ביטול עסקה טאבלט


1. במהלך חודש 10/10 פנתה הנתבעת אל התובע בהצעה למעבר לשירותיה. בהמשך להצעה זו הגיע נציג מטעם הנתבעת אל התובע והחתימו על הסכם לפיו רוכש התובע 6 מכשירי טלפון סלולרי וכן מתחייב לחבילה סלולרית. עוד הוסכם כי התובע יקבל במסגרת עסקה זו שני מכשירי טאבלט המוגדרים כמתנה. המכשירים סופקו לתובע לאחר מספר ימים, בחבילה באמצעות הדואר ואין מחלוקת כי עד היום הוא לא פתחם ולא עשה בהם כל שימוש.

2. התובע טוען כי סבר בתחילה שאין מדובר בחתימה מחייבת, אלא בשלב מקדמי של בירור מטעמה של הנתבעת אודותיו בבנק ורק לאחר שהמכשירים נשלחו אליו הבין כי חתם על מסמכי רכישה. עוד טוען הוא כי כשבוע לאחר קבלת המכשירים ניסה לבטל את העסקה אך הדבר לא התאפשר לו בשל התחמקותו של הנציג מפניותיו. התובע מודה כי לא פעל בנחישות הנדרשת והגיע למשרדי הנתבעת רק לאחר מספר חודשים ולאחר שנואש מאפשרות הגעה להבנה עם הסוכן. לטענתו לאחר שנה הפסיק את הוראת הקבע ועד היום שילם סך מצטבר של כ- 18,000 ₪. התובע הדגיש כי מעולם לא עזב את החברה הקודמת אליה היה מחובר עת הגיע הנציג אליו, מעולם לא חובר לשירותי הנתבעת ומעולם לא שוחח בטלפונים אלו.

3. הנתבעת טוענת כי התובע חתם על הסכם התקשרות מחייב וברור, קיבל את המכשירים ופנה אליה לביטול העסקה רק לאחר כ-10 חודשים. לטענתה בכתב ההגנה היא הסכימה לפנים משורת הדין לביטול העסקה אך התובע לא מסר לידיה את המכשירים ואף דרש פיצוי. על כן טוענת היא כי בשלב זה, לאחר חודשים כה רבים, המכשירים הפכו לא שימושיים עבורה ואין ביכולתה עוד ללכת לקראת התובע ולבטל העסקה.

4. הנתבעת טוענת עוד שאין מדובר בעסקה ברוכלות כמשמעות הביטוי בחוק הגנת הצרכן (להלן -החוק), שכן התובע הינו בעל עסק ועל כן אינו "צרכן" כהגדרתו בחוק. יחד עם זאת ראוי לציין כי במהלך הדיון נראה שזנחה טענה זו שכן לא טענה כך עוד ואף טענה כי "ככל הנראה הוא פנה אלינו מעבר ל-14 יום ולכן העסקה לא בוטלה" ומכאן שאף לשיטתה לו היה פונה התובע במסגרת 14 הימים הקבועים בסעיף 14 לחוק (שעניינו עסקה ברוכלות), לא היתה טוענת כלפיו טענה זו.

5. הנתבעת פירטה והסבירה כי בהתאם לעסקה התחייב התובע לשלם עבור הציוד 444 ₪ למשך 36 חודשים ואילו עבור מרכיב השיחות 967 ₪ לחודש. הנתבעת הודתה כי בשמונת החודשים הראשונים לא חויב התובע שכן קיבל זיכויים עבור קנסות יציאה מהחברה אותה אמור היה לעזוב. הנתבעת הודתה גם כי המכשירים מעולם לא חוברו לקו, לא נעשה בהם כל שימוש והתובע לא דיבר ולו שיחה אחת באמצעותה.

6. לאחר סיומו של הדיון הוריתי לתובע להמציא לבקשת הנתבעת חשבוניות מהחברה האחרת ביחס לתקופה שלאחר חתימת ההסכם עם הנתבעת, שכן זו טענה שיתכן וקיבל הצעה טובה בחברה האחרת ולכן ביקש לבטל עסקה זו. התובע המציא חשבוניות כאמור והנתבעת טענה בתגובתה בכתב כי מצאה בהן הטבות מסוימות שקיבל התובע בחשבונית חודש 2/11.

דיון

7. השאלה העומדת להכרעה היא האם ביטל התובע כדין את העסקה ובמועד. מכאן שאין חשיבות בעיני לשאלה האם קיבל התובע הצעה טובה יותר מהחברה האחרת, אם לאו, שהרי זכותו לביטול העסקה אינה מותנית בדבר, זולת עמידה במועדים הקבועים בחוק.

8. אינני מקבל את טענת התובע לפיה לא הבין על מה הוא חותם. התובע הוא אדם בוגר, בעל עסק אשר חתם על מספר רב של מסמכים ומסר את פרטי חשבון הבנק שלו. עיינתי במסמכים שהציגה הנתבעת בכתב הגנתה וברור מהם שמדובר בעסקה לרכישת 6 מכשירים. על כן אין התובע יכול להישמע בטענה לפיה סבר שמדובר בשלב מקדמי שעניינו בירור בלבד.

9. אינני מקבל גם את טענת הנתבעת לפיה התובע אינו צרכן כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן. "צרכן" מוגדר כמי "שקונה נכס ...לשימוש שעיקרו אישי ביתי או משפחתי". התובע העיד כי העסקה כללה שישה מכשירים ונדרשו לו רק חמישה מכשירים "למשפחה ולעסק". התובע העיד כי הוא מנהל חנות קטנה, הוא נשוי ואב לשלושה ילדים בגירים ומכאן שנראה שרוב המכשירים שימשו את המשפחה שלא לצרכים עסקיים. בכל מקרה, לאור תכליתו של חוק הגנת הצרכן בכלל וסעיף 14 (עסקה ברוכלות) בפרט, לא ראיתי במה שונה בעל חנות קטנה מכל אדם המנהל משק בית ורוכש מוצרים. תכליתו של סעיף 14 היא לאפשר לאדם שהתקשר בעסקה מקרית, אותה יזם העוסק, לחזור בו לאחר תקופה קצרה משחשב שנית על הנושא. יתכן ויש מקום להגביל זכות בזו ביחס לעסקים מסוימים, לגביהם הליך קבלת ההחלטות העסקיות מעיד על רצינות ובדיקה מקדמית, שאינה מתיישבת עם תכלית ההגנה אותה מעניק החוק, אך בענייננו לא התרשמתי כי התובע הנו בעל עסק מסוג זה (ראה עוד לעניין זה (בש"א (מחוזי-חיפה) 6438/03 שלג נ' פרטנר תקשורת בע"מ (לא פורסם) ; ת.א (ת"א) 718529/06 פלאפון תקשורת בע"מ נ' חנאי יצח ; (ס' דויטש, דיני הגנת הצרכן, כרך א' - יסודות ועקרונות, עמ' 219). מכאן שהתובע הנו צרכן כהגדרתו בחוק.

10. וכעת לשאלה מתי הודיע התובע לראשונה על ביטול העסקה. אין מחלקות כי התובע הגיע למשרדי הנתבעת לאחר מספר חודשים. התובע טוען כי היה זה לאחר "ארבעה-חמישה" חודשים ואילו הנתבעת טוענת כי היה זה לאחר 10 חודשים. אין צורך להכריע במחלוקת זו, שכן כך או כך אין בפניה זו לסייע לתובע שכן היא מאוחרת מאוד. יחד עם זאת התובע טוען כי הודיע לאחר זמן קצר (לטענתו כשבוע) לסוכן שאינו מעוניין בעסקה. מובן כי הסוכן הוא שלוחה של הנתבעת והודעה אליו כמוה כהודעה לנתבעת עצמה. השאלה היא אפוא מתי הודיע התובע לסוכן שרצונו לבטל את העסקה.

11. הסוכן (אורן) העיד מטעם הנתבעת וטען כי הוא הגיע אל התובע בעקבות פניה יזומה של הנתבעת אליו. הסוכן העיד כי לאחר אספקת המכשירים "אני רדפת אחריו...הוא כל הזמן דחה אותי ...וזה היה על מנת לקדם את העסקה" ; " אם הוא לא רצה אותם הוא לא היה צריך לקבל. על פי החוק הוא היה צריך בתוך 14 יום לבקש להחזיר." ; "הוא לא הפעיל את הקווים. אני הייתי צריך לרדוף אחריו על מנת להפעיל את הקווים, התקשרתי אליו והוא כל הזמן דחה אותי".

12. לדעתי מכלול הנסיבות מצביע על כך שהתובע הודיע לסוכן בתוך זמן קצר שהוא אינו מעוניין בעסקה ובכל מקרה ברור לחלוטין שהסוכן הבין כי התובע אינו מעוניין בעסקה. התובע רכש 6 מכשירים סלולאריים אך מעולם לא חיבר אותם לקו כלשהו ולא דיבר בהם ולו דקה אחת. התובע גם לא נטש את החברה הקודמת (פלאפון) אליה היה מחובר. מכאן ברור שהתובע הקפיד שלא לנהוג במכשירים כמי שקיבלם בחפץ לב ומעוניין בהם. הסוכן טען שנאלץ "לרדוף" אחר התובע על מנת לחברו לקו "כדי לקדם את העסקה". התובע טוען כי הוא שרדף אחר הסוכן שהתחמק ממנו. אני מעדיף את גרסת התובע בנושא שכן כך לא נוהג מי שרוכש מכשיר סלולרי ומעוניין בו, לא כל שכן מי שרוכש 6 מכשירים בעלות כספית ניכרת. לא מצאתי סיבה הגיונית שיכולה הייתה לגרום לתובע להתחמק מהסוכן. לו רצה בביטול העסקה, מובן שהיה יוזם פניה אליו (כפי שטוען). לו היה מעוניין בעסקה מובן שהיה מעוניין גם בחיבור הקווים ומכאן שלא היה מתחמק מהסוכן. נראה כי גרסה זו באה כדי להסביר את ניתוק הקשר שבין השניים ומכאן שעדיפה בעיני גרסת התובע לפיה הסוכן התחמק ממנו לאור רצונו של התובע בביטול העסקה.

13. אכן, יתכן והתובע בשלב זה עדיין לא הודיע בנחישות על רצונו בביטול כל התקשרות עם הנתבעת, אולם התרשמתי כי לכל הפחות הוא הודיע על רצונו בעסקה אחרת, היינו במכשירים אחרים. מדובר בהודעה על ביטול עסקה זו והיה על הסוכן לפעול לביטולה של עסקה זו.

14. אני מקבל את גרסת התובע לפיה פנייה זו לסוכן הייתה לאחר כשבוע ובכל מקרה לפני חלוף 14 יום ממועד אספקת המכשירים. גרסה זו נתמכה למעשה על ידי הסוכן עצמו אשר טען כי התובע התחמק ממנו כאשר ביקש לחבר את המכשירים לקו. חיבור המכשירים לקו נעשה מן הסתם בסמוך לרכישתם ומכאן שהסוכן ידע בתוך זמן קצר מאוד לאחר אספקת המכשירים שהתובע אינו מעוניין בעסקה זו. הסוכן אף הודה כי "אחרי חודש של העסקה הוא אמר לי שהוא פנה למרכז השירות לבטל את העסקה" ומכאן שבתוך מועד הקצר מחודש התובע פנה לנתבעת ובכל מקרה עובר לכך הסוכן ידע על חוסר רצונו בעסקה. די בכך על מנת לקבוע כי התובע עמד בדרישת החוק.

15. מעבר לכך אציין כי לא מצאתי בהסכמים עליהם הוחתם התובע כל ציון בדבר זכותו של הצרכן לבטל את העסקה בתוך 14 יום כמתחייב מתקנה 2 (6) לתקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן), תשס"ח – 2008 . התקנות או החוק לא מפרטות מה דינה של הפרת חובה זו. מטרתה של חובה זו להעמיד את הצרכן על זכותו לבטל את העסקה בתוך 14 יום. מכאן, שאי קיום חובה זו, יכול בנסיבות מסוימות להשתיק את העוסק מלטעון טענות כנגד הצרכן בדבר אי עמידה במועד הקבוע בחוק. בנסיבות מקרה זה, בו למעשה טוענת הנתבעת (באמצעות הסוכן) כי הודעת התובע בדבר ביטול העסקה באה זמן קצר לאחר חלוף 14 הימים, נראה שהיא מושתקת מלטעון טענה בדבר חלוף המועד כאשר לא כללה במסמכיה הודעה בדבר זכות זו. במקרה זה כאשר האיחור, לשיטתה, הוא קצר מאוד, השתקתה מלטעון כך אינה סעד חמור מידי. עוד אציין כי התרשמתי שהתובע לא היה מודע לזכותו לבטל את העסקה ללא צורך בהסכמת הנתבעת ומכאן שקיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לאיחור לו טוענת הנתבעת (טענה שלא התקבלה כאמור). כך או כך דברים אלו נאמרים למעלה מהדרוש שכן קבעתי כאמור שהתובע ביטל את העסקה במועד.

16. על כן אני קובע כי התובע ביטל את העסקה במועדה וכחוק. העסקה מבוטלת אפוא. התוצאה היא כי הנתבעת תשיב לתובע את כל ששילם והתובע יחזיר לנתבעת את המכשירים שקיבל בדרך של העמדתם לרשותה במקום בו התקבלו, כאמור בסעיף 14(ב) לחוק. עוד ישיב התובע את חשבוניות הזיכוי שקיבל במקור. היות והתובע השתהה בהגשת תביעה זו, לא ראיתי לנכון לזכותו בהוצאות ואף לא בריבית והצמדה ועל כן הסכומים שיושבו לו יהיו בערך נומינאלי.

17. זכות להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

18.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול עסקה באג

  2. ביטול עסקה אלמ

  3. ביטול עסקה תנור

  4. ביטול עסקה מזגן

  5. ביטול עסקה מקרר

  6. ביטול עסקה שעון

  7. ביטול עסקה טאבלט

  8. ביטול עסקה לפטופ

  9. ביטול עסקה מצלמה

  10. ביטול עסקה בלנדר

  11. איחור באספקת מקרר

  12. ביטול עסקה מחשבים

  13. ביטול עסקה אלקטרה

  14. ביטול עסקה אוזניות

  15. ביטול עסקה של מקרר

  16. ביטול עסקה אייבורי

  17. ביטול עסקה דוד שמש

  18. ביטול עסקה מיקרוגל

  19. הסכם שירותי כביסה

  20. ביטול עסקה ביג בוקס

  21. ביטול עסקה שואב אבק

  22. ביטול עסקה הום סנטר

  23. ביטול עסקה שואב אבק

  24. ביטול עסקה מחשב נייד

  25. ביטול עסקה תקלה במסך

  26. ביטול עסקה מכונת קפה

  27. ביטול עסקה תוכנת מחשב

  28. ביטול עסקה קניית מחשב

  29. ביטול עסקה אלקטרוניקה

  30. ביטול עסקה קולנוע ביתי

  31. ביטול עסקה מדפסת לייזר

  32. אחריות סוללה למחשב נייד

  33. ביטול עסקה מכונת כביסה

  34. הפרת חוזה התקנת מזגנים

  35. ביטול עסקה עולם הקולנוע

  36. ביטול העסקה שקם אלקטריק

  37. ביטול עסקה DVD די וי די

  38. אחריות מכונת כביסה ניופאן

  39. אחריות על תיקון מחשב תביעת פיצויים

  40. תוספת מסתורי כביסה בחזית מערבית בבניין

  41. תביעה לפיצוי בגין תיקון בעיית טפטוף במזגן

  42. תקלות במיני בר (ביטול עסקה ותביעת פיצויים)

  43. רכש שעון גרין טבעי מחנות, השעון נשבר ויממה לפני מועד האספקה

  44. על פי הנחיות היצרן יש להמתין 24 שעות עד אשר ניתן להפעיל מקרר חדש

  45. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון