ביטוח שריפה בחנות


1. תביעת תגמולי ביטוח בסך 180,677 שיסודה בשריפה שפרצה בחנות ממתקים של התובע ברח' זלמן שניאור 16 בראשון לציון, ביום 5/4/05.

2. התובע הוא בעל עסק בשם "מתוק בדבש" אשר מורכב משתי חנויות סמוכות זו לזו, בכתובת דעיל, כשביניהן מפרידה חנות אחרת ומעבר להולכי רגל. החנות שנשרפה הייתה הותיקה מבין השתיים שבבעלות התובע, ונמכרו בה ממתקים. בחנות החדשה יותר, שנפתחה כחצי שנה לפני רכישת פוליסת הביטוח, נמכרו תבלינים ופירות יבשים.

3. באמצעות הנתבעים 2-3 רכש התובע אצל הנתבעת פוליסת ביטוח מסוג "שיר לעסק", לתקופה המתחילה ביום 20/1/04 ומסתיימת ביום 31/105. פוליסה זו חודשה לשנה נוספת המתחילה ביום 1/2/05 ומסתיימת ביום 31/1/06. ברשימת הפוליסה נרשם כי שם העסק הוא "מתוק בדבש". לצד הכותרת "סוג העסק" נרשם: "חנות פירות יבשים, תבלינים וממתקים".

הרשימה מפרטת את סכומי הביטוח, ובהם: ביטוח מבנה על סך 136,000 ₪, וביטוח תכולה על סך 130,000 ₪, אשר מחולקים לסכומים של 20,000 ₪ עבור מכונות וציוד, ו-110,000 ₪ עבור מלאי עסקי. עוד נקבע כי השתתפות עצמית לביטוח המבנה והתכולה תעמוד על 2.5% מסכום הנזק אך לא פחות מ-5,000 ₪.

4. ביום 5/4/05 בשעה 22:30 לערך (לפי אישור על הגשת תלונה במשטרה, שצורף לכתב התביעה) פרצה שריפה בחנות הממתקים. השריפה גרמה נזק ניכר למבנה ולתכולה.

שמאי, שביקר במקום מיד לאחר השריפה, אמד את הנזקים כדלקמן:

א. מבנה וצמודות 28,560 ₪;

ב. ריהוט וציוד 27,100 ₪;

ג. מלאי עסקי102,643 ₪;

ד. שונות500 ₪.

סכום הנזק הכולל – 158,803 ₪.

5. התובע טוען כי נזקי השריפה היו מכוסים בפוליסת הביטוח שרכש באמצעות סוכן הביטוח, ולמרות זאת הנתבעת כלל לא השיבה על פנייתו לקבלת תגמולי ביטוח אשר נעשתה באמצעות סוכן הביטוח.

התובע טוען כי אם מסיבה כלשהי יימצא כי העסק לא היה מבוטח כהלכה, הרי שמדובר במחדל של סוכן הביטוח ועל כן עליו לשלם את תגמולי הביטוח במקום הנתבעת.

6. הנתבעת טוענת כי בית העסק נשוא התביעה לא היה מבוטח כלל. פוליסת הביטוח נעשתה עבור חנות אחת מן השתיים בלבד, הלוא היא החנות לממכר פירות יבשים שבה ביקר סוקר מטעם הנתבעת. הנתבעת טוענת
כי לו הייתה מבטחת שתי חנויות היה הדבר נרשם במפורש בפוליסת הביטוח, בה נרשם חנות, ולא חנויות. הנתבעת טוענת כי לא הייתה לה כל דרך לדעת שבחנות לממכר פירות יבשים ותבלינים לא נמכרים ממתקים אלא בחנות אחרת של התובע.

את טענותיה תומכת הנתבעת בהצעת הביטוח משנת 2004 בה לא ציין סוכן הביטוח כי מדובר בשתי חנויות, בפרק "הסיכון המוצע לביטוח", וסימן X לצד החלופה המודפסת של "חנות ל-", תוך הוספת התיאור "פירות יבשים תבלינים וממתקים", בכתב יד.

כן מצרפת הנתבעת את דו"ח הסוקר מיום 1/2/04, אשר מתאר "חנות לממכר תבלינים ופירות יבשים", אשר קיימת 6 חודשים. הסוקר מעיר כי נתבקש סקר לסיכוני אש בלבד.

הנתבעת טוענת כי עמדתה הדוחה את התביעה מחמת היעדר פוליסת ביטוח רלוונטית נמסרה לתובע כבר ביום 29/6/05 בתום בירור חבותה של הנתבעת. מכתב שנשלח לתובע באמצעות סוכן הביטוח ביום 29/6/05 צורף לכתב ההגנה, ובו נרשם כי הפוליסה ודו"ח הסוקר שבידי הנתבעת מתייחסים לחנות אחרת הנמצאת באותו מרכז מסחרי, ובה לא נגרם נזק.

הנתבעת טוענת כי הנתבעים 2-3 פעלו בחריגה מהרשאה, וכי הנתבעת אינה אחראית למצג שהציגו נתבעים אלה בפני התובע כאילו שתי החנויות בוטחו כהלכה.

הנתבעת טוענת כי אם יימצא שהיא חייבת בתשלום תגמולי ביטוח הרי שיש לנכות מהם השתתפות עצמית, ביטוח חסר וכד'.

הנתבעת 1 שיגרה הודעה לצד שלישי לנתבעים 2-3.

7. הנתבעים 2-3 טוענים כי פעלו ללא דופי, ובכלל זה מסרו לנתבעת 1, עובר להוצאות הפוליסה, פרטים מלאים על בית העסק של התובע, לרבות מספר החנויות הפועלות תחת שם העסק "מתוק בדבש", ערך תכולת החנויות ומספר העובדים בהן.

הנתבעת 1 שיגרה לבית העסק סוקר ללא ידיעת הנתבעים 2-3 ולכן לא יכלו הנתבעים 2-3 למסור פרטים לסוקר. אפס, התובע שיתף פעולה עם הסוקר ומסר לו את הפרטים שנדרש למסור.

הנתבעים 2-3 מצדדים בעמדת התובע לפיה האירוע היה מכוסה בפוליסת הביטוח ועל כן זכאי התובע לתגמולי ביטוח מהנתבעת 1.


הנתבעים 2-3 שיגרו הודעה לצד שלישי לנתבעת 1.

להודעתם מצרפים הנתבעים 2-3 תדפיס של דואר אלקטרוני ששלחו הנתבעים 2-3 לנתבעת 1, לידי גב' רחל נפתלי (חתמת שהעידה בדיון מטעם הנתבעת 1) ביום 7/1/04. במכתב זה מתארים הנתבעים 2-3 את בית העסק שלגביו נתבקשה הצעת ביטוח. נרשם כי מדובר בשתי חנויות כמעט צמודות במרכז המסחרי של רמת אליהו, וביניהן מפרידים חנות ומעבר להולכי רגל. נרשם כי בחנות אחת נמכרים שימורים וממתקים ובאחרת תבלינים ופירות יבשים. נתבקש ביטוח מבנה בסך של 100,000 ₪ לכל חנות ובסה"כ 200,000 ₪, וביטוח של 120,000 ₪ עבור התכולה (60,000 ₪ לכל חנות).

הנתבעים מבקשים להוכיח את אמיתות הדוא"ל באמצעות הפנייה להצעת הביטוח המקורית בה נרשם בתחילה סכום ביטוח מבנה בסך של 200,000 ₪, כשם שנרשם בדוא"ל. (מאוחר יותר שינה מאן דהוא את סכום ביטוח המבנה לסך של 136,000 ₪ כפי שנרשם בסופו של דבר בפוליסה עצמה. לא ניתן כל הסבר על ידי מי מהצדדים לנסיבות שהביאו לשינוי הסכום).

גם סכום ביטוח התכולה (20,000 ₪ עבור ציוד ו110,000 ₪ עבור מלאי) קרוב מאוד לסכום שנרשם בדוא"ל (120,000 ₪ עבור תכולה של שתי החנויות).

הנתבעת 1 טוענת כי הדוא"ל הנ"ל לא נתקבל אצלה ולא אותר במסמכים שבידיה. מכל מקום, הפוליסה הונפקה בהתאם להצעת הביטוח ודו"ח הסוקר, והיא מתייחסת לחנות אחת בלבד, היא החנות של התבלינים שלא נפגעה בשריפה.

8. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שלפני החלטתי כי יש לקבל את התביעה, בכפוף לטענות בדבר ביטוח חסר והשתתפות עצמית.

ברור לכל כי במהלך הנפקת פוליסת הביטוח היה כשל שגרם לכך שבפוליסה לא נרשם במפורש שמדובר בשתי חנויות סמוכות וניתן להבין ממנה כאילו מדובר בחנות אחת.


אני נותן אמון מלא בעדותו של התובע, אשר העיד כי ביקש לבטח את שתי החנויות וכי עובר לרכישת הפוליסה ביקר סוכן הביטוח במקום וראה את בית העסק הכולל שתי חנויות, ובהתאם לכך הוציא הצעת ביטוח.

אני נותן אמון מלא בעדותו של סוכן הביטוח בדבר המכתב ששוגר בדוא"ל ובו הבקשה הראשונית לקבלת הצעת מחיר לפוליסה שהונפקה בסופו של יום. מכתב זה מתאר באופן מלא ומדויק את בית העסק על שני חלקיו הסמוכים. העובדה שהמכתב לא נמצא בתיק הביטוח של הנתבעת 1 עשויה להסביר את הכשל שבניסוח הפוליסה, אשר קדמו לו הוראות לא מספיקות שנמסרו לסוקר, אך אין בה כדי לשלול את הטענה שמסמך זה עמד ביסוד ההתקשרות שבין התובע לבין הנתבעת. אני מאמין לסוכן הביטוח אשר העיד כי מלבד אותו מכתב התקיימו גם שיחות טלפון בינו לבין נציגת הנתבעת 1 אשר קדמו לעריכת הצעת הביטוח.

ממכלול הראיות מתקבלת התמונה הבאה -

התובע פנה לסוכן הביטוח לצורך ביטוח העסק. סוכן הביטוח ביקר במקום ופנה לקבלת הצעת מחיר עבור העסק על שתי החנויות שבו. אין הגיון בטענה שהתובע ביקש לבטח רק אחת משתי החנויות. לא הוצגה כל ראייה שיש בה כדי להסביר התנהלות מעין זו, אשר עומדת בסתירה לעדות התובע ולעדות סוכן הביטוח.

ככל הנראה, כתוצאה מכך שבהצעת הביטוח נרשם "חנות" ולא "חנויות" (ודוק, מדובר בבחירת חלופה קיימת בנוסח המודפס), נרשם ניסוח זה גם בפוליסת הביטוח. הואיל ומדובר בהצעה שקדמה לה פנייה בכתב של סוכן הביטוח אל נציגת הנתבעת, ובה תואר העסק באופן מלא, רשאי היה הסוכן להניח כי תיאור בית העסק נהיר לנתבעת ואין להלין עליו על שלא הקפיד לציין שמדובר בשתי חנויות סמוכות ולא בחנות אחת.

אינני מקבל את טענת הנתבעת לפיה סכומי הביטוח בפוליסה מתאימים לחנות אחת ולא לשתי חנויות. סכומי הביטוח תואמים לאלה הנקובים בפנייתו הראשונית של סוכן הביטוח בדוא"ל, ומתחילה התייחסו הסכומים לביטוח מבנה ותכולה של שתי החנויות. כאמור, לא ברור מי הורה לשנות את סכום ביטוח המבנה שבהצעת הביטוח מ-200,000 ₪ ל-136,000 ₪ בלבד, ובאילו נסיבות שונה הסכום הנקוב בהצעה. איש מהצדדים לא ידע להסביר שינוי זה, או לקשור בינו לבין הטענות שבמחלוקת.

נוכח ההתאמה שבין סכומי הביטוח שנתבקשו לסכומים שנרשמו בפוליסה, ונוכח העובדה שהתובע והסוכן ידעו כי קיימת הפרדה ברורה בין חנות התבלינים לחנות הממתקים, והואיל ובפוליסה נרשם כמדובר בעסק של מכירת תבלינים וממתקים, אינני רואה לקבל את טענת הנתבעת כלפי התובע וכלפי סוכן הביטוח שהיה עליהם לדקדק בלשון הפוליסה ולראות שנרשם בה "חנות" ולא חנויות". שוכנעתי כי הנתבעת עצמה אחראית לטעות זו, וכי אין מקום לגלגל את הטענה בעניין זה לפתחם של התובע או של סוכן הביטוח.

9. אשר לדו"ח הסוקר -

הסוקר אשר העיד על נסיבות עריכת הסקר לא זכר את נסיבות עריכת הסקר, מעבר למה שרשום בדו"ח עצמו. הסוקר העיד על כך שבדרך כלל הוא מגיע למקום העסק לאחר תיאום מראש, וכי בדרך כלל הוא נוהג לבקש מבעל העסק להציג בפניו את "האימפריה" שלו, על מנת לוודא כי כל המידע יובא בפניו. על יסוד אלה מבקש הסוקר להוכיח כי הוצגה בפניו חנות התבלינים בלבד, והיא לבדה הייתה נשוא הסקר והפוליסה.


למרות שזכרונו של הסוקר אינו מתייחס למקרה שבמחלוקת אני מוכן להניח שהסוקר הודיע מראש על כוונתו להגיע למקום. ברם, הסוקר הגיע למקום בשעת פעילות של העסק, על יסוד הנחיות שקיבל מראש. הנחיות אלה היו שגויות. לסוקר נמסר על ידי חברת הביטוח שמדובר בחנות אחת, בהתאם לטעות המתגלגלת שנשתרשה בחברת הביטוח. הסוקר הגיע למקום ובדק חנות אחת, ולא עלה על דעתו לחפש חנות נוספת.

אני מאמין לעדויות התביעה לפיהן הסוקר לא החליף יותר משתי מילים עם מי שהיה במקום מטעם התובע, עשה את מלאכתו והלך לדרכו. בעניין זה אינני מקבל את עדות הסוקר, אשר, כאמור, אינה מבוססת על זיכרון קונקרטי של נסיבות עריכת הסקר נשוא המחלוקת.

ולבסוף, העובדה שהסוקר בצע עבודה חלקית, על יסוד נתונים שגויים שמסרה לו חברת הביטוח, ודאי אינה יכולה לפגוע בכיסוי הביטוחי שרכש התובע כדת וכדין באמצעות סוכן הביטוח. שיחה אחת של הסוקר עם סוכן הביטוח באשר לטיב הסיכון המבוטח הייתה פוטרת את אי ההבנה והייתה מביאה לבדיקת בית העסק של שני חלקיו. האחריות לטעות זו, כאמור, רובצת לפתחה של הנתבעת.

הנתבעת לא הציגה את טופס הזמנת העבודה שנשלח לסוקר ואשר יש בו כדי לשפוך אור על ההנחיות שניתנו לסוקר עובר לבדיקה.

10. דומני כי גם היבטים של פרשנות הפוליסה מחייבים אותה תוצאה לפיה על הנתבעת להעניק כיסוי ביטוחי
לאירוע.

הנתבעת מבססת את טענתה על כך שבפוליסה נרשם "חנות" ולא חנויות".

הנתבעת מתעלמת מכך שבתיאור בית העסק נרשם כי החנות היא חנות לממכר פירות יבשים, תבלינים וממתקים.

בדו"ח הסוקר, בו תומכת הנתבעת את יתדותיה, נרשם כי החנות שנבדקה על ידו היא חנות לממכר תבלינים ופירות יבשים.

היה על הנתבעת לבדוק מדוע ציין הסוקר שמדובר בחנות לממכר תבלינים ופירות יבשים, ולא ציין דבר בעניין הממתקים. אין זאת אלא, שהסוקר הבחין, הבחן היטב, כי בחנות שנבדקה על ידו לא נמכרים ממתקים. הנתבעת המבקשת לבוא חשבון עם התובע ועם סוכן הביטוח על שלא הבחינו בכך שבפוליסה נרשם "חנות" ולא "חנויות", חייבת הייתה להבחין בכך שהסוקר בדק חנות לממכר "תבלינים ופירות יבשים" ולא חנות ממתקים. היה על הנתבעת לברר עם המבוטח ועם סוכן הביטוח מה פשר הפער בין תיאור העסק המבוקש בפוליסה לבין ממצאי הסוקר. בדיקה כאמור – הייתה מציפה אל פני השטח את הטעות שברישומי הנתבעת והייתה מזכירה לנתבעת את שהודע לה בכתב כי מדובר בשתי חנויות סמוכות ולא בחנות אחת.

מכל מקום, הדבר לא נעשה והוצאה פוליסה לבית עסק מסוג חנות לממכר פירות יבשים, תבלינים וממתקים. הואיל ובאופן ברור ומובהק נמכרים הממתקים בחנות סמוכה, בנפרד מהחנות בה נמכרים התבלינים והפירות היבשים, הרי שכדי ליתן משמעות לתיאור "החנות" על פי הפוליסה יש לפרש את המונח "חנות" באופן נרחב, לטובת המבוטח, כך שיחול על העסק כולו בו נמכרים גם פירות יבשים ותבלינים, וגם ממתקים, בשתי החנויות המרוחקות זו מזו רק מטרים בודדים, וכתובתן זהה (שניאור זלמן 16, ראשל"צ).

בשולי הדברים אציין כי פרשנות מוצעת זו למונח "חנות", ככולל את העסק על שני חלקיו, היא ההסבר לכך שהתובע וסוכן הביטוח לא היו צריכים להיזעק למקרא הפוליסה ורשאים היו להניח שהפוליסה תואמת את המבוקש, ומעניקה ביטוח לשתי החנויות של התובע.

11. העולה מן המקובץ עד כה הוא שהאירוע נשוא התביעה חוסה תחת כנפי פוליסת הביטוח נשוא המחלוקת, ועל הנתבעת לשלם תגמולי ביטוח לתובע. דין התביעה כלפי הנתבעים 2-3 להידחות, כמו גם ההודעה לצד שלישי ששלחה הנתבעת 1 לנתבעים אלה, באשר במעשי סוכן הביטוח לא נפל פגם.

12. ומכאן לשאלת הנזק -

אין חולק כי מסכום תגמולי הביטוח יש לנכות את דמי ההשתתפות העצמית בשיעור של 2.5% אך לא פחות מ-5,000 ₪ על פי תנאי הפוליסה.

13. ביטוח חסר -

לא נטען כי היה ביטוח חסר בכל הנוגע לנזקי המבנה.

כמו כן, הערכות השמאים מטעם שני הצדדים באשר לסכומי הנזק הנומינליים – זהות.

הנתבעת טוענת לביטוח חסר בכל הנוגע לציוד ולמלאי, שכן ערך הכינון של הציוד שניזוק עומד על 27,100 ₪ בשעה שסכום הביטוח עבור הציוד של שתי החנויות (על פי פרשנות הפוליסה לשיטת התובע) עומד על 20,000 ₪ בלבד.

שמאי הנתבעת העריך את שווי הציוד בשתי החנויות ב-42,000 ₪ ובהתאם לכך חישב את ביטוח החסר של הציוד לפי החלוקה של 20,000 ב-42,000 ₪ בלבד.

התובע טוען כי לא היה ביטוח חסר, אך לא הציג נתונים מטעמו בעניין זה.

הוא הדין בעניין המלאי.

שמאי הנתבעת מצא כי עובר לאירוע היה ערך המלאי בשתי החנויות 161,570 ₪. סכום הביטוח על פי הפוליסה עומד על 110,000 ₪, ועל כן יש לחשב את שיעור הביטוח לפי החלוקה של 110,000 ₪ ב-161,570 ₪.

גם בעניין זה לא הוצגו נתונים מטעם התובע אשר טען כי סכום המלאי שניזוק קטן מסכום הביטוח ועומד על 102,643 ₪.

טענת התובע בעניין זה אינה יכולה לעמוד. התובע אינו יכול לאחוז את המקל בשני קצותיו. מחד גיסא, לטעון
כי הפוליסה כוללת את שתי החנויות, ומצד שני, להתעלם מן העובדה, שערך הציוד והמלאי בשתי החנויות, עובר לתאונה, עולה על סכומי הביטוח שנקבעו בפוליסה עבור הציוד ועבור המלאי.

הנתונים שמסרה הנתבעת בעניין ביטוח חסר לא נסתרו ועל כן אני מקבל את טענת הנתבעת בעניין זה.

לעומת זאת, אני מקבל את טענת התובע כי על פי הפוליסה הוא זכאי לשיפוי בערכי כינון. גם העבודה כי העסק חזר לפעול מתיישבת עם טענת התובע בדבר כינון בפועל.

14. על יסוד האמור לעיל, יש לחשב את תגמולי הביטוח המגיעים לתובע כדלקמן:

א. מבנה וצמודות 28,560 ₪;

ב. ריהוט וציוד 20,000/42,000*27,100 ₪, שהם 12,905 ש"ח;

ג. מלאי עסקי110,000/161,570*102,643 ₪, שהם 69,881 ש"ח;

ד. שונות500 ₪ (הוצאות כיבוי אש שאינן במחלוקת).

סה"כ – 111,846 ₪.

מסכום זה יש להפחית דמי השתתפות עצמית בסך 5,000 ₪, והתוצאה היא 106,846 ₪.

15. בהתחשב בעמדת סוכן הביטוח ומהנימוקים שפורטו לעיל אני מוצא כי אי תשלום תגמולי הביטוח על ידי הנתבעת עולה כדי הפרת חוזה הביטוח, בגינה זכאי המבוטח לפיצויים.

בכתב התביעה נוקב התובע בסכום של 5,000 ₪ בגין נזקים שאינם נזקי ממון.

אני אומד את נזקי התובע בגין הפרת חוזה הביטוח בסכום כולל של 10,000 ₪. סכום זה כולל ריבית מיוחדת בגין הפיגור בתשלום תגמולי הביטוח, ואת שכר בטלת התובע בהליך זה.

16. התוצאה היא שאני מורה לנתבעת 1 לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א. 106,846 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 5/4/05;

ב. 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום.

ג. שכ"ט עו"ד בשיעור 20% ומע"מ מהסכום הפסוק בסעיפים דלעיל.

ד. שכר עדות השמאי מטעם התובע בסך 1,000 ₪ ומע"מ, ושכר העד, רפי אבידן, מטעם התובע, בסך 250 ₪.

ה. אגרות משפט כפי ששולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלומן.

כמו כן, תשלם הנתבעת 1 לנתבעים 2-3 את הסכומים הבאים:

א. אגרות משפט כפי ששולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלומן.

ב. שכ"ט עו"ד בסכום זהה לזה שנפסק לטובת התובע בסעיף ג' לעיל.

ג. שכר בטלת הנתבע 2 בסך 1,500 ₪ ומע"מ.

התשלומים ישולמו תוך 30 יום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח שריפת רכב

  2. ביטוח שריפה חשמל

  3. ביטוח שריפה בחנות

  4. ביטוח שריפה בבניין

  5. ביטוח משכנתא שריפה

  6. אחריות על שריפת עצים

  7. אחריות בנזיקין לשריפה

  8. אחריות על שריפה בפרדס

  9. ביטוח שריפה התיישנות

  10. אחריות קיבוץ על שריפה

  11. אחריות על שריפה שהתפשטה

  12. אי התקנת מערכת גילוי אש

  13. אחריות לשריפה בבית משותף

  14. אחריות על שריפה בארון חשמל

  15. ביטוח שריפה נזקי צד שלישי

  16. ביטוח שריפה בגלל טלוויזיה

  17. אי חידוש אוטומטי ביטוח שריפה

  18. פוליסת ביטוח שריפה באוטובוס

  19. חובת הגילוי ביטוח נזקי שריפה

  20. אחריות השוכר כלפי המשכיר לשריפה

  21. אחריות חברת החשמל לשריפה בגלל קצר

  22. ביטוח שריפה חובת הגילוי של המבוטח

  23. נזקי גוף בעקבות שריפה עקב פיצוץ גז

  24. תובענה שעניינה נזק נטען למוצרי טקסטיל עקב שריפה

  25. נזקי רכוש - שריפה ברכב חונה שגרמה לשריפת רכב שחנה לידו

  26. הפרת הוראות סעיף 3 לחוק למניעת שריפות בשדות - תביעה להשבת קנס מינהלי

  27. שריפה במספר מוקדים שונים של חורש טבעי במרכז הכרמל אשר גרמה בין היתר לשריפה בבניין

  28. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון