ביטול עסקה אייפון

  1. התובע הגיש תביעה שביסודה דרישה לביטול עסקה לרכישת מכשיר טלפון נייד מסוג iPhone4 (להלן – המכשיר) בטענה כי הנתבעת הפרה את ההסכם עמו.
  2. אין מחלוקת בין הצדדים, כי ביום 26.5.11, שחל להיות ביום חמישי, במרכז השירות של הנתבעת בירושלים, נכרת הסכם בין הצדדים, לפיו רכש התובע מהנתבעת, באמצעות נציגת שירות, את המכשיר תמורת סך של 4,968 ₪, ב-36 תשלומים שווים, וכן חבילת שימוש (להלן – העסקה).
  3. כעבור 4 ימים, ביום שני, 30.5.11, שב התובע למרכז השירות של הנתבעת וביקש מנציגת השירות לבטל את העסקה.
  4. הנתבעת סירבה לבטל את העסקה ולבטל את החיוב בגין המכשיר.

טענות התובע
5. התובע טוען, כי הוא זכאי היה לבטל את העסקה, כיוון שהנתבעת הפרה את התחייבותה כלפיו.
לטענתו, הובטח לו על ידי נציגת הנתבעת, במעמד הרכישה, כי היא תבצע החלפה בין מספר טלפון נייד של רשת סלולרית מתחרה שהיה קיים ברשותו, לבין המספר החדש שקיבל במעמד רכישת מכשיר האייפון, וזאת באופן שמספר הטלפון הישן והמוכר יוצמד למכשיר החדש, בעוד שהמספר החדש שקיבל במסגרת העסקה יוצמד למכשיר הישן (להלן – ניוד המספרים). התובע טוען, כי נציגת השירות הבטיחה לו, כי ניוד המספרים יושלם לכל מאוחר עד יום ו', 27.5.11, בשעה 12:30. לדבריו, הוא הדגיש לפניה את החשיבות בכך שניוד המספרים יבוצע בהקדם.
משנוכח התובע ביום ו', כי ניוד המספרים לא בוצע, ולנוכח מענה בלתי מספק שקיבל מנציגי הנתבעת בשירות תמיכת הלקוחות הטלפוני, החליט לבטל את העסקה.
ביום א', 29.5.11, התקשר התובע אל הנתבעת וביקש לבטל את העסקה עמה. לדבריו, נאמר לו על ידי נציגת השירות של הנתבעת, כי את ביטול העסקה ניתן לבצע במרכז השירות שבו רכש את המכשיר.
לטענת התובע, כשהגיע למרכז השירות, שם נעשתה העסקה, לצורך ביטולה, הנתבעת סירבה, למרות שלא חלפו 14 ימים מרכישת המכשיר. לעניין זה נאמר לו כי מאחר שבמהלך הימים שחלפו למן ביצוע העסקה הוא עשה שימוש במכשיר, הוא אינו זכאי לבטל את העסקה.
6. על יסוד האמור, עותר התובע להורות על ביטול העסקה, וכן הוא מבקש לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 1,500 ₪, הכולל החזר של התשלום הראשון ששילם עבור המכשיר בתוספת פיצוי בגין הוצאותיו ועוגמת נפש שנגרמה לו. כן הוא מבקש לחייב את הנתבעת בהחזר כל סכום ששילם במסגרת חיוביו בגין רכישת המכשיר למן הגשת התביעה ועד היום.
טענות הנתבעת
7. הנתבעת הכחישה בכתב ההגנה את טענות התובע להפרת ההסכם מצדה. לטענתה, אכן, הסכם ההתקשרות בין הצדדים כולל את תנאי רכישת המכשיר ואת עצם ניוד המספר הקיים מהרשת המתחרה, אך לא נזכרת בו ולו ברמז הבטחה כלשהי שניתנה לתובע בדבר החלפת המספרים בין מכשירי הטלפון של התובע.
עוד הוסיפה הנתבעת וציינה, כי כשהגיע התובע למרכז השירות, ביום 30.5.11, במטרה לבטל את העסקה, הוא ציין לפני נציגת השירות, כי הטעם לביטול העסקה נעוץ בחבילת שימוש טובה יותר שקיבל מרשת מתחרה, במסגרת עיסוקו כשוטר. עובדה זו מלמדת, לדבריה, כי טענות התובע בדבר הפרת ההסכם מצדה ובדבר שירות לקוי שקיבל במענה לפניותיו, אינן נכונות, ולא הן שעומדות בבסיס בקשתו לביטול העסקה.
כמו כן, הנתבעת ציינה, כי במהלך 4 ימים שחלפו למן חתימת ההסכם ועד לבקשת התובע לבטלו, ביצע התובע שימוש בסך כולל של כ-100 דקות שיחה במכשיר שסופק לו, ולכן אין הוא זכאי לביטול העסקה בתוך 14 ימים.
דיון והכרעה
8. תקנה 2 לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א-2010, מאפשרות לצרכן לבטל עסקה ולהחזיר מוצרים שרכש תוך 14 יום –
"2. צרכן רשאי לבטל הסכם בהתאם לפסקאות (1) עד (7) ובלבד שביטול הסכם לרכישת טובין יהיה בתנאי שהצרכן יחזירם לעוסק והטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש בידי הצרכן הרוכש; החזרת הטובין באריזה המקורית תהווה ראיה מספקת לאי-עשיית שימוש בהם –
(1) לרכישת טובין או סוגי טובין כאמור בפרטים 1 עד 6 ו-23 לתוספת – בתוך 14 ימים מיום שקיבל את הטובין; לגבי פרטים 1 עד 3, 6 ו-23 לתוספת, פתיחת האריזה המקורית כשלעצמה לא תיחשב שימוש או פגימה בטובין, אלא אם כן יוכח אחרת; חיבור הטובין לחשמל, גז או מים ייחשב לעניין זה שימוש בטובין;".


פריט 3 בתוספת השנייה מוגדר כציוד קצה בהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. בחוק זה מוגדר ציוד קצה, בין היתר, כמכשיר נייד.
כלומר, התקנות קובעות, כי אם נעשה שימוש במכשיר, לא ניתן לבטל את העסקה בגינו.
9. התובע טען בדיון, כי השימוש הראשוני במכשיא נעשה על ידי נציגת הנתבעת במרכז השירות, לצורך הפעלתו, ולכן ניתן לומר, כי מתחילה, המכשיר שקיבל לידיו לא היה חדש וכי נעשה בו שימוש מוקדם על ידי הנתבעת. בהתאם לכך, טען התובע, כי על הנתבעת היה לבטל את העסקה, כאמור בתקנות, ולהפסיק את החיובים בגין המכשיר.
הנתבעת טענה, כי במהלך הזמן שחלף למן ביצוע העסקה ועד שהתובע ביקש לבטלה, ביצע התובע, באמצעות המכשיר, שיחות טלפון במשך 100 דקות, ולפיכך היא לא היתה מחויבת לבטל את העסקה. הנתבעת צירפה דוגמאות של פירוט השיחות, כפי שעשה גם התובע עצמו. התובע ביקש להוכיח, כי ביצע מספר רב של שיחות למרכז שירות הלקוחות של הנתבעת במטרה לקבל מענה לפניותיו בעניין נשוא התובענה, אלא שגם הוא אינו חולק על כך, שבין הימים 26.5 ל-28.5, ביצע באמצעות המכשיר שיחות ליעדים אישיים שונים, שאורכן הכולל 27 דקות. באותם ימים גם גלש באינטרנט, באמצעות המכשיר, בנפח של כ-MB 2.5.
במצב הדברים הזה, מקובלת עלי טענת הנתבעת, כי לא תוכל עוד למכור את המכשיר לאחרים כמכשיר חדש, עובדה שלבטח תגרום לה הפסד. כמו כן, איני מקבלת את טענת התובע, לפיה בהדגמה שביצעה נציגת הנתבעת במהלך ביצוע העסקה, משום שימוש בטלפון, ואני דוחה את טענתו זו.
על התובע היה לשקול היטב את צעדיו טרם שביצע שימוש במכשיר. משלא עשה כן, נראה כי מדובר בטעות בכדאיות העסקה מצדו, שאינה מביאה לביטולה.
לאור האמור, לא חלה על הנתבעת חובה לקבל בחזרה את המכשיר ולזכות את התובע בגינו.
10. גם ביתר טענותיו של התובע לא מצאתי ממש. במסמכים עליהם חתם מפורטים פרטי העסקה, ואף לא באחד מהם נכתב כי מובטח לתובע שהנתבעת תדאג בתוך פרק זמן קצוב לניוד המספרים בין המכשירים השונים שברשותו. וודאי שאין יסוד לטענתו, כי השלמת העסקה הותנתה בניוד המספרים על פי המוסכם.
אכן, במסמך המפרט את תוכן שיחות הטלפון שקיים התובע עם נציגי השירות של הנתבעת, נכתב, כי ביום 27.5.11, יום ו', בשעה 12:50, ביקש התובע להזכיר לנציגת השירות שעשתה מטעם הנתבעת את העסקה "לבצע את הצלבת המספרים שהבטיחה לו". ואולם, בכך לא די כדי לבסס את הטענה, כי בקשתו לנייד את המספרים עמדה כתנאי להשלמת העסקה.
11. נוסף על האמור, גם בכתב תביעתו לא טען התובע כי החלטתו לבטל את העסקה נובעת מהטעיה של הנתבעת או בשל הפרת ההסכם על ידה, אלא נימק זאת בכך שלא היה שבע רצון מאיכות השירות שסיפקה הנתבעת, ובדבריו שם – "באותו רגע לא יכלתי עוד וביקשתי מהנציגה שכרגע כל מבוקשי הוא לבטל את העסקה ולא מעבר לכך. מתוך היגיון פשוט שאם כך נראה השירות של אורנג' בתחילת העסקה, איני רוצה לחשוב מה יהיה בהמשך".
12. התובע זימן לעדות מטעמו את חברו, מר דוד אוחנה, אשר לטענתו, נכח ביחד עמו במעמד החתימה על ההסכם ביום 26.5.11. אוחנה תמך את גרסת התובע כאשר טען, כי נציגת הנתבעת הבטיחה לתובע להשלים את ניוד המספרים עד יום ו', 27.5.11, ולדבריו, התובע הבהיר לה, כי מבחינתו, זהו תנאי לביצוע העסקה. עם זאת, אוחנה אישר, כי לא ידוע לו על הסכמה שהושגה בין הצדדים, שלפיה ניוד המספרים עד יום ו' הוא תנאי להשלמת העסקה ובמידה שהדבר לא יבוצע במועד, העסקה תתבטל.
13. סיכום של כל האמור עד כה מוביל אותנו למסקנה הברורה, שככל שהתובע ראה בניוד המספרים עניין מהותי בהצטרפותו לשירות שמספקת הנתבעת – ואמנם, הוא הדגיש פרט זה מספר פעמים הן בכתב התביעה והן בעדותו – הרי שאין בסיס אמיתי לטענתו, כי השלמת שלב זה הונחה על ידי הצדדים כתנאי לביצוע העסקה. גם אין כל היגיון בכך, שהתובע קיבל לרשותו קו תקין ומכשיר חדיש שניתן לבצע באמצעותו שיחות טלפון, כפי שאכן עשה, במצב שבו העסקה טרם הושלמה וכאשר עומדת בידו עדיין הזכות לבטלה אם בתוך יממה אחת לא תבוא משאלתו לנייד את מספרי הטלפון למילואה.
למעלה מן הצורך אוסיף, כי עמידתו הדווקנית של התובע על "זכותו", כנובע מן המוסכם בין הצדדים, עולה, בנסיבות העניין, כדי חוסר תום לב. גם אם אקבל, לצורך העניין את הטענה, כי נציגת הנתבעת אכן הבטיחה לו, במעמד הרכישה, כי תדאג לבצע את ניוד המספרים המבוקשת עד יום ו', 27.5, הרי שבהחלטת התובע לבטל את העסקה רק בשל הטעם הזה, בחלוף יום אחד בלבד, שהוא יום שבת, שכידוע, לא מתקיימת בו פעילות עסקית, ובסירובו להיעתר להצעות הנתבעת בעניין, ניתן לראות בו מי שכל מטרתו להיחלץ מן העסקה ולהפעיל לחץ על הנתבעת לקבלת החזר כספי, והתנהגות זו נראית בעיני כעמידה דווקנית על זכות הנגועה בחוסר תום לב.
מסקנה זו מתיישבת היטב עם טענת הנתבעת, כי בתחילה נימק התובע את רצונו לבטל את העסקה בכך שקיבל הצעה טובה יותר מרשת מתחרה. במסמך שהציגה הנתבעת, המפרט את תוכן השיחה שהתקיימה בין התובע לבין נציגת השירות של הנתבעת מובאים פרטי ההסכם שהוצע לתובע על ידי הרשת המתחרה, ואין ספק בעיני, כי התובע הוא שמסר את הפרטים לנציגת השירות, כנראה, בניסיון להיטיב את תנאי העסקה לאחר חתימתה או במטרה לבטלה. משסורבה בקשתו לבטל את העסקה בעילה זו, פנה התובע לאפיק חליפי, וביקש לבטל את העסקה מן הטעם שהנתבעת היא שהפרה את התחיבותה כלפיו בכך שלא השלימה את ניוד המספרים.
14. התוצאה היא שהתביעה נדחית.
לאור כל האמור, התובע אינו זכאי לקבל החזר עבור המכשיר. כמו כן, הוא אינו זכאי לקבל החזר עבור תשלומים ששילם, ככל ששילם, עבור המכשיר במהלך החודשים שחלפו מאז רכישתו. כנובע מכך, התובע גם אינו זכאי לקבל כל תשלום בגין הוצאות, הפסדים או עוגמת נפש.
מנגד, אני קובעת כי על התובע לשלם לנתבעת בתוך 30 יום הוצאות משפט בסך 450 ₪, שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה ורבית כחוק.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מהיום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון