ביטול צוואה הדדית

1. מונחת בפניי התנגדות לבקשה לצו קיום צוואה.

2. המבקשות והמשיב הם שבעה מתוך תשעת ילדיהם של בני הזוג... ז"ל. המנוח... ז"ל (להלן: המנוח) נפטר ביום 11.8.06, והמנוחה.... (להלן: המנוחה) נפטרה אחריו ביום 14.10.09.

3. ביום 17.12.1987 ערכו המנוחים שתי צוואות הדדיות ביחס לדירה... למעט התוספת הצמודה שבנה המשיב (להלן: הדירה). בצוואות הנ"ל ציווה כל אחד מבנה"ז את כל זכויותיו לבן הזוג הנשאר בחיים, ואם בן הזוג נפטר לפניו, קרי, במיתת בן הזוג השני, אז עובר הנכס למשיב, אפרים תשרה, ולאשתו; וכתנאי להעברת הזכויות לידי המשיב ואשתו, עליהם לשלם בתמורה 1/9 מערכה של הדירה לכל אחד מיתר ילדי המנוחים.

4. לאחר פטירת המנוח, ערכה המנוחה ביום 24.8.09 צוואה חדשה, בה ציוותה את רכושה לשלושה מילדיה,..., ונישלה את יתר ילדיה.

5. המשיב הגיש בקשה לצו קיום צוואת המנוח מיום 17.12.87, ולצו קיום צוואת המנוחה השנייה מיום 24.8.09. המבקשות מתנגדות לקיום צוואתה המאוחרת של המנוחה, ומבקשות לקיים את צוואותיהם ההדדיות של המנוחים משנת 1987; כשלטענתן, צוואתה המאוחרת של המנוחה נערכה שלא כדין, בניגוד לצוואות ההדדיות שערכו שני בני הזוג בשנת 1987, ובניגוד לאמור בסעיף 8א(ב)(2)(א) לחוק הירושה, התשכ״ה – 1965 (להלן: החוק). לחילופין טוענות המבקשות כי ביטול צוואתה ההדדית של המנוחה לאחר פטירתו של המנוח, נעשה על ידה בחוסר תום לב ובניגוד לעיקרון ההסתמכות. לחילופי חילופין, טוענות המבקשות כי נפלו פגמים בצוואת המנוחה משנת 2009, אשר נערכה כשבעה שבועות בלבד לפני מותה; ואך בשל מצבה המנטאלי והפיזי של המנוחה באותה עת, ספק אם המנוחה ידעה להבחין בטיבה של צוואה. כמו כן יש לטענתן לפסול את הצוואה אף מחמת העובדה שעל המנוחה הופעל לחץ והשפעה בלתי הוגנת, וכן לאור המעורבות של אחד או יותר מהזוכים בעריכת הצוואה.

6. לטענת המשיב, דרישת המבקשות לקיים את שתי צוואות המנוחים כצוואות הדדיות מתעלמת מהעובדה שצוואתה של המנוחה משנת 1987 בוטלה על ידה כדין, בצוואה המאוחרת שערכה בשנת 2009. בנסיבות המקרה, לא חלו על המנוחה בשנת 2009 שום מגבלות מכוח החוק אשר מנעו ממנה מלשנות את צוואתה ההדדית הקודמת, מאחר שהצוואות ההדדיות משנת 1987 נערכו לפני שתוקן החוק בהוספת סעיף 8א׳ לחוק בעניין צוואות הדדיות, ותיקון זה חל רק ממועד התיקון ואילך ולא רטרואקטיבית. עוד טוען המשיב כי בית המשפט העליון הכיר בכוחו של המצווה לסטות מהוראות הכלולות בצוואה הדדית שערך עובר לתיקון לחוק, ועל כן יש לדחות את טענת המבקשות כי הצוואה האחרונה נערכה בחוסר תום לב ותוך פגיעה בעיקרון ההסתמכות.


7. באשר לטענת המבקשות בדבר חוסר כשרותה של המנוחה בעת עריכת צוואתה האחרונה, טוען המשיב כי כששה ימים בלבד לפני עריכת צוואתה, עברה המנוחה בדיקה על ידי ד"ר קורן לובצקי, שהינה מומחית בתחום הנוירולוגי, ונמצאה צלולה, מבינה לעניין, ומתמצאת בזמן ובמקום. כמו כן, לפני כניסתה לבית אבות, ולאחר עריכת צוואתה האחרונה, חזרה המנוחה ונבדקה שוב, וגם הפעם נמצאה צלולה לחלוטין. יתר על כן, מעמד עריכת הצוואה והחתימה עליה הוקלטו, ובאותו מעמד נשמעה עורכת הדין מוודאת עם המנוחה את הסיבות לרצונה לנשל את בנותיה, כך שהטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת נטענה בעלמא וללא ביסוס, ודינה להידחות.

8. בדיון הקד"מ הוחלט שעל מנת לייעל את הדיון יש קודם כל להכריע בשאלת חלות הוראות סעיף 8א' – התיקון לחוק הירושה - למקרה שבפנינו, מאחר שמדובר בשאלה משפטית טהורה, והכרעה בשאלה זו יכולה להכריע בתיק כולו. בהתאם לאמור, נדרשו הצדדים להגיש סיכומים בנושא חלות התיקון לחוק הירושה על המקרה דנן.

9. לטענת המבקשות, הוראות סעיף 8א', המצמצמות את כוחו של מצווה לבטל צוואה הדדית, חלות במקרה שלפנינו על הצוואה החדשה של המנוחה, מאחר שזו נערכה על ידה לאחר כניסתו לתוקף של סעיף 8א' האמור; ומשלא עמדה המצווה בדרישות סעיף 8א׳, שהן תנאי ליכולתה לבטל את צוואתה הקודמת, הרי שמתחייבת המסקנה שצוואתה החדשה מ-2009 בטלה, וכפועל יוצא מכך, צוואתה ההדדית משנת 1987 נשארת בתוקף. המבקשות מציינות כי אומנם בסעיף 2 לתיקון קבע המחוקק כי "הוראות חוק זה לא יפגעו בתוקפן של צוואות שנעשו לפניו", כך שצוואות שנערכו לפני מועד התיקון תישארנה בתוקף גם לאחר התיקון, אף אם לא עמדו בדרישות החדשות של סעיף 8א׳; ברם, המחוקק לא קבע כי הוראות התיקון לא יחולו כלל בכל הנוגע לצוואות שנעשו לפניו, ואין כל שריון לצוואות חדשות שנערכו לאחר מועד כניסתו לתוקף של התיקון לחוק, אף אם מטרתן, בין היתר, לבטל צוואה הדדית שנערכה לפני המועד כנ״ל. אי לכך, מתחייבת המסקנה כי מגבלות סעיף 8א׳ לחוק תחולנה על צוואת 2009, שנערכה לאחר כניסתו לתוקף של התיקון לחוק. מכאן מבקשות המבקשות להסיק כי צוואות הדדיות שנעשו לפני תיקון החוק אמנם נשארות תקפות גם לאחריו, אך על ביטולה של צוואה הדדית המתבצע לאחר התיקון לחוק, יחולו הוראות החוק החדשות בכל הקשור לאופני הביטול.

10. לטענת המשיב, קו פרשת המים בנוגע לתחולתו של סעיף 8א' לחוק נוגע למועד בו נערכו הצוואות ההדדיות, ולא למועד בו נערכה הצוואה החדשה המבטלת אותן. למועד זה אין כל חשיבות, לאור פסיקת בית המשפט העליון, לאחר התיקון לחוק, כי בנוגע לצוואות הדדיות אשר נערכו עובר לתיקון, אשר בהן אין התייחסות לאפשרות של ביטול (המכונות צוואות ״שותקות״), אין להטיל למפרע את ברירת המחדל הקבועה בתיקון, לפיה ניתן לבטל צוואה באופן חד-צדדי רק לפי ההוראות החדשות אלא אם כן תיכלל בצוואות המקוריות "הוראה אחרת" המשחררת אותן ממגבלות החוק; שהרי, בעת שערכו בני הזוג את הצוואות ההדדיות לא ידעו כי יבוא יום ויקבע המחוקק כי ללא כתיבת "הוראה אחרת" בצוואות המקוריות לא יוכלו המצווים לבטל את צוואותיהם כראות עיניהם. לדבריו, קבלת פרשנותן של המבקשות סותרת את ההיגיון שבפסיקת בית המשפט העליון הנ״ל, ועל כן אין לקבלה.

דיון והכרעה
11. בתאריך 19/7/2005 התקבל בכנסת תיקון מס' 12 לחוק. תיקון זה מעגן, במסגרת סעיף 8א' לחוק, הסדר מיוחד ביחס לעריכה וביטול של צוואות הדדיות. תיקון זה מכיל שני סעיפים: סעיף 1, הוא הסעיף המסדיר את הוספת סעיף 8א' לחוק הירושה, וכותרתו "צוואות הדדיות"; ואילו סעיף 2 להוראות התיקון הינו הוראת מעבר, הקובעת כי "הוראות חוק זה לא יפגעו בתוקפן של צוואות שנעשו לפניו".

12. להלן נוסחו של סעיף 8א האמור:
8א. צוואות הדדיות
(א) בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר; צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה – צוואות הדדיות).
(ב) לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה:
(1) בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;
(2) לאחר מות אחד מבני הזוג –
(א) כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;
(ב) לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש;
(ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה.

13. עובר לתיקון לחוק, גישת ביהמ"ש העליון הייתה שהוראות חוק הירושה, והחופש של כל מצווה לשנות צוואתו כרצונו, חלים באותה מידה גם בצוואה רגילה וגם בצוואות הדדיות, ומשכך, רשאי כל מצווה לבטל בכל עת את צוואתו הקודמת, גם אם מדובר בצוואה הדדית (ראה, ע"א 576/72 שפיר נ' שפיר, פ"ד כז(2) 373; ע"א 290/78 וינשנקר נ' אדלמן, פ"ד לד(1) 122).

14. באמרת אגב בע"א 4402/98 מלמד נ' סלומון, פ"ד נג(5) 703, הביע כב' הש' ברק (כתוארו דאז) הסתייגות מפסק הדין בעניין שפיר, וקבע כי בשונה מצוואה שאינה הדדית, בצוואה הדדית מתקיים, לכאורה, אינטרס של הסתמכות הראוי להגנה מול המצווה השני. מאחר שבעת עריכת הצוואות ההדדיות נוצרת גמירות דעת של שני המצווים, הפועלים במשותף ובאופן הדדי, יכול וניתן לקבוע כי ביטול של צוואה משותפת והדדית לאחר פטירתו של בן הזוג הראשון הוא פעולה שלא בתום לב, העומדת בניגוד להוראות סעיף 39 לחוק החוזים, אשר חלות גם על פעולה משפטית כדוגמת עריכת צוואה או ביטולה, וזאת מכוח סעיף 61(ב) לחוק החוזים.

15. בפסק דין מאוחר יותר של בית המשפט העליון, בע"מ 10807/03 זמיר נ' גמליאל (פורסם במאגרים משפטיים, 4.2.07), שניתן לאחר תיקון מס' 12 לחוק הירושה, קבע בית המשפט בדעת רוב, כי מאחר שהצוואות במקרה הנדון - גם הצוואות ההדדיות וגם הצוואה המאוחרת של אחד מבני הזוג בה ביטל את צוואתו הקודמת - נערכו לפני כניסתו לתוקף של תיקון 12, התיקון אינו חל עליהן, ויש להחיל עליהן את הגישה המסורתית הסוברת שעצם ההדדיות בכתיבת הצוואות אינה מלמדת על רצון משותף של בני זוג להגביל זה את כוחו של זה מלשנות את צוואתו לאחר מותו של מי מהם, כל עוד אין כל בסיס להסקת מסקנה פרשנית אחרת; ומאחר שאין להסיק ״הסתמכות״ מעצם ההדדיות של הצוואות המקוריות, אין כל פסול בעריכת צוואתו המאוחרת של הבעל בה ביטל את צוואתו ההדדית הקודמת.
לעניין זה, ראה עמדת הרוב בפסק דין זמיר הנ"ל:
בצוואות הדדיות בהן לא נקבע כל הסדר - לא במפורש, ולא במשתמע - באשר לכוחו של בן הזוג שנותר בחיים לשנות מצוואתו, יחול על צוואות שנערכו לאחר החוק ההסדר הקבוע בתיקון החוק, המגביל את הכוח לשנות את הצוואה. על בני זוג אשר מבקשים לשחרר זה את רעהו ממגבלות החוק - לדאוג לכתוב "הוראה אחרת". המחוקק קבע את הפתרון שקבע, ואולם, התיקון לחוק אינו חל על ענייננו. אך לטענת המבקשים, יש להחיל את דברי הנשיא ברק בפרשת מלמד (ובספרו) על צוואות הדדיות שנעשו לפני התיקון לחוק. שקלתיבכובד ראש אפשרות זו, ובסופו של יום אציע לחבריי כי לא נהפוך את אמרת האגב שבעניין מלמד להלכה.
כאמור,הצוואות בענייננו קובעות הסדר של "יורש במקום יורש". הן נכתבו באותו היום, ותוכנן של שתי הצוואות זהה זה לזה. לא נאמר בהן דבר באשר להגבלת כוחו של בן הזוג שנותר בחיים לשנות מצוואתו. לא במפורש, ולא במשתמע. המבקשים טוענים כי "אילולא ההתחייבות של זמיר יעקב להעביר אלינו את רכושו לאחר מותו, לא הייתה מעבירה [אשתו הראשונה] אליו את רכושה". יתכן שכך הוא הדבר. יתכן, כי אילו הייתה נשאלת אם המבקשים, לא הייתה מורישה את רכושה לבעלה, אילו הייתה יודעת כי הוא ישנה את צוואתו לאחר מותה. יתכן כי הייתה עונה כי ברצונה להגביל את כוחו של בעלה לשנות מצוואתו. אך ייתכן גם שלא. יתכן, כי הייתה עונה כי ברצונה להיטיב עם בעלה, יהיו מעשיו ורצונותיו שלו אשר יהיו...בעוד שבן זוג פלוני יבקש להגביל את כוחו של זה שנותר בחיים, בן זוג אלמוני לא יבקש לעשות כן. איש איש על פי דרכו.
לדעתי,מעצם ההדדיוּת בכתיבת הצוואות, אין ללמוד על רצון משותף של בני הזוג להגביל זה את כוחו של זה לשנות את הצוואה לאחר מות של מי מהם, והכול, כמובן, באין אינדיקציה פרשנית אחרת...
בני זוג שכתבו צוואותיהם לפני התיקון, כל שעמד לפניהם הוא הוראות הדין, הברורות למדי, בדבר אי הטלת הגבלות על שינוי הצוואה... בעניין בני זוג שכאלה - ובהעדר כוונה אחרת, מפורשת או משתמעת - לא ניתן, לדעתי, להניח כי רצונם היה להגביל זה את כוחו של זה בשינוי הצוואה. יתכן שכן, אך יתכן שלא. בהעדרכל ראיה על כוונה משותפת אחרת של הצדדים, לא ראוי, לדעתי, לקבוע לגבי צוואות שנעשו לפני החוק שהייתה כוונה משותפת להתנות על הדין ולהגביל את בן הזוג האחר.
ניתןלהעלות על הדעת - והכול לגבי צוואות שנערכו לפני התיקון בחוק - שלוש סיטואציות טיפוסיות (ולא בהכרח בלעדיות) של צוואות הדדיות משותפות: האחת הכוללת הוראה דומה לזו שנכללה בפרשת מלמד, ולפיה המורישים משאירים לעצמם זכות לשנות את הצוואה כרצונם לאחר פטירת אחד מהם; השנייה - כשהצוואות ההדדיות "שותקות" בשאלה האמורה; השלישית - כשהצוואות ההדדיות אוסרות על שינוי צוואתו של האחד לאחר מותו של האחר. הסיטואציה השלישית אינה מתעוררת בענייננו. הסיטואציה הראשונה - הוכרעה בעניין מלמד; לפנינו הסיטואציה השנייה מבין השלוש - הצוואה שותקת...
הצוואותההדדיות שבפנינו נערכו עוד בשנת 1990. בעוד שבני זוג אשר ערכו צוואות הדדיות לאחר תיקון החוק ומבקשים לשחרר זה את זה ממגבלות התיקון - עליהם הנטל לכתוב "הוראה אחרת", אין מקום להטיל נטל דומה, ולמפרע, על מי שערכו צוואותיהם לפני התיקון. ועוד: אבן פינה בניתוח של השופט ברק בפרשת מלמד ובספרו הוא כי היורש שנותר בחיים פעל שלא בתום לב... במקרה שלפנינו אין לדעתי שום נתון ממנו ניתן ללמוד שהמנוח פעל כלפי ילדיו מהנישואים הראשונים שלא בתום לב.

16. בענייננועסקינן בצוואות הדדיות שנערכו לפני כניסת התיקון לתוקף. צוואות אלו מכילות בחובן הסדר של "יורש במקום יורש", והן אינן נוקטות בהוראה מפורשת המגבילה את אחד מבני הזוג מלכתוב צוואה מאוחרת (היינו, ״צוואות שותקות״). מצד אחד, עולה לכאורה מפסק דין זמיר כי במקרה של צוואות שותקות, אין להסיק כל ״הסתמכות״ למי מבני הזוג שצוואת בן הזוג השני לעולם לא תבוטל, ועל כן, אין לייחס למצווים כל כוונה להגביל זה את כוחו של זה מלערוך צוואה מאוחרת, גם אם היא סוטה מהוראות הצוואות ההדדיות.
מאידך גיסא, בשונה מפרשת זמיר, הצוואה המאוחרת שבענייננו נערכה לאחר התיקון לחוק, ועל כן יש לבחון האם עלינו להחיל עליה את הוראות התיקון, לפיו מוגבל כוחו של בן הזוג לשנות את צוואתו ההדדית גם כשהצוואות המקוריות הן שותקות בשאלה זו.
אמנם, ידועה ההלכה כי ״ביטולו של דין אין כוחו יפה... להשפיע על זכות או חיוב שלפי הדין המבוטל״ (סעיף 22 לחוק הפרשנות, התשמ״א-1981); ולפי הדין שלפני התיקון, נשמר בידיו של כל בן הזוג הכוח, ועל כן גם הזכות, לשנות את צוואתו כראות עיניו גם לאחר שערכו שני בני הזוג צוואות הדדיות. ברם, הלכה כללית זו נסוגה מקום שהמחוקק עצמו קובע הוראה אחרת, אשר בדרך כלל תימצא את מקומה בהוראות מעבר הכלולות בחקיקת התיקון.
והנה, בהוראות המעבר שבסעיף 2 לתיקון מס׳ 12 קבע המחוקק כי הוראות התיקון ״לא יפגעו בתוקפן של צוואות שנעשו לפניו״, כשהכוונה היא לצוואות ״ביטול״ שנערכו - כדוגמת צוואת הביטול בפס״ד זמיר - לפני מועד תחולת התיקון לחוק; וצוואות כאלו תמשכנה ליהנות מתוקף מלא גם אם הבקשה לקיומן מוגשת לאחר התיקון לחוק. ברי גם, אפוא, בדרך של ״מכלל לאו אתה שומע הן״, כי צוואות ביטול שנעשו לאחר התיקון לחוק, כדוגמת הצוואה במקרה דנן, אכן תיפגענה אם אינן עומדות בדרישות החדשות של החוק שלאחר התיקון. וזאת, מאחר שבעת עריכת הצוואה החדשה, הוראות החוק החדשות כבר קיימות, ובכוחו של המצווה לפעול על פיהן.
אי לכך, ומאחר שהצוואה נשוא דיוננו נערכה לאחר כניסתן לתוקף של הוראות סעיף 8א׳ החדש, עלינו לבחון את תקפותה של הצוואה לאור ההוראות החדשות.
אם נחזור עתה להוראות סעיף 8א׳, אנו מוצאים כי המגבלות של סעיף 8א(2) לחוק חלות רק על צוואות המוגדרות כ " צוואות הדדיות ", בהתאם להגדרה של סעיף 8א(1), היינו, שנערכו ״מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר״. עלינו לשאול, אפוא, האם הצוואות המקוריות של בני הזוג בענייננו עומדות בהגדרה זו.
במקרה דנן, אין כעת אלא לפנות שוב להלכת פס״ד זמיר, לפיה, בצוואות הדדיות ״שותקות״ אין להסיק ״הסתמכות״ כלשהימעצם ההדדיות, כך שלכאורה, הצוואות המקוריות שבענייננו אינן נכנסות להגדרת ״צוואות הדדיות״ שבסעיף 8א(1), ועל כן, המגבלות של סעיף 8א(2) אינן חלות על צוואת הבעל האחרונה.
אמנם, לפי הוראות סעיף 8א(2)(ג) לחוק, המגבלות בתוקפה של צוואה המבטלת צוואה הדדית קודמת ״יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת״, כך שלפי החוק החדש, צוואות תיחשבנה ל"הדדיות" גם אם הן ״שותקות״, והוראות החוק יחולו כל עוד שהמצווים לא הצהירו מפורשות בצוואותיהם כי זכות הביטול שמורה להם על אף ההדדיות. אלא, שלדעתי אין להחיל הוראה זו על צוואות הדדיות שנערכו לפני חלות החוק החדש, מאחר שלפי הרציו שבהלכת זמיר, "בני זוג שכתבו צוואותיהם לפני התיקון, כל שעמד לפניהם הוא הוראות הדין, הברורות למדי, בדבר אי הטלת הגבלות על שינוי הצוואה בעת עריכת הצוואות ההדדיות שבפנינו" (פס"ד זמיר, שם); ועל כן, כל עוד לא תוכח פוזיטיבית - קרי, בהוכחות חיצוניות לצוואות עצמן - כי הצוואות ההדדיות נערכו בענייננו תוך הסתמכות של זה על זה כי לא יבטלו את צוואותיהם, העדר הוראה מפורשת לא יעמוד להם לרועץ.

17. סיכומו של דבר, צוואת המנוחה האחרונה לא תיפסל בגין הוראות סעיף 8א׳ לחוק, וטענה זו של המבקשות נדחית בזה.

18. בהתאם להסדר הדיוני שבין הצדדים, טענות המבקשות בעניין פגמים בצוואה המאוחרת והשפעה בלתי הוגנת שהופעלו לטענתן על המנוחה, ידונו בהמשך ההליך;ועקב מינויי לבית המשפט המחוזי, אני מורה על העברת התיק לשופט אחר להמשך הטיפול בתיק.

19. מבדיקת התיק עולה כי שני הזוכים הנותרים בצוואה משנת 2009, לא צורפו כצדדים להליך. אי לכך, אני מורה על צירופם כאמור.

20. הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד תשקללנה במסגרת פסק הדין הסופי.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פרשנות צוואה

  2. אגרה קיום צוואה

  3. חיסיון צוואה

  4. הסכם פשרה צוואה

  5. ביטול צוואה קודמת

  6. ביטול צוואה הדדית

  7. ביטול צוואה דוגמא

  8. הוכחת אובדן צוואה

  9. ביטול תנאי בצוואה

  10. ביטול רישום צוואה

  11. ביטול צוואה שנייה

  12. הערת אזהרה צוואה

  13. ביטול צוואה בעל פה

  14. עילות ביטול צוואה

  15. ביטול צוואה מאוחרת

  16. בקשה לעיון בצוואה

  17. ביטול צוואה אחרונה

  18. ביטול צוואה שהופקדה

  19. השלמת פרטים בצוואה

  20. ביטול צוואה בכתב יד

  21. המחאת זכויות בצוואה

  22. הסתלקות מצוואה הדדית

  23. ביטול צוואה בפני רשות

  24. התנגדות לביצוע צוואה

  25. הסתלקות חלקית מצוואה

  26. בקשה להגשת העתק צוואה

  27. אי כשירות לעריכת צוואה

  28. בקשה לתיקון פגם בצוואה

  29. בקשה לתיקון טעות בצוואה

  30. העברת זכויות מכוח צוואה

  31. בקשה להוספת פרטים בצוואה

  32. ביטול צוואה על ידי המצווה

  33. העברת זכויות על פי צוואה

  34. איחור בהגשת התנגדות לצוואה

  35. ביטול צוואה השפעה בלתי הוגנת

  36. הארכת מועד להגשת התנגדות לצוואה

  37. ביטול צוואה עקב השפעה בלתי הוגנת

  38. ביטול צוואה עקב מצבו הנפשי של המצווה

  39. העברת זכויות שימוש במשק באמצעות צוואה

  40. בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לצוואה

  41. צו המקיים את צוואתו של המנוח - הוראות חלוקת עזבון על ידי מנהלי העזבון

  42. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון