ביטול הסכם עקרונות

בפניי בקשה שהוגשה על ידי א. לוי השקעות ובניין בע"מ (להלן: "המבקשת"), להורות על מינוי בעל תפקיד לטיפול בנכס המקרקעין הידוע כתחנת דלק ומבני העזר המצויים בגוש 6988, חלקה 4, דרך בן צבי 92-94 תל אביב (להלן: "הנכס"), וזאת בשל הצורך לנקוט בפעולות דחופות להגנה על הנכס והזכויות בו, כטענתה.
הבקשה הוגשה בעטייה של החלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופט מ. רניאל) מיום 24.7.2011 (להלן: "ההחלטה") אשר קיבל את בקשת עו"ד ערן קאופמן (להלן: "הנאמן") והצהיר על ביטולו של הסכם העקרונות מיום 28.12.06, בו התקשרה המבקשת עם המשיבים 4 ו-5 לרכישת הנכס, היות והופר על ידי המבקשת בשל אי תשלום מלוא התשלומים לפי ההסכם.
העובדות הצריכות לעניין:
בשנת 1996 רכשה יורומאני נכסים (1995) בע"מ (להלן: "המשיבה 3"), ממר אורי וייס ז"ל ומר דן עגיב ז"ל שהמשיבים 4-5 הינם יורשיהם, את זכויותיהם בתחנת הדלק השוכנת בנכס המקרקעין. יצוין, כי חלק מהזכויות במקרקעין בבעלות מר צבי דויטש ז"ל ואינם מהווים חלק מהממכר.
לאחר האמור לעיל, הצדדים החליטו לבטל את מערכת ההסכמים ביניהם, בכפוף להוראות הסכם פשרה שנכרת בין משיבה 3 למשיבים 4-5 ביום 8.8.05 (להלן: "הסכם הפשרה"). ע"פ הסכם הפשרה, בין היתר, התחייבו משיבים 4-5 לפעול למכירת הנכס לשם פירעון חובות ולשם תשלום כספי ההשבה למשיבה 3. עוד הוסכם כי עד לתשלום סכומי ההשבה תמשיך משיבה 3 לנהל את הנכס.
ביום 28.6.06 נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב תוקף של פסק דין להסכם הפשרה.
בעקבות מו"מ שניהלה משיבה 3 באמצעות מנהלה – מר רמי אביבי שהינו החייב בתיק פשיטת רגל שבכותרת (להלן: "החייב"), נחתם הסכם עקרונות למכירת הנכס למבקשת עליו חתמו משיבים 4-5 כמוכרים ומשיבה 3 כמאשרת ההסכם (להלן: "הסכם העקרונות").
ביום 7.4.09 הגישה משיבה 3 תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד המבקשת וכן כנגד משיבים 4-5 כנתבעים פורמאליים, בה התבקש בית המשפט להצהיר על ביטול הסכם העקרונות.
ביום 27.5.10 הגישה המבקשת בבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה נגד משיבים 3-5 בה נתבקש סעד של אכיפת הוראות הסכם העקרונות.
בהמשך, הגיש הנאמן בקשה אשר כללה בין היתר בקשה להצהיר כי הפורום הנאות לדיון בביטול הסכם העקרונות הוא בית המשפט העוסק בפשיטת הרגל של החייב. הבקשה התקבלה, והנאמן הגיש בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לעכב את שני ההליכים בפניו, אשר אף היא התקבלה.
ביום 20.6.2010 הגיש הנאמן בפני בית משפט זה בקשה לביטול הסכם העקרונות שנערך בין המבקשת למשיבים 4-5.
ביום 24.7.2011 ניתנה על ידי כב' השופט מ. רניאל החלטה אשר קיבלה את בקשת הנאמן להצהיר על ביטול הסכם העקרונות שנחתם בין המשיבים 4-5 לבין המבקשת.
על ההחלטה האמורה הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט העליון אשר נקבע לדיון ליום 18.3.2013.
יצוין, כי ביום 4.9.2011 עיכב כב' השופט מ. רניאל את ביצוע ההחלטה הנ"ל, על מנת שהנכס לא יימכר לאחרים, בתנאי שהמבקשת תפקיד התחייבות עצמית בלתי מוגבלת בסכום, וערבות בנקאית צמודה שערכה הכולל עומד על סך של 800,000 ₪.
כמו כן, ניתן על ידי כב' השופט מ. רניאל צו איסור דיספוזיציה בנכס, לבקשת הנאמן, החל מיום 2.11.2009, אשר הוארך מעת לעת.
בקשת המבקשת אשר עומדת עתה בפניי עוסקת בשמירה וניהול הנכס בתקופה שעד להכרעה בערעור באשר לזהות בעל הנכס.
טענות הצדדים:
בראשית טענותיה טוענת המבקשת כי מדובר בנכס בשווי עשרות מיליוני ₪ אשר מניב רווחים ומצריך טיפול, אחרת יפחת שוויו באופן משמעותי.
לטענת המבקשת הנכס אינו מטופל, היות ותשלומים שונים המהווים את חובותיו השוטפים של הנכס אינם משולמים, כגון דרישת תשלום מאת ב"כ יורשי דויטש ז"ל שהינם שותפים בשליש מזכויות המקרקעין בהם מצוי הנכס. כמו כן, לא ברור מי מנהל את הנכס ומה נעשה עם הכספים שאמורים להתקבל מן השוכרים השונים בנכס.
עוד טוענת המבקשת, כי נעשה ניסיון מצדו של החייב לסכל את צו עיכוב הביצוע וצו איסור דיס פוזיציה בנכס, אשר ניתנו ע"י בית המשפט, ולהבריח את הנכס למשיבה 3, אגב פנייה שיזם למינהל מקרקעי ישראל.
בד בבד, טוענת המבקשת כי יש צורך בטיפול מיידי מול מינהל מקרקעי ישראל בחידוש חוזה החכירה בנכס המסתיים ב1/2012, בהיוון המקרקעין ובהסדרת נושאים נוספים וזאת על מנת למנוע נזק אדיר לנכס ולזכויות בו, אשר עלול להיגרם בתקופה עד להכרעת בית המשפט העליון.
המבקשת טוענת כי הנאמן על נכסי החייב בפשיטת רגל מסרב לפעול להגנת הנכס ובמכתב שהשיב למבקשת טען כי עד להכרעה בערעור לא מוטלת עליו אחריות לניהול הנכס וכי על המבקשת להפנות בקשותיה למשיבה 3, המחזיקה לשיטת הנאמן בנכס.
לאור האמור, טוענת המבקשת כי על בית המשפט להורות לבעל תפקיד מתאים לנהל את הנכס, לגבות את הכספים המגיעים לבעלי הנכס כדמי שכירות, לשלם את התשלומים השוטפים החלים על הנכס כולל התשלום ליורשי דויטש ז"ל, לחדש את החוזה מול מינהל מקרקעי ישראל ולשמור את עודפי הניהול בחשבון מיוחד, על מנת שיעמדו לרשות בעלי הנכס, כפי שיקבעו בהכרעה בערעור.
בנוסף, לשיטת המבקשת הדרך הראויה היא כי הכספים הנגבים בגין הנכס יופקדו בחשבון נפרד, ישמשו לתשלומים השוטפים והיתרה תיוותר בחשבון לטובת מי שייקבע כבעל זכויות בנכס.
הנאמן מתנגד לבקשה וטוען כי משבוטל הסכם העקרונות עם המבקשת, זכאית משיבה 3 לנהוג בנכס מנהג בעלים כפי האמור בהחלטת השופט מ. רניאל, בכפוף לצו איסור דיס פוזיציה הקיים בנכס ובכפוף לעיכוב ביצוע פסק הדין, המסירים כל חשש להברחת הנכס.
לטענת הנאמן, ככל שהמשיבה 3 פועלת בנכס, מיועדות פעולותיה לשמירת הנכס ולהשבחתו, ולהבטחת המשך תזרים ההכנסות.
עוד טוען הנאמן, כי עניינה של הבקשה הינה להורות על פגיעה בזכויות קנייניות של הצד שזכה במשפט, ללא כל מקור משפטי מוכר בדין, שכן לא מתקיים בענייננו ההסדר למינוי מנהל מיוחד המעוגן בסעיף 318 (א) לפקודת החברות, (נוסח חדש), תשמ"ג-1983.
כמו כן, טוען הנאמן כי הטענות העובדתיות המועלות בבקשה הן שגויות או שהן מיחזור טענות ישנות שנדחו בהחלטת בית המשפט על ביטול הסכם העקרונות, ולכן חל לגביהן הכלל של השתק פלוגתא, השתק עילה ומעשה בית דין.
הנאמן מציין, כי טענת המבקשת על קיום מחלוקת עם יורשי דויטש ז"ל אינה נכונה שכן המחלוקת יושבה ובקשת הפירוק שהגישו דויטש נגד החברה נמחקה, וגם הטענה כנגד הארכת חוזה החכירה עם מינהל מקרקעי ישראל אינה נכונה.
בנוסף, טוען הנאמן כי יש לדחות את טענותיה הערעוריות של המבקשת על ההחלטה בדבר ביטול הסכם העקרונות היות ואין בית משפט זה משמש כערכאת ערעור על עצמו.
כמו כן, טוען הנאמן כי טענות המבקשת נגדו מופרכות מיסודן שכן כל עניינו של הנאמן בהליך הינו להעשיר את קופת פשיטת הרגל בגין חלקו של החייב בנכס וזאת באמצעות מכירתו ועל כן, המבקשת מנסה להטיל אחריות על הנאמן לנעשה בנכס, עד למתן החלטה בערעור, אחריות שאינה מוטלת עליו, לטענתו.
אשר על כן, טוען הנאמן כי נעשה כל הדרוש למניעת מהלכים בלי הפיכים בנכס עד להחלטה בערעור והיות והנכס מנוהל כראוי, יש לדחות את הבקשה.
המשיבים 2-5 מתנגדים אף הם לבקשה וטוענים כי משניתנה החלטה המורה על ביטול המכר נשללה דרך פרוצדוראלית לבקש מנהל מיוחד לנכס, המנוהל על ידי משיבה 3, שהינה חברה סולבנטית.
משיבה 3 מציינת כי היא מחזיקה בנכס משנת 1995, דואגת לניהול הנכס ולשמירה עליו בתקופת הביניים, פועלת לחידוש הסכם החכירה עם מינהל מקרקעי ישראל וכי שום פעולה מפעולות המשיבים 2-5 אין בהן לסכן את הנכס והן אף חיוניות לצורך שמירה והגנה עליו. בנוסף, משיבה 3 טוענת כי מינוי מנהל מיוחד משמעו שלילת כספים שהמשיבה 3 מקבלת לצורך תשלום החובות השוטפים, דבר שעלול להוביל לקריסתה. לפיכך, אין שום סיבה לשלול ממנה את חזקתה וזכויותיה בנכס במיוחד לאחר החלטת כב' השופט מ. רניאל בדבר ביטול הסכם העקרונות שנערך עם המבקשת.
יתרת מזאת, טוענת משיבה 3 כי גם כאשר נכרת הסכם הפשרה בשנת 2005 בו סוכם על ביטול המכר למשיבה 3 ומכירת הנכס לצד שלישי, סוכם במפורש כי המשיבה תמשיך ותנהל את הנכס עד למכירתו, דבר שהמבקשת היתה מודעת לו עוד בעת כריתת הסכם העקרונות עימה בשנת 2006.
משיבה 3 מציינת כי מאחר וקיים צו עיכוב ביצוע ההחלטה של כב' השופט מ' רניאל יש בכך בכדי לפגוע משמעותית הן בזכויותיה והן בזכויות המשיבים 2-5 ואין מקום להכביד עליהם יותר מכך. בנוסף, מכיוון שהנאמן מונה בהסכמה לביצוע מכירת הנכס, מתייתר כל חשש להברחת הנכס.
משיבה 3 מציינת כי המבקשת לא עמדה בחובותיה על פי הסכם העקרונות, העצימה את נזקי המשיבים 2-5 ואף פנתה לשוכרים הנמצאים בנכס והתרתה בהם שלא ישלמו דמי שכירות, למרות שלא היתה לה זכות לכך. בנוסף, טוענים המשיבים 2-5 כי המבקשת פנתה למינהל מקרקעי ישראל במכתב הכפשות כנגד המשיבים 2-5 והחייב שמטרתו הרתעת המינהל מפני חידוש החכירה עם המשיבים.
כמו כן, משיבה 3 באמצעות ב"כ טוענת כי פועלת היא להסדרת ההליכים במינהל מקרקעי ישראל, ללא כל סייג.
לאור האמור לעיל, ולאור חוסר תום הלב בהתנהלות המבקשת, טוענים משיבים 2-5 כי יש לדחות את הבקשה.
הכונ"ר הגיש תגובה לבקשה ובה נטען כי ערך בירור הן עם הנאמן והן עם עו"ד ד"ר שי שגב שהינו ב"כ של משיבה 3, המנהלת את הנכס כיום, ובמסגרתו נודע לו כי ההכנסות העיקריות של הנכס הינן דמי שכירות חלקן מחב' סונול, ואלה מקוזזים מהלוואה והקדמת תשלומים שנתנה סונול.
בנוסף, קיימות הכנסות משוכרים נוספים ומהכנסות אלו משולמות הוצאות שונות, המוטלות במסגרת ניהול הנכס על ידי משיבה 3.
עוד נודע לב"כ הכונ"ר כי נערכה פגישה עם מינהל מקרקעי ישראל בכל הקשור לדמי החכירה במקרקעין ובפגישה זו נכח נציג מבאי כוחה של המבקשת.
ב"כ הכונ"ר סבור כי מצב הדברים המפורט לעיל אינו מחייב מינוי מנהל מיוחד לנכס ואולם יש מקום כי יימסר דיווח רבעוני או לחילופין חצי שנתי על תקבולי דמי השכירות מן הנכס ותשלום ההוצאות המתחייבות, בהתאם.
לטענת הכונ"ר, החייבת בדיווח הינה משיבה 3 באמצעות מנהלה או ע"י בעל המניות בה - מר שחר בית עדה, אשר באמצעות ב"כ עו"ד ד"ר שי שגב תדווח לנאמן על סך הוצאותיה והכנסותיה וכל הפעולות שבוצעו על ידה, הקשורות לנכס.
הכונ"ר טוען, כי על הנאמן, אשר יקבל את הדיווח, לפקח על ההתנהלות ולדווח עליה לבית המשפט ולכונ"ר בהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 והתקנות הנלוות לה, ועל כן אין מקום למינוי בעל תפקיד נוסף.
הכונ"ר מוסיף כי לא הומצאו לו כל אסמכתאות לעניין הפרת צו איסור הדיס פוזיציה בנכס, ובכל מקרה הפרה של הצו האמור תגרור סנקציות במישור האזרחי והפלילי.
המבקשת הגישה תשובה לתגובות, בה חזרה על טענותיה, והוסיפה כי מהתגובות עולה כי חובותיו השוטפים של הנכס אינם משולמים וכי לא מטופלים יתר היבטי ניהול הנכס ושמירת הזכויות בו.
עוד טוענת המבקשת כי הנכס מנוהל כעת לטובת משיבה 3 ולא לטובת נושי החייב שכן הכספים המתקבלים עבור הנכס נעלמים ואינם משמשים לתשלום החובות בגין הנכס. כמו כן, טוענת המבקשת כי בתגובת המשיבים לא הוצג כל בסיס משפטי לנטילת הכספים המתקבלים בגין הנכס לכיסה של משיבה 3 כאשר לטענתה, תכלית צו עיכוב הביצוע שניתן הוא מניעת פעולות חד צדדיות בזכויות הנובעות מן הנכס, לרבות הזכות לגבות כספים בגינו.
בנוסף, טוענת המבקשת כי עלולה לחול דיספוזיציה בנכס באם לא יטופלו הבעיות מול יורשי דויטש ז"ל ומול מינהל מקרקעי ישראל ועל כן, יש למנות בעל תפקיד אחר שידאג לנכס במקום הנאמן אשר פועל לטענת המבקשת, לטובת משיבה 3.
עוד אציין, כי המבקשת הגישה הבהרה במסגרתה טענה כי הבקשה הנ"ל אינה בקשה למתן סעד זמני בערעור אלא בקשה למתן הוראות לניהול הנכס, ומאחר ובית משפט זה מטפל בענייניו של החייב הוא המוסמך לתת הוראות לשמירה על הנכס ולניהולו.
דיון והכרעה:
לאחר עיון בבקשה ובתגובות שהוגשו מצאתי לקבל את הבקשה בחלקה.
במסגרת החלטתו של כב' השופט מ. רניאל מיום 24.7.2011 נקבע מפורשות כי משיבה 3 היא בעלת החזקה בנכס והיא זו שגובה את דמי השכירות בפועל. כמו כן, נקבע, כי למשיבה 3 זכויות כספיות הקשורות בנכס ובמכירתו, ועל כן אין לקבל את בקשת המבקשת למינוי בעל תפקיד אשר ישלול הלכה למעשה ממשיבה 3 את זכויותיה בניהול הנכס.
זאת ועוד, יש להדגיש כי המבקשת ידעה עוד בעת שהתקשרה בהסכם העקרונות על מעמדה של משיבה 3 בנכס, וגם לכך יש לתת את הדעת.
אציין, כי כב' השופט מ' רניאל ביסס את זכויותיה של משיבה 3 בנכס על הסכם הפשרה שנערך בשנת 2005 אשר לפיו, מערכת ההסכמים משנת 1996 הנוגעות למכירת זכויותיהם של משיבים 4-5 בנכס למשיבה 3 – בוטלו. יחד עם זאת, בהסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין הוסכם כי הנכס יימכר, בין היתר, כדי להשיב את כספי ההשבה המגיעים למשיבה 3 כתוצאה מביטול ההסכמים – כספים שעדיין לא הושבו לה, וכן נקבע כי משיבה 3 תמשיך להחזיק בנכס, לנהלו ולקבל דמי שכירות וכן תהא מעורבת בהליך מכירתו.
לפיכך, מההחלטה עולה כי אמנם לא נותרו למשיבה 3 זכויות קנייניות במקרקעין, אולם עומדת לה הזכות לקבל השבה מתמורת מכירת הנכס, עומדות לה זכויות אובליגטוריות הקשורות בנכס ולה זכות החזקה וזכות הניהול.
לאור האמור, אין בידי לקבל את טענת המבקשת כי לא הוצג כל בסיס משפטי לנטילת הכספים המתקבלים בגין הנכס ע"י משיבה 3, במיוחד בנסיבות בהן החלטתו של כב' השופט מ. רניאל ביטלה את הסכם העקרונות שנערך בין המבקשת לבין משיבים 4-5 והותירה הלכה למעשה את משיבה 3 כבעלת החזקה בנכס האחראית לניהולו, ואת הבעלות למשיבים 4-5.
יתרה מזאת, צו עיכוב ביצוע ההחלטה שניתן על ידי כב' השופט מ' רניאל, ניתן לשם שמירת המצב הקיים בכל הנוגע למכירת הנכס וזאת בהתאם לצו איסור דיספוזיציה אשר קיים לגבי הנכס. עם זאת, צו עיכוב הביצוע שניתן לא מקנה כל זכות למבקשת לדרוש על בסיסו שינוי המצב הקיים ובכלל זה הדרת משיבה 3 מניהול הנכס.
הדברים מקבלים משנה תוקף בנסיבות בהן לא הוכיחה המבקשת כל שינוי נסיבות המצריך מינוי בעל תפקיד אחר אשר ינהל את הנכס במקום משיבה 3, המנהלת את הנכס ברציפות כבר משנת 1995, ובמיוחד כאשר מתגובת הכונ"ר עולה כי על פי בירור שערך בין הצדדים, לא נמצאה כל בעיה בניהול הנכס.
בנוסף, אין בידי לקבל את טענות המבקשת כי הנכס לא מטופל כראוי הן לעניין התשלום המגיע מתקבולי הנכס ליורשי דויטש ז"ל היות וכעולה מתגובת הנאמן המחלוקת עם יורשי דויטש ז"ל יושבה, ובקשת הפירוק שהוגשה על ידם כנגד משיבה 3 נמחקה, והן לעניין מו"מ עם מינהל מקרקעי ישראל בנוגע לחידוש חוזה החכירה בנסיבות בהן, כעולה מתגובת הכונ"ר, נערכה פגישה עם מינהל מקרקעי ישראל בכל הקשור לדמי החכירה במקרקעין, כאשר בפגישה זו נכח גם נציג מבאי כוחה של המבקשת.
על כל האמור יש להוסיף, כי משניתן צו עיכוב הביצוע וצו איסור דיספוזיציה בנכס מתייתר כל חשש כי הנכס יוברח, כטענת המבקשת.
עוד אוסיף ואציין, כי לא ברור מהבקשה שהגישה המבקשת מיהו בעל התפקיד אשר יש למנות, ואם המדובר במינוי של מנהל מיוחד לנכס הרי שלא מתמלאים בענייננו התנאים למינויו בהתאם לסעיף 318 (א) לפקודת החברות(נוסח חדש), תשמ"ג-1983, בנסיבות בהן הבקשה לא הוגשה על ידי הכונס הרשמי ולא ניתן צו פירוק או מונה מפרק זמני למשיבה 3.
לאור כל האמור, דומני כי במצב דברים זה ובהתאם להחלטת כב' השופט מ. רניאל המצב הקיים בניהול הנכס יעמוד על כנו, עד להכרעה בערעור. לא מצאתי לנכון כי לאחר החלטתו של השופט מ' רניאל, אשר קבעה לחובת המבקשת את ביטול הסכם העקרונות ואישרה את מעמדה של משיבה 3 כמחזיקה בנכס, יש לשנות לרעה את מערך הזכויות בנכס, מעבר לעיכוב ביצוע ההחלטה בכל הנוגע למכירת הנכס.
יחד עם זאת, היות ובהחלטת כב' השופט מ' רניאל נמצא כי ניתן לייחס לחייב חלק בתמורת הנכס, כבעל מניות, לפי זכותה של משיבה 3 בתמורת הנכס, מצאתי להדגיש את הידוע כי על הנאמן, האמון על נכסי החייב, לפקח על התנהלות הנכס, ולדווח על כך לכונ"ר.
במצב דברים זה, אני סבורה כי אין למנות בעל תפקיד נוסף לנכס אולם יש מקום כי ייעשה וימסר דיווח רבעוני ע"י משיבה 3 על תקבולי השכירות מן הנכס ותשלום ההוצאות המתחייבות, לנאמן על נכסי החייב ולכונ"ר.
כמו כן ובהתאם לתגובת הכונ"ר, אני מורה למשיבה 3 לדווח באמצעות ב"כ - עו"ד ד"ר שי שגב לנאמן על סך כל ההוצאות וההכנסות מהנכס ועל כל הפעולות שבוצעו על ידי המשיבה 3 והקשורות לנכס, לרבות הסדרת הזכויות במינהל מקרקעי ישראל.
הנאמן באמצעות הדיווח האמור יפקח על התנהלות משיבה 3 בנכס וידווח לכונ"ר על כך.
בנסיבות דנן, אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול הסכם הפצה

  2. ביטול הסכם השקעה

  3. ביטול הסכם רוטציה

  4. ביטול הסכם קיבוצי

  5. ביטול הסכם זיכיון

  6. ביטול הסכם תחת לחץ

  7. ביטול הסכם עקרונות

  8. ביטול הסכם מייסדים

  9. ביטול הסכם בית אבות

  10. ביטול הסכם קו חלוקה

  11. ביטול הסכם הזמנת רכב

  12. ביטול הסכם ללא נימוק

  13. ביטול הסכם מחמת עושק

  14. ביטול הסכם לרכישת דירה

  15. ביטול הסכם למכירת דירה

  16. ביטול הסכם למכירת מגרש

  17. ביטול הסכם החלפת חלקות

  18. ביטול הסכם ניצול מצוקה

  19. ביטול הסכם הסדר תשלומים

  20. ביטול הסכם שיתוף במקרקעין

  21. ביטול הסכם העברה ללא תמורה

  22. ביטול הסכם מייסדים בהתנהגות

  23. ביטול הסכם לתקופה בלתי קצובה

  24. ביטול הסכם עקב אי הוצאת היתר בניה

  25. ביטול הסכם לביצוע עבודות עפר ובניה

  26. ביטול הסכם העברת זכויות דייר מוגן

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון