ביטול שיק דחוי בהסכמה


ר. חפרי-וינוגרדוב, שופטת:

1. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ הגיש תביעה כנגד חמישה. בית משפט השלום (כב' השופט י. כהן, ת.א. 4328/89) דן בתביעה כנגד ארבעת הנתבעים האחרונים (כנגד הנתבע הראשון ניתן פסק דין בשלב מוקדם יותר). התביעה כנגד נתבעים 2 עד 4 נדחתה והתביעה כנגד נתבע 5, צבי מרגלית, התקבלה.

צבי מרגלית הגיש ערעור זה על חיובו בפסק דינו של בית משפט השלום שניתן ב-7.5.98.

2. התביעה לעניין המערער שבפנינו, צבי מרגלית, התבססה על שיק שמשך שמספרו 0916709 וזמן פרעונו ב-10.9.87, שיק המשוך על הבנק הבינלאומי הראשון סניף מפרץ חיפה על סך 9,480 ש"ח לפקודת הנתבע הראשון גברין חמזה. נטען כי בסמוך לאחר הוצאתו הסב נתבע 1 את השיק לטובת הבנק שהינו אוחז כשורה בשיק. השיק לא כובד ועל כן תבע הבנק את מרגלית לתשלום סכומו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

מרגלית הגיש בקשת רשות להתגונן (תיק המרצה 17360/89). בתצהירו שליווה בקשה זו טען מרגלית כי השיק היה שיק דחוי שנמסר לגברין כחודשיים ימים קודם לכן להבטחת תשלום עבודות אשר גברין היה אמור לבצע עבורו ועבור אחר בשם צבי נוי.

נטען כי לאחר שגברין לא ביצע את העבודות ולא היה זכאי לתמורת השיק ביטל מרגלית את השיק בהסכמת גברין שהתחייב להחזיר לו את השיק תוך יום יומיים אך לא עשה כן ובניגוד להתחייבותו ותוך ביצוע מרמה כלפי מרגלית ונוי מסר את השיק לבנק על מנת שהבנק ישמש לו ככיסוי ויהווה צד ג' הזכאי כביכול לתבוע על פי השיק.

מרגלית טען בתצהירו כי יש לו יסוד סביר להניח כי הבנק, עת קיבל את השיק ידע או צריך היה לדעת כי השיק בוטל על ידי מרגלית וגברין חייב בהשבתו וכי הבנק רק השאיל את שמו לגברין על מנת שיוכל לתבוע את מרגלית על פי השיק.

נטען כי מאחר והשיק נמסר לבנק כבר בספטמבר 1987 והבנק נמנע מלתבוע על פי השיק עד יוני 1989 מוכיח הדבר כי הבנק ידע על הפגם בשיק וכי אין השיק הוא בר גבייה.

נטען כי הבנק איננו אוחז כשורה בשיק, כי זכותו אינה עדיפה על זכותו של גברין שאינו זכאי להיפרע על פי השיק שכן זה בוטל בהסכמתו ולא ניתנה כל תמורה בגינו והוא חייב להיות מוחזר למרגלית ומכאן נמסר לבנק שלא כדין כתוצאה ממעשה מרמה כלפי מרגלית.

משלגישת מרגלית הבנק איננו אוחז כשורה בשיק הרי לגישתו טובות הטענות הנ"ל גם כנגד הבנק.

3. בחקירתו של מרגלית בפני בית משפט קמא ב-5.5.98, מעל ל-10 שנים מאז הוצא השיק, טען כי סכום השיק בסך 9,480 ש"ח משקף ערך של 6,000 דולר וניתן על פי בקשתו של גברין בסביבות חודש יולי כשיק דחוי לחודשיים בערך לכיסוי שלב 6 של ההסכם. נמסר כי השיק כולל גם את החלק שהגיע עבור הבניה בדירת שותפו. עוד נמסר כי היו שני שיקים ראשונים באותם סכומים.

בחקירתו מסר מרגלית כי ניתנה הוראת ביטול לשיק כי היה סיכום בינו לבין גברין כי זה ישלים את שלב 6 ובמועד פרעון השיק התברר שהוא עדיין לא התחיל את אותו השלב. הוראת הביטול, כך מסר מרגלית, ניתנה ב-6.9.87, עניין שהוא למד עליו מתוך האמור בספח עליו חתם גברין שהביטול נעשה בהסכמתו (נ/8).

מרגלית מסר כי גברין אמר לו כי במידה ולא ישלים את השלב הוא נותן את הסכמתו לביטול השיק וכי כשהוסכם על הביטול היה על גברין להחזיר לו את השיק.

4. בפסק דינו מציין בית המשפט כי טענת מרגלית היא כי משך את השיק כשיק דחוי לטובת גברין שביצע עבורו ועבור שותפו למגרש עבודות בניה אך מסירת השיק לנתבע מספר 1 היתה מותנית בתנאי והוא שעד למועד הפרעון יחל גברין לבצע את העבודות בשלב 6 על פי החוזה שנכרת עימו (נ/7). עוד מציין בית המשפט כי מרגלית טוען שגברין לא החל לבצע את שלב 6 עד למועד הפרעון של השיק ולפיכך לא היה זכאי לפרעונו ועל כן השיק בוטל. בית המשפט מזכיר את הטענות שהעלה מרגלית לעניין פגמים בזכות הקנין ואת טענת מרגלית לפיה על הבנק להוכיח את אחיזתו כשורה.

5. בית המשפט קיבל את תביעת הבנק נגד מרגלית. בית המשפט קבע כי הבנק הוכיח את אחיזתו בשיק וכי על פי סעיף 29 ב לפקודת השטרות חזקה שהוא אוחז בשיק כשורה.


בית המשפט מציין כי הגם שהחזקה ניתנת לסתירה לא הרים הנתבע נטל זה לסתור אותה.

עוד הוסיף בית המשפט כי הוא מקבל את עדות מנהל הסניף כי כנגד שיקים דחויים שגברין הפקיד קיבל גברין אשראי מהבנק דברים שלא נסתרו וכי אין צורך להוכיח אשראי ספציפי המתייחס באופן ספציפי לשיק שבמחלוקת.

מאחר והבנק אוחז בשיק כשורה התנקה השיק מכל פגמים בזכות קנין שמרגלית טען להם וביחסים שבין הבנק למרגלית חייב מרגלית בפרעון השיק. על כן הורה בית המשפט על חיובו של מרגלית בסכום השיק בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מ-10.9.87 ואילך וכן בשכר טרחת עו"ד בסך 7,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

6. בערעורו בפנינו על פסק הדין הנ"ל טען בא כוחו של מרגלית כי שגגה נפלה מידי בית משפט השלום בהתעלמו מן הסיפא שבסעיף 29 ב לפקודת השטרות על פיה מקום שהוכיח הנתבע כי נפל פגם בזכות הקנין על האוחז להוכיח כי נתן ערך בתום לב עבור השטר. המערער סבור כי הוכיח קיום פגמים בזכות הקנין וכי על כן על הבנק הנטל להוכיח ולהראות כי נטל את השיק בעד ערך ובתום לב. משהבנק לא הוכיח דברים אלה הרי לא הוכיח את אחיזתו כשורה וטובות טענותיו של מרגלית לעניין פגמים שנפלו בזכות הקנין גם כנגד הבנק ויש לדחות את התביעה נגדו.

עוד נטען כי טעה בית המשפט משלא נימק החלטתו על פי סעיף 54 לפקודת הראיות שעה שהתבסס על עדות יחידה של בעל דין שלא בא לה כל סיוע ועוד טען כי בית המשפט התעלם מטענתו שאין לחייבו בהפרשי הצמדה וריבית מאחר ועם חלול השטר לא טרח הבנק להודיע לו על דרישה לפרעון השטר אלא הגיש תביעה כשנתיים לאחר חלול השטר, ואף לא עשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 58 (3) לפקודת השטרות להפחתת סכומי ההצמדה והריבית.

בא כוח הבנק תומך בפסק הדין של בית משפט השלום וסבור כי יש לדחות את הערעור.

7. לדעתי, דין הערעור להדחות ולהלן אסביר.

8. סעיף 29 (ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש] מורה כדלקמן:

"29. (ב) כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי-חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר".

על הנתבע להוכיח את טענת ההגנה שהעלה בהגנתו כלפי השטר. עד שלא הוכיח טענתו, עומדת לאוחז החזקה בדבר אחיזה כשורה. היה והוכחה טענת ההגנה שהעלה הנתבע, על האוחז להוכיח שלאחר מכן ניתן בתום לב ערך בעד השטר (רע"א 653/97, חגאי אפרים ואח' נ' חברת עבודי חיים בע"מ, תקדין עליון כרך 98 (2) תשנ"ח / נ"ט 1998 עמ' 690, ע.א. 425/78, המועצה המקומית מגדל העמק נ' בשן, פד"י לג(1), עמ' 304, ד"ר זוסמן, דיני שטרות, מהדורה שישית, תשמ"ג-1986 בעמ' 260 ואילך).

לא מדובר בהעלאת טענת הגנה בלבד אלא בהוכחתה.


9. אם אכן כוונת בית משפט קמא בדבריו בסעיף 4 (ד) לפסק דינו היתה לכך כי החזקה שבסעיף 29 (ב) לפקודת השטרות עומדת לאוחז בכל נסיבות שהן בכפוף לאפשרות סתירתה ע"י הנתבע, כטענת ב"כ המערער, הרי, כפי שהובהר לעיל, הדברים אינם מדוייקים, אלא, שנראה לי כי את דברי בית המשפט קמא לפיהם "החזקה שבסעיף 29 לפקודת השטרות ניתנת לסתירה, והנטל לסתור אותה מוטל על הנתבע, והנתבע לא הרים נטל זה" יש להבין כבאים לומר שהפגמים להם טען מרגלית לא הוכחו וכי על כן עומדת לבנק חזקת האחיזה כשורה.

10. בעיקרי הטעון שהגיש המערער טען לכשלון תמורה מלא ביחס לשיק לאחר שבמועד הפרעון המיועד, עבודות שלב 6 עבורן ניתן השיק, כלל לא החלו להתבצע.
עוד נטען לפגם במובן הפרת התנאי שנלווה למסירת השיק כאשר הפרעון הותנה בהשלמת שלב 6 ועד להתקיימות התנאי לא קנה גברין כל זכות קנין בשיק וכל פעולה שביצע בו לפני התקיימות התנאי פגומה מבחינה קנינית. עוד נטען כי גברין נהג במרמה שכן לאחר שהסכים לביטול השיק והתחייב להשיבו למרגלית נהג אחרת ופעולה זו נגועה במרמה.

המדובר הוא אם כן בטענות לכשלון תמורה מלא, הפרת תנאי במסירה ומרמה.

בית המשפט לא דן בטענות לפגמים בצורה מפורטת אך מפסיקתו עולה כי לא האמין לגרסת הנתבע.

יש לזכור כי גברין לא הובא כעד במשפט וכך גם שותפו של מרגלית לבניה.

11. במשפט טען אמנם מרגלית כי מתן השיק ופרעונו היו מותנים בסיום ביצוע עבודות שלב 6 אך נראה כי טענתו זו הינה טענה מן הזמן האחרון, שכן אין לה זכר בבקשת הרשות להתגונן בה לא נזכר כלל שלב 6 או כל שלב אחר של עבודות הבניה אלא, כללית, כי השיק היה מיועד להבטחת תשלום עבודות שגברין אמור היה לבצע עבור מרגלית ונוי.

לא רק שבבקשת הרשות להתגונן אין זכר להתניית מתן השיק בביצוע עבודות שלב 6, אלא, שבחקירתו על תצהירו במסגרת דיון בבקשה למתן לרשות להגן מסר מרגלית כי נתן את השיק נשוא הדיון חודשיים לפני התוקף שלו כשיק בטחון עבור ערבות בנקאית שהוא צריך היה לתת למרגלית ולנוי בגין מקדמה שקיבל בתחילת העבודה.

מרגלית מסר כי גברין ביקש ממנו שיק בטחון עבור הערבות הבנקאית שצריך היה לתת.

הוסיף מרגלית בעדותו כי הוא טוען בתצהירו שהשיק נמסר לבנק לאחר שבוטל בהסתמך על האמור בכתב התביעה עצמו (פרוטוקול ישיבה מ-22.7.91).

הטענה לפיה השיק היה שיק בטחון עבור ערבות בנקאית שבה והועלתה גם ב-31.5.92 עת הגיש מרגלית בקשה לבית משפט קמא (תיק המרצה 9715/92) לעניין סדר הבאת הראיות ובתצהיר שצורף אליה טען כי הסבת השיק לבנק נעשתה בניגוד להתחייבות שנתן לו גברין לפיה יחזיר לו את השיק שהיה למעשה שיק בטחון (סעיף 2 לתצהיר).

12. הנה כי כן, לא רק שעת ניתן התצהיר ב-6.11.89 נטען כי השיק ניתן להבטחת תשלום וללא פירוט שלבי התשלום או העבודה אלא שגם בתיק המרצה 29/בתצהיר שנערך ב-29.5.92 טען מרגלית כי השיק היה למעשה שיק בטחון.

יש להוסיף כי בחקירתו במשפט מסר מרגלית דברים לא ברורים בדבר היות השיק מחד שיק לבטחון ומאידך שיק שנועד לפרעון כנגד ביצוע עבודות שלב 6. מרגלית לא נתן הסבר ראוי לכך שבתצהירים שמסר עד 1992 נטען כי השיק היה שיק בטחון והכיצד זה שהטענה לפיה היה פרעונו מותנה בהשלמת ביצוע עבודות שלב 6 הועלתה רק מעל 10 שנים לאחר ארוע המקרה.

בהמשך דבריו במשפט מסר כי ניתן שיק אחר לגברין כבטחון לערבות הבנקאית והוסיף כי הוא מוסר דברים אלו לאחר ששיחזר אצלו את הניירות. עוד מסר כי הוציא את השיק פתוח (עמ' 20).

לאחר מכן מסר כך (עמ' 21):

"את הצ'ק הדחוי מסרתי בערך ביולי לכיסוי שלב 6. כשאני קיבלתי את כתב התביעה עברו 3 שנים לפחות, התבלבלתי בשיחזור. לאחר שבדקתי את הניירת הגעתי למסקנה שהצ'ק ניתן ביולי עבור בטחון...

כל צ'ק שהוצאתי לנתבע 1 הוצאתי עם שמו וקרוס. באותו מעמד הוצאתי לו שיק עם שמו וקרוס, והוא אמר שעם צ'ק כזה הוא לא יוכל לקבל ערבות בנקאית, הוא ביקש צ'ק פתוח.

היתה לנו מערכת יחסים תקינה, לא היו לנו בעיות איתו רק בשלבים האחרונים הוא פיגר מאוד. נתתי לו מתוך אמון שהשלב השישי יתבצע ללא בעיות".

בנסיבות אלה אין פלא שבית המשפט לא ראה לקבל את טענות מרגלית בפניו בהן העלה לראשונה, מעל ל-10 שנים לאחר הוצאת השיק, טענה בדבר התנאת הפרעון בסיום עבודות שלב 6. מכאן, הטענה בדבר כשלון תמורה מלא או אף התנאה במסירה אכן לא הוכחו.

טענת המרמה מועלית כנגד סיחור השיק לבנק לאחר ביטולו בהסכמה.

מרגלית הציג את ספח השיק עליו מצויין תאריך 10.9.87, סכום של 9,480 ש"ח, שייב גברין (כנראה - ר.ח.ו), מקדמה, דחוי ועוד - "בהסכמת גברין הודעתי על ביטול... 78.9.6". על הספח מצויה חתימה ובעדותו מסר מרגלית כי זו חתימת גברין.

כזכור מרגלית טען גם כי השיק היה שיק לבטחון וכי גברין אמור היה לקבל תמורתו ערבות בנקאית. מצב זה אינו תואם את הנטען לביטול השיק בהסכמה.

אין זאת אלא שבית המשפט לא האמין לדברי מרגלית לפיהם ביטול השיק נעשה בהסכמה. יוזכר בהקשר זה כי גברין לא הובא למתן עדות על ידי מרגלית. משכך הוא הרי הבסיס לטענת המרמה לא הוכח.

13. במצב זה אכן עומדת לבנק חזקת האחיזה כשורה, ואף אין חשיבות למתן ערך לאחר הפגימה בשטר, פגימה שלא הוכחה.

לו אכן הוכח פגם קניני בשטר היה על הבנק להוכיח כי לאחר הפגם נתן בתום לב ערך בעד השטר, אך משלא הוכח פגם קניני בשטר עומדת לבנק החזקה בדבר אחיזה כשורה ודין הערעור להדחות.

14. משזו מסקנתי לא ראיתי צורך לדון לגופה בבקשה להגשת ראיה נוספת.

משטענות הפגם לא הוכחו אף אין מקום לטענה בדבר התבססות על עדות יחידה של בעל דין. אוסיף כי לא הוכח צידוק לפטור את מרגלית מהפרשי הצמדה וריבית.
הריבית שנפסקה אינה אלא ריבית על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, ועל כן אין ענין סעיף 58 (3) לפקודת השטרות לכאן.

15. אשר על כן הייתי מציעה לחברי לדחות את הערעור ולחייב את המערער בהוצאות הבנק המשיב בערכאה זו בסכום של 5,000 ש"ח + מע"מ.


י. גריל - שופט: אני מסכים לפסק-דינה הממצה של חברתי כב' השופטת ר.
חפרי-וינוגרדוב.

י. יעקבי שווילי, ס. נשיא [אב"ד]: אני מסכים. אוסיף דבר מה בקצרה. חברתי השופטת חפרי וינוגרדוב הזכירה שהנמשך, הנתבע מס' 1 (ג'ברין), לא הובא כעד מטעם המערער. אכן, לוא הובא ג'ברין כעד, יש להניח שלא היה תומך בגירסת המערער, אלא להיפך. הדבר עולה מגירסתו בתצהירו ובחקירתו בנוגע לבקשת הרשות להגן שג'ברין הגיש. בחקירתו סיפר ג'ברין: "השקים שהזכרתי בתצהיר ובחקירה כאן הפקדתי אותם כשקיבלתי אותם, מיד למרות שהיו עם תאריך דחוי, לפי זה עשוי נכיון בבנק. הם לקחו את השקים ממני ונתנו כסף בתמורה. עפ"י שקים דחויים שהפקדתי

נתנו לי אישור למשיכה נוספת". דברים אלה של ג'ברין מסתברים לכאורה ומתאימים למקובל בעסקים.

הוחלט כאמור בפסק הדין של כב' השופטת ר. חפרי-וינוגרדוב.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התיישנות שיק

  2. טענת שיק גנוב

  3. ביטול שיק שנגנב

  4. ביטול עסקה בשיק

  5. ביטול שיק שהוסב

  6. התיישנות בשיקים

  7. אי פרעון שיק דחוי

  8. השלמת פרטים בשיק

  9. התיישנות שיק שחזר

  10. התיישנות שיק שחולל

  11. ביטול שיקים שכר דירה

  12. חובת הבנק לפרוע שיק

  13. ביטול שיק דחוי שהופקד

  14. ביטול שיק דחוי בהסכמה

  15. התיישנות גביית שיקים

  16. התיישנות שיקים חוזרים

  17. ביטול עסקת ניכיון שיקים

  18. ביטול מניין שיקים שסורבו

  19. ביטול שיק אי השלמת עבודות

  20. הנטל להוכיח כי השיקים נגנבו

  21. שיקים שנמסרו בין שני צדדים קרובים לעסקה

  22. טענת ההגנה היחידה של הנתבע היא כי חתם על השיקים תחת אילוץ וכפייה

  23. שיק בטחון שאם יוטלו קנסות ו/או דוחות בתקופה בין מכירת הרכב עד העברת הבעלות

  24. תביעה בגין סירוב הבנק לפרוע במזומן שיק המשוך מחשבון לקוחו של הבנק ואשר הוסב

  25. החזרת שיק שנמשך מהבנק בסכום של 4,600 ש"ח ובגינו חוייב החשבון בסך של 46,000 ש"ח

  26. התובע טוען כי בגין העבודות שהזמין הנתבע מסר לו הנתבע שיקים וחלק מאותם שיקים לא נפרע

  27. הנתבעת טענה כי לא חתמה על השיקים, לא כתבה ולא מסרה אותם וכי מדובר בשיקים גנובים ומזויפים

  28. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון