ביטול צו פסילה מנהלית

1.זו החלטה בבקשת המבקש להורות על ביטול צו פסילה מנהלית של רשיון הנהיגה של המבקש שניתן ביום 9.6.10.

המבקש נתפס כאשר הוא נוהג לכאורה במהירות של 135 קמ"ש במקום המהירות המותרת של 90 קמ"ש בכביש בין עירוני.

2.לטענת המבקש השוטר לא הפעיל את מכשיר המדידה על פי הכללים ומכשיר הלייזר באמצעותו נמדדה המהירות לא היה מכויל.
המדובר במדידת מהירות באמצעות מכשיר המכונה ממל"ז.

3.ב"כ המבקש הפנה בעת הדיון להחלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע שניתנו בעניין זה ועל פיהן נקבע כי מדידת המהירות באמצעות מכשיר הממל"ז איננה מדוייקת וזאת משום שמהכשיר לא כויל כראוי.

4.ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וטען כי מדובר בעבירת מהירות בה קיימות ראיות לכאורה בתיק לרבות בדיקות בתחילת וסיום המשמרת.

המבקש הינו נהג מסוכן, אשר לו רשיון נהיגה משנת 1990 ולחובתו 52 הרשעות קודמות מתוכן 20 הרשעות בגין עבירות מהירות.
עוד התבקש בית המשפט על ידי ב"כ המשיבה להורות על עיכוב ביצועה של ההחלטה במידה שבית המשפט יעתר לבקשת המבקש.

דיון והכרעה
5.בבואו להכריע בשאלת ביטולה או קיצורה של תקופת הפסילה, ישקול בית המשפט שני שיקולים, האחד קיומן של ראיות לכאורה לביסוסה של העבירה, והשניה מסוכנותו של הנאשם הנגזרת ממספר פרמטרים רלוונטיים.
לעניין זה נקבע בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה, עו"ד נ. מ"י פד"אור 02(5) 55:
"נסיונו של העורר להביא את בית המשפט לבחינה פרטנית של חומר הראיות, ובכלל זה עריכת השוואה בין נתוני דוחות המשטרה ונסיון להסיק מהם על מהירות הנסיעה אינו מתאים לשלב זה של ההליך. ברי, כי נכון לעת זו, ובטרם הוחל המשפט, כל שיש בידי בית המשפט הוא חומר ראיות לכאורי של התביעה שטרם נחשף למבחן החקירה הנגדית וטרם עבר את כור ההיתוך של בחינה וניתוח הערכאה הדיונית.
אולם הראיות במתכונת ההיולית הזו הן התשתית הראייתית הנבחנת נכון לשלב זה."


6.אמנם, אין בית המשפט נדרש בשלב זה לבחינתן המדוקדקת של הראיות לכאורה המוצגות לפניו, ואולם בענייננו ניתן לומר כי טענתו של המבקש עקרונית היא, ואף ניתנה ביחס אליה החלטה מנחה מפי כב' בית המשפט המחוזי כפי שיפורט להלן.
סבורני כי יש בהחלטה זו אף בשלב לכאורי זה כדי להכריע את גורל הבקשה, שכן קביעותיה יורדות לשורשו של ענייננו.

7.המבקש נתפס כאמור כשהוא נוהג במהירות המיוחסת לו ( 135 קמ"ש במקום 90 קמ"ש בדרך בין עירונית), באמצעות מכשיר מד MARKSMAN LTI 20-20-, המכונה ממל"ז.
בהתבסס על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בע.פ 5355/08 מיום 2.3.10 מפי כב' הש' רחל ברקאי, בעניין מדינת ישראל נ. עמיקם לוין, העלה המבקש טענתו להעדר ראיות לכאורה לעבירה המיוחסת למבקש.
לטענת המבקש משנקבע ע"י בית המשפט המחוזי כי משטרת ישראל אינה מכיילת את המכשיר, הרי שלא ניתן לקבוע כי מדידתו מדוייקת ואין אפשרות להפעיל את המכשיר.

8.אין חולק כי יש להבחין בין אמינותו של המכשיר ובין הצורך בכיולו, כך קבע בית המשפט המחוזי:

"חזקת אמינות מכשיר הממל"ז אינה שנויה במחלוקת - והיא נקבעה בד"נ 10415/03 מדינת ישראל נ. לוי עטיה ואולם יש להבחין בין דבר אמינותו של מכשיר לבין הצורך בכיולו" (שם, בעמ' 4).
(כל הציטוטים הבאים הינם מפסק הדין).
יצויין, המשיבה בענייננו לא טענה מהותית דבר לעניין כיולו של המכשיר, אלא כי על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור.


9.יחד עם זאת, אין חולק כי המשיבה כי המשיבה טענה כי בידה ראיות לכאורה לתקינותו של המכשיר. למכשיר בוצעו בדיקות תקינות, בדיקות תיאום ובדיקת כיול (לעניין זה תפורט מהמבקש משמעות ההבחנה בין הבדיקות).

10.הכיול בו מדובר בהחלטת בית המשפט המחוזי (אשר אישר את החלטת בית המשפט קמא בת"ת 16915/97 מפי כב' הש' לנדסמן) הינו כיול במעבדה מורשית, ולעניין זה קבע בית המשפט:
"...... בפועל נמצא כי אין חולק כי הבדיקות השוטפות המתבצעות למכשיר הממל"ז אינן בדיקת כיול של מעבדה מורשית על ידי הרשות להסמכת מעבדות כי אם בדיקת אמינות ותקינות והעובדה כי בדיקה זו נקראת בלשון המשטרה "בדיקת כיול" אינה אלא טרמינולוגיה שגויה מאחר ואין המדובר בבדיקת כיול על ידי מעבדה מורשית". (שם בעמ' 5).
אם כן, הכוונה היא כפי שציינתי לעיל בסעיף 12, לרישום בדו"ח המפרט כי בהפעלת המכשיר וידא מפעילו פרטים שונים ובין היתר "בדיקת כיול".

11.על כן, על מנת לבסס ראיות לכאורה לכך שהמדידה המבוצעת במכשיר אכן מדוייקת על המשיבה להציג ראיות לכאורה לביצועו של כיול כאמור בהחלטת בית המשפט:
"הוכח דבר הצורך בכיול מכשיר מדידה על ידי מעבדה מורשית כדי להבטיח את אמינות תוצאת המדידה וכי כיול שכזה לא מבצעת המדינה" (שם, בעמ' 5).
יצויין עוד כי טענת המשיבה באותו עניין כי במכשיר הממל"ז (להבדיל ממכשיר המולטנובה) מתבצעת בדיקת אמינות לפני כל הפעלה / מדידה, לרבות בדיקת כיול – הגם שאין המדובר בכיול מעבדתי, נדחתה ע"י בית המשפט.

לסיום נקבע בפסק הדין:
"בהעדר כיול למכשיר לא ניתן להתבסס על תוצאות מדידותיו כמדויקות לשם העמדת אזרחים לדין".

12.סבורני כי אף בשלב זה ראוי כי בידי המשיבה תהיינה ראיות לכאורה הן לתקינותו של מכשיר המדידה (כפי שאכן מתקיים בענייננו, ללא ספק) והן לאמינות תוצאת המדידה במובן הדיוק בתוצאה שנמדדה.
תנאים אלה הינם מצטברים ודרושים כאחד לבחינת הראיות לכאורה הדרושות לייחוס העבירה לנאשם אף בשלב לכאורי ומקדמי זה של בקשה לביטול פסילה מנהלית.

13.אף בהנחה שיקבל בית המשפט את עמדת המשיבה לעניין תקינותו של המכשיר ואמינותו הכללית, כבר בשלב זה, הרי שבוודאי לא ניתן להתעלם מן הקביעה בהחלטה המנחה, בדבר הדרישה כי תוצאת המדידה במכשיר תהא מדוייקת וזו אפשרית כאמור אך ורק בהתקיים בדיקת כיול במעבדה מוסמכת כאמור:
"ומשהוכח כי אין די בדבר אמינות המכשיר במובן זה שמדובר במכשיר שעל פי הטכנולוגיה שלו מודד באופן אמין מהירות נסיעה אך עדיין ככל מכשיר מדידה חייב הוא בכיול במעבדה מורשית, עליה (המדינה כגוף אוכף – א.ג) להבטיח כי כך יעשה הדבר" (שם, בעמ' 6).

14.ראוי להדגיש עוד כי בשונה מן ההלכה שנקבע בע"פ 5345/90 אברהם בראונשטיין נ. מדינת ישראל בדיקת הכיול בה עוסקת ההחלטה בע"פ 5355/08, אינה בדיקת התקינות העונתית חצי שנתית שנוהגת המשטרה לבדוק כל מכשיר, או הבדיקות לתקינות המכשיר המבוצעות לפני צאת השוטר למשמרת ואחרי סיומה, בשלוש בדיקות.

15.בעניין בראונשטיין האמור, נקבעו הכללים לבדיקות הדרושות להבטיח תקינותו של המכשיר.
בדיקות אלה כוללות כאמור בדיקות מעבדה שגרתיות אחת למספר חודשים ובדיקות לפני הפעלת המכשיר ובסיום המשמרת.
עניין זה כפי שציינתי, המשיבה טענה כי בידה ראיות לכאורה לתקינות המכשיר וביצוען של הבדיקות.

16.בנסיבות אלה, סבורני כי אין בידי המשיבה שלב זה ראיות לכאורה לאמינות תוצאת המדידה הנגזרת מהצורך בכיולו של המכשיר ובדרישה לכיולו כפי שנקבע בע"פ (ב"ש) 5355/08.
לנוכח קביעה זו מתייתר הצורך בדיון ברכיב הנוסף המתייחס למסוכנותו של המבקש.

17.עוד יש לאזכר את החלטת כב' השופטת חיימוביץ מבית המשפט המחוזי בבאר שבע בע"ח 16573-04-10 במסגרתו נדחה ערר המשיבה על החלטת בית משפט לתעבורה בבאר שבע, בעניין ביטול ביטול צו פסילה מנהלית בעבירת מהירות שנמדדה באמצעות מכשיר הממל"ז.
בהחלטה זו נקבע כי הסתמכות על פסק דין בעניין לוין נעשה כנדרש – כהלכה מנחה, אשר אינה עומדת בסתירה לפסיקת בית המשפט העליון.


18.באשר לטענת המשיבה כי אין מדובר בהלכה סופית וחלוטה, שכן הוגשה עליה בקשת רשות ערעור, הרי שאכן אין מדובר בהחלטה מחייבת אך בהחלט מדובר בהחלטה מנחה.

19.על כן, ובנסיבות העניין בקשת המבקש לביטול פסילתו המנהלית של רישיון הנהיגה מתקבלת.

20.לנוכח תוצאה זו והנימוקים שפורטו לעיל אינני מוצאת לנכון להורות על עיכוב ביצוע החלטתי.

סיכויי הערעור על החלטה זו לנוכח פסיקת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעניין קלושים ביותר, אם בכלל קיימים.
יתרה מכך, רשיון הנהיגה של המבקש נשלל עוד ביום 9.6.10 ועל כן בחלוף 12 יום אינני סבורה כי ישנה תועלת לנוכח האמור לעיל, בעכוב ביצועה של החלטה זו.

עיכוב ביצוע ההחלטה איננו ראוי והוגן בנסיבות אלה.

רישיון הנהיגה של המבקש יושב לו לאלתר.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול פסילה מנהלית

  2. הפקדת רישיון בשלילה

  3. ביטול צו פסילה מנהלית

  4. אי מסירת הודעה על פסילה

  5. אי ידיעה על הודעת הפסילה

  6. הפקדת רישיון לאחר פסילה

  7. בית דין צבאי פסילת רשיון

  8. אי ידיעה על שלילת רישיון

  9. הפקדת רישיון לאחר שלילה

  10. ביטול פסילה עד תום ההליכים

  11. אי הפקדת רישיון חישוב תקופת פסילה

  12. ביטול צו פסילה מנהלית ע''י קצין משטרה

  13. הרשעה לאחר חזרה מכפירה בעבירות של נהיגה בזמן פסילה

  14. בקשה לחפוף פסילה שהוטלה ע"י בית המשפט לפסילה שהטיל משרד הרישוי בשל שיטת הניקוד

  15. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון