אי העברת הפרשות לפנסיה


1. בפנינו תביעת התובע לפיצויי פיטורים, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, פדיון דמי הבראה ופיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה.

2. עובדות שאינן במחלוקת:

א. הנתבעת הינה חברת כוח אדם המספקת כח אדם לסופרמרקטים.
ב. התובע עבד אצל הנתבעת בסופרמרקט "מיסטר זול" בבית שמש (להלן: "הסניף") מיום 1.11.03 עד 10.11.06.
ג. התובע הועסק כעובד שעתי לפי שכר מינימום.
ד. לתובע שולם בחודש 3/05 סך 1,530 ₪ בגין 5 ימי הבראה (לפי תעריף 306 ₪ ליום).
ה. דמי חופשה שולמו לתובע בחודש 3/05 בסך 1,680 ₪ בגין 12 ימים על פי תעריף 140 ₪ ליום ובחודש 10/06 בסך 1,170 ₪ בגין 10 ימים לפי תעריף 117 ₪ ליום.
ו. לא הופרשו בגין התובע הפרשות לפנסיה.

התביעה לפיצויי פיטורים:


3. המחלוקת שעלינו להכריע בה היא בשאלה אם התובע פוטר או התפטר.

4. גרסת התובע: התובע טוען שפוטר ביום 10.11.06 בהודעת מנהל סניף ירושלים של הנתבעת, מר ארז שפירא, בכך שהורה לו לחדול מלהופיע בסניף. לטענת התובע, בסמוך לאחר הודעה זו דרש לקבל מכתב פיטורים. הנתבעת סירבה לדרישתו והוא נאלץ לשכור שירותיו של עורך דין אשר פנה לנתבעת בדרישה לקבלת מכתב פיטורים ולתשלום זכויות התובע, לרבות פיצויי פיטורים. בעקבות קבלת מכתב זה הפנתה הנתבעת לתובע הצעה לעבור לעבודה בסופרמרקט בבית"ר עלית, כחודש וחצי לאחר שפוטר (סעיפים 4-7 לתצהיר התובע).

5. גרסת הנתבעת: הנתבעת מכחישה את טענת התובע על פיה פוטר מן העבודה, ובכלל זה את עדותו לפיה מר שפירא פיטר את התובע ביום 10.11.06. לטענת הנתבעת, התובע התפטר בדרך של זניחת עבודתו בכך שחדל להופיע לעבודתו. קודם לזניחת העבודה, פעל התובע לאלץ את הנתבעת לפטרו בכך שהחל לתפקד באופן לקוי (סעיפים 6-7 לתצהיר מר שפירא, עדות מר שפירה בעמ' 8 לפרוטוקול). בשל חוסר שביעות הרצון של התובע מעבודתו בסניף, יזמה הנתבעת, לטענתה, פגישה במשרדי ההסתדרות החדשה בבית שמש. ביום 14.11.06 התקיימה פגישה במשרדי ההסתדרות בבית שמש בה השתתפו התובע, מר שפירא ונציגת ההסתדרות גב' חביבה. בפגישה הודיעה הנתבעת כי היא נכונה להמשיך ולהעסיק את התובע והציעה מספר מקומות חלופיים בהם יוכל התובע לעבוד, וסוכם, כי הוא יעבור לעבוד בסופרמרקט בבית"ר עלית. ואולם, התובע לא הופיע מספר פעמים למפגשים שנקבעו עם נציגי הנתבעת, לרבות נהג שהיה אמור להסיע את התובע למקום עבודתו החדש בבית"ר עלית (סעיפים 8-10 לתצהיר מר שפירא).

6. במחלוקת זו לעניין נסיבות הפסקת עבודת התובע, אנו מעדיפים את גרסת הנתבעת, מהנימוקים שיפורטו להלן.

7. בגרסת התובע ובעדותו קיימות סתירות פנימיות וסתירות לראיות אחרות, אשר אינן מאפשרות אימוצן. ראשית, קיימת סתירה בין גרסת התובע בתצהירו, לפיה פוטר על ידי מר שפירא ביום 10.11.06, לבין עדותו בחקירתו החוזרת לפיה מי שפיטר אותו היה מנהל הסניף (עמ' 4, שורות 20-24). כמו כן, גרסת התובע לפיה מר שפירא פיטר אותו ביום 10.11.06 וכי רק חודש וחצי לאחר מכן הוצעה לו הצעת עבודה בבית"ר עלית, אינה מתיישבת עם מכתבו של בא כוחו של התובע, עו"ד חנן כהן, לנתבעת מיום 10.12.06, על פיו מנהל הסניף, מר דוד דרור, הוא זה שהורה לתובע לא להגיע יותר לסניף, ובהמשך לכך התקיימה פגישה בין התובע לבין מר שפירא בעניין המשך העסקת התובע בנתבעת. במכתב זה הגיב עו"ד כהן להצעה שהוצעה לתובע לעבור לעבוד בבית"ר עלית, והודיע את עמדת התובע כי בשל בעיות רפואיות מהן סובל התובע ההצעה לשבצו בעבודה בבית"ר עלית אינה מקובלת על התובע.


8. יצויין, כי למכתב ב"כ התובע לנתבעת מיום 10.12.08 השיב ב"כ הנתבעת, עו"ד ש. בכור, במכתב מיום 13.12.08 בו הכחיש בשם הנתבעת כי התובע פוטר. עו"ד בכור אף התייחס לפגישה שהתקיימה ביום 14.11.06 במשרדי ההסתדרות בה הנתבעת הציעה להעביר את התובע לעבודה בבית"ר עלית והתובע הביע הסכמתו לכך, ואולם התובע לא טרח להתייצב מספר פעמים לפגישות שנקבעו עמו בנידון וזאת אף מבלי להודיע על כך מראש לנציגי הנתבעת אשר המתינו לו עם נהג ורכב לצורך הסעתו לבית"ר עלית. עדות התובע בקשר לקיומה של פגישה בהסתדרות, כנטען על ידי הנתבעת, כללה סתירות (עמ' 2, שורות 22-30), ולא הייתה מהימנה עלינו. כאשר הציג ב"כ הנתבעת למר שפירא פרופוזיציה לפיה לא התקיימה פגישה כזו, תשובתו הייתה "אני מתבייש" (עמ' 9, שורות 25-26).

עדותו של מר שפירא בעניין הפגישה האמורה ותוכנה מהימנה עלינו ואנו מעדיפים אותה על פני עדות התובע. הגם שמקובלת עלינו טענת ב"כ התובע כי במצב שבו עובדת קיומה של פגישה בהסתדרות שנויה במחלוקת, ניתן היה לצפות כי הנתבעת תזמן לעדות את גב' חביבה מההסתדרות אשר בידה מצוי תיעוד של הפגישה, על פי טענת הנתבעת, אין מקובלת עלינו טענת ב"כ התובע כי תוצאת אי זימונה לעדות של גב' חביבה היא שיש להעדיף את גרסת התובע לעניין זה.


9. בהתאם לכך, אנו קובעים כי התובע נתבקש ביום 10.11.06 על ידי מנהל הסניף שלא להוסיף ולעבוד בו. מנהל הסניף אינו המעביד של התובע, אלא הנתבעת היא מעבידתו, וכבר ביום 14.11.06 בפגישה שהתקיימה במשרדי ההסתדרות, הציעה הנתבעת לתובע לשבצו בסופרמרקט בבית"ר עלית והצעה זו הייתה מקובלת על התובע. מקובלת על בית הדין עדות מר שפירא כי התובע לא הופיע לפגישות שנקבעו עמו להסעתו לעבודתו המיועדת בבית שמש ולהכרת מקום העבודה החדש, וכי מר שפירא כתב לתובע ביום 16.11.06 מכתב המתריע על אי הופעתו (נספח א' לתצהיר מר שפירא).

10. התובע טוען כי הציג לנתבעת מסמכים רפואיים שהיה בהם כדי להצדיק אי הסכמה מצדו לעבור לעבודה בבית"ר עלית בשל הנסיעות הכרוכות בכך. טענה זו משתלבת עם הודאת התובע בחקירתו הנגדית כי ביום 4.12.06 מסר לנציגי הנתבעת טופס סיכום בדיקה רפואית מיום 26.11.06 של ד"ר מרים קלבנוב, רופאה תעסוקתית בשירותי בריאות כללית (עמ' 3, שורות 22-29). עצם העובדה שהתובע מסר לנתבעת אישור של רופאה תעסוקתית ביום 4.12.06 אינה מתיישבת עם טענת התובע כי פוטר ביום 10.11.06, ולא הייתה לתובע תשובה משכנעת לתמיהה זו שהוצגה לו בחקירתו הנגדית (ראו שם).

11. לחילופין, טוען התובע כי הצעתה של הנתבעת לשבצו בבית"ר עלית לא התאימה למצבו הרפואי, ועל כן לא היה התובע מחויב לקבלה, ומשלא הציעה לו עבודה המתאימה למצבו הרפואי, פיטרה אותו. התובע מבסס טענה זו על טופס הבדיקה של ד"ר קלבנוב, בו נאמר:

"סובל מהתקפים של כאבי ראש חוזרים המלווים בסחרחורות. לא מצאת בשלב הנוכחי סיבה רפואית מספקת לפסול את הנ"ל מעבודות ניקיון בתוך הבניינים, יש להמליץ להימנע מעבודות חוץ (ניקיון באזורים הסמוכים לכבישים), מנסיעות ארוכות טווח".

12. לטענת התובע, שיבוצו בבית"ר עלית נוגדת את המלצתה של ד"ר קלבנוב. לטענת הנתבעת, אישורה של ד"ר קלבנוב קובע במפורש שהתובע מסוגל לבצע עבודות ניקיון ואילו נסיעה מבית שמש, מקום מגוריו של התובע, לבית"ר עלית, אורכת כ-25 דקות בלבד, ואין היא בגדר "נסיעה ארוכת טווח".

13. סבורים אנו שהדין עם הנתבעת בעניין זה. הנתבעת הביעה נכונות לדאוג להסעתו של התובע ממקום מגוריו למקום עבודתו, ואין המדובר בנסיעה ארוכת טווח שמצבו הרפואי של התובע איננו מאפשר לו לבצע לצורך הגעה לעבודה וחזרה ממנה.

14. לאור האמור, אנו קובעים כי התובע התבקש על ידי מנהל הסניף להפסיק עבודתו ביום 10.11.06. ביום 14.11.06 התקיימה פגישה בהסתדרות בה הסכים התובע לקבל עבודה בסופרמרקט בבית"ר עלית. הנתבעת קבעה עם התובע מקום וזמן להסעתו למקום עבודתו החדש, אך התובע לא הופיע במקום ובזמן שנקבעו. תחת זאת המציא התובע לנתבעת ביום 4.12.06 את טופס סיכום הבדיקה של ד"ר קלבנוב וטען שאין הוא מסוגל לעבוד בבית"ר עלית. במכתבים של ב"כ הנתבעת מיום 13.12.06, 31.12.06 ו-8.1.07 הובהר לתובע (באמצעות בא כוחו) כי הנתבעת מוכנה להמשיך להעסיקו באותם תנאים בה הועסק על פי מגבלותיו הרפואיות ודרשה את התייצבותו המיידית לעבודה, אך התובע נמנע מלעשות כן ולא הופיע יותר במשרדי הנתבעת. בכך התפטר התובע מעבודתו בדרך של זניחת מקום העבודה, ועל כן החלטנו לדחות את תביעתו לפיצויי פיטורים.

פדיון חופשה:

15. העובדות ביסוד תביעת התובע לפדיון חופשה: לטענת התובע, הוא זכאי ל-14 ימי חופשה בשנה. בשנת 2004 לא קיבל דמי חופשה. בשנת 2005, קיבל דמי חופשה בגין 12 ימים. בשנת 2006, קיבל דמי חופשה בגין 10 ימים בלבד ולפי תעריף 117 ₪ ליום במקום 160 ₪ ליום (לפי 8 X 20 ₪ לשעה (שכר מינימום לשעה). לטענת התובע, מגיע לו פדיון חופשה בסך 3,630 ₪.


16. לטענת הנתבעת התובע קיבל את כל ימי החופשה, בין בדרך של ניצול בפועל של ימי חופשה שבגינם שולמו לו דמי חופשה, בין בדרך של פדיון חופשה, הכול על פי חלקיות משרתו.

17. עמדת הנתבעת אינה מקובלת עלינו. התובע עבד כ-3 שנים, בגינם זכאי היה לתשלום בגין 36 ימי חופשה. התובע קיבל דמי חופשה בגין 22 ימים בתקופת עבודתו, ועל כן נותרו לו 14 ימי חופשה בלתי מנוצלים. יצוין כי הנתבעת לא הסבירה כיצד חישבה את ערך ימי החופשה ששולמו לתובע בחודש 10/06, אשר שולמו לפי 117 ₪, בעוד מתלושי השכר לשנת 2006 עולה שהתובע עבד בהיקף משרה מלא. מכל מקום, בתלוש השכר של הנתבעת לחוד 11/06, שהוא החודש האחרון לעבודת התובע, מצוינת יתרת חופשה של 22 ימים. תלוש זה הוא ראיה לכאורה ליתרת החופשה של התובע (עדמ 19/07 עמוס 3 בע"מ נ. סלוצקי שי טרם פורסם, פס"ד מיום 25.11.08). לא הובאה בפנינו כל עדות שתסתור ראיה לכאורה זו, ועל כן אנו קובעים כי יתרת ימי החופשה שעמדה לתובע בסוף תקופת עבודתו הייתה 22 ימים.

18. מאחר שהתובע היה עובד שעתי בשכר מינימום (העומד על 20 ₪ לשעה), זכאי התובע לסך 3,520 ₪ (20X8X22=3,520) בגין פדיון חופשה.

פדיון דמי הבראה:

19. בגין השנתיים האחרונות לעבודת התובע הוא זכאי ל-12 ימי הבראה. בפועל קיבל התובע בשנה השנייה לעבודתו 5 ימי הבראה. לפיכך מגיע לו פדיון ימי הבראה בגין 7 ימים. לפיכך יש לפסוק לתובע סך 2,226 ₪ (7 X 318 ₪) כפדיון דמי הבראה.

פיצוי בגין אי העברת הפרשות לפנסיה:

20. על פי צו ההרחבה בענף הניקיון והתחזוקה היה על הנתבעת להפריש בגין התובע 6% משכרו לתגמולים. אין מחלוקת שהפרשות כאמור לא בוצעו בגין התובע. על פי תלושי השכר לחודש דצמבר בכל אחת מהשנים 2003-2006 שהופקו לתובע, שכרו ברוטו לגמל של התובע היה, בשנים אלה: 2003 – 6,348 ₪, 2004- 50,232, ₪, 2005 – 44,584 ₪, 2006 – 48,692 ₪, ובסה"כ שכר ברוטו לגמל: 149,856 ₪. 6% מסכום זה הינו 8,991 ₪. סכום זה יש לפסוק לתובע כפיצוי בגין אי העברת הפרשות לפנסיה.

סוף דבר:

21. התביעה מתקבלת בחלקה. הנתבעת תשלום לתובע:

א. פדיון חופשה בסך 3,520 ₪.
ב. פדיון דמי הבראה בסך 2,226 ₪.
ג. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה בסך 8,991 ₪.
כן תשלום הנתבעת שכר טרחת עו"ד בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התפטרות פנסיה

  2. התיישנות פנסיה

  3. חישוב דמי פנסיה

  4. ביטול עיקול פנסיה

  5. שעות נוספות פנסיה

  6. הבטחת הכנסה פנסיה

  7. ועדה רפואית פנסיה

  8. אי העברת כספי פנסיה

  9. התיישנות דמי פנסיה

  10. העברת זכויות פנסיה

  11. התיישנות כספי פנסיה

  12. התפטרות יציאה לפנסיה

  13. אי העברת הפרשות לפנסיה

  14. התפטרות הפרשה לפנסיה

  15. התפטרות פנסיה תקציבית

  16. דמי אבטלה פנסיה מוקדמת

  17. הסכם קיבוצי פנסיה חובה

  18. הסכם קיבוצי כללי פנסיה

  19. חובת המעביד לשלם פנסיה

  20. התיישנות הפרשות לפנסיה

  21. שעות נוספות הפרשה לפנסיה

  22. הסכם קיבוצי פנסיה צוברת

  23. חובת המעסיק לתשלום פנסיה

  24. חובת המעביד לתשלום פנסיה

  25. הסכם קיבוצי פנסיה תעשייה

  26. הסכם קיבוצי פנסיה תקציבית

  27. חובת המעסיק להפריש לפנסיה

  28. חובת המעביד להפריש לפנסיה

  29. חוזה בכירים פנסיה תקציבית

  30. התפטרות דיני עבודה ופנסיה

  31. העברת זכויות פנסיה תקציבית

  32. חישוב דמי פנסיה מביטוח לאומי

  33. הסכם קיבוצי מעבר לפנסיה צוברת

  34. איחור בהגשת תביעה לפנסיית נכות

  35. חזרה לעבודה לאחר היציאה לפנסיה

  36. אי קידום בדרגה ואי קביעת דרגת פנסיה

  37. אי ביצוע הפרשות לפנסיה תביעה ייצוגית

  38. אי הפרשות לפנסיה בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  39. תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה וגמול שעות עבודה במנוחה שבועית

  40. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה

  41. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון