ביטול כתב אישום פלילי

לפני בקשה לביטול כתב אישום על פי העילה הקבועה בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ''ב – 1982 (להלן: "החוק"), זו המכונה במקומותינו "הגנה מן הצדק".


לטענת הנאשמים קמה ועומדת להם העילה והזכות לעתור לביטול כתב האישום משום שיהוי בין המועד הנטען בכתב האישום לביצוע העבירות לבין חקירת הנאשם 2 (להלן: "הנאשם") לבין השיהוי עד להגשת כתב האישום.

טוען ב''כ הנאשמים כי על פי כתב האישום, המועד הרלבנטי כמצויין בו הוא 18.12.06, ואילו הנאשם נחקר על המקרה ביום 22.9.09 דהיינו כשנתיים וחצי לאחר האירוע הנטען, וכתב האישום הוגש בחודש מרץ 2010. על פי הטענה בחלוף זמן כה רב מאז המועד הרלבנטי נפגעת זכותם של הנאשמים להתגונן באופן שיש לבטל כתב האישום. הטענה היא שאין הנאשם יכול לזכור דבר האירוע בחלוף זמן כה רב ולפיכך קופחו זכויותיהם של הנאשמים עד כי "לא ניתן לנהל כעת משפט הוגן". (סעיף 6 לכתב טענות הנאשמים).

בתשובתה טוענת ב''כ המאשימה כי ביטול כתב אישום על ידי בית המשפט הוא "תהליך קיצוני וחריג וקיצוני וחריג עוד יותר מהסיבה של הגנה מן הצדק." (סעיף 2 לכתב טענות המאשימה).

מעבר לכך, במקום נימוקים לדחיית הטענה מצאה ב''כ המאשימה לצרף לטיעוניה פסק דין בע''פ 70614/08 מדינת ישראל נ' דן, בו נתקבל ערעור המאשימה על החלטת בית משפט השלום לבטל כתב אישום משום טענת שיהוי.

אין ממש בבקשה זו.

יש להבחין הבחן היטב בין טענה על פי דוקטרינת ההגנה מן הצדק דהיינו התערבות בית המשפט בשיקול דעת הרשות המבצעת באופן שבית המשפט יבטל כתב אישום ויורה למעשה על אי העמדת נאשם לדין לבין שאלת חפותו או אי חפותו של נאשם, שאלה המתבררת במהלך המשפט או בסופו.

מאז הוחק סעיף 149 (10) לחוק, עומדים בתי המשפט מול שטף בקשות לביטול כתבי אישום משום העילה הנעוצה בסעיף זה. נדמה כי מתן הגושפנקא החוקית לדוקטרינה של "ההגנה מן הצדק", נטעה בקרב רבים התחושה כי נפתחה הדרך לבקש ביטול כתבי אישום, בין אם יש ממש בטענה ובין אם אין בה ממש, וחבל שכך נעשה.

העיקרון המנחה הוא שרק במקרים נדירים וחריגים ביותר יאות בית המשפט להפעיל סמכותו ולהורות על אי העמדת אדם לדין פלילי, תוך ביטול כתב אישום ובכך מן הסתם להתערב בסמכותה של רשות אחרת, הרשות המבצעת. אכן, מאז הלכת יפת (פ''ד נ (2) 221) שאז הוצבה הנוסחה של:

"התנהגות בלתי נסבלת של הרשות או התנהגות שערורייתית שיש בה משום רדיפה או דיכוי והתעמרות בנאשם או במקרים נדירים בהם "המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסאלית נפגעת" או: "דבר שבית המשפט שעומד פעור פה מולו ואין הדעת יכולה לסובלו" ועד להלכת בורוביץ (ע"פ 4855/02 ), חלה הרחבת מסוימת בנוסחה קשוחה זו של הלכת יפת. אך עדיין נקבע בהלכת בורוביץ כי:

"ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה אפוא מהלך קיצוני שבית-המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר. בדרך כלל יידרש הנאשם להראות, שהתקיים קשר סיבתי בין התנהגותן הנפסדת של הרשויות לבין הפגיעה בזכויותיו. עם זאת אין לשלול אפשרות שהפגיעה בתחושת הצדק וההגינות תיוחס, לא להתנהגות שערורייתית של הרשויות, אלא, למשל, לרשלנותן, או אף לנסיבות שאינן תלויות ברשויות כל-עיקר אך המחייבות ומבססות בבירור את המסקנה, כי במקרה הנתון לא ניתן יהיה להבטיח לנאשם קיום משפט הוגן, או שקיומו של ההליך הפלילי יפגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות. אך נראה כי מצב-דברים כזה אינו צפוי להתרחש אלא במקרים חריגים ביותר. " (ההדגשה שלי א.ה.).

נדמה כי הסיפה לנוסחה שגובשה בהלכת בורוביץ כמצוטט לעיל, כמו גם המבחן המשולש שנקבע בה, אשר למעשה קובעת אמות מידה קפדניות למעשה חריג זה של ביטול כתב אישום, נשתכח או נעלם מעיני ב''כ הנאשמים, כמו גם במקרים רבים אחרים בו נטענת הטענה מחוסר בסיס ושלא לצורך.

וכפי שקבעה כב' השופטת אמסטרדם בפסק הדין בעניין דן הנ''ל שאני בכל הכבוד והענווה מסכים לדברים אלה, אזי הוא הדין במקרה שלפנינו.

ואלה הדברים:

"הגשת כתב אישום תקופה ארוכה לאחר ביצוע עבירה אכן, אינה רצויה, אך אין היא מקימה לנאשם הגנה מן הצדק.
התביעה צריכה לעשות מאמץ שכתבי אישום יוגשו סמוך ככל האפשר למועד סיום החקירה, אך לדאבון הלב, המציאות מוכתבת, לא פעם, על ידי בעיות של עומס והעדר כוח אדם, והרצוי איננו המצוי.
הקביעה כי עקב טענת הגנה מן הצדק יכול בית משפט לבטל כתב אישום יוצרת למעשה תקופת התיישנות בדרך של חקיקה שיפוטית, מעבר למה שנקבע על ידי המחוקק."

ראוי לעיין במקבץ פסקי הדין המאוזכרים על ידי כב' השופטת אמסטרדם בפסק דין זה, על מנת להיווכח כי בקשה זו שלפני אינה במקומה.

בשולי הדברים מצאתי להתייחס להפניית ב''כ הנאשמים לתקופות התיישנות מיוחדות המתייחסות לעבירות מסוימות כגון סעיף 239 א. (א) או (ב) לחוק המפנות להוראות פקודת התעבורה ולפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש]– להלן: "החיקוקים". ויוער לידיעת ב''כ הנאשמים כי אין בנמצא "חוק ביטוח רכב מנועי" כפי שציין בטעות בכתב טענותיו.

טוען ב''כ הנאשמים כי נאשמים המואשמים לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, מופלים לרעה לעומת אלה המואשמים על פי החיקוקים כאמור, שכן תקופות ההתיישנות על פי החיקוקים קצרות. טענה זו אין בה ממש לשון המעטה. מעל לכל משום שההבחנה שעשה המחוקק בתקופות ההתיישנות בין החיקוקים שונים, היא הנותנת ומראה על כוונת המחוקק לתקופת ההתיישנות הרלבנטית לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. רוצה לומר כי המחוקק, בכוונת מכוון מצא כי תקופת ההתיישנות על פי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תהיה ארוכה יותר מהתקופה הקבועה בחיקוקים.

סוף דבר שאני דוחה בקשת הנאשמים לבטל כתב האישום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אי הגשת כתב אישום

  2. אי הקראת כתב אישום

  3. אין להשיב על האשמה

  4. התיישנות כתב אישום

  5. טענת פגם בכתב האישום

  6. אין מקום להשיב לאשמה

  7. היתר בניה כתב אישום

  8. מועד להגשת כתב אישום

  9. איחור בהגשת כתב אישום

  10. העברת התיק לפרקליטות

  11. ביטול כתב אישום פלילי

  12. ביטול כתב אישום בהסכמה

  13. ביטול כתב אישום תעבורה

  14. בקשה למחיקת כתב אישום

  15. זכות עיון בכתבי אישום

  16. ביטול כתב אישום התיישנות

  17. ביטול כתב אישום עקב סחבת

  18. התיישנות הגשת כתב אישום

  19. ביטול כתב אישום טרם הקראה

  20. ביטול כתב אישום מסירה כדין

  21. ביטול כתב אישום לאחר הקראה

  22. איחוד הדיון בשני כתבי אישום

  23. אי הארכת חוזה בגלל כתב אישום

  24. אין להשיב לאשמה בהליך אזרחי

  25. ביטול כתב אישום חריגות בניה

  26. ביטול כתב אישום אכיפה בררנית

  27. ביטול כתב אישום הגנה מן הצדק

  28. ביטול כתב אישום טענות סותרות

  29. הגנה מן הצדק ביטול כתב אישום

  30. ביטול כתב אישום מחמת התיישנות

  31. התיישנות לאחר הגשת כתב אישום

  32. אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום

  33. איחוד אישומים - הפרדת אישומים

  34. טענות מקדמיות הקראת כתב אישום

  35. ביטול כתב אישום בשל אכיפה בררנית

  36. אי הוכחת נסיבות העבירה בכתב האישום

  37. ביטול כתב אישום אי קיום חובת היידוע

  38. דחיית בקשה לביטול כתב אישום מן הצדק

  39. הכשרת בניה בדיעבד, בניה שלגביה הוחלט על הגשת כתב אישום

  40. היתרי בנייה התקבלו עוד בטרם הוגש כתב האישום ביחס לעבודות הבניה

  41. כתב האישום על הפקרה אחרי פגיעה, לפי סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה

  42. בקשה מקדמית למחוק את כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק ואכיפה בררנית

  43. כתב אישום על שימוש בשלוש יחידות נפרדות למגורים במקום, שבו הותר שימוש ביחידה אחת

  44. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון