ביטול עיקולים חברה זרה

1. לפני בקשה מטעם הנתבעת שכנגד 1 (להלן:"המבקשת") לחייב את התובע שכנגד (להלן:"המשיב") בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיה, לפי הסמכות הקבועה בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן:"תקסד"א").
עסקינן בתביעה שכנגד על סך 790,000,000 ₪.


2. תמצית טענות המבקשת:

א. המשיב הצהיר לפני זמן לא רב כי נותר ללא הון, התנהלותו העסקית בעת האחרונה מאופיינת במכירה של עסקיו השונים ברוסיה ובישראל, בסכסוכים משפטיים ובהטלת עיקולים על נכסיו על ידי שותפיו העסקיים, כך שאין בהירות לגבי מצבו הפיננסי ואין כל יציבות בהתנהלותו הפיננסית.

ב. קיימת אי בהירות לגבי תשלום הוצאות בהליכים משפטיים נוספים בהם נקט המשיב בלוקסנבורג.

ג. אין כל בהירות לגבי מקום מגוריו של המשיב, כאשר עד לאחרונה התגורר המשיב זמן ממושך ברוסיה. כמו כן, המשיב מחזיק במספר אזרחויות שונות ובכל רגע הוא עלול לשנות את מקום מגוריו.
כנגד המשיב עומדת ותלויה הרשעתו בעבירות שונות ע"י ביהמ"ש בצרפת ובשנת 2011 נגזר עליו עונש מאסר של שלוש שנים, כאשר המשיב טען כי הוא שוקל לרצות את העונש.
כל התנהלותו של המשיב הינה בלתי צפויה ובלתי ידועה מראש הן באשר למקום מגוריו והן לגבי נכסיו, ככל שקיימים.

ד. כתב התביעה שכנגד מבוסס על טענות קלושות, שכל כולן טענות מסוג מרמה וקנוניה, בקשר לאירועים לפני שנים רבות ומדובר בתביעת סרק. התביעה שכנגד מבוססת על טענות הסותרות מסמכים ותצהירים החתומים ע"י המשיב. בנוסף, הסכום אותו תובע המשיב אינו נתמך במסמכים כלשהם. כמו כן, המבקשת טוענת כי יש מקום להורות על הפקדת ערובה בשל התיישנות ושיהוי.

ה. יש לקבוע סכום ערובה משמעותי שיאזן כראוי בין זכותה של המבקשת להבטחת הוצאותיה במידה והתביעה תדחה, לבין זכות הגישה לערכאות של המשיב.

3. תמצית טענות המשיב:

א. המשיב בעל יכולת פירעון ויש ברשותו מספר נכסים בישראל, שדי בהם בכדי לפרוע כל הוצאה אשר תושת עליו: המשיב הינו אזרח ישראלי בעל כתובת מגורים בישראל; בשנים האחרונות מבלה המשיב חלק משמעותי מזמנו בישראל; המשיב הינו איש עסקים בינלאומי המחזיק ברשותו מספר עסקים בארץ ובעולם כמו גם נכסים משמעותיים ששווים רב; המשיב הסדיר את מירב התביעות וההליכים כנגדו ואף פרע את כל חובותיו; המשיב קיים פעם אחר פעם כל החלטה ו/או פס"ד שניתן כנגדו והתייצב להליך הפלילי שנוהל כנגדו בישראל; המשיב אכן עבר תקופה כלכלית קשה בשנים האחרונות אולם בשנה החולפת שיקם את מעמדו ואת נכסיו ועדיין נותר איש עסקים בעל נכסים משמעותיים, אשר יכול בנקל לשאת ולפרוע כל הוצאה אשר תיפסק כנגדו ע"י בימ"ש ואין כל חשש שיעזוב את הארץ בצורה כזו שתפגע ביכולת המבקשת לגבות את ההוצאות שיפסקו.

ב. מדובר בתביעה בעלת סיכויים טובים (לכל הפחות). תביעת המשיב הינה תביעה ראויה המגובה במסמכים רבים ועדויות אשר יובילו לקבלת התביעה כנגד המבקשת ויתר הנתבעים במלואה. המשיב טוען כי לא ניתן לטעון בשלב מקדמי זה כי תביעת המשיב הינה תביעת סרק, בשים לב להתעלמות המופגנת ואי הכחשת טענות המשיב כפי שנעשה בכתב ההגנה של המבקשת והמסמכים התומכים בטענות המשיב.


ג. אין להטיל על המשיב ערובה להבטחת הוצאות בשל העובדה שהמבקשת היא אשר פתחה את ההליכים והמשיב יחד עם כתב הגנתו הגיש כתב תביעה שכנגד.

4. בתשובה לתגובה מוסיפה המבקשת וטוענת כי המשיב אינו מתגורר בארץ; הנכסים אליהם הפנה המשיב הינם נכסים שמוטלים עליהם עיקולים או שאינם מוחזקים על ידו ישירות או שישנם קשיים להיפרע מהם; המשיב לא פירט דבר לגבי מצבו הכלכלי הקשה וכיצד נחלץ ממנו; המשיב מסתיר כי הינו מעורב בהליכים משפטיים נוספים וכי הוא נתבע בסכום של מאות מיליוני אירו;המשיב מתעלם מטענות בבקשה כי לא שילם הוצאות בהליכים; המשיב מתעלם מכך שטען כי הוא שוקל לרצות את עונש המאסר בצרפת; התביעה שכנגד הינה תביעה עצמאית ונפרדת; מדובר בתביעה בסכום אסטרונומי של 200 מליון דולר.

5. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל מהנימוקים כדלקמן:

א. תקנה 519 לתקסד"א המסמיכה את בית משפט לחייב תובע במתן ערובה להוצאות, מאפשרת לבית המשפט להפעיל את שיקול דעתו, מבלי שהתקנה עצמה קבעה באילו מקרים יש להיעתר לבקשה ובאילו מקרים לדחותם.

ב. כב' הש' לוין בהחלטה שנתן ברע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) נ' נילי מפעלי מתכת, פ"ד מד (1) 647 בסעיף 5 פסק כי:
"הכלל הוא, שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד; טעם לדבר הוא, שזכותו של האזרח לפנות לבית המשפט היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה, ושערי בתי המשפט פתוחים לפני האזרח בריבו עם משנהו, גם במקרים בהם לא תשיג ידו לשלם את ההוצאות, אם תובענתו תידחה.
עם זאת, מסמיכה תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי את בית המשפט לחייב תובע במתן ערובה להוצאות, כאשר נוכח לדעת שהנסיבות מצדיקות את הדבר. תקנה 519 אינה מפרטת, כיצד יש להפעיל את שיקול הדעת האמור, אך בפסיקה נתגבשו כמה כללים, שיש בהם, בלי להיות ממצים, כדי להדריך את בית המשפט לגבי השימוש בשיקול-דעתו, כגון: כאשר מתגורר התובע בחוץ-לארץ, והנתבע, אם יזכה בהוצאות, יתקשה משום כך לגבותן, ואין בידי התובע להצביע על נכסים הנמצאים בארץ ושמהם יוכל הנתבע להיפרע, או כאשר התובע לא המציא את מענו כנדרש לפי תקנה 9(2)...". (הדגש אינו במקור – א.כ.).

ג. כב' הש' צ' זילברטל בהחלטה שנתן לאחרונה ברע"א 6353/12 אברהם נ' יגרמן (16.1.13) פסק כי:
הלכה היא כי, ככלל, אין להתנות את זכותו של תובע להביא את עניינו לבירור לפני ערכאות שיפוטיות בהפקדת ערובה כספית להבטחת הוצאות הנתבע אלא במקרים נדירים ובנסיבות חריגות, וכי אין לחייב תובע במתן ערובה להוצאות הנתבע מחמת עוניו בלבד; עקרון זה נובע מחשיבותה של זכות הגישה לערכאות שהיא זכות חוקתית... יתרה מכך, חיוב תובע בערובה להוצאות נתבע פוגע בזכות הקניין שלו (שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית (מהדורה שניה 2008) 46, להלן: לוין). עוד נאמר בחיבור הנ"ל, כי "... השיקולים העיקריים ששימשו עד כה כטעמים להפעלת תקנה 519 [היו] אי ציון כתובתו של התובע בכתב התביעה והמצאות התובע בחו"ל" (לוין, בעמ' 47-46).

עם זאת נפסק, כי בין יתר השיקולים שניתן לשקול כאשר נבחנת בקשה לחייב תובע בערובה להוצאות נתבע יובאו בחשבון סיכויי קבלתה של התביעה והשאלה כלום מדובר בתביעת סרק. אלא שלטעמי, בין היתר בשל הקושי להעריך את סיכויי התביעה כאשר עסקינן בהליך בערכאה הראשונה, שיקול זה כשלעצמו אינו יכול, בדרך כלל, להביא לחיוב תובע בערובה להוצאות הנתבע, אלא במקרים של הליך שניתן להגדירו כהליך סרק מובהק.

הלכה היא כי בסוגיה האמורה על בית המשפט לנהוג "במתינות", מה גם שמשמעות אי הפקדת ערובה להוצאות הנתבע היא דחית התביעה (ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ פ"ד מז (3) 846, 850 (1993)). מערכת הכללים הנ"ל משקפת את האיזון הראוי שבין זכות הגישה לערכאות אל מול אינטרס הנתבע להבטחת הוצאותיו (עניין ו'נצ'ון, בפסקה 8; זוסמן, בעמ' 901-900))...".

עוד מציין כב' הש' צ' זילברטל בהחלטה כי המצבים העיקריים ששימשו טעם להפעלת תקנה 519 לתקסד"א הם היעדר כתובת או הימצאות התובע בחו"ל ומכאן נלמד כי הדגש הינו בעיקר על קיומם של קשיים "טכניים" שיש בהם כדי למנוע מהנתבע, במידה ויזכה בדין, לממש את ההוצאות שייפסקו לזכותו וכאשר אין מדובר בסיכון מסוג זה, חיוב התובע בערובה יהא חריג ונדיר.

ד. יש בידי להסכים עם ב"כ המבקשת כי מתגובת המשיב והתצהיר שצורף לה ניתן להסיק כי כיום המשיב אינו מתגורר בישראל.
כך למשל בסע' 4 לתגובה נכתב: "... כי מר גאידמק הינו איש עסקים בינלאומי בעל נכסים בישראל, בעל אזרחות ישראלית ואשר מבלה בשנים האחרונות חלק משמעותי מזמנו בישראל. יתרה מכך מר גאידמק ציין מפורשות במסגרת כתב תביעתו את כתובת מגוריו בישראל". כלומר – יש לו אזרחות ישראלית ועל כך אין חולק. יש לו גם כתובת מגורים כאשר הוא נמצא בישראל; אך אין מדובר בתובע שמתגורר בישראל אלא ברצותו נמצא בישראל ("מבלה בשנים האחרונות חלק משמעותי מזמנו בישראל") וברצותו מתגורר בארץ אחרת.

ה. המשיב מציין 3 נכסים שהוא מחזיק בישראל:
1) באשר לזכויות החכירה על הקרקע של ביה"ח "ביקור חולים" בירושלים -
יש בידי לקבל את טענת המבקשת כי הואיל ומדובר בבית חולים פעיל לא ברור כיצד יוכל נכס זה לשמש לצורך פירעון חוב, היה ותפסקנה הוצאות לטובת המבקשת.
2) באשר לדירה ברח' נאות דשא 5, בירושלים - המשיב טוען כי שוויה של הדירה הינו "בהערכה זהירה" מספר מליוני שקלים ומציין כי על הדירה רשומים עדיין עיקולים אשר הוטלו בעבר על המשיב : עיקול של מר אורי שני (חברת קיטל) ושל יוסף טרוים, אשר בוטלו ע"י ביהמ"ש.
מנגד, המשיבה טוענת כי הוטלו 4 עיקולים על דירה זו ועל המשיב בהליכים שונים והמשיב צירף צווי ביטול רק בקשר לשני עיקולים. המשיבה טוענת כי שני עיקולים הרשומים כיום בנסח הטאבו על הנכס לא בוטלו.
מעיון בנסח שהופק ביום 12.3.13 וצורף כנספח 1 לתשובה לתגובה עולה כי רשומים שני צווי עיקול על הערת האזהרה של המשיב. האחד, מיום 16.11.08 בתיק בימ"ש 2039/08 (בש"א 17998) והשני מיום 26.3.09 בתיק בימ"ש א 1308/09 (בש"א 6612).
כנספח 5 לתגובת המשיב, צירף המשיב העתק של צווי ביטול העיקולים. מעיון בהם עולה כי אכן העיקול שניתן בת"א 2039/08 בש"א 17998/08 בוטל אך המשיב לא הביא כל אסמכתא לטענתו לפיה העיקול הנוסף הרשום בנסח בוטל אף הוא.
3) באשר לדירה ברח' חבצלת השרון 39, בהרצליה פיתוח –
המשיב טוען כי הבית מוחזק על ידו באמצעות חברה מטעמו ושוויו 15,5000,000 ₪. כל העיקולים אשר הוטלו על הנכס בוטלו מלבד עיקול של יוסי וצבי ויליגר שהוא עד לגובה של 8,500,000 ₪.
מנגד, המבקשת טוענת בתשובה לתגובה כי מדובר בנכס המוחזק ע"י חברה זרה ולא נמסר מידע לגבי החברה. כן טוענת המבקשת כי בהתאם לנסח, מוטלים על נכס זה שני עיקולים והמשיב לא הביא מסמך המאשר את טענותיו לגבי גובה העיקול.
מעיון בנסח שצורף עולה כי הבעלים הינה חברה זרה , מורסין הולדינגס לימיטד ומוטלים שני צווי עיקול על הנכס.

בנסיבות אלה ובהסתמך על החומר המונח לפני, לא מצאתי כי עלה בידו של המשיב להצביע על נכסים המצויים בארץ אשר מהם יוכל תוכל המבקשת להיפרע, היה והתביעה תידחה.

ו. לאור מכלול הנסיבות מהן עולה כי המשיב- התובע שכנגד אכן מתגורר כיום בחוץ-לארץ ואין בידו להצביע על נכסים הנמצאים בישראל שמהם תוכל המבקשת להיפרע, במידה והתביעה שכנגד נגדה תידחה, הרי שיש מקום לחייב בהפקדת ערובה.

ז. כמו כן, אין בידי לקבל את טענת המשיב כי בנסיבות העניין אין מקום להטיל עליו הוצאות מקום בו מדובר בתביעה שכנגד ואני מסכימה עם טענות המבקשת בתשובה לתגובה בהקשר זה לפיהן מדובר בתביעה שעומדת בפני עצמה ונתבעים בגדרה נתבעים נוספים.
ובאשר לסיכויי התביעה – אין מקום בשלב המקדמי בו אנו מצויים להעריך את סיכויי התביעה; ונושא זה אינו יכול לכשעצמו להכריע בבקשה לחיוב בהפקדת ערובה (ראה החלטת כב' הש' זילברטל ברע"א 6353/12 אברהם נ' יגרמן, שצוטטה על ידי).

6. לסיכום:

א. סכום הוצאות שנפסק בתביעה בסכום של 790,000,000 ₪; כאשר נתבעת היא חברה זרה ומטבע הדברים יהיה צורך בהטסת עדים לישראל; על כל הכרוך בכך; אמור להיות גבוה. אין מדובר באלפי ₪, עשרות אלפי שקלים; אלא לכל הפחות סכום של מאות אלפי ₪, אם לא למעלה מכך.
בחיוב בהפקדת ערובה אין צורך להבטיח כבר עתה את כל סכום ההוצאות; שייפסק; ככל שייפסק; מה עוד שהמבקשת הגישה נגד המשיב את התביעה הראשית; ולפחות חלק מההוצאות; תוצאנה גם לצורך הוכחת התביעה הראשית.

ב. לאור האמור לעיל, אני מחייבת את המשיב להפקיד בתוך 40 יום מקבלת החלטה זו סכום מזומן או ערבות בנקאית צמודה למדד על סך 400,000 ש"ח לשם הבטחת הוצאות המבקשת וזאת מכוח סמכותי עפ"י תקנה 519 (א) לתקסד"א.

ג. בהעדר הפקדת ערובה יהיה מקום לפעול עפ"י תקנה 519 (ב) לתקסד"א.

ד.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אישור עיקולים

  2. הפרת צו עיקול

  3. ביטול עיקול רכב

  4. התיישנות עיקול

  5. אישור עיקול זמני

  6. ביטול עיקול צד ג

  7. ביטול עיקול זמני

  8. אישור הסרת עיקול

  9. ביטול עיקול חברה

  10. ביטול עיקול חלקי

  11. ביטול עיקול ידני

  12. ביטול עיקול מנהלי

  13. הערת אזהרה עיקול

  14. ביטול עיקול מע''מ

  15. ביטול עיקול במדיה

  16. חוב ארנונה עיקול

  17. התיישנות עיקולים

  18. אישור ביטול עיקול

  19. בקשה למחיקת עיקול

  20. ביטול עיקול פיקדון

  21. ביטול עיקול ארנונה

  22. בקשה למתן צו עיקול

  23. ביטול צו עיקול זמני

  24. הפרת צו עיקול זמני

  25. ביטול עיקול מקרקעין

  26. ביטול עיקול רכב נכה

  27. ביטול עיקול על מגרש

  28. ביטול עיקול פיצויים

  29. ביטול עיקולים זמניים

  30. ביטול עיקול בית משפט

  31. איחור במסירת צו עיקול

  32. ביטול צו עיקול על רכב

  33. ביטול עיקול פקיד שומה

  34. אישור עיקול אצל מחזיק

  35. ביטול צו עיקול מקרקעין

  36. ביטול עיקול לפני אזהרה

  37. ביטול עיקולים חברה זרה

  38. ביטול עיקול כספי ביטוח

  39. אי מתן תשובה לצו עיקול

  40. ביטול עיקול רכב של נכה

  41. ביטול עיקול הערת אזהרה

  42. ביטול עיקול רטרואקטיבי

  43. בקשה לשחרור רכב מעוקל

  44. ביטול עיקול חוסן כלכלי

  45. הערת אזהרה עיקול מאוחר

  46. ביטול עיקול חשבון עו''ש

  47. התנאים למתן עיקול זמני

  48. ביטול עיקול ביטוח לאומי

  49. תנאים להטלת עיקול זמני

  50. הערת אזהרה קודמת לעיקול

  51. ביטול עיקול במעמד צד אחד

  52. דחיית בקשה לביטול עיקול

  53. בקשה למתן צו עיקול זמני

  54. בקשה דחופה לביטול עיקול

  55. תנאים למתן צו עיקול זמני

  56. אישור זכויות נקי מעיקולים

  57. בקשה למחיקת עיקול מקרקעין

  58. התנאים למתן צו עיקול זמני

  59. הערת אזהרה גוברת על עיקול

  60. ביטול עיקול לאחר תשלום חוב

  61. ביטול עיקול רכב בהוצאה לפועל

  62. ביטול צו עיקול זמני על נכסים

  63. ביטול עיקול זמני במעמד צד אחד

  64. ביטול עיקול המרכז לגביית קנסות

  65. ביטול עיקול שניתן במעמד צד אחד

  66. ביטול צו עיקול זמני על מכוניות

  67. ביטול צו עיקול שניתן במעמד הצדדים

  68. איסור שימוש במידע בדבר הטלת עיקול

  69. ביטול צו עיקול שניתן במעמד צד אחד

  70. חיוב בתשלום סכום מעבר לסכום העיקול

  71. עיקול על רכב בגלל קנס מלפני 9 שנים

  72. בקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד

  73. חיוב המבקש בהוצאות אגרת עיקולי בנק מחמת אי-תשלום חשבון המים

  74. בקשה לאישור עיקול זמני על פי תקנה 378(א) לתקנות סדר הדין האזרחי

  75. בקשה לאפשר להשלים רישום זכויות במקרקעין ולהורות על ביטול עיקולים

  76. האם זכות כמוטב גוברת על זכות מכוח עיקולים מאוחרים לאחר מות המנוח ?

  77. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון