אי חידוש מסגרת אשראי

1. לפניי בקשה לגריעת עשרה שיקים מרשימת ההגבלה, לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א-1981 (להלן – החוק).

2. המערערת (להלן – המבקשת) היא בעלים של חשבון מספר 55666 (להלן – החשבון) בבנק דיסקונט לישראל בע"מ – סניף 092 רעננה (להלן – הבנק).

3. בתקופה הרלבנטית הוקצתה בחשבון מסגרת אשראי מאושרת בגובה 10,000 ₪, אך זו בוטלה ביום 21.9.2011 (נספח ג' לבקשה).

4. החשבון נפתח כחשבון פרטי אך מאוחר יותר סווג כחשבון עסקי.

5. בין התאריכים 13.7.2011 – 7.5.2012 סורבו בחשבון עשרה שיקים מסיבת אין כיסוי מספיק (א.כ.מ.), והבנק שלח למבקשת הודעה בדבר הגבלת החשבון החל ביום 24.5.2012 (נספח א' לכתב התשובה).

אלה השיקים המנויים ברשימת ההגבלה:

מס' סידורי מס' השיק סכום השיק תאריך ההצגה בחשבון תאריך הסירוב                          

  1.      323      292.11 ₪      12.7.2011      13.7.2011      
  2.      307      33,000 ₪      25.7.2011      26.7.2011      
  3.      582      1,000 ₪      9.1.2012      10.1.2012      
  4.      563      666.92 ₪      2.2.2012      3.2.2012      
  5.      548      11,500 ₪      12.2.2012      13.2.2012      
  6.      492      1,100 ₪      14.3.2012      15.3.2012      
  7.      738      6,030 ₪      10.4.2012      11.4.2012      
  8.      703      2,900 ₪      15.4.2012      16.4.2012      
  9.      739      900 ₪      27.4.2012      29.4.2012      
  10.      751      8,600 ₪      6.5.2012      7.5.2012      





דיון
6. בית המשפט הדן בבקשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 רשאי לעשות כן על יסוד הבקשה והתגובה בלבד, מבלי לקיים דיון במעמד הצדדים [תקנה 2 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), התשמ"ב-1981 המפנה לפרק כ' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינו "בקשות בכתב"; ע"ר (בש"א) (שלום חיפה) 7227/08 עולא נ' בנק אוצר החייל (2008); עש"א (כ"ס) 15241-08-11 גנד נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (2011)].

הגעתי לכלל מסקנה כי במקרה זה אין צורך לקיים דיון על מנת להכריע בבקשה.

7. הבנק העלה בפתח תשובתו טענה מקדמית, ולפיה לאחר ההגבלה הוסיפה המבקשת ומשכה מחשבונה במהלך החודשיים הבאים עוד 13 שיקים, אשר הוחזרו על ידי הבנק בהעדר יתרה מספקת בחשבון. טענה זו יש לדחות, משום העובדה הפשוטה שהבנק לא מצא לנכון להוכיחה בראיות כלשהן (למשל באמצעות דו"ח מושלך).

8. המבקשת טוענת כי האופן בו נוהל חשבונה מקים לה עילה טובה לגריעת כל השיקים שברשימת ההגבלה.

לדברי המבקשת, בבוקרו של כל יום עסקים הייתה בודקת את מצב חשבונה, וכאשר הבחינה בחריגה הייתה פועלת לאלתר ומפקידה את סכום החריגה, והכול בהסכמת הבנק. כראיה לכך לדבריה התפתח נוהג בין הצדדים, לפיו עם הפקדת סכומי החריגה היה הבנק מבטל החזרת שיקים.

לדעת המבקשת, במצב דברים זה ככל שהבנק היה מעוניין להחזיר המחאות בחשבון, היה עליו ליידע את המבקשת במועד הצגת השיקים לפירעון כי אינו מסכים להתנהלות זו, וכי על המבקשת לפעול להפקדת החריגה בתוך שלושה ימים (סעיף 17 לתצהיר המבקשת). המבקשת טוענת כי הבנק "זגזג" בהתנהלותו, פעם כיבד שיקים בחריגה ופעם לא, ובכל מקרה בחר שלא ליידע אותה כי הוצגו בחשבונה שיקים בחריגה.

9. טענות כלליות אלה של המבקשת אינן יכולות לעמוד ואינן יכולות להעמיד לה עילה טובה לגריעת השיקים שבמחלוקת.

10. המשוכה הניצבת לפני לקוח, המעוניין לבסס בקשתו לגריעת שיקים מרשימת הגבלה על הטענה כי בינו לבין הבנק התקיים נוהג שהעמיד יסוד סביר להנחתו כי הבנק מחויב לפרוע כל שיק שהוצג לפירעון בחריגה כנגד הזרמה מאוחרת של כספים לחשבון, היא משוכה גבוהה, שכן בנסיבות אלה על הלקוח להוכיח קיומו של דפוס התנהגות מתמשך וקבוע (י' עמית, "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981", הפרקליט מד 449, 469).

עיון בדפי החשבון שצורפו לבקשה ולתגובה מלמד כי אמנם היו מקרים בהם הבנק ביטל החזרת שיקים בחשבון מסיבת א.כ.מ. כנגד הפקדת מזומנים מאוחרת. אלא שמקרים אלה לא היו רבים, וממילא ברי כי החזר מספר רב של שיקים על ידי הבנק במהלך אותה תקופה בדיוק שולל את סבירות הנחת המבקשת כי מוטלת על הבנק חובה הסכמית לכבד את השיקים שסירב לכבד [ראו י' עמית, לעיל, עמ' 469; רע"א 10683/07 מטאניס מיכאל חב' לבניין ועב' אבן בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (2007)]. במקרה שלפניי הגדיל הבנק עשה והבהיר למבקשת עוד ביום 6.9.2011, בהודעתו בדבר אי חידוש מסגרת האשראי בחשבון, כי אין הוא רואה עצמו מחויב לכבד כל הוראה אשר כתוצאה ממנה תיווצר יתרת חובה בחשבון, ואם יחליט לאפשר את הדבר לא ניתן יהיה לראות בכך משום הסכמה לנהוג כך בעתיד (נספח ג' לכתב הערעור).

אכן, לוּ סברה המבקשת באמת ובתמים כי הבנק מחויב לכבד את השיקים שהוצגו לפירעון בחשבונה בחריגה ממסגרת האשראי (כאשר הייתה מסגרת) או באופן שהביא את החשבון ליתרת חובה, הייתה היא פונה אל הבנק ומסדירה את העניין זמן רב טרם הגבלת חשבונה.

11. זאת ועוד, הפסיקה העקבית של בתי המשפט קובעת כי העובדה שהבנק היה נכון בעבר לסטות ממסגרת האשראי המוסכמת, כשלעצמה אינה מלמדת על קיומה של חובה משפטית להמשיך ולעשות כן גם בעתיד וללא כל הגבלה. במצב הדברים הרגיל, מקום בו בנק מאשר – בניגוד לנהלי בנק ישראל – חריגה ממסגרת אשראי, נושא הוא בסיכון עד לשלב בו לא יחפוץ עוד להמשיך ולנהוג כך [ע"א (ת"א) 4300/98 מ.צ.י.ג.ה. בנין והשקעות בע"מ נ' בנק לומי לישראל בע"מ (1998)].

12. לא מצאתי יסוד מתאים לטענת המבקשת כי הבנק היה מחויב להודיע לה כל אימת שהוצג בחשבונה שיק בחריגה ממסגרת האשראי. כיוון שכל המידע הרלבנטי מצוי בידיעת הלקוח, הלקוח הוא המחויב בניהול ענייניו בחשבון באופן שתמיד תישמר בו יתרת זכות (או יתרת חובה בגובה המסגרת המאושרת) אשר תאפשר לפרוע כל שיק שמשך על החשבון. רק במקרים מיוחדים ונדירים מחויב הבנק להודיע ללקוח כי בכוונתו להחזיר שיק [ראו עש"א (כ"ס) 21588-02-11 גטס (גלובל אנג'נירינג טסטינג) בע"מ נ' בנק הפועלים (2011)]. המבקשת לא הצביעה על כל מקור משפטי שיצדיק בענייננו להטיל חובת יידוע על הבנק, ואין לי אלא לדחות את טענתה זו.

13. למבקשת טענות ספציפיות נגד החזרת השיקים:

טענת המבקשת ביחס לשיקים מס' 323, 582, 563, 548, 492, 738, 703 ו-751 היא כי אלה לא כובדו למרות שבהתאם לסיכום שלה עם הבנק הפקידה "באותו יום" סכומי כסף העולים על סכומי החריגה. לגבי חלק מן השיקים מציינת המבקשת כי הם הוצגו בתאריכים מאוחרים יותר ונפרעו על ידי הבנק. לגבי חלק אחר של השיקים טוענת המבקשת כי במועד הסירוב היה חשבונה ביתרת זכות.

טענת המבקשת ביחס לשיקים מס' 307 ו-759 היא כי אלה הוצגו לפירעון בחשבון על ידי צד ג' בטעות, ובניגוד להסכמות של צדדי ג' אלה עם המבקשת.

14. טענותיה הספציפיות של המבקשת אינן יכולות לעמוד.

15. עיון בדפי החשבון שצורפו על ידי שני הצדדים מעלה כי בכל המקרים בהם סירב הבנק לפרוע את השיקים שבמחלוקת לא הייתה יתרה מספקת בחשבון. היום בו על הבנק הנמשך לבדוק קיומה של יתרה מספקת בחשבון הוא יום הסליקה ולא יום הסירוב [ראו בעניין זה עש"א (כ"ס) 15241-08-11 גנד נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (2011), והאסמכתאות שהובאו שם], ואין נפקה מינה אם ביום הסירוב עמד חשבונה של המבקשת ביתרת זכות. העובדה שחלק מן השיקים הוצגו לפירעון פעם נוספת ונפרעו על ידי הבנק, אינה יכולה להועיל למבקשת, שכן במועד המאוחר הייתה יתרה מספקת בחשבון.

16. הטענה כי שניים מן השיקים הוצגו לפירעון בשל טעות של האוחז אף היא אינה יכולה להועיל למבקשת, שכן ההלכה הפסוקה קובעת כי הטעות המשמשת אחת העילות לביטול לפי סעיף 10(א)(1) לחוק צריכה להיות טעותו של הבנק [י' עמית, לעיל; ע"א (חי') 599/94 סוויסה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (1994), רע"א 6257/97 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אמין עסמי ובניו, לא פורסם (1998)], ואין היא יכולה להיות טעותו של צד ג' [ע"א (חי') 215/93 אגבריה נ' בנק ערבי ישראל בע"מ (1994); עש"א (כ"ס) 41274-03-11 נוהא נ' בנק הפועלים בע"מ (14.6.2011)].

17. הנה כי כן, דין הבקשה להידחות לגופה וכך אני עושה.

המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך כולל של 3,500 ₪. הפיקדון יחולט לטובת המשיב, על חשבון ההוצאות שנפסקו.

18.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול עסקה CAL

  2. אי חידוש קו אשראי

  3. אשראי ליווי בנקאי

  4. ביטול עסקה ישראכרט

  5. ביטול מסגרת האשראי

  6. אי חידוש מסגרת אשראי

  7. ביטול עסקה ויזה כאל

  8. מכתב אשראי דוקומנטרי

  9. ביטול עסקה מאסטרכארד

  10. ביטול עסקה לאומי קארד

  11. התיישנות כרטיס אשראי

  12. ביטול עסקת אשראי ויזה

  13. הפרת הסכם למתן אשראי

  14. ביטול עסקה חברת האשראי

  15. הסדר נושים קווי אשראי

  16. ביטול עסקת אשראי טלפונית

  17. ביטול עסקה אמריקן אקספרס

  18. אשראי רכישת קרנות נאמנות

  19. בדיקת פוליגרף כרטיס אשראי

  20. ביטול עסקה באשראי תשלומים

  21. ביטול עסקה מול חברת האשראי

  22. ביטול צו עיקול בחברות אשראי

  23. ביטול חיוב עמלת פריסת אשראי

  24. ביטול עסקת אשראי תוך 24 שעות

  25. ביטול הרשאה לחיוב כרטיס אשראי

  26. אחריות ספק בעסקת אשראי טלפונית

  27. חייב מוגבל באמצעים כרטיס אשראי

  28. ביטול מסגרת אשראי בבנק הודעה מראש

  29. כרטיסי אשראי מתגלגל: תביעה ייצוגית

  30. אשראי דוקומנטרי סמכות שיפוט בינלאומית

  31. שימוש בכרטיס אשראי למרות הבטחה לא להשתמש בו

  32. שימוש בפרטי כרטיס אשראי ללא הרשאה לצרכים אישיים

  33. טענה כי יש לקבל תביעה מאחר שהנתבע מודה בהלוואות ובאשראי שקיבל

  34. שימוש אסור שנעשה בכרטיס האשראי של התובעת באמצעות חשבון הפייסבוק שלה

  35. הגבלת החשבון המקורית יצרה מחנק חמור באשראי והביאה לקושי בניהול העסק

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון