אי הכרה בתאונת דרכים

האם התאונה נשוא התביעה מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים")?

תמצית העובדות

1. ביום 14.5.2007, במהלך עבודתו במוסך, טיפל התובע ברכב מסוג ג'יפ "סופה" (להלן: "הרכב") שהיה מצוי על גבי מתקן הרמה (להלן: "ליפט") במוסך. תוך כדי טיפול ברכיבים חשמליים, לשם בדיקת אור ה"רוורס" ברכב, בהיות התובע בסמוך לתיבת ההילוכים כלומר בחלקו הקדמי של הרכב ומתחתיו, זינק הרכב קדימה. להערכת התובע, ששימש כמנהל המוסך, כתוצאה מכך שנגע בחוטי חשמל נוצר קצר. הרכב קפץ לפנים מאחר והסטרטר (מתנע) הופעל. הגלגלים הקדמיים עברו את קורת הרוחב הקדמית של הליפט. הרכב לא נפל לחלוטין מהליפט אך מאחר והגלגלים הקדמיים היו באוויר חלקו הקדמי של הרכב נטה לכיוון מטה. ידיו של התובע נמעכו בין ה"גשר" של הגיר לבין קורת הרוחב הקדמית של הליפט (להלן: "התאונה"). התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה. נקבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 30%.

2. הנתבעת 1 היתה מעבידתו של התובע במועד התאונה והינה מעבידתו גם כיום.
הנתבעת 2 היתה המבטחת של הנתבעת 1 בביטוח מעבידים.
הנתבעת 3 היתה המבטחת של הרכב בביטוח חובה.

טענות הצדדים


3. התובע טוען כי התאונה הינה תאונת דרכים בהתאם לחוק הפיצויים ועל הנתבעת 3 לפצותו. לחילופין טוען התובע לקיומה של עילת תביעה מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש] כנגד הנתבעת 1.

לטענת הנתבעות 1 ו-2 אירוע התאונה עונה על ההגדרה הבסיסית של תאונת דרכים, כאשר זינוקו של הרכב קדימה מהווה "נסיעה ברכב" ולחילופין "הידרדרות", בעוד הנתבעת 3 טוענת כי בתאונה לא מתקיים יסוד השימוש ברכב מנועי, כמו גם המבחן התחבורתי, ומשכך התאונה אינה נכנסת בגדרי חוק הפיצויים.

4. סעיף 1 לחוק הפיצויים, סעיף ההגדרות, מגדיר מהי תאונת דרכים. על מנת שמאורע ייחשב כתאונת דרכים יש לבחון האם מתקיימים כל יסודות ההגדרה הבסיסית המנויים בסעיף; במידה ולא מתקיימים כל רכיבי ההגדרה, יש לבחון האם חל על המאורע אחד ממצבי הריבוי. לבסוף, יש לבדוק האם מתקיימת החזקה הממעטת, השוללת את תחולת חוק הפיצויים.

5. בענייננו, הצדדים חלוקים ביחס לשני יסודות בהגדרה הבסיסית; האחד – "שימוש ברכב מנועי" והשני – "למטרות תחבורה".

סעיף 1 לחוק הפיצויים קובע כדלקמן:

" "תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;

"שימוש ברכב מנועי" - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד";

לטענת הנתבעות 1 ו-2, תנועת הרכב מנקודה אחת לשנייה, כתוצאה מהפעלת הסטרטר על ידי התובע וקפיצת הרכב קדימה, מהווה "נסיעה ברכב". משכך, תנועת הרכב, תוך זינוקו קדימה מעל הליפט, מקיימת את הרכיב של "שימוש ברכב מנועי".

באשר למבחן התחבורתי, טוענות נתבעות 1 ו-2, כי בקפיצת הרכב עקב הפעלת הסטרטר התממש הסיכון התעבורתי הגלום ברכב והמטרה התחבורתית מתגשמת בעצם תנועת הרכב במישור האופקי, גם אם למרחק קצר.

6. לטענת הנתבעת 3, התאונה לא אירעה עקב "שימוש ברכב מנועי" ועל כן אינה בגדר תאונת דרכים, שכן התאונה לא התרחשה כתוצאה מ- "נסיעה ברכב". לטענתה, שעה שהתובע טיפל ברכב, המנוע היה כבוי; מעצור היד היה מורם למעלה; לא היה איש ברכב ונסיבות זינוקו אינן ידועות.

עוד טוענת הנתבעת 3 כי התובע עסק בטיפול ברכב במסגרת עבודתו ותכלית חוק הפיצויים הינה לשלול זכאות לפיצוי ממי שעיסוקו בתיקון כלי רכב.

מכל מקום, טוענת הנתבעת 3, גם אם ייקבע כי התאונה דנן אירעה עקב שימוש ברכב מנועי, אזי שימוש זה לא היה למטרות תחבורה. הפעולות שביצע התובע נועדו לתיקון הרכב, לא לשם נסיעה ואף לא הכנה לנסיעה.

נסיעה ברכב

7. המונח 'נסיעה ברכב' פורש בפסיקה באופן רחב, כך שניתן להחילו על סיטואציות רבות, אשר בהתאם למבחן התעבורתי ניתן לומר כי הן מהוות שימוש ברכב [ראו: רע"א 5738/97 תעבורה מיכלי מלט בע"מ נ' הסנה חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ"ג(4) 145 (1999); ע"א 4469/95 דראושה נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 475 (1996) (להלן: "פס"ד דראושה")], ובכללן גם פעולת ההתנעה של כלי הרכב [ראו: אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה חדשה ומעודכנת, 1999) 153].


בענייננו, התובע טען באופן ברור ונחרץ כי הופעל הסטרטר, וכי הרכב זינק קדימה כתוצאה מהפעלת הסטרטר. אני מקבל את גרסתו זו, שלא נסתרה, והיא המהווה בסיס לדיון בשאלת המשפטית בדבר סיווגה של התאונה.

8. בפסיקה נקבע לא אחת, כי קפיצה של כלי רכב כתוצאה מהנעה מהווה נסיעה, גם אם מדובר במרחק קצר ביותר. ראו, למשל: בר"ע (מחוזי ת"א) 2584/01 רפי ורפאל מוסמכים בע"מ נ' אשכנזי, תק-מח 2006(3), 13364 (2006) (להלן: "פס"ד רפי ורפאל") וכן ע"א (מחוזי ת"א) 1955/99 מזרחי נ' פרנקו (לא פורסם, 14.9.1999), שם נפסק, כי גם תזוזה של הרכב בסנטימטרים ספורים בלבד עד לפגיעה, מהווה נסיעה ברכב. ראו גם ת.א. (שלום ת"א) 128350/00 ילאה נ' אלימלך, תק-של 2002(1), 541 (2002) (להלן: "עניין ילאה"); וכן ת.א. (שלום ת"א) 50732/00 דוד נ' יחיאל, תק-של 2002(1) 359 (2002).

בעניין זה הפנתה הנתבעת 3 להחלטה שניתנה בת.א. (מחוזי ת"א) 1141/93 עאטף נ' סעדה, תק-מח 2001(4), 20690 (2001) (להלן- "עניין עאטף"), אשר קבעה כי קפיצת המשאית ותזוזתה קדימה אינה מהווה נסיעה ופגיעת התובע שם אינה מהווה תאונת דרכים משום שאירעה תוך כדי טיפול ברכב במסגרת עבודתו של הנפגע. הנתבעת 3 ביקשה לגזור מעניין עאטף גזירה שווה למקרה שבפנינו, מאחר והתובע נפגע אף הוא במהלך הטיפול ברכב במסגרת עבודתו.

האם אמנם הדעות חלוקות בנוגע לשאלה האם קפיצתו או תזוזתו קדימה של כלי רכב, במהלך תיקון הנעשה במסגרת עבודתו של הנפגע, מהווה תאונת דרכים אם לאו?

דומני כי כיום, התשובה לכך הינה בשלילה. ההחלטה בעניין עאטף הנ"ל ניתנה בטרם יצא תחת ידי בית המשפט העליון פסק הדין בעניין רע"א 9332/99 קנאפו נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(2) 808 (2002) (להלן: "פס"ד קנאפו"), במסגרתו נפסק כי הסייג הקבוע בהגדרת "שימוש ברכב מנועי" ואשר מחריג טיפול אדם ברכב במסגרת עבודתו, חל רק ביחס לסיפא של ההגדרה, דהיינו רק ביחס למלים: "הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה".

בפס"ד קנאפו הדגיש כב' השופט אור כי הסייג של טיפול במסגרת העבודה לא יחול כאשר מדובר בתנועה של הרכב ובמקרה כזה אין נפקות אם התאונה אירעה במהלך תיקון הרכב כחלק מהעיסוק של הנפגע. וכך נפסק בהקשר זה (עמ' 815):

"שימושי הלוואי אשר הוצאו מגדר השימוש ברכב מנועי, ככל שהדבר נוגע לטיפולו של אדם במסגרת עבודתו, מאופיינים בכך שהם מבוצעים כשהרכב אינו בתנועה ומהווה למעשה חפץ ככל חפץ אחר בידי בעל מקצוע ... כאשר שב הרכב ומשמש לנסיעה, מידרדר או מתהפך, חוזר וקם הסיכון התחבורתי אשר על נזקי הגוף בעקבותיו בא חוק הפיצויים לענות".
[ההדגשות אינן במקור – א.ד.]

עוד לעניין זה ראו דבריו של פרופ' יצחק אנגלרד בספרו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מהדורה שלישית, תשס"ה) בעמ' 138 (שצוטטו בהסכמה בפס"ד קנאפו):

"לעומת זאת, תיקון רכב שחונה במוסך ביתי או במוסך מסחרי אינו בבחינת שימוש ברכב מנועי. הרכב העומד במקומות אלה אינו יוצר סיכון תחבורתי. הפגיעה היא תוצאה של הליך העבודה, אשר בינו לבין מהות הרכב ככלי תחבורה ממונע אין ולא כלום. המצב שונה, כמובן, כאשר התאונה נגרמת במקום התיקון כתוצאה מהזזת הרכב או מהתנעתו. במקרה כזה שב וקם הסיכון התחבורתי ויש לראות את התאונה כתאונת דרכים".

9. למעשה, ההכרעה הגלומה בפס"ד קנאפו הינה רחבה וחלה גם ביחס למצבים אחרים בהגדרת שימוש ברכב מנועי ובלבד שלא מדובר ב"הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה". הכרעה זו עולה בקנה אחד עם עם המבחן הרחב שהוכר בפסיקה להגדרתה של "נסיעה" וניתן אפוא לומר כי כל אימת שנזק גוף נגרם כתוצאה מסיכון הנובע ממהותו של הרכב ככלי ממונע, על הסיכון התחבורתי שהוא יוצר, להבדיל מהסיכון שנוצר מן הרכב ככל חפץ דומם, וסיכון זה מתממש בדרך של תנועה, כי אז יוכר האירוע כתאונת דרכים, אף אם הנפגע טיפל ברכב במסגרת עבודתו. ראו, למשל: ע"א (חיפה) 3441/06 כחלון נ' ביטוח חקלאי (15.2.07), בסעיף 10 לפסה"ד, שם העיר ביהמ"ש המחוזי הערה ממנה עולה כי לפס"ד קנאפו יש ליתן משמעות רחבה ולפיה: "אין תיקון הרכב כשלעצמו שולל הכללת הפעולה במושג אחר של שימוש ברכב מנועי".

לפיכך, הגם שההכרעה הקונקרטית בנסיבותיו של פס"ד קנאפו ניתנה ביחס למונח "הידרדרות" כחלק משימוש ברכב מנועי, הרי שנימוקיה תקפים גם ביחס לכל מצב בו הרכב נמצא בתנועה באופן שעונה על פי הפסיקה על המונח "נסיעה" ובכלל זה קפיצה או תזוזה של הרכב, וכשם שהסייג האמור אינו חל במקרה של "הידרדרות" כך גם במקרה של "נסיעה" [לדעה דומה ראו: מ' צלטנר, חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, תוכנת צלטנר (עדכון אוקטובר 2010), בסופו של הדיון בפרק: "פגיעת עובד בעל מקצוע במסגרת עבודתו כתוצאה מתזוזת רכב – האם זוהי ת.ד.?"].

בענייננו, הרכב קפץ קדימה על גבי הליפט בעקבות הפעלת הסטרטר על ידי התובע וקפיצה זו היוותה תנועה של הרכב, הנכנסת בגדרה של "נסיעה".

10. אולם בכך לא תם הדיון. הנתבעת 3 טענה בסיכומיה, כי המקרים בהם הוכרה קפיצה של רכב כ"נסיעה", התרחשו כאשר היה אדם ברכב, בעוד בענייננו, התובע עמד מתחת לרכב ולא היה איש ברכב בזמן התאונה.

לטענת הנתבעת 3, נוכחותו של אדם ברכב, לצורך ביצוע פעולת ההתנעה ותחילת הנסיעה, הינה הכרחית לצורך הגדרת הסיטואציה כ"נסיעה ברכב". לעניין זה מפנה הנתבעת 3 לפסק הדין שניתן בת.א. (שלום הרצליה) 2475/99 מלכיאל נ' טלקאר, תק-של 2004(1), 12174 (2004) (להלן: "עניין מלכיאל"), לעניין עאטף הנ"ל, וכן לספרו של אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, עמ' 120, בו נאמר כך:

"קודם כל, נראה לנו כי שלב "הנסיעה", במובנה הצר, מתחיל עם כניסתו של נהג או נוסע לתוך הרכב ומסתיים עם ירידתו ממנו".

במבט ראשון, נראה כי מבחינה לשונית צמד המילים "נסיעה ברכב" - בשונה, למשל, מביטוי כגון "נסיעת רכב" - אכן דורש נוכחותו של אדם בתוך הרכב לצורך ביצוע הנסיעה. אולם, במבט נוסף, ובשים לב לתכלית החקיקה, נראה כי לשון החוק מאפשרת להכיר ב"נסיעה ברכב" כאשר ישנה תזוזה או קפיצה של הרכב, גם בהעדר אדם בתוך הרכב.

מטרת חוק הפיצויים הינה להיטיב עם נפגעי תאונות דרכים על ידי הנהגת הסדר של אחריות מוחלטת ומתן פיצוי לכל מי שנפגע בתאונת דרכים, כהגדרתה בחוק (ראו: דברי ההסבר להצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ג – 1973, ה"ח 1079 עמ' 407).

התכלית העומדת בבסיס חוק הפיצויים הינה סוציאלית ובאה להעניק פיצוי לנפגעי תאונות דרכים, על ידי זניחת עקרון האשם ופיזור הנזק, בשיעור אחיד ומופחת, על כלל החברה.

לאור התכלית החקיקתית הניצבת בבסיס חוק הפיצויים, סבורני, כי הגישה הבאה לידי ביטוי בעניין מלכיאל ואשר שמה את הדגש על פרשנות לשונית, אינה הגישה הנכונה, וכי יש להעדיף על פניה גישה השמה את הדגש על פרשנות תכליתית. כך גם באשר להחלטה בעניין עאטף, אשר ניתנה לפני פס"ד קנאפו.

באשר לדברי פרופ' אנגלרד בספרו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ביחס לכניסת נהג/נוסע לרכב, הרי שאלה נאמרו ביחס לפרשנות 'נסיעה' במובן הצר, כאמור שם. ברם, אפשר ליתן למונח זה פרשנות רחבה, בהתבסס על מטרתו של חוק הפיצויים, לפיה תוכר האפשרות כי תתרחש תאונת דרכים עקב נסיעה ברכב, בהעדר אדם ברכב.

אפשרות זו הוכרה ע"י כב' השופט ש' ברלינר, בהחלטה שניתנה בת.א. (מחוזי חיפה) 661/05 בורקאן נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 2006(4), 1004 (2006) (להלן: "עניין בורקאן"). בנסיבות שם, התובע עמד מחוץ למלגזה וניסה להתניעה באמצעות כבלי מצבר חיצוני, המלגזה נעה קדימה ומחצה את רגלו. בית המשפט קבע:

"נראה לי, כי התאונה היא, בכל זאת, תאונת דרכים. התובע לא התכוון להזיז את המלגזה ממקומה. נפסק כי "בבירור מטרת השימוש יש לעתים להיזקק לבירור כוונתו הסובייקטיבית של המשתמש", אולם "לא כן הדבר ביחס לשימוש ברכב, שלפי אופיו מעמיד את המשתמש, מבחינה אובייקטיבית, בסיכון תחבורתי (דנ"א 1963/00 הפניקס נ' אורן כהן ואח', תקדין עליון 2000 (2), 276). במקרה דנן, הסיכון התחבורתי – אובייקטיבי הטמון במלגזה בא לידי ביטוי, בתנועתה (נסיעתה) קדימה בכוח המנוע, בלא שהתובע התכוון לכך. ניתן לומר כי היתה זו נסיעה של הרכב שדינה כ"נסיעה ברכב" בהגדרת "שימוש ברכב מנועי" שבחוק.".

כב' השופט ברלינר הפנה אל פס"ד רפי ורפאל הנ"ל, שגם בו דובר כאמור בקפיצה של הרכב, וציין כי: "שם, שלא כבמקרה דנן, היה מי שנמצא ברכב בעת תזוזתו, אך איני סבור שבכך יש לשנות".

ההחלטה בעניין בורקאן הינה מאוחרת לפסה"ד בעניין מלכיאל ואף ניתנה ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה ומן הראוי כי תנחה ערכאה זו. כמפורט לעיל ולהלן, ובכל הכבוד הראוי, היא אף נראית בעיניי נכונה יותר.

בל נשכח, כי בית המשפט העליון פסק, בהרכב מורחב, "כי הדיבור "נסיעה ברכב" הוא בעל רמת הפשטה גבוהה למדיי, באופן שניתן לכלול בחובו מצבים רבים שעל פי המבחן התעבורתי יש לראותם כשימוש ברכב..." [דברי כב' הנשיא א' ברק בפס"ד דראושה הנ"ל, בעמ' 481], ומאז אושרו הדברים פעמים רבות.

לאור שימת הדגש על שאלת הסיכון התעבורתי, הנובע מעצם יכולתו של הרכב לנוע, נראה כי אם התממשות הסיכון - בדרך של תנועת הרכב - היא אשר גרמה לתאונה, הרי שלא יהא זה נכון להימנע מסיווגה ככזו העונה להגדרת תאונת דרכים רק מהטעם שהסיכון התעבורתי התממש וגרם נזק גוף בשעה שאין אדם ברכב.

גם טעמים של אחידות מכתיבים הימנעות ממתן משקל מכריע לשאלת נוכחות אדם ברכב בעת תזוזת הרכב או "קפיצת" הרכב. קשה להצדיק דין שונה בין קפיצת רכב ממקומו ופגיעתו באדם כאשר עובד המוסך יושב ברכב ומניע אותו מבלי לוודא שהוא בהילוך סרק (כפי שאירע, למשל, בעניין ילאה הנ"ל) לבין קפיצת רכב כאשר אותו עובד שולח ידו דרך החלון ומניע את הרכב.

גם ההכרה בהידרדרות רכב במוסך ללא אדם ברכב כתאונת דרכים, כשלעצמה, והגם שמדובר בשתי חלופות נפרדות בהגדרת שימוש ברכב מנועי, תומכת בהכרה ב"קפיצת" רכב ללא אדם ברכב כבתאונת דרכים. אם בפס"ד קנאפו הכיר ביהמ"ש העליון בגלישת רכב כבוי בשיפוע, ללא אדם ברכב, הדעת נותנת כי ראוי להכיר גם ב"קפיצת" רכב, הנובעת בהכרח מכוחו המכאני או החשמלי – דבר המחדד את התממשות הסיכון התעבורתי הטמון בו – אף אם לא היה אדם ברכב אותה עת.

נמצא: משנקבע כי התובע ניזוק כתוצאה מקפיצת הרכב קדימה - תנועה המגלמת את הסיכון התחבורתי הטמון ברכב - הרי שלאור תכלית החוק יש לקבוע כי מדובר ב"נסיעה ברכב" כחלק מהגדרת "שימוש ברכב מנועי", הגם שלא נכח אדם ברכב בעת התאונה.

11. ייאמר, כי הצדדים טענו בהרחבה ביחס לחלופה של 'הידרדרות' הרכב, כחלק מהגדרת השימוש ברכב מנועי, אולם לאור המסקנה אליה הגעתי, כי התאונה אירעה מכוח 'נסיעה ברכב', איני נדרש לבחינת קיומה של 'הידרדרות' במקרה דנן.

למטרות תחבורה

12. תיקון מס' 8 לחוק הפיצויים אימץ את המבחן התחבורתי כך שנדרש כי השימוש ברכב ייעשה למטרות תחבורה.
בפסיקה נקבע כי כאשר השימוש ברכב כרוך, מעצם טבעו, בסיכון תחבורתי, הרי שיש לבחון את אופייה האובייקטיבי של פעולת השימוש ולא את מטרתו הסובייקטיבית של המשתמש [ראו: ד"נ 1963/00 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' כהן, תק-על 2000 (2), 276 (2000)]. הכלל הינו כי "כל שימוש ברכב הגורם נזק גוף והנופל לגדריו של סיכון תעבורתי זה הוא "למטרות תחבורה"" (רע"א 8061/95 עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 532, 564 (1996)).

ברוח זו קבע בית המשפט בפס"ד רפי ורפאל הנ"ל, כי:
"הוספת רכיב "למטרות תחבורתיות" נועדה להבחין את המקרים בהם שימש הרכב המנועי כ"חפץ" ולא התלוו לו המאפיינים המייחדים רכב בהקשר התעבורתי, מהמקרים בהם שימש לייעודו התעבורתי. אלא שאנו סבורים כי מן הרגע בו משמש הרכב לנסיעה, המטרה התחבורתית הינה התכלית הגלומה בעצם פעולתו".

בענייננו, בזינוקו של הרכב קדימה התממש הסיכון התעבורתי הגלום בפעולת הנסיעה של הרכב ומשכך מתקיים המבחן התחבורתי.

13. טרם סיום אעיר כי בדומה לנאמר בעניין בורקאן, ואף ביתר שאת, המדובר כאן במקרה גבולי, ויכול ויימצא מי שיסבור כי אין מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק. עוד אציין כי ער אני כמובן לכך כי קיים פער של ממש בין הגדרת התאונה דנן כתאונת דרכים לבין המשמעות הלשונית המקובלת (ב"לשון של בני-אדם" וב"שפה של יומיום") המיוחסת למונח זה ע"י האדם הסביר. אולם, לא בלשון בני אדם עסקינן כי אם בהגדרה מושגית הקבועה בחוק, ובפרשנות הנכונה של ההגדרה באופן המקיים את תכלית החקיקה. אין לי אלא להפנות לדברי כב' השופט חשין בע"א 1109/00 מזרחי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(2) 49, בעמ' 60-62 (2001). ואף על פי כן, למרות התהיות והקושיה בסופן ("... ואיה היא הדרך העושה את התאונה תאונת דרכים?"), להן הסכימה גם כב' השופטת נאור – הסכימו שניהם לפסק הדין והכתירו את התאונה בכותרת תאונת דרכים.

סוף דבר

14. אשר על כן, אני קובע כי התאונה דנן הינה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים.
לאור זאת, ובשים לב לעקרון ייחוד העילה, התביעה כנגד הנתבעות 1 ו-2 נדחית. הנתבעת 3 תישא בהוצאות הנתבעות 1 ו-2 בסכום כולל של 5,000 ₪.

החלטה בדבר הנחיות דיוניות להמשך בירור התביעה תישלח לתובע ולנתבעת 3 בנפרד.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אחריות לתאונת דרכים

  2. אי הכרה בתאונת דרכים

  3. הפסדי השתכרות לעבר

  4. התיישנות תאונת דרכים

  5. החזר אגרה תאונת דרכים

  6. חובת דיווח תאונת דרכים

  7. חזרה לעבודה תאונת דרכים

  8. תאונת דרכים ברחוב בן צבי

  9. אי שיתוף פעולה מצד המבוטח

  10. הפסד השתכרות תאונת דרכים

  11. בעיות לב לאחר תאונת דרכים

  12. תביעה שעניינה בתאונת דרכים

  13. ביטוח תאונת דרכים גורר נגרר

  14. בעיה קוגניטיבית תאונת דרכים

  15. התיישנות תאונת דרכים בשטחים

  16. אי הגשת עזרה לאחר תאונת דרכים

  17. תביעת רכוש בגין תאונת דרכים

  18. ביטוח תאונת דרכים בזמן שלילה

  19. אחריות נהג אופנוע לתאונת דרכים

  20. אי חזרה לעבודה לאחר תאונת דרכים

  21. תביעה רכושית בגין תאונת דרכים

  22. התנצלות לאחר קרות תאונת דרכים

  23. אחריות פלילית תאונת דרכים קטלנית

  24. ביטוח נסיעות לחו''ל תאונת דרכים

  25. תאונת דרכים עקב נסיעה לא זהירה

  26. אובדן קואורדינציה עקב תאונת דרכים

  27. תאונת דרכים בין טרנזיט לבין ג'יפ

  28. תאונת דרכים בדרך חזרה מבילוי בים

  29. ההתיישנות להגשת תביעה תאונת דרכים

  30. תביעה על נזקים עקיפים בתאונת דרכים

  31. תאונת דרכים בגלל סטייה מנתיב נסיעה

  32. תאונת דרכים עקב בלימה "מאוחרת מדי"

  33. תאונת דרכים ברחוב ברקוביץ' בתל אביב

  34. תאונת דרכים במהלך ביצוע פניית הפרסה

  35. אפילפסיה פוסט טראומטית עקב תאונת דרכים

  36. תאונת דרכים ברחוב דרך מנחם בגין בתל אביב

  37. תאונת דרכים עם אוטובוס בכיכר – מי אשם ?

  38. תאונת דרכים: הסיטרואן התנגשה במזדה מאחור

  39. האם האירוע "תאונת דרכים" או מעשה התאבדות ?

  40. תאונת דרכים: תסמונת צווארית בגובה C7-T1 מימין

  41. תביעה בגין נזקים והפסדים שונים בשל תאונת דרכים

  42. תאונת דרכים בגלל סטיה מהנתיב הימני לנתיב השמאלי

  43. שאלת האחריות לתאונת דרכים כאשר יש גרסאות סותרות

  44. תאונת דרכים בכיכר אשר לא מסומנים בה נתיבי נסיעה

  45. גרסות שונות לגבי סטייה מהנתיב שגרמה לתאונת דרכים

  46. תאונת דרכים: הג'יפ סטה בחוסר זהירות מהנתיב השמאלי

  47. תאונת דרכים בה שני הנהגים גם יחד אשמים בקרות התאונה

  48. תאונת דרכים עקב סטיה מנתיב אשר קיצרה את מרחק הבלימה

  49. אי פניית הנהג למשטרת ישראל מיד בסמוך לאחר תאונת דרכים

  50. תאונת דרכים בדרך מנחם בגין במעבר מנתיב ימני לנתיב שמאלי

  51. תאונת דרכים - פגיעה בשלולית ענק שהיתה בדרך בכיוון הנסיעה

  52. תאונת דרכים בשעת חשכה בקטע הכביש שאין בו תאורה בכביש רטוב

  53. תאונת דרכים: הנהג המשיך נסיעתו, ככל הנראה מבלי משים לתאונה

  54. תאונת דרכים בכביש דו סטרי שבו יותר מנתיב נסיעה אחד בכל כיוון

  55. תאונת דרכים במהלך ביצוע פניית פרסה שמאלה במגמה להמשיך בנסיעה

  56. עברה תאונת דרכים ביום וכתוצאה ממנה סבלה מכאבי גב לפני ההיריון

  57. תאונת דרכים - ניסיון לטעון כי היתה חתונה במקום והכביש היה חסום

  58. תאונת דרכים: פנתה לראשונה לטיפול רפואי רק יומיים לאחר קרות התאונה

  59. תאונת דרכים: 15% בגין הגבלת תנועות בעמ"ש מותני בצורה קלה עד בינונית

  60. האם מדובר בהתאבדות המוחרגת על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ?

  61. האם תאונת דרכים ? נפלה ונחבלה במרחק כחצי מטר מהדלת הסמוכה למושב הנהג

  62. תאונת דרכים: מהגבלת תנועות מזערית, המלווה בספזם שרירים ורגישות ממוקמת

  63. תאונת דרכים באזור "הקניותר" בנס ציונה, מכיוון צפון לכיוון דרום של העיר

  64. תאונת דרכים: סי.טי בטן הדגים קרע בלבלב עם נוזל סביבו - הוחלט על התערבות כירורגית

  65. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון