ביטול חוב השלמת הכנסה

1. לפניי תביעה להורות על ביטול חובו של התובע לנתבע בגין תשלומי השלמת הכנסה שקיבל התובע מחודש ינואר 2007 ועד יולי 2009, כשלשיטת הנתבע, הוא קיבל אותם בתקופה זו שלא כדין.

2. העובדות שאינן שנויות במחלוקת:
א. התובע יליד 1923, עלה ארצה מרוסיה ב- 29.3.91, כשהוא בן 68 .
ב. ביום 31.3.1991, 3 ימים לאחר עלייתו לישראל, הוא הגיש לנתבע תביעות ל"גמלה מיוחדת זקנה" ול"השלמת הכנסה". תביעותיו אושרו והוא החל לקבל קצבה מהנתבע בהתאם, מדי חודש בחודשו.
ג. ביום 12.7.09, לאחר שהתקבל מידע אצל הנתבע לפיו התובע עובד וכי הכנסותיו, (כולל קצבאות), עולות על ההכנסה המרבית שנקבעה לעניין זה בחוק הבטחת הכנסה התשמ"א - 1980, נשלח לו מכתב בו הובהר לו כי הופסק לו תשלום השלמת הכנסה החל מיום 1.1.07 .
עוד הובהר לו, כי כתוצאה מכך נוצר לו חוב לנתבע בסך של 55,167 ₪ בהתייחס לתקופה שמחודש ינואר 2007 ועד חודש יולי 2009, (להלן: "החוב").
ד. ביום 15.10.09, הגיש התובע בקשה לנתבע לביטול החוב. במכתב הנתבע מיום 5.5.10 נמסר לו, כי הועדה לביטול חובות החליטה לבטל 15% משיעור החוב עקב מצבו הרפואי והכלכלי.
ה. בחודש דצמבר 2010, בעקבות המלצת בית הדין, הגישה ב"כ התובע בקשה נוספת לנתבע לביטול החוב.
ביום 24.1.11 הודיע הנתבע לתובע כי הועדה לביטול חובות החליטה לבטל 15% נוספים משיעור החוב -(סה"כ 30% משיעור החוב).


3. הפלוגתא שעומדת לדיון בפני בית הדין היא האם יש מקום להורות על ביטול החוב של התובע לנתבע בשיעור גבוה יותר מהשיעור שנקבע ע"י הועדה לביטול חובות?

4. עיקרי טענות ב"כ התובע:
א. כחלק מהליך הקליטה של התובע בישראל, הוא קיבל קצבת זקנה והשלמת הכנסה כמעט באופן אוטומטי. איש מטעם הנתבע לא הסביר לו את פרטי טפסי התביעה עליהם חתם. ב"כ התובע הדגישה כי הוא חתם על טפסי התביעה הללו 3 ימים בלבד לאחר הגעתו לישראל מבלי שידע עברית.
גם לאחר הגשת טופסי התביעה ועד מועד דחיית תביעתו, הנתבע לא הבהיר ולא הדריך את התובע לגבי הגמלה והתנאים לקבלתה, אפילו לא פעם אחת.
ב. העובדות במקרה של התובע לגבי יצירת החוב לנתבע דומות מאוד למקרה אחר - של מר יצחק שפיר ז"ל, אלא שבעניינו של מר שפיר ז"ל בשונה מהתובע, הועדה לביטול חובות של הנתבע ביטלה 100% מחובו.

עקב גילו המבוגר ומצבו הבריאותי הלקוי של התובע, לא הוגש תצהיר עדות ראשית מטעמו. בתמיכה לטענותיו, הוגש תצהיר מטעם כלתו, הגב' אירינה גלמב. הגב' גלמב נחקרה על תצהירה.
ב"כ הנתבע הודיעה לבית הדין כי אין לנתבע התנגדות ל"אי העדת התובע בתיק לאור מצבו".

5. עיקרי טענות ב"כ הנתבע:
א. התובע הגיש תביעה לנתבע בשנת 1991 להשלמת הכנסה, במסגרתה התחייב בין היתר כי יעדכן את הנתבע בכל שינוי בהכנסותיו. הוא התחיל לעבוד בשנת 2003 ולא הודיע על כך דבר לנתבע. לכן נוצר לו החוב.
טופס התביעה להשלמת הכנסה תורגם לתובע על ידי מתנדב דובר רוסית אשר הסביר לו את האמור בו.
ב. עניינו של התובע שונה מזה של מר שפיר ז"ל. מר שפיר ז"ל לא הגיש טופס תביעה כמקובל וזכאותו לגמלה הייתה אוטומטית כחלק מ"מערך עולים" שיושם לגבי עולים שכבר בשדה התעופה פנו בבקשה להשלמת הכנסה.
בשונה ממר שפיר ז"ל, התובע הגיע לסניף הנתבע ושם הגיש טופס תביעה להשלמת הכנסה.
ג. התובע התחיל לעבוד לאחר כ – 13 שנים של תושבות בישראל ולכן היה עליו לדעת שהכנסותיו ממקום עבודה עלולים לפגוע בזכאותו לגמלת השלמת הכנסה.

בתמיכה לטענות הנתבע, הוגשה תעודת עובד ציבור של הגב' נאוה שרוי, ממונה ביחידת זקנה ושאירים בנתבע, (להלן: "הגב' שרוי").
הגב' שרוי נחקרה על תעודת עובד הציבור שנתנה.


6. לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של כל צד ולראיות שהונחו לפניי, מצאתי כי יש לקבל את התביעה, ולו מן הספק, באופן שיש לבטל את חוב התובע לנתבע כפי שנעשה אף במקרה של מר שפיר ז"ל.

7. סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי, (נוסח משולב), תשנ"ה- 1995 שכותרתו "החזרת גמלאות" קובע:
"שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה:
(1) המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין;
(2) המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב;
(3) המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
(4) סכום שנוכה או שנתקבל לפי סעיף זה שלא לטובת המוסד, יעבירו המוסד למי שנושא במימון התשלום."

בפרשת אולחובוק, (עב"ל 1381/01 ויולטה אולחובוק נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 9.2.04), ציין בית הדין, כי אפילו שגגה של מבוטח באי דיווח לנתבע על פרטים חדשים בעניינו מקנה לנתבע זכות להחזר כספים:
"ביחסים שבין המוסד למבוטח מוטלת על המבוטח, בראש ובראשונה, חובת גילוי מלוא המידע והחובה לנהוג בתום לב. מבוטח שאינו מוסר למוסד את מלוא הפרטים הנוגעים לעניינו או שמוסר חלילה פרטים שאינם נכונים, עשוי להיחשף לדרישה להחזר הכספים מכח סעיף 315 לחוק. ודוק: הדרישה להחזר כספים לפי החוק אינה מותנית בקיומו של חוסר תום לב מצד המבוטח; גם שגגה שיצאה מלפניו בתום לב מקנה למוסד זכות להחזר כספים, אם לאמיתו של דבר קיבל המבוטח כספים שאין הוא זכאי להם. מסכים אני כי על המוסד, כגוף ציבורי הפועל לפי דין, לנהוג כלפי ציבור המבוטחים בהגינות ובסבירות ראויים ובמסגרת זו אף להאיר, במקרה מתאים, את עיני המבוטח באשר לזכויותיו. עם זאת, אינני סבור כי מוטלת על המוסד חובה מוגברת של מסירת מידע היכולה להשפיע על כוחו לדרוש מן המבוטח החזר כספים ששולמו שלא כדין" (ראה גם : עבל (ארצי) 298/07 בסאם אבו אחמד נ' המוסד לבטוח לאומי, ניתן ביום 15.4.08).

8. הגם שכאמור בפרשת אולחובוק קמה לכאורה לנתבע זכות לדרוש מהתובע את השבת החוב, שכן הוא לא דיווח על עבודתו, (ולו בשגגה), עדיין ולו מהספק, לאור הדמיון בין המקרה שלו למקרה של מר שפיר ז"ל וכדי שההתייחסות של הנתבע לשני המקרים הדומים תהא שוויונית ואחידה, יש לבטל את חובו של התובע.

אין חולק, כי מר שפיר ז"ל, כמו התובע, עלה ארצה מרוסיה, (בשנת 1994), בהיותו בגיל פרישה (68) והחל, כמו התובע, לקבל גמלת זקנה מיוחדת בתוספת השלמת הכנסה מיד בסמוך להגעתו לישראל.
כמו במקרה של התובע, בעקבות ביקורת הכנסות תקופתית שערך הנתבע, התברר כי למר שפיר ז"ל הכנסות מעבודה ונשלחה אליו דרישת החזר חוב בסך של כ - 42,000 ₪, (סעיף 9 לסיכומי התובע).
ביום 5.1.10, לאחר שהועדה לביטול חובות דנה בעניינו של מר שפיר ז"ל, הוחלט על ביטול 100% מחובו.
ב"כ התובע בהליך נשוא פסק דין זה, היתה גם באת כוחו של מר שפיר ז"ל וייצגה אותו מול הנתבע. היא הגישה לתיק בית הדין את העתק פרוטוקול הועדה לביטול חובות מיום 5.1.10 בעניינו של מר שפיר ז"ל.

בפרוטוקול הועדה לביטול חובות מיום 5.1.10 בעניינו של מר שפיר ז"ל, נקבע:
"החלטת הועדה:
מאשרת ביטול מלוא החוב. הועדה מקבלת את טענת עורך הדין לפיה החייב לא מילא תביעה (גמז עולים) ובודאי לא הבין בהיותו בשדה התעופה מה משמעות הטפסים".

שוכנעתי, כי אותו נימוק שהביא לביטול החוב של מר שפיר ז"ל צריך לחול גם על התובע. כפי שמר שפיר ז"ל לא הבין מה משמעות הטפסים, כך גם התובע לא הבין את משמעותם ויש להחיל דין אחד על שניהם.

9. ב"כ הנתבע טענה, כי קיים הבדל בין המקרה של התובע למקרה של מר שפיר ז"ל וכי ההבדל נעוץ בכך שמר שפיר ז"ל, בשונה מהתובע, לא הגיש טופס תביעה להשלמת הכנסה כפי שעשה התובע, אלא שזכאותו לגמלה זו הייתה אוטומטית כחלק מ"מערך עולים" שיושם מיד בשדה התעופה לגבי עולים שפנו בבקשה להשלמת הכנסה.

טענה זו נדחית, מאחר והיא אינה מתיישבת עם עדותה של הגב' שרוי, נותנת תעודת עובד הציבור.

בעמ' 4 לפרוטוקול שורות 14 עד 21, העידה הגב' שרוי:
"ש. מה ההבדל בין המקרה של התובע לבין המקרה שמולא טופס אוטומטי שמולא בשדה התעופה?
ת. מערך עולים זה כדי לזרז את הטפול. בשדה תעופה הם מקבלים מקדמה על חשבון הקצבה, במקום להגיע לסניף עד שמטפלים בתביעה. זה מחייב מילוי טופס, זה אותו דבר. התביעה של שפיר הייתה במערך עולים והתביעה הזאת הייתה בסניף.
לא אמרתי שיש הבדל. מבחינת הזכאות זה אותה זכאות שיש. גם מר שפיר מילא טופס בשדה התעופה.
לא יודעת מה היה בתיק של שפיר ולמה שם ביטלו", (ההדגשות שלי – א.ל.).

וכן היא העידה:
"...אלה שמילאו בשדה התעופה לא מילאו טופס תביעה אצלנו בסניף, אלא בשדה והקלידו את הטופס ואני בסניף יכולתי לראות רק את הרישום במחשב ולא את הטופס עצמו". (עמ' 3 לפרו' שורות 28 עד 30).

מעדותה של הגב' שרוי עולה, כי גם עולים שדרשו השלמת הכנסה מיד בשדה התעופה, כמו מר שפיר ז"ל וגם עולים שפנו בתביעה להשלמת הכנסה לפקיד התביעות בסניף הנתבע, סמוך למועד עלייתם ארצה – כמו התובע, גם אלה וגם אלה מלאו למעשה טופס תביעה בנדון.
הגב' שרוי לא ידעה להסביר בעדותה בפני בית הדין מה ההבדל למעשה בין ההתייחסות השונה של הנתבע בדרישה לבטול החוב בין התובע לבין מר שפיר ז"ל.
בסעיף 4 לתעודת עובד הציבור שהוגשה על ידה, לא מופיע כל הסבר להבדל בהתייחסות הנתבע בין המקרה של מר שפיר ז"ל שכל חובו בוטל לבין המקרה של התובע. צויין בסעיף זה באופן סתמי כי המדובר במקרים שונים מבלי לספק לכך הסבר.

10. הגב' שרוי הבהירה עוד בעדותה, כי פקיד התביעות היה מעורב בהליך מילוי טופס התביעה של עולים חדשים שאינם דוברי עברית שביקשו לקבל השלמת הכנסה, וכדבריה:
"ש. מה היתה הפרוצדורה של אנשים שבאו לסניף שאינם דוברי עברית, אלא רוסית, מה היה הפרוצדורה של מילוי הטפסים, השלמת הכנסה, זיקנה וכו'?
ת. אנו ממלאים את הטפסים. אם יש לנו בעיה של שפה אנו מבקשים מהמתרגם שיבוא ויתרגם. אנו שואלים את השאלות, המתרגם מדבר איתו ברוסית ואנו ממלאים את הטפסים", (עמ' 4 לפרו' שורות 7 עד 11) (ראה גם: עמ' 4 שורות 24 עד 26), (ההדגשה שלי – א.ל.).

למרות האמור בעדותה, מעיון בטופס התביעה להשלמת הכנסה שהגיש התובע ביום 31.3.1991, 3 ימים לאחר עלייתו ארצה, מתעורר ספק אם פקיד תביעות סייע לו בכלל במילוי טופס התביעה, שכן לא סומן X ברובריקה המתאימה בנדון בעמ' 4 לטופס התביעה.

החתימה היחידה הנוספת שמופיעה בטופס התביעה להשלמת הכנסה של התובע חוץ מזו של התובע, היא כנראה של מתנדב - מר שלמה סגל שאינו פקיד תביעות אלא מתרגם בלבד, (עדותה של הגב' שרוי עמ' 4 לפרוטוקול שורות 2 – 4). הגב' שרוי העידה כי היא אינה מכירה כלל את מר סגל ומכאן שלא הוכח ולא ברור כלל מיהו, מה היה תפקידו בכלל ומה הבהיר לתובע לגבי טופס התביעה.
בנסיבות אלו, משאין מחלוקת שטופס התביעה נחתם על ידי התובע שאינו דובר עברית, 3 ימים אחרי עלייתו ארצה ולא ברור כלל כיצד ואם בכלל פרטי הטופס תורגמו ו/או הוסברו לו, הרי שלא נסתרה טענתו שלא הבין כלל על מה חתם.

בהקשר זה, הנימוק שקבע הנתבע לגבי ביטול חובו של מר שפיר ז"ל והוא: "שלא הבין מה משמעות הטפסים", צריך לחול גם על התובע. בכל מקרה, ספק בנדון צריך לפעול לטובת התובע.

11. לאור האמור, משמדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי בה הספק פועל לטובת המבוטח – הנני מורה לנתבע לבטל חובו של התובע, כפי שהוחלט על ידו גם בעניינו של מר שפיר ז"ל.

12. אשר על כן ולאור קבלת התביעה, הנתבע יישא בהוצאות התובע ובשכ"ט באת כוחו בסך כולל של 1,500 ₪ .



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הבטחת הכנסה רכב

  2. הבטחת הכנסה נכס

  3. הבטחת הכנסה קורס

  4. הבטחת הכנסה תושב

  5. הבטחת הכנסה רווק

  6. הבטחת הכנסה דירה

  7. הבטחת הכנסה עצמאי

  8. הבטחת הכנסה ליחיד

  9. הבטחת הכנסה גרושה

  10. אם חד הורית עובדת

  11. הבטחת הכנסה מסמכים

  12. הבטחת הכנסה מכונית

  13. הבטחת הכנסה ארנונה

  14. הבטחת הכנסה בגיל 55

  15. הבטחת הכנסה לאברכים

  16. הבטחת הכנסה חסכונות

  17. הבטחת הכנסה בני זוג

  18. הבטחת הכנסה אקדמאים

  19. הבטחת הכנסה פקדונות

  20. הבטחת הכנסה שכר דירה

  21. התיישנות הבטחת הכנסה

  22. הבטחת הכנסה בעלות רכב

  23. הבטחת הכנסה אחזקת רכב

  24. ביטול חוב השלמת הכנסה

  25. הבטחת הכנסה קצבת נכות

  26. מכתב דחיה השלמת הכנסה

  27. הבטחת הכנסה עיקול רכב

  28. הבטחת הכנסה קריטריונים

  29. הבטחת הכנסה הכנסה מנכס

  30. הבטחת הכנסה תושב שטחים

  31. הבטחת הכנסה עזרת משפחה

  32. הבטחת הכנסה דירת מגורים

  33. הבטחת הכנסה הוצאות חשמל

  34. הבטחת הכנסה אם חד הורית

  35. אם חד הורית השלמת הכנסה

  36. אישור רפואי הבטחת הכנסה

  37. הבטחת הכנסה משרד החינוך

  38. הבטחת הכנסה רטרואקטיבית

  39. הבטחת הכנסה יציאה מהארץ

  40. הבטחת הכנסה יציאה לחו''ל

  41. הגדרת בני זוג הבטחת הכנסה

  42. הבטחת הכנסה ידועים בציבור

  43. הבטחת הכנסה משק בית משותף

  44. הבטחת הכנסה הכשרה מקצועית

  45. הבטחת הכנסה שימוש קבוע ברכב

  46. תביעה בגין גמלת הבטחת הכנסה

  47. אי הצהרה על נכסים השלמת הכנסה

  48. איסור לנהוג ברכב הבטחת הכנסה

  49. הבטחת הכנסה תשלום רטרואקטיבי

  50. הבטחת הכנסה לעובד במשרה חלקית

  51. תביעה להשלמת גמלת הבטחת הכנסה

  52. אי שיתוף פעולה עם חוקרי המל''ל

  53. הבטחת הכנסה פטור מאגרת טלוויזיה

  54. הבטחת הכנסה לימודים במוסד אקדמי

  55. הבטחת הכנסה קשישים היוצאים מהארץ

  56. אי שיתוף פעולה שלילת הבטחת הכנסה

  57. הבטחת הכנסה תמיכה כלכלית מהקיבוץ

  58. הבטחת הכנסה מגורים בנפרד מבן זוג

  59. אי הודעה על הפסקת עבודה השלמת הכנסה

  60. הבטחת הכנסה חיים משותפים עם בן זוג

  61. אי יכולת לשלם שכירות עקב הפסקת הבטחת הכנסה

  62. האם מחלת הסכרת היא תוצאה של פגיעה בעבודה ?

  63. אי שיתוף פעולה לפי סעיף 19(א) לחוק הבטחת הכנסה

  64. דחיית תביעת הבטחת הכנסה לאם חד הורית ל-2 ילדים

  65. שלילת גמלת הבטחת הכנסה בגלל יציאה מהארץ בפעם השניה

  66. השלמת הכנסה נשללה בשל קיום משק בית משותף עם בן זוג

  67. האם בדין נשללה זכאות התובע לגמלת הבטחת הכנסה כיחיד ?

  68. סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה ייחשבו ידועים בציבור כבני זוג

  69. החלטת לביטוח לאומי להפחית רטרואקטיבית גמלת הבטחת ההכנסה

  70. זכאות לגמלת הבטחת הכנסה של נסמך על סיוע כספי של אמו וקרוביו

  71. ביטוח לאומי הפסיק לשלם גימלת הבטחת הכנסה ואף חייב בהשבת כספים

  72. תביעה על שלילת זכאות לתשלום גמלת הבטחת הכנסה באופן רטרואקטיבי

  73. זכאות לגימלת הבטחת הכנסה - שאלת זקיפת הכנסה מנכס, ובאיזה שיעור

  74. תביעה עקב החלטת ביטוח לאומי לדחות תביעות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה

  75. כספים בחשבון מקבלי הבטחת הכנסה אשר אינם שלהם ולא נעשה בהם שימוש ובגינם הופסקה הגימלה

  76. החלטת ביטוח לאומי להפסיק תשלום הבטחת הכנסה מחמת חוסר שיתוף פעולה עקב אי המצאת מסמכים

  77. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון