ביטוח תאונה ביוון


הרקע לתביעה:

1. עניינה של התביעה שלפניי בדרישה לשיפוי בגין סך 32,172 ₪, ששילם התובע לחברת השכרת רכב ביוון, באמצעות חיוב כרטיס האשראי בו הוא מחזיק. החיוב של כרטיס האשראי בוצע בעבור נזקים שנגרמו לרכב ששכר התובע ביוון, באמצעות הנתבעת 1 (להלן: "שלמה סיקסט"). לטענת התובע, הסכום ששילם נגבה ממנו שלא כדין. סכום התביעה הועמד על סך 42,172 ₪.

טענות התובע:

2. שלמה סיקסט הינה חברה להשכרת רכב המספקת, בין היתר, שירותים של השכרת רכב בחו"ל.

3. הנתבעת 2 (להלן: "ויזה כאל") הינה חברה המספקת שירותי אשראי.

4. התובע התקשר בעסקה של השכרת רכב עם שלמה סיקסט, לצורך חופשה ביוון בין התאריכים 5.10.06 ועד 12.10.06. ההסכם עם שלמה סיקסט כלל ביטוח וכיסוי מלא של נזקי הרכוש לרכב המושכר.

5. בהגיעו ליוון, קיבל התובע רכב מסוג פג'ו 307 (להלן: "הרכב"). בתאריך 10.10.06 נכנס התובע עם הרכב לצומת בזהירות, אז הגיח, לפתע, מהצד רכב אחר והתנגש ברכב התובע. כתוצאה מהתאונה נפגע הרכב בו נסע התובע, פגיעת פח קלה בחלקו הימני אחורי.

6. בתאריך 26.10.06, כשבועיים לאחר שובו של התובע לישראל, חויב חשבונו האישי של התובע בסך 32,172 ₪ ( 7,482 € ). חיוב זה נעשה, ללא ידיעת התובע וללא אישורו, על ידי שלמה סיקסט, באמצעות ויזה כאל.

7. התובע פנה לשלמה סיקסט בדרישה שכספו יוחזר, אך נענה בשלילה. שלמה סיקסט נימקה את סירובה בכך שהתובע היה אחראי לקרות התאונה מאחר ולא ציית לתמרור עצור. במקרה כזה, אין כיסוי ביטוחי ביוון.

8. בתאריך 1.11.06, פנה התובע גם לויזה כאל בדרישה כי תזכה את חשבונו בגין החיוב. ויזה כאל נתנה מענה הדומה לתשובת שלמה סיקסט וציינה שהחיוב נעשה על ידי שובר חתום בידי התובע ובהתאם לנוהלי החברה.

9. לטענת התובע, חיובו נעשה שלא כדין, כתוצאה מרשלנותם של הנתבעות, אשר לא טרחו לידע את התובע על החיוב הגבוה ולא נתנו לו אפשרות להתגונן.

10. משנתקל התובע בסירובן של שתי הנתבעות להשיב את כספו אשר נגבה ממנו שלא כדין, עתר בתביעה דנא, לשיפוי בסך 32,172 ₪ ולפיצוי בגין עוגמת נפש בסך 10,000 ₪.

11. במעמד הדיון, ציין בא כוחו של התובע שלאור הזיכוי החלקי שזיכתה ויזה כאל את חשבון התובע, בסך 4,068 ₪, יופחת סכום זה מסכום התביעה.

טענות הנתבעות:

12. לטענת שלמה סיקסט היא לא זו שהשכירה את הרכב לתובע, אלא הייתה המתווכת בין התובע, שביצע הזמנה להשכרת רכב ביוון, לבין חברת השכרת רכב מקומית.


בשובר ההזמנה של שלמה סיקסט נכתב במפורש, שזכויות המזמין בנוגע לרכב השכור, תהיינה אך ורק בהתאם להסכם ההשכרה, עליו המזמין חותם במעמד השכרת הרכב מול החברה המקומית.

13. הביטוח שרכש התובע הינו ביטוח בסיסי בלבד, ללא ביטול דמי השתתפות עצמית וללא כיסוי מלא של נזקי רכוש.

14. על פי הסכם השכירות עליו חתם התובע מול חברת השכרת הרכב ביוון, במקרה בו לקוח מפר את הוראות החוק ביוון, הרי שגם אם יש ללקוח ביטוח, הוא לא מכסה מיקרים כאלה.

15. התאונה בה היה מעורב התובע אירעה, כתוצאה מאי ציותו לתמרור עצור. כך על פי דו"ח תאונה שמילאה המשטרה המקומית שהגיעה לזירת התאונה וכך על פי דו"ח הנזק שמילא התובע בסניף חברת ההשכרה ביוון. כתוצאה מהתאונה, נפגע הרכב באופן משמעותי בחלקו הקדמי ובצדדים.

16. שלמה סיקסט כלל לא חייבה את חשבונו של התובע, אלא החברה המקומית ביצעה את החיוב, בהתאם להיתר שנתן לה התובע בעת השכרת הרכב.

17. ויזה כאל טענה ש"עולם כרטיסי האשראי" פועל על פי כללים ברורים שהוסדרו עם התובע בהסדר להנפקת כרטיסי אשראי עליו חתם. במסגרת הסכם זה התחייב התובע לפרוע כל שובר אשראי שנחתם על ידו, וויזה כאל מחויבת לפרוע כל שובר אשראי שנושא את הטבעתו של כרטיס המונפק על ידה.

18. במעמד ההשכרה, מחברת ההשכרה המקומית, חתם התובע על הסכם שכירות רכב ועל שובר העסקה עם פרטי כרטיס האשראי שלו, כהסכמה לחייבו בסכומים שידווחו על ידי חברת ההשכרה.

19. בעקבות פנייתו של התובע, ערכה ויזה כאל ברור מול חברת ההשכרה המקומית, בניסיון לערער על החיוב. החברה המקומית דחתה את הערעור תוך שסיפקה הסבר ממצא ומסמכים תומכים לכך שהחיוב נעשה כדין.

20. ויזה כאל המשיכה בניסיונה לעזור לתובע ובהליך בוררות פנימי, לאחר שמצאה פגם טכני בהליך החיוב, זוכה התובע על סך 789.79 € (שהופחת כאמור מסכום התביעה).

21. בדיון שנערך לפניי העידו:

מטעם התובע - התובע בעצמו, מר שמואל שדות.

מטעם שלמה סיקסט - מר בועז יעקובי (מנהל מחלקת תיירות יוצאת)

מטעם ויזה כאל - גב' אסתר אלטלף - דהן (מחלקת קשרי לקוחות).

דיון:

התביעה כנגד שלמה סיקסט:

22. טענותיו העיקריות של התובע כלפי שלמה סיקסט הינן שלא ניתן לו הסבר במעמד ההתקשרות על מגבלות הביטוח שרכש וכי לא ניתנה לו הזדמנות להתגונן ולהוכיח שהוא לא אחראי לתאונה, בטרם חויב חשבונו בסך 32,172 ₪.


23. בתצהירו [ס' 4 לת/1] ציין התובע, שאת ההתקשרות לביצוע העסקה של שכירת הרכב יצר ישירות עם שלמה סיקסט. כך, בסעיף 18 (ג) לתצהירו טען התובע ששלמה סיקסט היא זו ש"משכה" כסף מחשבונו, ללא ידיעתו.

24. התובע העיד לפניי וחזר על גרסתו. עם זאת, אישר התובע שההתקשרות שלו עם שלמה סיקסט, נעשתה באמצעות סוכנות נסיעות בשם "אגד טורס", ולא באופן ישיר:

"ש. נכון שההתקשרות שלך עם הנתבעת 1 הייתה באמצעות סוכנות נסיעות.

ת. כן ... כל הטיפול הכספי עבר דרך סוכנות הנסיעות".

[פר' עמ' 7 ש' 7-11]

בנוסף, הדגיש התובע בעדותו שגם את הביטוח רכש דרך סוכנות הנסיעות:

"בטח שעשיתי ביטוח, גם שילמתי כסף לסוכן הנסיעות. יש לי מסמך שלו שהוא מאשר את הביטוח".


[פר' עמ' 1]

25. לחיזוק גרסתו, צירף התובע לתצהירו [נספח א ו- ב לת/1] את שובר ההזמנה מטעם שלמה סיקסט ואת "דף ההסבר" באשר לתנאי ההשכרה והביטוח הרכב ביוון, שנמסרו לו על ידי סוכנות הנסיעות.

26. שלמה סיקסט טענה להגנתה, שהיא לא זו שחייבה את חשבונו של התובע, אלא חברת ההשכרה המקומית. חברת ההשכרה המקומית מחזיקה בכל האישורים שאכן התובע אחראי לקרות התאונה, לרבות אישור של התובע בעצמו, כי לא ציית לתמרור עצור.

עוד טענה שלמה סיקסט, שהתובע התקשר עם סוכן הנסיעות ולא איתה ישירות. על כן לא חלה עליה כל אחריות לידע אותו באשר לתנאי הביטוח "המיוחדים" החלים ביוון.

27. מר בועז יעקובי (להלן: "מר יעקובי"), מנהל מחלקת תיירות יוצאת, הסביר בעדותו לפניי, מדוע שלמה סיקסט לא הסבירה לתובע את תנאי הביטוח:

"במקרה הזה הלקוח שלנו הוא משרד נסיעות אגד שביצע את ההזמנה. בהרבה מיקרים אנו מוכרים חבילות של טוס וסע ואז ההשכרות נמכרות לסיטונאי תיירות, את החבילות קונה משרד הנסיעות שמוכר ללקוח, במקרה זה צד ג' מול הלקוח ולטענתך אני צריך לפנות לכל לקוח של לקוח של לקוח שלנו, להגיע לשלישי שמקבל את שובר ההשכרה. זה אומר שמהבוקר עד הערב נתקשר ללקוחות שהם לא שלנו ונסביר להם".

[פר' עמ' 12 ש' 24-28]

מר יעקובי הדגיש בעדותו שבטרם אירע החיוב נשוא התביעה, לא היה לשלמה סיקסט כל קשר ישיר עם התובע:

"עד לחזרתו של התובע מחו"ל לא היה לו כל קשר אליו, לא הכרנו אותו, ההיכרות היא דרך סוכנות הנסיעות בלבד... אני לא יודע אם סוכן הנסיעות העביר את תוכנו לתובע. המסמך הועבר לסוכן הנסיעות. אנחנו לא צד להסבר".

[פר' עמ' 12 ש' 18-22]

28. לטענת שלמה סיקסט, התובע חתם על הסכם שכירות עם חברת ההשכרה המקומית, כחלק מתנאי שובר ההשכרה מטעם שלמה סיקסט, שמסרה סוכנות הנסיעות לתובע. לחיזוק גרסתה, צירפה שלמה סיקסט את עותק הסכם השכירות עליו חתם התובע מול חברת ההשכרה המקומית ואת שובר ההזמנה של שלמה סיקסט.

בשובר ההזמנה שהנפיקה שלמה סיקסט נאמר בחלקה ה"כללי":


"חברת סיקסט ישראל משמשת אך ורק כמתווכת בין הלקוח... לבין חברת השכרת הרכב המקומית ... על המזמין לפנות עם השובר המצורף לפקיד השוכנות של החברה המקומית...ולחתום על הסכם השכרת רכב עם החברה המקומית... שובר שכירות זה מהווה אישור תשלום. זכויות המזמין בנוגע לרכב אותו שכר, תהיינה אך ורק בהתאם להסכם ההשכרה ...".

בנוסף, בסעיף הנוגע ל"ביטוח", מצוין בשובר ההזמנה:

"תנאי השכירות ותנאי הביטוח הם שונים ממדינה למדינה ומחברת השכרה אחת לרעותה לפני חתימת הסכם ההשכרה, על המזמין לברר את פרטי הביטוח הנוספים עליהם הוא חותם..." [ההדגשה במקור- א.ש.]

בסעיף 4 (i) להסכם השכירות שחתם התובע עם החברה המקומית נאמר (בתרגום חופשי מאנגלית), שהשוכר ישא במלוא האחריות לנזק במקרה בו נהג הרכב השכור עבר על חוקי התנועה במדינה:

"especially violation of traffic lights, violation of the existing traffic signs...".

[הדגשה שלי- א.ש.]

29. לאחר שבחנתי את העדויות והראיות שהוצגו לפניי, אני סבור שהתובע לא הרים את נטל ההוכחה באשר להתרשלותה של שלמה סיקסט כלפיו:

ראשית, על פי עדותו של מר יעקובי, לשלמה סיקסט לא היה קשר ישיר עם התובע. גם התובע אישר בעדותו לפניי, שכל
פעולות הזמנת השכירות, תשלום השכירות והביטוח, נעשו בסוכנות הנסיעות שלו ("אגד טורס"). הקשר הראשוני של התובע עם שלמה סיקסט, התרחש רק לאחר חזרתו ארצה של התובע.

שנית, תוכנו של שובר הזמנה, אותו הציגו לפניי, הן התובע והן שלמה סיקסט, מלמד שאכן תפקידה של שלמה סיקסט היה לתווך בין הלקוח של סוכנות הנסיעות, קרי, התובע, לבין חברת ההשכרה המקומית, על פי התנאים שנקבעו בשובר. עיקר אחריותה של שלמה סיקסט הוא בתיאום ההזמנה של הרכב השכור אצל חברת ההשכרה המקומית, על פי התנאים הנקובים בשובר. לעומת זאת, מערכת היחסים שבין שוכר הרכב (התובע) למשכיר הרכב בחו"ל נקבעת ומוסדרת בהסכם השכירות שנערך בחו"ל, כל עוד אינו נוגד את פרטי ההזמנה שבשובר.

שלישית, שלמה סיקסט הדגישה בשובר ההזמנה, שתנאי הביטוח שונים ממדינה למדינה ועל המזמין, טרם חתימתו על הסכם השכירות, לברר את פרטי הביטוח.

רביעית, על פי דף "פרוט העסקה" שהציג לפניי התובע [נספח י' לת/1] ועל פי עדותו של התובע, אני למד ששלמה סיקסט לא הייתה זו שחייבה את חשבונו של התובע ולא קיבלה את סכום החיוב לידה.

30. בא כוחו של התובע הציג לפניי את פסק דינו של כבוד השופט מנחם קליין בבית משפט לתביעות קטנות בתל אביב (ת"ק 1035-06-08), אשר לטענתו, דומה מאוד לעניינו. על אף שפרטי פסק הדין אכן דומים לעניינו, הרי קיים הבדל מהותי – בפרשה שנדונה לפני השופט קליין, התובע יצר קשר ישיר עם חברת ההשכרה הישראלית ואילו במקרה דנא, ההזמנה בוצעה דרך סוכנות הנסיעות, שכלל לא נתבעה לדין לפניי ונציג מטעמה לא זומן לעדות.

31. בהתחשב במעמדה של שלמה סיקסט, כסיטונאי השכרה וכגורם מתווך בלבד, שלא היה בקשר ישיר עם התובע, אינני סבור שהיא הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה.

שלמה סיקסט הבהירה במפורש בשובר, שעל הלקוח לבדוק את תנאי ההשכרה והביטוח עם הספק המקומי. הספק המקומי, עימו התקשרה שלמה סיקסט להזמנת הרכב, נהג אף הוא כמצופה, במובן זה שציין בכמה שפות, לרבות בשפה האנגלית, באופן ברור להבנה, שכל הפרה של חוקי התנועה, ובפרט התמרורים, מסירה את הכיסוי הביטוחי.

שלמה סיקסט, סיטונאית ההשכרה, שלא היה לה קשר ישיר עם התובע, עד לאחר ביצוע החיוב יצאה ידי חובתה בתנאים המפורטים בשובר ולעניות דעתי לא היה עליה לעשות מעבר לכך, במערכת היחסים דנא.

זה המקום לציין, על פי התכתבות בדוא"ל, בין התובע לנציג חברת ההשכרה המקומית, התובע ביקש לרכוש ביטוח "משופר", שכולל ביטול השתתפות עצמית. על פי ההתכתבות מצד התובע, נאמר לו, על ידי נציגת החברה המקומית באתונה, שאין צורך בכך שכן הביטוח שהוזמן מישראל כולל ביטול השתתפות עצמית [נספח ט' לכתב ההגנה של שלמה סיקסט]. אם אלה הם פני הדברים, הרי שהתובע ידע מה הם תנאי הביטוח וממילא לא הוטעה על ידי שלמה סיקסט.

זאת עוד, התובע לא הוכיח את הקשר הסיבתי שבין מעשה הרשלנות שאותו הוא מייחס לשלמה סיקסט לבין הנזק שנגרם לו, בגין אי קיומו של כיסוי ביטוחי במקרה של עבירת תנועה על פי החוק היווני. על פי תניית הביטוח, כפי שחתם עליה התובע [נספח ד' לכתב ההגנה של שלמה סיקסט], לא ניתן לקבל כיסוי ביטוחי כלל, למקרה בו אירע אי ציות לתמרור תנועה. התובע לא סתר ממצא זה. לא שוכנעתי, איפוא, כי גם אם היה נמסר לו המידע המלא והמקיף אודות טיב הכיסוי הביטוחי ביוון, היה בכך לשנות את התוצאה של היעדר כיסוי ביטוחי בנסיבות ענייננו.

מעבר לצורך אציין, שלמה סיקסט הציגה מסמכי תיקון של הרכב השכור. מתוך מסמכים אלה למדתי, שאכן בוצע תיקון, בסכום שאף עולה על הסכום שנגבה מהתובע. התובע לא סתר ממצאים אלה. טענתו כאילו כספו נגזל ללא כל הצדקה נותרה, איפוא, בלתי מבוססת.

משכך, אני קובע שהנתבעת לא התרשלה כלפי התובע וכי לנתבעת אין אחריות נזיקית כלפיו בעניין דנא ודין התביעה כנגדה – להידחות.

התביעה כנגד ויזה כאל:

32. עיקר טענתו של התובע כלפי ויזה כאל הינה שחיוב חשבונו באופן אוטומטי, ללא "זכות טיעון" מהווה הפרה של חובת הנאמנות והתנהלות רשלנית כלפיו.

33. לאורך כל עדותו לפניי, הדגיש התובע ש"מי שחייב אותי זה ויזה" [פר' עמ' 8 ש' 22]. עם זאת, אישר התובע בעדותו שבמעמד חתימתו על הסכם השכירות מול חברת ההשכרה המקומית, מסר להם את כרטיס האשראי שלו וחברת ההשכרה "גיהצה אותו" [פר' עמ' 10 ש' 9-11]

34. התובע הסביר מדוע נתן לחברת ההשכרה המקומית את פרטי כרטיס האשראי: "בד"כ נותנים אם יש בעיה של דלק וכו', לא על תיקון של 7,000 יורו. זה גניבה אמיתית" [פר' עמ' 10 ש' 30]. כך הסביר מדוע לטענתו הסכום בו תוקן הרכב אינו סביר ואינו תואם את הפגיעה שספג הרכב:


"הנזק לפני הערכה מקומית הוא נזק של 1,000- 2,000 ₪. אני הייתי מבולבל לגמרי, הייתי ביוון ויכול להיות שהיה אפשר להמשיך לנסוע עם האוטו, אמרו לי לגרור את האוטו, במקום נסעתי איזה 100 מטר באוטו..."

[פר' עמ' 11 ש' 26-28]

לטענת התובע, אם הייתה ניתנת לו "זכות הטיעון" על ידי ויזה כאל, בטרם החיוב, היה מוכיח שהתאונה לא נגרמה באשמתו ושהנזק שנגרם לרכב קטן בהרבה מאשר 32,000 ₪.

35. לטענת ויזה כאל, התובע בחר מרצונו החופשי למסור את כרטיס האשראי שלו לחברת ההשכרה המקומית, וזאת על מנת שישמש את החברה כאמצעי תשלום למקרים בהם יגרם, בין היתר, נזק לרכב. יתירה מכך, התובע חתם בעצמו על שובר עסקה. במצב דברים זה, אין בכוחה של ויזה כאל לטעון דבר כלפי מהות החיוב שביצעה חברת ההשכרה המקומית.

36. גב' אסתר אלטלף-דהן (להלן: "הגב' דהן"), עובדת מחלקת לקשרי לקוחות אצל ויזה כאל, הסבירה בעדותה לפניי את הליך החיוב באשראי כאשר העסקה מתבצעת בחו"ל:

"...למעשה התפקיד שלנו שלקוח מבצע עסקה זה בלהעביר את הכסף מול מחזיק הכרטיס לבין העסק, בין אם הוא בארץ ובין אם הוא בחו"ל באמצעות חברות סליקה בינלאומיות"

[פר' עמ' 15 ש' 18-20]

כך, הסבירה הגב' דהן בעדותה לפניי את מנגנון הבדיקה של ויזה כאל:

"בד"כ במקרים שיש מחלוקת שלפי החוק או לפי הכללים של הארגון הבינלאומי אנחנו לא יכולים להתערב אנחנו לא מתערבים. במקרה הזה ניסינו ובחלק מהסכום החזרנו להחזיר, ההתערבות שלנו הייתה בעניין טכני ואיפה שאנחנו יכולים לסייע ללקוח אנחנו מסייעים.

...

"ברור שלא. אנחנו לא פנים לכל לקוח ושואלים אותו האם העסקה תקינה או לא תקינה. יש לקוחות שמבצעים עסקות בסכומים גבוהים וזה שלהם ויש לקוחות שמבצעים עסקות בסכומים נמוכים וזה לא שלהם"

[פר' עמ' 15 ש' 29-31, עמ' 16 ש' 1-3]

37. לטענת הגב' דהן, ויזה כאל מפעילה מנגנון הגנה שנועד לזהות עסקות חריגות שלא בוצעו על ידי בעל כרטיס האשראי ולא כאשר מדובר בסכומים גבוהים: "במידה והיה מדובר בעסקה שהיא חריגה במהות שלה ולא מבחינת הסכום, היא כן הייתה נבדקת" [פר' עמ' 16 ש' 9-14].

38. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני מקבל את גרסת ויזה כאל. שוכנעתי שמהלך העסקים התקין אינו מחייב ואינו מאפשר מתן "זכות טיעון" מצד ויזה כאל לתובע, טרם אישרה את העסקה. יש לציין שהתובע שידע אודות קרות התאונה, לא פנה לויזה כאל מייד עם חזרתו ארצה, למרות שהיה עליו לצפות שחשבונו יחוייב בנזק שנגרם לרכב השכור, שסיים את תפקידו על גבי הגרר [נספח ד' לת/1]. בהקשר זה, אין הוא יכול לבוא בטענות אל ויזה כאל שלא נתנה לו "זכות טיעון" בטרם חויב חשבונו.

39. חובת הנאמנות של ויזה כאל כלפי התובע כוללת בחובה מניעת שימוש בכרטיס החיוב בידי מי שאינו זכאי לכך על פי חוזה כרטיס חיוב, כפי המפורט בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו- 1986 (להלן: "חוק כרטיסי חיוב").

במקרה דנא, התובע הוא שבחר למסור את פרטי האשראי שלו לחברת ההשכרה המקומית ולחתום על שובר אשראי ריק, בידיעה ברורה שיכולים לחייב אותו, ללא אישור נוסף מצידו [פר' עמ' 10 ש' 30]. אני קובע שויזה כאל התנהלה באופן תקין בעניינו של התובע וממילא לא התרשלה כלפיו.

40. לטענת בא כוחו של התובע, מאחר והחיוב בוצע שלא בידיעתו ובנוכחותו של התובע, באמצעות שובר אשראי החתום על ידי התובע, ללא סכום, מדובר ב"עסקה במסמך חסר" כהגדרתה בסעיף 9 לחוק כרטיסי חיוב. התובע הודיעה לויזה כאל על הסגותיו לגבי החיוב כעבור מספר ימים בלבד ועל כן, בהתאם לסעיף 9 לחוק, על ויזה כאל להשיב לתובע את סכום החיוב במלואו.

41. ויזה כאל טענה שבמקרה דנא אין מדובר ב"עסקה במסמך חסר" כהגדרתה בחוק כרטיסי חיוב, הואיל והתובע מסר את פרטי האשראי מרצונו וחתם על שובר האשראי. הגב' דהן הסבירה בעדותה מהם הקריטריונים הנבחנים לאישור
העסקה:

"מראים את השובר שהוא מוטבע בפרטי הכרטיס משמע הכרטיס שלו נכח בבית העסק, והשובר הישן שמראה את המספר למעלה, הוא חתום מסמכים נוספים שקושרים אותו לעסקה, כך שאנו לא יכולים לבוא ולטעון שום טענה לגבי התבטלות החיוב"

[פר' עמ' 17 ש' 22-24]

כך, ציינה הגב' דהן שגם כאשר מדובר ב"מסמך חסר" אין זה מעיד באופן אוטומטי על בעיה בחיוב:

"...גם אם זו עסקה במסמך חסר וגם אם המערכת מזהה שזה עסקה במסמך חסר עדיין זה לא אומר שהעסקה לא תקינה. עוברות אלפי עסקות וזה לא אומר שיש בעיה עם העסקה"

[פר' עמ' 16 ש' 25-27]

42. ההגנות שנקבעו בסעיף 9 לחוק כרטיסי חיוב, נועדו למנוע מצב בו יעשה שימוש בכרטיס החיוב שלא על ידי בעל הכרטיס. סעיף 9 לחוק מגדיר "עסקה במסמך חסר" כדלקמן: "עסקה בין לקוח לבין ספק שבה לא הוצג כרטיס אשראי, או שבמסמך המעיד עליה לא צוינו פרטים כאמור בסעיף 8 או שלא נחתם ביד הלקוח".

במקרה דנן, ברור ששני התנאים, הראשון והשלישי אינם מתקיימים. התובע אישר שהציג כרטיס אשראי בחברת ההשכרה במקומית ושחתם על השובר.

גם התנאי השני אינו מתקיים- הפרטים הנדרשים על פי סעיף 8 לחוק הם: "פרטים אישיים של הלקוח ופרטים אחרים"- כל פרטיו של התובע מופיעים בהסכם השכירות. הסכום שהוסף לחיוב התבסס על עלויות התיקון של הרכב, ונתמך בחשבונית התיקון ודוח הנזק לרכב, חתום על ידי התובע [נספח ה לכתב ההגנה של ויזה כאל].

משכך, אני דוחה את טענת התובע כי מדובר ב"עסקה במסמך חסר".

43. עוד טען התובע, לאורך כתב תביעתו ובעדותו לפניי, שהוא אינו אחראי לקרות התאונה.

התובע הודה כי לא ציית לתמרור עצור, יחד עם זאת טען שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שתמרור העצור היה מכוסה עלווה של עץ ולא ניתן היה להבחין בו תוך כדי נסיעה. כך ציין התובע שעלות תיקון הרכב בסך 7,000 יורו כפי שקבע השמאי מטעם חברת ההשכרה המקומית, אינו פרופורציונאלי לפגיעה שספג הרכב השכור. לחיזוק גרסתו צירף התובע תמונות ממקום האירוע של התמרור "המוסווה" ושל הרכב השכור על רכב הגרר.

44. דין הטענה להידחות.

ראשית, לא הוכח לפניי שאכן התובע לא אשם בתאונה. אין דרך לבחון נתונים אלה ללא הגורמים הרלוונטיים מיוון - הצד השני המעורב בתאונה, השוטר שמילא את דו"ח התאונה ונציגי העיירה המקומית.

שנית, שאלת האחריות לתאונה אינה רלוונטית לענייננו כלל. מקום הטענה להיטען כלפי חברת ההשכרה המקומית או הרשות המקומית ביוון ולא כלפי הנתבעות בתביעה דנא.

45. לא מצאתי ממש ביתרת טענות הצדדים והן נדחות.

46. סוף דבר - התביעה נדחית. הנני מחייב את התובע בהוצאות משפט ושכר טרחת ב"כ הנתבעות בסכום כולל בסך 2,500 ש"ח בצירוף מע"מ, לכל אחת מהנתבעות. ההוצאות ישולמו לא יאוחר מיום 15.1.09.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח חסר

  2. ביטוח יתר

  3. ביטוח צאן

  4. ביטוח מעילה

  5. ביטוח מכולה

  6. ביטוח רבדים

  7. ביטוח שיטפון

  8. ביטוח מבנה עסק

  9. ביטוח טוטל לוס

  10. ביטוח צמחי נוי

  11. ביטוח נזק בזדון

  12. ביטוח תאונת מטוס

  13. ביטוח מוות ממחלה

  14. ביטוח נזקי ריסוס

  15. חוזה ביטוח משנה

  16. ביטוח נזק בהובלה

  17. ביטוח אובדן מטען

  18. ביטוח אובדן שעון

  19. ביטוח פיצוץ בצנרת

  20. ביטוח תאונה ביוון

  21. ביטוח אשפוז חו''ל

  22. ביטוח הגנה משפטית

  23. ביטוח חפצי אומנות

  24. ביטוח משלים תביעה

  25. ביטוח תאונה עצמית

  26. ביטוח תאונה בהודו

  27. ביטוח אובדן רווחים

  28. ביטוח אובדן הכנסות

  29. ביטוח ימי התיישנות

  30. ביטוח תאונה בברזיל

  31. התיישנות כפל ביטוח

  32. ביטוח תאונה בתאילנד

  33. ביטוח אובדן תכשיטים

  34. ביטוח פיצוצים בצנרת

  35. ביטוח תאונה במתכוון

  36. ביטוח אובדן יהלומים

  37. התיישנות ביטוח ימי

  38. ביטוח גלישה ממצוקים

  39. ביטוח דירה מפני גשם

  40. ביטוח הסעה בשכר

  41. ביטוח צינתור בחו''ל

  42. התיישנות ביטוח רכוש

  43. התיישנות מקרה ביטוח

  44. ביטוח נזקים סופת ברד

  45. ביטוח גילוי מחלה קשה

  46. אי עמידה בחובת ביטוח

  47. ביטוח ימי חסר במטענים

  48. ביטוח עסק מספר עובדים

  49. ביטוח נזק תיבת הילוכים

  50. התיישנות ביטוח 3 שנים

  51. התיישנות תגמולי ביטוח

  52. ביטוח תאונה בניו זילנד

  53. אי תשלום ביטוח פנסיוני

  54. התיישנות ביטוח אחריות

  55. ביטוח אירוע רפואי חמור

  56. התיישנות חבות מעבידים

  57. ביטוח דירה שאינה תפוסה

  58. ביטוח אובדן רכוש בהעברה

  59. ביטוח נזקי טבע מי גשמים

  60. ביטוח פציעה במהלך אימון

  61. התיישנות בתביעות ביטוח

  62. אחריות להעדר כיסוי ביטוחי

  63. ביטוח נזקים שנגרמו בזדון

  64. ביטוח תאונה בדרום אמריקה

  65. ביטוח נזקים למטען בהובלה

  66. ביטול ביטוח עקב אי תשלום

  67. התיישנות ביטוח נזקי צד ג

  68. התיישנות תביעת כפל ביטוח

  69. העברת תיק ביטוח ללא תמורה

  70. אי העברת פרמיית ביטוח במועד

  71. התיישנות מיום מקרה הביטוח

  72. ביטוח עבודות קבלניות חריגים

  73. ביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח

  74. התיישנות תביעת חבות מעבידים

  75. התיישנות תביעת ביטוח 3 שנים

  76. ביטוח ברשות לעת זקנה ושאירים

  77. הודעה על מקרה ביטוח בזמן אמת

  78. התיישנות מקוצרת תביעות ביטוח

  79. אזעקה לא תקינה בעסק האם יש ביטוח

  80. אי ידיעת המבוטח על ביטולו של הביטוח

  81. ביטוח הרחבת כיסוי תכשיטים מחוץ לדירה

  82. חיוב בתשלום על גרירה למרות קיומו של ביטוח

  83. סעיף 61 לחוק חוזה הביטוח כותרתו "הקטנת הנזק"

  84. ביטוח המזכה בהחזר הוצאות רפואיות שנגרמו בשל ארוע לב

  85. תחולת סעיף 18(ג) לחוק חוזה ביטוח, העוסק בפטור מוחלט של המבטחת

  86. סעיף 7 לחוק חוזה הביטוח - זכות לפטור מתשלום חלקי של תגמולי הביטוח

  87. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון