ביטול החלטה הוצאה לפועל


בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקשת, ביום 13.03.05.

טענות המבקשת

ביום 01.09.05, הומצאה למבקשת הודעה בעניין פתיחת תיק הוצאה לפועל בעניין פסק דין, תיק הוצאה לפועל מס' 0170762052. על פי בירור שנערך על ידי המבקשת ניתן פסק דין בהעדר, לאחר שהזימון לדיון בתיק זה בפני בית המשפט, נשלח לרחוב הגליל 101/4 בחיפה.

כתובת זו איננה כתובתה של המבקשת, מעולם לא הייתה כתובתה של המבקשת והיא איננה מוכרת לה. המבקשת הינה בעלת זכות ציבורית למונית אשר מושכרת למתווך רכב. מתווך רכב משכיר את הזכות הציבורית לנהגים שונים במסגרת חוזה שכירות.

המבקשת איננה מכירה את הנהגים המשכירים את הזכות הציבורית. כתב התביעה בתיק זה הועבר לידי המבקשת על ידי מתווך הרכב שקיבל אותו מאחד הנהגים ככל הנראה מנתבע 2 בתיק זה.

לאחר בדיקה שנערכה על ידי המבקשת עולה, כי פסק הדין ניתן לאחר שברשות להתגונן שהוגשה על ידי המבקשת בתיק זה, נרשמה הכתובת שהופיעה בכתב התביעה.

המבקשת, שהגישה בקשת רשות להתגונן, בהיותה לא מיוצגת בדין, סברה כי לצורך דיוק וסיוע לבית המשפט בעשיית הדין, יש צורך להעתיק בצורה מדויקת את פרטי המשיבה והמבקשת, כפי שהם מצויים בכתב התביעה, כחלק בלתי נפרד מכתבי בית הדין.

עקב טעות זו, המבקשת חויבה בדין ללא שיש לה כל קשר לטענות המשיבה בכתב התביעה ובהעדר יריבות בין הצדדים.

למבקשת אין כל קשר לרכב הנדון בתביעה זו. רכב זה הינו בבעלות נתבע 2, ששכר את הזכות הציבורית ממתווך רכב. אי לכך, המבקשת מעולם לא ביקשה לבטח את הרכב בביטוח כלשהו, רכב שאיננו בבעלותה ולא התחייבה בתשלום כלשהו עבור המשיבה, בעניין הנדון בכתב התביעה.

המשיבה, שהינה חברת ביטוח המבטחת מוניות, ידעה והיה עליה לדעת על ההסדרים הנהוגים בעניין רישום זכויות הציבוריות ואי אחריותם של בעלי הזכויות הציבוריות לעניין הפעלת הרכב שאיננו בבעלותם.


למרות זאת, צירפה המשיבה את שמה של המבקשת לתביעה זו ללא כל צורך ותוך ידיעה כי אין כל קשר בין המבקשת בעלת הזכות הציבורית לרכב זה.

המשיבה צירפה לכתב התביעה את שמה של המבקשת, ללא בדיקה ראויה של הכתובות וציינה בכתובת אחת את כתובתם של המבקשת ונתבע 2 .

על חברת הביטוח, שידעה על טעותה ועל העדר יריבות בין הצדדים, כפי שעולה מבקשת הרשות להתגונן, היה לנהוג בתום לב וכחברת ביטוח סבירה, על המשיבה היה לבדוק את העניין ואת רישומי חברת הביטוח לפני הדיון ולעדכן את בית המשפט בעניין הזה.

על חברת הביטוח היה להביא את העניין לידיעת בית המשפט ולציין בפניו, כי המבקשת איננה חתומה על מסמכי הביטוח ברשומיה וכי איננה בעלת הרכב. יתרה מכך, לבקש פסק דין בהעדר, עקב ידיעתה על העדר יריבות בין הצדדים. לאור העובדה כי המבקשת לא קיבלה את הזימון לדיון, עקב טעות שבתום לב ולאור העובדה, כי למבקשת
קיימות עילות שבדין כנגד טענות המשיבה בכתב התביעה, בית המשפט מתבקש לאפשר למבקשת להעלות את טענותיה בפניו.

טענות המשיבה

המשיבה מסכימה לביטול פסק הדין, מתוקף שיקול דעת בית המשפט של חיוב המבקשת בהוצאות, בלא כל קשר לתוצאות התביעה.

כעולה מסעיפים 9,10 לתצהיר המבקשת, היא ידעה על התביעה ונמנעה מלהגיש הגנה במועד, עקב טעמים הקשורים בה, כך שמדובר בבקשה לביטול פסק דין מתוקף שיקול דעת בית המשפט להבדיל מחובת הצדק.

הלכה פסוקה היא, כי בעת ביטול פסק הדין מתוקף שיקול דעת בית המשפט, יש לחייב את המבקשת בהוצאות הבקשה ובמיוחד, כאשר המשיבה נאלצה להוציא הוצאות לפתיחת תיק הוצאה לפועל ונקיטת הליכי הוצאה לפועל, הוצאות שיירדו לטמיון עם ביטול פסק הדין.


דיון

הלכה היא, כי כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד פגום והפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה.

הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול שכזה נעשה "מתוך חובת הצדק". "פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה… רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק ex debito justitiae. פסק דין כזה פגום הנהו ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה".
(ראה לעניין זה את ספרו של הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282 ר' גם פסק דינו של כב' השופט ארבל בבר"ע (ת"א ) 002411/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נגד מיכאלי (טרם פורסם).

ויפים לעניין זה גם דבריו של כב' הש' מצא בע"א 5000/92 - יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1) 835-836 אשר קבע שם לאמור:

"שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו….
שונים פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון /בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט; ובבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם - ובעיקר - אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה…".

וכן, דבריה של כב' הש' פרוקצ'יה ברע"א 8864/99 - ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח , תק-על 2000 (3), בעמ' 2133 אשר קבעה שם לאמור:

"כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט". מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון.
מכאן משתמעת התוצאה כי מקום שבעל דין נעדר מדיון עקב כך שלא הוזמן אליו, או שבשל תקלה אחרת הוא מוזמן לדיון בהליך מסוים, אליו הוא נערך, ומתברר כי עקב טעות שוררת הנחה שגויה בקרב מי מבעלי הדין ואולי אף בית המשפט כי מדובר בהליך אחר אשר אליו לא התכונן בעל הדין ואשר בהקשר אליו לא מיצה את ראיותיו וטיעוניו, כי אז נגוע אותו הליך בפגם דיוני שורשי המצדיק את ביטולו ואת פתיחתו מחדש לצורך ניהולו בצורה תקינה. מבחינה זו קימת אנלוגיה בין מצב בו בעל דין לא הוזמן כלל לדיון שנתקיים בהעדרו לבין מצב בו הוא הוזמן והופיע לדיון מתוך הנחה כנה ובתום לב כי מדובר בדיון שמסגרתו, טיבו ומטרתו הינם שונים מכפי שהובן על ידי הערכאה השיפוטית הדנה, ואולי אף על ידי בעל הדין האחר".


עיננו הרואות כי שתיים הן העילות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד; ביטול מתוך חובת הצדק וביטול עפ"י שיקול דעתו של בית המשפט. כאשר ניתנה החלטה בהיעדרו של מבקש הביטול משום שהאחרון לא הוזמן או שהמסירה לא הייתה כדין, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. עצם הפגם שנפל בהליך מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה ולבית המשפט אין במקרה זה שיקול דעת שלא לבטל את ההחלטה.

שונים הם פני הדברים, כאשר מתבקש בית המשפט לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, כאשר המבקש הוזמן כדין אך לא הופיע. במצב דברים שכזה נתון הביטול לשיקול דעתו של בית המשפט, ובבואו להפעיל שיקול דעת זה, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק את סיבת היעדרותו של המבקש מהדיון, אלא גם ובעיקר את סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין.

ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט.

בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול נטל השכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות. (ראה לעניין זה רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח', תק – על,2001(1) בעמ' 1121).

הדרך לביטול החלטה ואו לחילופין פסק דין, קבועה בתקנות 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984:

201. "ביטול החלטה על פי צד אחד":
"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

יוצא אפוא, כי מקום שימצא בית המשפט כי פסק הדין ניתן שלא כהלכה, היינו ההמצאה לא נעשתה כדין, יבוטל פסק הדין מחובת הצדק מבלי שיהא צורך להידרש לטיב ההגנה של המבקש ולסיכויי הצלחתו, שהרי המשמעות לכך שלא הייתה המצאה כדין הינה כי פסק הדין "פגום".
השיקולים שישקול בית המשפט בנוגע לביטול החלטה:

1. מהי הסיבה למחדלו של בעל הדין, על המבקש ביטול החלטה שניתנה בהעדרו להסביר לבית המשפט מה גרם למחדלו,רע"א 442/89 עלאדין נ' מ"י ,פד"י מג (3) 824.

2. האם למבקש ביטול החלטה יש סיכוי לגופו של עניין.
גם כאשר נגרמה התקלה באשמתו של בעל הדין ,עשויה בקשתו להיענות בתנאי שיוכל להראות סיכוי להצלחת הגנתו וכי אין במחדלו משום זלזול מכוון בבית המשפט,ע"א 46/85 גמליאל נ' מנורה פד"י מא (3) 746.

מן הכלל אל הפרט

במקרה הנדון, המשיבה מסכימה לביטול פסק הדין בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט לחיוב המבקשת בהוצאות.
אכן, ננקטו הליכי הוצאה לפועל כנגד המבקשת, אך ההזמנה לדיון של יום 13.03.05 לא הומצאה כדין ובפרוטוקול הדיון מיום 13.03.05 ב"כ המשיבה אף הצהיר, כי ההזמנה שנשלחה חזרה כ"לא ידוע".
המשיבה לא בדקה האם כתובת נתבע 2 זהה לכתובתה של המבקשת וגם בתגובתה לא הגיבה לטענה זו.

משכך פסק הדין אשר ניתן בהעדר המבקשת יבוטל.

ובנסיבות אלה אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אגרה דחויה הוצאה לפועל

  2. אי פתיחת תיק הוצל''פ

  3. הפרת חוזה הוצאה לפועל

  4. אי עמידה בצו התשלומים

  5. התיישנות הוצאה לפועל

  6. חיוב צד ג הוצאה לפועל

  7. העברת תיק הוצאה לפועל

  8. אי התייצבות לחקירת יכולת

  9. חובת הנמקה הוצאה לפועל

  10. אימות חתימה הוצאה לפועל

  11. ביטול החלטה הוצאה לפועל

  12. התנאים למתן צו תשלומים

  13. הגדרת זוכה בהוצאה לפועל

  14. ביטול ערבות הוצאה לפועל

  15. אי סגירת תיק הוצאה לפועל

  16. ביטול מכירה בהוצאה לפועל

  17. התיישנות תיק הוצאה לפועל

  18. חוסר תום לב בהוצאה לפועל

  19. אי עדכון חוב בהוצאה לפועל

  20. אחריות שילוחית הוצאה לפועל

  21. הפרת צו רשם ההוצאה לפועל

  22. אי חידוש דרכון הוצאה לפועל

  23. התיישנות תיקי הוצאה לפועל

  24. ביטול סגירת תיק הוצאה לפועל

  25. העברת תיק לשכת הוצאה לפועל

  26. אגרת הוצאה לפועל הפרשי הצמדה

  27. ביטול מכירת נכס הוצאה לפועל

  28. התיישנות תיקים בהוצאה לפועל

  29. אישור מכירת דירה הוצאה לפועל

  30. ביטול פקודת מאסר הוצאה לפועל

  31. ביטול החלטת רשם ההוצאה לפועל

  32. ביצוע פקודת מאסר הוצאה לפועל

  33. בקשה לעיון בתיק הוצאה לפועל

  34. בקשה להארכת מועד הוצאה לפועל

  35. ביטול עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  36. בקשה לביטול החלטה הוצאה לפועל

  37. חוסר תום לב בהליכי הוצאה לפועל

  38. בירור טעות בפסק דין בהוצאה לפועל

  39. העברת תיק הוצאה לפועל ללשכה אחרת

  40. ביצוע פסק דין לפינוי בהוצאה לפועל

  41. דחיית בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל

  42. חוסר תום לב פתיחת תיק הוצאה לפועל

  43. התיישנות ביצוע פסק דין בהוצאה לפועל

  44. בקשה דחופה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל

  45. ביטול הצעה בהליכי מימוש בהוצאה לפועל

  46. התנגדות לביצוע פסק דין בהוצאה לפועל

  47. אי סגירת תיק הוצל''פ למרות הפקדת ערבות

  48. אי הגשת השיק המקורי לביצוע בהוצאה לפועל

  49. ביטול אישור מכירה על ידי ראש ההוצאה לפועל

  50. אי הגשת תביעה לאחר עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  51. ביטול מכר מקרקעין אישור של ראש ההוצאה לפועל

  52. משלא בוצע פסק הדין ננקטו הליכי הוצאה לפועל

  53. בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות להוצאה לפועל

  54. המועד להגשת ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל

  55. התובע טוען כי הנתבע הטעה את רשם ההוצאה לפועל

  56. התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל

  57. נטען כי רשמת ההוצאה לפועל טעתה בעת שקבעה כי החוב נבלע

  58. פיצוי בגין נזקים אשר נגרמו לתובע בשל הליכי הוצאה לפועל

  59. בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב

  60. תביעה כספית שהתבררה לאחר שתחילה נפתח תיק בלשכת ההוצאה לפועל

  61. סעיף 6 לחוק ההוצל"פ מקנה רשות לזוכה להגיש בקשה לביצוע פסק הדין

  62. תביעה בגין נקיטת הליכי הוצאה לפועל לביצועו של פסק דין למרות ששולם

  63. מסמכויות רחבות לבית המשפט ביושבו כערכאת ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל

  64. אין בהגשת בקשה חוזרת כדי להאריך את המועדים בסעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  65. נטען כי נוכח מחדל באי קיום צווי המימוש והעברת הכספים, זומן לדין על ידי הזוכה בתיק ההוצאה לפועל

  66. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון