ביטוח נזק בזדון

1. תביעה לתשלום תגמולי ביטוח.

2. בתביעתו, עותר התובע, הבעלים של ציוד הנדסי כבד - מחפר זחלי תוצרת וולוו מ.ר 68272 (להלן: "המחפר") לחייב את הנתבעת לשלם לו תגמולי ביטוח עפ"י פוליסת ביטוח רכוש- מקיף, על פיה בוטח המחפר. בכתב התביעה, עותר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו מכח פוליסת הביטוח את הסך 239,090 ש"ח.

3. לטענת התובע, בוטח המחפר בביטוח מקיף עפ"י פוליסה מס' 201800267311 (להלן: "הפוליסה"), שתוקפה בין 11.4.2011 ועד 31.3.2012 (נספח א' לכתב התביעה). עפ"י הנטען, ביום 6.7.2011 סמוך לשעה 3:10 לפנות בוקר, בעת שהמחפר חנה באזור שכונת עין אלנבי באום אלפחם, לאחר שסיים יום עבודה שבוצעה באותו אזור, "ירו אלמונים ירי חם מנשק חם באזור שבו נמצא המחפר ואף שרפו רכב מנועי אחר ועקב אותו ירי נגרמו למחפר נזקים רבים" (סעיף 4 לכתב התביעה). בשעות הבוקר של אותו יום, ניגש התובע למשטרת ישראל והגיש תלונה.

4. עפ"י חוות דעת שמאית שערך שמאי מטעם הנתבעת, נגרמו למחפר נזקי רכוש הנאמדים בסך 179,090 ₪. לסכום הנ"ל הוסיף התובע נזקיו כתוצאה מאי יכולתו להפעיל את המחפר משך 50 יום, ועל כן נזקיו העקיפים נאמדו על ידו בסך 60,000 ₪, ובכך העמיד התובע את תביעתו ע"ס 239,090 ₪.

5. התובע טען כי הירי על המחפר מהווה "מקרה ביטוח" כהגדרתו בפוליסה, ועל כן, ובהעדר החרגה, על הנתבעת לפצותו מכח חבותה עפ"י הפוליסה.

6. בכתב ההגנה מטעם הנתבעת, טענה היא את הטענה שהעלתה עוד בתשובה למכתב הדרישה ששלח התובע בטרם הגשת התביעה. לטענתה, הנזק שנגרם למחפר הוחרג בפוליסה, שכן עסקינן בנזק שנגרם "בזדון". עפ"י הנטען בכתב ההגנה, ציינה הפוליסה (נספח א' לכתב התביעה), ברחל ביתך הקטנה, בהבלטה ובהדגשה כי "כיסוי גניבה, פריצה ונזק בזדון- לא בתוקף" לאחר שהרחבה זו, "הנמכרת" ע"י חברת הביטוח בגין הגדלת הפרמיה, לא נרכשה כלל ע"י המבוטח- התובע, נוכח רצונו להפחית את פרמיית הביטוח.

7. הנתבעת טוענת כי התובע הודה במסגרת כתב התביעה, כי מדובר בנזק שנגרם "בזדון" - כפי שעולה מסעיף 10 לכתב התביעה, שם טען התובע כי "אומנם דובר באירוע זדוני.. אך האירוע עצמו לא נגרם בידי המבוטח". הנתבעת הוסיפה וטענה כי עפ"י הפוליסה, ההחרגה נוגעת לנזק זדוני שנגרם ע"י צד שלישי, שכן נזק זדוני הנגרם ע"י המבוטח ממילא אינו מכוסה לאור הוראות סעיף 26 לחוק חוזה ביטוח התשמ"א-1981 שקובע כי "נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי המוטב, פטור המבטח מחובתו" . עוד הוסיפה הנתבעת, כי מאחר והנזק נגרם בזדון, דהיינו, צד ג' התכוון לגרום נזק למחפר, הרי אין כיסוי ביטוחי לנזק שנגרם.

8. התובע הגיש כתב תשובה, בגדרו טען, כי "נזק בזדון" משמעותו היא נזק שנעשה בזדון ע"י המבוטח. כך או כך, הפרשנות שמנסה הנתבעת לתת למושג "זדון" בפוליסה, לא הוסברה ע"י המבטחת או ע"י סוכן הביטוח ואף מבוטח סביר אינו יכול להבין את משמעות המונח "נזק בזדון"- כנזק שנגרם למחפר ע"י צד שלישי.

9. כך או כך, התובע טען במסגרת כתב התשובה כי לא הודה כי הנזק נגרם בזדון, שכן כוונתו בטענה שבסעיף 10 לכתב התביעה, כי מדובר "בנזק זדוני" היא שאין מדובר בנזק שמקורו ביד הגורל, אלא באירוע שנגרם ע"י ירי בידי אלמונים, אך אין להסיק מכך כי לגרסתו היורה התכוון לפגוע במחפר.

10. התובע הוסיף וטען כי מעולם לא קיבל הסבר, לפיו הפוליסה מחריגה את הנזק בזדון שנגרם ע"י צד שלישי. לטענת התובע החריג לא הובלט ע"י הנתבעת ומכל מקום מדובר במונח עמום שיש לפרשו לרעת המנסח (המבטחת). בכתב התשובה טען התובע, כי ככל שיקבע כי הפוליסה מחריגה הנזק שנגרם, הרי יש לחייב את הנתבעת בסכום התביעה, בשל רשלנות סוכן הביטוח מטעמה, אשר לא טרח להסביר את ההחרגה הנ"ל לתובע.

ראיות הצדדים ותקציר הראיות:

11. מטעם התובע, הוגש תצהיר עדות ראשית והוא נחקר עליו. מטעם הנתבעת הוגשו תצהיריהם של העדים הבאים: תצהירו של זיו קדרי- מנהל מחלקת רכוש אצל הנתבעת, אשר העיד בתצהירו כי בהתאם להוראות הפוליסה, לא בוטח המחפר מפני נזק בזדון; תצהירו של אריה סער - המשמש חתם ראשי בענף ביטוחים אלמנטריים בנתבעת, ובו העיד כי בטרם תופק הפוליסה, משוגרת אל המבטחת הצעת ביטוח, וכי בהתאם להצעה (אשר צורפה כנספח א1 לתצהיר) לא ציין התובע כי הוא מבקש לרכוש ביטוח מפני נזק בזדון, פריצה או גניבה, ובהתאם לכך הופקה הפוליסה אשר קבעה מפורשות כי ביטוח מפני סיכונים אלה אינו בתוקף. המצהיר מציין, כי ביטוח מפני סיכונים אלה מחייב הגנות מיוחדות, ובכללן קיום שמירה רצופה, קיום לחצן מצוקה בידי השומר ומיגונים מיוחדים כגון שולל תנועה ומערכת איתור, וכי ללא אותן הגנות ומיגונים לא מעניקה הנתבעת ביטוח מפני נזקי פריצה, גניבה או נזק בזדון הנגרם ע"י צד שלישי. לתצהיר העד צורפה "פוליסה לדוגמא" - אשר היתה מונפקת אילו התובע ביקש לרכוש ביטוח מפני סיכוני גניבה, פריצה ונזק בזדון, ממנה עולה כי הפרמייה שהיה התובע נדרש לשלם תעמוד על 14,085 במקום סך 9,453 ₪ ששילם התובע בפועל.


12. נוסף על האמור לעיל הוזמנו מטעם הנתבעת העדים הבאים: הגב' אתי חנוכה- עובדת חברת הכשרת הישוב, אשר הגישה פוליסות ביטוח, לפיהן ביטחה חברת הכשרת הישוב כלים הנדסיים ורכבים של התובע ואשר בחלקן מופיע, כי הפוליסה אינה מכסה נזקי פריצה, גניבה וזדון, וכאשר מובהר בגוף הפוליסות כי מדובר בהרחבות המותנות בקיום מיגונים בכלי ההנדסי ושמירה (ואשר הוגשו וסומנו נ/3); ועד ההגנה עמאד מחאג'נה - סוכן הביטוח של הנתבעת, אשר מכר לתובע את הפוליסה. בנוסף העידו שני חוקרים פרטיים: מר יצחק איתן אשר הגיש את דו"ח החקירה נ/4 (כפוף להסתייגויות ב"כ הנתבע בעמ' 27 לפרוטוקול) ואמיר ראבי - אשר נפגש בשעתו עם סוכן הביטוח והגיש מטעמו דו"ח חקירה נ/7 (שאף הוא הוגש בכפוף להסתייגות ב"כ התובע בעמ' 30 לפרוטוקול).

המחלוקת:

13. עיון בכתבי הטענות, מעלה כי אלה המחלוקות בין הצדדים:

א. מהי הפרשנות שיש לתת לפוליסה; כלום מחריגה הפוליסה "נזק בזדון" שנגרם ע"י צד שלישי?

ב. האם ידע התובע על אותו חריג; והאם בהתנהלות הסוכן יש כדי לבטל את ההחרגה?

ג. למקרה ויקבע, כי נזק בזדון שנגרם ע"י צד שלישי מוחרג, האם במקרה דנן הוכח כי הנזק שנגרם מקורו במעשה זדון?

ד. למקרה ויקבע כי קיים כיסוי ביטוחי מהו הסכום המגיע לתובע לפי הפוליסה.

הכרעה:

פרשנות הפוליסה:

14. התובע טוען כי המילה "זדון" לא הובהרה בפוליסה, וכי התובע הבין את התנייה, לפיה ביטוח מפני "זנק בזדון" אינו בתוקף, באופן שהכוונה היא לנזק בזדון שגורם התובע בעצמו ולא לנזק בזדון הנגרם ע"י צד שלישי. לאי הבהירות מגייס התובע לצידו את התנאים הכלליים של הפוליסה (שצורפו כנספח א-3 לתצהירו של אריה סער), שם נקבע בסעיף 5 לפרק החריגים :

"המבטח לא היה אחראי עבור.. אובדן או נזק שנגרם או שנובע בין במישרין ובין בעקיפין מפעולה זדונית או רשלנות חמורה של המבטח או של כל אדם אחר הפועל על פי הוראותיו".

15. מוסיף התובע וטוען שכאשר ההחרגה היחידה בתנאים הכלליים המזכירה את המילה "זדון" היא ההחרגה הנ"ל, הרי קיימת אי בהירות לגבי משמעות המושג זדון, ולפיכך, יש להפעיל את כללי פרשנות פוליסת ביטוח ובין היתר הכלל לפיו מסמך יפורש לרעת מנסחו.

16. מאידך, טוענת הנתבעת כי לא כל מושג המופיע בפוליסה טעון פרשנות. כפי ש"גניבה" או "פריצה" לא פורשו בפוליסה או בתנאים הכלליים, כך גם הנזק בזדון. לטענת הנתבעת, כוונת הפוליסה, כפי שהיא עולה מלשונה ומהצעת הביטוח היא, כי ביטוח מפני "נזק בזדון" הוא הרחבה הנרכשת ע"י המבוטח והכיסוי מותנה במיגונים והגנות. בהצעת הביטוח לא ביקש התובע לרכוש נזק בזדון או ביטוח מפני גניבה או פריצה, כאשר עפ"י לשון הפוליסה הדבר ניתן ע"י הרחבת הכיסוי הביטוחי בתמורה לתשלום וקיום תנאי מיגון והגנות.

17. תחילה נעמוד על הכללים הנהוגים בפרשנות פוליסת ביטוח. על כללים אלה חזר בית המשפט העליון בפסק דין שניתן לאחרונה בע"א 453/11 מ.ש מוצרי אלומיניום בע"מ נ' אריה חברה לביטוח בע"מ ואח' ( 21.8.2013). בפסק הדין הנ"ל קבע בית המשפט העליון את עקרונות פרשנות הפוליסה, שבבסיסם התחקות אחר אומד דעתם של הצדדים: ראשית, הכלל הוא כי "יש ליתן למילות הפולסיה את המשמעות המילולית הפשוטה והסבירה... אך לא מדובר בכלל נטול חריגים. לפיכך נקבע, כי במקרה המתאים מותר וראוי לתת פירוש ליברלי וסביר, אפילו אם פירוש זה עומד לכאורה כנגד המילים המפורשות שנכתבו בכתב הפוליסה, וזאת על מנת להגיע למשמעות ההגיונית והאמיתית אליה התכוונו הצדדים להתקשרות" (בסעיף 28 לפסק הדין; כן ראו ע"א 779/89 שלו נ' סלע חברה לביטוח בע"מ פד"י מ"ח (1) 221).

שנית, במקרה של אי בהירות, או ספק בנוגע למשמעות הכתוב, תפורש הפוליסה כנגד מנסחה. בפסק דין בעניין מ.ש מוצרי אלומיניום הנ"ל חוזר בית המשפט על הכללים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון באשר להפעלת כלל הפרשנות כנגד המנסח:


" .. נקבע, כי בית המשפט יפעיל את כלל הפרשנות כנגד המנסח במקרים שבהם ניצבות לפניו שתי משמעויות סבירות באותה מידה מבחינה לשונית, אך לא במקרים שבהם אומנם ניצבות בפניו שתי משמעויות אפשרויות מבחינה לשונית, אולם אחת מהן הינה המשמעות הרגילה המקובלת ואילו המשמעות השנייה הינה שולית ויוצאת דופן.. "

- לעניין הפעלת כלל הפרשנות כנגד המנסח, כמפלט אחרון ראו גם: ע"א 631/83 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' מדינת הילדים בע"מ פד"י ל"ט (4) 561, 573

18. משכך, ובהתאם לפסיקה שהובאה בפסק הדין בעניין מ.ש. מוצרי אלומיניום הנ"ל, הכלל לפיו תפורש הפוליסה לרעת המנסח, הינו כלל פרשנות משני, ובית המשפט יגייס אותו במלאכת הפרשנות רק מקום ששתי הפרשנויות הן סבירות באותה מידה. מדובר בכלי פרשנות שהוגדר ע"י בית המשפט כ" מפלט אחרון" (שם).
19. ניגש אפוא לפרש את הפוליסה לפי המבחנים הנ"ל. הצדדים חלוקים לגבי פרשנות המונח "נזק בזדון". כלום משמעות המונח היא שנזק בזדון הוא כל נזק הנגרם בזדון, ולא משנה זהות גורמו - כטענת הנתבעת, או שמא מדובר בנזק בזדון שנגרם ע"י המבוטח או מי מטעמו בלבד- כטענת התובע.

20. לאחר ששמעתי את ראיות הצדדים, ולאחר עיון בכתובים, מסקנתי היא, שבבואי לפרש את המנוח "נזק בזדון" אין בית המשפט זקוק לכלל הפרשנות כנגד המנסח, מאחר ולטעמי אין בפניי שני פירושים סבירים באותה מידה, כי אם פירוש אחד - המתיישב עם לשון הפוליסה והוא נתמך בנסיבות החיצוניות שאפפו את כריתת ההסכם; דעתי היא שאומד דעת הצדדים ברור והוא עולה מלשונה הפשוטה של הפוליסה, מהצעת הביטוח ואף מהתנהגות התובע בעת כריתת הסכם הביטוח ואף לפניה. הראה כי הצדדים התכוונו כי מהכיסוי הביטוחי בפוליסה יוחרג כל "נזק בזדון" שנגרם ע"י צד שלישי כלשהוא, ולא רק נזק שנרגם ע"י המבוטח. להלן אנמק מסקנתי זו במספר נימוקים.

21. הנימוק הראשון: לשון הפוליסה תומכת בגרסת הנתבעת; בפוליסה נקבע, בהבלטה ובהדגשה כי "כיסוי גניבה, פריצה ונזק בזדון- לא בתוקף". לא נרשם בפוליסה כי "הכיסוי המורחב" שאינו תקף, הכולל גם נזק בזדון, נוגע אך למקרה שבו הנזק נגרם ע"י התובע או מי מטעמו, אלא נקבע כי נזק בזדון אינו מכוסה ע"י הפוליסה. לפרשנות המצומצמת שמעלה התובע, אין, אפוא, אחיזה בלשון הפוליסה.

22. הנימוק השני: הצעת הביטוח: האמור בהצעת הביטוח תומך אף הוא בגרסת הנתבעת, לפיה היה ברור לצדדים עוד בשלב הטרום חוזי (החתימה על הצעת הביטוח), כי נזק בזדון בידי צד שלישי הוא סיכון שאינו מכוסה בשכבה הבסיסית, וכי יש צורך לרכוש ביטוח הסיכון הנ"ל ולשלם בגינו (כפי שהעיד מר אריה סעד בסעיף 4 לתצהירו וכפי שהעיד מר זיו קדרי מטעם הנתבעת בעמוד 20 בשורה 16 לפרוטוקול: "נזק בזדון זה סיכון שאנחנו מוכרים אותו"). עיון בהצעת הביטוח – נספח א1 לתצהירו של אריה סער מעלה כי קיים פרק "הרחבות נוספות", בו מופיע, כי המבוטח יכול לבקש להרחיב את הכיסוי לתחומים הבאים ("אבקש להרחיב את הכיסוי לתחומים הבאים"): "כיסוי גניבה / פריצה.. נזק בזדון שלא ע"י המבוטח או מי מטעמו או הפועל על פי הוראותיו.. נזקי רעידת אדמה.. נזקי טבע.. הוצאות חילוץ וגרר.. הוצאות הובלה וכיסוי לשבר שמשות" . (ההדגשות אינן במקור נ.ג'). אמנם, ליד כל הרחבה צויינו שתי אפשרויות, "כן" או "לא", וליד אפשרות רכישת נזק בזדון, לא צויין דבר, אולם ברור הוא, כי המבקש לא ביקש לרכוש את ההרחבה (משלא ציין "כן"). וחשוב מכל, מהצעת הביטוח עולה באופן ברור לכל מציע, כי מדובר בסיכונים הטעונים הרחבה, ולא ניתן להבין כי "נזק בזדון שלא ע"י המבוטח" כלול בשכבה הבסיסית שרכש התובע, וכי אותה הבלטה מוחרגת מתייחסת אך לנזק בזדון ע"י המבוטח עצמו. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה כי בהצעה מופיע כי כיסוי מפני פריצה וגניבה טעון הרחבה, ואכן התובע ביקש שלא להרחיב את הכיסוי, והעדר הכיסוי הופיע בפוליסה בהבלטה לצד ההחרגה המתייחסת לזדון. כך גם משלא סימן התובע כי ברצונו להרחיב את הכיסוי באופן שיחול על נזק בזדון שלא ע"י המבוטח, אין הוא יכול לטעון כי הכוונה ב"נזק בזדון" הוא בנזק שנגרם ע"י המבוטח בלבד; לדעתי פרשנות התובע רחוקה מאומד דעת הצדדים, כפי שהוא עולה הן מההצעה והן מלשון הפוליסה.

23. הנימוק השלישי: נזק בזדון ע"י המבוטח או מי מטעמו מוחרג עפ"י חוק חוזה ביטוח: סיבה נוספת שמביאה לדחיית טענת התובע, לפיה יש לפרש את המושג "נזק בזדון" כפי שהתובע הבינו - דהיינו נזק שנגרם ע"י התובע או מי מטעמו, היא שהחרגה זו קיימת בחוק חוזה ביטוח, ולא היה צורך להזכירה בהצעת הביטוח או אף בפוליסה (ראו הוראות סעיף 26 לחוק חוזה ביטוח הקובע: "נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי המוטב במתכוון, פטור המבטח מחובתו".

24. הנימוק הרביעי: התנהגות התובע טרם כריתת חוזה הביטוח: על התנהגות זו ניתן ללמוד מעדותו של סוכן הביטוח, מר עמאד מחאג'נה בן דודו של התובע (כפי שעולה מעדותו של העד בעמוד 23 שורה 6 לפרוטוקול). אציין כבר עתה, כי עדותו של עד זה לקתה באי בהירות, בסתירות וברור היה כי הסוכן מצא את עצמו במעמד "לא קל" כאשר מימינו המבוטח- בן דודו, ומשמאלו המבטחת, שהעד משמש כסוכנה. יחד עם זאת, למרות אי הבירות שבה לקתה עדותו של עד זה, ניתן לחלץ ממנה שתי עובדות חשובות, ואלה הן: הראשונה היא שהוסבר לתובע כי אם אין כיסוי בגין גניבה, הרי נזק בזדון אינו מכוסה: "מה שאני יודע שהסברתי זה שבמידה ואין כיסוי גניבה אין נזק בזדון" (עדותו של מר מאחג'נה בעמוד 22 שורה 29 לפרוטוקול) וכי "אין פוליסה של נזק בזדון בלבד היא כוללת כיסוי של גניבה" (עדות העד בעמוד 24 שורה 23 לפרוטוקול). עובדה נוספת העולה מעדותו של סוכן הביטוח היא- כי התובע ביקש להרחיב את הכיסוי באופן שיכלול כיסוי מפני גניבה, ונוכח דרישות המיגון התובע הוא שוויתר על דרישה זו: "הוא ביקש ממני גניבה והסברתי לו מה הוא צריך להתקין והוא אמר שהוא לא יכול, כי זה כולל חברת שמירה אז ביטלתי" (בעמוד 23 שורות 16 ו- 17 לפרוטוקול). הנה כי כן, הוסבר לתובע כי נזק בזדון הוא הרחבה אשר ניתן לרוכשה יחד עם כיסוי מפני גניבה, והתובע עצמו ידע שכדי לרכוש כיסוי מפני גניבה יש להתקין אמצעי מיגון ולהציב שמירה, ועל כן הוא ויתר על הרחבת כיסוי זו. המסקנה היא, שהתובע ידע, מפיו של הסוכן, כי נזק בזדון הוא נזק שאיננו מכוסה בפוליסה עפ"י השכבה הבסיסית, אלא בהרחבה לכיסוי הבסיסי, וכי הוא לא רכש הרחבה זו.

25. נימוק חמישי: אני זוקף את העובדה שהתובע הוא קבלן עבודות עפר מזה מספר שנים ובבעלותו היו מספר רב של כלים - לחובותו. הגב' אתי חנוכה מטעם חברת הכשרת הישוב, הגישה מספר פוליסות לפיהן ביטח התובע את כליו ורכביו למן שנת 2005 ועד לשנת 2008 (הפוליסות סומנו נ/3) בחברת הכשרת הישוב. עיון בפוליסות אלה מגלה, כי בחלק מן הפוליסות (לדוגמא פוליסה המתייחסת לכלי מס' 9593 שתוקפה מיום 10.5.2006 ועד יום 31.3.2007) נקבע כי אינן מכסות "פריצה, גניבה ונזק בזדון" והן קובעות כי בכל מקרה, אילו היה נרכש כיסוי זה הוא היה מותנה בתנאי מיגון, כאשר סכום ההשתתפות העצמית שונה (20% מהנזק ולא פחות מ 5,000 $). הנה כי כן, התובע - איש עסקים, שבבעלותו מספר כלים הנדסיים וניסיון קודם בביטוח כלים אלו, ידע בשעת רכישת הפוליסה כי הפוליסה הבסיסית אינה מכסה נזק בזדון, והוא ידע כי לצורך רכישת ההרחבה, עליו לקיים אחר תנאי מיגון ושמירה הנדרשים ע"י חברת הביטוח.

26. לאחר שמניתי את הנימוקים לעיל, אתייחס לטענת התובע, כי הוא סבר כי נזק בזדון הוא נזק שנגרם ע"י המבוטח ולא ע"י צד שלישי. טענתו זו מבסס התובע על התנאים הכללים שצורפו כחלק מנספח א' לתצהירו של מר אריה סהר, אשר לא הגדירו משמעות המושג "נזק בזדון" . לטענת התובע, הסעיף היחיד בתנאים הכללים אשר מזכיר את המונח "זדון" הוא הסעיף הקבוע בחריגים, לפיו "המבטח לא יהיה אחראי עבור... (5) אובדן או נזק שנגרם או שנובע בין במישרין ובין בעקיפין מפעולה זדונית או רשלנות חמורה של המבטח או של כל אדם אחר הפועל לפי הוראותיו". אציין כי טענה זו, ממבט ראשון, שובה היא את הלב, שכן התנאים הכללים, לכאורה, קובעים החרגה ברורה רק מקום שבו הנזק בזדון נגרם כתוצאה ממעשה מכוון (בזדון) שנגרם ע"י המבוטח, ומכאן, ניתן לפרש את הפוליסה גם באופן לו טוען התובע; אלא שעיון מדוקדק בפוליסה, בהצעה, והתנאים הכללים, מביאני לדחיית טענה זו, זאת מן הנימוקים אותם מניתי לעיל, ובכללם לשון הפוליסה, האמור בהצעת הביטוח, הסברי הסוכן ופוליסות ביטוח דומות שרכש התובע מהכשרת הישוב.

27. לאור האמור לעיל, אני קובע כי כוונת הצדדים, כפי שעולה מלשון הפוליסה ומן הנסיבות שאפפו את כריתת ההסכם היתה, כי "הנזק בזדון"- הנגרם ע"י צד שלישי, אינו מכוסה בשכבה הבסיסית שרכש התובע, וכי הרחבת הכיסוי טעונה הגדלת הפרמיה, וכן הוספת הגנות ומיגונים. לפיכך, המסקנה היא כי הפוליסה אינה מכסה נזק שנגרם בזדון.

האם ידע התובע אודות ההחרגה:

28. נראה, כי בסיכומיהם אין הצדדים חלוקים על העובדה כי מדובר בהחרגה הטעונה הבלטה, לפי הוראות סעיף 3 לחוק חוזה ביטוח, הקובע כי "תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצוינו בה בהבלטה מיוחדת; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם". לגבי סעיף זה קבע בית המשפט העליון ברע"א 3577/93 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' אהרון מוריאנו פד"י מ"ח (4) 70 את הדברים שלהלן:

"סעיף 3 לחוק משתלב בתכלית הכללית של החוק שהיא ההגנה על אינטרס המבוטח. הסעיף אינו מאפשר למבטח להגניב לפוליסה תניות המסייגות את החבות. החוק מטיל נטל על המבטח כדי להעלות את ההסתברות שהמבוטח ידע את הסייגים לחבות".

29. נראה, כי ההחרגה, לפיה אין כיסוי לנזק בזדון, פריצה או גניבה, הובלטה בפוליסה. ההחרגה צויינה בכתב בולט וגדול, סומנה בכוכבית ובקו תחתון. די בכך כדי להבליט את ההחרגה בגוף הפוליסה, ולא נראה, כי מבדובר בניסיון להגניב החרגה לתוך הפוליסה.

30. טוען התובע, כי לא הובהר לו משמעות המילה בזדון, ובשלב יותר מאוחר, בסיכומיו, טען התובע כי הפוליסה לא נמסרה לו, ועל כן אין הוא כפוף להחרגה בפוליסה שלא הגיעה לידיעתו (ראו האמור בסעיף ב(4) בעמ' 11 לסיכומי התובע).

31. תחילה אתייחס לטענה כי הפוליסה לא הומצאה לידי התובע; טענה זו אני דוחה. טענה זו לא טען התובע בכתב תביעתו, בכתב תשובתו ובתצהירו, והיא העולתה בשלב יותר מאחור, בעדותו בפניי ועל כן מדובר בשינוי חזית אסור. אם לא די בכך, מכתב תשובתו ומתצהירו עולה כי טענתו היחידה של התובע, היא שאף שידע כי ההחרגה לגבי נזק בזדון, הוא לא קיבל כל הסבר לגבי משמעות מונח זה, ועל כן הוא סבר כי מדובר בנזק שנגרם ע"י המבוטח או מי מטעמו (ראו לדוגמא האמור בסעיפים 3 (ו) ו- 4 (א) לכתב תשובתו של התובע וכן האמור בסעיף 19 לתצהירו:

"אני מצהיר ומדגיש כי אני אישית מעולם לא זכיתי לקבל הסבר כלשהו בנוגע למשמעות המונח "היזק בזדון" וכל הבנתי היתה, כי רק במקרה שנגרם בכוונה על ידי, לא היה מכוסה בפוליסה" .

נראה, כי מקום שבו התובע לא טען בכתב התביעה, בכתב התשובה או בתצהירו כי לא קיבל את הפוליסה וכל אשר טען כי הוא ידע על החרגה כאמור, אך סבר כי היא מתייחסת לזנק בזדון הנגרם ע"י המבוטח, הרי אין לקבל טענתו שהוא לא קיבל את הפוליסה. לאמור לעיל אוסיף, כי על פניו, נראה כי מדובר בטענה עובדתית חלופית, ועל כן, אף מטעם זה, אין לקבלה.

32. באשר לטענה כי התובע לא קיבל הסברים, כאמור, הוכח בפניי כי מדובר במי שבבעלותו מספר כלים הנדסיים, וכי הוסבר לו ע"י הוסכן עוד לפני רכישת הפוליסה לגבי התניות שבה. כך או כך, איני סבור כי חלה על הסוכן חובה לפרש כל מושג בפוליסה, שכן ההחרגה הובלטה, וכאמור, כוונת הצדדים היא שהתובע לא ירכוש את ההרחבה לנזק בזדון והפוליסה אכן כללה החרגה ברוח הדברים אליהם הגיעו הצדדים.

האם הוכח כי הנזק שנגרם הוא נזק בזדון:

33. קבענו כי "נזק בזדון" כולל אף נזק בזדון שנגרם ע"י צד שלישי. האם התכוון צד שלישי כשלהוא לפגוע במחפר, והאם הוכח כי צד שלישי פגע במחפר בזדון, בכוונה זדונית לעשות כן.

34. הנטל להוכיח כי תנאי המחריג את הכיסוי הביטוחי התקיים מוטל הוא על המבטח; לעניין זה, נראה כי אין מחלוקת כי הנזק שנגרם למחפר הוא בגדר מקרה ביטוח המוגדר בתנאים הכללים כדלקמן:

"כל תאונה, כהגדרתה להלן אשר נגרמה כתוצאה ישירה מגורמים תאונתיים או מפגיעה אלימה של כוחות חיצוניים... תאונה לעניין פוליסה זו- אירוע פתאומי ובלתי צפוי מראש".

משכך, הנטל להוכיח כי קיימת החרגה השוללת את הכיסוי הביטוחי מוטלת היא על הנתבעת, ונראה, כי בסיכומיה, מסכימה הנתבעת כי הנטל להוכיח שהנזק נגרם בזדון ע"י צד שלישי, אשר התכוון לפגוע במחפר, מוטל הוא על הנתבעת (ראו סעיפים 16-26 לסיכומי הנתבעת) (לעניין נטל ההוכחה, מקום שהוכח כי מקרה הביטוח אירע והמבטחת טוענת להחרגה ראו: רע"א 143/98 דיב נ' הסנה חברה ישראלית לביטוח פד"י נ"ג(1) 450).

35. אציין עוד, כי אין מחלוקת כי ההחגרה מתקיימת, לו יוכח כי אותן יריות שפגעו במחפר כוונו כדי לפגוע במחפר מושא התביעה, ואילו היו אלה יריות אקראיות שפגעו במחפר, הרי אינן בגדר נזק בזדון. כך עולה מסיכומי הנתבעת (הנתבעת לא טענה בסיכומיה כי נזק בזדון כולל יריות אקראיות שפגעו במחפר) וכך גם עולה מדברי העד מטעם הנתבעת, לפיהם "אם יורים על רכב א' והקליע פוגע ברכב ב' אני לא חושב שיש פה זדון". לפיכך עלינו לבדוק אם הוכח בפניי כי אותו יורה התכוון לפגוע במחפר דווקא והוא כיוון יריותיו אל אותו מחפר.

36. אתייחס תחילה להפניות הנתבעת לדו"ח חקירה שערך החוקר מר יצחק איתן. הדו"ח שערך החוקר הוגש וסומן נ/4 אגב הסתייגות ב"כ התובע, לפיה "מבלי להודות בקבילות הדברים העולים ממנו, בקבילות של עדויות השמועה פרשנות והתרשמות עליה העיד... " (ראו דברי ב"כ התובע בעמוד 27 לפרוטוקול). יחד עם זאת, הסכימו הצדדים כי בית המשפט יתייחס לדו"ח כאל תצהיר שהוגש ע"י החוקר. סבורני כי הפניית הנתבעת (בסעיף 15 לסיכומיה) למסקנות החוקר בדו"ח החקירה המבוססת על גביית עדויות מגורמים עלומים שלא הובאו במשפט בטעות יסודה. האמור בדו"ח הוא לא יותר מאשר מסקנה (סברה) חסרת כל ערך ראייתי, ומסקנה זו הוסקה מגביית ראיות שהן בגדר עדות מפי השמועה. על כן, משלא הובאו העדים מהן נגבו אותן הודעות שעמדו בבסיס הדו"ח, הופכות מסקנות הדו"ח והרצאת העבודות שבו, לחסרות כל ערך ראייתי. יוצא מן הכלל הן התמונות של הנזק אשר צולמו וצורפו לדו"ח ואשר מתארות את הנזק שנגרם למחפר.

37. האם בראיות הקבילות אשר הצטברו בפני בית המשפט יש כדי להוכיח, ברמת ההוכחה הדרושה במשפט אזרחי, כי למחפר זה נגרם נזק בזדון. אסקור ראיות אלה אחת לאחת:

א. הודעת התובע למשטרה ביום האירוע (נ/2), ממנה עולה כי התובע הודיע למשטרה כי "ב- 3:00 לפנות בוקר היום משהוא ירה לעבר הבאגר שלי שמספרו 68-272-9 מסוג וולבו מודל 2007... " במהלך עדותו במשטרה טען התובע כי אינו מסוכסך עם אחרים וכי אינו יודע מי ירה על המחפר. יצויין כי בגין האירוע הנ"ל נחקר אדם בשם נוח ג'בארין אשר הכחיש את המיוחס לו.

ב. הודעת התובע לחברת הביטוח מיום 6.7.2011 (יום האירוע) בה השתנתה במעט גרסת התובע; בגרסתו בפני חברת הביטוח טען התובע כדלקמן :

" החניתי את הטרקטור במקום העבודה בלילה. היה ירי בין השכנים שרפו רכב, מהירי ופגעו בטרקטור שלי בכמה מקומות. הטרקטור נפגע כתוצאה מהירי של השכנים שיורים אחד על השני"

ג. מכתב ב"כ התובע מיום 24.11.2011 אשר נכתב בעקבות דחיית התביעה (המצורף לכתב התביעה ואליו מפנה הנתבעת בחלק מניסיונה לשכנע כי התובע הודה בהודאת בעל דין כי מדובר בנזק בזדון) ובו מציין התובע "אמנם דובר במקרה של פגיעה בזדון, אך האירוע עצמו לא נגרם בידי המבוטח עצמו או ע"י מי מטעמו אלא ע"י אחרים שזהותם לא ידועה". על גרסה זו חזר התובע בכתב תביעתו. בכתב התשובה, טען התובע כי למרות הנטען לעיל אין הוא מודה כי הנזק נגרם בזדון, וכי כוונתו היא כי הנזק נגרם ע"י אלמונים. בכתב התביעה ובתצהירו, טען התובע כי למרות האמור במכתב הנ"ל כוונתו היא למקרה שלא נגרם בידי הגורל ואינו בבחינת "גזירה משמיים" (ראו האמור בסעיף 3 (ו) לכתב התביעה- בו נטענה טענה זו לראשונה).

ד. התמונות המתארות את הנזקים שנגרמו למחפר אשר צופרו לדו"ח החקירה נ/4. בתמונות ניתן לראות מטח יריות (ניתן לספור 13 חורי כניסה שנגרמו מירי) שפגע בצידו השמאלי של המחפר (בדלת הכניסה לקבינה ובחלק מצד שמאל), בחלק האחורי של תא הנהג ובחלק הקדמי של אותו תא.

ה. עדותו של התובע בפני בית המשפט: בעדותו טען התובע כי הוא החנה את המחפר לאחר יום עבודה "במגרש ריק" (עדות התובע בעמוד 12 שורה 18 לפרוטוקול). הוא סימן בתרשים נ/1 את מקום המחפר ביחס לכביש ולחלקה. לטענתו הוא החנה את המחפר קרוב לכביש, בין הכביש לבין החלקה בה עבד המחפר (ראו עדותו בעמוד 12 שורות 18-27 לפרוטוקול). כן העיד התובע, כי רכב הבעלים של החלקה עבורו בוצעו העבודות, נשרף באותו לילה (ראו עדות התובע בעמוד 14 לפרוטוקול).

38. האם בראיות הנ"ל (ואלה הן הראיות היחידות הקבילות- כאמור) יש כדי להוכיח, ברמת ההוכחה הדרושה במשפט אזרחי, כי מי שירה לעבר המחפר התכוון לפגוע בו (ואין נפקא מינא מהי הסיבה לירי), לשון אחר- האם המסקנה כי היריות כוונו כדי לפגוע במחפר מסתברת יותר מאשר המסקנה ההפוכה. לטעמי, הוכח, כי מדובר בירי שכוון לפגוע במחפר.

39. כאמור, מחומר הראיות עולה כי הרקע לאירוע הוא סכסוך שכנים, שהוביל לירי על המחפר ולשריפת רכבו של בעל המגרש. לעבר המחפר בוצע ירי מסיבי (רק בצידו השמאלי של המחפר ניתן לספור 13 יריות- כאשר התובע עצמו הודה כי בצידו השמאלי של המחפר פגעו 10 יריות- ראו עדותו בעמוד 14 שורה 31 לפרוטוקול). ואם לא די בכך, טענת התובע לפיה מדובר ביריות שאינן מכוונות לעבר המחפר נראית בלתי הגיונית בעליל; נורו מספר כה רב של יריות, שפגעו בשלושה כיוונים במחפר (השמאלי- הקדמי ואחורי). אם נוסיף לאמור לעיל, כי מדובר בסכסוך שכנים, כפי שהודיע התובע לחברת הביטוח בהודעתו הראשונה וכפי שהודה בעדותו בפניי בעמוד 15 שורות 6 ו- 7 לפרוטוקול) אשר גרם ליריות שפגעו במחפר, וכאשר אל האמור לעיל מצטרפת העובדה כי המחפר חנה בצמוד לכביש, ובאותו לילה נשרף רכבו של הבעלים של המגרש וכי תחילה הודה התובע כי מדובר בנזק זדוני ולאחר מכן חזר בו מהודאתו, נראה, כי נסיבות העניין מובילות למסקנה כי מי שירה לעבר המחפר התכוון לפגוע בו.

40. לאמור לעיל אציין, כי מטבע הדברים מדובר במחפר גדול, ונשגב מבינתי כיצד ניתן לירות מטח "יריות אקראיות"- כטענת התובע לעבר מחפר ולפגוע בו בשלושה כיוונים שונים. המסקנה היחידה ההגיונית שעולה ממהות הפגיעות ומן הראיות (שחלקן נסיבתיות) לעיל היא כי המחפר שחנה לצד הכביש ספג יריות מנשק שכוון אל עבר המחפר בכוונה לפגוע בו.

41. אציין עוד, כי למרות שנטל ההוכחה מוטל הוא על הנתבעת, לא הביא התובע ראיות שהיו באמתחתו, אשר היה בהן כדי לבסס, ולו במידת מה, את טענתו בכתב התשובה ובתצהירו, לפיה מדובר ביריות אקראיות. בעל המגרש לא זומן ואף לא זומנו עדים אחרים, אשר הביאו לידיעת התובע כי מקור הירי הוא בסכסוך שכנים; לא הובאו ראיות לגבי נזקים אחרים בזירה שיש בהם כדי להוכיח כי מדובר ביריות אקראיות, ולפיכך מקום שהנזק היחידי שנגרם בעטיין של היריות הוא למחפר, הרי המסקנה המתבקשת היא שהירי כוון לפגוע באותו מחפר.

מסקנה:

42. המסקנה היא, כי הפוליסה אינה כוללת כיסוי "נזק בזדון". כמו-כן הוכח בפניי, ברמת ההוכחה הדרושה במשפט האזרחי, כי הנזק שנגרם למחפר הוא נזק בזדון.

43. המסקנה היא שהתביעה נדחית.

44. נוכח המסקנה אליה הגעתי ונוכח התנהלותה הדיונית של הנתבעת (ראו החלטותיי לעניין זה מיום 12.12.2013 ומיום 12.7.2013) איני עושה צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח חסר

  2. ביטוח יתר

  3. ביטוח צאן

  4. ביטוח מעילה

  5. ביטוח מכולה

  6. ביטוח רבדים

  7. ביטוח שיטפון

  8. ביטוח מבנה עסק

  9. ביטוח טוטל לוס

  10. ביטוח צמחי נוי

  11. ביטוח נזק בזדון

  12. ביטוח תאונת מטוס

  13. ביטוח מוות ממחלה

  14. ביטוח נזקי ריסוס

  15. חוזה ביטוח משנה

  16. ביטוח נזק בהובלה

  17. ביטוח אובדן מטען

  18. ביטוח אובדן שעון

  19. ביטוח פיצוץ בצנרת

  20. ביטוח תאונה ביוון

  21. ביטוח אשפוז חו''ל

  22. ביטוח הגנה משפטית

  23. ביטוח חפצי אומנות

  24. ביטוח משלים תביעה

  25. ביטוח תאונה עצמית

  26. ביטוח תאונה בהודו

  27. ביטוח אובדן רווחים

  28. ביטוח אובדן הכנסות

  29. ביטוח ימי התיישנות

  30. ביטוח תאונה בברזיל

  31. התיישנות כפל ביטוח

  32. ביטוח תאונה בתאילנד

  33. ביטוח אובדן תכשיטים

  34. ביטוח פיצוצים בצנרת

  35. ביטוח תאונה במתכוון

  36. ביטוח אובדן יהלומים

  37. התיישנות ביטוח ימי

  38. ביטוח גלישה ממצוקים

  39. ביטוח דירה מפני גשם

  40. ביטוח הסעה בשכר

  41. ביטוח צינתור בחו''ל

  42. התיישנות ביטוח רכוש

  43. התיישנות מקרה ביטוח

  44. ביטוח נזקים סופת ברד

  45. ביטוח גילוי מחלה קשה

  46. אי עמידה בחובת ביטוח

  47. ביטוח ימי חסר במטענים

  48. ביטוח עסק מספר עובדים

  49. ביטוח נזק תיבת הילוכים

  50. התיישנות ביטוח 3 שנים

  51. התיישנות תגמולי ביטוח

  52. ביטוח תאונה בניו זילנד

  53. אי תשלום ביטוח פנסיוני

  54. התיישנות ביטוח אחריות

  55. ביטוח אירוע רפואי חמור

  56. התיישנות חבות מעבידים

  57. ביטוח דירה שאינה תפוסה

  58. ביטוח אובדן רכוש בהעברה

  59. ביטוח נזקי טבע מי גשמים

  60. ביטוח פציעה במהלך אימון

  61. התיישנות בתביעות ביטוח

  62. אחריות להעדר כיסוי ביטוחי

  63. ביטוח נזקים שנגרמו בזדון

  64. ביטוח תאונה בדרום אמריקה

  65. ביטוח נזקים למטען בהובלה

  66. ביטול ביטוח עקב אי תשלום

  67. התיישנות ביטוח נזקי צד ג

  68. התיישנות תביעת כפל ביטוח

  69. העברת תיק ביטוח ללא תמורה

  70. אי העברת פרמיית ביטוח במועד

  71. התיישנות מיום מקרה הביטוח

  72. ביטוח עבודות קבלניות חריגים

  73. ביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח

  74. התיישנות תביעת חבות מעבידים

  75. התיישנות תביעת ביטוח 3 שנים

  76. ביטוח ברשות לעת זקנה ושאירים

  77. הודעה על מקרה ביטוח בזמן אמת

  78. התיישנות מקוצרת תביעות ביטוח

  79. אזעקה לא תקינה בעסק האם יש ביטוח

  80. אי ידיעת המבוטח על ביטולו של הביטוח

  81. ביטוח הרחבת כיסוי תכשיטים מחוץ לדירה

  82. חיוב בתשלום על גרירה למרות קיומו של ביטוח

  83. סעיף 61 לחוק חוזה הביטוח כותרתו "הקטנת הנזק"

  84. ביטוח המזכה בהחזר הוצאות רפואיות שנגרמו בשל ארוע לב

  85. תחולת סעיף 18(ג) לחוק חוזה ביטוח, העוסק בפטור מוחלט של המבטחת

  86. סעיף 7 לחוק חוזה הביטוח - זכות לפטור מתשלום חלקי של תגמולי הביטוח

  87. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון