ביטול עיקול פקיד שומה

1. מהות הבקשה:
הבקשה שבפניי הינה בקשתו של הבנק, להורות על עיכוב ביצוע פס"ד אשר ניתן על ידי בימ"ש זה ביום 14.2.07 במסגרת תיק מאוחד פש"ר 1460/98 ות.א. 2082/99 (להלן: "פסה"ד).
במסגרת פסה"ד בוטל כינוס הנכסים הזמני על החברה והבנק חוייב לשלם לחברה פיצוי בסך של כ- 15 מליון ₪ קרן בתוספת ריבית והפרשי הצמדה.
עיכוב הביצוע התבקש הן ביחס לחלק הכספי של פסה"ד והן ביחס לחלק האופרטיבי - תשלום הפיצוי לחברה וביטול כינוס הנכסים הזמני בהתאמה.
הבנק ציין כי הרקע לפסה"ד הינו הלואות ואשראים אשר העמיד הבנק לחברה לצורך מימון בניית כפר נופש בשם מועדון ים כנרת (להלן: "הפרוייקט").
הבנק הגיש בקשה לאכיפת השעבוד השוטף אשר נעשה לטובתו על כלל נכסי החברה ומונה לבקשתו כונס נכסים זמני לחברה.
החברה הגישה תביעה כספית כנגד הבנק בגין הנזקים שנגרמו לה.
הבנק ציין במסגרת הבקשה את סיכויי ההצלחה של הערעור, שכן לדבריו נגוע פסה"ד במספר טעויות מהותיות הן בשאלת החבות והן בשאלת הנזק.
הבנק ציין כי אין מחלוקת בדבר איתנותו הכלכלית הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך.
החזקה היא שהסכום שנפסק לטובת החברה, אין בו כדי ליצור חשש כי בעתיד לא יהיה בידי הבנק לשלם לחברה על פי מידת הצורך .
אין לכן חשש לנזק פוטנציאלי לחברה אם בימ"ש יעתר לבקשת העיכוב.
הבנק ציין כי נקבע לא אחת בפסיקה שהעילה העיקרית שיש בה כדי להביא לעיכוב ביצוע של פס"ד, הינה קיומו של חשש כי עם זכייתו של המערער בערעור, לאחר ביצוע פסה"ד, יהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו.
לדברי הבנק, קיים חשש כי אם הסכומים יועברו על פי פסה"ד לחברה, לא ניתן יהיה להשיב כספים אלה לבנק היה ויתקבל ערעורו של הבנק.
אין חולק על כך כי מצבה הכלכלי של החברה קשה באופן שקיים חשש ודאי וממשי, אם לא למעלה מכך, שלא יהיה באפשרותה להשיב סכומים ששולמו לה במידה והערעור יתקבל.
הבנק היפנה למאזן החברה לשנת 2000, ממנו עולה כי אין לחברה נכסים ממשיים מלבד הקרקע עליה הוקם הפרוייקט.
בפועל, יותר ממחצית שטח הקרקע עליו נבנה כפר הנופש, חלקות מס' 13-14 בגוש 15515, אינו מצוי עוד בבעלות החברה.
חלקה 14 מצויה בבעלות החברה, בעוד שחלקה 13 מצויה בבעלות בעלי השליטה בחברה, יעקב ואברהם אלעזר.
לטובת החברה נרשמה זכות חכירה לגבי חלקה 13, אולם זכות זו פגה באוג' 2000.
כמו כן, כפי שעולה מנסחי הרישום של חלקות אלה, על זכויות החברה בקרקע הוטלו עיקולים רבים בסכומים גבוהים מצד רשויות המס. בין היתר, רשומים עיקולים של פקיד שומה ת"א 1 בהיקף של 3.8 מליון ₪ נכון לחודש יולי 2004; עיקולים של מס רכוש ומס שבח בסכום כולל של כ- 900,000 ₪ נכון לשנת 2000; עיקול של המועצה המקומית מגדל בסכום של כ- 414,000 ₪ נכון לנוב' 98' ועוד.
יתרה מזאת, פקיד שומה ת"א 3 הגיש בזמנו בקשה למינוי כונס נכסים לקרקע, חלקה 14, בגין חוב נטען בהיקף של 4.3 מליון ₪.
מהדוחות הכספיים של החברה לשנת 2000, עולה כי לחברה היה הפסד צבור בשנה זו בסך של כ- 33.9 מליון ₪.
לאור ריבוי הנושים של החברה והיקף חובותיה, קיים חשש ממשי כי נושים אחרים ישימו יד על הכספים ששולמו לחברה, באופן שלא ניתן יהיה להיפרע מהכספים חזרה.
כמו כן, אם יבוטל הליך הכינוס קיים חשש כי החברה תפעל למכירת הנכס לצד שלישי, באופן שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ולממש את הבטוחה.
מאזן הנוכחות והנזקים נוטה אם כן לטובת הבנק ומביא למסקנה כי יש ליתן צו לעיכוב ביצוע מלא של פסה"ד.
באשר לחיוב הכספי, הרי שאם יסרב בימ"ש לעכב את הביצוע, יש לחייב את החברה ליתן ערבות בנקאית אשר תבטיח את השבת הסכום כשהוא משוערך במידה ויתקבל ערעור הבנק.
לחלופין, ביקש הבנק להתנות את עיכוב הביצוע בהפקדת התחייבות עצמית של הבנק לתשלום מלוא סכום פסה"ד
בכפוף לתוצאות הערעור.
הבנק אף נכון לחילופי חילופין להפקיד את סכום פסה"ד בקופת בימ"ש עד להכרעה בערעור.
הוצע כי אם החברה תהיה מעוניינת בכך, תישמר זכותה לפעול למכירת הנכס, בכפוף לכך שתנאי המכירה יאושרו מראש על ידי הבנק ותמורת המכירה תופקד בקופת בימ"ש.

2. תגובת החברה :
החברה ביקשה לדחות את הבקשה.
החברה ציינה כי תחילת ההליכים בין הצדדים הינה באשראיים אשר העמיד הבנק לחברה בשנת 92', במסגרת הסכם למימון ליווי בנייה של הפרויקט, כאשר בתחילת שנת 96' הפסיק הבנק את המימון.
החברה השיבה לבקשת הבנק הן לעניין סיכויי הערעור והן לעניין טענתו בדבר הקושי להשיב את המוצר לקדמותו.
לעניין סיכויי הערעור, הרחיבה החברה בפירוט נימוקיה התומכים בטענתה כי סיכויי הערעור הינם קלושים.
כמו כן, טענה החברה כי אין כל חשש שהבנק לא יוכל לגבות את כספו בחזרה.
החברה ציינה כי כאשר מדובר בעיכוב של ביצוע פס"ד כספי, משקל הכלל בדבר ביצוע מיידי של פס"ד גובר, שכן מימוש פס"ד לתשלום כסף הינו בד"כ הפיך על דרך ההשבה.
טענה בדבר מצבו הכלכלי של הזוכה וחוסר יכולתו להשיב את אשר זכה בו אם יפסיד בערעור, אינה יכולה להטען בעלמא ועליה להיות מבוססת.
הוכחת חוסר היכולת לכאורה להשיב את הפיצוי, רובצת על הבנק אשר כשל בהוכחתו ואף לא צירף לבקשתו תצהיר בדבר הסיכון הנטען.
החברה טענה כי הבנק שכח לציין כי על הקרקע קיימים מבנים באיכות בנייה גבוה על פני שטח של למעלה מ- 10,000 מ'.
באשר לטענת הבנק לעניין חלקה 13, שכח הבנק לציין כי לטובת החברה רשומה הערת אזהרה בגין מכירת חלק משטח החלקה לחברה.
לכן, אין מקום לטענה כי אילו לחברה אין זכות כלשהי בחלקה 13.
באשר לעיקולים, טענה החברה כי רשימת העיקולים לכאורה אינה מעידה על קיומם של נושים דה-פקטו.
העיקול הרשום על חלקה 13 בגובה של כ- 5 מליון ₪ לטובת פקיד שומה ת"א, בגין זכויות אברהם אלעזר, הוסר ולא קיים בגינו חוב. כך גם לגבי העיקול אשר רשום בגין זכויותיו של יעקב אלעזר על אותה חלקה.
במסגרת כינוס הנכסים הזמני אשר הוטל על החברה, חלק מחובותיה לא הוסדרו כראוי על ידי כונס הנכסים. מדובר בעיקולים רישומיים בלבד שמקורם בטעות, כאשר כל העיקולים הם תולדה של מחדלי הבנק וכונס הנכסים.
בכל מקרה, הסכום המצטבר של העיקולים הרשומים אינו מתקרב לסכום הפיצוי בו חוייב הבנק והוא שולי ביחד לשווי הפרוייקט.
באשר לחוב של 4.3 מליון ₪, אשר בגינו הגיש פקיד השומה ת"א 3, לטענת הבנק, בקשה למינוי כונס נכסים, הינו חוב נטען ולא ממשי. חוב זה חופף ולא נצבר לעיקולים לטובת פקיד שומה ת"א 3.
ביטול הכינוס הזמני יאפשר הפעלה מחודשת של הפרוייקט וימנע את ביטול המעמד של מפעל מאושר. ביטול הכינוס הזמני יוביל לביטול דרישת השבת המענקים ולביטול דרישת פקיד שומה ת"א 3 הנובעת במישרין מביטול מעמדו של הפרוייקט כמפעל מאושר.
באשר להפסד הצבור, לאור כינוס הנכסים הזמני אשר נמשך 9 שנים, החברה איננה פעילה ואין בה הכנסות. אולם, אין בכך כדי להצביע על חוסר יכולת להיפרע ממנה בעתיד.
הבנק הוא זה שגרם להתדרדרות מצבה של החברה. לכן, אין מקום להאחז באותה התדרדרות על מנת לעשות לעצמו הון שאין הוא זכאי לו בדין.
גם בעניין מאזן הנוחות נוטה הכף לטובת החברה.
הנזק לזוכה במקרה הנוכחי הוא עצום, בעוד שהסיכון לבנק הוא נמוך.
אם תתקבל בקשת הבנק, תיפגע החברה באופן בלתי הפיך, שכן הבראת החברה עלולה להימשך זמן רב. התמשכות הדיונים ללא סיום כינוס הנכסים וללא השבת הנזקים להם גרם הבנק, יקשו על שיקום והבראת החברה וספק אם הדבר יתאפשר.
החברה אף התנגדה לכל הסעדים החלופיים אותם דרש הבנק, שכן דרישות אלה אינן סבירות לטענתה ואינן מידתיות.
לתגובה זו צורף תצהירו של יעקב אלעזר, בעל מניות בחברה (להלן: "יעקב").

3. תשובת הבנק והדיון במעמד הצדדים:
בתשובה זו התייחס הבנק לטענת החברה באשר לסיכויי הערעור, וטען כי אין בסיס לטענות החברה כי סיכויי הערעור קלושים.
הבנק אף טען כי הוכיח במסמכים אשר צירף לבקשה, כי מצבה של החברה מעורר חשש כי הבנק לא יוכל להיפרע מהחברה את הסכומים שישלם לה אם לא יעוכב הביצוע. לכן, לא היה צורך לתמוך את הבקשה בתצהיר.
הבנק אף טען כי כל טענות החברה באשר להערת אזהרה לטובתה לחלקה 13 ולטענותיה לעניין העיקולים, הן טענות בעלמא.


הבקשה נקבעה על ידי לדיון במעמד הצדדים.
בסמוך לדיון אשר נקבע ליום 15.7.07 הגישה החברה הודעה אליה צורף תצהירו של יעקב אלעזר, כאשר נאמר בהודעה כי התצהיר נוגע לעניינים אשר ארעו לאחר מועד הגשת התצהיר הקודם.
במהלך הדיון התנגד הבנק לקבלת התצהיר וטען כי לא ניתן יהיה לקיים חקירה בקשר לנתונים המצויים בו.
התרתי את הגשת התצהיר, כאשר שמרתי לבנק את כל טענותיו באשר להעדר מסמכים התומכים באותו תצהיר
ולמועד בו ניתן היה להגיש אותם.
לאחר הדיון ניתן על ידי צו להשלמת הטיעונים בכתב.
הובהר על ידי במהלך הדיון כי אין בימ"ש זה נוהג להתייחס לסיכויי הערעור על פס"ד אשר ניתן על ידו. לכן, יתייחס הדיון במסגרת ההחלטה אך ורק לטענת הבנק, על פיה אם ישולם הפיצוי, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.

4. טיעוני המבקש בסיכומים:
הבנק חזר וטען כי אין מחלוקת בדבר חוסנו הכלכלי ובדבר יכולתו לקיים את פסה"ד לאלתר אם הערעור ידחה.
הבנק ציין כי מעדותו של יעקב, עולה במפורש כי אין לחברה כל נכסים זולת הקרקע והפרויקט הבנוי עליה.
באשר לחלקה 13, אישר הבנק כי בנסח הרישום של חלקה 13 מופיעה הערת אזהרה לטובת החברה. אולם, לטענת הבנק לא הציגה החברה חוזה מכר או כל ראייה חיצונית לגבי ההתחייבות בגינה נרשמה הערה זו, על מנת שבימ"ש יוכל לקבוע מה ההתחייבות, האם מדובר במכר ומה גודל החלק לגביו נטען כי נמכר.
מעדותו של יעקב עולה כי המכר הנטען הוא בערך בסביבות חצי מהחלקה.
על חלקה 14 ועל מחצית חלקה 13 הוטלו כאמור עיקולים רבים ועיקולים אלה לא הוסרו.
לכן, מאחר ואין לחברה נכסים נוספים, הרי אם ישולמו לה כספים לפי פסה"ד, עלולים הנושים לשים ידם על כספים אלה ולא ניתן יהיה להשיבם לבנק.
הבנק גם טען כי אין ממש באמירתה של החברה, על פיה היא תשקיע בפרוייקט את הכסף אשר ישולם לה על פי פסה"ד.
מעבר לכך שהכסף מועד להיתפס בידי נושי החברה, לא ניתן יהיה לפקח על החברה כי תשקיע את הכסף רק בפרויקט. שוויים של הנכסים באיזור ירד מסיבות אובייקטיביות ולכן אין גם ערובה לכך כי הנכס ישביח ביחס ישיר לכספים שיושקעו בו.
באשר למצבם הכלכלי הטוב הנטען של בעלי המניות, טען הבנק כי טענה זו היא בבחינת זריית חול בעיני בימ"ש.
בעלי המניות אינם צד לפסה"ד. יעקב הצהיר במהלך הדיון כי הוא מוכן לערוב להשבת הכספים אך ורק בערבויות אישיות. לא הוצג גם תיעוד כלשהו באשר למצבם הכלכלי הטוב של בעלי המניות.
הבנק התייחס לטענת החברה על פיה עיכוב פסה"ד יגרום לה לנזקים כבדים.
לטענת החברה, עקב מינוי כונס הנכסים, ביטל מרכז ההשקעות את אישור המפעל המאושר שניתן לפרוייקט ודרש את השבת המענקים אם לא תחל הפעלתו באופן מיידי.
לתמיכה בטענה זו הציגה החברה את מכתב מרכז ההשקעות מיוני 2001.
אולם, החברה לא הציגה תיעוד כלשהו ממנו עולה כי האישור אכן בוטל.
חזקה על ב"כ החברה כי אילו היו בידו מסמכים באשר לדרישת מרכז ההשקעות להפעלה מיידית של הפרוייקט, היו אלה מוצגים בפני בימ"ש. לכן, אותו מכתב משנת 2001 אינו ביטול של האישור אלא שהוא בגדר מכתב התראה בלבד.
אין לכן מקום לטענת החברה בדבר נזק מיידי הצפוי לה אם יעוכב ביצוע פסה"ד.
החברה נמנעה מלפרט את האירועים אשר ארעו לאחר 2001 וככל הנראה לא בכדי.

5. טיעוני החברה בסיכומים:
החברה הדגישה כי יש לתחום את מסגרת הדיון לבקשה בקשר לסעד הכספי בלבד, שכן דרישת הבנק ביחס לביטול כינוס הנכסים הזמני, אינה בקשה לעיכוב ביצוע אלא בקשה לסעד זמני בערעור.
כמו כן, נטען כי הבנק נמנע מהגשת תצהיר אשר יתמוך בבקשה, ודי בטעם זה כדי לדחות את הבקשה.
החברה חזרה וטענה כי עיכוב פס"ד כספי הינו חריג שבחריג ורק כאשר קיימת הוכחה חזקה וחד משמעית בדבר קיומם של נושים, אשר עשויים להוציא את הכספים מהזוכה באופן מיידי, יעוכב הביצוע.
החברה הוכיחה לדבריה כי אין כל מניעה מהשבת הפיצוי הכספי לבנק במקרה שהחברה תידרש לעשות כן.
החברה הסבירה כי לא קיימים נושים.
מתצהירו של יעקב ומהמסמכים אשר הוצגו במהלך הדיון, עולה כי מצבה של החברה מאפשר השבת כספי פיצוי ככל שהדבר יידרש.
יעקב הבהיר בעדותו כי החברה תשקיע כספים בנכס שבבעלותה על מנת להשביחו באופן שיניב תשואה.
לכן, לאחר ביצוע פסה"ד יוותרו בחברה הנכס, הסכום המושקע בו והתשואה נובעת מהשקעת כספי הפיצוי בחברה.
החברה חזרה וטענה כי העיקולים הרשומים על חלקה 13 בגין הערת האזהרה חופפים לעיקולים הרשומים על חלקה 14.
החברה חזרה ופירטה את טענותיה באשר לעיקולים השונים והפנתה גם לאישור מממונה ברשות המיסים בטבריה, ממנו עולה כי העיקולים על שתי החברות בגין מיסוי מקרקעין, מס שבח ומס רכוש, יימחקו מיד עם תשלום כולל של 360,000 ₪.
יעקב אף העיד כי נמסר לו שהממונה תשקול בחיוב הפחתת ריבית בסכום של כ- 117,000 ₪.
החברה טענה בסופו של דבר, כי כל העיקולים הרשומים לכאורה על חלקות 13,14 הם בסכום מצטבר של 500,000 ₪ בלבד.
באשר להפסד הצבור, אין הוא מגלם חובות לצדדים שלישיים, שכן הוא מורכב מפחת ומריבית לבנק אשר בוטלה בפסה"ד.
מצבם הכלכלי של בעלי המניות בחברה הינו טוב ולכן לא עולה חשש שמא יטלו בעלי המניות לעצמם את סכום הפיצוי.
העמדת בטוחות אישיות מנכסי בעלי המניות לבנק אינה אפשרית, שכן מהלך כזה עלול לפגוע בפעילותם השוטפת ובעסקיהם האישיים של בעלי המניות.
עוד נאמר כי הנזק לחברה בגין עיכוב ביצוע פסה"ד הינו בלתי הפיך, בין היתר, לאור העובדה כי מרכז ההשקעות דורש כאמור את הפעלתו המיידית של הפרוייקט, לשם החזרת המעמד של מפעל מאושר.


החברה אף הגישה לבימ"ש הודעה לה צורף מסמך הקובע את ביטול האישור.
על יסוד קביעתו החד משמעית של בית המשפט בפסה"ד, לפיה גרם הבנק לחברה נזקים כבדים בשל עצירת הפיתוח והפיכת הפרוייקט לאבן שאין לה הופכין, לא יתכן כי תימשך מסכת היסורים של החברה ולא יעלה על הדעת כי ערכו של הנכס ימשיך לרדת.
אף ביטול כינוס הנכסים ללא תשלום הפיצוי, משמעותו המשך התדרדרות הנכס, שכן כיום נדרשת השקעה כספית לא מבוטלת על מנת להביאו לידי הפעלה.

6. תשובת הבנק לסיכומי המשיבה:
הבנק טען כי אין כל בסיס לטענתה של החברה, על פיה תשקיע כספים בנכס באופן שיניב תשואה.
יעקב העיד במפורש כי כספי הפיצוי ישמשו אך ורק להשבחת הנכס.
בכל מקרה, לא פורטה אותה תשואה.
הבנק אישר כי מעולם לא טען כי הבנוי על חלקה 14 איננו שייך לחברה.
הבנק אף טען כי לסיכומים צורפו מסמכים שלא כדין.
באשר לטענת החברה כי חוב למועצה מקומית מגדל שולם, הרי שהחברה לא הציגה ראייה לכך.
עוד נאמר כי החברה לא הציגה כל בסיס לחישוב לפיו סך כל העיקולים הרשומים על חלקות 13-14 הוא כ- 500,000 ₪.
באשר לאישור מרכז ההשקעות, הרי שאם האישור בוטל, עיכוב ביצוע פסה"ד לא יגרום לחברה נזק.
אם קיימת נכונות לבטל את הביטול עם הפעלת הפרוייקט, הרי שאין מניעה ואף סביר כי מרכז ההשקעות יסכים להמתין להפעלת הפרוייקט עד לאחר סיום הליכי הערעור, אשר קבוע לדיון ביוני 2008, כפי שהמתין מאז 2001.

7. דיון והחלטה:
הכלל הוא כי אין מעכבים את ביצועו של פס"ד המחייב בתשלום כספים, אם ניתן להבטיח את השבת הכספים למערער במקרה שיזכה בערעור. א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית עמ' 623.
השאלה היא האם יש לקבל במקרה זה את טענתו של הבנק כי אם ישולמו הכספים לחברה על פי פסה"ד נשוא הערעור, ישנו חשש סביר כי החברה לא תוכל להחזיר כספים אלה.
טענתו של הבנק בעניין זה מתבססת על דוחותיה הכספיים של החברה לשנת 2000, על העובדה כי חלק משטח הקרקע איננו מצוי עוד בבעלות החברה ועל עיקולים שונים אשר הוטלו על זכויות החברה בקרקע.

טענת החברה בדבר העדר תצהיר מטעם הבנק
יש להתייחס בשלב ראשון לטענתה של החברה, על פיה לא תמך הבנק את הבקשה בתצהיר ולכן יש לדחות למעשה את הבקשה על הסף.
אינני סבורה שכך הדבר במקרה הנוכחי.
החברה הפנתה בסיכומיה להחלטתו של כב' השופט מצא בבש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה, פד"י נ (5) 403.
הפנית החברה לפסק דין זה איננה רלוונטית, שכן באותו מקרה נידונה טענתו של המערער על פיה יש לעכב את תשלום חיובו הכספי למשיב, שכן ביצוע מיידי של פסה"ד יגרום לו, למבקש, נזק בלתי הפיך.
בית המשפט הבהיר כי כדי לזכות בעיכוב ביצוע של פס"ד הקובע חיוב כספי, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעור, לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו.
חשש זה לא התקיים באותו מקרה, שכן מול המבקש עומדת המדינה.
עוד נאמר כי כך גם נפסק לא פעם כאשר התובע הוא בנק.
אולם, באותו מקרה, דובר כאמור בטענתו של המערער עצמו באשר לנסיבותיו הוא. נקבע כי הכלל הבסיסי הוא שמצבו הכלכלי של מערער שהוטל עליו חיוב כספי, אינו מהווה שיקול במסגרת בקשתו לעכב את ביצוע פסה"ד. אולם, לפעמים יש מקום לשקול את מצבו הכספי של המבקש ואת האפשרות כי יתמוטט כספית אם יאלץ לבצע את פסה"ד.
במקרה כזה, על המבקש להניח תשתית עובדתית מספקת.
במסגרת פסה"ד קבע כב' השופט מצא, כי האמור בתצהיר אשר צורף על ידי המבקש איננו מבסס את טענתו כי מימושו המיידי של פסה"ד יגרום להתמוטטות מפעלו.
לאור האמור לעיל, פס"ד זה איננו רלוונטי בדרך כלשהי לעובדות המקרה שבפניי.
הבנק לא טען לרגע כי מצבו הכספי איננו מאפשר לו לשלם את סכום פסה"ד, או כי התשלום יגרום לו נזק כלכלי בלתי הפיך. הטענה היא כאמור כי אם ישלם לא יוכל לגבות את הכסף חזרה מהחברה ובעניין זה הפנה למסמכים אשר צורפו לבקשה.
גם האסמכתאות האחרות אליהן הפנתה החברה, אין בהן כדי לתרום לפתרון השאלה שבמחלוקת.
החברה הפנתה לבר"ע 2198/07 עו"ד גדות נ' חזן. באותו מקרה התנהלו פשיטת רגל כנגד המשיב 1, שהוא החייב, החייב חוייב בהוצאות ושכ"ט בסכום של 25,000 ₪.
באותו מקרה היה הזכאי עו"ד. נקבע כי החייב לא הראה שקיים חשש כי לא ניתן יהיה להחזיר את סכום ההוצאות היה ויתקבל הערעור. מדובר בסכום נמוך יחסית ואין ללמוד מהחלטה זו כל מסקנה לעניין המקרה שבפניי.

מצבה הכלכלי של החברה
יש אם כן לחזור ולבחון את טענת הבנק, באשר לחשש כי לא יוכל להשיב את המצב לקדמותו אם ישולמו הכספים.
מצבה הכלכלי הקשה של החברה והנזקים אשר נגרמו לה לטענתה בגין התנהגות הבנק, מהווים חלק בלתי נפרד מעובדות פסה"ד אשר בגינם ניתן בסופו של דבר פיצוי לחברה.
המסמכים אשר צירף הבנק לבקשה הינם מסמכים חיצוניים, שאף בהם יש כדי להעיד, לכאורה, על מצבה של
החברה.
יתרה מזאת, אין למעשה מחלוקת כי מצבה הכלכלי של החברה נכון להיום איננו שפיר, בלשון ההמעטה, והיא חברה לא פעילה שאין לה הכנסות.
בסעיף 44.5 לתגובתה של החברה לבקשת הבנק, מתייחסת החברה לדוחות הכספיים לשנת 2000 וטוענת כי: "למותר לציין, כי הבנק הוא זה שדרש את כינוס נכסי החברה, ולכן 'הודות' לכינוס הנכסים הזמני, אשר נמשך מזה כ- 9 שנים, החברה אינה פעילה ואין בה הכנסות, ולכן גם נרשמו בה הפסדים. כך או כך, היות החברה בהפסדים אינו מצביע על חוסר יכולת להיפרע ממנה בעתיד, לא כל שכן לפי דו"ח בן 6 שנים".
העובדה כי מצבה הכלכלי של החברה נגרם כתוצאה מהתנהגות הבנק, אין בה כשלעצמה לשנות את העובדה כי מצב זה, נכון להיום, הוא אכן מצב בו החברה אינה פעילה ואין בה הכנסות.

הבטחת השבת סכומי התשלום:
יש לבחון עתה האם ניתן להבטיח את השבת הכספים לבנק במקרה שיזכה בערעור.
בעניין זה, טענה החברה כי בבעלותה הן חלקה 14 והן חלקה 13; כי אין מקום לטענת הבנק בענייני העיקולים וכי השקעת כספי הפיצוי בפרוייקט יניבו תשואה חיובית.

יש לבחון טענות אלה כסדרן: -

הבעלות בחלקות 13-14:
אין מחלוקת בין הצדדים באשר לבעלותה של החברה בחלקה 14.
באשר לחלקה 13, הבעלות בחלקה זו מצויה בבעלות בעלי השליטה בחברה, יעקב ואברהם אלעזר.
לטובת החברה רשומה הערת אזהרה, כפי שעולה מנסח הרישום של חלקה 13.
במסגרת תצהירו של יעקב, לא ניתן פירוט באשר להערת אזהרה זו.
בחקירתו הנגדית העיד יעקב כי בעלי המניות מכרו חלק מחלקה 13 לחברה, לדבריו: "משהו בסביבות חצי".
לא היה בידו את החוזה "אין לי פה את החוזה. באשר לבעלות היא לא עברה בפועל לחברה ולכן מבחינת בעלות שרשומה בטאבו, היא לא קיימת, אבל זכויות יש משום שמכרנו".
לכן, גם אם אקבל את עדותו של יעקב בדבר קיומה של התחייבות חוזית למכירת מחצית מחלקה 13 לחברה, הרי שיש לראות את הקרקע המצויה בבעלותה של החברה לכל היותר כחלקה 14 ומחצית מחלקה 13.
החברה טענה אמנם כי הבנק לא הוכיח את שווי נכסי החברה ואף סירב להצהיר על שוויים. אולם, אינדיקציה ברורה לשווי זה מצויה בפסה"ד בו קיבלתי את טענתה של החברה על פיה ירד שוויו של הפרוייקט, כלומר, שווי הקרקע והבנוי עליו, לסכום של 6 מליון דולר ב- 2002, על פי חוות דעתו של השמאי מרדכי זייד אשר הוגשה על ידי הבנק.
בתצהירו של יעקב, אליו התייחסתי במסגרת פסה"ד, נטען על ידו כי מאז שהוגשה חוות דעת זו בשנת 2002, המשיך וירד ערכו של הפרוייקט ואותו סכום הנקוב בחווה"ד של זייד, צריך עדכון נוסף.
מכאן, על פי גירסתה של החברה עצמה, שווי הפרוייקט כולו הינו נמוך באופן משמעותי מסכום של 6 מליון דולר, כאשר ברור היום כי לכל היותר נמצאת בבעלותה של החברה חלקה 14 ומחצית מחלקה 13.

במהלך חקירתו הנגדית טען יעקב כי כספי הפיצוי יושקעו בפרוייקט ולכן יהיו בידי הבנק גם הקרקע וגם סכומי הפיצוי.
אין היום כל אפשרות לדעת האם השקעת כספי הפיצוי בפרוייקט, תישא אכן תשואה חיובית ואם ניתן יהיה למכור את הפרוייקט לאחר השיפוץ, אשר אמור לארוך כ- 10 חודשים על פי עדותו של יעקב, במחיר שיישקף את שווי הקרקע אשר איננו ידוע היום בתוספת מלוא סכום הפיצויים.
לאור כל האמור לעיל, בוודאי שלא ניתן לומר כי יש בנכסים המצויים כיום בידי החברה, בהם כדי להבטיח את השבת מלוא סכום הפיצוי בסך של כ- 20 מליון ₪.

העיקולים המוטלים על זכויות החברה בחלקות:
על חלקה 13 רשומות הערות אשר הוטלו על ידי מס רכוש ומס שבח.
הערות מס רכוש הן בסכום נומינלי של כ- 509,000 ₪ והערות מס שבח הן בסכום כולל נומינלי של כ- 1.5 מליון ₪.
על חלקה 14 רשומות הערות של מס רכוש בסכום נומינלי של כ- 521,000 ₪ ושל מס שבח בסכום כולל של כ- 1.6 מליון ₪.
בתצהירו הנוסף העיד יעקב כי בפגישה עם הממונה על רשות המיסים בטבריה, אושר על ידה כי כל העיקולים על שתי החלקות בגין מס שבח ומס רכוש יימחקו עם תשלום סכום של 360,000 ₪. עוד נמסר לו לדבריו, כי תישקל בחיוב הפחתת הפרשי ריבית בסך של כ- 117,000 ₪ וכי כאשר ימציא הוכחה בדבר תשלומי ארנונה למועצה מקומית מגדל החל משנת 95', הרי שלא יחול מס רכוש.
במכתב נאמר אכן כי לאחר שישולם מס רכישה לחלקה 13 בסך 360,000 ₪, וכי לאחר עניין הסדר חוב מס רכוש לחלקה 14 - אישור על תשלומי ארנונה לשנת 95' - חוב מס רכוש יימחק.
אין בפניי ראייה כי אותו תשלום של 360,000 ₪ שולם. לאותה הבטחה בדבר הורדת הריבית - לא היתה ליעקב אסמכתא בכתב בעת חקירתו הנגדית.
קשה לכן לקבל את טענתה של החברה בסיכומים, על פיה החוב המצטבר בסך של 4.2 מליון ₪ בשתי החלקות בגין מיסוי מקרקעין, מס שבח ומס רכוש, הינו בסכום של 360,000 ₪ לכל היותר.
גם הטענה כי אין מניעה עקרונית למחיקת העיקולים נותרה בגדר טענה בעלמא.
הבנק לא חלק על טענתו של יעקב כי הושג הסדר בין כונס החברה לבין המועצה המקומית מגדל, על פיו תשלם החברה למועצה סכום של 36,000 ₪ לסילוק חובותיה בגין השנים 99' - 2002 וסכום מסויים בדין קדימה לגבי שתי
החלקות בגין שנת 98' אם תמומש חלקה 14. אולם, יש לקבל את עמדת הבנק כי הסדר זה איננו מתייחס לתשלומי ארנונה בין השנים 95' - 97' כפי שדורש המכתב, אותו צירף יעקב לתצהיר הנוסף.
טענתו של יעקב כי יש בידו אישור לתשלום כל חובות המועצה עד 98', איננה נתמכת באישור כלשהו.
לאור כל האמור לעיל, יש לקבוע כי גם אם קויים ההסדר שבין כונס הנכסים לבין המועצה המקומית מגדל, הרי שנשאר סכום חוב כלשהו מתוך הסכום המצטבר של 827,960 ₪ הרשום בנסחי הטאבו, כחוב שהחברה טרם פרעה בגין השנים 95' - 97'.
לאור האמור לעיל, נראה כי נכון להיום קיים חוב בגין מס רכוש, מס שבח ומיסוי מקרקעין בסכום של לפחות כ- 4 מליון ₪ על חלקות 13-14.

באשר להערות אזהרה לטובת פקיד שומה ת"א 3, קיימות הערות בסכום נומינלי של כ- 4 מליון ₪ על כל אחת מחלקות 13-14.
יעקב טען בעדותו כי מדובר בעיקולים חופפים בגין התאריכים וכי ידוע לו ממסמכים אחרים כי מדובר בעיקולים חופפים.
נראה כי בעניין זה יש אכן לקבל את טענתה של החברה כי מדובר בעיקולים חופפים. מהבקשה של פקיד שומה ת"א 3, אשר צורפה כנספח ד' לבקשת הבנק, עולה אכן כי סכום החוב הינו בסך של 4.3 מליון ₪. בגין חוב זה ביקש פקיד שומה ת"א 3 להתמנות ככונס נכסים על זכויות החייבת, החברה, על חלקות 13-14.
מכאן, עולה בבירור כי העיקולים על שתי החלקות באים להבטיח את החוב הנטען בסכום של כ- 4.3 מליון ₪ ולא בסכום כפול.
יעקב העיד כי דרישה זו תבוטל עם הפעלה מחודשת של הפרוייקט, אשר ימנע את ביטול המעמד של מפעל מאושר. כתוצאה מכך, תבוטל אף הדרישה להשבת המענקים אשר על יסודה הוצאה דרישת פקיד שומה ת"א 3.
יעקב הבהיר כי לדעת פקיד השומה, אם מבוטל מעמד הפרוייקט כמפעל מאושר, נוצרת לחברה הכנסה רעיונית ולכן נדרש מס.
יעקב גם הסביר כי החוב למס הכנסה איננו סביר, שכן לחברה הפסדים לצורכי מס, אותם תוכל לקזז מול חבות למס.
נראה אכן כי ביטול כינוס הנכסים בתיק הנוכחי והשקעת כספים בפרוייקט, תבטל או תדחה לפחות בשלב מיידי את דרישת פקיד שומה ת"א 3 לתשלום המס. אין לכן לראות בדרישה זו כדרישה שיש בה כדי לסכן את כספי הבנק, אם אלה יועברו לחברה .
עם זאת, נותרו כאמור ההערות של מיסוי מקרקעין בסכום כולל של כ- 4.2 מליון ₪ אשר צויינו על ידי לעיל, והערות לטובת מועצה מקומית מגדל בסכום נומינלי של כ- 827,000 ₪.
בהתחשב בכל האמור לעיל, נראה כי יש בידי החברה להבטיח השבה של כמחצית מסכום הפיצוי שנפסק לטובתה. העברת מחצית מסכום פסה"ד ועיכוב המחצית הנוספת, תאזן בין החשש הסביר כי החברה לא תוכל להחזיר את מלוא סכום הפיצוי אם יתקבל ערעורו של הבנק לבין מתן אפשרות לחברה לעשות שימוש בחלק מכספי הפיצוי על מנת להפעיל את הפרוייקט אשר עמד כאבן שאין לה הופכין במשך שנים רבות ולהבטיח את המשך ההכרה בו כמפעל מאושר.

התוצאה היא כי 50% מכספי הפיצוי יועברו לידי החברה וביצוע תשלום 50% נותרים - יעוכב עד להכרעה בערעור.
אין כל מקום לעיכוב ההליך האופרטיבי של פסה"ד, באשר לביטול כינוס הנכסים הזמני.

האמור לעיל כפוף לשני תנאים : -
- מתן התחייבות של הבנק לתשלום יתרת סכום פסה"ד אם ידחה הערעור.
- מתן צו על פיו לא תבוצע כל דיספוזיציה בקרקע, חלקות 13-14 וכל הבנוי עליהן, ללא אישור הבנק על מנת להבטיח את כספי התמורה.
במקרה של מחלוקת, יהיו הצדדים רשאים לפנות ולקבל הוראות מבימ"ש באשר לעצם הדיספוזיציה המתבקשת ולעניין הבטחת כספי התמורה.

לאור תוצאת הדיון, אינני רואה מקום ליתן צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אישור עיקולים

  2. הפרת צו עיקול

  3. ביטול עיקול רכב

  4. התיישנות עיקול

  5. אישור עיקול זמני

  6. ביטול עיקול צד ג

  7. ביטול עיקול זמני

  8. אישור הסרת עיקול

  9. ביטול עיקול חברה

  10. ביטול עיקול חלקי

  11. ביטול עיקול ידני

  12. ביטול עיקול מנהלי

  13. הערת אזהרה עיקול

  14. ביטול עיקול מע''מ

  15. ביטול עיקול במדיה

  16. חוב ארנונה עיקול

  17. התיישנות עיקולים

  18. אישור ביטול עיקול

  19. בקשה למחיקת עיקול

  20. ביטול עיקול פיקדון

  21. ביטול עיקול ארנונה

  22. בקשה למתן צו עיקול

  23. ביטול צו עיקול זמני

  24. הפרת צו עיקול זמני

  25. ביטול עיקול מקרקעין

  26. ביטול עיקול רכב נכה

  27. ביטול עיקול על מגרש

  28. ביטול עיקול פיצויים

  29. ביטול עיקולים זמניים

  30. ביטול עיקול בית משפט

  31. איחור במסירת צו עיקול

  32. ביטול צו עיקול על רכב

  33. ביטול עיקול פקיד שומה

  34. אישור עיקול אצל מחזיק

  35. ביטול צו עיקול מקרקעין

  36. ביטול עיקול לפני אזהרה

  37. ביטול עיקולים חברה זרה

  38. ביטול עיקול כספי ביטוח

  39. אי מתן תשובה לצו עיקול

  40. ביטול עיקול רכב של נכה

  41. ביטול עיקול הערת אזהרה

  42. ביטול עיקול רטרואקטיבי

  43. בקשה לשחרור רכב מעוקל

  44. ביטול עיקול חוסן כלכלי

  45. הערת אזהרה עיקול מאוחר

  46. ביטול עיקול חשבון עו''ש

  47. התנאים למתן עיקול זמני

  48. ביטול עיקול ביטוח לאומי

  49. תנאים להטלת עיקול זמני

  50. הערת אזהרה קודמת לעיקול

  51. ביטול עיקול במעמד צד אחד

  52. דחיית בקשה לביטול עיקול

  53. בקשה למתן צו עיקול זמני

  54. בקשה דחופה לביטול עיקול

  55. תנאים למתן צו עיקול זמני

  56. אישור זכויות נקי מעיקולים

  57. בקשה למחיקת עיקול מקרקעין

  58. התנאים למתן צו עיקול זמני

  59. הערת אזהרה גוברת על עיקול

  60. ביטול עיקול לאחר תשלום חוב

  61. ביטול עיקול רכב בהוצאה לפועל

  62. ביטול צו עיקול זמני על נכסים

  63. ביטול עיקול זמני במעמד צד אחד

  64. ביטול עיקול המרכז לגביית קנסות

  65. ביטול עיקול שניתן במעמד צד אחד

  66. ביטול צו עיקול זמני על מכוניות

  67. ביטול צו עיקול שניתן במעמד הצדדים

  68. איסור שימוש במידע בדבר הטלת עיקול

  69. ביטול צו עיקול שניתן במעמד צד אחד

  70. חיוב בתשלום סכום מעבר לסכום העיקול

  71. עיקול על רכב בגלל קנס מלפני 9 שנים

  72. בקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד

  73. חיוב המבקש בהוצאות אגרת עיקולי בנק מחמת אי-תשלום חשבון המים

  74. בקשה לאישור עיקול זמני על פי תקנה 378(א) לתקנות סדר הדין האזרחי

  75. בקשה לאפשר להשלים רישום זכויות במקרקעין ולהורות על ביטול עיקולים

  76. האם זכות כמוטב גוברת על זכות מכוח עיקולים מאוחרים לאחר מות המנוח ?

  77. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון