ביטול עסקה מטבחי זיו

רקע וצדדים

  1. התובע הזמין מטבח מסניף העסק של הנתבע (להלן: "העסק"), וזמן קצר לאחר מכן ביטל אל העסקה. התובע קיבל החזר התשלום שבוצע, תוך הפחתת סך של 2,000 ₪ עבור דמי תכנון.
  2. לטענת התובע, הגיע עם אשתו לסניף העסק כאשר בידיהם תוכנית מוכנה מראש, שהוכנה על ידי נגר, ולפיכך לטעמו אין מקום לחייבו עבור "דמי תכנון".
  3. לטענת הנתבעת, התובע חתם על מסמך המאשר את הסכמתו כי במקרה של ביטול העסקה ישלם את דמי התכנון האמורים, ולפיכך דין התביעה להידחות.

דיון והכרעה
4.לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לדחות את התביעה, הכל כפי שיפורט להלן.
5. בהסכם ההזמנה עליו חתם התובע ו/או אשתו, כלולה תניה מודפסת הקובעת כי:
"במקרה של ביטול, יגבו דמי טיפול בהתאם להוצאות החברה."
ולאותו הסכם הוספה בכתב יד הערה מיוחדת (להלן: "ההערה"), לפיה:
"במקרה של ביטול עסקה דמי תיכנון יעמדו ע"ס 2000 ש"ח בלבד ויוכלו לשמש כתשלום על מטבח עתידי."
נראה כי ההערה הוספה לטובת התובע ואשתו, שכן דמי הטיפול/תכנון הוגדרו והוגבלו, ולא הושארו לשיקול דעתו הבלעדית של העסק. כמו כן הוטב מצבם של התובע ואשתו, שכן אותם דמי תיכנון שלא הושבו לו, יוכלו לשמש עבורו במידה ויבחר בעתיד –לתקופה שלא הוגבלה בזמן - להזמין מטבח אחר מהעסק.
6. התובע טען שהחתימה על טופס ההזמנה אינה חתימתו, ואמר כי:
"זה לא החתימה שלי ולא של אשתי על טופס ההזמנה שצורף לכתב ההגנה, אני לא טוען שלא חתמנו עברו הרבה חודשים וחתמנו על הרבה מסמכים אבל אני לא מזהה את החתימה."
למרות טענה זו, לא התייצבה לדיון אשתו של התובע, שהיתה עמו בעת ביצוע ההזמנה, כדי לתמוך בטענותיו ולהתייחס לחתימה על טופס ההזמנה.
7. נפסק לא פעם, כי ככלל, אי העדת עד רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו. כפי שקבע בית המשפט העליון בע"א 548/78, נועה שרון נ. יוסף לוי, פ"ד לה(1)736 [1980], בסעיף 3 לפסק דינה של כב' השופטת בן עתו:
"...כלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטיים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה".
8. בנסיבות אלה, הימנעות התובע לזמן את אשתו למתן עדות, נזקפת לחובתו. הסיבה שנתן להעדר התייצבות אשתו היא "כי יש לנו תינוקת בבית" אינה הסבר סביר, בשים לב לשעת הדיון אחר הצהריים ולאפשרות לבקש מכל בן משפחה, מכר או עובדת בשכר להשגיח על התינוקת במשך זמן מה.
לאור האמור, אינני מקבלת את הטענה כי החתימה אינה של התובע ו/או אשתו.
9. הלכה פסוקה היא שאין לקבל טענה לפיה אדם לא טרח לקרוא על מה הוא חותם אלא במקרים קיצוניים ביותר (ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל נ. לופו, פ"ד נ"ד (2) 559 [2000]; ע"א 467/64 שוורץ נ' סנדור, פ"ד יט (2) 113 [1965]).
במקרה דנן התובע כלל לא טען כי לא קרא את הסכם ההתקשרות או כי לא ניתנה לו הזדמנות לקרוא אותו.
יפים לעניין זה דברי ביהמ"ש העליון בע"א 6799/02, יולזרי משולם נ' בנק המזרחי, פ"ד נח (2) 125, בעמ' 149 [2003]:
"כלל הוא, כי אדם החותם על מסמך מוחזק כמי שקרא והבין את תוכנו וכי חתם עליו לאות הסכמתו, בייחוד כאשר מדובר במסמך מהותי ביחס לנכסיו, דוגמת שטר משכנתא... עוד נפסק כי המבקש לסתור חזקה זו צריך להוכיח את גירסתו בראיות פוזיטיביות, כאפשרות קרובה..."
10. במקרה דנן התובע כלל לא טען כי לא קרא אתהסכם ההתקשרות או כי לא ניתנה לו הזדמנות לקרוא אותו. היה על התובע לשכנע את בית המשפט מדוע, חרף חתימתו והסכמתו לשלם דמי תכנון במקרה של ביטול העסקה לרכישת המטבח, אין עליו לקיים את התחייבותו זו.
התובע לא הסביר מדוע לדעתו מקרה זה הוא קיצוני ביותר, והטענה היחידה המשתמעת מדבריו הינה כי לא בוצע בפועל תכנון של המטבח בשל כך שהיו בידיו תוכניות מוכנות מנגר שהוכנו בטרם הגיע לבית העסק, ולפיכך אין לחייבו בתשלום עליו הוסכם.
על כן אני קובעת כי התובע או אשתו חתומים על ההזמנה, וכי חזקה שקראו, הבינו והסכימו להערה.
8. לגישתי, ניתן ככל שניתן לראות בדמי הטיפול/דמי התכנון משום "פיצויים מוסכמים" שנקבעו במקרה של הפרה או ביטול ההסכם, ועל כן יש לבחון אם יש מקום להפחית מהסכום שנקבע.
9. בסעיף 15(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 נקבע כי:
"הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן –פיצויים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת-נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה."
10. בע"א 4630/04 קניונים נכסים ובנין בע"מ נ' בני יעקב נדל"ן בע"מ [13.12.2006] דן בית המשפט בשאלה אם ומתי מוסמך בית המשפט להתערב בפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם בין הצדדים.
בית המשפט העליון קבע כי סעיף זה מאפשר התערבות של בית המשפט בפיצוי הקבוע על ידי הצדדים, אך עם זאת:
"ככלל התערבות בית המשפט בפיצוי היא מצומצמת, "כל עוד קיים יחס סביר כלשהו, ולו גם דחוק, משאירים את הפיצוי המוסכם בתקפו" ...
משמעות הביטוי "כל" (במינוח "ללא כל יחס סביר") היא "שקיים חופש פעולה יפה לצדדים בקביעת הפיצוי המוסכם, והפסיקה מכבדת חופש פעולה זה."...
בנסיבות המקרה שלפניי, לא מצאתי כי הסכום שנקבע, בעת שנקבע, היה בלתי סביר בשים לב לנזק האפשרי במקרה של הפרה או ביטול ההסכם, וזאת בשל אלה:
ראשית, התובע טען כי הזמן שארכה הפגישה עם המתכננת היה קצר, כרבע שעה בלבד, אולם כאמור לעיל, אשתו לא הובאה לתמוך בטענה זו. מאידך טען הנתבע כי כל פגישת תכנון עם מעצבת נקבעת ל- 3 שעות, וזו אורכה של פגישה ממוצעת. מקום שיש בפני בית המשפט שתי גרסאות שקולות, לא ניתן לקבל את גרסת התובע, שלא עמד בנטל השכנוע המוטל עליו במשפט האזרחי, להוכיח את טענתו ברמת שכנוע של 51% לפחות, ודין טענתו להידחות. כך גם דין הטענה שהעלה התובע כי היה עליו "לחץ כבד" לבצע הזמנה להידחות משלא הוכחה ברמת השכנוע הנדרשת.
שנית, הנתבע הסביר כי בעיצוב ותכנון מטבח מושקעות בנוסף לזמן, גם עלויות כספיות ממשיות: התכנון מבוצע על ידי אדריכלית פנים מקצועית, ונעשה שימוש בתוכנות שעלותן מאות אלפי שקלים. בשל אלה, לא ניתן לקבוע כי אין כלל יחס סביר בין הסכום שנקבע לבין העלות המושקעת בתכנון ובטיפול בלקוח, עד שמסתיים שלב הכנת התוכניות.
שלישית, קיומה של ההערה, בכתב יד על גבי ההזמנה, המשפרת (כמפורט לעיל) את מצב התובע בהשוואה לתניות המודפסות על גבי ההזמנה, מצביעה על כך כי נערך דיון המתייחס לאפשרות שהתובע יבחר לבטל את ההזמנה, ונקבע מראש כמה יהיה עליו לשלם עבור התכנון שבוצע עבורו. עדות הנתבע בעניין זה לא נסתרה, ולדבריו:
"אנו מוכרים מאות מטבחים בחודש ולא נתקלתי בהזמנה שמצוין במפורש הסכום לתשלום במקרה של ביטול העסקה. אני מסיק מכך שנושא ביטול העסקה עלה באופן מפורש בשיחה ביניהם ולכן זה נרשם בצורה מפורשת...
במקרה הנדון כתוב סכום מפורש שלא מקובל בסטנסיל וזה באופן חריג כפי שלא נתקלתי בעבר."
רביעית, התובע טען כי הגיע עם תוכניות מוכנות, אך אין חולק שקיבל ממעצבת העסק חמישה עמודי תוכניות בצבע (ת/1) שבה נראה המטבח מזוויות שונות, לרבות ארון נוסף באמצע המטבח ("אי"), מיקום תאורה, מיקום הכיריים, המקרר, תנור האפייה, מיקום כסאות ומשטח השיש על גבי האי וכד'. אין לי ספק כי לצורך הכנת תוכניות אלה על ידי מעצבת בעסק הושקעו זמן ומחשבה, גם אם היו בידי התובע תוכניות דומות שהוכנו עבורו על ידי גורם אחר. צריך היה לבחון, ביחד עם התובע ואשתו, אם הם מעוניינים בתוכניות ביצוע התואמות את התוכנית שבידיהם, או לשנותה בפריט זה או אחר, צריך היה לבדוק כי התוכנית מתאימה לחומרים שנבחרו על ידי התובע ולהעריך את עלות רכישתה, על כל מרכיבה, וכיוב' מטלות קשורות.
אציין לעניין זה כי לכתב התביעה צורף רק מסמך אחר מתוך חמישה עמודי התוכניות שנמסרו לתובע על ידי העסק, והתברר בדיון כי הוכנו ונמסרו לו מסמכים שונים של התוכנית, מנקודות מבט שונות ובהדגשים שונים.
אני מקבלת את עמדת הנתבע לפיה התוכניות המפורטות יחסית ניתנו לתובע רק מאחר שהשלים את ההזמנה וכי כאשר אלה בידיו "הוא יכול ללכת לכל בעל מקצוע".
סוף דבר
11. התביעה נדחית.
12. שקלתי את שאלת הוצאות המשפט הראויות במקרה דנן. אמנם, הנתבע ציין כי הגיע משדרות לדיון שנקבע בתיק זה, ולכאורה היה בכך כדי להצדיק קביעת הוצאות משפט גבוהות יחסית, אך מידע זה לא היה בידי התובע לפני הגשת התביעה, והוא ציין בכתב התביעה את כתובת סניף העסק המצוי בראשון לציון. לפיכך, התובע לא ידע שהוא יהיה חשוף, במקרה של דחיית התביעה, לתשלום הוצאות בסכום גבוה וחריג, ועל כן לא מצאתי כי נכון במקרה זה לקבוע הוצאות מעבר למקובל בבית משפט זה.
אני מחייבת את התובע בתשלום הוצאות משפט לנתבע בסכום של 250 ₪.
סכום זה ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל התובע, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון