ביטול עיקול כספי ביטוח


1. בפני "בקשה לפקיעה ולחילופין לביטול עיקול זמני".

על פי כתב התביעה התובעת בעלת הזכויות בנכס אשר בו שכר הנתבע חלקים מסויימים בדיירות מוגנת ובשכירות חופשית והוא מנהל בשטחים אלו כמו גם בשטחים נוספים אותם תפס שלא כדין, מינימרקט. הנכס עצמו נוהל עד 2002 על ידי האפוטרופוס הכללי עבור נעדר, בשנת 2002 שוחרר לידי יורשותיו של הנעדר ומהן רכשה התובעת את הנכס ביום 27.6.08. הן הסכמי השכירות החופשית והן הדיירות המוגנת נחתמו עם האפוטרופוס. לטענת התובעת הסתיימה תקופת השכירות החופשית ביום 1.10.03 אף על פי כן המשיך הנתבע להחזיק בשטח ובמהלך השנים שילם תשלומים ספוראדיים בלבד. בשל כך תובעת התובעת דמי שימוש ראויים החל מיום 1.10.03 וכן פצוי מוסכם. על פי כתב התביעה גם חוזי הדיירות המוגנת הופרו באי תשלום דמי השכירות כמתחייב מההסכמים ואף בשל כך נתבעים דמי שכירות. התביעה הוגשה לפיצוי בסך 1,871,443 ש"ח.

בכתב ההגנה נטען כי הנתבע לא קיבל כל הודעה מהבעלים הקודם כי זכויותיו הומחו לתובעת. החוזים ביחס לשכירות הבלתי מוגנת הוארכו בהסכמים שבין הנתבע לקודמים לתובעת בזכויות והנתבע הסדיר את מלוא חובו עבור החלק הלא מוגן עד ליום 30.12.06 ואת מלוא חובו עבור החלק המוגן עד ליום 1.10.06. אי תשלום שכר הדירה מיום 1.10.06 נבע מניתוק הקשר עם הבעלים הקודם. לזכות התובעת עומד אצל הנתבע סך של 61,958 ₪ שיועבר לה לאחר שתמציא את המסמכים על המחאת זכויות. בכתב ההגנה מוכחשים כל החישובים שבכתב התביעה ונטען כי אין התובעת זכאית ל"פצוי מוסכם" כלשהוא מאת הנתבע שכן כלל לא הופר כל הסכם ובכל מקרה יש להפחית את הסכומים הדמיוניים הנתבעים.

במקביל להגשת התביעה הנוכחית לפיצויים הגישה התובעת תביעת פנוי בת.א. 7874/09.

2. ביום 27.10.09 הטיל כב' הרשם פוני עיקול על זכויות וכספים של הנתבע בבנק לאומי ובבנק דיסקונט וכן על נכס מקרקעין של הנתבע המצוי בדרך בית לחם. ביום 21.4.10 ניתנה החלטתו בבקשה הדוחה את הבקשה לביטול העיקול שהגיש הנתבע. על פי ההחלטה מאחר וכספי הנתבע שבבנק אינם חופשיים ומשמשים כבטוחה לאשראי הניתן לו מעת לעת להפעלת עיסקו "הנכס היחיד אשר חופשי משעבוד הוא הנכס בדרך בית לחם אשר יכול לשמש בבוא היום עם מתן פסק הדין לטובת המשיבה לשמש מקור לפרעון פסק הדין" (פיסקה 13 להחלטה). עוד נאמר באותה החלטה כי התובעת "הציגה בכתב תביעתה תשתית עובדתית לכאורה לקיומו של חוב אשר בא לידי בטוי בכתב התביעה" (ר' שם).

ביום 27.4.11 הגישה התובעת בקשה נוספת להטלת עיקול וזאת בגין כספים אשר יגיעו לנתבע מאת מחזיקים שונים – חברות ביטוח שונות. ביום 3.5.11 ניתנה החלטה ולפיה התבקשה התובעת להבהיר מדוע לא די בעיקול שהוטל על ידי כב' הרשם פוני ובעקבות זאת ניתנה הבהרה ולפיה שווי המעוקלים על פי ההחלטה אינו מגיע אפילו כדי המחצית הנומינאלית של סכום התביעה. ביום 5.5.11 ניתנה ההחלטה נשוא בקשת הביטול המטילה עיקול בהתאם למבוקש וזאת לנוכח החלטתו של כב' הרשם פוני.

3. בבקשה הנוכחית לביטול העיקול נטען כי דין העיקול הזמני לפקוע מחמת אי מסירת צו העיקול לידי הנתבע במועד הקבוע בתקנה 370(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. מעבר לכך בקשת העיקול נגועה בחוסר תום לב מהותי שכן לא נזכר בה כי כספי הביטוח נשוא בקשת העיקול מקורם בתגמולי ביטוח המגיעים לנתבע כתוצאה משריפה אשר כילתה את תכולת חנותו ביום 9.4.11 ורק בתצהיר הנלווה לבקשה הוזכרה בחטף עובדה זו. עצם העיקול של כספי הביטוח מנע ומונע מהנתבע מלהפעיל כהלכה את עיסקו – מקור הפרנסה היחיד שלו ושל בני משפחתו הגרים עימו. מאז הגשת הבקשה בוטל גם צו המניעה הזמני שהבקשה בעניינו הוגשה במקביל לבקשת העיקול (בתיק הפינוי) ואשר מנע מהנתבע את הפעלת עיסקו כאשר הנימוקים בהחלטה המבטלת את צו המניעה יפים אף לענייננו. על פי הבקשה עיקול כספי הביטוח אינו ראוי ופוגע באופן מהותי באפשרות שיקומה הכלכלי של משפחת הנתבע. התביעה הכספית היא מוגזמת ומופרכת לחלוטין ושוויה של החנות בדרך בית לחם הינו על פי חוות דעת שמאית מליון ₪ שאף אם אינו נזיל הינו סכום גבוה נטול שעבודים. על פי הבקשה טרם קבלת צו העיקול קיבל הנתבע סך של 250,000 ₪ מאת חברת הביטוח בגין השריפה ועדיין מוחזק סכום של 280,000 ₪ על ידי חברת הביטוח אשר אינו משוחרר בשל צו בית המשפט. הנתבע נטל הלוואות שונות מבני משפחה ומאחרים כדי להפעיל ולו חלקית את החנות ונותר חייב כספים למלווים אלו וגם לספקים ונותני שירותים אחרים שהעמידו לו אשראי. לאחרונה אף החל לקבל מכתבי התראה בשל אי עמידה בחובות. על פי הבקשה לנתבע חובות רבים כלפי ספקים בסכום כולל של כ-60,000 ₪ וכן לנותני שירותים עבור החזרת המצב לקדמותו בסכום כולל של כ-191,000 ₪. כן יזדקק הנתבע לתשלום נוסף עבור עבודות נוספות העתידות להתבצע ולהזמנת סחורה לצורך תפעול העסק. על פי הבקשה בעקבות השריפה ואי יכולתו של הנתבע לעמוד בהוצאות האדירות שנגרמו לו הפסיק הנתבע לעשות שימוש בחלק מן החנות שהושכרה לו בדיירות מוגנת. מכאן שמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת הנתבע. עוד מוסיף וטוען ב"כ הנתבע כי בהחלטתו של כב' רשם פוני ניתן משקל לעובדה כי למעשה העיקול האפקטיבי היחיד היה על החנות וטענות הנתבע בדבר סכום התביעה המופרז לא נדחו. ביום 23.12.09 שולם לתובעת סכום הפיגור בדמי שכירות שאינו שנוי במחלוקת וכן שולמו מאז באופן סדיר דמי השכירות המוגנים. לטענת ב"כ הנתבע אין להניח כי הקודמים בזכויות לתובעת היו מתמהמהים כל כך הרבה אילו הפיגור בדמי השכירות היה כה גבוה. לנוכח שוויה של החנות כעולה מחוות דעת מיום 17.6.11 הרי שלטובת המבקשת נכס העולה בהרבה על שוויה של התביעה הנוכחית. לבקשה צורף תצהירו של הנתבע.

בתגובה שהוגשה מטעם התובעת נטען כי בניגוד מוחלט לנטען בבקשה, החנות נפתחה והיא פועלת ימים רבים לפני הגשת הבקשה לביטול העיקול. החנות שופצה ואף חודשה וכוללת שפע של סחורות ומשתרעת על כל השטח שבו השתרעה קודם לכן למעט שטח קטן הגובל בגדר החצר, המצוי מחוץ לחנות, וככל הנראה בשל הגבלות שהוטלו על ידי העיריה. הפעלת החנות מעידה כי הכספים אינם דרושים לשיקום החנות. בדיקת החשבוניות שצורפו לבקשה מעלה כי מרבית הכספים שנדרשו לשיקום החנות וחידוש הסחורה כבר נפרעו, הטענה כי דרושים לעסק כספים נוספים אינה מבוססת והטענה בדבר קבלת הלוואות מבני משפחה אינה מפורטת ואינה נתמכת במסמכים. לטענת התובעת יש לדחות את הטענה כי דמי השכירות שולמו כסדרם בעבר וזאת אף על פי עדותו של הנתבע עצמו בבקשת העיקול הראשונה והתשלומים ששולמו מעת הגשת התביעה הנוכחית הינם חלקיים ביותר וספוראדיים. עוד טוענת התובעת כי מסמכי העיקול לרבות צו העיקול הומצאו לב"כ הנתבע כבר ביום 12.5.11 ובכל מקרה הנתבע או בא כוחו כבר ידעו בתכוף לאחר מתן צו העיקול כי ניתן ודין הידיעה כדין המצאה. בהתאם לתקנה 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי יש להגיש בקשה לביטול עיקול בתוך 30 יום, הנתבע לא עשה כן ואף לא הגיש בקשה להארכת מועד. עוד טוענת התובעת כי העובדה שעד ליום 29.6.11 לא הוגשה בקשה לביטול העיקול על אף שלפחות מיום 23.5.11 הודיעה חברת הביטוח כי היא מעכבת כספים בגלל העיקול, ממחישה את חוסר הדחיפות בקבלת הכספים. לטענת התובעת ערכה של החנות במכר כפוי יהיה נמוך מערכה על פי חוות דעת השמאי, וגם אם עומדת לבית המשפט סמכות להפחתת הפצוי המוסכם נראה כי בנסיבות העניין לא יהיה מקום להפעילה. לתגובה צורף תצהיר התובעת.

4. בדיון נחקרו הנתבע והתובעת. הצדדים סיכמו טענותיהם בעלפה.

ב"כ הנתבע ציין בסיכומיו כי לא הוגשה חוות דעת נגדית לזו שהוגשה על ידו. מחקירתו של הנתבע עולה עד כמה זקוק הוא לכסף להפעלת עיסקו ועצם העובדה שחברת הביטוח אישרה את הסכום האמור כסכום בר פצוי כתוצאה מהשריפה מלמדת כי אכן זהו הנזק שנגרם. מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת הנתבע והתובעת לא התייחסה כלל לטענת חוסר תום הלב שבהגשת הבקשה בלא ציון מקור הכסף.

לטענת התובעת כבר נקבע בהחלטתו של כב' הרשם פוני כי התביעה מבוססת דייה. הנכס שעוקל שווה כיום כמחצית מהחוב העדכני עם הפרשי הצמדה וריבית. לטענתה מעדותו של הנתבע עולה כי העסק חי, ואף אותם גורמים ששלחו מכתבי התראה מספקים את הסחורה. חובות ככל שקיימים נמוכים בהרבה מהנטען על ידי הנתבע, והטענות בעניין זה הן ללא פירוט. הוא הדין לגבי אותו חלק מהחנות שנטען כי לא נפתח עקב חסרון כיס. גם משך הזמן שחלף מעת שקיבל ב"כ הנתבע או שלפחות נודע לנתבע על הצו ועד להגשת הבקשה הנוכחית מלמד כי אין דחיפות בקבלת הכסף.

5. שקלתי את טענות הצדדים ודין הבקשה לביטול העיקול הזמני שהוטל בהחלטתי מיום 5.5.11 להתקבל.

ב"כ הצדדים חלוקים בשאלה האם הומצא צו העיקול אם לאו וכנגזרת מכך האם פקע העיקול בהתאם להוראת תקנה 370(3) לתקנות סדר הדין האזרחימחד והאם הוגשה הבקשה לביטולו במועד בהתאם להוראת תקנה 367(ג) מאידך. בשני המקרים נתון לבית המשפט שיקול דעת לחרוג מהקבוע בתקנות. התובעת הצהירה כי שלחה את הצו במצורף למסמכי העיקול הנוספים לב"כ הנתבע ולא נחקרה על כך. ב"כ הנתבע מציין בבקשה וכך גם הצהיר בפרוטוקול כי לא קיבל את צו העיקול בין המסמכים. פנייה מצד ב"כ הנתבע לתובעת בסוף מאי בשאלה האם ניתנה החלטה לאחר 3.5.11 נענתה בשלילה על אף שצו העיקול הוא מיום 5.5.11. לגירסת התובעת לא הבחינה בתאריך ההחלטה אליו התייחס ב"כ הנתבע.

בלא לחוות דעה בשאלת תחולת הילכת הידיעה כתחליף להמצאה בענייננו, ידיעה פוזיטיבית אודות צו העיקול במועד בו ניתן או במועד אחר קודם לזה הנטען על ידי הנתבע, לא הוכחה על ידי התובעת. זאת מחד. מאידך קיים קושי לקבוע כי צו העיקול לא הומצא במועד הנטען על ידי התובעת לנוכח גירסתה שבתצהיר עליה לא נחקרה. יתכן כי ארעה תקלה מצד זה או אחר. בנסיבות אלו לא ראיתי לנכון לא להורות על פקיעת צו העיקול כמתבקש על ידי הנתבע ואף לא לדחות את הבקשה מחמת שהוגשה לאחר חלוף המועד הקבוע בתקנות.

6. לגופם של דברים. התביעה הוגשה ביום 3.9.09 על סך 1,871,443 ש"ח. מתוך סכום זה סך של 1,022,456 ש"ח הינו בגין פיצוי מוסכם בשל הפרה נטענת של חוזי השכירות החופשית. בכתב ההגנה הועלתה הטענה כי ככל שתוכח הפרה יש מקום להורות על הפחתת הפיצוי המוסכם. כב' הרשם פוני בהחלטתו הדוחה את בקשת ביטול העיקול לא דן בשאלת הזכות לכאורה לכלל הסכום הנתבע אלא הסתפק בקיומו של חוב. מאחר ובענייננו כבר הוטל עיקול על נכס שאין מחלוקת כי ערכו על פי חוות דעת שמאית הוא כמליון ש"ח, יש מקום לבחינת משקלה של הזכות הלכאורית לכלל החוב הנתבע וזאת בשים לב לחלק היחסי של הפיצוי המוסכם, לטענת ההפחתה, ולמדיניות בתי המשפט בהקשר זה. עוד יש לציין כי כעולה מכתבי הטענות הן בתיק הנוכחי והן בתיק הפנוי אף סכומי החוב ללא הפצוי המוסכם שנויים במחלוקת והפערים בין גירסאות הצדדים גדולים עד מאוד, בין היתר לנוכח מחלוקת הקיימת בין הצדדים ככל הנוגע להיקף השטחים שהינם בדיירות מוגנת בהשוואה לכלל השטחים. שאלה זו טרם הוכרעה וכעולה מהחלטתה של כב' השופטת ייטב בבקשה לביטול צו המניעה שניתן במעמד צד אחד לבקשת התובעת, לא ניתן בשלב זה לקבוע גירסת מי מהצדדים בעלת תשתית ראייתית משמעותית יותר. בהקשר זה יצוין כי חלק התביעה שעניינו דמי שכירות ראויים עומד על סך 748,976ש"ח ואילו זה הנתבע עבור הדיירות המוגנת עומד על סך 43,419.41 ש"ח.

הכספים נשוא הבקשה הם כספים אותם קבעה חברת הביטוח כסכום השפוי לו זכאי הנתבע עקב הנזק שנגרם לו כתוצאה מהשריפה. חזקה כי זהו גובה הנזק אשר נגרם לנתבע. הנתבע קיבל בטרם ניתן צו העיקול סך של כ-250,000 ש"ח מאת חברת הביטוח ונותר סכום של כ-280,000ש"ח. גם אם לא פירט הנתבע את ההלוואות אותן נטל מקרובי משפחה וגם אם לא המציא חשבוניות בגובה התשלומים שעוד נותר חייב, ניתן להניח כי גובה הפצוי משקף את הנזק שנגרם. הנתבע העיד ועדותו לא נסתרה, כי יש לו פחות סחורה היום מבעבר, כי עקב כך אינו עושה שימוש בכל השטח בו היה עושה שימוש קודם לכן, וכי נותר חייב חובות ואף מקבל התראות עקב כך מספקים. מאזן הנוחות כאן נוטה לטובת הנתבע, בפרט כאשר בידי התובעת עיקול על נכס ששוויו מיליון ש"ח כאשר מרבית סכום התביעה מורכבת מפצוי מוסכם.

הבקשה להטלת עיקול הוגשה ביום 27.4.11. בבקשה עצמה בהיקף של 6 עמודים לא נזכרה העובדה כי הכספים נשוא בקשת העיקול הם כספי ביטוח שהתקבלו כתוצאה משריפה. כל שנזכר בבקשה עצמה הוא כי הנתבע עוסק בעבודות בנייה במושכר בעטיין אף הוגשה בקשה למתן צו מניעה. אך בתצהיר שנלווה לבקשה נזכרה העובדה כי הכספים נשוא הבקשה הם כספי ביטוח אשר נתקבלו כתוצאה משריפה שפרצה בעסק. מאחר והנתון כי הכספים נשוא הבקשה הם כספי ביטוח שנתקבלו כתוצאה משריפה הוא נתון רלוונטי ואף מרכזי לסוגיית העיקול, מן הראוי היה כי פירוט מקור הכספים יופיע בבקשה עצמה ולא אך בתצהיר שנלווה לה.

לנוכח כל האמור – שקולי הזכות, מאזן הנוחות ושקולי היושר דין הבקשה לביטול העיקול ככל הנוגע לכספי הביטוח נשוא הבקשה להתקבל ואני מורה בהתאם. העיקול שהוטל בהחלטה מיום 5.5.11 מבוטל. בנסיבות העניין לא ראיתי מקום ליתן צו להוצאות.

7. בתום הדיון ביקשה התובעת כי ככל שהבקשה תתקבל, ינתן צו לעיכוב ביצוע שכן בכוונתה להגיש ערעור על ההחלטה. ב"כ הנתבע התנגד לעצם הגשת הבקשה באותו שלב. אכן אין מקום להגשת הבקשה באופן האמור. עם זאת, לנוכח הבקשה רואה אני לנכון לקבוע כי החלטה זו תיכנס לתוקף בתום שלושה ימים ממועד המצאתה לצדדים וזאת על מנת לאפשר לתובעת לנקוט בכל הליך אותו תמצא לנכון.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אישור עיקולים

  2. הפרת צו עיקול

  3. ביטול עיקול רכב

  4. התיישנות עיקול

  5. אישור עיקול זמני

  6. ביטול עיקול צד ג

  7. ביטול עיקול זמני

  8. אישור הסרת עיקול

  9. ביטול עיקול חברה

  10. ביטול עיקול חלקי

  11. ביטול עיקול ידני

  12. ביטול עיקול מנהלי

  13. הערת אזהרה עיקול

  14. ביטול עיקול מע''מ

  15. ביטול עיקול במדיה

  16. חוב ארנונה עיקול

  17. התיישנות עיקולים

  18. אישור ביטול עיקול

  19. בקשה למחיקת עיקול

  20. ביטול עיקול פיקדון

  21. ביטול עיקול ארנונה

  22. בקשה למתן צו עיקול

  23. ביטול צו עיקול זמני

  24. הפרת צו עיקול זמני

  25. ביטול עיקול מקרקעין

  26. ביטול עיקול רכב נכה

  27. ביטול עיקול על מגרש

  28. ביטול עיקול פיצויים

  29. ביטול עיקולים זמניים

  30. ביטול עיקול בית משפט

  31. איחור במסירת צו עיקול

  32. ביטול צו עיקול על רכב

  33. ביטול עיקול פקיד שומה

  34. אישור עיקול אצל מחזיק

  35. ביטול צו עיקול מקרקעין

  36. ביטול עיקול לפני אזהרה

  37. ביטול עיקולים חברה זרה

  38. ביטול עיקול כספי ביטוח

  39. אי מתן תשובה לצו עיקול

  40. ביטול עיקול רכב של נכה

  41. ביטול עיקול הערת אזהרה

  42. ביטול עיקול רטרואקטיבי

  43. בקשה לשחרור רכב מעוקל

  44. ביטול עיקול חוסן כלכלי

  45. הערת אזהרה עיקול מאוחר

  46. ביטול עיקול חשבון עו''ש

  47. התנאים למתן עיקול זמני

  48. ביטול עיקול ביטוח לאומי

  49. תנאים להטלת עיקול זמני

  50. הערת אזהרה קודמת לעיקול

  51. ביטול עיקול במעמד צד אחד

  52. דחיית בקשה לביטול עיקול

  53. בקשה למתן צו עיקול זמני

  54. בקשה דחופה לביטול עיקול

  55. תנאים למתן צו עיקול זמני

  56. אישור זכויות נקי מעיקולים

  57. בקשה למחיקת עיקול מקרקעין

  58. התנאים למתן צו עיקול זמני

  59. הערת אזהרה גוברת על עיקול

  60. ביטול עיקול לאחר תשלום חוב

  61. ביטול עיקול רכב בהוצאה לפועל

  62. ביטול צו עיקול זמני על נכסים

  63. ביטול עיקול זמני במעמד צד אחד

  64. ביטול עיקול המרכז לגביית קנסות

  65. ביטול עיקול שניתן במעמד צד אחד

  66. ביטול צו עיקול זמני על מכוניות

  67. ביטול צו עיקול שניתן במעמד הצדדים

  68. איסור שימוש במידע בדבר הטלת עיקול

  69. ביטול צו עיקול שניתן במעמד צד אחד

  70. חיוב בתשלום סכום מעבר לסכום העיקול

  71. עיקול על רכב בגלל קנס מלפני 9 שנים

  72. בקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד

  73. חיוב המבקש בהוצאות אגרת עיקולי בנק מחמת אי-תשלום חשבון המים

  74. בקשה לאישור עיקול זמני על פי תקנה 378(א) לתקנות סדר הדין האזרחי

  75. בקשה לאפשר להשלים רישום זכויות במקרקעין ולהורות על ביטול עיקולים

  76. האם זכות כמוטב גוברת על זכות מכוח עיקולים מאוחרים לאחר מות המנוח ?

  77. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון