ביטול עסקה קרמיקה


1. בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן :"התובע" או "הבנק"), הגיש לביצוע בלשכת ההוצל"פ, 7 שיקים ע"ס כולל של 118,800 ש"ח, משוכים ע"י מפעלי נמליט בע"מ (להלן:"הנתבעת"), לפקודת מירב קרמיקה (להלן :"השיקים").

3 מהשיקים, המוצגים בת/1 הוסבו ע"י מירב קרמיקה שיווק 1993 בע"מ (להלן:"מירב שיווק") ו-4 השיקים הנותרים הוסבו ע"י מירב קרמיקה בע"מ (להלן:"מירב קרמיקה").

בכל השיקים מוטבעת חותמת "למוטב בלבד", שבוטלה לאחר מכן בחתימת הנתבעת.

כל השיקים הנ"ל לא כובדו, בשל הוראת ביטול של הנתבעת. הבנק נקט הליכי הוצל"פ נגד הנתבעת ונגד מירב שיווק ומירב קרמיקה. הנתבעת הגישה התנגדויות, שהתקבלו עפ"י החלטת כב' הרשמת וולפסון, מיום 15.1.95 בהמ' 765/94 הדיון בשני התיקים 561/95 ו-1086/95 אוחד. פס"ד זה מתייחס, איפוא, לשני התיקים.

2. לטענת הנתבעת -

א. הבנק אינו אוחז כשורה בשיקים, מאחר ששם הנפרע בשיקים אינו כשם המסב, כפי שנראה על פני השיקים ובחתימות ההיסב.

ב. זכות הקניין בשיקים פגומה, מאחר שהבנק מחזיק בשיקים שלא בתום לב.

לטענת הנתבעת, הבנק ידע על פרטי העיסקה בין הנתבעת לבין מירב קרמיקה, וידע גם שמדובר בעיסקה על תנאי, שצריכה היתה להגיע למימוש לא יאוחר מיום 14.12.93, כאשר השיקים סוחרו לבנק, עפ"י החותמות בגב השיקים ביום 17.12.93. דהיינו לאחר ביטול העיסקה.

ג. הבנק לא נתן ערך בעד השיקים, לא לפני כשלון העיסקה ולא אחריה.

ד. היה כשלון תמורה מוחלט, ביחסים שבין מירב קרמיקה לבין הנתבעת, מאחר שהשיקים ניתנו ע"ח עמלות עתידיות, לאחר שמירב קרמיקה, באמצעות מנהלה יהודה מנשה, הבטיחה לתווך בין הנתבעת לבין חברות קבלניות, שתתחייבנה לקנות מהנתבעת מוצרים בשווי של מיליון וחצי עד שני מיליון שקלים, אולם לא עמדה בהתחייבותה. היא נדרשה להחזיר את השיקים כבר ביום 15.12.93 ואף כי הבטיחה לעשות כן, לטענת הנתבעת, לא עשתה כן, דבר שאילץ את הנתבעת לבטל את השיקים.

3 .לטענת הבנק, הוא אוחז כשורה, בלי שהיתה לו ידיעה כלשהי, באשר לנסיבות מתן השיקים למירב קרמיקה. לחילופין, טוען הבנק, כי הוא אוחז בשיקים בתום לב, ובעד ערך בהיות מירב קרמיקה ומירב שיווק, לקוחות שניהלו אצלו חשבון, ביתרת חובה והסבו לו את השיקים, לתשלום חובן. מה עוד, שלגבי חלק מהשיקים, אלה שבת/1, נעשה נכיון שיקים ביום 19.1.94. עפ"י נספחים ח-1 וח-2 שבת/7.

לטענת הבנק, הוא מחזיק בשיקים גם עפ"י זכות העכבון, הנתונה לו עפ"י תנאי הסכם ניהול החשבונות, נספחים א-ד לתצהיר ת/7.

4. אין מחלוקת בין הצדדים, כי שיק נוסף, הראשון בסדרת השיקים, שנתנה הנתבעת למירב קרמיקה, שיק מס' 5777 ע"ס 29,000 ש"ח, שזמן פרעונו היה 30.1.94. נפרע בלי שבוטל (להלן:"השיק שנפרע"). אין גם מחלוקת, כי מירב קרמיקה ומירב שיווק נקלעו לקשיים כספיים והפסיקו פעילותן, בסביבות החודשים פברואר - מרץ 94'.


5 .מטעם הנתבעת, שהחלה בהבאת הראיות, העיד מנהלה מר דורון שמי (להלן:"מר שמי"), החתום על התצהיר נ/1.

מטעם הבנק העיד מנהלו מר ניסים פרנקו (להלן:"מנהל הבנק"), החתום על התצהיר ת/7 וע"ת 2, יהודה מנשה, שהוא מנהל מירב קרמיקה ומירב שיווק (להלן: "מר מנשה"), שסרב לחתום על תצהיר והעיד בביהמ"ש, בחקירה ראשית ובחקירה נגדית. מר מנשה אמר בעדותו, כי קיבל את השיקים ע"ח עמלות שהגיעו למירב קרמיקה, מפעילותה העסקית בעבר וגם ע"ח סחורות שקנתה ממנו הנתבעת עפ"י תעודות המשלוח ת/3 - ת/6 (להלן:"תעודות המשלוח"), עם הפסקת פעילותה של מירב קרמיקה, עקב הקשיים הכספיים.

הוא הכחיש שהשיקים ניתנו לו ע"ח עמלות עתידיות, בגין עיסקה שהבטיח, כביכול, להסדיר ושבוטלה.

בחקירתו הנגדית הוגש המקור של תעודות המשלוח, המוצגים נ/2 - נ/5, הוא אישר כי בתעודות המשלוח המקוריות, לא נרשמו הסכומים וגם לא ערבות אישית של אבי פרץ, מי שקיבל את הסחורה מטעם הנתבעת.

6. אחיזה כשורה:

ההוראה שבסע' 28 (א) לפק' השטרות קובעת: "(א) אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו"

התובע אינו אוחז כשורה בשיקים, מאחר שאין זהות בין שם הנפרע הרשום, לבין חתימת ההיסב שעל גב השיקים. אולם, אין בפגם זה לשלול את יסוד "האחיזה", כפי שנטען עי" הנתבעת.

מתוך העיון במוצג ת/1 עולה, כי השיקים נרשמו לפקודת מירב קרמיקה ובעוד שחתימת ההסב נעשתה ע"י מירב שיווק. גם לפי מוצג ת/2, השיקים נרשמו לפקודת מירב קרמיקה וחתימת ההסב נעשתה ע"י מירב קרמיקה בע"מ.

בע"א 217/87 מרכז פרץ לרשתות נגד בנק צפון אמריקה, פד"י מג (4) 613, 616 נקבע:

"גם אם לא תיארה הנפרעת בשמה הרשום, אין זה פגם היורד לשורשו של השיק. אולם חוסר ההתאמה בין תיאור הנפרעת ובין חתימת ההסבה פגם בחזותו של השיק, ובהיותו בלתי תקין לפי מראהו, נשללה מן המשיב האחיזה כשורה".

גם בע"א 645/81 תעשיות צפון בע"מ נגד פרידמן ושות' (1975) בע"מ פד"י לו (3) 757, 759 נקבע, שחוסר התאמה בין שם הנפרעת לבין חתימת ההסב על גביו, שוללת אחיזה כשורה בשיק, אך אינו פוגע בזכויות האוחז בשיק.


7. נוכח טענת הנתבעת על כשלון תמורה מלא עובר הנטל על הבנק להוכיח, כי הוא אוחז בשיקים בתום לב בעד ערך, אף כי לא ברור אם אכן היה כשלון תמורה מלא, כפי שנראה להלן.

א. יסוד תום הלב

אין אני רואה במעורבות הבנק מעורבות, הנגועה בחוסר תום לב. מר שמי טען, כי הבנק היה מעורב בכל העסקה, תוך ידיעה של כל פרטיה ושלביה. מנהל הבנק אישר, כי שוחח בטלפון עם דורון שמי, וכי השיחה נסבה רק על זמני פרעון השיקים.

מנהל הבנק אמר בעדותו בעמ' 22 לפרוטוקול, שורה 13 - "ישב אצלי לקוח יהודה מנשה והציע לי שיקים או הצעה להביא שיקים, משוכים על חשבון נמליט בזמני פרעון עתידיים. לא הכרתי ואני לא מכיר עד היום שום קטע שבגינם נקשרו אותם שיקים. ידעתי שמירב קרמיקה עובדת באופן שוטף עם מפעלי נמליט והם מתעסקים באותו תחום ..."

ועוד נאמר שם - בשורה 18 -

"יהודה מנשה הרים טלפון לצד השני שצריך לרשום לו את השיקים ונותן לי כדי שאני יאמר לאותו צד שאני לא מסכים לזמן פרעון ושיקצר אותם. כאן ולא יותר ולא שום מילה מעבר לזה".

דברי מנהל הבנק מקובלים עלי. אין לראות בשיחה זו מו"מ בו היה מעורב הבנק, לכאורה. להיפך, זו יכלה להיות אות אזהרה לנתבעת, באשר למצבה הכספי של מירב קרמיקה.

בנידון זה הנתבעת לא הצליחה להוכיח, אפוא, מעורבות הבנק במו"מ, או שותפות של הבנק לקנוניה. לכל היותר, ניתן לומר כי הנתבעת יידעה את מנהל הבנק על מועד ביצוע העסקה, בעוד שהוכח, מפי מר שמי עצמו, כי לא יידע את הבנק, לאחר מועד כשלון העסקה, כביכול, כי מירב קרמיקה לא סיפקה כל הזמנה.


ס' 28 (א) (2) לפקודת השטרות מגדיר אוחז כשורה, כאוחז שנוטל את השטר ובשעה שסיחרו לו את השטר, לא היתה לו כל ידיעה שזכות קניינו של המסחר פגומה. ידיעת החוזה אינה ידיעת הפרת החוזה, כאשר תאריך ביצוע העסקה, הוא עתידי, לאחר הסיחור, הרי שלא נולד הפגם לו טוענת הנתבעת, בזמן הסיחור. חוסר תום לב וידיעת הפגם, פירושם ידיעה ממשית ואין די באפשרות לדעת. אף החובה לדעת אין לה מקום בענייננו (ראה זוסמן, דיני שטרות עמ' 276-278).

במקרה דנן, גם אם הבנק ידע על פרטי העסקה והיה מודע, שהתאריך האחרון לביצוע העסקה הוא 14.12.93, הרי שמר שמי עצמו העיד, כי מנהל הבנק לא ידע על כשלון העסקה, וכי הוא לא דיווח לו ולא שוחח איתו יותר.

בעמ' 19 לפרוטוקול בשורה 12, נשאל מר שמי והוא עונה –
"ש. אתה מודה שלא יידעת את מנהל הסניף בכשלון העיסקה?

ת. לא דיברתי עם מנהל הבנק לאחר מכן, לאחר השיחה הראשונה".

מר שמי אמר דברים דומים, גם בעת שנחקר על תצהירו בדיון בפני כב' הרשמת בהמ' 765/94-

ב. אוחז בעד ערך
הוכח גם שהבנק אוחז בשיקים בעד ערך. בע"א 569/70 סלמה נ' בנק הפועלים בע"מ פד"י כה (1) 525, נקבע, כי קיימים שלושה סוגים של "ערך":

א. המשך נכונותו של הבנק להוסיף ולאפשר משיכות יתר בזמן הסיחור. זהו ערך במשמעות של "תמורה עתידית" ואין צורך "בתמורה מבוצעת".


אומר מנהל הבנק בעמ' 26 לפרוטוקול שורה 7 -

"התבקשתי לתת אשראי על שיקים דחוים כשזמני הפרעון בהם היו נושא הדיון".

ב. "תמורה שבעבר", היינו חובו של הנפרע לבנק, במועד הסיחור של השטר לבנק: עצם קיום החוב מהווה תמורה בת ערך לשיקים.

במקרה דנן, כפי שעולה מדפי החשבון של מירב קרמיקה (נספח ד1, ד2, ד3 יח) ומירב שיווק [נספחים ו (1) עד ו (5)], בכל התקופה הרלוונטית, עמדו החשבונות ביתרת חובה העולה על זו של סכום השיקים.

ג. סעיף 26 (ג) לפק' השטרות קובע, כי אוחז שיש לו עכבון על השטר מכוח חוזה או מכלל דין, רואים בו כאוחז בעד ערך כדי הסכום שיש לו עכבון נגדו.

במקרה דנן, מתוך עיון בהסכמים המוגדרים כתנאים בחשבון עו"ש, מוצגים א, ב, על פי סעיף 12 של כל אחד מההסכמים, יש לבנק זכות עכבון על השיקים, עד לסכום חובו של הלקוח. כמו כן, מתוך עיון בדפי החשבון (נספח ד (1), ד (2), ד (3,) ח) עולה, כי חשבונה של מירב קרמיקה, הן במועד הפרעון של השטר והן במועד הסיחור, עמד ביתרת חובה.

לזכותו של הבנק כנסב יש גם מעמד עצמאי בשיקים המסומנים כ- ת/1, מכוח נכיון שיקים שנעשה בתאריך 19.1.94. כאשר באותו תאריך הבנק לא ידע ולא צריך היה לדעת, על טענת הנתבעת, באשר לכשלון העיסקה, כביכול.

כידוע, ההלכה שנפסקה ונשתרשה היטב קובעת שאוחז, שאינו אוחז כשורה, מתגבר על כשלון מאוחר "שקפץ" על השטר ובלבד שנתן ערך בעד השטר, לפני כשלון התמורה. (ע"א 333/61 גויסקי נ' מאיר פ"ד טז 595).

נוכח האמור לעיל, הבנק כנסב אוחז, בעד ערך, גובר על הנתבעת, המושכת של השיקים, כיוון שהסיחור קדם לכשלון התמורה, אם בכלל היה כשלון תמורה.

8. כשלון התמורה:

בנידון זה עומדת גירסת מר שמי מול גירסתו של מר מנשה. כל אחת מהגרסאות מעלה תמיהות רבות, המטילות ספק בדבר הקשר שבין השיקים, נשוא הדיון, לבין העסקאות שנטענו. אמנם לאחר שקבעתי כי הבנק אוחז בשיקים בעד ערך ובתום לב, בלי שזכות הקניין שלו פגומה, אולי אין צורך להכריע בין הגירסאות הסותרות. אולם מן הראוי להתייחס לנושא, על מנת להאיר ולחזק את הקביעה, באשר לתום לבו של הבנק - ובאשר למועד סיחור השיקים.

לגירסת הנתבעת, סמוך לתחילת דצמבר 1993 נכרתה עסקת היסוד בין הנתבעת לבין מירב קרמיקה, ובו התחייבה מירב קרמיקה לספק הזמנות של 3 קבלנים, לעסקת רכישת מוצרי נמליט, בהיקף כספי של כ- 2,000,000 - 1,500,000
ש"ח, (להלן :"ההזמנות"). בתמורה לאספקת ההזמנות, משכה הנתבעת את השיקים נשוא הדיון, שהם עבור עמלות עתידיות.

גירסה זו תמוהה מאוד.

א. אין עליה כל מסמך בכתב (עמ' 2, שורה 7).

ב. זו פעם ראשונה שניתנת עמלה מראש, כאשר בדרך כלל העמלה משולמת לאחר ביצוע העסקאות והתשלומים (עמ' 2, שורה 12).

ג. העיסקה לא בוטלה. מכל מקום, לא נשלח אפילו מכתב שיזעק "חמס", כפי שההגיון העסקי והמסחרי מחייב, בנסיבות אלה.

ד. להיפך, נפרע שיק בסך 29,000 ש"ח ביום 30.1.94. כאשר שיק זה הוא מאותה סדרה ובגין אותה עיסקה.

אינני מקבל טענת הנתבעת, כי שיק זה נפרע בהיסח הדעת.

מר שמי אומר בנידון זה בעמ' 18 לפרוטוקול: "גם מנשה משך אותנו עוד יום ועוד יום וזו הסיבה שהשיק של ינואר שולם, כשראיתי זאת ביטלתי את השיקים האחרים". (שורה 29).

ובאותו עמוד בשורה 19:

"אין מצב של סכין חד שנדע בדיוק מתי העיסקה יכולה להתבצע. משכו אותנו באף כל הזמן". (שורה 29).

עוד הוא אמר:

"בסופו של דבר הסקנו בסביבות חודש ינואר או משהו כזה, שלא יצא מהדברים שום דבר וכל זה בועה באויר" (שורה 14).

"לא נקבנו תאריך מסוים, אחרי שנמשכו כמו מסטיק הדברים, עבר כחודש ימים וראינו שהדברים לא מתבצעים זה היה בסביבות אמצע השני של ינואר, הגענו למסקנה שהעסקה לא תתבצע" (שורה 17).

"במשך חודשיים ניסיתי לעשות את העסקה, רציתי לעשות את העסקה" (שורה 26).

הנה כי כן, לא היה סכין חד, כשדוקא צריך היה להיות סכין חד, בנסיבות שתיאר מר שמי. אם הוא הסכים למשיכת הזמן, עד אחרי 30.1.94, משמע שגם אם היה ביטול עסקה, הרי שזה היה אחרי 30.1.94.

לעומת זאת, גם גירסת מר מנשה מוזרה ותמוהה. אם הגיע לו כסף מהנתבעת עבור העבר, למה זה יקבל שיקים בפריסה כזו רחוקה ולמה לפני שקיבל את השיקים מהנתבעת, הוא שילם לה חוב בסך 70,000 ש"ח. מדוע יקבל שיקים מראש, על סחורה שמכר לה, ע"פ תעודות המשלוח רק ב- 14.2.94, בלי שנקוב בהן המחיר.

בנידון זה מסתמך הבנק על מוצגים ת/3 - ת/6, שהם העתק למקור, המעידים על עסקה אחרת, תוך הסתמכות על פירוט המחירים ועל חתימתו של פרץ על ההעתק כערב אישית.

לעומת זאת, על פי תעודות המשלוח, שהן המקור, מוצגים נ/2 עד נ/5, עולה בבירור, כי התוספת בדבר ערבותו של פרץ וגם מחירי המוצרים לא מולאו במקור, אלא הוספו ע"י מר מנשה לאחר מכן.

מעדות מר מנשה בעמ' 34 לפרוטוקול -

"על הקופי היה רשום. על הקופי לא היו כתובים המחירים" (שורה 24).

ועוד נאמר -

"לא כתבתי על המקור שאבי פרץ ערב אישי כי הוא לא רצה להיות ערב אישי, ואני הבטחתי את עצמי בצורה זו" (שורות - 27-28).

יתרה מזו, הפריטים המופיעים במוצגים נ/2 - נ/5, נרכשו מספקים שונים וביניהם הנתבעת. הנתבעת היא קאופרטיב תעשייתי, בעוד שמירב קרמיקה היא זו שרכשה ממנה מוצרים, במהלך היחסים העסקיים ששררו ביניהם. מדוע זה, איפוא, תרכוש הנתבעת סחורות, ובכללן מוצרים שלה, ממירב קרמיקה.


9. נראה לי, שהיתה עיסקה כלשהי בין מירב קרמיקה לבין הנתבעת, שטיבה לא הוברר, כאשר הנתבעת רצתה, כנראה, לעזור למירב קרמיקה ונתנה לה את השיקים, ביום 16.12.93, כפי שהעיד מר מנשה. הוא היסב את השיקים לבנק, לתשלום חובות של מירב קרמיקה ומירב שיווק. הבנק לא היה בתמונה והוא מצידו רצה שמירב קרמיקה תשלם חובותיה בכל ההקדם.

זו גם הסיבה שהנתבעת ביטלה את "למוטב בלבד" ואיפשרה בכך את סחרות השיקים.

בשלב כלשהו, אחרי 30.1.94 זמן רב אחרי מסירת השיקים והסבתם לבנק, החליטה הנתבעת לבטל את השיקים, כנראה, על רק הפסקת פעילותה של מירב קרמיקה.

בכך יש גם הסבר, מדוע רכשה הנתבעת, המוצרים ע"פ תעודות המשלוח.

כאשר מירב קרמיקה התמוטטה, מיהרה הנתבעת לבטל את השיקים ולנסות להקטין את נזקיה, ע"י לקיחת סחורות ומוצרים מבית העסק של מירב קרמיקה.

סחורה זו, היא בסכום של כ- 90,000 ש"ח, לפי מחירי רכישה, כפי שהעיד מר מנשה ואין לי סיבה לא לקבל עדותו זו.

אם כך, גם אם היה כשלון תמורה, הרי שהוא חלקי בלבד, אחרי שהנתבעת לקחה סחורות ומוצרים בשווי של למעלה מ- 90,000 ש"ח.

10. סיכומו של דבר. הבנק אינו אוחז כשורה, אבל אוחז בעד ערך, בתום לב, כאשר זכותו להחזיק בשיקים כשרה ונקיה מכל פגם.

אשר על כן, אני דוחה את ההתנגדויות של הנתבעת.

הבנק רשאי להמשיך בהליכי ההוצל"פ נגד הנתבעת, לגביית השיקים.

הנתבעת תשלם לתובע את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח, בצרוף מע"מ ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום עד התשלום בפועל.

בשולי פסה"ד, יש להביע מורת רוח, נוכח העובדה שב"כ הנתבעת הפר את הצו, באשר לאורך הסיכומים, שהוגבלו ל- 7 עמודים, כאשר סיכומיו התארכו על 13 עמודים.

היה מקום לחייבו בהוצאות אישיות, לטובת אוצר המדינה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול עסקה זהב

  2. ביטול עסקה נגר

  3. ביטול עסקה ספא

  4. ביטול עסקת ניוד

  5. ביטול עסקה טבעת

  6. ביטול עסקה פרקט

  7. ביטול עסקה מנוי

  8. ביטול עסקה מחלה

  9. ביטול עסקה יציל

  10. ביטול עסקת טבעת

  11. ביטול עסקת דירה

  12. ביטול עסקה זיכוי

  13. ביטול עסקה ריצוף

  14. ביטול עסקה קירבי

  15. ביטול עסקת טובין

  16. ביטול עסקת קופון

  17. ביטול עסקת קרדיט

  18. ביטול עסקת שדרוג

  19. ביטול עסקת שירות

  20. ביטול עסקה חוגים

  21. ביטול עסקה קצובה

  22. ביטול עסקה צילום

  23. ביטול עסקה הזמנה

  24. ביטול עסקה תאורה

  25. ביטול עסקה איפור

  26. ביטול עסקה הופעה

  27. ביטול עסקה הובלה

  28. ביטול עסקה מרחוק

  29. ביטול עסקה מקדמה

  30. ביטול עסקה קרמיקה

  31. ביטול עסקה 5 אחוז

  32. ביטול עסקה מי עדן

  33. ביטול עסקת ליסינג

  34. ביטול עסקה עודפים

  35. ביטול עסקה צמיגים

  36. ביטול עסקה טקסטיל

  37. ביטול עסקה מתצוגה

  38. ביטול עסקה במזומן

  39. ביטול עסקה מתמשכת

  40. ביטול עסקת גרופון

  41. ביטול עסקה גרופון

  42. ביטול עסקה דיסקים

  43. ביטול עסקת רוכלות

  44. ביטול עסקה תכשיטים

  45. ביטול עסקה דפי זהב

  46. ביטול עסקה צעצועים

  47. ביטול עסקה 48 שעות

  48. ביטול עסקה 20 אחוז

  49. ביטול עסקה שירותים

  50. ביטול עסקה 10 אחוז

  51. ביטול עסקת שירותים

  52. ביטול עסקה יד שניה

  53. ביטול עסקת יהלומים

  54. ביטול עסקה אולסייל

  55. ביטול עסקה סוף עונה

  56. ביטול עסקה קוסמטיקה

  57. ביטול עסקה לאחר יום

  58. ביטול עסקה עקב מחלה

  59. ביטול עסקה אחרי שנה

  60. ביטול קניה אי התאמה

  61. ביטול עסקה אפליקציה

  62. ביטול עסקה פרופורציה

  63. ביטול עסקה בהתחייבות

  64. ביטול עסקה סופר פארם

  65. ביטול עסקה הוראת קבע

  66. ביטול עסקה במבצע 1+1

  67. ביטול עסקה עם תקליטן

  68. ביטול עסקה במסמך חסר

  69. ביטול עסקה בסניף אחר

  70. ביטול עסקה דמי ביטול

  71. ביטול עסקה עדשות מגע

  72. ביטול עסקה גיפט קארד

  73. ביטול עסקה עד 14 יום

  74. ביטול עסקה כלי עבודה

  75. ביטול עסקה פסיכומטרי

  76. ביטול עסקה כשל תמורה

  77. ביטול עסקה לקוח עסקי

  78. ביטול עסקה ללא תמורה

  79. ביטול עסקה לאחר חודש

  80. ביטול עסקה איל מקיאג

  81. ביטול עסקה בגלל שריטה

  82. ביטול עסקה לאחר שימוש

  83. ביטול עסקה וואלה שופס

  84. ביטול עסקה לפני אספקה

  85. ביטול עסקה בבית הלקוח

  86. ביטול עסקה בדיוטי פרי

  87. ביטול עסקה עגלת תינוק

  88. ביטול עסקה כרטיס מתנה

  89. ביטול עסקה בהוראת קבע

  90. ביטול עסקה בוול סטריט

  91. ביטול עסקה ברגע האחרון

  92. ביטול עסקה מנוי לעיתון

  93. ביטול עסקה שירות מתמשך

  94. ביטול עסקה מדיה דיירקט

  95. ביטול עסקה לאחר 14 יום

  96. ביטול עסקה לקבלת שירות

  97. ביטול עסקה אחרי 14 יום

  98. ביטול עסקה באתר הכרויות

  99. ביטול עסקה משרד התקשורת

  100. ביטול עסקה הזמנה מיוחדת

  101. ביטול עסקה לאחר 24 שעות

  102. ביטול עסקה בהזמנה אישית

  103. ביטול עסקה בשל אי התאמה

  104. ביטול עסקה עקב אי אספקה

  105. ביטול עסקה ייעוץ פיננסי

  106. ביטול עסקה טיפול קוסמטי

  107. ביטול עסקה 14 ימי עסקים

  108. ביטול עסקה 14 ימי עבודה

  109. ביטול עסקה שירותי רפואה

  110. ביטול עסקה שירות הכרויות

  111. ביטול עסקה בהזמנה מיוחדת

  112. ביטול עסקה פחות מ24 שעות

  113. ביטול עסקה תו הזהב זיכוי

  114. ביטול עסקה ששולמה במזומן

  115. ביטול עסקה עקב מצב ביטחוני

  116. ביטול עסקת העברה ללא תמורה

  117. ביטול עסקה שלא שולמה במלואה

  118. ביטול עסקה לאחר תשלום מקדמה

  119. ביטול עסקה טלפונית תוך 14 יום

  120. מכתב ביטול עסקה

  121. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון