התובעת אינה מקבלת דמי שכירות וכי לא ניתן להשכיר את הנכס בגין מצבו.

התובעת אמדה את סכום נזקיה בגין פריט זה על סך של 100,000 ₪.


התובעת הסתייעה בגירסתו של כפיר שטען בתצהירו כי "במהלך חודש אוקטובר 2001 נמצא המבנה במצב לקוי ביותר בעקבות ההצפה של הנכס".

להלן טען כפיר כי בנסיבות העניין, לא ניתן היה להמשיך ולנהל את העסק מן הנכס, והוא הפסיק לשכור את הנכס, ואף הפסיק את תשלום דמי השכירות (סעיפים 8-7 לתצהירו ועדותו בעמ' 35 לפרוטוקול).

בעדותו הטעים כפיר קודם לחודש אוקטובר 2001 לא היו הפרעות ולא היו בעיות, "ומאותו שלב באוקטובר 2001 לא יכולנו לעבוד שם" (בעמ' 36 לפרוטוקול).

5.2 מביקור בנכס ביום 10/7/02 בנוכחות בעלי הדין, התרשמתי כי הנכס אכן ניזוק קשות מחדירת מים אשר עקבותיה ניכרו גם בחלקים העליונים של קירותיו ובתקרתו. מימצא זה מגבה את עמדתו של אינג' נחמן לפיה למיצער חלק מן הנזק בנכס מקורו בתופעת חלחול מים מן הערוגה לנכס.

5.3 מקריאת חוזה השכירות שצורף לתצהירו של כפיר, כמו גם מעדותו, עולה כי דווקא בשל אירוע ההצפה מחודש אוקטובר – קופחה למעשה יכולתה של ספוט הפקות ליהנות מן ההשקעות שביצעה בנכס בסכום בלתי זניח של כ-50,000$ (עדות כפיר בעמ' 42).

גירסה זו כשלעצמה – לא נסתרה בפני.

חרף זאת, נמנעה ספוט הפקות מלתבוע את נזקיה מן התובעת (שם בעמ' 38).

5.4 בניסיון להסביר את חוסר המעש של ספוט הפקות, טען כפיר כי היה חייב לתובעת דמי שכירות בעבור תקופה קודמת (שם בעמ' 37), וכן כי סיכם עם התובעת על חלוקת הנאה מסכום הפיצוי שבו תזכה התובעת (שם בעמ' 38).
גירסאות אלו, התמוהות לכשעצמן, לא נזכרו בתצהיר ו/או בגוף חוזה השכירות.

5.5 הנתבע ביקש להיבנות מן הגרסאות התמוהות של כפיר, וטען כי ספק הוא עד כמה שילמה ספוט הפקות דמי שכירות מלכתחילה.

טענה זו לאו טענה היא, שכן חוזה השכירות חייב את ספוט הפקות בתשלום דמי שכירות בסך 1,500$ לחודש, ולא עלה בידי הנתבע להוכיח כי עסקינן בהסכם למראית עין גרידא.

5.6 עם זאת, גירסתו התמוהה של כפיר כפי שנסקרה לעיל, כמו גם העובדה כי על פי גירסת פינטו, מאז חודש יולי 2001 תכננה התובעת למכור את הנכס (ת/5 וסעיף 13.4 לתצהיר פינטו), שומטים את בסיס טענתה מרחיקת הלכת של התובעת לפיה יש לחשב את תקופת אובדן דמי שכירות מאז חודש אוקטובר 2001 ועד ליום הגשת התביעה (11/9/03). הנובע מכאן הוא כי עת התקופה לחישוב הנזק הנובע מאובדן דמי שכירות, יש למנות החל מתחילת חודש נובמבר 2001, ועד למועד שנקבע למסירת הנכס, פנוי מכל אדם וחפץ, לרוכשו העתידי, דהיינו חודש מרס 2002 כאמור בסעיף 7 לזיכרון הדברים שבין התובעת לרוכשים המיועדים של הנכס, המהווה חלק מ-ת/5.

5.7 אני פוסק איפוא כי סה"כ הפסד דמי השכירות שניתן לייחסו להחרפת מצבו של הנכס מאז חודש אוקטובר 2001, מסתכם לסכום של 6,000$. סכום זה מתקבל מהכפלת דמי השכירות החודשיים בסך 1,500$ ב-4 החודשים שחלפו מאז נובמבר 2001, ועד לסוף חודש בפברואר 2002, וכי על הנתבע לפצות את התובעת בגין נזק זה, בסכום של 27,000 ₪.

6. נזק בגין אובדן רווח צפוי מעסקת מכר שנתבטלה

6.1 התובעת טוענת כי בשל מצבו החמור של הנכס תולדת אירוע ההצפה מחודש אוקטובר, סוכלה עיסקה שנקשרה למכירתו בסכום של 350,000$.

התובעת עתרה איפוא לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי בסך 100,000$

(450,000 ₪), המייצג את סכום אובדן הרווח הצפוי ממכירת הנכס.

6.2 אין בידי לקבל את טענת התובעת.

התובעת לא הגישה חוות דעת של מומחה, בדבר גובה נזקיה בפריט זה. יתר על כן, גם אם אקבל את טענתה לפיה ציפתה לקבל תמורה בסך 350,000$, הרי שלא הוכח כי סכום זה מגלם הפסד או רווח וזאת בהעדר כל ראייה באשר למחיר רכישתו של הנכס.

6.3 התובעת נמנעה מלזמן את נציג הרוכשים (קרול אפרים), וטענתו המוזרה של פינטו לפיה ויתר על עדותו כיוון
שקרול ביקש ממנו לעשות כך (בעמ' 49), בין אם היא נכונה ובין אם לאו, סיכלה את האפשרות לאימות חיוני של גרסתו של פינטו, ובכך פגעה ללא תקנה ביכולתה של התובעת לבסס ראש נזק זה, לרבות הוכחת גירסת פינטו, לפיה קרול ביטל את ההסכם (שם בעמ' 50).

אני דוחה איפוא את טענת התובעים בסוגיה זו.

7. הודעת צד שלישי של הנתבע כלפי סהר

7.1 הנתבע טען כי על סהר לשפותו בגין הסכומים בהם יחויב כלפי התובעת. לשיטתו הקפיד הנתבע משך שנים על קיום כיסוי ביטוחי כלפי צדדים שלישיים ובכלל זה דיירי הבית, לרבות חיסוי בגין הגנה משפטית, וכי התנערותה של סהר נעשתה שלא כדין ונגועה בחוסר תום לב.

7.2 סהר לעומת זאת, טענה כי הכי האירוע שנטען אינו בגדר אירוע תאונתי, ומשכך לא קמה אחריותה כמבטחת, וכן הוסיפה וטענה כי הפוליסה אינה מציעה כיסוי ביטוחי לנזקים שנגרמו לדיירי הבית, וכי התובעת, כבעלת הנכס, הינה בבחינת דייר בבית, כמו כן טענה סהר כי הנתבע הסתיר ממנה מידע כאשר בתשובתו להצעת הביטוח, נמנע מלגלות כי הנכס משמש לעסק להבדיל ממגורים.

7.3 הנתבע טען כי תיאור האירוע כעילה מכתב התביעה, מתיישב עם הגדרת נזק תאונתי, על ההגדרה הרחבה שיוחסה לו ב-ע"א 5775/02 נווה גן (א.כ) בניה ופיתוח נ' הפניקס הישראלי (פ"ד נ"ח (2) 307), שם נקבע בין היתר כי הגדרת המונח תאונה, אינה מחייבת יסוד של פתאומיות או מיידיות.

ביסוד ההלכה שנקבעה בפרשה הנ"ל עמדה פוליסת ביטוח עבודות קבלניות מסוג "כל הסיכונים".

הפוליסה מושא ההתדיינות שבפני שונה:

עסקינן בפוליסת ביטוח לבית משותף לגבי נזק ל"מבנה הרכוש המשותף", הנגרם, כאמור בה, "על ידי אירוע תאונתי
ובלתי צפוי" של סיכונים מוגדרים ומפורטים.

הגדרת מבנה הרכוש המשותף בפוליסה, מחריגה חלקי בניין שהינם בבחינת דירות.

7.4 מטבע הדברים, הנכס נשוא התביעה שהינו מרתף בבעלות יחידית של התובעת – אינו עונה אחרי הגדרת "מבנה הרכוש המשותף", ומבחינת הגדרות הפוליסה הוא מהווה למעשה דירה שבבעלות דייר.

די בכך כדי לקבוע כי הנזק שנגרם לנכס – אינו מכוסה על פי הפוליסה.

7.5 מעבר לדרוש, אוסיף כי על פי הממצאים שקבעתי, ובכלל זה הממצא לפיו הנחת האדמה הגננית בערוגה נעשתה ללא הנחת מצע איטום, מנביעה, כתוצאה טבעית, את האפשרות כי עודפי מים יחלחלו כלפי הנכס, ומכאן שעסקינן באירוע צפוי.

די באמור עד כאן כדי לדחות את תביעת הנתבע כלפי סהר.

7.6 למען לא יצא הנייר חסר, אטעים כי באשר לראש הנזק היחיד, בו חוייב הנתבע (הפסד תשלום דמי שכירות), מחריגה הפוליסה במפורש הפסד תוצאתי, ובכלל זה הפסד רווח (סעיף 2 לחלק הרביעי של הפוליסה).

בנתון לאמור עד כאן – אני דוחה את ההודעה לצד שלישי ששיגר הנתבע לסהר;

עם זאת, לנוכח עמדתה הבלתי עקבית של סהר, כפי שבאה לידי ביטוי בעדותה של העדה מטעמה גב' עליזה גלזר – איני רואה לזכות את סהר בהוצאות משפט.

סוף דבר

אני מקבל את התביעה בחלקה הקטן בלבד, באופן שאני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 27,000 ₪ בגין הפסד דמי שכירות.

לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

כמו כן, ישלם הנתבע לתובעת שכר טרחת עו"ד בסכום של 3,000 ₪.

מעבר לכך, ישא כל צד בהוצאותיו.

ההודעה לצד שלישי ששיגר הנתבע לסהר – נדחית, ללא צו להוצאות.


הודעה זכות ערעור.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אחריות על הצפה

  2. ביטוח הצפה גשם

  3. ביטוח נזקי הצפה

  4. ביטוח הצפה מרתף

  5. ביטוח הצפת מבנה

  6. ביטוח הצפה סערה

  7. ביטוח הצפה במפעל

  8. אחריות העירייה להצפה בדירה

  9. אחריות העירייה על הצפת רכב

  10. אחריות העירייה על הצפה בעסק

  11. אחריות העירייה להצפות בגלל גשם

  12. אחריות נציגות הבית המשותף על הצפה

  13. אחריות העירייה על הצפת רכב בגלל גשם

  14. הצפה בעקבות שלולית שהייתה על הכביש כתוצאה ממי גשמים שלא התנקזו

  15. תביעה בעקבות הצפות חוזרות ונשנות בדירה בעטיה של צנרת הביוב המשותפת

  16. תביעה בגין הצפה במשרד כתוצאה מהתבקעות צינורית המחברת את צינור המים לכיור

  17. תביעה בגין נזקים למוסך בעקבות אירועי הצפה כתוצאה מיציקת בטון במרזב משותף

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון