ביטול קנס כרטיס טיסה

1. בפניי תביעה כספית ע"ס 15,519 ₪ שהוגשה כנגד הנתבעת- דיזנהויז יוניתורס טיולי איכות בע"מ, אשר הינה חברה שעיסוקה מתן שירות של שירותי נסיעות.

2. טענות התובע:

בכתב התביעה נטען, כי בתאריך 23.6.11 התקשר נציג הנתבעת אל התובע והציע לתובע לרכוש כרטיסי טיסה לתאילנד תמורת סכום בסך 6,240 $ שהיה שווה ערך באותו מועד לסך 21,777 ₪ (עבור 5 כרטיסים). התובע טען כי לא הכיר את הנציג קודם לכן ואף הפיק בעצמו קודם לכן הצעת מחיר לרכישת הכרטיסים באתר האינטרנט של הנתבעת.

הנתבע ציין בכתב התביעה כי אחיו ליאור הינו לקוח ותיק של הנתבעת ונוהג להזמין באמצעותה כרטיסי טיסה וכי אחיו של התובע פנה קודם לכן לנתבעת והזמין כרטיסי טיסה לתאילנד עבורו (כלומר: עבור האח) ועבור משפחתו. מכיוון שאחי התובע ידע כי בכוונת התובע ומשפחתו להצטרף לטיול באותם מועדים, הפנה את נציג הנתבעת אל התובע, לצורך ביצוע הזמנה.

ואכן, נציג הנתבעת פנה טלפונית אל התובע. באותה שיחת טלפון מסר התובע לנציג הנתבעת את פרטי כרטיס האשראי שלו וזאת, לטענתו, לצורך בדיקת זמינות הטיסה המבוקשת בלבד. התובע טען, כי סוכם בין הצדדים כי כרטיס האשראי יחויב רק לאחר שהתובע יאשר את ההזמנה במייל חוזר.

לטענת התובע, הסתבר לו בדיעבד כי עוד באותו היום, ובטרם אישר את ההזמנה, חויב כרטיס האשראי שלו בסכום העסקה.

בתאריך 26.6.11 פנה התובע לנציג הנתבעת וביקש לקבל את פרטי ההזמנה בכתב וקיבלם באותו יום.

בתאריך 29.6.11 הודיע התובע לנתבעת כי אינו מעוניין לבצע את העסקה ונציג הנתבעת הודיעו כי עליו לשאת בדמי ביטול בסך 400 $ לנוסע. לפנים משורת הדין, הופחת הסכום ל- 240 $ לנוסע.

בתאריך 26.07.11 זיכתה הנתבעת את חשבונו של התובע בסך של 17,337.60 ₪, דהיינו: הסכום ששולם על ידו, בניכוי סך של 4,439.40 ₪.

טענותיו המשפטיות של התובע:

א. התובע טען, כי לא השתכלל הסכם בין הצדדים, שכן לא הביע הסכמתו להצעה שהוצעה לו ע"י נציג הנתבעת. הנתבע טען, כי הנתבעת קיבלה את פרטי כרטיס האשראי שלו תוך הטעייתו, עת הובטח לו כי כרטיס האשראי יחויב אך ורק אם יאשר את ההזמנה. בפועל, חויב כרטיס האשראי שלו מיד לאחר השיחה.

ב. עוד טען התובע, כי בהנחה ואכן השתכלל הסכם בין הצדדים, הרי שמדובר בעסקת "מכר מרחוק" כהגדרתה בסע' 14ג' לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") ומכאן, שבהתאם להוראות סע' סע' 14ה(א) לחוק, היה זכאי התובע לבטל העסקה בשל אי התאמה בין פרטי השירות כפי שנמסרו לתובע על ידי הנתבעת לבין פרטי השירות בפועל. לטענתו של התובע, משביטל העסקה היה על הנתבעת להשיב לו את הסכום ששילם, בניכוי 100 ₪ בלבד כדמי ביטול לנוסע וזאת לפי הוראות סע' 14ה(ב) לחוק.


ג. התובע טען, כי הואיל ומדובר בעסקת מכר מרחוק, חלה על הנתבעת החובה להבהיר לו בכתב ולפני ביצוע העסקה את תנאי העסקה וזאת באמצעות טופס גילוי המפרט את תנאי העסקה וכי הנתבעת הפרה חובה זו.

ד. עוד טען התובע, כי יש לחייב את הנתבעת בפיצויים לדוגמא לפי סע' 31א(א)(4) לחוק הגנת הצרכן, וזאת בשל "מכלול ההפרות שנעשו במודעות מלאה" ע"י הנתבעת.

נוכח כל האמור, תבע התובע הסכומים כדלקמן:

השבת הסכום שלא הושב לו - 4,439 ₪
פיצויים בגין הטעיה, כאמור בסע' 31א(א)(4) לחוק הגנת הצרכן - 10,000 ₪
תשלום ששולם על ידו בגין ייעוץ משפטי - 580 ₪
וכן פיצוי בגין עגמת נפש בסך 500 ₪.

3. טענות הנתבעת:

הנתבעת טענה, כי ספק הכרטיסים הינה חברת אל-על (להלן: "אל על") ועל כן, תנאי הביטול הוכתבו על ידי אל על. כמו כן, מלוא התשלום הועבר על ידה לאל על (למעט עמלה צנועה) ואינו מצוי בידיה.

בטופס ההזמנה שנמסר ע"י אל על נקבע, כי ביטול הזמנה מחייב את המזמין בתשלום קנס בסך 400$ לנוסע. הנתבעת טענה, כי על פי תנאי ההזמנה לא הייתה מחויבת להשיב לתובע את מלוא הסכום ולפנים משורת הדין הוחזר לתובע מלוא כספו, למעט סך 240$ לנוסע (שהינם- 200$ לנוסע, שנותרו בידי אל על, וסך 40$ לנוסע עמלת הנתבעת).

הנתבעת טענה, כי אחיו של התובע פנה אליה מיוזמתו וביקש להזמין כרטיסי טיסה לתאילנד לו ולמשפחתו, לרבות להוריו ואחיו- הוא התובע. בעקבות פנייתו של אחי התובע ביצע נציג הנתבעת את הזמנת הכרטיסים ויצר קשר עם התובע על מנת לגבות תשלום עבור הזמנת הכרטיסים לתובע ומשפחתו. הנתבעת טענה, כי אין היא זקוקה כלל למספר כרטיס אשראי על מנת לבדוק זמינות של שירותי תיירות. מספר כרטיס האשראי נמסר רק כאשר יש צורך לבצע כרטוס, כלומר להזמין את הכרטיס בפועל, וכך הוסבר לתובע על ידי נציג הנתבעת.
על כן, טענה הנתבעת, כי לא הייתה כל הטעיה מצידה עת התבקש התובע למסור את פרטי כרטיס האשראי שלו לידי נציג הנתבעת.

הנתבעת טענה, כי נציגה שלח לנתבע את מסמך תנאי ההזמנה והתובע אישר קבלתו. במסמך זה צוין מפורשות כי דמי הביטול הינם 400$ לאדם, סכום אשר נקבע על ידי אל על. בנוסף, טענה הנתבעת, כי לתובע נמסר גם בע"פ בשיחה שהתנהלה עם נציג הנתבעת כי במקרה של ביטול העסקה יהיה עליו לשאת בסכום הביטול.

לטענת הנתבעת, כל פרטי העסקה סוכמו בשיחת הטלפון ולא דובר כלל דבר בעניין אישור של פרטי ההזמנה במייל חוזר. הנתבעת טענה, כי בכל מקרה התובע קיבל את התנאים כבר ביום 26.06.11 אך הודיע על ביטול רק לאחר שלושה ימים לאחר מכן, דהיינו ביום 29.06.311, עת כבר ידע כי ההזמנה בוצעה.

הנתבעת טענה, כי לא מדובר בעסקת "מכר מרחוק" משום שהפניה לנתבעת נעשתה על ידי אחיו של התובע, אשר סיכם את תנאי העסקה והפנייה לתובע הייתה לצורך ביצוע התשלום בלבד. לחילופין, נטען כי ככל שבית המשפט יגיע למסקנה כי המדובר בעסקת מכר מרחוק, הרי שבהתאם להנחיות שהוצאו ביום 10.7.11 ע"י הרשות להגנת הצרכן לעניין ביטול רכישת חבילות נופש וכרטיסי טיסה, מחויבת חברת התעופה בהשבת הכסף לסוכן הנסיעות וכי חברת אל על אימצה את ההנחיות.

לטענת הנתבעת, היא עשתה מאמצים להסדיר העניין מול אל על ולאחר פניות נאותה אל על, לפנים משורת הדין, לחייב את התובע בסכום של 200 $ בלבד לנוסע כדמי ביטול והתובעת הוסיפה לסכום הנ"ל 40 $ לכרטיס עבור עמלתה.

הנתבעת טענה גם, כי כספי התובע הועברו לאל על ועל כן, לא התעשרה על חשבון התובע.

נוכח האמור, הגישה הנתבעת הודעת צד ג' כנגד אל על בטענה כי ככל שתחויב בתשלום סכום כלשהו לתובע, על אל על לפצותה בגין תשלום הסכום הפסוק.


4. טענות צד ג'- חברת אל על:

הנתבעת ביצעה הזמנה של 5 כרטיסי טיסה בסכום כולל של 5,945 $. מתוך סכום זה, הושב לנתבעת סכום של 5,065 $ וזאת לאחר ניכוי של 880 $ עבור דמי ביטול.

אל על טענה, כי "הנחיית הממונה על הגנת הצרכן לעניין ביטול רכישות חבילת נופש וכרטיסי טיסה בעסקת מכר מרחוק", אליהן התייחסה הנתבעת בכתב הגנתה, נכנסו לתוקף ביום 10.07.11 ואינן חלות על יחסי הצדדים וזאת משום שהעסקה בוטלה על ידי התובע ביום 29.06.11.

אל על הביעה נכונות להחזיר לתובע לפנים משורת הדין אף את הסכום של 880$ וזאת בניכוי של 100 ₪ לנוסע.

5. בדיון שהתקיים בתביעה חזר התובע על הטענות המפורטות בכתב תביעתו והעיד, כי ביום 23.6.11 התקשר אליו נציג הנתבעת לאחר שאחיו ליאור הזמין כרטיסי טיסה לתאילנד והבהיר לנציג הנתבעת כי התובע ומשפחתו מתכוונים לטוס גם הם באותו מועד. התובע העיד, כי נציג הנתבעת מסר לו הצעה טובה והוא מסר את פרטי כרטיס האשראי שלו, לבקשת הנציג, רק לצורך בדיקת זמינות הטיסות. התובע העיד, כי סוכם בשיחה כי כרטיס האשראי יחויב רק לאחר שיקבל את פרטי ההזמנה ויאשרם במייל חוזר.

התובע העיד, כי קיבל את פרטי ההזמנה ביום 26.6.11 וכי יומיים לאחר מכן התקשר להודיע כי הינו מבקש שלא לקיים את העסקה.

ביום 29.6.11 נוכח התובע כי כרטיס האשראי שלו חויב בסכום העסקה ואז התקשר לנתבעת וביקש לברר העניין.

6. נציגת הנתבעת טענה, כי אין מדובר בעסקת מכר מרחוק ועל כן הוראות חוק הגנת הצרכן לעניין זה אינן חלות על ענייננו. עוד נטען, כי ככל שמדובר במכר מרחוק, הרי שהתובע רשאי היה לבטל העסקה בכפוף לתשלום סך 500 ₪. נטען עוד, כי הנחיית הממונה על הגנת הצרכן לעניין ביטול רכישות חבילת נופש וכרטיסי טיסה בעסקת מכר מרחוק אינן חלות על ענייננו, שכן נכנסו לתוקף לאחר מועד ביטול העסקה.
עוד נטען, כי תקנות גילוי נאות אינן מחייבות חתימת הלקוח על טופס גילוי נאות ואין בהיעדר חתימה של התובע כדי להוות ראיה לאי אישור העסקה ע"י התובע.

7. נציג אל על הודיע בדיון, כי לפנים משורת הדין וכשירות לקוח, מוכנה אל על להשיב ללקוח את מלוא הסכום, בהפחתה של 100 ₪ לכרטיס, דהיינו: בסה"כ בהפחתה של 500 ₪.

דיון – הכרעה בין הגרסאות העובדתיות:

8. התובע העיד, כי טרם קיום השיחה בינו לבין נציג הנתבעת, הזמין אחיו ליאור, כרטיסי טיסה לתאילנד עבורו ועבור משפחתו וכי אחיו הפנה את נציג הנתבעת אל התובע על מנת שיציע לו לרכוש כרטיסים באותה טיסה בה רכשו האח ומשפחתו.

מאידך, הנתבעת טוענת, כי עסקת הזמנת הכרטיסים עבור כל המשפחה המורחבת (כולל התובע) בוצעה כבר עת פנה ליאור לנתבעת וכי מטרת השיחה עם התובע הייתה ביצוע התשלום בלבד ובשל כך מסר התובע את פרטי כרטיס האשראי שלו באותה שיחה.

התובע הודה כי מסר את פרטי כרטיס האשראי שלו לנציג הנתבעת, אך טען, כי בהתאם לסיכום בין הצדדים, הפרטים נמסרו לצורך ביצוע בירור זמינות כרטיסי טיסה בלבד וכי סוכם בינו לבין נציג הנתבעת כי כרטיס האשראי יחויב רק לאחר אישורו במייל חוזר את פרטי ההזמנה. בנסיבות אלו, טען התובע, כי לא נכרת כלל הסכם בין הצדדים.

9. יצוין כבר עתה, כי טענת התובע כי מסר פרטי כרטיס האשראי רק לצורך בירור זמינות הטיסה תמוהה בעיניי ואינה עולה בקנה אחד עם מטרתה המסתברת של הפעולה עצמה. הגיוני בעיניי, כי אדם סביר המוסר פרטי כרטיס האשראי שלו למאן דהוא, מתכוון כי כרטיס האשראי שלו יחויב במחיר העסקה. גם גרסת התובע כי מסר את פרטי כרטיס האשראי שלו רק לצורך בירור זמינות הטיסה אינה הגיונית, שכן לצורך כך הנתבעת הרי אינה נזקקת לאמצעי תשלום כלשהו.

10. התובע הכחיש את טענת הנתבעת, כי מטרת השיחה הטלפונית שהתקיימה בין התובע ונציג הנתבעת הייתה תשלום עבור כרטיסי טיסה אשר הוזמנו כבר ע"י אחיו. בנסיבות אלו, עדותו של האח הייתה חיונית שכן היה בה כדי לזרות אור על השתלשלות העניינים במועד שטרם פנייתו הטלפונית של נציג הנתבעת לתובע ועקב כך, גם על מטרת השיחה בין נציג הנתבעת והתובע. על כן, היה מצופה מן התובע כי יביא את אחיו לעדות בבית המשפט. ברם- התובע לא טרח להביא את אחיו ליאור לעדות על מנת לסתור את טענת הנתבעת, אף שהיה בידו לעשות כן.

הלכה היא, כי אם צד נמנע מהבאת ראיה כלשהי מטעמו, הרי שאי הבאת הראיה (או העד) משמשת לחובתו. הימנעות מהבאת ראיה מקימה למעשה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה בהגיון ובניסיון החיים, לפיה: דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, הייתה פועלת לחובת הנמנע. בדרך זו, ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה. הלכה מושרשת היא, כי הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בהימנעות בעל דין. במצב דברים זה רשאי היה בית המשפט להעניק ל"שתיקתו" של בעל דין משקל ראייתי לחובתו (וכאמור משקל זה מוגבר כאשר מדובר בבעל הדין עצמו).
וראה: ע"א 795/99 אנטוני פרנסואה נ. פוזיס, פד"י נ"ד(3) 107.

כאמור, העובדה כי התובע לא מצא לנכון להביא את אחיו לעדות משמשת לחובתו של התובע ויש בה כדי לחזק את גרסת הנתבעת.

11. התובע הודה בעדותו כי אחיו ליאור הפנה את נציג הנתבעת אליו וכן הודה כי בשיחתו של האח עם נציג הנתבעת כבר הבהיר האח מהו מועד הטיסה המבוקש ע"י התובע וכן הבהיר כי התובע ומשפחתו מבקשים לטוס באותה טיסה בה הוזמנו כרטיסים לליאור ומשפחתו. אם כך, עולה השאלה- לצורך מה התקשר נציג הנתבעת אל התובע? הרי פרטי ההזמנה ופרטי הטיסה המבוקשת כבר היו ידועים לנציג מראש והוא יכול היה לברר זמינות הטיסות ללא צורך בשיחה עם התובע וסביר להניח כי אף עשה כן טרם התקשר לתובע. אין זאת, אלא שמטרת השיחה הייתה קבלת אמצעי תשלום מן התובע.

12. זאת ועוד, התובע העיד בבית המשפט כדלקמן (עמ' 1 ש' 21-23:

:.. וביום ראשון הרמתי 3 פעמים טלפון אליהם ואמרתי לשלומי שלא קיבלתי את תנאי העסקה והוא שלח לי באותו יום אחה"צ, את הפרטים ראיתי ביום מחרת וביום לאחר מכן התקשרתי וביקשתי לא לקיים את העסקה..."ההדגשה שלי- ע.ד.)

דברי התובע כאמור לעיל בעדותו מחזקים את המסקנה כי מטרת השיחה בינו לבין נציג הנתבעת הייתה ביצוע תשלום עבור כרטיסי הטיסה: אם התובע טוען כי סוכם שכרטיס האשראי שלו יחויב רק לאחר קבלת פרטי ההזמנה ואישורם במייל חוזר, מדוע טרח התובע להתקשר טלפונית אל הנתבעת לאחר קבלת פרטי העסקה בכתב ולבקש "לא לקיים את העסקה"? הרי בשלב זה התובע טרם אישר במייל חוזר את העסקה ולפי טענתו גם לא ידע כי כרטיס האשראי שלו חויב. לכן, לכאורה, לפי גרסתו, באותו מועד לא השתכלל בין הצדדים הסכם ולא הייתה כל סיבה מבחינתו לשיחת הטלפון אשר בוצעה על ידו.

העובדה כי התובע התקשר וביקש שלא לקיים את העסקה מלמדת כי התובע אישר את העסקה ואף ידע כי כרטיס האשראי שלו חויב בסכום העסקה ומטעמיו הוא החליט ביום 29.6.11 לבטל העסקה ועל כן, התקשר אל הנתבעת.

13. מעיון בכתב התביעה עולה, כי התובע צירף לכתב התביעה הצעת מחיר אשר לפי הנטען על ידו הדפיס מתוך אתר האינטרנט של הנתבעת טרם התקשר אליו נציג הנתבעת. גם עובדה זו מחזקת את גרסת הנתבעת, שכן העובדה כי התובע כבר אחז בהצעת מחיר טרם התקשר אליו נציג הנתבעת משמעה, כי השיחה בין הצדדים נעשתה לא לצורך בירור פרטים אלא לצורך ביצוע התשלום.

14. נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את גרסת הנתבעת כי הזמנת הכרטיסים כבר בוצעה ע"י אחי התובע גם עבור התובע וכי השיחה בין התובע ונציג הנתבעת נועדה לביצוע התשלום בלבד. על כן, גם אינני מקבלת את טענת התובע כי פרטי כרטיס האשראי שלו התקבלו ממנו תוך הטעייתו. התובע ידע היטב והבין מהות העסקה ופרטיה ומסר כרטיס אשראי לחיוב.

15. האם מדובר בעסקת "מכר מרחוק"?

סע' 14ג' לחוק הגנת הצרכן מגדיר "מכר מרחוק" כדלקמן:

"עסקת מכר מרחוק" - התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות, כאשר ההתקשרות נעשית בעקבות שיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה" (ההדגשה שלי- ע.ד.).

"שיווק מרחוק" הוגדר באותו סעיף כדלקמן:

" פניה של עוסק לצרכן באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלוויזיה, תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, פקסימיליה, פרסום קטלוגים או מודעות, או באמצעי כיוצא באלה, במטרה להתקשר בעסקה שלא בנוכחות משותפת של הצדדים, אלא באחד האמצעים האמורים".

הפסיקה פירשה משמעותו של מכר מרחוק כמשמעו מלשון הסעיף, דהיינו: כעסקה במסגרתה פונה משווק טלפונית אל רוכש פוטנציאלי ועקב כך, מתבצעת בין הצדדים עסקה, כאשר לא התקיימה נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה.
וראה: ע"ש 7053/99 כ.י.ד ערוץ הקניות בע"מ נ. היועמ"ש לממשלה ואח', (שם דובר על מקרה של שיווק באמצעות פניה אל לקוחות באמצעות שידורי טלוויזיה).
וכן ת"ק 2638/07 עו"ד יובל פלד נ. מוטורהום ישראל בע"מ ואח'.

סע' 14ה(א) לחוק הגנת הצרכן קובע, כי במקרה בו ביטל צרכן חוזה לפי סעיפים 14א(ג) או 14ג(ג) עקב פגם בנכס נושא החוזה או העסקה, עקב אי התאמה בין הנכס או בין השירות, לבין הפרטים שנמסרו לו לפי סעיפים 14א(א) ו-(ב) או 14ג(א) ו-(ב), עקב אי-אספקת הנכס או השירות במועד שנקבע לכך בחוזה או בשל כל הפרה אחרת של החוזה בידי העוסק , אזיי ישיב לו המוכר את מלוא הסכום ששולם ע"ח התמורה ולא יגבה דמי ביטול כלשהם.

סע' 14ה(ב) לחוק קובע כי במקרה בו ביטל צרכן חוזה לפי סעיפים 14א(ג) או 14ג(ג), שלא מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א), יחזיר המוכר את מלוא המחיר ששולם, בניכוי דמי ביטול בסך 5% ממחיר העסקה, או 100 ₪, לפי הנמוך ביניהם.

משקיבלתי את גרסת הנתבעת כי ההזמנה בוצעה ע"י אחי התובע עבור כל המשפחה המורחבת ומטרת השיחה עם התובע הייתה ביצוע התשלום בלבד, הרי שלא מדובר בענייננו בפניה שיווקית של עוסק לצרכן ועל כן, אין מדובר בעסקת מכר מרחוק, כמוגדר בחוק ובפסיקה.

16. משהגעתי למסקנה כי אין המדובר בעסקת מכר מרחוק, הרי שתנאי ההסכם, לרבות תנאי ביטול העסקה, כפופים להוראות ההזמנה. בעניינו, בהתאם לתנאי ההזמנה, כפי שהוכתבו ע"י אל על, ביטול ההזמנה כרוך בתשלום סך 400$ בגין כל אדם.

כמו כן, משהגעתי למסקנה כי אין המדובר במכר מרחוק, הרי שדין טענת התובע בדבר חובת הנתבעת למסור לו פירוט בכתב של תנאי העסקה (כאמור בסע' 14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן) להידחות.

הנחיית הממונה על הגנת הצרכן לעניין ביטול רכישות חבילת נופש וכרטיסי טיסה בעסקת מכר מרחוק, אלא חלה על ענייננו, מה גם שצודקות הנתבעת וצד ג' כי ההנחיה הנ"ל נכנסה לתוקף לאחר מועד ביטול העסקה ע"י התובע, כך שבכל מקרה לא הייתה חלה על ענייננו.

17. בהתאם לאמור לעיל אני קובעת, כי הנתבעת לא הטעתה את התובע וכן לא הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ועל כן, דין רכיבי התביעה המתייחסים לפיצוי בגין ההפרות הנטענות להדחות.

18. כאמור לעיל, עם קבלת הודעת הביטול מטעם התובע הושב לידי התובע, לפנים משורת הדין, מלוא ששולם על ידו, למעט סך 4,439 ₪ (240$ לאדם), כאשר בהתאם לתנאי ההזמנה נקבע קנס בסך 400$ לאדם.

בנסיבות הנ"ל, היה עליי לדחות תביעתו של התובע. אלא, שחברת אל על הודיעה בכתב הגנתה כי מתוך תודעת שירות לקוחות טובה, הינה מוכנה להשיב את הסכום המצוי בידיה (סך 880$) בניכוי סך 500 ₪.

על כן, אני מורה לאל על, להשיב לידי התובע הסך 3,020 ₪ (שהינם הסך 880$ לפי השער הידוע היום, שהינו 1$= 4.007 ₪, בהפחתת סך 500 ₪).

התביעה כנגד הנתבעת נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה ארקיע

  2. אי הופעה לטיסה

  3. ביטול עסקה טיסה

  4. התיישנות תעופה

  5. אי עליה על טיסה

  6. ביטול עסקת טיסה

  7. ביטוח ביטול טיסה

  8. ביטול עסקה ארקיע

  9. ביטול עסקה תעופה

  10. ביטול עסקה אל על

  11. איחור טיסה לרומא

  12. אישור טיסה בהריון

  13. ביטול כרטיסי טיסה

  14. ביטול עסקה ישראייר

  15. איחור טיסה ב-4 שעות

  16. אמנת ורשה ביטול טיסה

  17. ביטול קנס כרטיס טיסה

  18. פיצוי על החמצת טיסה

  19. אי הודעה על ביטול טיסה

  20. ביטול עסקה קשרי תעופה

  21. ביטול עסקת כרטיס טיסה

  22. אישור לביצוע טיסת שכר

  23. אי הודעה על איחור טיסה

  24. אי הגשת אוכל כשר בטיסה

  25. ביטול עסקה כרטיס טיסה

  26. איחור טיסות בתוך ארה''ב

  27. אישור לביצוע טיסה מקומית

  28. איחור טיסה מספרד למקסיקו

  29. איחור בטיסת פנים בארה''ב

  30. ביטול טיסה עקב פשיטת רגל

  31. איחור טיסה מאיטליה לישראל

  32. ביטול קנס כרטיס טיסה אל על

  33. איחור טיסה מניו יורק לתל אביב

  34. איחור של למעלה מ-14 שעות בטיסה

  35. איחור בטיסה אחריות מוביל אווירי

  36. אי אישור מקומות טיסה תביעת פיצויים

  37. אחריות מוביל אווירי בגין איחור בטיסה

  38. ביטול טיסה לחו''ל עקב המצב הביטחוני

  39. איחור טיסה בגלל עומס יתר במסלול טיסה

  40. הסכם לרכישת כרטיסי טיסה עבור לקוחות

  41. איחור סוכן מכירות בקניית כרטיסי טיסה

  42. הנחיה חובת גילוי נאות לצרכן בטיסות שכר

  43. לטענת התובע, במהלך הטיסה התרשלה דיילת ושפכה עליו קפה חם

  44. תביעה בגין הפרת הסכם להשכרת רכב בשדה התעופה במינכן, גרמניה

  45. תביעה נגד ארקיע בגין איחור של למעלה מ-14 שעות בהטסה מהארץ לפריז

  46. תביעה נגד פגסוס: בגלל עיכוב בטיסה הפסידו את היום הראשון של הטיול

  47. תביעת פיצויים בגין איחור טיסה מקייב לבנגקוק שגרם להפסיד טיסת המשך

  48. תביעה בגין עוגמת נפש בשל המתנה בשדה התעופה ברומא למעלה מ – 27 שעות

  49. תביעה בגין ביטול עיסקת רכישת שני כרטיסי טיסה הלוך חזור מתל-אביב לקובה

  50. הונאה: רוכש כרטיסי טיסה מסוכנות נסיעות, לא משלם, מוכר את כרטיסי הטיסה כמוזלים במיוחד

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון