ביטול העברת דירה פשיטת רגל


מדובר בבקשת הנאמנת, מיום 23.5.11, שבה ביקשה הנאמנת לקבוע כי החוזה מיום 6.9.09 שנערך ונחתם בין החייב ברנר דימיטרי לבין מר דנילוב אלכסיי, למכירת דירתו של החייב הנמצאת ברח' אשבל 25/6 בבאר שבע ואשר ידועה כגוש 38190, חלקה 7, תת חלקה 9, (להלן: "הדירה"), בטל ומבוטל, בהיותו בגדר העדפה פסולה.

לחילופין, מתבקש כב' בית המשפט להורות למר דנילוב אלכסיי להעביר לקופת הכינוס את החלק מהתמורה לרכישת הדירה הנ"ל, בסך של 160,000 ₪, אשר קוזז מהחובות נשוא תיקי ההוצל"פ 14-04356-09-0 ובתיק 14-10717-08-1, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום חתימת חוזה המכר הנ"ל.

כללי
טענות הצדדים:

ביום 6.9.09 נחתם בין החייב למר דנילוב הסכם שבו מכר החייב דירתו למר דנילוב, בין היתר, בתמורה לכך שמר דנילוב התחייב לסלק חוב המשכנתא הרובץ על הדירה ולקזז מחובו של החייב למר דנילוב סך של 160,000 ₪.

לטענת הנאמנת, סמיכות הזמנים בין מועד עריכת הסכם המכר לבין מועד פנייתו של החייב בבקשה למתן צו כינוס, יוצרת חזקה כי ההסכם נערך על מנת להקנות לנושה עדיפות על פני יתר נושיו של החייב.

לטענתה, לא מדובר רק ב"חשש" להעדפה אלא בהעדפה של ממש, שכן העסקה נעשתה תוך כך שמר דנילוב כפה על החייב את רצונו או תוך איום או אילוץ.

החייב מצידו טען כי ביום 6.9.09 נחתם כאמור הסכם מכירת הדירה, וזאת חודשיים עובר להכרזתו כפושט רגל, ביום 1.12.09. לטענתו, חוזה המכר הותנה בביטול עיכוב היציאה מן הארץ של אחיה של גרושתו. לשיטתו, המכירה לא הייתה מתבצעת אילולא היה נתון תחת לחץ כה רב לביצועה.

לטענת הנושה מר דנילוב, לחייב לא הייתה כל כוונה להקנות לו עדיפות על פני יתר הנושים מפני שבאותם ימים החייב לא היה מודע למצבו הכלכלי הקשה, כפי שעולה מעדותו מיום 8.5.12. לעניין סעיף 98 לפקודה, טען מר דנילוב כי: אין די בקיומה של העדפה במישור האובייקטיבי העובדתי, ונדרש שההעברה תלווה אף בכוונה סובייקטיבית של החייב, בעת ביצוע העברה, להעדפת נושה מסוים. לשיטתו, במקרה דנא, הנאמנת לא הרימה את נטל ההוכחה הדרוש לקבלת טענה מעין זו.

דיון
בענייננו אין מחלוקת על כך שביום 6.9.09 נחתם הסכם מכר בין החייב לבין הנושה אלכסי דנילוב ובהסכם זה מכר החייב למר דנילוב הדירה שהיתה בבעלותו ברח' מיכאל אשבל בבאר שבע (להלן: "הדירה"). כן אין מחלוקת על כך שתמורת המכר הועמדה בהסכם על סך של 470,000 ₪ שמתוכה התחייב מר דנילוב לסלק את המשכנתא שהיתה רשומה על הדירה ככל שהסכום הנקוב בהלוואה לא יעלה על 310,000 ₪ ובנוסף התחייב מר דנילוב להקטין את החובות בתיקי הוצל"פ של החייב בסכום של 160,000 ₪ ולבטל את הצו לעיכוב יציאה מן הארץ שהטיל מר דנילוב על גיסו של החייב מר ירון גויכמן.

כפי שצויין לעיל טענה הנאמנת כי עסקת העברת הדירה הינה בגדר העדפת נושים פסולה והיא בטלה כלפי הנאמן.


סעיף 98 (א) לפקודת פשיטת הרגל קובע כדלקמן :

"(א) מי שאינו יכול לפרוע מכספו את חובותיו כשמגיע זמן פרעונם, וכדי לתת עדיפות לנושה פלוני או למי שערב לחובו, או מתוך אילוץ או שידול שלא כדין מצד אותו נושה או מטעמו, הוא מעביר נכס או משעבדו, או משלם כסף, או נוטל על עצמו התחייבות, או נוקט הליך משפטי או נכנע לו, לטובת הנושה או נאמנו, ועל סמך בקשת פשיטת רגל שהוגשה תוך שלושה חדשים מיום שעשה כן הוכרז פושט רגל, יראו את מעשהו כמעשה מרמה ויהיה בטל כלפי הנאמן".

עיון בסעיף האמור מעלה בין היתר כי מי שאינו יכול לפרוע מכספו את חובותיו, כשמגיעה שעת פרעונם, וכדי לתת עדיפות לנושה או למי שערב לחובו, הוא מעביר נכס לנושה, ובהמשך ועל סמך בקשת פשיטת רגל שהוגשה בתוך שלושה חודשים מיום העברת הנכס אותו אדם מוכרז כפושט רגל תהיה העברת הנכס בטלה כלפי הנאמן .

בענייננו אין מחלוקת על כך שבקשת הכינוס שבעקבותיה הוכרז החייב כפושט רגל, הוגשה ביום 18.11.09 דהיינו פחות משלושה חודשים לאחר חתימת הסכם מכר הדירה מיום 6.9.09 .

כמו כן לא יכולה להיות מחלוקת בין הצדדים על כך שבעת חתימת ההסכם לא יכל החייב לפרוע חובותיו שזמן פירעונם הגיע. לעניין זה יצויין כי בחקירתו ציין החייב כי בעת האמורה הוא הלך ללשכת ההוצל"פ לבדוק אילו תיקים נפתחו וציין כי לא ידע על חובות נוספים. (עמ' 52 לפרוטוקול שורות 26-27). יחד עם זאת מיד לאחר מכן הבהיר החייב דבריו וציין, כי ידע על קיומם של חובות אך הנושים לא פעלו בעניין, וכדבריו: "ידעתי על חובות אבל הם לא פעלו .....ידעתי שאני חייב לעוד אנשים". (עמ' 52 שורות 27). דבריו אלה של החייב וכן דבריו (שנשמעו כנים) שהעביר הדירה למר דנילוב לאחר שאשתו הודיע לו "שבכל מקרה יקחו לנו את הדירה כי יש לנו בעיות", וכן דבריו כי בא כוחו הודיע לו כי אם יכנס לפשיטת רגל יקחו לו הדירה (עמ' 52 שורות 16-19 ), יעידו על כך שבעת חתימת החוזה ידע החייב על כלל חובותיו וכן ידע כי לא יוכל לפרוע החובות שהגיע זמן פירעונם.

בנסיבות האמורות לעיל יהיה מקום לבחון האם ביצע החייב את פעולת העברת הדירה כדי לתת עדיפות "לנושה פלוני או למי שערב לחובו".

בחקירתו נשאל מר דנילוב מה הבטיח לעשות אם תמכר לו הדירה ובתשובתו השיב "אני אמרתי אני מעכב הליכים ומבטל עיקול ומבטל עיכוב יציאה לירון". (גויכמן-א.ח) ( עמ' 49 שורה 14). גם החייב מצידו הודיע בחקירתו כי גרושתו (אשתו דאז) אמרה לו שצריך להוציא את אחיה ירון גויכמן מן הארץ כדי ללמוד רפואה שכן הוא כבר התקבל ללימודים . כן ציין החייב כי על פי הבנתו דאז, ממילא הדירה היתה נלקחת ממנו, ומנגד "יש את האח והאבא שלוחצים להוציא את האח מהארץ וזו הסיבה" (עמ' 52 שורות 15 -21 ).

מתוך הדברים האמורים עולה כי פעולת ביצוע מכר הדירה ע"י החייב, דווקא למר דנילוב, בוצעה על ידו בעיקר, לצורך ביטול צו עיכוב היציאה שהוציא מר דנילוב כנגד אחיה של החייבת מר ירון גויכמן, כפי שאכן בוצע בפועל בהמשך .
זאת ועוד, מתוך העובדות שהוצגו בפני עולה כי מר גויכמן, שהיה אחיה של אשת החייב דאז הגב' סופיה ברנר, היה ערב לחובות האשה למר דנילוב, ובנוסף לכך היו החובות שלהם ערב מר גויכמן אותם חובות שלהם ערב החייב בעצמו .

כפי שצויין לעיל השאלה העומדת בפניינו לדיון היא האם ביצע החייב את פעולת מכר הדירה למר דנילוב "כדי לתת עדיפות לנושה פלוני או למי שערב לחובו", כדרישת סעיף 98 ( א) לפקודה .

בפסק הדין בעניין ע"א 471/68 [פד"י כ"ג (1), 65, 71] קבע ביהמ"ש העליון כדלקמן:

"לא בכדי הגביל החוק אפשרות הביטול של עסקה בסעיף 43 לפקודת פשיטת הרגל 1936, למועד קצר, אף אם המועד של שלושה חדשים הוא אולי קצר מדי. ענינו של הסעיף הנ"ל הוא ביטול פרעון חוב שהחייב היה חב, שעצם תשלומו לא רק אינו פסול אלא אפילו רצוי. אף על פי כן ניתנת העסקה לביטול, אך לא משום שלא היה חוב, אלא הואיל ופרעון לנושה שהחייב חפץ ביקרו מערער את עקרון השוויון בין הנושים, בו נוהגים בפשיטת רגל. ביטול למטרת השגת השוויון בדיעבד מחייב הגבלה לתקופה קצרה יחסית".

זאת ועוד, בספרם של גרוניס ולוין "פשיטת רגל" (מהדורה ששית מעמ' 342) צויין כי על מנת לפסול העדפת מרמה, על הנאמן להראות שמעשה ההעדפה נעשה כדי לתת לנושה מסויים או למי שערב לחובו של אותו נושה עדיפות על פני נושים אחרים

בנסיבות העניין ומתוך רציונל הסעיף, למנוע העדפת אדם שהחייב חפץ ביקרו תוך ערעור עקרון השוויון בין הנושים ולאחר שהוכח שמר גויכמן, שלהגנתו בוצעה העסקה היה ערב לחובות אשת החייב למר דנילוב – יהיה מקום לקבוע כי מדובר בהעדפה פסולה.

לא זאת אף זאת בנסיבות אלה כאשר מר גויכמן היה ערב לחובות להם ערב גם החייב, וכאשר דובר בערב שערב לחובות אשתו של החייב, ניתן גם לומר שהדין שיחול על מר גויכמן הוא כדין אדם " שערב לחובו של החייב".

העובדות שצויינו לעיל מצביעות על כך שפעולות החייב נעשו תוך כוונה מפורשת להעדיף זכויותיו של מר גויכמן וההעדפה האמורה היתה בגדר מטרה דומיננטית של החייב.

בנסיבות האמורות לעיל, הגעתי למסקנה שהוכח בפני כי עסקת מכר הדירה נעשתה ע"י החייב בעת שלא יכל לפרוע חובותיו שהגיע זמן פרעונם, ועסקה זו נעשתה כדי לתת עדיפות למר גויכמן אחיה של אשתו שדינו כדין "נושה או מי שערב לחובו" כדרישת סעיף 98 האמור . בנסיבות האמורות ומאחר ועסקת המכר בוצעה פחות משלושה חודשים לפני הגשת בקשת הכינוס דינה כדין העדפת מרמה.

ביטול המכר או חיוב הנושה בתשלום
כפי שצויין לעיל, הגיע ביהמ"ש למסקנה כי דין עסקת המכר מושא הדיון הוא כדין עסקת מרמה ולכאורה אמורה אותה עסקה להיות בטלה כלפי הנאמן.
יחד עם זאת בענייננו, הוכח כי הדירה נמכרה ע"י מר דנילוב לאחר רכישתה לגב' בת שבע אזולאי, וכפי שנטען בפני בטענה שלא נסתרה, נעשתה עסקה זו ע"י גב' אזולאי בתום לב ובתמורה בת ערך.

סעיף 98 לפקודה קובע כי הסעיף לא יגרע מזכויות אדם שרכש קניין מנושה או פושט רגל בתום לב ובתמורה בת ערך.
בנסיבות האמורות לעיל, לא ניתן יהיה לבטל העסקה שבין מר דנילוב לגב' אזולאי, ולאור זאת אני קובע שעל מר דנילוב יהיה להשיב את ערך הנכס שקיבל מן החייב.

ערך הנכס שנמכר
כפי שצויין לעיל, התחייב מר דנילוב בחוזה מכר דירה לשלם המשכנתא על הדירה במקום החייב, ובנוסף לכך לקזז מסך חובו של החייב אליו סך של 160,000 ₪.

במובן זה יש לקבוע כי התמורה שקיבל החייב בגין מכר דירתו הינה הסך שקוזז מחובו למר דנילוב.

בתגובתו לבקשה ציין מר דנילוב כי לאחר חתימת ההסכם, התברר כי חוב המשכנתא גבוה ב-26,919 ₪ מהסך שהוערך ע"י הצדדים וכתוצאה מכך לאחר סילוק חוב המשכנתא קוזז מחוב החייבים סך 133,081 ש"ח.

לדבריו, בנסיבות האמורות לעיל, יהיה עליו להשיב לחייב, אם בכלל, לכל היותר סך של 133,081 ₪.

דבריו אלה של מר דנילוב לא נסתרו.

זאת ועוד, בתגובתו טען מר דנילוב כי יש להביא גם בחשבון סכום ששילם בגין שיפוץ הדירה, ואולם בנסיבות העניין אני דוחה הטענה בשל כך ששיפוץ הדירה לא היה אמור להתבצע ע"י החייב.

בנסיבות האמורות לעיל, יהיה גם יהיה מקום להורות למר דנילוב להשיב לקופת הכנ"ר סך של 133,081 ₪.

סוף דבר
אני מורה למר דנילוב לשלם לקופת הכנ"ר סך של 133,081 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 6.9.09.

אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אגרה פשיטת רגל

  2. ביטול פשיטת רגל

  3. התיישנות פשיטת רגל

  4. ביטול הסכם פשיטת רגל

  5. ביטול הליך פשיטת רגל

  6. ביטול עסקה פשיטת רגל

  7. התיישנות בפשיטת רגל

  8. ביטול הענקה פשיטת רגל

  9. חוב ארנונה פשיטת רגל

  10. הערת אזהרה פשיטת רגל

  11. בקשה נוספת לפשיטת רגל

  12. בקשה חוזרת לפשיטת רגל

  13. ביטול הענקה בפשיטת רגל

  14. דחיית בקשה לפשיטת רגל

  15. חוב ארנונה בפשיטת רגל

  16. בקשה למתן צו פשיטת רגל

  17. חוסר תום לב בפשיטת רגל

  18. אי ידיעה על הליכי פש''ר

  19. אי ניהול ספרים פשיטת רגל

  20. התנגדות לבקשה לפשיטת רגל

  21. התיישנות תקופת פשיטת רגל

  22. ביטול העברת דירה פשיטת רגל

  23. זכות הקיזוז דיני פשיטת רגל

  24. ביטול החלטת נאמן בפשיטת רגל

  25. חובת ההנמקה נאמן בפשיטת רגל

  26. ביטול העברת זכויות בפשיטת רגל

  27. בקשה למתן צו כינוס ופשיטת רגל

  28. ביקורת שיפוטית נאמן בפשיטת רגל

  29. ביטול פשיטת רגל עקב ניצול לרעה

  30. ביטול צו כינוס בהליכי פשיטת רגל

  31. דחיית בקשה להכרזה על פשיטת רגל

  32. ביטול העברת נכסים לפני פשיטת רגל

  33. אי מיצוי כושר השתכרות בפשיטת רגל

  34. ביטול הליכי פשיטת רגל חוסר תום לב

  35. ביטול חתימה התנגדות להתראת פשיטת רגל

  36. ביטול הענקה סעיף 96 פקודת פשיטת הרגל

  37. אי העברת מסמכים של חייב בהליך פשיטת רגל

  38. דחיית בקשה לפשיטת רגל הפרת צו בית משפט

  39. בקשה לביטול הליכי פשיטת רגל אשר צבר חובות לרשויות המס

  40. פשיטת רגל - התמכרות לקוקאין בשל מצב הכלכלי רעוע וגירושים

  41. סעיף 97(א) לפקודת פשיטת רגל - בהיעדר רישום, לא תהיה להמחאה תוקף כלפי הנאמן

  42. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון