אי התייצבות הסניגור


מונחת בפניי בקשה מאת הנאשם לפסול עצמי מלדון בתיק דנן ולהעבירו למותב אחר בהתאם לסעיף 77א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 וכן על פי סעיף 146 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982. בפיו של הסניגור מספר טענות פסלות אשר בתמצית הן כדלקמן:

א.בית המשפט אמר לנאשם כי יצטרך לשלם כסף רב בגין אי התייצבות הסניגור לדיון. בית המשפט עיכב את הנאשם עד השעה 15.00.

ב.אצל הנאשם "מקננת הרגשה מבוססת היטב כי כל המשפט הזה הוא כרוניקה של הרשעה ידועה מראש, יש יסוד איתן לחשוב שבית המשפט כבר נקט עמדה בתיק זה. הסממנים הראשונים לעמדה זו בלטו בישיבה מיום 27.1.04, בית המשפט העיר שהוא בחן את שמות העדים והבין כך נרשם שזה אביו של עו"ד פוקרא". בהמשך נאמר "לפני ימים ספורים נפגש עו"ד פוקרא עם עו"ד מסאלחה ואמר לו כך: לא אתה ולא ראפי מסאלחה תעזרו לנאשם, הרשעה בתיק זה תהיה מובטחת".

השתלשלות האירועים בתיק זה:


אין מנוס מפירוט צעדי הסניגוריה בתיק זה המעידים עד כמה עז רצונה של הסניגוריה והמבקש בהערמת מכשולים בדרכו של בית המשפט למנוע את ניהול ההליך הפלילי באופן יעיל.

תיק זה נקבע להקראת כתב האישום בתאריך 14.5.03. הסניגור דאז, עו"ד נוגידאת סאפי הגיש בקשה לדחיית המועד וההקראה נדחתה לתאריך 21.5.03. במועד זה הוקרא כתב האישום והתיק נקבע לשמיעת ראיות לתאריך 17.9.03, תוך שבית המשפט מייחד פרק זמן מספיק לשמיעת כל העדים ושמיעת סיכומים באותו יום.

בתאריך 17.9.03 לא התייצבו הנאשם וסניגורו למועד הדיון שנקבע בנוכחותם. לבית המשפט הוגשה בקשת דחיה של מועד ההוכחות, אשר הובאה בפני רק בבוקרו של אותו יום. בבית המשפט התייצבו 3 עדים אשר נשלחו לדרכם. נקבעה ישיבת תזכורת לתאריך 21.9.03.

בתאריך 21.9.03 במעמד הצדדים, הטלתי על הנאשם תשלום הוצאות בסך 750 ₪ בגין ביטול מועד ההוכחות והעובדה שהיה על בית המשפט לשאת בהוצאות 3 עדים שהתייצבו ולא נשמעה עדותם. התיק נקבע שוב לשמיעת ראיות לתאריך 17.12.03 תוך שבית המשפט חוזר ומבהיר כי במועד זה ישמעו כל העדים וכן סיכומי הצדדים.

בתאריך 17.12.03 התייצבו כל עדי התביעה, אולם הנאשם לא התייצב. סניגורו דאז, עו"ד איאד נוג'ידאת הודיע לבית המשפט כי הנאשם יודע על מועד הדיון, מועד שנקבע כאמור בנוכחותו. במועד זה הורתי על צו הבאה כנגד הנאשם וקבעתי את התיק לישיבת תזכורת לתאריך 20.1.04, תוך שאני מודיע כי במועד זה אדון בשאלת ההוצאות בשל אי התייצבות הנאשם.

בתאריך 14.1.04 הובא הנאשם בפני מכח צו הבאה. הורתי לנאשם להפקיד 1,000 ₪ בקופת בית המשפט להבטחת התייצבותו לדיון הקבוע ביום 20.1.04 וכן הודעתי כי בישיבה הבאה אדון בשאלת ההוצאות בגין אי התייצבות הנאשם לישיבה הקודמת והעובדה שהיה צורך לשלוח את כל העדים לדרכם מבלי שנשמעה עדותם.



בתאריך 20.1.04 התייצב הסניגור וביקש שלא לדון בשאלת ההוצאות כי בדעתו להעביר את הטפול בתיק לסניגור אחר המתמחה בתחום הפלילי.

בתאריך 27.1.04 התייצבו הנאשם וסניגורו הנוכחי, עו"ד מסאלחה. נוכח חילופי הסניגורים, קיימתי הקראה מחודשת של כתב האישום על מנת לאפשר לסניגור החדש להשיב על פי דרכו, על כתב האישום. בישיבה זו, הודעתי לצדדים כי בין עדי התביעה, מופיע שמו של אביו של עו"ד פוקרא, אשר מופיע בפני מידי פעם בפעם בבתי המשפט. הסניגור הודיע כי אין הדבר מפריע למרשו. התיק נקבע להוכחות ליום 5.5.04. בית המשפט ייחד זמן לשמיעת תיק זה מתחילתו ועד סופו כולל סיכומים.

בתאריך 5.5.04 התייצב הנאשם, אולם הסניגור לא התייצב. בית המשפט המתין עד השעה 12.43 בטרם החליט לשחרר את העדים לדרכם. זה המקום לציין שמדובר בעדים קשישים אשר אחד מהם עבר אירוע מוחי. העדים נאלצו להמתין בבית המשפט החל מהשעה 10.30 בבוקר ועד שעת צהרים מאוחרת זו, כאשר לא היה ברור כלל מתי עתיד הסניגור להתייצב בבית המשפט. הורתי לנאשם להשאר בבית המשפט. בפרוטוקול הדיון נרשם אולם בית המשפט, אך הכוונה היא לבנין בית המשפט. אולם בית המשפט הוא חדרון צר אשר לא ניתן להמתין בו מאחר ואותו חדר משמש כלשכה ואולם. בית המשפט המתין עד השעה 15.00 ומשלא התייצב הסניגור עד למועד זה, נקבע הדיון לתאריך 10.5.04 כאשר הסניגור נדרש לתת הסברים בכתב מדוע לא התייצב למועד הדיון וכן להתייחס לשאלת ההוצאות בגין אי התייצבותו לשמיעת הראיות. הורתי בהחלטה כי על הסניגור להגיש את ההסברים בכתב עד לתאריך 9.5.04.

הסניגור לא הגיש הסברים בכתב לסיבת אי התייצבותו לדיון.

בדיון שהתקיים בתאריך 10.5.04 נדרש הסניגור לתת הסברים לסיבת אי התייצבותו למועד הדיון והסניגור הציג פרוטוקול דיון מבית המשפט המחוזי לפיו נותר בדיון בבית המשפט שם עד השעה 13.00. בתגובה להסבריו של הסניגור, בקשה התובעת לפסוק הוצאות בגין שתי ישיבות בהן לא נשמע תיק זה בשל מחדלי הסניגוריה וכן ציינה את העובדה כי בעבר נפסקו הוצאות בגין אי התייצבות של הסניגוריה לדיון.

בשלב זה קם הסניגור וביקש כי בית המשפט יפסול עצמו מהמשך שמיעת תיק זה.
הכללים באשר לפסולת בית משפט:

כבוד השופט א' ברק בע"פ 286/01 - גבריאל לידני נ' מדינת ישראל ,תק-על 2001(1), 609 ,עמ' 610:

" אכן, לא בנקל מורה בית משפט זה על פסלות שופט. חובה על הטוען לפסילתו של בית המשפט להראות קיומו של חשש ממשי למשוא פנים וכי דעתו של השופט "ננעלה" כך שלא יוכל לקיים את ההליך באופן הראוי על כן, למשל, עצם העובדה כי בית המשפט ישב בדין בעניין אחר של המבקש את פסלותו איננה יכולה, לכשעצמה, לבסס עילת פסלות... גם העובדה כי בית המשפט נחשף לעברו הפלילי של נאשם איננה יכולה, לכשעצמה לבסס עילת פסלות חזקה על בית המשפט כי ידע לשמור על מקצועיותו ולשפוט את המקרה שלפניו באופן ראוי וללא משוא פנים".

בע"פ 10228/03 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם), נקבע כי המבחן בנסיבות כאלה הוא בקיומה של אפשרות ממשית למשוא פנים, על אפשרות זו להיות ניכרת מנקודת ראות אובייקטיבית.

חובה על הנאשם להעלות את טענת הפסלות מייד כאשר נודעת לו עילת הפסלות שאם לא כן יש לראות בכך משום שיהוי בהעלאת הטענה.

דיון:

באשר לטענתו של הסניגור כי בית המשפט אמר לנאשם כי יצטרך לשלם כסף רב בגין אי התייצבות הסניגור לדיון. יאמר בצורה ברורה כי דבר זה לא נאמר מעולם. הודעתי לנאשם כי אדון בשאלת ההוצאות בגין ביטול זמנו של בית המשפט והצורך לשלוח את העדים לדרכם מבלי שנשמעו בבית המשפט, כפי שהדברים מופיעים בפרוטוקול הדיון.

באשר לטענתו של הסניגור בדבר שיחה שנוהלה בינו לבין עו"ד פוקרא, (עמ' 12 ש' 7), הרי שתוכן שיחה זו איננה בידיעת בית המשפט ואין הדברים המיוחסים לבית המשפט כל אחיזה במציאות. דבריו של המבקש אינם ראויים לתגובה מעבר לכך.
באשר לטענתו של הסניגור בדבר "עיכוב" הנאשם בבית המשפט. יאמר כי בית המשפט הורה לנאשם להשאר בבנין בית המשפט מתוך תקוה שהסניגור המלומד יועיל להתייצב בבית המשפט אף באיחור. בית המשפט נקט בדרך זו מתוך תקוה כי ניתן יהיה לקרוא לחלק מעדי התביעה שהם אנשי משטרה ולשמוע את עדותם
ובכך לצמצם את הנזק שנגרם באי התייצבות הסניגור למועד הדיון. הנאשם המתין בפרוזדור בית המשפט ומידי פעם הודיע כי הסניגור עתיד בכל רגע להגיע.
עו"ד פוקרא מוכר לי אך ורק ממסגרת עבודתי בבית המשפט ומהמפגשים שנערכים במסגרת לשכת עורכי הדין בין עורכי הדין והשופטים. כאשר התברר לי כי אחד העדים הוא אביו של עו"ד פוקרא, מצאתי לנכון לברר את עמדת הצדדים ביחס להשפעת עובדה זו על ניהול ההליך. הצדדים הביעו את דעתם כי אין מקום שאפסול עצמי בשל הכרות זו. העובדה שהסניגור המלומד מוצא לנכון לשנות טעמו ביחס לעובדה זו, במועד זה, הרי שהיא לוקה במספר פגמים. יש כאן משום שיהוי רב בהעלאת טענה זו. אין המדובר בענין חדש שלא היה ידוע לצדדים, כי הרי הודעתי על כך מייד כאשר התברר לי זהות אותו עד. לגופו של ענין, אין כאן חשש למשוא פנים, אין לי כל הכרות קרובה עם העד ומידת הכרותי עם בנו עו"ד פוקרא דומה למידת הכרותי עם עו"ד ראפי מסאלחה ושאר עורכי הדין העובדים בבית המשפט.

המבקש לא העלה את טענת הפסלות מיד בפתח הישיבה בתאריך 10.5.04 וגם לא ציין כל הסבר לסיבת אי העלאת הבקשה מיד בהזדמנות הראשונה. המבקש שמע את טענות התביעה ביחס להטלת ההוצאות ועשה שימוש "בנשק" טענת הפסלות כצעד טקטי להפסקת הדיון בשאלת ההוצאות. אף מטעם זה, יש לדחות את בקשת הפסלות.

על כן בנסיבות העניין לא מתקיים חשש ממשי למשוא פנים, משכך, אני דוחה את הבקשה.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון