ביטוח מוות ממחלה

1. עסקינן בתביעה כספית לתשלום תגמולי ביטוח, בגין מות אשת התובע 1. המחלוקת המרכזית נסבה על השאלה האם פוליסת הביטוח נשוא התביעה כללה כיסוי ביטוחי בגין מוות כתוצאה ממחלה.

רקע עובדתי

2. ביום 1.7.06 נפטרה אשתו של התובע 1 (להלן: "המנוחה") ממחלת הסרטן.

3. בעת פטירתה היתה לתובעת 2 (להלן: "החברה"), שבשליטת התובע 1 (להלן: "התובע") פוליסת ביטוח מסוג "משרדית 2000" (להלן: "הפוליסה") שהוצאה על ידי הנתבעת (להלן: "המבטחת"). מדובר בפוליסה שעל-פי כותרתה הינה פוליסה לביטוח מבנה המשרד ותכולתו. הפוליסה כוללת פרקים שונים, ואחד מהם הוא פרק של ביטוח תאונות אישיות, שבו היו מבוטחים התובע, המנוחה, ובתם אלינור. על-פי רשימת הפוליסה הורחב פרק זה לכסות גם "פיצוי שבועי לכל המחלות".

4. הורתה של פוליסה זו היתה עוד בשנת 1996, כאשר החברה רכשה מהמבטחת (באמצעות סוכן הביטוח אורי גלברסון, להלן: "גלברסון") פוליסה מסוג "רימון פוליסה מורחבת לבית עסק", שאף היא כללה את פרק ביטוח התאונות האישיות וכן הרחבה לכל המחלות, כאשר הניסוח בדף הרשימה של הרחבה זו היה שונה מעט מזה המופיע בפוליסה משנת 2006, ועל כך נעמוד בהמשך. הפוליסה הנ"ל התחדשה מדי שנה, כשבשלב מסויים השתנתה לפוליסה ששמה "משרדית 2000" (אותה עת טיפל בביטוחי החברה סוכן ביטוח אחר, בשם אבי פסטליך, להלן: "פסטליך").

5. לאחר פטירתה של המנוחה שילמה המבטחת למוטבים לפי הפוליסה (התובע ושלושת ילדי המנוחה), סך של 15,406 ₪, פיצוי בגין תקופת אבדן כושר העבודה של המנוחה, וזאת לאחר שחתמו על כתב קבלה ויתור ושחרור.

6. דרישת התובע לקבלת פיצוי בגין מותה של המנוחה נדחתה על ידי המבטחת, מאחר ועל פי תנאי הפוליסה מוחרג כיסוי ביטוחי עבור מקרה מוות כתוצאה ממחלה.

7. נוכח כך, הגיש התובע תביעה זו נגד המבטחת בסך של 311,810 ₪, סכום הביטוח למקרה מוות לפי הפוליסה. בפועל, ומאחר שהתובע הינו רק אחד המוטבים לפי הפוליסה וחלקו הינו 50% בלבד, ברי כי ככל שיימצא כי התובע זכאי לפיצוי הנתבע על ידו, יהא הוא זכאי הוא רק למחצית הסכום הנתבע, וב"כ התובע אישרה זאת בסיכומיה.

טענות התובע

8. התובע טען כי על פי תיאור הכיסוי הביטוחי שבפוליסה וההרחבה "לכל המחלות", על-פי ניסוחה של המבטחת, קיים כיסוי ביטוחי במקרה של מוות כתוצאה ממחלה. כך סברו גם הוא והמנוחה בעת רכישת הפוליסה. לא הוסבר להם כי אין כיסוי כזה, ותשומת לבם לא הופנתה לחריגים.

9. עוד טען התובע, כי אין לו ידע מינימלי או בקיאות כלשהי בניסוחים של פוליסות ביטוח, והוא סמך ללא עוררין על סוכני הביטוח.

10. התובע טען בנוסף כי מדי שנה ביקש לחדש את הפוליסה ללא שינוי, ולכן לא טרח גם לבדוק את הניסוחים בפוליסות וברשימות שהועברו אליו מדי שנה, ואלה לא הובאו לידיעתו.

11. יש לפרש את הפוליסה נגד המבטחת ולטובת המבוטח.

12. החריגים והסייגים בפוליסה משנת 1996 לא הובלטו כנדרש.

13. במכתבו של סוכן הביטוח פסטליך מיום 24.6.07 למבטחת ביקש הוא להעביר תשלום ביטוח למקרה מוות, והדבר מהווה ראיה לכך שהפוליסה כוללת כיסוי ביטוחי כזה, ואף סוכן הביטוח סבר כך, והדבר מחייב את המבטחת, שולחתו של הסוכן.

טענות הנתבעת

14. פוליסת הביטוח ברורה לחלוטין ולפיה אין כיסוי למקרה של מוות כתוצאה ממחלה. בפוליסה מופיע חריג ברור בעניין זה. לצורך רכישת כיסוי מעין זה היה צורך ברכישת ביטוח חיים, שכן פוליסות לבתי עסק אינן כוללות הרחבה למוות עקב מחלה.

15. התובע מבין היטב בנושא ביטוח, קיבל הן את הפוליסה (התנאים הכלליים) והן את הרשימה, קרא ועיין בהן וידע היטב כי הפוליסה איננה כוללת כיסוי למקרה של מוות כתוצאה ממחלה.

16. התובע קרא גם את כל חידושי הפוליסה שהועברו אליו במהלך השנים.

17. במכתבו מיום 19.6.07 לסוכן הביטוח פסטליך דרש התובע מהמבטחת את כספי אי הכושר בלבד שבפוליסה, סימן כי ידע שהפוליסה איננה כוללת כיסוי למקרה מוות עקב מחלה.

18. מכתב פסטליך מיום 24.6.07 הינו מכתב סטנדרטי שנכתב לכל חברות הביטוח, לכל היותר יש בו ניסוח לא מוצלח, וסוכן הביטוח איננו שליח של המבטחת לעניין זה.

19. בכתב הקבלה הויתור והשחרור אישר התובע הוא מוותר על כל תביעה נגד המבטחת בקשר למקרה, ולכן אין הוא זכאי להגיש תביעה זו.


20. הטענה לגבי אי הבלטת חריגים וסייגים לא נטענה קודם להעלאתה בסיכומים והיא מהווה הרחבת חזית.

דיון והכרעה

ההוראות הרלבנטיות בפוליסות

21. על מנת להבין את גדר המחלוקת יש להביא את נוסח ההוראות הרלבנטיות בשתי הפוליסות שנזכרו לעיל.

22. הפוליסה משנת 2006 היא הפוליסה התקפה בעת פטירתה של המנוחה.
בדף רשימת הפוליסה נכתב כך:
תאונות אישיות
שם המבוטח:
תאריך הלידה: 08121953
מקצוע: מזכירה
סכום ביטוח למקרה מוות או נכות תמידית 291396 (הערה: המספר הנ"ל נרשם בטור סכום הביטוח – י.ק)
פיצוי שבועי: 1748
הרחבת פיצוי שבועי לכל המחלות- כלול"

23. הפוליסה משנת 1996 היא הפוליסה שנרכשה לראשונה, ובדף רשימת הפוליסה נכתב כך:
"מבוטח-שם:
גיל: 41 מקצוע: - מזכירה
סכום ביטוח למקרה מוות
או נכות תמידית:- 125000
פיצוי שבועי:- 630
כולל כל המחלות"

24. פרק 6 לתנאים הכלליים (ה"ז'קט") של הפוליסה משנת 2006 עוסק בביטוח תאונות אישיות, ואחד מסעיפיו נושא את הכותרת "הרחבה לביטוח מחלות" (להלן: "ההרחבה").
סעיף 1(א) להרחבה מגדיר את מקרה הביטוח כך:
"מחלה אשר חלה בה המבוטח בתקופת הביטוח הגורמת לו אי כושר זמני מוחלט לעבוד בעבודה כלשהי ומרתקת אותו לביתו או לבית חולים או לבית מרפא כתוצאה ישירה ובלעדית מאותה מחלה". תקופת הפיצוי נקבעה בהמשך ל-52 שבועות מתחילת המחלה.
סעיף 1(ה)(3) להרחבה מחריג "מוות או נכות כלשהי כתוצאה ממחלה" וקובע כי אינו מכוסה בהרחבה.

25. התנאים הכלליים הנ"ל זהים לתנאים הקבועים בפוליסה משנת 1996, למעט שינוי במספרי הפרקים.

פרשנות חוזי ביטוח

26. על פרשנות חוזי ביטוח חלים כללי הפרשנות החלים על חוזים רגילים כשההוראה הכללית הינה בסעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (בענייננו חל הסעיף בנוסחו לפני תיקונו לאחרונה): "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים כפי שהוא משתמע מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות".
ור' ע"א 172/89 סלע חב' לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז(1) 311, 326 (1993):

"פוליסת הביטוח היא חוזה בין המבטח לבין המבוטח ובפרשנותה יש להפעיל את הכללים הרגילים החלים בפרשנות חוזים, שעיקרם בהתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים, כאמור בסעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. לפיכך, יש לפרש את הפוליסה על פי המשמעות המילולית, הפשוטה והסבירה של מילותיה, תוך עמידה על כלל תניותיה כשלמות אחת..."

וכן ע"א 11081/02 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' קדוש, תק-על 2007(2), 4663, 4673 (2007).


27. על אופן הבדיקה הפרשנית של חוזה ביטוח עומד בית המשפט בע"א 300/97 חסון נ' שמשון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(5) 746, 755-756 (1999):

"ראשית, יש לבדוק את תכליתו של החוזה. תכלית זו כוללת בתוכה הן ממד סובייקטיבי והן ממד אובייקטיבי. הממד הסובייקטיבי הוא אומד דעתם של הצדדים. חקר הכוונה האמיתית והמשותפת של הצדדים לחוזה כפי שזו באה לידי ביטוי בהתנהגות הצדדים ...נ

הממד האובייקטיבי של תכלית החוזה הוא המטרות האינטרסים והתכליות שחוזה מהסוג או מהטיפוס שהחוזה שנכרת נועד להגשים ... תכלית זו של החוזה נקבעת על פי "מהותה של העיסקה" ועל פי "מטרותיה העסקיות והכלכליות" המונחות ביסודה. תכלית אובייקטיבית זו משקפת את אומד דעתם של בעלי חוזה "סבירים והגונים" הפועלים על פי אמות מידה ראויות, כפי שהן נדרשות מבעל חוזה הפועל בתום לב...ב

במסגרת תהליך הפרשנות נוכל למנות אבני-בוחן שונות, וננסה להשתמש בהן לצורך פרשנות החוזה שלפנינו.

יש לבחון את משמעותו הלשונית הפשוטה של החוזה, לעקוב אחר המשמעות ההגיונית התואמת את רוח החוזה בהיבט המשפטי והכלכלי, לעיין במסגרת העובדתית החיצונית שבה נכרת החוזה, לחקור אחר הפירוש המקובל בהתקשרויות דומות לחוזה נשוא הפרשנות, לשקול את האפשרות לפרש את המסמך נגד מנסחו כאשר החוזה אינו ברור וניתן לפירושים מספר, כך גם יש לתת את הדעת להעדפת הפירוש המקיים את החוזה על פני הפירוש המבטל את אותו חוזה..."

28. כאן המקום להזכיר את הכלל הידוע כ"כלל הפרשנות נגד המנסח". בהתאם לכלל זה, כאשר החוזה אשר נוסח ע"י אחד הצדדים, ניתן לפרשנות בשני פירושים שונים וסבירים, תגולגל האחריות לניסוח העמום לפתחו של המנסח, והניסוח שיועדף יהא הזה המיטיב עם הצד השני. הרציונל הטמון בכלל זה הוא שהמנסח כשל בביטוי רצון הצדדים לחוזה ולכן, משניסח את החוזה בצורה לקויה ודו משמעית יהא עליו לשאת בתוצאות מעשיו.

ואולם, כלל זה ייושם רק כאופציה פרשנית אחרונה, שכן אם הצלחנו להגיע, באמצעות כללי הפרשנות האחרים, למסקנה כי אומד דעת הצדדים או תכלית החוזה הם ברורים וכי אין מקום לפירוש אחר, או שהפירוש האחר הוא סביר פחות, אזי נעצור באותו מקום שכן מטרתנו הושגה.

וכפי שנקבע בע"א 631/83 המגן חב' לביטוח בע"מ נ' מדינת הילדים בע"מ, פ"ד לט(4) 561, 572-573 (1985).

" כלל זה יפה, בדרך כלל, כאשר ניצבות לפני הפרשן שתי משמעויות סבירות במידה שווה פחות או יותר, שאז יש להעדיף את אותה משמעות, שהיא נוחה יותר לצד שלא ניסח את המסמך, אולם כאשר המסמך אינו ברור, ומשמעות אחת, שמסיקים אותה על דרך פרשנות, היא הגיונית ותואמת את רוח המסמך ותכליתו, ואילו משמעות אחרת איננה עומדת בדרישה זו, יועדף הפירוש הראשון, ההגיוני והתואם על פני האחר, אפילו משמעות זו נוחה דווקא למנסח המסמך".

ור' גם דודי שוורץ, וריבי שלינגר דיני ביטוח, חובות גילוי, פרשנות ומגמות התפתחות 341 (התשס"ה-2005)]:

"כלל הפרשנות נגד המנסח נתפס ככלל של סוף הדרך הפרשנית, כלומר ככזה הפועל משמוצו דרכי הפרשנות האחרות המנויות לעיל".

ובעמ' 342:

"תנאי מוקדם לתחולת כלל הפרשנות נגד המנסח יהא עמימות טקסטואלית. העמימות תיבחן מנקודת מבטו של הקורא הסביר ולא מנקודת מבטו של המבטח. העמימות עשויה להתבטא במונח או במונחים רב משמעיים..."

וכן ר' ע"א 449/89 פלוק נ' רייט, פ"ד מו(2) 92, 101 (1992).

29. על יסוד כללי הפרשנות הללו נבדוק את ההוראות הרלבנטיות בפוליסות הביטוח, כפי שנזכרו לעיל.

פרשנות - בחינת המקרה הנוכחי

30. התנאים הכלליים בשתי הפוליסות הינם ברורים. ההרחבה של ביטוח המחלות מתייחסת רק לאי כושר זמני הנגרם למבוטח עקב מחלה, והכיסוי הוא פיצוי שבועי המשולם למבוטח לתקופה מוגבלת של זמן. למען הסר ספק, הוספה גם החרגה להרחבה ובה צויין כי אין כיסוי למוות או נכות כתוצאה ממחלה.

30. בכל הקשור לדף הרשימה של הפוליסה הקובעת משנת 2006, אין ולא יכולה להיות כל מחלוקת פרשנית לגביו. צויין שם במפורש כי "הרחבת פיצוי שבועי לכל המחלות- כלול", הא ותו לא, כשהדבר תואם גם את התנאים הכלליים של הפוליסה, ואין אפשרות לטעון כי מדף הרשימה משתמע כי קיים כיסוי למוות עקב מחלה.

31. שונים הם פני הדברים בכל הקשור לדף הרשימה משנת 1996, אשר להזכירנו קבע כך:
"סכום ביטוח למקרה מוות
או נכות תמידית:- 125000
פיצוי שבועי:- 630
כולל כל המחלות"

גדר הספקות במקרה זה נובע מכך שאין זה ברור האם ההרחבה שצויינה "כולל כל המחלות" מתייחסת לשורה שלפניה, דהיינו ל"פיצוי שבועי", או גם לשתי השורות שקדמו לה, דהיינו ל"מוות ונכות תמידית".
מבחינה מילולית ולשונית, נוסח זה שברשימה מתיישב עם שתי האפשרויות דנן, ואין עדיפות לאפשרות האחת על פני האפשרות האחרת.

32. ועדיין, יש לזכור כי הרשימה איננה נקראת כמסמך העומד בפני עצמו, אלא ביחד עם תנאיה הכלליים של הפוליסה.
מאותם תנאים כלליים עולה, כי אין בהם כלל אופציה לכך שההרחבה תכלול כיסוי בגין מוות ממחלה, וזאת לא רק בשל ההחרגה הקיימת בעניין זה, אלא בעיקר עקב כך שמקרה הביטוח מוגדר באותה הרחבה, כמחלה הגורמת למבוטח אי כושר זמני מוחלט. באי כושר עסקינן, אפוא, ולא במוות. זוהי מהותה של ההרחבה, ולא ייתכן כי תוכנס לרשימה הרחבה שאיננה קיימת בתנאים הכלליים. גם כשמדובר בחריג שמבקשים לבטלו, הדרך לעשות זאת היא לציין במפורש ברשימה את ביטול החריג, אך כאן, הדבר לא היה מועיל, שכן אין מדובר רק בחריג, אלא כאמור הרחבה בעניין זה איננה קיימת לפי הגדרת מקרה הביטוח.
זאת, באשר למארג של הרשימה והתנאים הכלליים שיש לקוראם כמסמך אחד שלם.
33. באשר לתכלית הפוליסה, מקובלים עלי דברי גלברסון, סוכן ביטוח מנוסה, כי בתקופה בה נרכשה הפוליסה לפחות (אך כנראה גם בתקופה הנוכחית), לא הכיר פוליסות אחרות של בתי עסק אשר נותנות כיסוי למוות כתוצאה ממחלה (עמ' 19 ש' 15-19), וסביר להניח כי אילו היתה פוליסה אחרת כזו, היתה מוצגת לו (ב"כ התובע הסתפקה בשאלה לגבי פוליסה מסויימת של חברת ביטוח "כלל" אך לא הציגה כל ראיה לעניין זה?). כמו כן, מקובל עלי כי כאשר מדובר במוות כתוצאה ממחלה ולא מתאונה, עסקינן במקרה ביטוח "קלאסי" שהוא ליבו של ענף ביטוח החיים, ולכן, אין זה סביר שיופיע כהרחבה צדדית בפוליסה לביטוח בית עסק, אלא שלצורך רכישתו יש לרכוש פוליסת ביטוח חיים (ר' דברי גלברסון עמ' 20 ש' 18-19).

34. לאור האמור לעיל, לא יכול להיות ספק כי בהיבט האובייקטיבי הכולל את המשמעות הלשונית של המסמך בשלמותו, ואת המשמעות ההגיונית של חוזה הביטוח, גם לאור תכליתו, פרשנות פוליסת הביטוח משנת 1996 היא כי איננה כוללת כיסוי למקרה של מוות עקב מחלה.

35. ועדיין, יש לבדוק את אומד דעת הצדדים, כפי שהוא משתקף מהנסיבות עובר לכריתת החוזה, שכן אל לנו לשכוח, כי התנאים הכלליים (הז'קט) של הפוליסה הינו מסמך רב עמודים בדרך כלל, שהינו חוזה אחיד, מעין מִטריה המתאימה לכלל פוליסות הביטוח מהסוג הנרכש, ואילו הרשימה מהווה את התנאים המיוחדים המותאמים למבוטח הספציפי ומוסכמים באופן נפרד על ידי הצדדים.
אין לשלול מצב בו במקרה של סתירה בין האמור ברשימה לבין האמור בתנאים הכלליים, יגבר האמור ברשימה על האמור בתנאים הכלליים, שכן כאמור מדובר בתנאים מיוחדים (ע"א 287/64 "ציון" חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד יט(1) 7, 10 (1965), ולא נדירים הם המצבים בהם המבוטח מעיין למעשה ברשימה בלבד, וממנה שואב את המידע לגבי תנאיה המיוחדים של הפוליסה, בלא שייכנס לקריאה ולעיון מפורטים של התנאים הכלליים, שבדרך כלל מועברים אליו לאחר תחילת הביטוח.
לעניין אומד דעת הצדדים, יש להקנות חשיבות יתרה לאומד דעתו של המבוטח, שכן בחוזי ביטוח קיים קושי ממשי בבחינת אומד הדעת הסובייקטיבי של הצדדים. זאת, כיוון שמטיבו של חוזה הביטוח, אין מתנהל לגביו בדרך כלל מו"מ, במיוחד לא לגבי תנאיו הכלליים. התנאים המאומצים על ידי הצדדים הם אלה המופיעים בפוליסה, כפי שנוסחו על ידי חברת הביטוח. אם יצרה חברת הביטוח מצג ברשימה בדבר תנאי ביטוח זה או אחר, והמבוטח התקשר בחוזה הביטוח על יסוד אותו תנאי, אזי, גם אם לא התכוונה חברת הביטוח כי יחול אותו תנאי, תהיה היא קשורה בו ומחוייבת לו, שכן היתה זו הצעתה למבוטח שהתקבלה על ידו.

36. בענייננו, סביר להניח כי אילו היתה הרשימה עומדת בפני עצמה, וכאמור שתי האופציות של כיסוי או אי כיסוי מקרה מוות עקב מחלה הינן שוות בדרגתן ללא העדפה לאופציה זו או אחרת, היה מוחל הכלל כי במקרה מעין זה תפורש הפוליסה כנגד מנסחתה, המבטחת, ותתקבל הפרשנות של כיסוי הפוליסה גם למקרה מוות עקב מחלה ולא רק למקרה של אי כושר עקב מחלה.

37. דא עקא, הרשימה איננה עומדת בפני עצמה, ומצטרפים אליה התנאים הכלליים של הפוליסה, שעל-פי קריאתם ברור כי הפרשנות המועדפת הינה הפרשנות לפיה לא יהא כיסוי למקרה של מוות עקב מחלה.

38. האם היה התובע מודע לאמור לעיל? זו השאלה עליה יש להשיב כדי לעמוד על אומד דעתם של הצדדים עובר להתקשרות ביניהם.

39. התובע טען כי אינו מבין בפוליסות ביטוח, כי סמך בעיניים עצומות על סוכן הביטוח, וקיבל את הצעותיו ועצותיו ללא עוררין (ס' 3 לתצהירו). כמו כן, הצהיר כי למיטב זכרונו, ביקש מגלברסון כיסוי ביטוחי עבורו ועבור אשתו במקרה של נכות או מוות כתוצאה מתאונה וממחלה, ובהתאם לכך הפיק גלברסון את הפוליסה ולא הסביר לו או הפנה את תשומת לבו לכך שההרחבה איננה כוללת הרחבה למקרה של מוות כתוצאה ממחלה, אלא רק למקרה של תאונה ואף לא הסביר כי קיימת החרגה למקרה של מוות עקב מחלה (סעיף 17(ב) לתצהירו). כן הוסיף התובע כי מעיון בז'קט הפוליסה וברשימה משנת 1996 הסיק והבין כי קיימת הרחבה לכיסוי הביטוחי לגבי נכות ומוות כתוצאה מתאונה, וכי הרחבה זו חלה על כל המחלות (סעיף 17(ג) לתצהירו). על דברים אלה חזר התובע בחקירתו.

40. לעומתו, טען סוכן הביטוח גלברסון כי התובע הבין בביטוח ועבד עם חברות ביטוח (סעיף 8 לתצהירו), וכי בניגוד ללקוחות רגילים, שאל התובע על מהות הסיכונים, על היקף ותנאי הכיסוי והיה דורש תשובות מדוייקות ומלאות. כמו כן, היה התובע משווה בין פוליסות, קורא ז'קטים ובוחר בעיסקה הטובה לו ביותר (סעיף 1 לתצהירו). גלברסון טען גם כי היה מסביר ללקוחות בהרחבה ובפירוט, הן את היקף הכיסוי הביטוחי, והן את תנאי הפוליסה, כשהוא מדגיש את החריגים ואת הסיכונים הבלתי מכוסים. על אחת כמה וכמה שהדבר נעשה לגבי התובע, שהיה לקוח מיוחד, שכאשר רצה לעשות פוליסה נהג לקרוא ולברר כל דבר, עד שהיה מכיר את כל פרטי הפוליסה, לרבות החריגים לכיסוי והפרמיה המשולמת בגין כל דבר, ובוחר בעיסקה המתאימה לו ביותר (סעיף 7 לתצהירו). גלברסון טען עוד שהסביר לתובע כי פוליסת רימון נותנת בפרק המחלות כיסוי רק לתשלומים שבועיים, וכי הוא משוכנע כי התובע שתמיד היה קורא הכל, הבין כי אין בפוליסת רימון כיסוי למוות או נכות ממחלה (סעיפים 8-9 לתצהירו). על דברים אלה חזר גלברסון בחקירתו.

41. בעניין המחלוקת שנפרשה לעיל העדפתי את עדותו של גלברסון על פני זו של התובע. גלברסון הינו סוכן ביטוח מנוסה ועדותו היתה מהימנה בעיני. אין זה סביר בעיני כלל ועיקר כי התובע יבקש ממנו כיסוי למוות ממחלה וגלברסון לא יענה כי הכיסוי לפי פוליסת רימון הינו רק לאבדן כושר ממחלה ולא למעלה מכך. גלברסון מצוי היטב בכיסויי הפוליסה, ואני מקבל את עדותו כי הסביר לתובע מהו היקף הכיסוי הביטוחי, כמו גם מה איננו מכוסה.
אני מקבל גם את עדותו של גלברסון שנתמכה על ידי סוכן הביטוח פסטליך בדבר מעורבותו של התובע בתיק הביטוח, בכך ששאל וביקש הסברים, התעניין, קרא והשווה בין הצעות שונות.
אינני סבור אמנם כי יש לקבל את אמירתו של פסטליך כי התובע "בקיא ומבין בביטוח לא פחות ממני" (סעיף 9 לתצהירו), אך מנגד, לא ניתן לקבל את טענת התובע כי איננו מבין כלל בביטוח. התובע עבד כסוקר סיכונים עבור חברות הביטוח, תחום המשיק לתחום הביטוח, ואשר יש בו כדי להגדיל את ידיעותיו של העוסק בו בתחום הביטוח. ניכר היה ממכתביו של התובע לאחר פטירת המנוחה (19.6.07, 26.3.09) כי התובע מתמצא במינוחים ובכיסויים, התובע מבין גם את המונח "ז'קט" הפוליסה, שאיננו מוכר לרוב האנשים (עמ' 8 ש' 4-10).

42. זאת ועוד, לא היתה מחלוקת בין הצדדים על כך שהתובע קיבל לעיון את ז'קט הפוליסה קודם להתקשרותו בחוזה הביטוח. התובע עצמו העיד כי קיבל ועיין הן בז'קט הפוליסה והן ברשימה (סעיף 17(ג) לתצהירו, עמ' 9 ש' 9-13), ומקובלת עלי עדות גלברסון כי התובע קיבל את ז'קט הפוליסה לפני עשיית הביטוח, כדי לערוך השוואה עם חברות אחרות (עמ' 19 ש' 27-29).
התרשמתי מהתובע כי הינו אדם המכלכל את צעדיו, קפדן, בעל הבנה בסיסית לכל הפחות בביטוחים, אשר קורא, בודק, בוחן ומשווה פוליסות בטרם מקבל החלטה.
נוכח כך, אין ספק בעיני כי התובע שעיין בז'קט הפוליסה היה מודע היטב לכך, כי הפוליסה איננה מכסה מקרה של מוות ממחלה. אני מאמין גם לגלברסון כי לא אמר מעולם לתובע כי כיסוי כזה אכן קיים, ומכאן כי אני דוחה את דברי התובע, כאילו הבין מהעיון בז'קט ובפוליסה כי קיים כיסוי למוות עקב מחלה.

43. חיזוק למודעות זו של התובע קיים גם במכתבו של התובע מיום 19.6.07 אל פסטליך, אשר בסיומו נכתב על ידי התובע כך:

"אבקשך לפדות את:

  1. כספי אי הכושר לתקופה 14.4.06-6.7.06 בפוליסה "משרדית" ב"מנורה".
  2. כספי תגמולים, פיצויים וביטוח החיים בפוליסת "המגן"."


התובע דרש אפוא לקבל את כספי אי הכושר בפוליסה נשוא התביעה ולא עתר לקבלת דמי ביטוח עבור כיסוי למקרה של פטירת המנוחה (עמ' 15 ש' 10-19), דהיינו ידע היטב מהו הכיסוי הקיים (רק כעבור למעלה משנה וחצי, בחודש מרץ 2009, זמן רב לאחר שנתקבלו כספי אי הכושר, פנה התובע למבטחת ודרש לקבל את סכום הביטוח למקרה מוות).
בעדותו לאחר מכן טען התובע כי אמנם הבין את הפוליסה ככוללת כיסוי עבור מוות ממחלה, אבל פסטליך אמר לו בתחילה שהפיצוי הוא "רק לאותם ימים שהיתה נכה" (עמ' 16 ש' 27-28), והתובע החליט לקבל מה שמגיע לו, ולאחר שקיבל את הפיצוי בגין אבדן כושר, הדבר לא הסתדר לו, ואמר לפסטליך שיתן מה שמגיע ואז יגיש תביעה (עמ' 17 ש' 1-2). לטענתו פסטליך אמר לו לכתוב מכתב על אי כושר והכתיב לו את המכתב (עמ' 16 ש' 16-18).
קשה לקבל טענות אלה של התובע כהסבר מספק למכתב מיום 19.6.07. אם להבנתו של התובע כללה הפוליסה כיסוי בגין מוות עקב מחלה, כפי שהינו טוען כל העת, הגיוני כי היה מעלה דרישה זו במכתבו כדי לקבל תשובה בעניין זה, ומשלא עשה זאת, מחליש הדבר עד מאד את טענתו כאילו זו היתה הבנתו וידיעתו.

44. מנגד, קיים מכתבו של פסטליך מיום 24.6.07 המופנה למבטחת. נושא המכתב נרשם כ"תשלום ביטוח במקרה מוות ע"ש ז"ל" תוך התייחסות לפוליסת "משרדית" הרלבנטית, כשבגוף המכתב נכתב כי הגב' נפטרה ממחלת הסרטן, וכן נכתב: "אבקשך להעביר תשלום ביטוח למקרה מוות בהתאם לפוליסות הביטוח הקיימות בחברתכם".
מכאן ניתן להסיק, וכך טוען התובע, כי פסטליך הכיר בכך שהפוליסה כללה כיסוי למקרה של מוות ממחלה, והכרתו של פסטליך הינה גם הכרת המבטחת, שולחתו של פסטליך.

פסטליך טען כי מדובר במכתב סטנדרטי בו נהג לפנות לחברות הביטוח השונות ולבקש בקשה זהה - לתת למבוטח את המגיע לו לפי הפוליסות, כשהשינוי ממכתב למכתב היה שם החברה ומספרי הפוליסות (סעיף 5 לתצהירו).
על כך חזר בחקירתו והפנה לכך שכתוב "פוליסות" בלשון רבים, וכי לא היתה כל כוונה להיכנס לעניין של כיסוי ביטוחי (עמ' 30 ש' 1-6).

התובע טען כי היה על המבטחת להראות כי מכתבים כאלה נשלחו לעוד חברות ביטוח.

הגם כי יש ממש בטענה זו של התובע, ובנוסף הסברי פסטליך אינם מיטביים, ניסוח המכתב יכול היה להיות שונה, ובניסוח הקיים יש מעין הכרה של פסטליך בקיומו של כיסוי ביטוחי למוות עקב מחלה, החלטתי לקבל את עמדתו של פסטליך כי לא היתה כאן הכרה כזו.
הטעם לכך הוא דברי התובע עצמו שהובאו בסעיף 43 לעיל, כי פסטליך היה בדעה ואמר לו שמגיע לו לפי הפוליסה אי כושר בלבד. הדברים מתייחסים למועד כתיבת מכתב התובע מיום 19.6.07, ואילו מכתבו של פסטליך שנזכר לעיל הוא מיום 24.6.07, כך שאין כל הגיון בטענה כי פסטליך כתב במכוון במכתבו הנ"ל, דברים המנוגדים למה שאמר רק ימים ספורים קודם לכן לתובע.
נוכח קבלת עמדת פסטליך בעניין זה, אין לראות במכתב זה חיזוק לפרשנות הפוליסה לה טוען התובע.
יתרה מזו, גם אם הייתי מקבל את המכתב כעמדה של פסטליך בשאלה מה כולל הכיסוי שבפוליסה, לא היה משנה הדבר את קביעותי הקודמות, כפי שפורטו לעיל, ובנוסף לכך, לא היה הדבר מחייב את המבטחת, שכן בעניין מכתב זה, אין לראות בסוכן שליח של המבטחת המודה מטעמה בקיומו של כיסוי. סוכני ביטוח יכולים לשלוח לחברות הביטוח דרישות של מבוטחי הסוכן וחברת הביטוח לפי פוליסות שונות, ומשלוח דרישות אלה בשם המבוטח, נעשה במקרה זה דווקא כשליח של המבוטח, ומבלי שיהא בו כדי לחייב את המבטחת.

45. הקביעות דלעיל בדבר אומד דעתו של התובע בצירוף הקביעות הקודמות להן לגבי הבחינה האובייקטיבית של הוראות הפוליסה, מביאות למסקנה כי יש לדחות את פרשנות התובע לפוליסה, ולקבוע כי לא קיים כיסוי בפוליסה למוות עקב מחלה.

46. נוכח האמור לעיל, מתייתר הצורך לבדוק את המשך השתלשלות העניינים, שכן רק אם היו מתקבלות טענות התובע לגבי פרשנות פוליסת 1996, היה מקום להתקדם לפוליסת 2006 (התקפה למועד אירוע פטירת המנוחה), שאין בה כל בעיה פרשנית, ולבחון את טענת התובע כי על יסוד הפוליסה משנת 1996, וידיעתו כי לא נעשו בה שינויים לאחר מכן, גם הפוליסה משנת 2006 מעניקה כיסוי למוות עקב מחלה.
עם זאת, בחינה קצרה של טענה זו מגלה כי אף דינה דחיה.
נוסח הרשימה בפוליסות שחודשו מדי שנה, הפך בשלב כלשהו חד משמעי לגבי השאלה שבמחלוקת, ולמעשה הבהיר את מצב הדברים הנכון, באופן שלא ניתן יהיה לפרשו בכפל משמעות. קשה לומר כי שעה שהרשימה המעודכנת מבהירה את כיסויי הפוליסה, על-פי האמור בתנאיה הכלליים של הפוליסה, יש לראות בכך שינוי.
אין לקבל את טענת התובע כי לא עיין בפוליסות שנשלחו אליו במהלך השנים, כי סבר שאין בהן שינוי. אין לי ספק כי התובע, המקפיד לבחון את זכויותיו, קרא את הרשימה שנשלחה אליו בכל שנה, דוגמת זו של שנת 2006, והבין ממנה היטב כי הכיסוי של ההרחבה לביטוח מחלות הינה רק לפיצוי שבועי בגין אבדן כושר, ולא כל כיסוי אחר.

טענה בדבר אי קבלת הסבר מגלברסון

47. לאור הקביעות והמסקנות שקדמו לסעיפים האחרונים לעיל, יש לדחות גם את טענות התובע כאילו לא הסביר לו גלברסון את הכיסויים ואת החריגים.

טענת אי הבלטת החריג בפוליסת 1996

48. באשר לטענת התובע בדבר אי הבלטת ההחרגה של מוות או נכות כתוצאה ממחלה, מקובלת עלי עמדת המבטחת כי טענה זו מהווה הרחבת חזית, שכן לא הועלתה בכתב התביעה. לפיכך טענה זו נדחית.

49. אם לא היתה נדחית הטענה עקב הרחבת חזית, היתה נדחית היא לגופה, שכן נקבע לעיל כי אין כיסוי ביטוחי למוות כתוצאה ממחלה, עקב הגדרת מקרה הביטוח שאיננו כולל כיסוי כזה, וזאת עוד בטרם הגענו להחרגה.

כתב הויתור

50. ביום 19.9.07, חתמו התובע ויורשי המנוחה על כתב קבלה ויתור ושחרור לפיו הסכום המשולם ככספי אי כושר מהווה סילוק סופי ומוחלט של כל תביעותיהם על פי הפוליסה.

51. בהתחשב בכך שהתובע ידע כבר באותה עת על טענותיו לזכאות לקבלת סכום הביטוח עקב מות המנוחה ממחלה (עמ' 17 ש' 1-2), ומאחר שלא הועלתה כל טענה על ידי התובע שיש בה כדי לבטל את חתימתו או להביא לבטלותה, מנוע התובע לדרוש כספים נוספים לפי הפוליסה, כספים אותם תבע בתביעתו הנוכחית. טעם זה הינו טעם נוסף לדחיית תביעת התובע.

סוף דבר

52. לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית, והתובע ישלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪, וכן הוצאות משפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הוצאתן ועד התשלום בפועל.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח חסר

  2. ביטוח יתר

  3. ביטוח צאן

  4. ביטוח מעילה

  5. ביטוח מכולה

  6. ביטוח רבדים

  7. ביטוח שיטפון

  8. ביטוח מבנה עסק

  9. ביטוח טוטל לוס

  10. ביטוח צמחי נוי

  11. ביטוח נזק בזדון

  12. ביטוח תאונת מטוס

  13. ביטוח מוות ממחלה

  14. ביטוח נזקי ריסוס

  15. חוזה ביטוח משנה

  16. ביטוח נזק בהובלה

  17. ביטוח אובדן מטען

  18. ביטוח אובדן שעון

  19. ביטוח פיצוץ בצנרת

  20. ביטוח תאונה ביוון

  21. ביטוח אשפוז חו''ל

  22. ביטוח הגנה משפטית

  23. ביטוח חפצי אומנות

  24. ביטוח משלים תביעה

  25. ביטוח תאונה עצמית

  26. ביטוח תאונה בהודו

  27. ביטוח אובדן רווחים

  28. ביטוח אובדן הכנסות

  29. ביטוח ימי התיישנות

  30. ביטוח תאונה בברזיל

  31. התיישנות כפל ביטוח

  32. ביטוח תאונה בתאילנד

  33. ביטוח אובדן תכשיטים

  34. ביטוח פיצוצים בצנרת

  35. ביטוח תאונה במתכוון

  36. ביטוח אובדן יהלומים

  37. התיישנות ביטוח ימי

  38. ביטוח גלישה ממצוקים

  39. ביטוח דירה מפני גשם

  40. ביטוח הסעה בשכר

  41. ביטוח צינתור בחו''ל

  42. התיישנות ביטוח רכוש

  43. התיישנות מקרה ביטוח

  44. ביטוח נזקים סופת ברד

  45. ביטוח גילוי מחלה קשה

  46. אי עמידה בחובת ביטוח

  47. ביטוח ימי חסר במטענים

  48. ביטוח עסק מספר עובדים

  49. ביטוח נזק תיבת הילוכים

  50. התיישנות ביטוח 3 שנים

  51. התיישנות תגמולי ביטוח

  52. ביטוח תאונה בניו זילנד

  53. אי תשלום ביטוח פנסיוני

  54. התיישנות ביטוח אחריות

  55. ביטוח אירוע רפואי חמור

  56. התיישנות חבות מעבידים

  57. ביטוח דירה שאינה תפוסה

  58. ביטוח אובדן רכוש בהעברה

  59. ביטוח נזקי טבע מי גשמים

  60. ביטוח פציעה במהלך אימון

  61. התיישנות בתביעות ביטוח

  62. אחריות להעדר כיסוי ביטוחי

  63. ביטוח נזקים שנגרמו בזדון

  64. ביטוח תאונה בדרום אמריקה

  65. ביטוח נזקים למטען בהובלה

  66. ביטול ביטוח עקב אי תשלום

  67. התיישנות ביטוח נזקי צד ג

  68. התיישנות תביעת כפל ביטוח

  69. העברת תיק ביטוח ללא תמורה

  70. אי העברת פרמיית ביטוח במועד

  71. התיישנות מיום מקרה הביטוח

  72. ביטוח עבודות קבלניות חריגים

  73. ביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח

  74. התיישנות תביעת חבות מעבידים

  75. התיישנות תביעת ביטוח 3 שנים

  76. ביטוח ברשות לעת זקנה ושאירים

  77. הודעה על מקרה ביטוח בזמן אמת

  78. התיישנות מקוצרת תביעות ביטוח

  79. אזעקה לא תקינה בעסק האם יש ביטוח

  80. אי ידיעת המבוטח על ביטולו של הביטוח

  81. ביטוח הרחבת כיסוי תכשיטים מחוץ לדירה

  82. חיוב בתשלום על גרירה למרות קיומו של ביטוח

  83. סעיף 61 לחוק חוזה הביטוח כותרתו "הקטנת הנזק"

  84. ביטוח המזכה בהחזר הוצאות רפואיות שנגרמו בשל ארוע לב

  85. תחולת סעיף 18(ג) לחוק חוזה ביטוח, העוסק בפטור מוחלט של המבטחת

  86. סעיף 7 לחוק חוזה הביטוח - זכות לפטור מתשלום חלקי של תגמולי הביטוח

  87. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון