ביטוח מבנה עסק


1. מבוא במועד הרלוונטי לכתב התביעה הפעילה התובעת מסעדה בשם "המנגל" ברחוב דורות ראשונים 13 בירושלים (להלן: "המסעדה").

אין חולק שמר ידיד, בעל המניות והמנהל של התובעת, ביטח את המסעדה אצל הנתבעת בפוליסה לבתי עסק מס' 1037333/95, בהתאם לתנאי החוברת והמפרט שצורפו כנספח לכתב התביעה (להלן: "הפוליסה").

ביום 1.8.95 קרסה תקרת המסעדה, הציוד תחתיה נמחץ ונגרם לו נזק רב שהוערך ע"י שמאי מטעם הנתבעת בסכום של 107,702 ש"ח. מיד כשקיבלה הנתבעת הודעה על הארוע היא שלחה שמאי שהעריך כאמור לעיל את גובה הנזק, אלא שלאחר בירור הודיעה הנתבעת לתובעת שהארוע איננו מכוסה על פי הפוליסה. הודעה זו הביאה את הצדדים לפיתחו של ביהמ"ש כשהתובעת טוענת שהארוע מכוסה על פי הפוליסה ולחילופין טוענת שסוכן הביטוח, מר אלי חסין, התחייב לבטח את התובעת בפוליסה שתכסה כל נזק אפשרי וגם לאחר קרות הארוע התחייב לדאוג לתשלום הנזק.

2. הפוליסה אין חולק שאין המדובר בפוליסה מסוג "כל הסיכונים", המדובר ב"פוליסה לבתי עסק" המכסה אך את הנזקים המפורטים בה. בכותרת המפרט מצויין: "מפרט חידוש פוליסה לבתי עסק ט. 12930 930/7" (המספרים מציינים את המהדורה המדוייקת של הכריכה).

עיון בחוברת בפרקים א' ו- ב' העוסקים בביטוח מבנה ותכולה, מלמד שהפוליסה מכסה ארועים ספציפיים המופיעים ברשימה ושצויין במפרט שהם מכוסים. כך הפרק הראשון העוסק בביטוח תכולה, זה לשונו:

"א. הסיכונים המבוטחים אם צויין במפורש במפרט, ישפה המבטח את המבוטח בגין אבדן או נזק שיגרמו לתכולה בעת המצאה בבית העסק ע"י הסיכונים המפורטים להלן:

1. אש, ברק, התפוצצות, הר געש...
2. נזקי טבע 3. התפוצצות 4. פגיעת כלי טיס 5. פגיעה ע"י כלי רכב 6. נזקי נוזלים 7. דליפת מתקני זילוף 8. פרעות, שביתות ונזק בזדון"

משמע, תכולה שנפגעה מאחד הסיכונים דלעיל ובלבד שהדבר צויין במפרט תכוסה על פי הפוליסה.

פרק ב' לחוברת העוסק בביטוח מבנה, זה לשונו:

"אם צויין במפורש במפרט, ישפה המבטח את המבוטח בגין אבדן או נזק שיגרמו למבנה המתואר במפרט וכן לחלק היחסי ברכוש המשותף ע"י "הסיכונים המבוטחים" כמתואר בפרק 1 ביטוח התכולה". משמע, נזק למבנה שנגרם מאחד הסיכונים המצויינים בפרק 1 לעיל, מכוסה על פי הפוליסה ובלבד שהדבר צויין במפרט. אין חולק שהנזק לתכולת המסעדה ארע עקב קריסת התיקרה (עקב עומס יתר ולא בשל אחד מהסיכונים המבוטחים), או בהגדרה כוללנית יותר, עקב התמוטטות המבנה. מעיון בפוליסה עולה שסיכון כזה אינו מופיע ברשימת הסיכונים המכוסים כפי שצוטטו לעיל ולפיכך התמוטטות מבנה איננה בגדר ארוע המבוטח בפוליסה והמזכה בתגמולי הביטוח.


כאן המקום להעיר שיש אי בהירות בלשון המפרט שכן לכאורה אף אחד מבין הסיכונים המפורטים בפרק א' לא מכוסים, שכן המפרט לא מציין זאת במפורש, אך יחד עם זאת ישנם התנאות ביחס לנזקי אש, משמע שהיתה כוונה לבטח גם אש שהוא אחד מהסיכונים המופיעים במפרט והפרשנות הראויה לדעתי בנסיבות אלו שכל הסיכונים המפורטים בפרק א' מכוסים, ואולם כיוון שהתמוטטות מבנה איננה מופיעה כלל ברשימת הסיכונים, הרי שהנאמר לעיל הוא בגדר הערת אגב שאין לה השלכות על העניין הנדון.

עוד ברצוני להוסיף, כאמור עסקינן בפוליסה שאיננה מסוג "כל הסיכונים" ופוליסה שכזו שונה במהותה מפוליסה המכסה סיכונים מוגדרים:

"(בביטוח כנגד כל הסיכונים) עול ההוכחה קל יותר, כי על התובע להוכיח את הנזק לרכושו, ותביעתו תתקבל גם אם לא הוכחה הסיבה שגרמה את הנזק, בו בזמן שבביטוח מפני סיכונים מוגדרים בלבד חל העול להוכיח גם שהנזק נגרם ע"י סיכון מן הסיכונים שבוטחו" (ע"א 679/89 חירות בע"מ נ. הום אינשורנס קומפני בע"מ פד"י מח'(2) 666, 667 ואח').

3. דוקטרינת הציפיות הסבירה בסיכומיהם התייחסו ב"כ הצדדים בהרחבה לדוקטרינת הציפיות הסבירה שלאחרונה זכתה להתייחסות וליישום מעשי ברע"א 3128/94 אגודה שיתופית בית הכנסת רמת גן נ. סהר חברה לביטוח בע"מ, ניתן ביום 14.10.96 ופורסם בתקדין עליון 96(3) 365.

כבר אומר שהעניין שבפנינו שונה במהותו והוא איננו נכנס לגדרי הדוקטרינה הנ"ל ולו מן הטעם שאין מקום לאמר על מקרים שאינם כלולים כלל בפוליסה, שבשל ציפיה סבירה של מבוטח יש להכלילם, פרשנות שכזו תרוקן מכל תוכן את התנאים ההתנאות והכיסויים שבפוליסה.

בענייננו מר ידיד רצה פוליסה שתכסה הכל, הוא רצה ואפילו ביקש, אך קיבל פוליסה שמכסה סיכונים מוגדרים וברורים כפי שכל הפוליסות מעצם טיבן מכסות, האם ייתכן לאמר שמכיוון שציפה לכיסוי של הכל יש לאור הדוקטרינה הנ"ל לקבוע שכל נזק מכוסה, ברור שלא כך הם פני הדברים, ומשהפוליסה איננה כוללת כלל ביטוח מפני התמוטטות מבנה הרי שלא ניתן להוסיף לפוליסה יש מאין בשל ציפייתם של התובעת או מר ידיד.

אולם משהצדדים הרחיבו והתייחסו לדוקטרינה הנ"ל, אוסיף אף אני מספר מילים, כבוד השופט בך בהתייחסו לדוקטרינת הציפיות הסבירה עמד על כך שלמעשה גם בעבר העקרונות שלה יושמו בשיטת המשפט שלנו:

"מקום שלשון החוזה בגזרה השנויה במחלוקת הינה רב משמעית, כשאחת המשמעויות הנסבלות מבחינה מילולית היא זו לה טוען המבוטח, יוביל יישומו של עקרון כיבוד הצפיות הסבירות של המבוטח לפירוש החוזה בהתאם לנטען על ידו, אלא שבכך אין עמנו כל חדש, שהרי יכולים אנו להגיע לתוצאה זו וכך אנו נוהגים גם מכוחו של הכלל (שאינו בחוק החירות) בדבר פרשנות מסמך נגד הצד שניסח אותו כאשר מתגלה בו דו משמעות..." (שם, בעמוד 9).

ובאשר ליישום הכלל בשיטת משפטנו אומר כבוד השופט בך:


"על רקע כל הכללים שתוארו לעיל, נסכם לעצמנו בתמצית מהם השיקולים אשר ינחו אותנו בבואנו לפרש פוליסת ביטוח במטרה לבחון אם המבוטח עמד במקרה ספציפי בתנאים שנכללו בפוליסה.

א. כאשר נוסח ותוכן הפוליסה אינם בהירים וברורים די צרכם וכאשר אין הם חד משמעיים, אזי מן הדין לפרש את המסמך כנגד מנסחו, היינו כמעט תמיד נגד המבטח.

ב. במקרה של ספק, יש להעדיף את הפירוש התומך בזכאותו של המבוטח.

ג. כשלעצמי הייתי לוקח בחשבון גם את הדוקטרינות האמריקאיות שתוארו לעיל, אך הייתי מצמצם את תחולתן לאותם מיקרים בהם אין הפוליסה מכילה פתרון חד משמעי למצב שהתהווה, או בהם מוביל הכתוב לתוצאה אבסורדית, אשר הדעת אינה סובלתה" (שם, בעמוד 10).

כבוד השופט חשין שאף הוא ישב בדין סיכם התייחסותו לסוגיה זו:

"אעדיף אפוא שלא לחייב עצמי לפירוש זה או אחר של דוקטרינת הציפיות הסבירות, הגם שנוטה אני לאמצה באורח מתון" (שם, בעמוד 14).

כבוד השופט קדמי סבר עקרונית שמן הראוי לאמץ את הדוקטרינה שהוזכרה לעיל.

ואולם בענייננו כאמור לעיל, אין מדובר בפירוש שאיננו בהיר או חד משמעי ואין המדובר בצפיה המבוססת על תנאים שבפוליסה, מדובר על צפיה בגדר של רצון ושאיפה וברור לכל שאלו אינם נכנסים לגדרי הדוקטרינה הנ"ל.

4. האם התחייב סוכן הביטוח לבטח מעבר לתנאים שבפוליסה?

מר ידיד, מנהל התובעת, מצהיר לעניין זה בתצהיר עדותו:

"לצורך הביטוח פנינו אני ושותפי דאז מר אברי אשר למר אלי חסין וביקשנו ממנו כי ידאג לכל הכיסויים לצורך ניהול והרצת המסעדה וכן באופן ספציפי לביטוח מבנה, שכן כאמור היינו זקוקים לזאת לצורך עמידה בתנאי החוזה עם מר סלח מזרחי" (ס. 4). מקבלת אני דבריו ואולם האם מכאן ניתן להרחיק לכת ולאמר שסוכן הביטוח מר חסין התחייב ליתן לתובעת כיסוי לכל נזק אפשרי שהוא?

יתרה מכך כשנשאל מר ידיד בחקירה נגדית מה פירוש ביטוח מבנה, בהתייחס לתצהיר עדותו שביקש באופן ספציפי ביטוח מבנה, השיב:

"את שואלת אותי שאלות שאני לא מתעסק בהן, אני לא יודע.

ש. אז בתצהיר שלך אתה אומר ביטוח מבנה וכל המשתמע מכך אתה לא יודע מה משתמע מכך.
ת. אולי זו הבעיה, אחרת לא הייתי מגיע לכאן. אני הזמנתי ביטוח מבנה ולא קיבלתי את מה שהזמנתי, כי לא קראתי את כל החוברת שלכם, זה כמו במסעדה שאת מזמינה משהו אחד ומקבלת משהו אחר" (עמוד 3 לפרוטוקול, שורה 6).

מר ידיד אינו יודע מה הביטוח אמור לכלול ומה כולל, הוא רצה באמת ובתמים ביטוח שיכסה הכל, לאור העובדה שמדובר בבחור צעיר שהקים עם חברו את המסעדה בסמוך לאחר שחרורו מצה"ל, איני מפקפקת שזה מה שהוא רצה, ברם כידוע לכל, דבר זה אינו אפשרי.

מר חסין סוכן הביטוח הצהיר בתצהיר עדותו בס. 5:

"המבוטחים לא ביקשו ממני פוליסה מסוג "כל הסיכונים" שכן לא קיימת בציון פוליסה מסוג כל הסיכונים לבתי עסק, ולמיטב ידיעתי לא קיים ביטוח מסוג זה גם בחברות ביטוח אחרות" ובחקירה נגדית הבהיר:

"זה היה ביטוח סטנדרטי לחלוטין, יכולתי למכור לו תוספות ולא יכולתי למכור לו כל הסיכונים למיניהם, אין דבר כזה" (עמוד 10 לפרוטוקול, שורה 24).

סיכומו של דבר, מר ידיד בהגינותו כלל לא טוען שסוכן הביטוח התחייב ליתן לו פוליסה המכסה את כל הסיכונים, מדובר ברצון אישי שלו ואולי בטעות שנבעה מרצון זה, אך היא איננה נובעת מהבטחות הסוכן, שעדותו היתה מהימנה עלי.

בהקשר זה יצויין עוד, נטען בפני שמר ידיד כלל לא קיבל את הפוליסה וממילא לא קרא אותה, מר ידיד שוב בהגינותו אינו עומד על טענה זו, הוא יודע שלא קרא את הפוליסה אך אינו משוכנע שלא קיבל אותה ובח"נ אמר: "את הרשימה קיבלתי את החוברת לא יודע, יכול להיות שגם את החוברת קיבלתי" (עמוד 4 לפרוטוקול).

מנגד העיד מר חסין שהוא תמיד שולח את הפוליסה ומן הסתם כך נהג גם במקרה דנן, יצויין עוד שגם אם מר ידיד לא קיבל את הפוליסה יכול היה בנקל להשיגה, שהרי מר חסין הוא שכנו, הוא היה אוכל במסעדה וכשמר ידיד ראה שקיימת בעיה בתיקרה, הוא מיד ביקש את מר חסין לבוא והוא אכן מיד הגיע.

5. האם התחייב סוכן הביטוח לשפות את התובעת בגין הנזק?

אף בעניין זה יכולה אני לקבוע שמר חסין רצה ועשה מאמץ לדאוג לשיפוי ולפיכך הגיע למקום מייד כשנתבקש, שלח שמאי, פנה לחברת הביטוח אלא שלאחר שנתברר מהן הסיבות לקריסה, דחתה חברת הביטוח את התביעה, מר ידיד אינו טוען אחרת, גם כאן כל שהוא טוען, שהוא הבין ממר חסין שהעניינים יסתדרו, אך גם לעניין זה הוא אישר שלא היתה הבטחה בנדון מצד מר חסין (ראה עדותו בעמוד 5 לפרוטוקול). מקבלת אני גם את עדות מר חסין שמלכתחילה לא היה ברור לגמרי ממה קרסה התיקרה, לא ניתן היה לדעת אם יש כיסוי או לא, כשהתברר שהתיקרה קרסה עקב עומס יתר והדבר לא מכוסה בפוליסה, הוא הודיע למר ידיד שהתביעה נדחית.

6. סיכומם של דברים הארוע איננו מכוסה על פי הפוליסה, מר ידיד סבר לתומו שהארוע מכוסה וקיווה שיפוצה אך אין באלו כדי ליצור חבות יש מאין ולהכניס לפוליסה תנאים שאינם קיימים בה.

ציינתי לאורך פסק הדין שהתרשמתי מהגינותו וכנותו של מר ידיד שסיפר דברים כהווייתם וכשמצטרפת לעניין זה העובדה שמר ידיד עשה ביטוח, שילם דמי ביטוח, מילא חובותיו על פי ההסכם עם חברת הביטוח וספג נזקים קשים שלא באשמתו, איני סבורה שמן הראוי לחייבו בהוצאות ובשכ"ט.

כל צד ישא בהוצאותיו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח חסר

  2. ביטוח יתר

  3. ביטוח צאן

  4. ביטוח מעילה

  5. ביטוח מכולה

  6. ביטוח רבדים

  7. ביטוח שיטפון

  8. ביטוח מבנה עסק

  9. ביטוח טוטל לוס

  10. ביטוח צמחי נוי

  11. ביטוח נזק בזדון

  12. ביטוח תאונת מטוס

  13. ביטוח מוות ממחלה

  14. ביטוח נזקי ריסוס

  15. חוזה ביטוח משנה

  16. ביטוח נזק בהובלה

  17. ביטוח אובדן מטען

  18. ביטוח אובדן שעון

  19. ביטוח פיצוץ בצנרת

  20. ביטוח תאונה ביוון

  21. ביטוח אשפוז חו''ל

  22. ביטוח הגנה משפטית

  23. ביטוח חפצי אומנות

  24. ביטוח משלים תביעה

  25. ביטוח תאונה עצמית

  26. ביטוח תאונה בהודו

  27. ביטוח אובדן רווחים

  28. ביטוח אובדן הכנסות

  29. ביטוח ימי התיישנות

  30. ביטוח תאונה בברזיל

  31. התיישנות כפל ביטוח

  32. ביטוח תאונה בתאילנד

  33. ביטוח אובדן תכשיטים

  34. ביטוח פיצוצים בצנרת

  35. ביטוח תאונה במתכוון

  36. ביטוח אובדן יהלומים

  37. התיישנות ביטוח ימי

  38. ביטוח גלישה ממצוקים

  39. ביטוח דירה מפני גשם

  40. ביטוח הסעה בשכר

  41. ביטוח צינתור בחו''ל

  42. התיישנות ביטוח רכוש

  43. התיישנות מקרה ביטוח

  44. ביטוח נזקים סופת ברד

  45. ביטוח גילוי מחלה קשה

  46. אי עמידה בחובת ביטוח

  47. ביטוח ימי חסר במטענים

  48. ביטוח עסק מספר עובדים

  49. ביטוח נזק תיבת הילוכים

  50. התיישנות ביטוח 3 שנים

  51. התיישנות תגמולי ביטוח

  52. ביטוח תאונה בניו זילנד

  53. אי תשלום ביטוח פנסיוני

  54. התיישנות ביטוח אחריות

  55. ביטוח אירוע רפואי חמור

  56. התיישנות חבות מעבידים

  57. ביטוח דירה שאינה תפוסה

  58. ביטוח אובדן רכוש בהעברה

  59. ביטוח נזקי טבע מי גשמים

  60. ביטוח פציעה במהלך אימון

  61. התיישנות בתביעות ביטוח

  62. אחריות להעדר כיסוי ביטוחי

  63. ביטוח נזקים שנגרמו בזדון

  64. ביטוח תאונה בדרום אמריקה

  65. ביטוח נזקים למטען בהובלה

  66. ביטול ביטוח עקב אי תשלום

  67. התיישנות ביטוח נזקי צד ג

  68. התיישנות תביעת כפל ביטוח

  69. העברת תיק ביטוח ללא תמורה

  70. אי העברת פרמיית ביטוח במועד

  71. התיישנות מיום מקרה הביטוח

  72. ביטוח עבודות קבלניות חריגים

  73. ביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח

  74. התיישנות תביעת חבות מעבידים

  75. התיישנות תביעת ביטוח 3 שנים

  76. ביטוח ברשות לעת זקנה ושאירים

  77. הודעה על מקרה ביטוח בזמן אמת

  78. התיישנות מקוצרת תביעות ביטוח

  79. אזעקה לא תקינה בעסק האם יש ביטוח

  80. אי ידיעת המבוטח על ביטולו של הביטוח

  81. ביטוח הרחבת כיסוי תכשיטים מחוץ לדירה

  82. חיוב בתשלום על גרירה למרות קיומו של ביטוח

  83. סעיף 61 לחוק חוזה הביטוח כותרתו "הקטנת הנזק"

  84. ביטוח המזכה בהחזר הוצאות רפואיות שנגרמו בשל ארוע לב

  85. תחולת סעיף 18(ג) לחוק חוזה ביטוח, העוסק בפטור מוחלט של המבטחת

  86. סעיף 7 לחוק חוזה הביטוח - זכות לפטור מתשלום חלקי של תגמולי הביטוח

  87. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון