ביטול הסכם הזמנת רכב

לפניי תביעה כספית במסגרתה עותר התובע לחייב את הנתבעות לשלם לו 30,000 ₪ בגין נזקים שגרמו לו.

ואלה טענות התובע –
התובע, יליד 1926 לקוח ותיק של חברת טויוטה.

עד ליום 1.11.08 החזיק התובע ברכב מסוג טויוטה קורולה בעל גיר אוטומטי. ביום 1.11.08 עבר התובע תאונת דרכים בעטיה ניזוק הרכב והורד מהכביש.
בתאריך 3.11.08 פנה התובע לסוכנות טויוטה בעפולה (להלן: הנתבעת 2) וביקש לרכוש רכב מאותו דגם שהחזיק ברשותו טרם התאונה.

בו במקום הוחתם התובע על הסכם הזמנת רכב תוך שהוסבר לו כי הדגם החדש הנמצא במלאי הינו אותו דבר כמו הרכב שהיה ברשותו רק עם שינוי בגיר לגיר רובוטי. התובע טען כי לדברי נציגי הנתבעת מדובר בגיר יותר יעיל, חסכוני בדלק ומהר מאוד מתרגלים לשינוי.

אחרי חתימת העסקה נערכה לתובע נסיעת מבחן בתוך העיר עפולה ולאחר מספר ימים קיבל את הרכב אשר היה במלאי.


לטענת התובע, כבר בנסיעה חזרה ממשרדי הנתבעת 2 לביתו חש באי נוחות בנהיגה. לפיכך, למחרת היום חזר למשרדיה שם הוסבר לו אודות "הגיר הרובוטי" וכן נערכה נסיעת הדגמה במסגרתה ניתנו גם הסברים טכניים המחייבים אותו לשינוי בהרגלי נהיגה.
לדוגמא, הובהר לו כי הרכב מחליק לאחור בירידה, להבדיל מרכב אוטומטי. כמו כן, ובניגוד לאופן הנהיגה ברכב אוטומטי, על הנהג לעזוב את דוושת הגז בעת החלפת הילוך.

התובע הודיע לנתבעת 2 כי הוא מפחד לנהוג ברכב. בתגובה נאמר לו כי עליו להתרגל וכי הם אינם הכתובת, כי אם מחלקת קשרי לקוחות בטויוטה ישראל אשר אצל הנתבעת 1 (להלן : הנתבעת 1).

ביום 20.11.08, פנה התובע אל נציגי הנתבעת 1 והסביר להם את מגבלותיו בנסיעה ברכב. לדבריו בשיחה טלפונית שניהל ביום 24.11.08 עם מנהל קשרי הלקוחות, מר עודד משולם, לאחר שהובנו מגבלותיו, הובטח לו כי כאשר יגיעו כלי רכב עם גיר אוטומטי בתחילת השנה תבוצע החלפת מכוניות תוך הסכמה.
בקשתו לקבל את הסיכום בכתב לא נענתה,למעט מענה כי הודעתו נתקבלה ותטופל.
בהמשך נודע לתובע כי הדגמים החדשים של טויוטה קורולה האוטומטית הגיעו, והתובע התייצב אצל הנתבעת 2 לצורך רכישת הרכב. בקשתו כי נציג הנתבעת 2 יבחן דרך לסייע בפתרון התקלה שנוצרה נענתה בכך שתינתן לו הנחה בשיעור של 50% על אבזור (סך של 600 ₪).
התובע ביצע ביום 17.2.09 הזמנה לרכב מהדגם המבוקש ושילם מחיר מלא. בכך, למעשה, נאלץ מחדש לרכוש את הרכב שמלכתחילה התכוון לרכוש.
פניה נוספת שנשלחה לנתבעת 1 נענתה ביום 19.3.09 במסגרתה התעלמה הנתבעת מההבטחות שניתנו.
ביום 26.4.09 מכר התובע את רכבו בעל הגיר הרובוטי בשוק החופשי תמורת 97,000 ₪.
ביום 27.4.09 שילם התובע בעבור רכישת רכב חדש בעל גיר אוטומטי סכום של 127,000 ₪.
הנזק הישיר שנגרם לתובע הינו 30,000 ₪.

לטענת התובע, הינו בן 84, אינו מסוגל לעמוד בדרישות הנהיגה ברכב מסוג גיר רובוטי, בשנים האחרונות התקשה בהליכה ונאלץ לעבור 2 ניתוחים. אנשי המכירות ידעו זאת ויכולים היו להזהירו שבגילו ובמצבו יקשה עליו להפעיל גיר כזה.
עוד טען כי הנתבעות נהגו כלפיו בחוסר תום לב ולא קיימו חובתם לגילוי נאות.

טענות הנתבעת 1 -
לטענת הנתבעת 1, טרם מכירת הרכב הונחו בפני התובע כל הפרטים והנתונים ביחס אליו והוא אף ערך ברכב זהה נסיעת מבחן. כמו כן, במעמד הרכישה הוסבר לתובע הן בע"פ והן בכתב באמצעות קטלוג הרכב שנמסר לידיו על הרכב ועל תיבת ההילוכים הרובוטית הקיימת בו.

ברכב עצמו אין כל פגם כפי שעולה גם ממכתבו של התובע עצמו.

לטענת הנתבעת התובע לא ביקש לבטל את עסקת הרכישה אלא הוא רכש רכב חדש לאחר שמכר את הרכב בעל הגיר הרובוטי, וכעת הוא דורש שהנתבעת תישא בהפרש עלות רכישת הרכב החדש.


ברגע שבו נרשם הרכב על שם התובע והוא קיבל אותו לידיו, ערכו פחת, ולא ניתן להשיב מצב דברים לקדמותו, שכן עסקינן ברכב משומש "בבעלות קודמת".

בניגוד לאמור בתביעה, התובע מעולם לא שוחח עם מר משולם, אלא מי שיצר עם מר משולם קשר הינו חתנו של התובע, חנן.
בשתי שיחות שהתקיימו עם חנן מעולם לא הובטח לו כי יוכל להשיב את הרכב לנתבעת, אך באפשרותו להמתין לשנת 2009 שאז ישווקו כלי רכב מדגם קורולה אוטומטיים. ודאי שלא סוכם כי יקבל לידיו רכב חדש (הדברים אף נאמרו במכתב שהופנה אליו ביום 19.3.09).

לבסוף טוענת הנתבעת 1 כי לא היתה לה כל ידיעה בדבר מגבלותיו הפיזיות של התובע, הידועות רק לו.

טענות הנתבעת 2 -
הנתבעת 2 הצטרפה לכל האמור בכתב ההגנה אשר הוגש מטעם הנתבעת 1.

גם לדברי נתבעת זו במעמד המכירה ניתנו לתובע הסברים מפורטים אודות מאפייני הרכב, לרבות בכל הנוגע לתיבת ההילוכים הרובוטית, ואף נמסר עותק של קטלוג הרכב הכולל פירוט רב אודות הרכב ומאפייניו.

הנתבעת אינה יכולה להיות אחראית לכך שהנהיגה ברכב אינה נוחה לתובע. בדיוק לשם כך נערכה נסיעת המבחן ונמסרו כל הפרטים.

עוד טוענת הנתבעת 1, כי לא ברור מהו הנזק הנתבע ע"י התובע שעה שהוא מכר את רכבו במחיר מחירון ורכש רכב בעל מודל מתקדם יותר (2009).

דיון והכרעה –
טענות התובע בתמצית הן כי הוטעה לחשוב שמדובר ברכב זהה לזה שהיה ברשותו שעה שמדובר ברכב שהנהיגה בו שונה, וכי לאחר שהודיע מיידית שהרכב אינו מתאים לצרכיו, הוטעה לחשוב שתתאפשר החלפת רכבו לרכב אוטומטי תוך הסכמה הדדית.
באשר לטענה הראשונה, משיבות הנתבעות כי הוסבר לתובע, באופן מפורט ומקיף, כי מדובר ברכב עם תיבת הילוכים רובוטית. יתירה מזו, אף נמסרו לו חוברת ועלון מידע של הרכב, בהם קיימים הסברים מפורטים על מאפייניו ועל תיבת ההילוכים המותקנת בו, והתובע ערך ברכב נסיעת מבחן, כלומר התנסה בפועל בנהיגה ברכב זה.
באשר לטענה השנייה, טוענות הן כי לתובע לא הובטח דבר וכי התובע לא ביקש לבטל את העסקה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה, ואנמק.

הנתבעות, ובעיקר הנתבעת 2, אינן חולקות על טענת התובע לפיה ביקש לרכוש רכב זהה לזה שהיה ברשותו.
בהתחשב באמור ובעובדה כי למעשה הרכב שנמכר הינו רכב שונה, ובעובדה שפנה לנתבעת 2 מיידית כשהבין שהרכב אינו עונה על צרכיו, הרי שהיה מקום לאפשר לתובע את ביטול העסקה כפי שביקש.

וביתר פירוט –
מעדותו של מר גרוסי (נציג הנתבעת 1) עלה כי ברכב שנמכר מותקנת טכנולוגיה חדשה שהובאה באותם מועדים לישראל. לדבריו, על מנת לשווק את הרכב תוך שקיפות מוחלטת פעלה הנתבעת במספר ערוצים. בין היתר, מצאה כי יש לספק ללקוחות שרכשו את הרכב הסברים מפורטים ונסיעת מבחן. לטענתו בלי נסיעת מבחן לא אושרה המכירה (ראה גם מכתבם מיום 19.3.09 שעותק ממנו צורך לתביעה). משמע, מדובר ברכב שונה מרכב אוטומטי רגיל.

כאמור התובע פנה לנתבעת 1 בכוונה לרכוש רכב זהה לזה שנפגע. אנשי המכירות הציגו לו את הרכב כרכב דומה לרכב האוטומטי שהיה ברשותו ואף טענו כי מהר מאוד יתרגל אליו וכלל לא ירגיש בשינוי.
אכן, התובע ערך נסיעת מבחן ברכב, ואולם לדבריו מדובר היה בנסיעה קצרה בשטח מישורי, במהלכה לא עמד על ההבדלים בנהיגה בין כלי הרכב השונים. אחרי שהרכב כבר היה ברשותו, גילה שהוא מתקשה בנהיגה.

נתתי אמון בדברי התובע לפיהם בשל אופי הנהיגה השונה מזה שברכב אוטומטי, חשש לנהוג ברכב.

בהתחשב בטענת התובע, אשר לא הוכחשה, בדבר הכרות קודמת עם נציגי הנתבעת 2, לרבות ידיעתם אודות מצבו הבריאותי, הרי שעדות נציג הנתבעת 2 כי כל פרט חודד עם התובע לא היה בה די. זאת שכן בהתחשב בכך שביקש רכב זהה היה מקום לנהוג בזהירות יתרה בהמלצה לרכישת רכב כאמור.

פנייתו של התובע למחרת קבלת הרכב לנתבעת 2, ובהמשך גם לנתבעת 1, מלמדת כי מיד כשגילה שהרכב אינו עונה על צרכיו, ביקש לבטל את העסקה.

לדבריו, אותם מצאתי לקבל, ביקש להשאיר את הרכב בחברה (ראה עמ' 5 לפרוטוקול ש' 12). הנתבעת 2 מצידה הפנתה את התובע לנתבעת 1.
הנתבעות הכחישו כי התובע ביקש לבטל את העסקה, ואולם הסבר אחר לאותן פניות, לא סיפקו.

סבורני, כי מכתבו של התובע מיום 20.11.08 אינו מותיר מקום לספק בנקודה זו. במכתב זה מפרט התובע את קשייו בנהיגה בין היתר הוא מבקש: "...ואני מבקש מכם קחו את הרכב ממני. תנו לי רכב כמו הישן...".
ביום 23.11.08 משיבה הנתבעת 1 לתובע כי פנייתו התקבלה בידיה וזו תבורר.

נוכח האמור את טענת נציג הנתבעת 1 כי לא מתועדת אצלם פניה לביטול עסקה, יש לדחות.

לטענת התובע, ביום 24.8.11 שוחח עם הנציג עודד משולם, אשר הסכים כי בזמן שיגיעו כלי רכב עם גיר אוטומטי לארץ תבוצע החלפת מכוניות מתוך הסכמה הדדית (כך מתרשומת אותה ערך התובע באותו מועד וממכתב נוסף שהפנה לנתבעת ביום 15.3.09).

את טענת הנתבעת 1 לפיה התובע מעולם לא שוחח עם הנציג עודד מצאתי לדחות.
הן התובע והן חנן (חתנו שהעיד בשמו וסייע לו) העידו כי השיחה קוימה. בנוסף, במכתב ששיגרה הנתבעת 1 לתובע ביום 19.312 נכתבו דברים אלה :
" מבירור שערכנו עם מר עודד משולם עולה כי במענה לשאלתך הוא מסר לך מועד להגעת הקורולה עם התמסורת האוטומטית אך לא הובטח לך דבר על ידו לגבי החלפה של הרכב".
משמע, שיחה קוימה והתגובה מופנית לתובע עצמו.

לעניין ביטול העסקה סמוך ליום ביצועה, העיד נציג הנתבעת 1 (עמ' 4 לפרוטוקול ש' 23 – 24) כי "יש אפשרות לעשות ביטול עסקה, היא קיימת ביום יומיים הראשונים, היא מאוד קשה לבצע, זה מול משרד הרישוי".

לפיכך וחרף הקושי, לא ברור מדוע לא הציעו הנתבעות או מי מהן מיידית לתובע את אופציית ביטול העסקה, דבר אשר היה מונע את נזקיו או ממזער אותם.

אציין כי איני מוצאת להבחין בין שתי הנתבעות לעניין חובה זו. אף כי הרכישה בוצעה אצל הנתבעת 2, הסכם ההתקשרות נערך עם היבואן (הנתבעת 1) וממילא לעניין האחריות לביטול העסקה לא טענו הנתבעות דבר.

למרות כל האמור לעיל, אינני רואה לנכון להטיל את מלוא האחריות לנזקים על כתפי הנתבעות.

בהתנהלותו של התובע אני מוצאת משום אשם תורם לנזק שארע. על התובע, בבואו לבחור רכב שיתאים לדרישותיו, האחריות לשאול את כל השאלות המתבקשות, לערוך נסיעת מבחן אשר תשכנעו כי הרכב מתאים לצרכיו, וכן היה עליו לברר השלכות השוני בגיר טרם ביצע את הרכישה.

הנזק הנטען הינו ההפרש בין מה ששולם עבור הרכב שנרכש לבין מחיר מכירתו, בסך 30,000 ₪. אולם, התובע אינו מביא בחשבון כי בין לבין הוא כעת מחזיק ברכב מדגם חדיש יותר, וגם עובדה זו יש ליטול בחשבון.

בהתחשב בכל האמור לעיל, תוך ניכוי אשם תורם ורכיב מסוים בגין השבחת הנכס, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעות לשלם לתובע ביחד ולחוד פיצוי בסך 10,000 ₪.

בנוסף, יישאו הנתבעות בהוצאות המשפט של התובע בסך 400 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול הסכם הפצה

  2. ביטול הסכם השקעה

  3. ביטול הסכם רוטציה

  4. ביטול הסכם קיבוצי

  5. ביטול הסכם זיכיון

  6. ביטול הסכם תחת לחץ

  7. ביטול הסכם עקרונות

  8. ביטול הסכם מייסדים

  9. ביטול הסכם בית אבות

  10. ביטול הסכם קו חלוקה

  11. ביטול הסכם הזמנת רכב

  12. ביטול הסכם ללא נימוק

  13. ביטול הסכם מחמת עושק

  14. ביטול הסכם לרכישת דירה

  15. ביטול הסכם למכירת דירה

  16. ביטול הסכם למכירת מגרש

  17. ביטול הסכם החלפת חלקות

  18. ביטול הסכם ניצול מצוקה

  19. ביטול הסכם הסדר תשלומים

  20. ביטול הסכם שיתוף במקרקעין

  21. ביטול הסכם העברה ללא תמורה

  22. ביטול הסכם מייסדים בהתנהגות

  23. ביטול הסכם לתקופה בלתי קצובה

  24. ביטול הסכם עקב אי הוצאת היתר בניה

  25. ביטול הסכם לביצוע עבודות עפר ובניה

  26. ביטול הסכם העברת זכויות דייר מוגן

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון