ביטול הפוליסה משועבדת


מבוא עובדתי

1. התובעים הינם הוריו של המנוח גיא שטכל ז"ל אשר נהרג בתאונת דרכים ביום 6.2.03. למנוח הייתה פוליסת ביטוח מנהלים בשם "יותר – מנהלים" שמספרה 323218345 שהוצאה ביום 7.6.95. המנוח היה המוטב בפוליסה ואביו, אצלו עבד, היה בעל הפוליסה. הפוליסה הקנתה כיסוי לפיצויי פיטורין וכן לתגמולים במקרה מוות. הפוליסה הייתה משועבדת לטובת הלוואה שהמנוח נטל מהנתבעת ואשר שילמה בתשלומים חודשיים.

2. התובע 1 הינו בעלים של סוכנות ביטוח והמנוח עבד כסוכן ביטוח אצל אביו.

3. ביום 25.7.02 פנה המנוח בבקשה לפדיון פיצויים חלקי של הפוליסה כפי שעולה מת/3. על גבי הבקשה סימן המנוח X ליד העמודה של "פדיון חלקי" והוסיף בכתב יד: "פיצויים". בעקבות הבקשה נשלחה למנוח המחאה מיום 30.7.02, על סך יתרת הפיצויים שנותרו לאחר ניכוי ההלוואה נכון לאותו מועד וסה"כ 8,316 ₪.

4. לאחר קבלת הפדיון החלקי הוסיפו התובע 1 והמנוח לשלם את הפרמיות בגין ביטוח הריסק שנותר. התשלומים בוצעו אחת לחצי שנה לערך כפי שעולה אף מת/8.

5. ביום 23.12.02 פנה המנוח בבקשה לפדיון התגמולים שנצברו בפוליסה כפי שעולה מת/5. כותרת המסמך הינה: "הצהרה לפדיון תגמולים" ואין בה אזכור לבקשה לפדיון חלקם של התגמולים. בעקבות אותה בקשה נשלחה למנוח המחאה על סכום 6,218 ₪ אשר מבטאים את ערך הפדיון בניכוי יתרת ההלוואה וכן מותירים 180 ₪ בפוליסה.

6. במכתב שנשלח למנוח מצוין כך:
"הננו מתכבדים לצרף בזה המחאה לתשלום פידיון חלקי לפוליסות: 323218345 לפי הפרוט שלהלן..." ראה מוצג ת/6. (ההדגשות שלי – ח.ו.ו).

7. עם פטירת המנוח פנו התובעים בדרישה לקבל את תגמולי הביטוח למקרה פטירה על פי הפוליסה. לטענתם עמדו התגמולים על סך – 220,402 ₪ נכון למועד הפטירה. התובעים סומכים תביעתם בין היתר על דו"ח שנתי של מצב הפוליסות והכיסויים הביטוחיים אשר הוצא על ידי הנתבעת למנוח לאחר פטירתו, ביום 17.3.03.

8. הנתבעת סירבה לשלם את תגמולי הביטוח ומכאן התביעה.

טענות הנתבעת

9. הנתבעת טוענת כי המנוח ביקש לפדות את הפוליסה ועם פדיונה היא בוטלה ביום 7.1.03. הנתבעת טוענת כי בניגוד לבקשה לפדיון כספי הפיצויים שם הקפיד המנוח לרשום "פדיון חלקי", הרי שבבקשה לפדיון כספי התגמולים לא נרשם דבר המסייג את הפדיון. המנוח ואביו, התובע 1, הינם סוכני ביטוח וידעו בוודאות כי המשמעות של בקשתם לפדיון הפוליסה הינה ביטולה.


10. עוד טוענת הנתבעת כי הסכום שנותר בפוליסה בסך של 180 ₪, נותר לצורך תשלום ההלוואה אשר נגבתה באמצעות הוראת קבע. לטענת הנתבעת לא ניתן היה להספיק ולבטל את הוראת הקבע לחודש הקרוב למועד הפדיון ולכן קיזזה מסכום הפדיון את התשלום החודשי של ההלוואה. החשש היה שהוראת הקבע "תחזור" ולכן הושאר הסכום בפוליסה. ראה סעיפים 14,15 לתצהיר הנתבעת. עוד מסבירה המצהירה מטעם הנתבעת כך:
"מסיבה זו אף נרשם על גבי ההמחאה מיום 8.1.03 כי מדובר בפדיון חלקי. הפדיון היה חלקי רק מכיוון שהתובע נותר, בשלב זה, ביתרת זכות של כ – 180 ₪."


11. טענתה הנוספת של הנתבעת נוגעת לחוב פרמיות אשר נצבר לשיטתה בפוליסה עקב אי תשלום פרמיות מאז 17.10.02. חוב זה לא קוזז מן הסכום לפדיון.

דיון

ביטול הפוליסה האמנם?

12. ראשית ראיתי לדחות את טענת הנתבעת לפיה משמעות המונח "פדיון" פירושו ויתור על המשך קיומה של הפוליסה ומשמעו ביטולה של הפוליסה. הגדרת המונח פדיון מפי איתן אבניאון בלקסיקון ביטוח, אליו הפנה ב"כ הנתבעת, אינה מתיישבת עם הוראות סעיפים 45 -47 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א 1981 (להלן: החוק).

על פי סעיף 46 (ד) לחוק ניתן לבצע פדיון חלקי של כספי הפוליסה. משכך אין במונח פדיון כדי להצביע על ביטול הפוליסה כפועל יוצא אוטומטי שלו. כך גם ראה האמור בסעיף 47 לחוק שכותרתו: "המרה ופדיון על אף ביטול החוזה".

יתכן מצב שבו בשל פדיון כל הסכומים המצויים בפוליסה תתבטל הפוליסה אך אין בעצם השימוש במונח "פדיון" מונח מקביל למונח "ביטול".
מכאן שאין בעצם הגשת הבקשה לפדיון כדי ללמד על ביטול הפוליסה.

13. אין חולק כי הנתבעת לא הראתה כל מכתב ביטול של הפוליסה שהוצא על ידה במקביל להוצאת ההמחאה השנייה. הנתבעת גם לא יכלה להראות כל מכתב התראה על אי תשלום פרמיות שיצא מאז שהופסק לטענתה תשלום הפרמיות, כמצוות סעיף 15 לחוק. מכאן שהפוליסה לא בוטלה על ידי הנתבעת בשל חוב פרמיות.


יתרה מכך מתוך ת/8 שהינו הדו"ח השנתי שנשלח למנוח, על מצב הביטוחים שלו אצל הנתבעת, עולה כי תשלום הפרמיות נעשה אחת למספר חודשים בסכום אחד. הנתבעת לא מחתה על אופן תשלום זה במשך כל אותם חודשים ועל כן ראיתי לקבל את טענתו של התובע כי אופן תשלום זה היה מקובל על הנתבעת וכך נהג עוד לפני הבקשה לפדיון התגמולים.

14. על כן ראיתי לקבוע כי הפוליסה לא בוטלה על ידי הנתבעת ולא על ידי המנוח. כעת נותר לדון בשאלה מהי המשמעות של אותה יתרה של כ – 180 ₪ שנותרה בפוליסה לאחר הפדיון של מרבית סכום התגמולים שנצברו בפוליסה לידי המנוח.

משמעות היתרה של 180 ₪ בפוליסה

15. הטענה של הנתבעת לפיה הותירה בפוליסה סכום זה על מנת שיהווה תשלום ההלוואה בחודש שבו נפדתה הפוליסה מחשש שהוראת הקבע של המנוח תחזור, אינה מתיישבת עם ההיגיון. הנתבעת ניכתה את יתרת ההלוואה מסכום הפדיון של תגמולי הפוליסה ועל כן לכאורה לא הייתה אמורה להיוותר כל יתרה לתשלום ולא היה חשש שיותר חוב על חשבון ההלוואה. הנתבעת לא טענה כי המנוח לא שילם את תשלומי ההלוואה כסדרם ואף לא הציגה כל מסמך שיצביע על חוב נוסף בחשבון ההלוואה. חזקה על הנתבעת שאם נותר היה חוב בהלוואה לא הייתה מאפשרת את פדיון התגמולים כפי שעשתה, שכן אלה שימשו כבטוחה להלוואה.

16. צודק ב"כ התובעים בטענה כי אם זו הייתה כוונת הנתבעת הייתה מותירה סכום הזהה לסכום התשלום החודשי של ההלוואה היינו כ – 152 ₪ בלבד. ראה פירוט התשלומים בנספח א' לתצהיר הנתבעת. לא הייתה כל סיבה לחששה של הנתבעת שהתשלום יחזור לאור העובדה שבעבר לא נצפה מקרה כזה ועל כן לא הייתה כל הצדקה לטיעון שיש להוסיף אוטומטית גם 25 ₪ בגין עלות החזרת תשלום, כפי שטענה המצהירה מטעם הנתבעת. טיעון זה לא מצא ביטויו בתצהיר הנתבעת ונטען לראשונה במסגרת החקירה הנגדית לאחר שהמצהירה לא מצאה הנמקה טובה אחרת להסביר את פשר הסכום שנותר בפוליסה.

17. כך גם לא ראיתי לקבל את טיעונה של הנתבעת לפיה לא הוחזר למנוח הסכום של 180 ₪ אף לאחר שהוראת הקבע כובדה, שכן התיק נכנס למסלול תביעה. הנתבעת לא הראתה כי כבר בסמוך למועד הפדיון ותשלום ההלוואה החודשי, היינו ב – 10.1.03, הגיעה כל דרישה מהתובעים לתשלום על פי הפוליסה בשל פטירת המנוח. ראה לעניין זה את תשובתה של המצהירה מטעם הנתבעת לשאלת בית המשפט, בעמ' 9 לפרוטוקול. מכאן שבמועד הסמוך לתשלום החודשי – כלל לא ידעה הנתבעת על תביעה אפשרית נוספת.

18. על פי ת/8, הדו"ח השנתי על מצב הפוליסות של המנוח בנתבעת, עמד הסכום לפדיון על 180 ₪ וסכום הצבירה בתום תקופה על 223,354 ₪ נכון ליום 17.3.03. במועד זה כבר הייתה לכאורה הפוליסה מבוטלת למעלה מחודשיים לטענת הנתבעת. אלא שכאמור הכתוב מציג תמונה שונה ולפיה הביטוח תקף ויש בו אפילו ערכי פדיון.

19. מכאן שבמועד פטירת המנוח הייתה בפוליסה יתרה לפדיון ו/או יתרת חסכון כפי שמופיע בת/8.


הנפקות המשפטית

20. לדידי במועד פטירת המנוח טרם בוטלה הפוליסה וטרם נפדתה במלואה ועל כן היא חלה ותקפה למקרה מוות כפי שבפועל קרה. המשמעות של היוותרות הסך של 180 ₪ בפוליסה מצביעה על מצב של פדיון חלקי בהתאם לסעיף 46 (ד) לחוק שאינו כורך עימו אוטומטית ביטולה של הפוליסה.

21. לו רצתה הנתבעת לבטל הפוליסה היה עליה לשלם את ערכי הפדיון במלואם. משלא עשתה כן בין אם בשל הנימוקים שהעלתה בדיון ואשר ראיתי לדחותם, ובין מנימוקים עלומים אחרים הרי שהפוליסה הייתה תקפה בעת פטירת המנוח והנתבעת אינה יכולה להישמע בטענה כאילו היא בוטלה הגם שהנתבעת עצמה לא עשתה כל שנדרש על מנת לבטלה.

22. התובע 1 הבהיר כי במועד שהתבקש פדיון הפוליסה ידעו הוא והמנוח כי למנוח ישנה בעיית בריאות כלשהי ועל כן לא הייתה להם כוונה להביא לביטול הפוליסה. טענה זו לא ראיתי לקבל. אם היו התובע והמנוח מעוניינים בהיוותרותה של הפוליסה בעת שביקשו לקבל את ערכי הפדיון חזקה עליהם שהיו מציינים את סכומי הפדיון המבוקשים על-ידם.

אלא שבעת שקיבלו את הפדיון החלקי מצד הנתבעת יכלו להסכים לאותו פדיון חלקי שעליו החליטה הנתבעת ובכך היה קיבול להצעה שונה מזו שנתנו הם בתחילה. משפדה המנוח את ההמחאה על הסכום החלקי הביע דעתו כי מצב זה מקובל עליו על כל המשתמע ממנו, תנאי שהנתבעת צרפה לתחתית המכתב שצורף להמחאה.

אין בטיעונה זה של הנתבעת היום אלא כ - "טעות בכדאיות העסקה". במועד הקובע היינו במועד הפטירה הייתה הפוליסה בתוקף ולא ניתן עכשיו לטעון אחרת רק בשל הטעות לכאורה בשיקול הדעת של הנתבעת.

23. עמדה זו מקבלת חיזוק כאמור ממסמכים פרי ידה של הנתבעת לבד מאותו דו"ח לשנת 2002 אשר יצא ב – 17.3.03. חרף ניסיונה של הנתבעת לגמד מן האמור במכתב המלווה את ההמחאה לא ניתן להתעלם מן הכתוב בו ולפיו מדובר בפדיון חלקי.

חיזוק נוסף לעמדה זו בא לידי ביטוי בעובדה שגם לאחר שהתשלום החודשי בגין ההלוואה נכנס לחשבון הנתבעת, לא טרחה זו להשיבו לתובע.

כל אלה יוצרים מצג לפיו אף לשיטת הנתבעת אין הפוליסה בטלה אלא שרירה וקיימת. במצב דברים זה הרי שבמועד קרות מקרה הביטוח, כלומר במועד פטירת המנוח ביום ,6.2.03, חלה על הנתבעת החובה לשלם לתובעים תגמולי ביטוח מכוח הפוליסה.

24. גם הטענה לאי-תשלום פרמיות בשלושת החודשים שמאז הבקשה לפדיון ועד למות המנוח – אין בה כדי לסייע זאת לאור הוראת סעיף 10 לחוק.

הנתבעת לא הוציאה הודעת ביטול ואף לא דרשה בשלב זה שעובר למקרה הביטוח את הפרמיות.

סוף דבר

25. ראיתי לקבל את התביעה שכן במועד קרות מקרה הביטוח הייתה הפוליסה תקפה.

הנתבעת תשלם לתובעים את הסך של - 220,402 ₪ נכון למועד הפטירה של המנוח כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו מועד ועד התשלום המלא בפועל.

יתרת 180 השקלים תשמש כתשלום פרמיות עד למועד הפטירה.

לא ראיתי מקום לחיוב הנתבעת בריבית מכוח סעיף 28 א' לחוק. חיוב זה שמור למקרים קיצוניים בלבד של פעולה בחוסר תום לב. לאור האמור ב-ת/5 איני סבורה שזהו המקרה שבפניי חרף המסקנה אליה הגעתי.

26. בנסיבותיו של תיק זה לאור דברי בסעיף 22 לעיל, ראיתי לעשות הוצאות מופחתות ואני מעמידה אותן, כולל שכ"ט עו"ד, על 10,000 ₪ בצירוף מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

27.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אי המצאת הפוליסה

  2. התיישנות פוליסה

  3. ביטול גורם פוליסה

  4. ביטול פוליסה כדין

  5. בקשה לסילוק פוליסה

  6. פרשנות פוליסת ביטוח

  7. אי חידוש פוליסת ביטוח

  8. ביטול פוליסה לפי ימים

  9. ביטול הפוליסה משועבדת

  10. ביטול פוליסה באמצע תקופה

  11. אי מתן תשובה לשאלה מהותית

  12. ביטול פוליסה עקב אי תשלום

  13. בקשה לשינוי פוליסת ביטוח

  14. ביטול פוליסה פיגור בתשלום

  15. אי ידיעה על קיומה של פוליסה

  16. ביטול פוליסת עבודות קבלניות

  17. בקשה לשינוי מוטבים בפוליסה

  18. התנאים לביטול פוליסת ביטוח

  19. ביטול הוראת קבע פוליסת ביטוח

  20. מכתב התראה ביטול פוליסת ביטוח

  21. אי התראה לפני סיום מועד פוליסה

  22. ביטול הפוליסה לפני מקרה הביטוח

  23. ביטול פוליסת ביטוח אבדן רווחים

  24. בקשה לשינוי מוטב בפוליסת ביטוח

  25. אי ידיעה על תנאים בפוליסת ביטוח

  26. ביטול פוליסה בשל אי תשלום פרמיות

  27. אי צירוף פוליסת ביטוח לכתב תביעה

  28. ביטוח תכשיטים פוליסה כל הסיכונים

  29. אי ידיעה על קיומה של פוליסת ביטוח

  30. התיישנות פוליסת ביטוח נכות מתאונה

  31. איחור בהעברת כספי פדיון פוליסת חיים

  32. אי חידוש פוליסת ביטוח אחריות מקצועית

  33. אי התקנת אזעקה לרכב בניגוד לתנאי הפוליסה

  34. התיישנות בפוליסה הכוללת כיסוי ביטוחי לנכות

  35. מכירת הרכב על ידי המבוטח מביאה לפקיעת הפוליסה

  36. הוראה ספציפית בפוליסה לעניין תחילת מרוץ ההתיישנות

  37. פוליסה לביטוח דירה בשם "פוליסה לביטוח משלים לבית"

  38. פוליסת ביטוח שמשות: תביעה בגין פיצוץ שמשה אחורית ברכב

  39. חובת חברת הביטוח להוכיח כי המציאה את פוליסת הביטוח למבוטח

  40. על פי תנאי הפוליסה קביעות ביטוח לאומי לגבי שיעור נכות של המבוטח יחייבו

  41. זכאות להחזר רק בגין תיקון נקודתי של מקור הפיצוץ על פי פוליסת ביטוח נזקי מים

  42. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון