ביטול עיקול פנסיה


1. בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל (מירי ברטהולץ), מיום 31.7.13, בתיק הוצאה לפועל שמספרו 10-99895-10-8, אשר דוחה את בקשת המבקש לבטל את העיקול המוטל על חשבונו בקופת הגמל "הפניקס פנסיה מקיפה", (להלן: "קופת הגמל"), בגין רכיב פיצויי הפיטורים ובגין רכיב דמי הגמולים הצבורים בקופת הגמל.

2. לאחר עיון בבקשה, ובהתאם לסעיף 119(ז) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם- 1979, הריני לדחות את הבקשה לרשות ערעור על אתר, והכל כפי שיפורט להלן:

טענות המבקש
3. ביום 18.7.13 פנה המבקש ללשכת ההוצאה לפועל, בבקשה להורות על ביטול עיקול המוטל על רכיב פיצויי הפיטורים הצבורים על שמו בקופת הגמל. המבקש נימק את בקשתו בפיטוריו, ורצונו למשוך את כספי פיצויי הפיטורים הצבורים על שמו, ואשר רשאי לשחררם על פי חוק.

4. בהחלטה נשוא בקשה זו, מיום 31.7.13, ולאחר שהמבקש הגיש מסמכים נוספים בהתאם להחלטת כב' הרשמת, נדחתה בקשת המבקש לביטול העיקול על קופת הגמל, וכן נקבע כי הזוכים רשאים לבקש מימושה, וזאת ביחס לרכיב פיצויי הפיטורים בלבד.
5. לטענת המבקש, קיימת לו הזכות, מכוח חוק, לפדות את כספי הפיצויים הצבורים על שמו. עוד טוען המבקש, כי התקיים הליך איחוד תיקים בעניינו, והינו עומד בהסדר תשלומים במסגרת תיק האיחוד ואינו משתמט מחובותיו. לטענתו, על פי מאזן הנוחות לא ייגרם נזק ממשי לנושים עם ביטול העיקול, ואילו אי- ביטול העיקול יגרום לו לפגיעה בלתי הפיכה.

טענות המשיב
6. לטענת המשיב, ביום 31.5.10 הוגשה על ידו בקשה לביצוע תביעה כנגד החייב בתיק מס'
02-24072-12-2 על סכום קצוב, וביום 29.4.13 הגיש בקשה לפיזור תיק האיחוד שמספרו 02-33550-10-3, עקב אי -עמידת המבקש בצו תשלומים שנקבע לו בתיק האיחוד מזה תקופה ממושכת.


7. בהחלטה מיום 30.4.13 של רשמת ההוצאה לפועל נקבע כי המבקש מפגר בתשלומיו, ולפיכך הורתה רשמת ההוצאה לפועל לשפעל הליכים בתיק האיחוד, וקבעה כי הזוכים רשאים לבקש נקיטת הליכים ספציפיים, ובכלל זה עיקול משכורות, וכיו"ב. לפנים משורת הדין, ניתנה לחייב ארכה בת 30 ימים לתשלום הפיגורים בטרם פיזור התיק.

8. כמו כן, טוען משיב כי בבקשת רשות הערעור דנן, הועלו טענות רבות אשר לא הועלו בבקשה שהוגשה לרשמת ההוצאה לפועל, ומשכך, מהווה הדבר הרחבת חזית אסורה, ומטעם זה כשלעצמו יש לדחות את הבקשה על אתר.

9. המשיב מציין כי חובו של המבקש לבנק הפועלים עומד על סך של כ- 60,0000 ₪. תשלומי המבקש מידי חודש הינם בסך של כ-120 ₪ בלבד, סכום אשר לא עולה על תשלום הריבית החודשית. עוד טוען המשיב, כי המבקש צפוי, עם פיטוריו, לקבל דמי אבטלה, אשר אלו יקיימו אותו וישמרו על רמת חייו. לטענתו, אין המבקש יכול להיבנות מסכומי פיצויי הפיטורים הצבורים בקרן הפנסיה.
10. ביום 16.12.13 הגיש המבקש בקשה להשלמת טיעונים מטעמו. מעיון בבקשה מקבל אני את עמדת המשיב בתגובתו לבקשת השלמת הטיעונים מטעם המבקש, לפיה אין בבקשה להשלמת טיעונים כדי להוות חידוש ו/או חידוד היכולים לתרום לעניין שבפנינו.
יוער עתה, כי המחלוקת בין הצדדים הינה מחלוקת משפטית ולא עובדתית.

דיון והכרעה:
11. בפתח הדברים יאמר כי איני מקבל את טענת המבקש לפיה יש לבטל את העיקולים המוטלים על חשבון המבקש, וזאת משום שנקבע למבקש צו תשלומים אשר הלה ממלא אחריו כדין. אין בצו תשלומים שניתן לחייב כדי למנוע מהזוכה לנקוט בכל אמצעי אשר החוק מאפשר לו לנקוט, על מנת לממש את החוב. [ראו לעניין זה: ע"א משיח נ' א.ב. ואח' פד טז 2303, וכן ד. בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, הוצאת פרלשטיין – גינוסר, מהדורה שביעית (2009), עמ' 459]. לפיכך, אף איני מוצא לנכון לדון בשאלה האם המבקש עומד בצו התשלומים אשר ניתן לו.

12. השאלה, אם כן, האם ניתן להטיל עיקול על רכיב פיצויי הפיטורים ועל רכיב הגמל בקרן הפנסיה של החייב, וכן האם ניתן לממש עיקול אשר הוטל על רכיב הפיצויים בקופת הגמל, בקרות אירוע המזכה את החייב בשחרור הכספים שבקרן.

13. הדיון בעניין זה אינו פשוט כלל. בתי המשפט דנו והפכו בשאלות אלו. אולם לא הוציאו תחת ידם פסיקה מנחה אחידה, או הלכה מחייבת. לאחר ששקלתי ודשתי, החלטתי לדחות את הבקשה. והכל כפי שיפורט להלן.

14. סעיף 26(א) לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג- 1963 (להלן: "החוק"), הרלוונטי לעניינינו, קובע כדלקמן:
26(א). סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים, או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה –
(1) אינם ניתנים להחזרה, להעברה לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר, שהוא ניתן להחזרה או להעברה;
(2) אינם חלק מנכסי המעביד במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות העובדים לפי חוק זה לא סולקו.
(ב) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי ריבית והפרשי הצמדה, שנוספו על סכומים כאמור.

15. קרי, על פי הוראות סעיף 26(א)(1) לחוק, סכומים שהופקדו בקופת הגמל לתשלום פיצויי פיטורים או שהופרשו לקופת הגמל לקצבה, אינם ניתנים לעיקול. הפסיקה דנה בשאלת פרשנות סעיף זה, תחולתו והיקפו.
בבר"ע(חיפה) 1378/97 עסאם נ' בנק הפועלים [26.6.98] (להלן- "עניין עסאם"), קובע כבוד השופט ג'ובראן, בהתייחסו להצעת החוק לתיקון מס' 3 לחוק, כי תכליתו של סעיף 26 לחוק להגן על הכספים מפני נושי המעביד, אך סעיף החוק לא בא להגן על נושי העובד:
"גם אני סבור כי סעיף 26(א) לחוק פיצויי פיטורים נועד להגן על כספים שהפקיד המעביד למטרת תשלום פיצויי פיטורים לעובדים, מפני נושיו של המעביד, ולחסום את הדרך בפניהם מלשים ידיהם על כספים אלה, והוא לא נועד להגן על העובדים מנושיהם הם, ולכן סעיף זה לא חל על המקרה שבפנינו, והעיקול שנעשה על כספי המבקש היה כדין (ראה ה"ח פיצויי פיטורין (תיקון מס' 3) תשל"ג-1973 עמוד 165)." (סעיף 6 לפס"ד).

עם זאת, בפסק דינו הוסיף וציין כב' השופט ס' ג'ובראן כי:
"במקרה שלפנינו, מדובר בכספים אשר אינם מופקדים יותר בקופת גמל אלא הועברו לרשותו של המעביד, ומכאן, ניתן היה להטיל עיקול על כספים אלה, וזאת מאחר וכל כוונת המחוקק היתה, כאמור, למנוע כל אפשרות של הנושים של המעביד לשים את ידם על הכספים הנ"ל, שכאמור שייכים לעובד, מה שאין כך כאשר מדובר בכספים שהוצאו כבר מקופת הגמל והועברו לחשבונו של המעביד". (סעיף 6 לפס"ד).

16. משכך, סעיף 26 לחוק נועד לשמר את כספי הפיצויים לזכות העובד, והאמור בו מתייחס לאיסור החזרתם למעביד ו/או איסור שעבודם או עיקולם בשל חובו של המעביד.
הוראת הסעיף באה למנוע מצב בו הכספים המופקדים על ידי המעביד יעוקלו על ידי נושי המעביד בשל חובותיו שלו. [ראו לעניין זה ד' בר- אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות", חלק שני, הוצאת פרלשטיין- גינוסר, בעמ' 897].

17. עם זאת, דעה שונה הובעה על ידי כבוד השופטת שידלובסקי-אור בבר"ע 3024/01 (י-ם) צדוק עזר נ' בנק המזרחי ואח' ([], 6.6.02), (להלן: "פרשת עזר"), בה נקבע כי לא ניתן לעקל כספי פיצויים אלא בנסיבות שתוארו בסעיף 26(א)(1). קביעה זו מעוגנת בלשונו של החוק שאינה מבחינה בין נושה לנושה, כמו גם בכוונת המחוקק כפי שעולה מדברי ההסבר, לפיהם מטרת החוק להבטיח שמירת הביטחון הסוציאלי של העובד ובני משפחתו. על דעה זו חזר כב' השופט נ' הנדל בבר"ע (באר שבע) 736/04 יעקב לוסקי נ' מרדכי דקר ואח' ([], 5.6.05).

18. בהתבסס על דברים אלו, קבעה כבוד השופטת שטופמן בבר"ע (ת"א) 2662/04 גל קור המרכז המקצועי למיזוג אויר בע"מ נ' קרן מקפת- מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ (להלן: עניין "גל קור"), כי יש ליתן הגנה מוחלטת לעובד מפני עיקול הכספים על ידי נושי המעביד, אולם, באשר לעיקול כספים על ידי נושי העובד יש ליתן הגנה יחסית, תוך הבחנה ברורה לפיה ניתן לעקל את כספי העובד כאשר זכותו למימוש כספים אלו נתגבשה, שכן הופכים הם לכספים המוחזקים בידי העובד, וניתן להטיל עליהם עיקול. (ראו השופטת שטופמן בעניין "גל קור", בעמ' 10-11). (ההדגשות שלי – י.ס.).
עוד קובעת כבוד השופטת שטופמן, בעניין גל קור, כי במקום בו טרם נתגבשו זכויות החייב בכספים, (כלומר- טרם ארע אירוע המזכה את החייב למשוך את הכספים מקופת הגמל), יש להגן על העובד, ולדאוג כי כספים אלו ישמשו אותו בהגיעו לגיל הפנסיה, ויהיו מוגנים אף מפני נושיו שלו. אולם, שונה המצב לדעת כב' השופטת שטופמן, במקרה בו כבר נתגבשה זכותו של החייב לממש את הכספים שנצברו לזכותו, ולפיו:
"החייב יכול לממש את הכספים שנצברו לזכותו, ומכאן שכספים אלה הם כספי החייב וניתן להטיל עליהם עיקול. אין חולק שעם קבלת הכספים לידיו, זכאים יהיו נושי העובד לעקל את הכספים ולהיפרע מהם. לגישתי, משהכספים נותרו בקרן, רק משום שטרם נעשתה הפעולה הטכנית של משיכתם ע"י החייב, אין בכך כדי להתיר לחייב להשתחרר מתשלום חובותיו לנושיו, וסבורה אני כי ניתן להטיל עיקול על הכספים". (שם, בעמ' 11).

19. מסכים אני, עם כל הכבוד, עם עמדתה של כבוד השופטת שטופמן בעניין גל קור. אין חולק כי עם פיטוריו של המבקש מעבודתו, התקיים אירוע המזכה אותו בכספי הפיצויים הצבורים ברכיב הפיצויים בקופת הגמל. לפיכך זכאים הנושים לעקל ולממש את כספי פיצויי הפיטורים המופקדים בקופת הגמל.

20. סבורני, כי תכלית השמירה על הבטחון הסוציאלי של העובד, כפי שפורשה כוונת המחוקק, מתממשת בעיקרה בהגנה על כספי הפיצויים, מפני נושאי המעביד דווקא.
אולם, שונה הדבר כאשר מדובר בעיקול כספים המופקדים ברכיב התגמולים בקופת גמל לקצבה, שכן בניגוד לקופת גמל רגילה, בה הכספים ניתנים למימוש על ידי העובד בכל עת, הרי שהזכות לפדיון הכספים הצבורים בקופת גמל לקצבה, טרם התגבשה, ומוגדרת בהתקיים התנאים בתקנון. יפים לעניין זה דבריו של כבוד הנשיא א' גורן, בבר"ע 13911/96 אלומנרקיס בית מסחר לפרופילי אלומיניום בע"מ נ' שמש רות ואח':
"וזה השוני העיקרי, בהקשר המתעורר כאן: בקופות הגמל האחרות, נצברים הכספים, ועומדים לרשות העמית בכל עת, אלא, שמשיכת הכספים כפופה למגבלות מסוימות. דהיינו, זכות העמית לקבל את הכספים קיימת, אך אם ירצה לקבל את הכספים בטרם עת, ייפגעו מקצת ההטבות להן היה זכאי אלמלא פעל כך. ועוד, הכספים שיימשכו, בכפוף למגבלות אלה, הם פועל ישיר של הכספים שנצברו. ואילו כאן, הכספים אינם נצברים. הזכות לקבלם עדיין לא התגבשה. הזכות מתגבשת רק בהתקיים המקרים המוגדרים בתקנון. כל עוד לא אירעו, אין העובד יכול ליהנות מהכספים. הגישה לכספים אינה נתונה לשיקול דעתו. יתרה מזאת, גם בהתקיים המקרים האמורים, הכספים שמקבל החבר בקרן אינם פועל יוצא של הכספים שהופרשו, אלא נקבע לפי נוסחה המוכתבת לקרן...".
ועוד; "זכויותיה של החייבת בקרן הן זכויות פנסיה עתידיות אשר טרם התגבשו. אין עומדים בקרן, לרשות החייבת, כספים אשר היא יכולה למשוך כעת, ומשאין לה "נכס", אין לנושה מה שיעקל".

סוף דבר
21. דין הבקשה להדחות. הזוכה יהא רשאי לממש את הכספים המופקדים ברכיב פיצויי הפיטורים בקופת הגמל של החייב.
באשר לעיקול המוטל על קופת הגמל של החייב, רשמת ההוצאה לפועל תבחן את סוג קופת הגמל. ככל שמדובר בקופת גמל לקצבה יוסר העיקול מרכיב הגמל.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התפטרות פנסיה

  2. התיישנות פנסיה

  3. חישוב דמי פנסיה

  4. ביטול עיקול פנסיה

  5. שעות נוספות פנסיה

  6. הבטחת הכנסה פנסיה

  7. ועדה רפואית פנסיה

  8. אי העברת כספי פנסיה

  9. התיישנות דמי פנסיה

  10. העברת זכויות פנסיה

  11. התיישנות כספי פנסיה

  12. התפטרות יציאה לפנסיה

  13. אי העברת הפרשות לפנסיה

  14. התפטרות הפרשה לפנסיה

  15. התפטרות פנסיה תקציבית

  16. דמי אבטלה פנסיה מוקדמת

  17. הסכם קיבוצי פנסיה חובה

  18. הסכם קיבוצי כללי פנסיה

  19. חובת המעביד לשלם פנסיה

  20. התיישנות הפרשות לפנסיה

  21. שעות נוספות הפרשה לפנסיה

  22. הסכם קיבוצי פנסיה צוברת

  23. חובת המעסיק לתשלום פנסיה

  24. חובת המעביד לתשלום פנסיה

  25. הסכם קיבוצי פנסיה תעשייה

  26. הסכם קיבוצי פנסיה תקציבית

  27. חובת המעסיק להפריש לפנסיה

  28. חובת המעביד להפריש לפנסיה

  29. חוזה בכירים פנסיה תקציבית

  30. התפטרות דיני עבודה ופנסיה

  31. העברת זכויות פנסיה תקציבית

  32. חישוב דמי פנסיה מביטוח לאומי

  33. הסכם קיבוצי מעבר לפנסיה צוברת

  34. איחור בהגשת תביעה לפנסיית נכות

  35. חזרה לעבודה לאחר היציאה לפנסיה

  36. אי קידום בדרגה ואי קביעת דרגת פנסיה

  37. אי ביצוע הפרשות לפנסיה תביעה ייצוגית

  38. אי הפרשות לפנסיה בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  39. תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה וגמול שעות עבודה במנוחה שבועית

  40. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה

  41. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון