ביטוח חובה חוב פרמיה


1. לפני תביעת התובעת כנגד הנתבע לתשלום חוב פרמיה עבור ביטוח מקיף למשאית.

2. לטענת התובעת, ביום 23.5.01 חתם הנתבע על הצעת ביטוח לביטוח משאית מס' 7375400 אל מול סוכן הביטוח יעקב כגן. העתק ההצעה צורף כנספח ו2 לתצהיר מטעם התובעת. בהצעה רשומים במדויק כל פרטי הנתבע והמשאית. תקופת הביטוח על פי ההצעה היא מיום 23.5.01 עד יום 31.12.01 (כשישה חודשים). נרשם בהצעה כי ברכב יש איתוראן + אימובילייזר וכן נרשם בה כי יש לשעבד את הפוליסה לטובת בנק הפועלים סניף כיכר המדינה. התובעת צירפה לתצהיר התומך את כתב התביעה גם אישור על התקנת מיגון, אשר נשלח אל הנתבע על ידי חברת וולוו ביום 20.5.01 (נספח ו1 לתצהיר מטעם התובעת).

התובעת צירפה לתצהיר מטעמה גם את העתק הפוליסה הרלוונטית (נספח א לתצהיר התובעת). על פי הרשום בה, סכום הפרמיה השנתית הוא 13,750 ₪ ול – 223 יום 8,401 ₪ (סכום סופי 8,743 ₪). עוד נרשם כי הסכום יגבה מחשבון 155710 בבנק הפועלים סניף ככר המדינה. עוד צוין בפוליסה כי היא כפופה לשיעבוד לטובת בנק הפועלים סניף 759 ככר המדינה תוך שהודגש כי "לביטול הביטוח יהיה תוקף רק במועד הנקוב בהודעה שתימסר לבנק... לפחות 30 יום לפני אותו מועד". כנספח ב' לתצהיר מטעמה צירפה התובעת פירוט תנועות בפוליסה, ובו חישוב חוב הנתבע מיום 23.5.01 ואילך, כולל ריבית והפרשי הצמדה.

3. על יסוד המסמכים המתוארים לעיל טוענת התובעת כי הנתבע רכש אצלה ביטוח מקיף למשאיתו לתקופה שמיום 23.5.01 ועד יום 31.12.01, במחיר של 8,743 ₪, אך נמנע מלשלם את דמי הביטוח עבורו. חוב זה תובעת התובעת מידו.


4. הנתבע דוחה את טענת התובעת כי הוא חב לה חוב כלשהו. הנתבע אמנם הודה כי פנה אל הסוכן כגן לביטוח המשאית הרלוונטית בביטוח מקיף, וכן הודה כי חתם על הצעת הביטוח ועל הוראת קבע לתשלום דמי הפרמיה עבור ביטוח זה, אך, לטענתו, במסמכים לא הופיע סכום הפרמיה וכן סוכן הביטוח נהג כלפיו בתרמית וביטח את המשאית לתקופה שלא היה בה צורך. עוד הוא טוען כי משנתגלה לו דבר התרמית ביטל את הביטוח.

5. לאחר שבחנתי את הראיות ואת טענות הצדדים, באתי לכלל דעה כי דין התביעה להתקבל.

6. עדותו של הנתבע היתה בעיני בלתי מהימנה בעליל, והתרשמתי כי אין בעמדתו אלא ניסיון עיקש וחסר תום לב לחמוק מתשלום המגיע עבור הביטוח שרכש. במהלך הדיון מסר מספר גירסאות לטענותיו, שכולן היו מעורפלות, מופרכות ובלתי מתקבלות על הדעת. בין הגירסאות אף נפלו סתירות בולטות.

בכתב ההגנה טען כי:

"למשאית היה רק ביטוח חובה והייתה עומדת בחניה של בירת הנתבע, ללא כל שימוש הואיל ולא היתה עבודה למשאית... לאחר כ – 5 חודשים שהמשאית היתה מבוטחת רק בביטוח חובה, נכנסה עבודת הובלה למשאית ולכן הנתבע ביקש לעשות ביטוח מקיף אצל הנתבעת למשך שנה...לכן הנתבע פנה לנתבעת (כך במקור – ש.ר.) באמצעות סוכן הביטוח, מר יעקב כגן, שיעשה ביטוח מקיף למשאית... ואולם סוכן הביטוח פעל לעשות ביטוח, לא מאותו יום שנתבקש אלא 5 חודשים רטרואקטיבית, מתחילת ביטוח החובה...".

ביום 27.9.06 העיד בבית המשפט כדלקמן:


"עשיתי את הביטוח ב – 8/00 אצל ברוך שמיל, אחרי כן לא היתה לנו עבודה עצרתי את המשאית...בדיוק שבועיים אחרי הביטוח שעשיתי... ב – 1/01 התקשרתי לקגן רציתי לעשות ביטוח, נפגשנו בקניון בלוד רמלה, חתמתי על הצעת ביטוח, הוא אמר לי כי ברגע
שהפוליסה תגיע הוא יגיד לי את המחיר, הוא החתים אותי על ההסכם וכן על הוראת קבע. אחרי חודש התקשרתי אליו כדי לקבל את הפוליסה של הביטוח, ענתה לי הפקידה שלו היא אמרה לא נשאר לי הרבה זמן לביטוח, אמרתי לה איך לא נשאר זמן, עשיתי לפני חודש את הביטוח. הלכתי אני וגיסי למשרד בקשתי לבטל את הביטוח היא אמרה לי שהיא לא יכולה לבטל, היא אמרה לי לחכות ליעקב. אחרי חודש הגיע אלי המכתב... 5 חודשים המשאית היתה מושבתת מ – 8/00 ועד 1/01".

ביום 18.2.07 העיד בבית המשפט כדלקמן:

"ש. הביטוח נערך 5 חודשים רטרואקטיבית
ת. כן
ש. לגישתך הביטוח נערך ב – 23.10?
ת. לא זוכר תאריכים.
...
ש. כלומר היתה תקופה מסויימת לגישתך שכן היה ביטוח בכלל באמצעות מר כגן
ת. אצלכם? לא, עשיתי ביטוח אצלו ומתברר לי שהוא הקדים, עשה ביטוח לתקופה של שנה אחורה.

לביהמש – אני מכיר את המשאית מספר 7375400, עשיתי לה ביטוח חובה אצל סוכן אחר... לא זוכר את התאריך של החובה הראשונה...עשיתי ביטוח חובה בחב' לא זוכר את החברה, אני זוכר את הסוכן ברוך שניר...היה רק ביטוח חובה למשאית ולא היה לנו עבודה ועצרתי את המשאית בבית ואחרי תקופה של 5 חודשים הכניסו אותה לעבודה בחזרה והתקשרתי לסוכן כגן יעקב...הייתי מכירו לפני זה והתקשרתי אליו והגיע אלי הביתה וסגרנו על תקופת שנה לביטוח של המשאית רק מקיף... כשסגרנו על הביטוח אני חתמתי לו על טופס הצעה ואם ביהמש שואל אותי מה דובר על כסף אני אומר שאמר לי הביטוח עולה לך 6,500 ₪ לשנה...לשאלת בית המשפט מתי חתמתי על הוראת קבע אני אומר שבאותו יום כשחתמתי על ההצעה ולא היה כתוב בהוראת הקבע מחיר, רק אמר שישלח לי 6,500 ₪ שעולה הביטוח שלי...

ש. למרות שהיית מבוטח חלק מהתקופה אין לך שום אסמכתא לתשלום
ת. אני לא שילמתי כלום. עצרתי לו את ההוראת קבע.
ש. מפנה לפרוטוקול דיון... מיום 27.9.06, דברים שאתה אמרת...גם לגישתך התקופה שהמשאית היתה מושבתת אינה רלוונטית לתביעה הנדונה? הפוליסה מ – 23.5.01 ואתה אומר שהמשאית שלך היתה מושבתת עד ינואר 2001, כלומר התקופה בה המשאית היתה מושבתת כלל אינה רלוונטית לתקופה בה היתה הפוליסה, נכון?
ת. אני לא מבין. אני לא זוכר את התאריכים".

7. כאמור, הנתבע לא חלק על כך שחתם על הצעת הביטוח ועל הוראת הקבע. אין חולק, איפוא, כי חוזה ביטוח אכן נכרת. על פי המסמכים, אני קובעת כי ההצעה והוראת הקבע נחתמו במאי 2001, לתקופה שמיום 23.5.01 ואילך. מתברר, אם כן, כי אין כל שחר לטענת התרמית והביטוח הרטרואקטיבי. אין צורך לומר כי סתירה קיימת גם בין טענת הביטוח הרטרואקטיבי לבין תאריכי השבתת המשאית כפי שציין אותם הנתבע (עד ינואר 2001). סתירות קיימות גם בפרטי הגרסאות שנתן הנתבע לגבי מיקום חתימת הצעת הביטוח (בקניון? בבית הנתבע?) והסיכום לגבי מחירה (לא נאמר כל מחיר? ננקב מחיר של 6,500 ₪?). למעשה, מגירסת הנתבע עצמו עולה כי היה ידוע לו היטב שהביטוח נכנס לתוקף, שכן גם לטענתו הוא, ניסה לבטלו אצל הפקידה. מדבריו עלה עוד כי ניסיון הביטול לא עלה יפה ובסופו של דבר כל שבוטל (וזאת חד צדדית) היתה הוראת הקבע.

8. לפירכות המתוארות עד כאן יש להוסיף את גירסת הנתבע בכל הנוגע לשעבוד הפוליסה לבנק הפועלים. כאמור, על פי הפוליסה, ביטולה היה כפוף להודעה מראש לבנק. בעניין זה העיד הנתבע: "יש לי הסכם איתם ישירות שאם אני מוכר את הרכב... רציתי למכור את האוטו כי אין לו עבודה. אני מבהיר לביהמש שטענתי לעניין השעבוד של הבנק שאין ביטוח מקיף כי הסוכן ביטוח רמאי כך אמרתי והיא אמרה לי בסדר, קוראים לה חני לפקידה. אין לי נייר כזה עם הבנק, זה בהסכם אתם בטלפון". הטענה לפיה הבנק הסכים בעל פה לביטול הביטוח המקיף על המשאית המשועבדת אינה מתקבלת על דעתי ולטעמי אינה אלא נדבך נוסף במסכת טענות מופרכת שטוען לה הנתבע על מנת לחמוק מחובו.

9. אני דוחה את טענת הנתבע לפיה העילה לא פורטה כדבעי בכתב התביעה. לטעמי, נספחי כתב התביעה מהווים לעניין זה חלק בלתי נפרד ממנה, וכל הפרטים הנדרשים בענייננו כגון מספר רישוי המשאית, תקופת הביטוח וסכום החוב פורטו בכתב התביעה על נספחיו פרט היטב. עוד אני דוחה את טענת הנתבע לפיה התובעת לא הוכיחה כדבעי את תביעתה. אני קובעת כי התובעת עמדה בנטל שהוטל עליה לגבי כל מרכיבי התביעה, כולל עילת התביעה וסכומה. די לי, לצורך כך, במסמכים שהציגה התובעת (לרבות דמי הביטוח כמופיע בכותרת הפוליסה ובדף החשבון של התובעת) בצירוף הפירכות והסתירות בגירסת הנתבע, כפי שתוארו לעיל.

10. עם זאת, אני מוצאת צדק מסויים בטענת הנתבע לפיה התובעת צירפה לתצהיר מטעמה מסמכים שלא גולו על ידה
בשלב הגשת כתב התביעה (הצעת הביטוח, אישור המיגון), זאת בניגוד למצוות התקנות החלות בסדר דין מהיר. אמנם, התצהיר והמסמכים הוגשו זמן ניכר לפני דיון ההוכחות כך שלנתבע היה זמן מספיק להתכונן ולהיערך לדיון בהם, ועל כן לא מצאתי לנכון להוציאם מהתיק, אך סבורני כי יש להתחשב בליקוי זה בפסיקת ההוצאות לטובת התובעת.

11. אשר על כן הנתבע ישלם לתובעת סך של 9,141.43 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה (26.2.06) ועד יום התשלום בפועל. כמו כן ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך כולל של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק ובתוספת ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד יום התשלום בפועל.

12. ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון