ביטוח נזק בהובלה


השופטת ט' שטרסברג-כהן: 1. עניין לנו ביחסים בין שתי חברות ביטוח (להלן - הסנה וסיגנה), שהנפיקו שתי פוליסות ביטוח, אשר לפי טענת הסנה - שנתקבלה על דעת בית המשפט קמא - יצרו ביטוח כפל, בבטחן את אותם נכסים מפני אותם סיכונים.
הסנה שילמה למבוטח את תגמולי הביטוח שהגיעו לו ותבעה החזר מחציתן מסיגנה. בית המשפט קמא (כבוד השופט ג' קלינג) קיבל את התביעה, קבע כי על שתי חברות הביטוח לשאת בתגמולי הביטוח בחלקים שווים וחייב את סיגנה בהתאם. על פסק הדין הוגשו שני ערעורים. האחד של סיגנה, התוקפת את החיוב וטוענת לחלופין להפחתות המגיעות לה; השני של הסנה, הטוענת לשלילת סכומים מסוימים ממנה, שלא כדין.

2. השאלה הראשונה לדיון, העשויה לייתר דיון בכל שאלה נוספת, היא: האם אכן עניין לנו בביטוח כפל שמכוחו יש לחייב את סיגנה להחזיר להסנה את מחצית הסכומים ששילמה למבוטח? סיגנה ביטחה את כל רכושו של המבוטח, מפעלי ים המלח בע"מ, בפוליסה לביטוח רכוש (להלן - פוליסת סיגנה), ואילו הסנה ביטחה את המבוטח בביטוח רכוש בהעברה במסגרת פוליסה ימית, והרשימה שבה פרטי הביטוח
נושאת כותרת ‎"MARINE AND AVIATION INSURANCE SCHEDULE FORMING PART OF
MARINE POLICY )להלן - פוליסת הסנה). אין חולק שפוליסת הסנה הוצאה על-ידי המחלקה לביטוח ימי של הסנה וטופלה בה. לפוליסה צורף טופס תנאי מכון חתמי
לונדון, מבטחי המשנה (נספח לפוליסה כת/10), שכותרתם: ‎"FOR USE ONLY WITH THE
NEW MARINE POLICY FORM. תנאי הפוליסה הם תנאי פוליסת ביטוח ימי. אין גם חולק על כך שההובלה שבה נגרם הנזק הייתה הובלה יבשתית גרידא והאירוע המבוטח הוא נזק לרכוש שנגרם בהובלה יבשתית. עובדות אלה נקבעו על-ידי בית המשפט קמא ולמעשה לא חלקו עליהן הצדדים מלכתחילה.

3. בפוליסת סיגנה בוטח כל רכושו של המבוטח ונקבע בה במפורש כחריג נזק לרכוש המכוסה על-ידי פוליסה ימית שהוצאה למבוטח. וזו לשונם של החריגים בסעיף
(B.3(B ו-B.4 שבפוליסת סיגנה:

B. EXCLUDED PROPERTY
:THIS POLICY DOES NOT COVER
................. .1 .................. .2
.............(A) .3
B) PROPERTY IN MARINE TRANSIT)

DAMAGE TO PROPERTY WHICH AT THE TIME OF HAPPENING OF SUCH DAMAGE IS .4
INSURED BY OR WOULD, BUT FOR THE EXISTECE OF THIS POLICY BE INSURED
BY ANY MARINE POLICY OR POLICIES IN THE NAME OF THE INSURED, EXCEPT
IN RESPECT OF ANY EXCESS BEYOND THE AMOUNT WHICH WOULD HAVE BEEN
PAYABLE UNDER THE MARINE POLICY OR POLICIES HAD THIS INSURANCE NOT
.BEEN EFFECTED

4. השופט קמא קבע כי אף שפוליסת הסנה נשאה כותרת של פוליסת ביטוח ימי, אין לראותה ככזו, שכן, מדובר בהובלה יבשתית בישראל באמצעות כלי רכב יבשתיים ויש לבדוק את מהות הפוליסה על-פי תוכנה ולא על-פי הכותרת הניתנת לה על-ידי מנפיקה. מוסיף השופט וקובע י: "אם ינתן לצדדים לפוליסת ביטוח להכריז על פוליסה כפוליסת ביטוח ימי עשוי הדבר להביא לתוצאה הבלתי רצויה של מתן פתח להתחמקות מתחולתו של חוק חוזה ביטוח"; וכי: "לא ראוי לראות את הפוליסה כימית לתכלית אחת ולא לראותה ככזו לתכלית אחרת. בכל מקרה יש לקבוע סיווגה של פוליסה על פי מהותה".

5. אין אני רואה עין בעין עם השופט קמא את הסוגיה שלפנינו ואת הפתרון הראוי והמתבקש לשאלת קיומו של ביטוח כפל. חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, הוא אכן, כדברי השופט קמא, חוק צרכני שתכליתו הגנה על הצרכן - המבוטח. אלא שבמקרה זה עניינו של המבוטח אינו עומד כלל על הפרק, והמחלוקת נטושה בין שתי חברות ביטוח ביחסים בינן לבין עצמן. אין זה חיזיון נדיר במשפט, שעל מערכת עובדתית נתונה, המתייחסת למספר מעורבים, יחולו כללי משפט שונים על מעורבים שונים, לפי מעמדם העובדתי והמשפטי. לא המבוטח הוא הדורש את תגמולי הביטוח מסיגנה וזו מתחמקת מתשלום. המבוטח תבע וקיבל את תגמולי הביטוח מהסנה, שאין חולק כי היא חייבת לשלמם לו על-פי הפוליסה שהנפיקה הנותנת כיסוי מלא לאירוע המבוטח. השאלה העומדת לדיון היא במישור מערכת היחסים בין חברות הביטוח, שאחת מהן, סיגנה, טוענת כי הפוליסה שלה מכילה חריג הפוטר אותה מאחריות כאשר קיימת פוליסה ימית המכסה את אותו האירוע וכזו היא - לטענתה - פוליסת הסנה. שאלה זו צריכה להיבדק על יסוד מערכת היחסים בין שתי החברות, על ההבנות שהיו ביניהן במפורש או מכללא, על המצגים שהוצגו ועל הכוונות הברורות או המשתמעות משתי הפוליסות.

6. העובדות הרלוונטיות למערכת יחסים זו אינן שנויות במחלוקת. פוליסת הסנה הונפקה וטופלה על-ידי המחלקה הימית בהסנה. הפוליסה ותנאי מכון חתמי לונדון הנספחים לה נשאו כותרת של פוליסה לביטוח ימי, הכילו תנאים של פוליסה לביטוח ימי, נוסחו בנוסח שבו מנוסחת פוליסת ביטוח ימי ואף החילו על הפוליסה את המשפט האנגלי. הכיסוי בביטוח משנה לפוליסה הימית נעשה באמצעות מבטחי משנה ימיים. לא הובאו ראיות כי לא ניתן לכלול כיסוי ספציפי לביטוח מטענים בהעברה יבשתית כחלק מביטוח ימי כפי שצוין בפוליסת הסנה, או כי לא מקובל לעשות כן. נהפוך הוא. מהעדויות עולה שכך נהגה הסנה במשך שנים וכי הדבר היה מקובל (עדות מר קידר, מנהל המחלקה הימית של הסנה ב-1988).

7. מר רנדל, עובד החברה שייצגה בזמנים הרלוואנטיים את סיגנה, העיד כי סיגנה השתתפה "במשך הרבה שנים בפוליסה הימית של הסנה". סיגנה החליפה את חברת
HOME INSURANCE שהייתה שותפה לפוליסת הסנה בשיעור של 14%. הסנה הייתה שותפה לפוליסת סיגנה בשיעור של 10%. דברים אלה עולים מתוך המוצגים שהוצגו כראיה בבית המשפט קמא. ניתן אפוא לומר, כי סיגנה הייתה מודעת לקיומה של פוליסת הסנה וכי הסנה הייתה מודעת לפוליסת סיגנה. כל אחת מהן הייתה שותפה בפוליסה של חברתה.

8. על-פי מסכת העובדות הנ"ל, שנראה כי אין חולק עליה ושעל כל פנים עולה מחומר הראיות שלא נסתר, ניתן להתייחס לשתי הפוליסות כאל מארג אחד. במצב דברים
זה יש לתת נפקות מלאה לחריג שבסעיף B.4. המוציא מכלל כיסוי הפוליסה נזק לרכוש המכוסה על-ידי פוליסה ימית. לא נראה לי כי תהיה זו מדיניות ראויה לאפשר להסנה, שהנפיקה פוליסה שעל-פי כותרתה, ניסוחה, תנאיה והטיפול בה הוצגה כפוליסה ימית, להתנער מכך, להתכחש לכך ולטעון שעל-אף כל אלה הפוליסה איננה פוליסה ימית על-פי "המהות האמיתית". נראה לי כי אין לאפשר להסנה להתייחס לפוליסה שהנפיקה, כפי שיעלה מלפניה לפי צרכיה מעת לעת; ברצותה, תראה בה פוליסה ימית ותאפיין אותה ככזו על-פי כל סממניה, ברצותה, תתייחס ל"מהותה האמיתית" ותראה בה פוליסה שאיננה ימית. נראה לי כי גישה אמביוולנטית זו מצד מנפיקת הפוליסה נגועה בחוסר תום-לב בשימוש בזכות הנובעת מחוזה (סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973), ואין לתת גושפנקא לשימוש כזה בזכות.

אינני סבורה, כפי שסבר השופט קמא, שטעמי מדיניות אינם מאפשרים לקבל את טענת המניעות או ההשתק. אני בדעה כי דווקא טעמי מדיניות מכתיבים למנוע מהסנה להעמיד את תביעתה על טענה הסותרת מיניה וביה את עמדתה שלה עצמה, בהוציאה את הפוליסה הנדונה.

9. גם אם ביחסים בין המבוטח לבין הסנה היה מקום לשקול בחיוב טענה מצד המבוטח שפוליסת הסנה איננה פוליסה ימית, הרי שבמישור מערכת היחסים בין הסנה לבין סיגנה יש לפרש את הפוליסות מתוך זיקת האחת אל רעותה ותוך הסתמכות על מצגיה של הסנה. אין אני נדרשת לשאלה כיצד יש לפרש את פוליסת הסנה, אם לפי חוק חוזה הביטוח אם לאו, שכן השאלה שלפנינו מצומצמת ביותר, והיא שאלת תוקפו של חריג בפוליסת סיגנה המוציא מתחולתה אירוע המכוסה על-ידי פוליסת ביטוח ימי, כשאין ספק שהאירוע מכוסה על-ידי פוליסת הסנה. השאלה היא אך ורק אם יש לראות בפוליסת הסנה פוליסת ביטוח ימי, לעניין החריג.

10. זאת ועוד: ביטוח כפל הוא על-פי רוב תוצאה של חוסר תשומת לב מצד המבוטח. הוא נוצר בדרך כלל באופן מקרי, שכן אין למבוטח אינטרס לבטח אותו סיכון פעמיים אצל שתי חברות ביטוח שונות, באשר כל סיכון מבוטח גורר אחריו תשלום פרמיה ולמבוטח אין עניין לשלם כפל פרמיה. במקרה דנן היה למבוטח יועץ ביטוח, שסייע בידו בבניית מערך הגנה ביטוחי מתאים, בדק את הפוליסות הרלוונאטיות, וכפי שעולה מחומר הראיות, שותף הוא על-ידי המבוטח בניסוח תנאיה המיוחדים של הפוליסה. חזקה על היועץ שדאג לכיסוי אופטימלי ולמניעת כפל ביטוח.

11. אשר-על-כן, מציעה אני לקבל את ערעורה של סיגנה, לבטל את פסק-דינו של בית המשפט קמא ולדחות את תביעת הסנה. הסנה תחויב בהוצאות בשתי הערכאות בסך 25,000 ש"ח.

השופט צ' א' טל: אני מסכים.

השופט י' טירקל: אני מסכים.

הוחלט כאמור בפסק-דינה של כבוד השופטת שטרסברג-כהן.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח חסר

  2. ביטוח יתר

  3. ביטוח צאן

  4. ביטוח מעילה

  5. ביטוח מכולה

  6. ביטוח רבדים

  7. ביטוח שיטפון

  8. ביטוח מבנה עסק

  9. ביטוח טוטל לוס

  10. ביטוח צמחי נוי

  11. ביטוח נזק בזדון

  12. ביטוח תאונת מטוס

  13. ביטוח מוות ממחלה

  14. ביטוח נזקי ריסוס

  15. חוזה ביטוח משנה

  16. ביטוח נזק בהובלה

  17. ביטוח אובדן מטען

  18. ביטוח אובדן שעון

  19. ביטוח פיצוץ בצנרת

  20. ביטוח תאונה ביוון

  21. ביטוח אשפוז חו''ל

  22. ביטוח הגנה משפטית

  23. ביטוח חפצי אומנות

  24. ביטוח משלים תביעה

  25. ביטוח תאונה עצמית

  26. ביטוח תאונה בהודו

  27. ביטוח אובדן רווחים

  28. ביטוח אובדן הכנסות

  29. ביטוח ימי התיישנות

  30. ביטוח תאונה בברזיל

  31. התיישנות כפל ביטוח

  32. ביטוח תאונה בתאילנד

  33. ביטוח אובדן תכשיטים

  34. ביטוח פיצוצים בצנרת

  35. ביטוח תאונה במתכוון

  36. ביטוח אובדן יהלומים

  37. התיישנות ביטוח ימי

  38. ביטוח גלישה ממצוקים

  39. ביטוח דירה מפני גשם

  40. ביטוח הסעה בשכר

  41. ביטוח צינתור בחו''ל

  42. התיישנות ביטוח רכוש

  43. התיישנות מקרה ביטוח

  44. ביטוח נזקים סופת ברד

  45. ביטוח גילוי מחלה קשה

  46. אי עמידה בחובת ביטוח

  47. ביטוח ימי חסר במטענים

  48. ביטוח עסק מספר עובדים

  49. ביטוח נזק תיבת הילוכים

  50. התיישנות ביטוח 3 שנים

  51. התיישנות תגמולי ביטוח

  52. ביטוח תאונה בניו זילנד

  53. אי תשלום ביטוח פנסיוני

  54. התיישנות ביטוח אחריות

  55. ביטוח אירוע רפואי חמור

  56. התיישנות חבות מעבידים

  57. ביטוח דירה שאינה תפוסה

  58. ביטוח אובדן רכוש בהעברה

  59. ביטוח נזקי טבע מי גשמים

  60. ביטוח פציעה במהלך אימון

  61. התיישנות בתביעות ביטוח

  62. אחריות להעדר כיסוי ביטוחי

  63. ביטוח נזקים שנגרמו בזדון

  64. ביטוח תאונה בדרום אמריקה

  65. ביטוח נזקים למטען בהובלה

  66. ביטול ביטוח עקב אי תשלום

  67. התיישנות ביטוח נזקי צד ג

  68. התיישנות תביעת כפל ביטוח

  69. העברת תיק ביטוח ללא תמורה

  70. אי העברת פרמיית ביטוח במועד

  71. התיישנות מיום מקרה הביטוח

  72. ביטוח עבודות קבלניות חריגים

  73. ביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח

  74. התיישנות תביעת חבות מעבידים

  75. התיישנות תביעת ביטוח 3 שנים

  76. ביטוח ברשות לעת זקנה ושאירים

  77. הודעה על מקרה ביטוח בזמן אמת

  78. התיישנות מקוצרת תביעות ביטוח

  79. אזעקה לא תקינה בעסק האם יש ביטוח

  80. אי ידיעת המבוטח על ביטולו של הביטוח

  81. ביטוח הרחבת כיסוי תכשיטים מחוץ לדירה

  82. חיוב בתשלום על גרירה למרות קיומו של ביטוח

  83. סעיף 61 לחוק חוזה הביטוח כותרתו "הקטנת הנזק"

  84. ביטוח המזכה בהחזר הוצאות רפואיות שנגרמו בשל ארוע לב

  85. תחולת סעיף 18(ג) לחוק חוזה ביטוח, העוסק בפטור מוחלט של המבטחת

  86. סעיף 7 לחוק חוזה הביטוח - זכות לפטור מתשלום חלקי של תגמולי הביטוח

  87. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון