ביטול החלטת ועדה פריטטית


I. ההליך

1. לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (אב-בית- הדין - השופטת ליפס; נציגי ציבור - ה"ה וינברג, ומוניץ; תב"ע מד/1969 - 3) אשר דחה את תביעת המערערת להחזירה לעבודה אצל משיבה מס' 1, או לחלופין להצהיר שפיטוריה הינם שלא כדין ועל כן בטלים, וכן לחייב את משיבה מס' 2 לנקוט בצעדים ארגוניים נגד משיבה מס' 1, כדי להבטיח חזרתה של המערערת לעבודה.

2. העובדות הצריכות לעניין, כעולה מפסק-הדין שבערעור ומן החומר אשר היה בפני בית-הדין האזורי, הן:

א) המערערת (להלן - העובדת) עובדת מאז 1.10.1980 כחשבת שכר במלון שרתון בתל-אביב שבבעלות המשיבה מס' 1 (להלן - החברה) והיתה מופקדת על חישוב המשכורת על-פי טופסי הרישום השונים של שעות העבודה, החופשות וכד';

ב) ב-30.4.1984 הודיעה החברה לעובדת על הפסקת עבודתה בשל חשד לביצוע מעשה פלילי. עותק ההודעה נשלח לוועד העובדים ומועצת הפועלים;


ג) ועד העובדים הסכים להפסקת עבודתה של העובדת עד להחלטה בוועדה הפריטטית;

ד) העניין הובא לפני ועדה פריטטית המורכבת מנציגי התאחדות בתי-המלון ומשיבה מס' 2 (להלן - ההסתדרות), הפועלת מכוח סעיף 41 להסכם הקיבוצי הכללי בענף המלונאות החל על הצדדים, 48 יום לאחר הפסקת העבודה;

ה) ביום 10.6.1981 החליטה הוועדה הפריטטית לאשר את פיטורי המערערת למפרע מיום 29.3.1984, כיוון שהמעשה שעשתה "מערער את האמון של הנהלת המלון בגברת צביאל (העובדת) ומצדיק את דרישתה להפסיק את עבודתה לאלתר". עם זאת חייבה הוועדה את החברה לשלם לעובדת תמורת חודש הודעה מוקדמת ופיצויי יטורים בהתאם להסכם העבודה בענף, בניגוד לעמדת החברה, וזאת, משום שעל-פי ההסכם הקיבוצי - כדי לפסוק פיטורים ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויים בשל חשד לביצוע מעשה פלילי דרושים אחד מן השניים: הרשעת העובד בדין או הודאת העובד בביצוע העבירה;

ו) כיום 24.7.1984 הגישה העובדת לבית-הדין האזורי לעבודה בת"א הודעה בדרך המרצה "לביטול החלטת הוועדה הפריטטית בשל חריגה מסמכות";

ז) החברה הגישה בקשה לדחיה על הסף או למחיקה של כתב התביעה. ההסתדרות הגישה אף היא בקשה למחיקה על הסף של התביעה נגדה.

3. עיקר טענות העובדת בבית-הדין האזורי היו:

א) היו פגמים בעבודת הוועדה הפריטטית משום שלא ניהלה פרוטוקול כנדרש, ומשום שלא אפשרה לעובדת להביא מסמכים כנדרש על-ידה. כמו כן חרגה הוועדה מסמכותה, שכן על-פי סעיפים 40 ו-41 להסכם הקיבוצי החל על הצדדים, מוסמכת הוועדה רק לקבוע "שלא היתה הצדקה להפסקת עבודתה", ולא לאשר פיטורים;

ב) ההסתדרות הפרה את חובת הייצוג ההוגן כלפי העובדת מכיוון שהסכימה לפיטוריה, למרות שלא מוצו כל ההליכים על-פי סעיף 40 להסכם הקיבוצי וסעיף 33 לתקנון;

ג) לעניין בקשת המחיקה/דחיה על הסף טען בא-כוח העובדת, כי החלטת הוועדה הפריטטית אינה מהווה פסק בוררים, ועל כן אין בהחלטה זו מעשה בית-דין. לחלופין, גם אם יקבל בית-הדין את הטענה, כי החלטת הוועדה כמוה כפסק בוררים, הרי סעיף בוררות בהסכם קיבוצי שייך לחלק האובליגטורי בהסכם, ואינו בבחינת חובה אישית.

כמו כן הוגשה על-ידי העובדת בקשה לביטול פסק הבוררים, בקשה בה לא דן בית-הדין.

4. עיקר טענות החברה היו:

א) החלטת הוועדה הפריטטית ניתנה כדין, כמוה כפסק בוררים, היא סופית ומחייבת את הצדדים, וכל עוד לא בוטלה בדרך הקבועה בחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן - חוק הבוררות), היא עומדת בעינה ומהווה מעשה בית-דין;

ב) משהסכימה העובדת לדיון בפני הוועדה הפריטטית, ואף הופיעה וטענה לפניה, הינה מנועה מלכפור בתוקף המחייב של החלטת הוועדה;

ג) אין ההסכם הקיבוצי נותן לעובדת כל זכות או עילה להתנגד לפיטוריה, הזכות להסכים או להתנגד לפיטורים הינה בידי ארגון העובדים בלבד, והסכמת הארגון להחלטת הוועדה אינה הפרת ייצוג הוגן;

ד) לעניין בקשת המחיקה/דחיה על הסף טענה עוד החברה, כי כתב התביעה אינו מגלה עילה, משום שאין לעובדת זכות מוקנית להיות מועסקת על-ידה, וגם אם קיימת זכות או עילת תביעה, הרי אין זו זכות אכיפה, שכן על-פי דין אין לאכוף קבלת עבודה אישית או שירות אישי.

5. בא-כוח ההסתדרות טען, כי:

א) חובת ייצוג הוגן אינה התנגדות שרירותית לפיטורי העובד, אלא הפעלת שיקול דעת הוגן ובתום לב במסגרת הוועדה הפריטטית, כפי שאמנם נעשה;

ב) העובדת אינה יכולה לאכוף על החברה את העסקתה, ואין בית-הדין יכול לצוות עליה את הסעד המבוקש בכתב התביעה, היינו "נקיטת צעדים ארגוניים".

6. בית-הדין האזורי דחה על הסף את תביעת העובדת נגד החברה, מן הטעם שנהנה כמתחייב מההסכם הקיבוצי והביאה את העניין לפני הוועדה הפריטטית, ומחקעל הסף את התביעה נגד ההסתדרות מחוסר עילה. בית-הדין קבע, כי:


א) גם אם אין החלטת הוועדה הפריטטית מהווה פסק בוררים במובן חוק הבוררות, היא מחייבת את העובדת משום שהיתה נוכחת בדיוני הוועדה, היתה מיוצגת על-ידי עורכי-דין וטענותיה נשמעו;

ב) הוראה בהסכם קיבוצי שעניינה סדרי פיטורים היא הוראה "מעורבת" - אובליגטורית ונורמטיבית כאחת, והוראה שעניינה הפסקת עבודת עובד עקב חשד סביר למעשה פלילי - לא כל שכן.

7. בערעור חזרו באי-כוח הצדדים על טיעונים בבית-הדין האזורי, אך בא-כוח העובדת הוסיף עוד, כי בית-הדין האזורי התעלם מבקשת העובדת על-פי חוק הבוררות לביטול החלטת הוועדה הפריטטית. כמו כן לא התייחם בית-הדין לטענותיה של העובדת בדבר פגמים בעבודת הוועדה.

8. מאחר שאחד מנציגי הציבור נפטר בטרם ניתן פסק-דין, הסכימו הצדדים כי יצורף נציג ציבור במקומו, ופסק-הדין יינתן על-ידי המותב בהרכב החדש, לאור הטענות ועיקרי הטיעון שבתיק.

II. פסק-דין

1. על-מנת להשיב לשאלה העומדת במרכזו של הערעור: האם בדין דחה על הסף בית-הדין האזורי את התביעה נגד החברה ומחק את התביעה נגד ההסתדרות, יש להתייחס למספר שאלות יסוד הצריכות לעניין, ואשר הצדדים טענו להן.

2. מעמדה של הוועדה הפריטטית:

א) החברה טענה, כי דין החלטת הוועדה הפריטטית כדין פסק בוררים, ולכן אין מקום להיזקק לתביעה, שלא הוגשה בדרך הדיונית המקובלת לביטול פסק בוררים.


בית-הדין האזורי דחה טענה זאת וקבע, כי לא בהסכם בוררות עסקינן, מן הטעם שהעובדת לא היתה צד להסכם הקיבוצי, ואין היא יכולה להיות צד לבוררות;

ב) צדק בית-הדין האזורי במסקנתו, על-פיה אין הוועדה הפריטטית "בוררות" ולא רק מטעמו.

בית-דין זה פסק, וחזר ופסק, כי ועדות פריטטיות, הפועלות מכוח הסכמי עבודה קיבוציים, אינן פועלות במסגרת חוק הבוררות (ראה למשל דב"ע לז/11 - 2 [1], בע' 39), אף כי ניתן ללמוד, לעניין, גזירה שווה מבוררות (שם [1], בע' 40);

ג) הוועדות הפריטטיות הן יציר כפיהם של הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, ובתור שכאלה - משקלן רב, ובית-הדין, אשר לו הפיקוח השיפוטי על פעולתן, יתן להחלטותיהן נפקות מלאה, כל עוד מילאו אחר כללי הצדק הטבעי ולא חרגו מהסמכות שהוקנתה להן בהסכם שהקימן;

ד) משכך הדבר, לא היה על בית-הדין כלל לדון בבקשה לביטול פסק בוררים, שהוגשה במסגרת המקובלת לבוררות מכוח חוק הבוררות, מאחר וכאמור, אין לראות בוועדה הפריטטית "בוררות", ובהחלטתה - "פסק בוררים".

3. הפעלה החברה על-פי הוראת ההסכם הקיבוצי בכל הנוגע לפיטורים:

א) מקום בו מוסדרים יחסי העבודה בהסכם קיבוצי, המסדיר בין היתר את סוגיית הפיטורים, תיבחן השאלה, אם פיטורי עובד נעשו כדין אם לאו - על-פי הוראותיו של אותו הסכם קיבוצי. הזכות כי ינהגו בעניינו של עובד על-פי הוראות ההסכם הקיבוצי בכל הנוגע לפיטורים היא זכות "מעורבת", אובליגטורית ונורמטיבית כאחד, כפי שקבע בית-הדין האזורי בהסתמכו על פסיקתו של בית-דין זה (דב"ע לד/3 - 4 [2], בע' 211-210);

ב) בענייננו - נחשדה העובדת בעבירה פלילית, עבודתה נפסקה ונמסרה הודעה על כך, מלבד לעובד, לוועד ולמועצת הפועלים, והוועד הסכים להפסקה עד לבירור. בכך מילאה החברה אחר הוראת סעיף 41(1) ו-(2) להסכם הקיבוצי;

ג) מכוח סעיף 41(3) להסכם הקיבוצי - הופכת הפסקת העבודה לפיטורים, אם הוועד או ההסתדרות אינם דורשים בירור העניין. הן מועצת הפועלים והן הוועד התנגדו לפיטורי העובדת, כך שהעניין הובא בפני הוועדה הפריטטית, וזאת כמצוות סעיף 41(4) להסכם הקיבוצי;

ד) מן האמור עולה, כי החברה מילאה אחר הוראות ההסכם הקיבוצי בכל הנוגע להליכי פיטורים.


4. הנהגה הוועדה הפריטטית כראוי:

א) ועדה פריטטית מצווה על שמירת כללי הצדק הטבעי, דהיינו, הכלל המחייב לאפשר למי שבעניינו דנים להופיע בפני הוועדה ולהשמיע את טענותיו (דב"ע לא/29 - 3 [3], בע' 164; דב"ע לו/33 - 3 [4], בע' 55 וראה גם בג"צ 654/78 [5], בע' 654);

ב) העובדת היתה נוכחת בדיוני הוועדה הפריטטית, היא ופרקליטה, וטענותיה וטענות פרקליטה נשמעו על-ידי חברי הוועדה;

ג) העובדת מלינה גם על כי הוועדה לא ניהלה פרוטוקול, אולם, כשם שבוררות אינה חייבת בניהול פרוטוקול, כך גם ועדה פריטטית, שדיוניה, מעצם טבעם, אף פחות פורמליים מאלה של בוררות (ע"א 266/83 [6], בע' 637). הוועדה הפריטטית חייבת בהעלאת החלטתה על הכתב (דב"ע שם/10 - 4 [7], בע' 258) וזאת עשתה בהרחבה, ותוך הנמקה מלאה;

ד) טענה נוספת לעובדת היא בעניין העדת עדים מטעמה וחקירה נגדית של עדי החברה.

עיון בכתב התביעה (סעיף 7(א)) מראה כי טענת העובדת היתה, כי לא ניתן לה לחקור את עדי החברה חקירה נגדית "ראויה" ולא אופשר לה להציג מסמכי החברה.

נבהיר, כי הצדדים בוועדה היו מועצת פועלי תל-אביב והחברה, והם, ורק הם, מוסמכים לדרוש העדת עדים וחקירתם. מכתב התביעה עולה, כי ניתנה לעובדת אפשרות לחקור עדים, אך לדעתה - לא "חקירה נאותה".
אין לעובד, שעניינו נדון בוועדה פריטטית, זכות לחקור עדים, ומשאופשר לו לחקרם, אף אם לדעתו לא בצורה מספקת, נהגה עימו הוועדה לפנים משורת הדין.

אשר להזמנת עדים או הצגת מסמכים - כבר נאמר, כי רק צד לדיוני הוועדה רשאי לדרוש את הבאתם, ואף כאן - לוועדה שיקול דעת, אם להתיר הבאת עד זה או אחר, וזה בדומה לשיקול דעתו של בורר בקשר לכמות הראיות שישמע בכל עניין (אוטולנגי (14), בוררות - דין ונוהל, סעיף 245);

ה) העולה מן האמור הוא, כי לא נפל כל פגם בפעולת הוועדה הפריטטית והיא מילאה אחר כל הנדרש מוועדה מעין-שיפוטית זאת.

5. הרשאית היתה הוועדה להחליט את אשר החליטה:

א) טענתה של העובדת היא, כי הוועדה לא היתה מוסמכת "לפטר" את העובדת.
את טענתה מעגנת העובדת באמור בסעיף 41(6) להסכם הקיבוצי, אשר זה לשונו:

"6. נקבע בבירור בין הצדדים או על-ידי הוועדה הפריטטית שלא היתה הצדקה להפסקת העבודה - יחזור העובד לעבודתו וישולם לו השכר הכולל עבור ימי האבטלה על חשבון המעביד בלבד".

מאחר ולא נקבע בהסכם, כי הוועדה רשאית לפטר עובד - אין, לגרסת העובדת, נפקות להחלטתה;

ב) אין ממש בטענת העובדת. קריאת ההסכם קיבוצי במלואו מביאה למסקנה החד-משמעית, כי רשאית גם רשאית הוועדה להחליט על אישור פיטורים וזאת משלושה טעמים: הראשון - מכלל ה"לאו" שבסעיף האמור אתה למד את ההן. דהיינו, מצאה הוועדה כי היתה הצדקה להפסקת העבודה - רשאית היא לאשר את הפיטורים; והשני - מהפסקות האחרות של סעיף 41 להסכם הקיבוצי עולה, כי "הפסקת העבודה תהפך לפיטורים", אם נציגות העובדים לא תתנגד להפסקת העבודה; משהתנגדה, והוועדה הפריטטית החליטה, כי היתה הצדקה לאותה הפסקת עבודה - על אחת כמה וכמה תהפוך הפסקת העבודה לפיטורים: והשלישית - הוועדה הפריטטית רשאית, מכוח סעיף ז' לתקנון העבודה, המהווה חלק בלתי-נפרד מההסכם הקיבוצי, להטיל עונש של פיטורים, בין היתר, אם נמצא העובד אשם ב"אי-ציות להוראות ההנהלה או הפרת משמעת"; העבירה, שבגינה אושרו פיטוריה של העובדת על-ידי הוועדה הפריטטית, חמורה פי כמה מ"אי-ציות להוראת ההנהלה", ובוודאי רשאית היתה הוועדה להחליט על פיטוריה;

ג) סיכומו של דבר בסוגיה זאת - הוועדה הפריטטית היתה רשאית להחליט על פיטוריה של העובדת.

6. העובדת הופיעה בפני הוועדה, טענה טענותיה לפניה ולא כפרה בסמכותה, וזאת בידיעה, כי החברה דורשת את פיטוריה; בכך די כדי לקבוע, כי העובדת מנועה מלכפור בסמכות הוועדה (דב"ע לז/11 - 2 [1], בע' 39) והחלטתה מחייבת את העובדת (דב"ע לא/3 - 2 [8], בע' 62).

דין הוא, כי " 'פסק בוררות', גם כשניתן מכוח הסכם 'בדיבור פה', מהווה משה- בית-דין" ו"מי שהפסיד ב'הכרעה', לגביו עומד הטעם שבפסק-הדין, טעם המניעות החוסמת את דרכו לבירור עניינו מחדש" (דב"ע לב/44 - 3 [9], בע' 195, בהסתמך על ע"א 417/65 [10], בע' 217-216).

זה הדין שעה שההכרעה נופלת מכוח "הסכם בעל-פה" בדבר בוררות (דהיינו, בוררות שלא מכוח חוק הבוררות) ודין זה יפה ותקף אף לגבי הכרעת ועדה פריטטית.

7. מכל מאמור עולה, כי העובדת פוטרה כדין ופיטוריה תקפים.
בנסיבות האמורות אין פגם בהחלטת בית-הדין האזורי לדחות את התביעה נגד החברה על הסף.

8. משנדחתה התביעה נגד החברה ומשנקבע כי החלטת הוועדה הפריטטית תקפה, לא היתה כל עילה לתביעת העובדת נגד ההסתדרות, כי תפעל ב"צעדים ארגוניים" נגד החברה, על מנת שזאת תחזירה לעבודה.

מספר טעמים לאמור: הראשון - "הנציגים הישירים" של העובדת, ועד העובדים ומועצת הפועלים, התנגדו לפיטורים, ולא הובאה כל טענה כי הם לא ייצגו את העובדת כראוי בפני הוועדה.

השני - "החלטת הוועדה הפריטטית, הכלולה במסקנותיה, שניתנה בתוקף סמכויותיה על-פי הסכם קיבוצי, מחייבת את הצדדים להסכם" (דב"ע לא/3 - 2 [8], בע' 62).

השלישית - "לא נקבע באף מקום, ויש להניח כי לא ייקבע באף מקום, שמחובתו של ועד עובדים להתנגד לפיטורי עובד, תהא הסיבה לפיטורים אשר תהא" (דב"ע לד/43 - 3 [11], בע' 468, וראה גם דב"ע לד/66 - 3 [12], בע' 79). הדברים יפים לא רק לגבי הוועד: "ארגון העובדים אינו חייב להזדהות עם כל דרישה של עובד או של ועד עובדים" (דב"ע מא/48 - 3 [13], בע' 417).

9. המסקנה מהאמור היא, כי בדין מחק בית-הדין האזורי על הסף מחוסר עילה את תביעת העובדת נגד ההסתדרות.

10. הערעור נדחה.

המערערת תשלם לכל אחת מהמשיבות הוצאות בסך 250 שקלים חדשים בצירוף מע"מ. לא ישולם הסכום תוך 30 יום - ייווספו אליו הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, מהיום ועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התפטרות מורה

  2. התפטרות מורים

  3. חוזה אישי מורה

  4. חוזה דירה שכורה

  5. הסכם פרישה מורה

  6. ביטול פיטורי מורה

  7. שעות נוספות מורים

  8. חובת דיווח מורים

  9. הסכם קיבוצי מורים

  10. ועדה רפואית מורים

  11. בוררות ועדה פריטטית

  12. בחירות בארגון המורים

  13. ביטול פיטורים של מורה

  14. הפרת הסכם פנסיה מורה

  15. הסכם קיבוצי מורי דרך

  16. ארגון המורים שיפוט פנימי

  17. התפטרות מורה באמצע השנה

  18. אכיפת החלטה ועדה פריטטית

  19. הסכם קיבוצי מורים פנסיה

  20. ביטול החלטת ועדה פריטטית

  21. הסכם קיבוצי ארגון המורים

  22. ביטול מכתב פיטורים למורים

  23. ביטול עסקה הסתדרות המורים

  24. התפטרות מורה במשרד החינוך

  25. בית דין חברים ארגון המורים

  26. הסכם קיבוצי הסתדרות המורים

  27. אי שיבוץ מורה לשנת הלימודים

  28. ועדת חריגים הסתדרות המורים

  29. הסכם קיבוצי אגודת מורי הדרך

  30. ביטול העברת מורה לבית ספר אחר

  31. בסיס השכר לתוספת תשלום למורים

  32. חזרה לעבודה פרישה מוקדמת מורה

  33. אחריות המורה על אלימות בבית הספר

  34. הסכם קיבוצי ארגון המורים העל יסודיים

  35. ביטול פיטורים עובד משרד החינוך ועדה פריטטית

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון