ביטול הסכם השקעה

לפני בקשה לבטל את צו העיקול הזמני על נכסי המשיבים שניתן לבקשת המבקשים (יקראו להלן כרבים או כיחידים 'המבקשת' ו'דולינגר'), להבטחת פסק בוררות ככל שינתן במסגרת הליכי בוררות המתקיימים בפני הבורר עו"ד עמי אסנת.

לציין כי במועד הגשת הבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד לא הוגשו עדיין כתבי טענות, אך עיקרי הדברים הובאו בבקשה, בנספחיה ובתצהיר שצורף לבקשה.
נושא הסעד המבוקש כנטען בבקשה הוא תביעה לביטול חוזה והשבה וכן פיצויים להם עתרו המבקשים.
לבית המשפט הגישו המשיבים בקשה לביטול העיקול, ומשכך נדונה הבקשה להטלת העיקול מחדש (de novo).

הרקע כגרסת המבקשים


לטענת המבקשים מערכת היחסים בין בעלי הדין נשענת על הסכם השקעה שנערך בין המבקשים לבין המשיבים שתמצית ענינו הוא העברה בתמורה של מניות המקנות למבקשים 50% מזכויות השליטה במשיבה 3 שהיא חברה ציבורית.




בהתאם להסכם שילמו המבקשים (בין המבקשת ובין שבאמצעות בעל השליטה בה – המבקש 2) למשיבים 1, 2 שהיו בעלי השליטה במשיבה 3 סך של כ-15 מיליון ₪ ובתמורה היו אמורים המבקשים לקבל מניות וכתבי אופציה שעם מימושם היה צריך להיות בידם 50% מגרעין השליטה במשיבה 3 והיו הופכים לבעלי זכות להחזיק ב-50% מאמצעי השליטה במשיבה 3.




לטענת המבקשים בשל הפרות רצופות ומתמשכות, בשל מעשים מניפולטיביים ובלתי חוקיים שביצעו מי מהמשיבים, מעשים שמטרתם אחת - מניעת הענקת 50% מזכויות השליטה במשיבה 3 למבקשים, לא הועברה האחזקה של 50% מאמצעי השליטה כמתחייב מהסכם ההשקעה ובכך נמנע השוויון בזכויות השליטה במשיבה 3, בניגוד להסכם ההשקעה; וכך זכויות שליטה שנקנו בסכום של מיליוני שקלים והיה עיקר העיסקה, בגינה גם נקבעה התמורה ששולמה במלואה, לא השתכללה לטענת המבקשים, משלא מילאו המשיבים את חלקם בעיסקה, ולהפך עשו כל שביכולתם לסכל את העיסקה. על בסיס טענות אלה טענו המבקשים כי הם זכאים לסעד המבוקש, קרי, ביטול הסכם ההשקעה והשבה, ובשל הנזק הרב שנגרם למבקשים זכאים גם לפיצויים.




לטענת המבקשים חלק מהתחייבויות המשיבים היה לפעול לשינוי זכויות החתימה כדי ליצור שוויון כך שכל החלטה בדירקטוריון המשיבה 3 ו/או כל פעולה אחרת יחייבו את הסכמת המבקשים או מי מטעמם; אלא שאי ביצוע ההתחייבויות המפורשות במועד גרם לכך שחלוף הזמן (שנעשה לטענת המבקשים במתכוון למנוע את העברת השליטה במועד) איפשר בתקופה שעד מילוי ההתחייבות לבצע פעולות ללא ידיעת המבקשים וללא הרשאתם וסיכל למעשה את מימוש זכויות המבקשים כבעלי שליטה של 50% שמשמעם אפשרות לביצוע פעילויות המנוגדות להסכם ולמעשה "שוויון בדירקטוריון החברה לא ניתן לו מעולם" כטענת המבקשים.




עוד לטענת המבקשים הסתבר להם כי בניגוד להתחייבויות המשיבים כלפי המבקשים נחתם הסכם בין המשיבות 1 ו-2 בענין אופן הצבעה של שתיהן – המנוגד להתחייבויות שבהסכם המקורי בין המבקשים לבין המשיבים. "הוראה זו עומדת בניגוד להתחייבויותיהם של וורלד גרופ וגולדשטיין כלפי דולינגר ומעידה כי מלכתחילה לא התכוונו ליתן בידיו חלק אמיתי בגרעין השליטה" וכך קרה שכאשר "לא היתה הסכמה בין דולינגר לבין גולדשטיין לא התקבלה ההחלטה שהרי גולדשטיין מחויבת בהתאם להסכם בינה לבין המשיבה 1 להצביע "נגד" (מצוטט מסעיף 2.6 לבקשה להטלת עיקול).





לאור ההפרות המהותיות של הסכם ההשקעה, לנוכח הגילויים שגילו המבקשים בהתנהלות המשיבים ולנוכח חשש לביצוע עוולה של גרם הפרת חוזה טוענים המבקשים כי הסכם ההשקעה לא נשתכלל משכך עומד להם הסעד של ביטול הסכם ההשקעה וכתוצאה מכך השבת מלוא התמורה ששילמו למשיבים, כן זכאים המבקשים לטענתם לפיצויים.




לטענת המבקשים מאז נחתם הסכם ההשקעה נכנסה המשיבה 1 להליכי פירוק ואף מונה לה מפרק זמני מטעם בעלי אג"ח שהמשיבה 1 לא פרעה את חובה כלפיהם; בעל המניות העיקרי במשיבה 2 מתגורר דרך קבע בארה"ב ומנהל את עסקיו שם ומשם, והמשיבה 3 נמצאת במצב של חוסר תזרים מזומנים "לאחר שבעלי השליטה בה רוקנו אותה ממזומניה" (סעיף 2.8.3 לבקשה להטלת עיקולים), ומשכך לא רק שיש ראיות לכאורה לביסוס התביעה אלא שיש בידי המבקשים הוכחה להכבדה ועל כן מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת הטלת העיקול.




לאחר שעיינתי בבקשה (שהוגשה בטרם הגשת כתבי טענות) עיינתי במסמכים ובתצהיר שצורפו לבקשה, התרשמתי כי ראוי לקבל את הבקשה לנוכח הטענות הקשות שכללה הבקשה ובה טענות לא פשוטות נגד המשיבים, מעשיהם ומחדליהם; כך השתכנעתי כי מהמסמכים ומהתצהיר עולה שהבקשה מגלמת ראיות לכאורה המבססות את הבקשה הן לענין ראיות לכאורה והן לנסיבות רלבנטיות להכבדה שתוארו בבקשה, כמו גם נתתי דעתי לגובה הסכום שנטען כי שולם בתמורה ולדרישת ההשבה, סכום המהווה כשלעצמו אינדיקציה להכבדה בהתאם לפסיקה, ומשכך ראיתי להעתר בזמנו לבקשה כמבוקש.




המשיבות בקשו לבטל את העיקול.

מאז הגשת הבקשות חלף זמן ארוך למדי, אם מטעמי קיום דיונים חוזרים, אם מטעמי הגשת סיכומים על פני תקופות ארוכות, אם מפאת נסיונות פשרה ומסיבות כאלה ואחרות; עוד סברתי כי לאחר זמן כה רב מאז הוטל העיקול, כשבמקביל מתנהלת הבוררות בין הצדדים יהיה זה ראוי שהצדדים יגיעו להסדר כלשהו, כפי שגם קרה לאחרונה עת הביאו לפתחי בקשת אורכה למתן עידכון על הליכי פשרה.
לצערי, כל אלה לא צלחו - ומשכך הגיעה העת למתן ההחלטה.

דיון


להדגיש כי מאחר שבעת הטלת העיקול לא היו בפני כתבי הטענות, גם לא בבית המשפט בהיות ההליך מנוהל בפני בורר, בקשתי וקבלתי את כתבי הטענות.


בבואי לתת החלטה זו, לאחר זמן כה רב מאז הוטלו העיקולים, נתתי דעתי כי לבורר הוגשה תובענה מתוקנת שממנה הוסרה המשיבה 1 בהיותה בהליכי פירוק, [ובהעדר הרשאה של בי"מ של פר"ק] גם נתתי דעתי לכך כי חרף העובדה שהמשיבה 1 איננה בעלת דין בהליך הבוררות נותרו כתב הטענות המתוקן, תוכן הסעדים והעילות עליהם מבססים המבקשים את טענותיהם כפי שהיו בטרם הוסרה המשיבה 1 מכתב הטענות – דבר המעורר כשלעצמו פליאה רבה, בעיקר לאור חלקה של המשיבה 1 במסכת העובדות שהובאה בבקשה להטלת עיקולים;
אומר עוד כי גם לא יכולתי להתעלם מהתביעות שכנגד שהוגשו לבורר, מתוכנם ומהמסכמים שצורפו לכתבי התביעה שכנגד ועוד נתתי דעתי לכך שהליכי הבוררות מתקיימים עדיין בעת הזאת.


בבוא בית המשפט להטיל עיקול או כשהוא נדרש לשאלה האם להשאיר את צו העיקול על כנו, עליו להשתכנע בראש ובראשונה כתנאי הכרחי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת עילת התביעה; כך בהתאם לתקנות 362 ו-374 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 (להלן- 'התקנות') וכך בהתאם להלכה הפסוקה.




בהתאם לתקנות מוסמך בית המשפט להטיל עיקול זמני אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה וכן כי קיים חשש סביר כי אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. בנוסף לשני התנאים הנזכרים (קיום עילת תובענה ויסוד ההכבדה) מוקנה לבית המשפט שיקול דעת כללי בהתאם לתקנה 362 (ב) לתקנות, וכלשון התקנה:

"בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;
(2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש".



עקרי התנאים להטלת עיקול סוכמו ברע"א 9736/07 יורם קראוס נ. הראל בית השקעות בע"מ: "תקנה 362 לתקנות קובעת, כי על המבקש סעד זמני להציג ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התובענה וכן לשכנע את בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, קרי שהנזק שיגרם לו אם לא ינתן הסעד הזמני גדול מהנזק שיגרם למשיב אם ינתן הסעד. עוד קובעת התקנה, כי על המבקש להציג ראיות לכאורה ל"קיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש". 'ההוראה המיוחדת' הנוגעת לעניין עיקול זמני מצויה בתקנה 374(ב), ולפיה על המבקש להוכיח, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, "כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין". הדגש במתן צו העיקול הזמני מושתת איפוא על הצורך למנוע שינוי לרעה במצבו של המבקש עד למועד פסק הדין" ולענין ההכבדה נאמר כי "יסוד זה נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש, אם אכן קיים כזה, מפני הברחת נכסים מצידו" (רע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ. אי.סי.סי,). למותר לציין, כי שיקולים אלה יש לבחון בהקפדת יתר שלא לפגוע מעבר להכרחי בזכות הקניין של המשיב".

התנאים הם מצטברים, וברור כי בהעדר אחד התנאים אין להעתר לבקשה.



אמנם כדי למלא אחר יסוד הראיות המהימנות כנדרש לצורך העיקול הזמני, אין המבקש נדרש לשכנע את בית המשפט 'לפני ולפנים' בעילת תביעתו ודי בראיות מהימנות ולכאוריות כדי לקבוע כי התנאי התמלא;

אך אומר כבר כי חלוף הזמן מאז ניתנה ההחלטה בהטלת העיקול במעמד צד אחד בהחלט הצדיק עיון מחדש בעמדות הצדדים, ומשלא הובא לפני כל שינוי בעמדה זו הרי שהזמן הצריך עיון שלי בכל כתבי הטענות שהונחו בינתיים לפני, וכך קראתי את כל החומר הרב שהובא לעיוני, נתתי דעתי לטענות שבתובענה שכנגד, לכלל המסמכים (והם רבים) שצורפו לכתבי הטענות כולם ולתצהירים וכן התרשמתי מחקירות המצהירים בדיונים שהתקיימו לפני, וכפי שכבר ציינתי עמד לפני הנתון החשוב של הסרת המשיבה 1 מהתובענה המתנהלת בפני הבורר, ולאחר כל אלה הגעתי למסקנה לקבל את בקשת המשיבים ולבטל את העיקול שניתן במעמד צד אחד.




מעיון בכתבי הטענות כולם, הן זה של המבקשים והן בכתבי הטענות של המשיבים (הן בכתבי ההגנה והן בתביעות שכנגד) נפרשת תמונה רחבת היקף המתארת יחסים לבר הענין שלפני; התמונה שהצטיירה בעת הזאת מגלה כי הסכם ההשקעה, שהוא מורכב כשלעצמו, מערב עסקאות אחרות בקשר לזכויות שונות של הצדדים וקשור להתקשרויות שקדמו להסכם ההשקעה, וכולל עסקאות שלהם חיובים משולבים וקשורים; כך אני סבורה כי לא ניתן בשלב זה של ההליך, ללא שמיעת ראיות לגופן של טענות, להעדיף טענות של מי מהצדדים בקשר לשאלה האם הופר הסכם ההשקעה על ידי המשיבים – כולם? חלקם? אם בכלל? או אולי על ידי המבקשים? גם לא אוכל להעדיף את טענות המבקשים שלטעמי, בעת הזאת ובשלב הזה, ולאחר שנחשפתי למסמכים הרבים שהוצגו לי גם על ידי המשיבים אינם מצדיקים ולו לכאורה ביטול הסכם ההשקעה ומתן סעד של השבה (אם כי איני קובעת מסמרות בענין). עוד לציין כי גם לא שוכנעתי בעת הזאת שגם אם יוכיחו המבקשים הפרות של החוזה (כאלה או אחרות) אוכל לומר כי המבקשים זכאים לסעד של ביטול ההסכם והשבה.

מצאתי כי כתבי הטענות והמסמכים שצורפו, כמו גם החומר שהובא בכתבי התביעה שכנגד על החומר המצורף אליהם מגלים מעורבות של הצדדים כולם בבעלות בחברות שונות, באינטרסים כלכליים רחבים שאינם מתמצים בבקשה שלפני; גם ראיתי כי כלל לא ניתן לומר בעת הזאת שבעת הגשת הבקשה הציגו המבקשים לפני את כל החומר הרלוונטי להחלטה שניתנה במעמד צד אחד, ולא אוכל לומר ששוכנעתי כי המבקשים בעצמם מילאו את התחייבויותיהם בהתאם להסכמות, ואף לציין כי בבקשה שהוגשה במעמד צד אחד עלה כי המבקשים לא קבלו את כל המניות עליהם שילמו תמורה אולם בדיון לפני הסתבר כי לא כך; ראיתי כי במגרש שלפני מעורבות חברות בשליטת מי מבעלי הדין, בחברות אחרות להם התחייבויות שונות תלויות פעולות אחרות, כך ראיתי כי מדובר בשותפויות, ביזמויות עסקיות שונות המערבות כסף רב, כך משולבות התחייבויות שונות בעסקאות שאינן קונקרטיות להליך שלפני ואינן מתמצות בביטול הסכם ההשקעה שעליו מבוססת עילת התביעה כאן של המבקשים.



אף המבקשים בעצמם מביאים דברים המתייחסים למערכת יחסים ענפה שרק חלק ממנה מעוגן בהסכם ההשקעה, וכך מתוארת מערכת היחסים: "בחודש ינואר 2008 השלימו וורלד גרופ וגולדשטיין עיסקה לרכישת גרעין השליטה בנפקו סטאר...עם השלמת עסקה זו הפכו וורלד גרופ וגולדשטיין לבעלות גרעין השליטה בנפקו סטאר. במקביל לאמור ועד לאוגוסט 2008 העמיקו קשריהם העסקיים של דולינגר וורלד גרופ ונפקו סטאר והיקף השיתוף שלהם בנכסים שונים גבר והתרחב, דבר שהוביל בסופו לכך שוורלד גרופ וגולדשטיין הציעו לדולינגר לחבור אליהם לאחזקה משותפת בנפקו סטאר ולאחד את נכסיהם המשותפים תחת קורת הגג של נפקו סטאר. בעקבות הבנה זו נחתם בסוף חודש אוגוסט 2008 הסכם ההשקעה נשוא תביעה זו" (סעיף 3.1 לכתב התביעה המתוקן); הנה כי כן, כפי שציינתי - הסכם ההשקעה הוא ממשיכה של הפעילות העסקית המשותפת בין הצדדים, והסכם שנחתם לטענת המבקשים הוא לאור הבנות והסכמות שונות לאחד פעילויות שונות.




בהתאם להסכם ההשקעה היתה המבקשת זכאית להיות בעלת 50% בגרעין השליטה של המשיבה 3 וכל החלטה במשיבה 3 חייבה אישור המבקשת בהיותה בעלת 50% מהשליטה, כך לפי הסכם ההשקעה, בפועל טוענת המבקשת כי הגם שהעבירה את מלוא התמורה הועברו המניות באיחור רב, זכויות ההצבעה בוצעו חודשים לאחר שהאסיפה הכללית של המשיבה 3 אישרה את העיסקה ובמהלך תקופה זו נעשו פעולות ללא ידיעת המבקשת וללא הרשאתה ולא רק זאת אלא ששוויון בדירקטוריון החברה לא ניתן להם מעולם (בשונה ממה שהתברר בדיון).

מחקירת דולינגר ומהחומר שהונח לפני לא התרשמתי כי הדברים כה פשוטים וחד משמעיים – להפך התרשמתי כי גם דולינגר יצר מניעות שבעטיה לא הועברו אליו כל המניות במועד וכי גם כשהועברו אליו המניות באמצעות בא כוחו ארעו אירועים שונים שאינם מצביעים דווקא על הפרות של המשיבים; לא ניתן לומר כי הוכח אף לצורך שלב מוקדם זה, כי מועד העברת המניות מהווה עילה לביטול ההסכם, אלא שגם המבקשים לא מילאו את מלוא חיוביהם ומנעו את השלמת העיסקה.



מהחומר שהוצג לי ומהחקירות של כל המצהירים הגעתי למסקנה כי אין בידי ראיות לכאורה המבססות דווקא את תביעת המבקשים, ולא התרשמתי מקיום ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה המצדיקה ביטול הסכם ההשקעה המקנה את סעד ההשבה; אין ספק כי סעד של ביטול הסכם והשבה צריך להיות מבוסס על ראיות כבדות משקל ומהותיות לשאלת הזכות לביטול ולהשבה וזאת לא מצאתי בחומר שלפני, בלי לקבוע מסמרות בנושא זה;

אני שבה ומדגישה כי לאחר קריאת החומר כולו לא ראיתי להעדיף את טענות המבקשים על פני טענות המשיבים באופן המצדיק נקיטת סעד זמני לטובת המבקשים; וכפי שציינתי אף לא שוכנעתי שהמבקשים עצמם עמדו במלוא החיובים להם התחייבו, לרבות תשלום מלוא התמורה.
בירור הסוגיות שהובאו במסגרת כתבי הטענות ובמסגרת הראיות לכאורה מצביעים ללא ספק על קשיים להוכיח את הטענות שטוענים המבקשים, ואיני יכולה לומר בשלב זה כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את עילת התביעה נגד המשיבים, ומצדיקות סעד של ביטול הסכם ההשקעה שתוצאתו הטבעית היא השבה.

21. כך נזכר גם בכתב התביעה כי היו הסכמות שונות שאינן מבוטאות בהסכם ההשקעה ולמשל כי המבקשת ודולינגר הסכימו לוותר על הליך ה'קלוזינג' ולהעביר את הנכסים והכספים על פי הסכם ההשקעה לוורלד גרופ ולמשיבה 1 - העברה שנעשתה לבקשת המשיבה 2, כך נטען כי "ובשם הידידות החברות והשותפות" (כלשון סעיף 5.3 לכתב התביעה) הסכימו המבקשים שלא לקיים 'קלוזינג' ולהמשיך ולמלא את חלקם בהתחייבויות, קרי, ההסכמות שהיו על דעת הצדדים אינן באות לידי ביטוי בהסכם ההשקעה, אלא כהסכמות בין הצדדים, ולא ניתן להתבסס דווקא על מילה הכתובה, שהיא הבסיס לבקשה שלפני. יאמר גם כי לאחר הסכם ההשקעה המשיכו הצדדים בפעילויות העסקיות המשותפות ומשכך לא ברורה העתירה לביטול ההסכם ולהשבה, כך גם לא הופיע בחומר שהוצג לי בעת הגשת הבקשה שדולינגר היה שותף להסכמות להארכת תוקף של הסכם החלפת המניות ושל אופציית הפוט שניתנה למשיבה 2 – דברים שהתגלו תוך כדי חקירה ומטילים אור שונה על המצב העובדתי שהוצג לפני בעת מתן ההחלטה במעמד צד אחד.



לציין עוד כי הניסוח הכללי שבחרו המבקשים להשתמש מקבל גוון אחר כשנגלתה לפני תשתית עובדתית רחבה יותר למערכת היחסים בין הצדדים.

אין לי ספק כי במערכת יחסים שהובאה לפני והמערבת פרטים רבים והתחייבויות שונות יש לברור את הבר מן התבן ולראות בהתאם לראיות שיובאו לפני הבורר מה תרם כל אחד מהצדדים לאי הצלחת העיסקאות; מכל מקום אף המבקשים שניסחו כאמור את הדברים באופן כללי מציינים בעצמם בסיום כתב התביעה "כי אין באפשרותם ליחס את הנזקים וההפרות לנתבעים באופן נפרד. וורלד גרופ וגולדשטיין חברו לדולינגר במצב שהם כבר אוחזים יחדיו בנפקו סטאר ובמצב שבו הם מנהלים מערכת עסקית עניפה... נוכח הדבק זה יזמו גולדשטיין וורלד גרופ את ניהולם המשותף של החברות ויצרו סימביוזה מוחלטת בין האורגנים הפעילים של החברה... במצב דברים שבו ראשו של הנחש כרוך בזנבו ...רואה דולינגר בנתבעים כולם יחדיו, ביחד ולחוד חבים כלפיו בגין כל נזקיו" (סעיף 10 לכתב התביעה), אני סבורה כי אמירות כלליות כאלה כשלא הוגדרו החיובים של כל אחד מהמשיבים, ומאחר שהתברר שהמשיבה 1 אינה חלק מהתובענה המתבררת בפני הבורר, ולמרות זאת הותירו המבקשים את הטענות בעינם ממילא ציינו את אותם ההחיובים, הרי הכלליות שננקטה בלשון התביעה מבטאה את תחושתי כי אף המבקשים לא גיבשו את טענותיהם באופן ספציפי וכי יש לברר לגופם של דברים את הטענות ההדדיות של הצדדים; ובודאי שאינם תומכים בטענות המבקשים דווקא ובקיומם של ראיות לכאורה מהימנות וקונקרטיות נגד שני המשיבים שנותרו בתובענה ובמצב דברים זה מעורר הדבר קושי עת מדובר בהליך מקדמי הפוגע בזכויות קניניות של המשיבים.



אומר כי לאחר שחלף זמן לא מבוטל מאז ניתנה החלטתי לתת סעד זמני בהתאם למבוקש התלבטתי בשאלה העומדת בעת הזו לפני, האם בשלב הזה זכאים דווקא המבקשים לסעד של עיקול זמני על פי מערכת היחסים שנפרשה בפני, והאם אני יכולה לנתק את כל מערכת העובדות הלכאוריות שנפרשה בפני לצורך מתן ההחלטה ולהתרכז אך ורק בבקשה להותרת העיקול שלפני, כשמנגד אין בקשה לסעד נילווה לתביעה שכנגד והגעתי למסקנה, כפי שציינתי לעיל כי גם לאחר ההתלבטות לא אוכל לומר שהראיות לכאורה תומכות דווקא בענינם של המבקשים, לעומת ענינם של המשיבים, ולא ראיתי להעדיף בשלב הזה את האינטרס של המבקשים על פני אינטרס של בעלי הדין האחרים; מצאתי כי מדובר באינטרסים כלכליים של שני הצדדים בהם לא ראיתי העדפת אינטרס של אחד על פני השני בשלב הזה ולעקל דווקא את כספי המשיבים.




כפי שציינתי טענות המבקשים שנפרשו בכלליות, חלקן מעורפלות (יתכן כי במכוון) והטענות שנטענו נגד שלושת המשיבים במשותף – אינן מספקות, בעיקר כשמשיבה 1 כבר אינה בעלת דין.

בסיכומן של החקירות שהיו בפני לא הצליח דולינגר להבהיר לי האם אכן שולמה מלוא התמורה כנטען על ידו בבקשה, גם לא הבהיר מהי התמורה הנטענת אותה יש להשיב, גם לא מצאתי ראיות לפיצויים הנטענים בודאי לא בסדר גודל המבוקש.
תחילה לציין כי בבקשה למתן עיקולים לה נעתרתי נאמר כי "התמורה ששילם (דולינגר – א.נ.ח) לנפקו סטאר במזומן ובנכסים שונים העומדת על סך של -15 מיליון ₪" (סעיף 2.3 לבקשה); והנה בתביעה שהוגשה לבורר מצוין סכום אחר ששולם "13.66 מיליון ₪ על מנת לקבל 50% מגרעין השליטה" (סעיף 1 כללי בכתב התביעה המתוקן) והסעד הכספי המבוקש הוא "פיצוי בגין נזקים בסך 9,586,000 ₪" – אף הוא בשונה מהאמור בבקשה.
ברי כי על המבקש סעד של עיקול לנקוב בסכום מדויק וההפרש האמור מצביע שוב על הדרך הכללית אותה בחרו המבקשים להביא – דרך שאינה ראויה לצורך החלטה בסעד הזמני.



ממכלול החומר שהונח לפני, מהדיונים ומהחקירות התרשמתי כי המבקשים גילו בדיעבד שהעיסקה שביצעו לא תאמה לציפיותיהם הכלכליות ומשכך הם מבקשים לבטלה ["התחלתי לחפש... ואז חיטטתי וחיפשתי..." (עמ' 4)] ולאו דווקא מחמת הטענות הנטענות בכתב התביעה. נראה כי כֶּשֶל כלכלי בתוצאת העיסקה הוא המניע מאחורי הרצון לבטל החוזה; אלא שטעות בכדאיות העיסקה לא רק שאינה משמשת עילת ביטול לנפגע לפי חוק החוזים אלא שאינה רלוונטית לקבלת סעדים כלפי צד להסכם ומשכך מבקשים המבקשים לבטל את ההסכם תוך ייחוס הפרות גסות למשיבים ומניפולציות כפי שנטען – אך זאת כאמור לא הסקתי מהחומר שלפני.


עוד אציין כי התרשמתי שתשובות דולינגר היו חלקן מעורפלות וחלקן מתחמקות, כך התשובות החוזרות ונישנות כי לא היה מודע לעיסקה ולפרטיה אלא לתוצאה בלבד "אני באתי וקניתי עסק" (עמ' 16), כך השיב לרבות מן העובדות שהובאו לפניו כי "אני לא מודע" או כי "לא זה מה שהבנתי מהסכם ההשקעה. הבנתי משהו אחר לגמרי" (עמ' 2); כך גם חזר וציין שגולדשטיין חתם על הסכם ההשקעה ואף הצהיר על כך, אלא שבחקירה נאלץ להודות כי "אני מאשר שלא חתם על הסכם ההשקעה" (עמ' 2); כך גם 'טעה' ליחס לגולדשטיין את ההפרות הנטענות בהסכם ההשקעה עליו גולדשטיין לא חתם, ואפילו המכתב שמתריע על ההפרות הנטענות לא מוען לגולדשטיין אולם הדבר לא הפריע לדולינגר לציין את ההפרות הנטענות הגם שמכתב כזה לא נשלח אליו מעולם ודולינגר פטר את עצמו ב'הסבר' "אם היועצים שלי החליטו לכתוב רק לזה...לעודד בנימין..."(עמ' 3). או "אני לא יודע, לא מודע למסמך המשפטי לניתוח המשפטי שלך לא מבין על מה אתה מדבר" (עמ' 16) כשמופנה דולינגר לכך שההתנהלות נעשתה מול המשיבה 1 (שכזכור אינה בעלת דין בתביעה) ענה כי "בענינים משפטיים ההבנה שלי לא רחבה. לא יכול לענות" (עמ' 3); דולינגר גם נאלץ לאשר שלא שילם למשיבה 2 כל תמורה כספית "לא שזכור לי" (עמ' 3), גם מניות לא קבל ממשיבה 2 "האמת לבושתי לא יודע ממי קבלתי מניות, קבלתי אותם באיחור רב. קבלתי ממי שהיה צריך להעביר" (עמ' 4) ואף אישר את דברי ב"כ המשיבה 2 כי למעשה לא קבל מניות ממנה גם לא שילם לה כל תמורה ("בסדר, עכשיו אני יודע" עמ' 4).

התרשמתי מחקירת דולינגר כי הוא חתם על ההסכם כשראה הזדמנות עסקית טובה עם מי שעמו היו לו עסקים וסימן לעצמו את המטרה – שותפות עם המשיבים, בלי לבדוק את המסמכים או אולי בלי להבינם (אם כי קשה לי להניח שאיש עסקים יראה להשקיע סכומי כסף אלה בלי להבין) אולי בלי שערך בדיקת נאותות מספיקה ובדיעבד הוא טוען כי לא הוצגו לו מסמכים; כך טען כי לא ידע כלל על הסכם ההצבעה הגם שעולה מהמסמכים כי ידע גם ידע על ההסכם שנכלל בחלק מהדיווחים שקדמו לעיסקה (כאמור בנספח לתצהיר המשיבה 3) וממנו למדתי כי מפורט במפורש בדיווח שנחתם הסכם ההצבעה שאף צורף, מכאן שכלל לא מובנת הטענה כי 'רק לאחרונה נודע לדולינגר' אין זאת כי רק בדיעבד החל דולינגר לברר את הבסיס והסיבה להתקשרות שעשה.

גם באשר לתשלום התמורה לא השתכנעתי כי המבקשים עמדו במלוא התחייבויותיהם, כך מציין דולינגר לשאלה אם התשלום הוא בדרך של הסבת 3 מיליון ₪ על אף שהחיוב היה להסב 4 מיליון ₪, הרי בתחילה עונה "לא נכון" (עמ' 7) בהמשך מסכים כי אכן "בפועל הסבתי 3 מיליון כי זה מה שהתבקשתי" (עמ' 8) וכך לגבי סכומים נוספים שטען כי שולמו אך בחקירה הנגדית מסתבר כי "ניתנו שיקים ובוטלו" (עמ' 9) ולאחר תשובות כאלה ואחרות הסתבר כי
"ש. כלומר מתוך 5.2 מיליון ₪ שילמת 200 לנפקו והסבת הלוואה של 3 .
ת. התשובה היא כן" (עמ' 9).

עוד עולה כי המבקשים התחייבו להזרים למשיבה 3 סכום רבעוני שנועד לערוב למעשה להלוואות שהומחו למשיבה 3 אלא שמהחקירה עלה כי
'את התשלום של חודש אפריל לא שילם' (עמ' 17)
וגם כי
"ש. אגיד לך יותר מזה גולדשטיין שילמה את חלקה, המשיבה 1 שילמה את חלקה, ומחצית התשלום הרבעוני לא שילמת נכון או לא נכון.
ת. נכון" (עמ' 18).
ועוד מציין
"אתה טוען ששילמת במועד תמורה של 15 מיליון שקל, זה נכון.
ת. כן כתוב. התחייבתי לשלם.
ש. התחייבת או שילמת.
ת. העמדתי התחייבות שלי להעמיד הלוואות, הסכמתי להעמיד ועשיתי את זה"
בהמשך מבהיר דולינגר את הרכב הסכום
"13.6 מיליון מורכב ממגרש ששווה 5 ומשהו,...ממניות של לבנטל ששוות כ-5 מיליון ומתוך ה-5.2 שהסכמתי להעביר הם ניצלו כ-3 ומשהו מיליון ומזומן. ...600 או 700 אלף" (עמ' 26)
גם כשנשאל פעם אחר פעם
"ש.שילמת או לא שילמת?
הוא עונה
"הסכמתי להסב" (עמ' 29)...

עוד להוסיף כי מהחומר שהוצג לבית המשפט עלה שדולינגר 'החזיר' שיקים "כי לא היה עם מה לקיים" (עמ' 33), וכי ניתן נגד המבקשים פסק דין שדחה את התנגדותם לביצוע שטר על סך של 640,000 ₪ אותם חייבים לשלם למשיבה 3.
חשוב גם לציין כי דולינגר אישר לבסוף על דוכן העדים שהוקצו לו כל המניות (עמ' 29), הגם שטען כי ' מעולם לא הושלמה העברת המניות'.

ראיתי להזכיר כפי שציינתי לעיל כי גם לגבי קיום הסכם החלפת המניות ותוקף אופצית פוט שקיבל גולדשטיין לא ראיתי לקבל את טענות המבקשים, כאילו לא ידעו על ההסכם מאחר שמהחומר עולה כי דולינגר ידע ואף הסכים לאורכות שנתבקשו; והגם שדולינגר הבהיר כי אינו מבין במשפטים וכי "על אופציית פוט כפי שאתה מתאר אותה לא ידעתי..." אך בהמשך עולה כי לא רק שידע אלא אף הוסבר לו בטרם חתם על הסכם ההשקעה (עמ' 16 ונספח יא לתצהיר המשיבה 2).



מאחר שהסעד המבוקש הוא ביטול הסכם והשבה ומאחר שלא בנקל יראה בית המשפט לאפשר לצד להשתחרר מחוזה ולבטלו ולחייב את הצד לחוזה בהשבה, שהרי הוודאות הכלכלית ויציבות חיי המסחר מטים את הכף לטובת קיום החוזה בודאי כשהחוזה מעיד לכאורה על גמירות דעת הצדדים, כפי שהתרשמתי בעניננו; חלק מהבטחון המשפטי הוא כי על חוזה בין צדדים עשויים להסתמך גם צדדים שלישיים ומכאן שהשאיפה לוודאות מחייבת שחוזה יהיה תקף כפי שהוא נחזה להיות ורק טעמים חריגים יהיו המקרים בהם חוזה שנחזה להיות תקף יבוטל. מכל מקום יש להצביע על פגמים כה מהותיים בהם הפגיעה היא כזאת שתזכה את הנפגע בסעד של ביטול והשבה.




לא התרשמתי כי כך פני הדברים. לשאלה הישירה – מה היה השינוי במצגי החברה בין חתימת ההסכם עד לתקופה שקיבלו המבקשים את המניות ומינו דירקטורים מטעמם – שאלה שבה היה על דולינגר להצביע על טענות כבדות משקל המצביעות לכאורה על ראיות לביטול הסכם, לא מצאתי תשובות 'מוחצות' מסוג זה; ראשית לציין כי דולינגר אישר שקבל את מלוא המניות והגם שלטענתו היה זה באיחור [אגב גם לענין זה יש טענות לא פשוטות למשיבים] הרי נראה לי על פניו כי לא עולה שאלת הביטול אלא לכל היותר טענה להפרה במועד הקיום, שאינה מקנה בדרך כלל עילה לביטול חוזה, ולא להשבה אלא לפיצויים;

ראיתי גם להביא את התייחסות דולינגר לשאלה וכבר אציין כי לא התרשמתי מאלה כי מדובר בהפרה המקנה זכות ביטול וכל מה שהיה לו לומר הוא כי "נשלחו צדדי ג' לכל רחבי תבל על חשבון נפקו... התחייבו כלפי המשפץ במיליון וחצי כאשר בפועל חב' עזריאלי התחייבה לעשות שיפוץ יפה יותר. מיליון וחצי כשאפשר היה לגמור את השיפוץ על ידי חברת עזריאלי עצמה...הזמינו ריהוט... אם אני מפספס משהו אני מתנצל..." (עמ' 30).

28. לטעמי אף מועד הגשת בקשת העיקול, כשנה 'לאחר שהתגלו לו העובדות' מעיד כי לא היה בכוונת המבקשים לטעון לבטלות ההסכם ולהשבה, ורעיון ביטול ההסכם וההשבה נולד כשהבינו המבקשים כי העיסקה אינה צולחת כפי שהתכוונו. אינני מקבלת את הסברי דולינגר כי הגם שהתגנב לו חשש בדצמבר 2008 הגיש את הבקשה רק בנובמבר 2009 כי בדק את העובדות...

29. לטעמי – די בכל האמור להבהיר את עמדתי כי לא השתכנעתי בעת הזאת כי בידי המבקשים ראיות מהימנות להוכחת טענותיהם, בודאי לא להוכחת הסעד המבוקש קרי, ביטול ההסכם והשבה, אומר כי גם העובדות הנזכרות לעיל והתרשמותי מהחומר שלפני לא ראיתי כי אף בשאלת הפיצויים נוטה הכף לצד כלשהו ובודאי לא לסכומים שנקבו המבקשים, ושאותם מבוקש לעקל.
הגם שהרחבתי לדברי המבקשים (מאחר שעליהם מונח הנטל להוכיח ראיות מהימנות לכאורה להוכחת עילת התביעה) הרי התרשמותי מחקירות המצהירים כולם היתה כי רב הנסתר על הנגלה; הן דולינגר שלא גילה במלואם את כל העובדות הרלוונטיות לרבות לענין היקף העסקים המשותפים, המשך פעילותו לפי ההסכם לאחר חתימתו, והסיבה שבגינה החליט בסופו של יום לבקש את ביטול ההסכם; כך חזרתי והתרשמתי לאורך הדברים כי התובע מצר על השקעותיו הבלתי מוצלחות יותר מאשר יש לו טענות משפטיות המבוססות על טענות להפרת הסכם בודאי כאלה המקנות סעד לביטול ולהשבה. כך פעילותו אינה נקייה מספק, והסתמכותו על כספים שהיו צריכים להכנס ולא נכנסו, על צ'קים שנתן וביטל אותם, על הסתמכותו על פעילות עסקית קודמת לזו הרלוונטית לענין שלפני, הרי שבצד זה גם התרשמותי מהמצהירים מטעם המשיבים לא היתה חיובית דווקא והתרשמתי כי כי אף הם מסתירים דברים לא מעטים; התשובות לא היו מלאות והרבה מהן היו תשובות מתחמקות חשיבה ותהייה לפני מתן התשובה, וככלל לא בגלל התרשמותי מהם הגעתי למסקנות כאמור;
גם נתתי דעתי לזהות המצהירים – שאינם דווקא האנשים הרלבנטיים שהיה מצופה כי יביאו את הדברים מפי המשיבים.
אך במאזן הדברים שראיתי אני סבורה כי המבקשים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם בשלב מקדמי זה בטרם שמיעת התיק לגופו וכי הכף אינה נוטה לצד המבקשים; אומר גם כי לא הובאו ראיות מהימנות לסכום התביעה שבו נקטו המבקשים בבקשתם לעיקול וללא ספק הצליחו המשיבים להדוף את טענות המבקשים באופן שבשלב זה לא ברור לי מה הסכום האמיתי שהשקיע המבקש.
לא התרשמתי שהראיות שהביאו המבקשים הם כאלה שאף אם תוכחנה במלואן קיים סיכויי סביר שתביעת המבקשים לביטול ההסכם ולהשבה תתקבל.

27. מעיון בסיכומי הצדדים מצאתי כי אכן חלק מעירפול של טענות המבקשים הוא בהתייחסות פרטנית לכל אחד מהמשיבים ושוב התחושה היא של טענות כלליות המיוחסות במקשה אחת לכל המשיבים הגם שאין כך בפועל, כך התוצאה היא שחוסר המסוימות הביא למתן צו עיקול כללי על כל המשיבים הגם שמהחומר שעלה לפני אין הדבר כך (בודאי אין טענה נגד המשיבה 2 ל'השבה') וראוי היה לשנות את הבקשה לאחר שהמשיבה 1 אינה בעלת דין בתובענה. עוד לציין כי הטענה שנטענה בבקשה להטלת עיקול – קרי, שהחוזה לא נשתכלל ומשכך יש לבטלו אינה מקובלת עלי שכן המבקשים פעלו לפי ההסכם, מינו דירקטרים מטעמם במשיבה 3, היו שותפים להחלטות וגם משכך אני סבורה כי יהיה קושי ממשי להורות על ביטול ההסכם ועל השבת הסכומים ששולמו (ואשר אותם אינני יודעת במדויק).

28. משנותרו שני משיבים בכתב התביעה וכשחלק הארי של הטענות נטען דווקא נגד המשיבה 1 שאינה בעלת דין בתביעה מצאתי כי המבקשים לא עמדו בקיומו של התנאי ההכרחי להטלת צו עיקול, קרי, קיומן של ראיות מהימנות להוכחת התביעה – ממילא אין מקום ליתן סעד להבטחת פסק הדין שכלל לא ברור לי כי ינתן לטובת המבקשים ובודאי שלא בהיקף המבוקש שאינו ברור.

29. מאחר שלא שוכנעתי בקיומם של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התביעה ומאחר שהתנאים למתן סעד זמני הם תנאים מצטברים ממילא אין לי צורך לבחון את נושא ההכבדה; יחד עם זאת אציין כי לא הובאו ראיות מיוחדות להכבדה בעיקר כשסכום העיקול המבוקש כלל לא הוכח ולהפך, ומאחר שהמשיבה 1 אינה בעלת דין.

30. במצב דברים בו המשיבה 1 איננה חלק מהתובענה, ולא הוכחה לטעמי הסיבה לקבל סעד של ביטול ההסכם והשבה, לא הוכח מה יכול להיות גובה הפיצוי, אם בכלל, ולא הוכח מהו הסכום המדויק ששילמו המבקשים ואותו מבוקש להשיב- אם יבוטל ההסכם; במצב בו יש פסק דין המחייב את המבקשים לשלם למשיבה 3 את סכום השטר שהמבקשים לא פרעו, אין לי אלא לבטל את העיקול שהטלתי – וכך אני מורה.
אני דוחה את הבקשה ומורה להסיר את העיקולים הזמניים שהטלתי ומחייבת את המבקשים בהוצאות הבקשה בסך 10,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים (2, 3 – משיבה 1 לא נדרשה לבקשה)



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול הסכם הפצה

  2. ביטול הסכם השקעה

  3. ביטול הסכם רוטציה

  4. ביטול הסכם קיבוצי

  5. ביטול הסכם זיכיון

  6. ביטול הסכם תחת לחץ

  7. ביטול הסכם עקרונות

  8. ביטול הסכם מייסדים

  9. ביטול הסכם בית אבות

  10. ביטול הסכם קו חלוקה

  11. ביטול הסכם הזמנת רכב

  12. ביטול הסכם ללא נימוק

  13. ביטול הסכם מחמת עושק

  14. ביטול הסכם לרכישת דירה

  15. ביטול הסכם למכירת דירה

  16. ביטול הסכם למכירת מגרש

  17. ביטול הסכם החלפת חלקות

  18. ביטול הסכם ניצול מצוקה

  19. ביטול הסכם הסדר תשלומים

  20. ביטול הסכם שיתוף במקרקעין

  21. ביטול הסכם העברה ללא תמורה

  22. ביטול הסכם מייסדים בהתנהגות

  23. ביטול הסכם לתקופה בלתי קצובה

  24. ביטול הסכם עקב אי הוצאת היתר בניה

  25. ביטול הסכם לביצוע עבודות עפר ובניה

  26. ביטול הסכם העברת זכויות דייר מוגן

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון