ביטוח שריפת רכב


לפניי תביעת שיבוב באשר לתגמולי ביטוח ששולמו עקב שריפת רכב.

העובדות המוסכמות –

1. התובעת, איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "איילון") היתה המבטחת של רכב מסוג מטאטה כביש (להלן: "הרכב").

2. ביום 31/7/2004 טופל הרכב במוסך של הנתבעת מס' 1, פרח שחאדה ובניו בע"מ (להלן: "המוסך"), בניהולו של מר שפיק פרח שחאדה (להלן: "שחאדה").

3. ביום 1/8/2004, יום לאחר מכן, בעת נסיעה, פרצה אש ממנוע הרכב והוא נשרף כליל.

4. התובעת שילמה למבוטחת שלה, בעלת הרכב, תגמולי ביטוח בסך של כ-300,000 ₪.

5. התביעה הוגשה בחודש יולי 2007.

6. למוסך היו פוליסות ביטוח כדלקמן:

(א) פוליסת ביטוח בהראל חברה לביטוח בע"מ, הצד השלישי מס' 2 (להלן: "הראל") לגבי התקופה שמיום 30/7/2003 ועד יום 31/7/2004 (היום בו בוצע הטיפול).

(ב) פוליסת ביטוח במגדל חברה לביטוח בע"מ, הנתבעת מס' 2 והצד השלישי מס' 1 (להלן: "מגדל") לגבי התקופה שמיום 1/8/2004 (היום בו פרצה השריפה) ועד יום 31/7/2006.

(ג) פוליסת ביטוח בהפניקס חברה לביטוח בע"מ, הצד השלישי מס' 3 (להלן: "הפניקס") לגבי התקופה שמיום 3/12/2006 ועד יום 30/11/2007 (כולל ביום בו הוגשה התביעה).

תמצית טענות הצדדים -

7. התובעת טוענת כי השריפה נגרמה בשל טיפול רשלני ברכב וכי על המוסך להשיב לה את תגמולי הביטוח ששילמה למבוטחת שלה. בקליפת האגוז אומר כי הטענה היא שבמהלך הטיפול במנוע של הרכב, הוזזה ממקומה "צמה" של כבלים חשמליים וכי לאחר שהסתיים הטיפול ותא המנוע נסגר, חלק ממסגרת תא המנוע הפעילה לחץ על הצמה, במובן שהמסגרת "נסגרה" על הצמה, או כפי שכינו זאת הצדדים "ישבה על הצמה". או אז הכבלים שמרכיבים את הצמה נלחצו ונמחצו, התחילו להתחמם וגרמו לקצר שגרם לשריפה.

8. המוסך טוען כי הטענה דלעיל לגבי התרחשות הדברים אינה אפשרית מבחינה טכנית, כי הוא לא התרשל ולחילופין - כי על חברות הביטוח ו/או חלקן לכסות את הנזק הנטען.


9. הראל טוענת כי לא קמה חבות מצידה כיון שהביטוח שהיא קיימה מכסה –


"אירוע תאונתי שגרם נזק לרכוש ... הקשור או נובע מתיקון, טיפול ...".

לטענתה האירוע התאונתי היה ביום 1/8/2004, יום אחרי שהכיסוי הביטוחי שלה הפסיק והתחיל הכיסוי הביטוחי של מגדל.

10. מגדל טוענת כי לא קמה חבות מצידה כיון הביטוח שהיא קיימה מכסה –

"נזק שהתביעה בגינו הוגשה לראשונה נגד המבוטח תוך תקופת הביטוח, כתוצאה מכשל בתיקון כלי רכב שבוצע בתקופת הביטוח הנקובה ברשימה, לאחר שכלי הרכב יצא מחזקתו ומשליטתו של המבוטח".

לטענתה התביעה דנן הוגשה ביולי 2007, ולכן לא הוגשה בתוך תקופת הביטוח; ובנוסף – התיקון שגרם לכשל הנטען היה ביום 31/7/2004, יום לפני שהחל הביטוח במגדל.

11. הפניקס טוענת כי לא קמה חבות מצידה כיון שהביטוח שהיא קיימה מכסה –

"מקרה ביטוח בכפוף לשני תנאים מצטברים ... עילת התביעה והנזק נוצרו תוך תקופת הביטוח והתביעה כנגד המבוטח הוגשה בתקופת הביטוח ...".

לטענתה התביעה אכן הוגשה במהלך תקופת הביטוח בהפניקס אך עילת התביעה והנזק נוצרו קודם לכן, בשנת 2004, לפני שהיה ביטוח בהפניקס.

12. משמע, שממכלול הטענות במצטבר עולה תמונת מצב לפיה למרות שלמוסך היה רצף של כיסוי ביטוחי, משמע שהיה ביטוח במועד התיקון (בהראל), היה ביטוח במועד השריפה (במגדל) והיה ביטוח במועד הגשת התביעה (בהפניקס) – אף אחת מחברות הביטוח אינה מכסה את האירוע.

13. הוסכם בין הצדדים כי תינתן החלטה בשלב הזה באשר לסוגית הכיסוי הביטוחי.

14. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מסקנתי היא כי הפוליסה של הראל מכסה את האירוע, ואפרט בקצרה את מסקנתי.

פוליסת הביטוח של הראל -


15. תוקף הפוליסה של הראל היה עד יום 31/7/2004. כלומר, שביום בו בוצע הטיפול הרלבנטי היה ביטוח בהראל, וביום בו ארעה השריפה, הביטוח כבר היה של מגדל. הביטוח אצל הראל כלל ביטוח אחריות כלפי צד ג' ובמסגרתו הרחבה המכונה "הרחבה לביטוח אחריות בעל מוסך כלפי צד שלישי" (להלן: "ההרחבה של הראל").

16. "מקרה הביטוח" בהרחבה, תחת הכותרת "אחריות לשירות, טיפול, תיקון", מוגדר כך:

"היזק גופני, מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני ... או היזק תאונתי לרכוש צד שלישי הקשורים או הנובעים מתיקון, מטיפול, משירות לכלי רכב מנועי ... שיצא מהחזקתו ומשליטתו של המבוטח".

17. הראל מסכימה כי האירוע נובע מתיקון במוסך וכי עסקינן ברכב שיצא משליטת המוסך, אך טוענת שה"היזק התאונתי" לא קרה במהלך תקופת הביטוח בהראל אלא רק יום לאחר מכן, כאשר הביטוח היה במגדל. לטענתה השריפה היא ההיזק והיא התאונתית.

18. עמדתי היא כי המונח "היזק" אינו רק התפרצות השריפה. ככל שאכן היתה רשלנות במהלך הטיפול ברכב במוסך, הרי שהיזק הרלבנטי הינו סגירת תא המנוע של הרכב על הצמה עד שנגרם הקצר שגרם לשריפה. ההיזק החל ברגע שהצמה הוזזה ממקומה, המשיך ברגע שתא המנוע נסגר "על הצמה", המשיך בעת לחיצתם של הכבלים, עובר להתחממותם של הכבלים, המשיך בקצר והסתיים בשריפה. כל הרכיבים מהווים חלק מההיזק והם כולם תאונתיים.

19. אמנם, המונחים 'אירוע תאונתי' או 'תאונה' הינם מונחים שדורשים פרשנות ומשמעותם עשויה להשתנות בהתאם להקשר ולנסיבות (וראו את ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז(1)311 בעמ' 324) – אך נדמה לי כי במקרה זה אין טענה לפיה המדובר בנזק צפוי או נזק שנגרם כתוצאה ממהלך עניינים טבעי ורגיל, דהיינו – שהמדובר אכן בתקלה בלתי צפויה, מפתיעה, בלתי מכוונת – תאונתית. באשר לעקרון אי הוודאות בהתממשות הסיכון המבוטח ראו אף את ע"א 1530/02 מנורה חב' לביטוח בע"מ נ' יובלים אגודה שיתופית, פ"ד נח(6)822, ואזכיר כי הההלכה הפסוקה קבעה בנוסף כי רשלנות המבוטח אינה שוללת את היות הנזק פרי אירוע תאונתי ואין בה להפוך את הנזק לוודאי.


20. לכן, לטעמי ניתן לומר שה"היזק התאונתי" החל ביום 31/7/2004, ביום בו עדיין היה כיסוי ביטוחי בהראל, ולכן עליה לשלם למוסך את תגמולי הביטוח, ככל שתוכח אחריותו.

פוליסת הביטוח של מגדל -

21. בפוליסה של מגדל קיים פרק העוסק בחבות כלפי צד שלישי ואף שם קיימת הרחבה שכותרתה: "חבות כלפי צד שלישי – בעלי מוסכים נזק מחוץ לחצרי המבוטח" (להלן: "ההרחבה של מגדל").

22. מקרה הביטוח כאן מוגדר כ-

"נזק שתביעה בגינו הוגשה לראשונה כנגד המבוטח תוך תקופת הביטוח, כתוצאה מכשל בתיקון כלי רכב שבוצע בתקופת הביטוח הנקובה ברשימה ...".

23. מגדל טוענת כי המקרה לא מכוסה במסגרת הרחבה זו מחמת שני טעמים – (א) התביעה לגבי הנזק לא הוגשה לראשונה במהלך תקופת הביטוח במגדל, ו-(ב) התיקון ברכב לא בוצע בתקופת הביטוח אלא יום לפני שהביטוח במגדל החל.

24. כידוע ישנם שני סוגים עיקריים של פוליסות - ביטוח על בסיס תביעה (CLAIMS MADE BASIS) או ביטוח על בסיס התרחשות המקרה הביטוחי (OCCURRENCE BASIS). ביטוח על בסיס תביעה מכסה דרישות לתשלום שהתביעה לגביהן הוגשה במהלך תקופת הביטוח אף אם המאורע הביטוחי קרה הרבה קודם. ביטוח על בסיס התרחשות הפוך במהותו. הוא מכסה דרישות לתשלום לגבי נזקים שקרו במהלך תקופת הביטוח, גם אם הדרישה לגביהם הוגשה מאוחר יותר, אחרי שהסתיימה תקופת הביטוח.

25. קיימת גישה לפיה פוליסות על בסיס תביעה מנוגדות לחוק חוזה הביטוח, בשל שהן חותרות תחת מטרת סעיף 70 לחוק, בשל שהן אינן עולות בקנה אחד עם סעיפים 22-24 לחוק, בהיותן מנוגדות לתקנת הציבור ותכלית חוק חוזה הביטוח, ובהיותן תנאי מקפח בחוזה אחיד (וראו את ת.א. (ב"ש) 1976/04 החברה לפיתוח חוף ים המלח חבל סדום וערד בע"מ נ' יוסי בן ארי, מאגר נבו (2004) ואת בש"א (ב"ש) 5672/04 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' קיפר מערכות ואבטחה (1989) בע"מ, מאגר נבו (2005) שם נסקרו פסקי דין רבים לגבי הבעיתיות בפוליסות מסוג זה).

26. מנגד, קיימת גישה לפיה פוליסה על בסיס תביעה הינה פוליסה חוקית ותקפה, שכן המדובר במוצר שוק שמבחינת תקנת הציבור אין בו פסול ואולי אף יש בו יתרון.

27. אף הספרות המשפטית הדנה בנושא נחלקה בשאלה (ר' ד. ששון, "דיני ביטוח", מהד' שניה (2001) עמ' 210, ד. שוורץ, "דיני ביטוח, תהליכים ומגמות", (2005) עמ' 77, ירון אליאס, "דיני ביטוח", חלק ב' (2002), 577-581 ועמ' 1144), אם כי הדעת הרווחת היא שאין פסול בפוליסות שכאלו והחשוב הוא כי הם נפוצות עד מאוד ומהוות "מוצר ביטוחי" שכיח.

28. בנוסף, כידוע, מבטחות נוהגות לעיתים לתחום בזמן את התחולה ה"רטרואקטיבית" של הפוליסה על בסיס תביעה (וראו את ש. ולר, פירוש לחוק חוזים - ביטוח (כרך שני) עמ' 317). במקרים שכאלו, נקבע כי יש חשיבות למודעות של המבוטח לגבי אופי הכיסוי ולמודעותו לכך שהביטוח מגן עליו רק מפני הגשת תביעות בפועל (עמוד 320 בספר לעיל).

29. ומדוע זה נזקקתי לאמור לעיל? שכן הצדדים טענו באשר לנושא זה ולאור עמדתי לפיה ההרחבה של מגדל מהווה "שעטנז" של שני סוגי הפוליסות. מצד אחד, היא על בסיס תביעה כיון שהיא מכסה נזק שהתביעה בגינו הוגשה בתקופת הביטוח, ומצד שני, היא על בסיס התרחשות, כיון שהיא דורשת שגם הכשל בתיקון יתרחש בתקופת הביטוח.

30. לטעמי, לאור הביקורת הנסקרת מעלה לגבי פוליסות על בסיס תביעה באופן כללי, יש בעייתיות עודפת בהרחבה מסוג "שעטנז" שכזו, שכן למעשה המקרים אשר מכוסים בפועל בהרחבה מועטים מאוד. נדמה לי שבמקרה שכזה היה צריך להסביר למבוטח את המשמעות של ההרחבה ואת הסייגים של ההרחבה בצורה קפדנית במיוחד ולהסביר לו שבעצם ההרחבה אינה כה רחבה והיא משקפת את החסרונות מבחינת המבוטח של שני סוגי הפוליסות ולא את היתרונות של שני הסוגים.

31. יחד עם זאת, כל האמור הינו בבחינת הערת אגב כיון שמר שחאדה, בעליו של המוסך, לא פירט בתצהירו או בעדותו מה הוסבר לו ומה לא הוסבר לו. עמדתו היתה כללית ולפיה לשיטתו שלוש המבטחות, או אחת מהן, מכסות את המקרה, והוא לא העלה טענה לגבי הבנתו את תחולת ההרחבה, את ההמשכיות שלה ביחס לפוליסה של הראל וכו'.

32. לכן, הערתי לגבי ההרחבה אינה מביאה למסקנה בדבר תחולת הפוליסה על המקרה דנן, ואני קובעת שהפוליסה של מגדל אינה מכסה את האירוע.

הפוליסה של הפניקס -


33. הערתי לגבי הפוליסה של מגדל יפה גם לגבי הפוליסה של הפניקס.

34. פרק 12 בפוליסה של הפניקס מתייחס לביטוח צד ג', והוא כולל הרחבה המכונה "פוליסה לביטוח חבות בעלי מוסכים כלפי צד שלישי 1/04" (להלן: "ההרחבה של הפניקס"). הרחבה זו כוללת שני פרקים. פרק א', שכותרתו – "חבות כלפי צד שלישי", שם מקרה הביטוח מוגדר כ"ארוע תאונתי שגרם להיזק לרכוש" אשר נגרם במהלך תקופת הכיסוי הביטוחי. האירוע כאן אירע שנים לפני תקופת הביטוח ולכן פרק זה אינו רלבנטי. פרק ב' להרחבה של הפניקס מכונה – "חבות כלפי צד שלישי כתוצאה מתיקון וגם או שירות לכלי רכב", שם מקרה הביטוח מוגדר כ-"היזק תאונתי לרכוש". פרק ב', הוא הרלבנטי לעניינינו ולגביו קיים הסייג הבא –

"המבטח ישפה את המבוטח בגין חבותו על פי החוק בשל מקרה ביטוח, בכפוף לשני התנאים המצטברים כדלקמן:

1. עילת התביעה והנזק נוצרו בתוך תקופת הביטוח.

2. התביעה נגד המבוטח הוגשה בתוך תקופת הביטוח ...".

35. משמע, ששוב עסקינן בפוליסה המשלבת בין חבות על בסיס מועד התביעה עם חבות על בסיס מועד ההתרחשות. על מנת שההרחבה של הפניקס תחול על מקרה מסויים יש חובה שהמקרה יתרחש במהלך תקופת הביטוח ושהתביעה תוגש במהלך תקופת הביטוח, כלומר שמימד הרטרואקטיביות של הפוליסות על בסיס תביעה נעדר כמעט לחלוטין (וניתן לומר שאם הנזק נגרם בתקופת הביטוח אין צורך בפרק ב' כיון שאז יחול פרק א' ממילא, כלומר - מהי המשמעות של פרק ב' אם צריך לפרש אותו כך שהוא חל רק על מקרים שממילא מכוסים על ידי פרק א' ?).

36. אני מוצאת שגם הוראותיה של ההרחבה של הפניקס בעיתיות עד מאוד ולו היתה מועלית טענה חד משמעית מצד מר שחאדה לגבי הבנתו את תחולת הפוליסה – היו נדרשות ראיות טובות במיוחד מצד הפניקס על מנת לשכנעני שהוא הבין מה המשמעות של הפוליסה ומהו ההיקף של המוצר הביטוחי שהוא רכש.

37. ברם אולם, כפי שנקבע לעיל לגבי מגדל – לא הועלו כל טענות בהקשר זה מצד שחאדה, ולכן לא אתערב בהוראות הפוליסה והמסקנה היא שגם הפוליסה של הפניקס אינה מכסה את האירוע.

סיכום –

38. התוצאה הסופית היא שיש לדחות את התביעה כנגד מגדל כבר בשלב הזה וכי ככל שהתביעה תתקבל כלפי המוסך, יהא מקום לקבל את ההודעה ששלח המוסך כלפי הראל ולדחות את ההודעה שנשלחה כלפי מגדל וכלפי הפניקס.

39. לגבי ההוצאות לחובת הראל – הן תיפסקה בסוף ההליך.

לגבי הוצאות לטובת מגדל והפניקס – לאור עמדתי דלעיל, מצאתי שלא לפסוק לטובתן הוצאות.

40. אני קובעת ישיבת קד"מ על מנת לדון בהמשך ההליכים בכל הנוגע לבירור שאר השאלות שנותרו במחלוקת - ליום 16/9/2010 בשעה 09:30.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח שריפת רכב

  2. ביטוח שריפה חשמל

  3. ביטוח שריפה בחנות

  4. ביטוח שריפה בבניין

  5. ביטוח משכנתא שריפה

  6. אחריות על שריפת עצים

  7. אחריות בנזיקין לשריפה

  8. אחריות על שריפה בפרדס

  9. ביטוח שריפה התיישנות

  10. אחריות קיבוץ על שריפה

  11. אחריות על שריפה שהתפשטה

  12. אי התקנת מערכת גילוי אש

  13. אחריות לשריפה בבית משותף

  14. אחריות על שריפה בארון חשמל

  15. ביטוח שריפה נזקי צד שלישי

  16. ביטוח שריפה בגלל טלוויזיה

  17. אי חידוש אוטומטי ביטוח שריפה

  18. פוליסת ביטוח שריפה באוטובוס

  19. חובת הגילוי ביטוח נזקי שריפה

  20. אחריות השוכר כלפי המשכיר לשריפה

  21. אחריות חברת החשמל לשריפה בגלל קצר

  22. ביטוח שריפה חובת הגילוי של המבוטח

  23. נזקי גוף בעקבות שריפה עקב פיצוץ גז

  24. תובענה שעניינה נזק נטען למוצרי טקסטיל עקב שריפה

  25. נזקי רכוש - שריפה ברכב חונה שגרמה לשריפת רכב שחנה לידו

  26. הפרת הוראות סעיף 3 לחוק למניעת שריפות בשדות - תביעה להשבת קנס מינהלי

  27. שריפה במספר מוקדים שונים של חורש טבעי במרכז הכרמל אשר גרמה בין היתר לשריפה בבניין

  28. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון