ביטול קצבת נכות כללית


1. המבקש הגיש בקשת רשות הערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות בחיפה (כבוד השופטת נסרין עדוי) שניתן ביום 21/2/2011 בתיק ת"ק 14455-10-10, לפיו נדחתה תביעת המבקש לפצותו בסכום של 30,000 ש"ח, עקב ביטול שלא כדין של הנחה בארנונה שניתנה לו. משלא התייצבה המשיבה לדיון בבית משפט קמא, לא ניתן צו להוצאות.

2. בעקבות החלטת בית משפט זה אשר הורתה למערער להציג מסמכים המבססים טענה בדבר נכות המזכה בהנחה, הציג המערער הודעה של המוסד לביטוח הלאומי מחודש מרץ 2008, שם הודע למערער כי הועדה הרפואית לעררים קבעה לו ביום 16/3/08 נכות זמנית בשיעור של 100% מיום 23/9/06 ועד ליום 30/9/06; ונכות צמיתה בשיעור של 82.35% החל מ-1/4/07 (להלן: אישור המל"ל).

3. בהחלטה שניתנה ביום 27/4/2011, לאחר שהמבקש הציג מסמכים נוספים, הורה בית המשפט על מתן תשובה לבקשה.

לאחר עיון חוזר בבקשה על נספחיה ולאחר עיון בתשובה שנתקבלה ודיון שהתקיים ביום 19/7/2011 במעמד הצדדים, יש בדעתי ליתן רשות ערעור לראות את הבקשה שהוגשה כבקשה שניתנה עליה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, לפיכך תידון הבקשה כערעור.

ההליכים הקודמים:
4. המערער הגיש תביעה כספית על סך של 30,000 ש"ח כנגד המועצה, וזאת לטענתו עקב ביטול מפתיע, חד צדדי ורטרואקטיבי של הנחת ארנונה שניתנה לו בגין נכות, בעקבות מחלה קשה. עוד טען המערער כי בנסיבות העניין הפעילה המועצה כנגדו אכיפה מנהלית אלימה, מיותרת ולא מוצדקת, באמצעות חברת הגבייה שפעלה מטעמה, וכל זאת מבלי להביא את הנושא לדיון בועדת ההנחות, ופגיעה גם בזכות המערער לערער בפני ועדת הערעורים.

5. לגרסת המערער, נוהג הוא לשלם למועצה מראש את מיסי הארנונה החלים עליו, בתחילת כל שנה. כך נהג בנוגע לשנת המס 2008, ואכן על פי אישור שצורף הנושא תאריך 16/7/2008 נפרע בין היתר גם חוב הארנונה עד ליום 31/12/08 (נספח 1 לכתב התביעה).
כך גם נהג המערער בנוגע לשנת המס 2009, וביצע את התשלומים המתחייבים שם ביום 4/3/2009 (נספח 2 לכתב התביעה).

מסתבר כי המערער קיבל הנחה מן המועצה בתשלום מיסי הארנונה לשנים 2006 - 2009, מבלי שהמערער עצמו נדרש להציג אישור כלשהו. משפנה המערער למועצה בשנת 2006 נאמר לו שמגיעה לו הנחה של 70% ובפועל ניתנה לו ההנחה האמורה. בשלב מאוחר יותר כאמור נדרש לשלם סכום של 5,174 ש"ח, אותה שילם לחברת הגבייה, בגין ביטול הנחה עבור השנים 2008 ו-2009.


6. לאחר שהוגש כתב הגנה מטעם המועצה, ונדחתה בקשת המועצה להיות מיוצגת על ידי עורך דין (החלטה מיום 28/11/10), נקבע דיון במעמד הצדדים ליום 17/2/2011. באותו דיון לא התייצב כל נציג מטעם המשיבה. למרות האמור נדחתה תביעת המערער.

בכתב ההגנה טענה המועצה כי מדובר בתביעה קנטרנית, וכי כל מטרתה ליהנות מהנחה בארנונה תוך הטעיית המועצה ועשיית עושר שלא במשפט. עוד טענה המועצה שבית המשפט נעדר סמכות עניינית לדון בנושא, וכי זו נתונה, מכוח חוק רשויות מקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 (להלן: חוק ערר על קביעת ארנונה) לועדת הערר, ורק לאחר מכן רשאים לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים.

לגוף התביעה טענה המועצה כי המערער כבר קיבל הסבר שצריך היה להניח את דעתו לחוב שהוא חב, וכי המערער מעוניין לנצל השתלשלות העניינים ואת העדר גביית דמי הארנונה בצורה הנכונה, כדבר שלא ניתן לבוא על תיקונו (סעיפים 11 ו-12 לכתב ההגנה).

המועצה באמצעות בא כוחה טענה כי כשם שתשלום יתר של דמי הארנונה מקנה לצד המשלם הזכות לתבוע השבת תשלומי היתר, כך מנגד עומדת זכות מקבילה למועצה לגבות את החוב המגיע, גם אם זה נבע מטעות במתן ההנחה.

הערות מקדימות של בית המשפט:
7. אעיר כבר בשלב זה כי התנסחות בכתבי בית הדין ראוי כי תיעשה בצורה מכובדת
וזהירה ובאופן שאין בה לפגוע בבעל הדין האחר, ועל אחת כמה וכמה שחובה כזו חלה על רשות ציבורית.

עוד אבהיר, שלא מדובר בתביעה קנטרנית, וזכאי מי שהודע לו על זכאות להנחה, להסבר מקיף וברור בטרם יינקטו נגדו הליכי גבייה, מדוע בוטלה ההנחה, ומהם המסמכים שטרחה המועצה לאיתורם, שעל בסיסם החליטה לבטל ההנחה שניתנה, ולעשות כן רטרואקטיבית לשנתיים.

עוד יש לציין ולהדגיש כי אין לקבל מצב לפיו רשות ציבורית מוזמנת להופיע כדין לבית המשפט - גם אם מדובר בבית משפט לתביעות קטנות וגם אם יצוג עורך דין נדחה - ומוצאת לנכון על דעת עצמה שלא להתייצב לדיון.

למעשה די באמור לעיל כדי לחייב את המועצה בתשלום הוצאות ההתדיינויות שהיו למערער בנושא המחלוקת, גם אם ערעורו יידחה.

פסק הדין של בית משפט קמא:
8. על פי הרישום בפרוטוקול הציג המערער במסגרת הדיון את מסמך אישור המל"ל. בפסק דין שניתן כאמור ביום 21/2/2011 קבע בית המשפט כי יש לו הסמכות העניינית לדון בתביעה, וכי אין בחוק ערר על קביעת ארנונה כדי לחסום אפשרות השגה על חיוב בארנונה בדרך של תביעה רגילה, וזאת כאשר מדובר בתביעה שהסעד בה הוא סעד של השבה, ולעניין זה הפנה בית משפט קמא לרע"א 7669/96 (עיריית נהרייה נ' נתן זקס, פ"ד נב(2) 214).

על פי קביעתו של בית משפט קמא - קביעה שאינני יודעת על מה היא נסמכת - נקבע כי
"אין חולק כי בשנים 2008 ו-2009, התובע (המערער - ש'ו') לא היה זכאי לקבלת קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח הלאומי, ולכן לא היה באפשרותו להמציא לנתבעת אישור על זכאותו לקצבת נכות כללית".


על סמך ההנחה האמורה קבע בית המשפט כי המערער לא היה זכאי להנחה בארנונה ואין לאפשר לו התעשרות שלא כדין, במיוחד כאשר מדובר בקופה ציבורית. לכן קבע בית המשפט כי על המערער לשלם את מלוא חוב הארנונה ללא הנחה.

טענות בעלי הדין בערעור:
9. המערער חזר על טיעוניו. הוא מדגיש כי החלטת המל"ל בדבר קביעת נכות זמנית מתייחס ליוני 2006. המיסים על ידו לאותה שנת מס - כפי שהוא נוהג לעשות בשנים אחרות - שולמו עוד בתחילת השנה. על הזכאות להנחה מארנונה נודע לו רק מהמועצה, אשר התבססה על רשימות שהתקבלו אצלה מהמל"ל.

המערער נהנה לראשונה מהנחה בארנונה רק בשנת 2007, ללא שזוכה בהנחה לשנת המס 2006, וגם לא לשנים קודם לכן החל משנת 2004.
המערער מדגיש עוד, כי לטענתו לא יכולה היתה המועצה לבטל את ההנחה מבלי שנשמרה זכותו להופיע בפני ועדת ההנחות. לטענת המערער פנה הוא למוסד לביטוח לאומי כדי להשיג את הרשימות שהעבירה בדבר זכאות להנחה, והמוסד לביטוח לאומי נמנע מלספק לו את הרשימה, בהיותו אדם פרטי.
עוד טען המערער שאין ללמוד מאי תשלום קצבת נכות כללית על ידי המוסד לביטוח הלאומי כמשליך אוטומטית על אי קבלת הנחה מארנונה, מאחר שקצבת הנכות הכללית אינה ניתנת לאנשים, שעל אף היותם נכים, העדיפו לחזור למעגל העבודה, למרות מחלתם ולמרות נכותם הצמיתה. העובדה האמורה שהמערער נכלל במסגרתה, אינה מחייבת אוטומטית ביטול ההנחה האמורה שניתנה לו.

10. בכתב התשובה מטעם המועצה חזרה האחרונה והדגישה שאם אכן יש בידי המערער מסמך המזכה אותו בהנחה מארנונה, כי אז רשאי לחזור ולפנות למועצה. לטענת המועצה לא הציג המערער כל מסמך כזה, ולמעשה המועצה לרבות מייצגה לא ראו את אישור המל"ל, וכי מסמך זה הוצג לראשונה במסגרת הדיון בבית משפט זה.

גם בנושא זה יש להעיר למועצה שאילו התייצבה כדין בערכאה דלמטה, ואילו נכח נציג מטעמה בבית משפט לתביעות קטנות בדיון שהתקיים ביום 17/02/2011, כי אז היתה רואה את אישור המל"ל כבר באותו מועד.

המועצה טוענת עוד שמאחר שהמערער מצא לנכון להציג את מסמך אישור המל"ל רק בערכאת הערעור, ולא עשה כן קודם לכן, הרי שדי בכך כדי לדחות את תביעתו על סף ויש לראות באותו מסמך, בגדר מסמך חדש, שלא הוצג במועד.

עוד טוענת המועצה שיש קשר אוטומטי בין אי קבלת קצבת נכות כללית מל"ל לאי זכאות בהנחה מארנונה, ולכן למרות המסמכים שצורפו, דין הערעור להידחות.

על פי הנוהל הקיים המוסד לביטוח לאומי מעדכן את הרשויות המקומיות בכל שנה ומודיע לה בקובץ המכיל את כל שמות הזכאית להנחה על פי דרגת נכותם, ובהתאם מזכה המועצה את אותם הנכים בהנחה מארנונה.

דיון ומסקנות:
11. המערער למעשה טוען בשני מישורים: במישור האחד - בקשה לחזור ולבדוק את זכאותו להנחה, מאחר שמדובר בנכות צמיתה של 82.35% החל מ-1/4/2007, ובנכות זמנית של 100% החל מ-23/9/06, הגם שהוא מודה שאינו מקבל קצבת נכות כללית מהמל"ל וזאת מאחר שחזר למעגל העבודה;
במישור האחר - טענת המערער היא כי המועצה לא פעלה כרשות ציבורית סבירה, כאשר נקטה בהליכי גבייה לגבי הפרשי הארנונה הנטענים, ומבלי שמצאה לנכון להעביר את הנושא להחלטה בפני ועדת ההנחות.

עוד אתייחס לשאלת סמכותו העניינית של בית משפט לתביעות קטנות, לדון בנושא המחלוקת.

12. לעניין הסמכות העניינית, ההלכה היא, שבמקום שהסעד המבוקש הוא השבה של מסי ארנונה ששולמו אין מניעה כי תביעה כזו תובא בפני בית משפט השלום ובכלל זה בית משפט לתביעות קטנות. בית המשפט לעניניים מינהליים, כחלק מבית המשפט המחוזי, הוסמך באופן הדרגתי לדון בעניינים הנוגעים להחלטות של רשויות מקומיות, כאשר המחלוקת נוגעת לעצם תוכנה של אותה החלטה (רע"א 3879/05 עיריית חדרה נ' חג'ג' אמריקה ישראל בע"מ ([כבוד השופט א' רובינשטיין] ניתן ביום 12/07/05, רע"א 6590/05 עיריית אשדוד נ' שמעון צרפתי ([כבוד השופט א' גרוניס], ניתן ביום 19/9/05). לעומת עתירה הנוגעת לעצם קביעת תעריפי הארנונה ע"א 10977/03 (דור אנרגיה 1988 בע"מ נ' עיריית בני ברק). ועוד, על אף המגמה להרחיב את סמכויותיהן של ועדות הערר, אין בכך כדי לנעול את הדלת להליך שיפוטי, במיוחד כאשר המחלוקות מלכתחילה הן בעלות אופי משפטי (פס"ד דור אנרגיה לעיל).

13. בנוגע לזכאות להנחה, מפנה ב"כ המועצה לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993. על פי פרק ב' תקנה 2 זכאות להנחה הרלוונטית לעניינו של המערער:
"(2)(א)
נכה הזכאי לקצבת חודשית מלאה כמשמעותה בסעיף 127לו לחוק הביטוח, אשר דרגת אי כושר השתכרותו היא בשיעור 75 אחוזים ומעלה - הנחה שאינה עולה על 80 אחוזים;
...
(3) נכה אשר דרגת נכותו הרפואית המוכחת על פי כל דין היא בשיעור 90 אחוזים ומעלה, או מי שטרם קבלת קצבת הזקנה נקבעה לו נכות כאמור – הנחה שאינה עולה על 40 אחוזים.

יוצא איפוא כי בהתאם לסע' 2(2)(א) לתקנות, הזכאות להנחה בתשלומי הארנונה מותנית בתנאים המצטברים האלה: דרגת נכות שתיקבע לנישום; זכאות לקצבה חודשית מלאה על-פי הקריטריונים של המוסד לביטוח לאומי וכן דרגת אי כושר השתכרות בשיעור של לפחות 75%.
במקרה דנן, אמנם אין מחלוקת כי למערער נקבעה דרגת נכות על-ידי המוסד לביטוח לאומי (נכות זמנית של 100% בין המועדים 23/9/06 ו- 30/9/06; נכות קבועה של 82.35% החל מיום 1/4/07), ואולם, לא נקבעה לו דרגת אי כושר השתכרות כלל ובשיעור של למעלה מ-75% בפרט, שהרי המערער בעצמו הודה כי חזר לעבודה.

לעניין תחולת תקנה 3 לתקנות הנ"ל – בנוסף או לחלופין לאמור לעיל - נדרש תנאי אחד בלבד והוא קביעת דרגת נכות של למעלה מ-90%, ללא כל התניה נוספת לגבי אי כושר השתכרות. בהתאם לכך, לגבי שנת 2006, ולפחות לגבי חלק מאותה שנה, בהתאם לאישור שהוצג נכותו הרפואית של המערער עמדה על 100% בהתאם לקביעת המוסד לביטוח לאומי. בנסיבות אלה, משניתן האישור האמור שיש בו להעיד על דרגת נכות של למעלה מ-90% היה על המועצה לחזור ולבדוק זכאותו להנחה לשנה זו, גם אם מדובר בחלקיות של שנה.

14. בנוגע לאופן התנהלות המועצה בנושא ביטול רטרואקטיבי של ההנחה שניתנה. למעשה עולה, כי המועצה פועלת על סמך דיווח של המל"ל אוטומטית, אף ללא המתנה להגשת בקשה להנחה על ידי הזכאים, ומבחינה זו יש לברך על אופן ההתנהלות.

ואולם, משניתנה הנחה לשנת מס ספציפית ובמיוחד מאחר שההנחה בארנונה תלויה במידת אי-כושר לתפקד - נתון שאינו בהכרח חופף לשיעור הנכות הרפואית - ומאחר שהדיווח של המל"ל כפי הנראה ניתן במהלך שנת המס ולא בתחילתה, הרי שצריכה להיות הוראה מפורשת לנישומים, שתשלום הארנונה בתחילת השנה, בהסתמך על נתוני העבר הם "תשלום על חשבון חוב הארנונה ולא לסילוקו. על המועצה להודיע לנישומיה, כי עם קבלת העדכון מאת המל"ל, תחזור המועצה ותבדוק את הזכאות להנחה.

לא יכולה להיות מחלוקת, כי ביטול ההנחה שניתנה ביוזמת הרשות המקומית, על סמך נתוני העבר, ועוד בטרם נבדקו הנתונים הרלוונטיים לשנת המס הנוספת, ועוד קבלת התשלום כסילוק מלא של חוב הארנונה, הם בגדר של "התנהלות לקויה" של הרשות.
העברת יתרת חוב הארנונה עם גילוי הנתונים המעודכנים - וכול זאת מבלי לאפשר לנישום להציג ראיות אחרות - ישירות לחברת הגבייה, היא התנהלות לקויה נוספת.

15. המערער פנה אל המועצה המקומית ביום 25/3/2010 וביקש לברר מדוע הודע לו בסוף שנת 2009, בצורה חד צדדית על ביטול ההנחה לשנים 2008 ו-2009, הנחה שניתנה בגין נכות רפואית. כמו כן עתר המערער להשאיר את ההנחה שניתנה על כנה, וכן ביקש שלא לעשות שימוש לגביית החוב הנטען על ידי חברת הגבייה ולחזור ולבדוק את נושא ביטול ההנחה שלא במסגרת טיפולה של חברת הגבייה (נספח 5 לכתב התביעה).

בתשובה למכתב הנ"ל שלח מר טרודי עאמר, גזבר הרשות ביום 31/3/2010 (נספח 6 לכתב התביעה) תשובה למערער. במסגרת התשובה הבהיר כי כל הנחה שניתנה אפילו ניתנה על פי התקנות והדין, דינה להתבטל, וזאת מאחר שההנחה שהוענקה לו ניתנה למרות שלא היו מסמכים כלשהם המחייבים מתן הנחה. מאחר שניתנה הנחה בגין נכות רפואית אשר עליה אין כל הוכחה, נדרש המערער על ידי המועצה לשלם באופן רטרואקטיבי את כל הכספים שטרם שולמו.
אין בתשובה התייחסות כלשהי להליכי הגבייה שננקטו, ואין כול הבחנה בין נכות רפואית לדרגת אי-כושר לעבוד.

16. ביום 21/4/10 שלח המערער מכתב תלונה אל המועצה בנוגע להליכי הגבייה שננקטו על ידי המועצה, באמצעות צד ג'.
לא ניתנה תשובה בנושא זה.

המערער אמנם קיבל גם תשובה ממשרד עו"ד נעים בדר הנושא תאריך 23/5/2010, ב"כ המועצה. על פי אותו מכתב, בדין בוטלה ההנחה שהוענקה לו, מאחר שזו ניתנה לו ללא תימוכין או סימוכין. משנתגלה לו שההנחה אינה חוקית אזי דינה להתבטל. מסתבר שבכל שנה מתקבל קובץ מביטוח לאומי ובו רשימת האזרחים שיש להם אחוז נכות המזכה אותם בקבלת הנחה בארנונה. מאחר ששמו של המערער לא הופיע ברשימה, ביטלה המועצה את ההנחה, דבר לגיטימי וחוקי שעשתה, כך לטענת עורך דינה, עו"ד בדר.
מדובר שוב באמירות כלליות, מבלי לעמוד על ההבדל בין נכות רפואית וכושר תפקוד ועבודה.

בסוף המכתב הוסיף עו"ד בדר וציין כי אם ימציא המערער ראייה המעידה על הנכות הנטענת, אישור מביטוח לאומי בלבד, מסמך החתום כדין, תידון בקשתו בשנית.
ואולם המערער לא יכול היה להבין, כי לא די להציג מסמך המעיד על נכות אלא יש צורך באישור על אי כושר תפקודי.

התוצאה:
17. אני מורה על קבלת הערעור בנוגע לשנת המס 2006, לצורך בדיקת זכאות להנחה לכלל השנה או לחלק ממנה, הן לפי תקנה 2(2)(א) לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993, והן לפי תקנה 3 לתקנות הנ"ל. בהתייחס לתקנה 2(2)(א), על המועצה לברר בדרך של פנייה למוסד לביטוח הלאומי מה הייתה דרגת אי הכושר, אם בכלל, של המערער באותה שנה. כמו כן יהא רשאי המערער להציג למועצה החלטת המל"ל בדבר זכאות לקצבת נכות באותה שנה.
לאחר קבלת הנתונים האמורים, תחזור המועצה ותשקול מתן הנחה לשנת המס 2006.

הערעור בנוגע לשנות המס 2008 ו- 2009 נדחה.

לאור התנהלות המועצה, ולאור המפורט בפסק דין זה, אני מחייבת את המועצה לשלם למערער הוצאות משפט בסכום של 3,500 ש"ח, בתוך 30 ימים מהיום. רשאית המועצה לבצע התשלום בדרך של קיזוזו מחוב הארנונה לשנות המס 2011-2012.

העירבון אם הופקד יוחזר למפקידו.


רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון